פרוטוקול 491
— 2025-12-01
(101 דברי דובר/ת)
על מה זה שתי דקות?
דברי דובר/ת #2 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על מה, על החוק שתי דקות? לא הבנתי.
דברי דובר/ת #4 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש לי שאלה ליועצת המשפטית. מירי, על מה שתי דקות?
דברי דובר/ת #7 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על מה זה שתי דקות?
דברי דובר/ת #9 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי הפתעות בשבילך.
דברי דובר/ת #11 | 4 מילים
◂ 109 הפסקות — לחצו להצגה
אסתר בוכשטב:
בוקר טוב. אני לא אבזבז את הזמן, את השתי דקות שנתת.
אסתר בוכשטב:
לא, אני אומרת, גם אני אכבד, אני אדבר רק על החטופים שעדיין שם. על החובה של הממשלה, של המדינה לעשות הכול כדי להחזיר את שני החטופים החללים האחרונים שנשארו שם. לתת ודאות בתוך האבל המשובש של המשפחות. אני לא הצגתי את עצמי, אני אימא שלי יגב, הבן שלי היה חטוף חי שנרצח בעזה, והמחויבות שלנו כמשפחות לעשות הכול...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, אסתר. לא הגבלתי את המשפחות. הדובר או הדוברת הבאה, בבקשה.
מאיר פרוש:
היושב-ראש, אני לא מבין מי מוזמן לפה אבל אני לא חושב שהעוזר שלי לא יכול להיכנס לפה בגלל שיש פה כל כך הרבה אורחים. מי עושה את הסדר פה בוועדה?
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אכן רואה שיש פה בעיה של מקום. בבקשה, חבר הכנסת, אני רואה גם את חברת הכנסת רייטן שעומדת. יש לך מקום? בבקשה, לשבת. חברים, לכבד את המשפחות.
שמעון אור:
שלום, החוק שאתם מדברים עליו הוא חוק חשוב מאוד ויש מה לומר על הדבר הזה, אבל אני מגיע לפה במנדט של משפחות החטופים, אני דוד של אבינתן שחזר. אני די נדהם שאסתר מגיעה לפה, אם אתם לא יודעים, אסתר מגיעה לפה, או נמצאת פה שנתיים ימים, הבן של יגב נחטף חי, היא חשבה, והרבה חשבו וחושבים שהוא היה יכול לחזור חי, אי...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. רק הערה אחת לגבי אסתר, היא עדיין כאן איתנו? היא תמיד אורחת של כבוד בוועדה הזו. אסתר, הוועדה הזו תמיד פתוחה בפנייה ואני רוצה להגדיר את עצמי כחבר שלה. אני מעריץ את האישה הזו, ראיתי אותה פה בשנתיים האחרונות והרבה כבוד לאסתר. בבקשה, דובר או דוברת הבאים.
חגי לובר:
שלום לכולם. הבן שלי יונתן, עוד פחות מחודש זאת האזכרה שלו. אנחנו נמצאים בסערת רגשות ובהכנה לקראת האזכרה. עזבתי את הכול כי אני פה בשולחן הזה לוחם את המלחמה של הבן שלי, אני ממשיך אותה. החוק הזה שאתם מציעים, שנקרא על שמך, וזה לא כבוד לך שהחוק הזה נקרא על שמך, החוק הזה הוא חוק מסוכן מבחינה ביטחונית, הוא ...
אסף חלמיש:
קשה לי לדבר אחרי הדברים של חגי, ממש קשה לי. אני גם אב שכול, אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד, אני יודע ששמעתם את הכול כבר, אין שום דבר שאני יכול לומר שלא שמעתם, אני רק רוצה להסתכל לכם בעיניים, שתסתכלו אתם, אליכם, אל פניכם. אתם שאתם מייצגים את העם שלי, אתם שאתם מסמנים את המוסר, את הסמן הימני של המוסר וה...
איציק בונצל:
שלום, בוקר טוב. אני אבא של עמית בונצל, מפקד צוות בסיירת הצנחנים. אני אבא של עוד לוחם שנמצא בדקות אלה עמוק, עמוק בסוריה, בני נדב, גם מפקד ולוחם בחטיבת הצנחנים. ואני גם אבא של עדי, בת ה-20 שהתגייסה לסיירת צנחנים אחרי שעמית אחיה נפל. אצלנו בבית כולם מגויסים וגם אנחנו ההורים כמובן מגויסים למשימה הזו. אנ...
איציק בונצל:
אתה לא רב, אבל בוא תשים את הטלפון בצד ותסתכל עליי, בבקשה, תכבד אותי. תסתכל לי בעיניים. אדוני חושב שיכול להיות שהילדים שלי יסכנו את חייהם ובסוף גם ימסרו את נפשם. אדוני, בוא, זה מביך, אני מבין, זה לא נעים לך. לא, לא, אתה יכול להסתכל עליי, אני לא האויב שלך. אני זה שמגן עליך, על ילדיך ועל משפחתך. ואני א...
זיו ברנס:
בועז, באתי לפה מעזה ואני צריך לחזור לשם. אני אורח של דנה, אני חייב להציג דעה אחרת מכל השקרים שמוצגים פה.
זיו ברנס:
אדוני היושב-ראש, בועז, חברי הכנסת וכל הסרבנים שנמצאים לי פה מול העיניים. כן, וגם מי שלא גינה את הסרבנות, בעיניי הוא סרבן. אני לוחם בסיירת גולני במילואים, מעל 700 ימי מילואים במלחמה. ואיציק, ידידי, אני רוצה לענות לשאלה שלך, אתה יודע למה כולם נמצאים פה עכשיו לדבר על חוק הגיוס? כי חוק הגיוס הזה הוא פופ...
שבות רענן:
הוא קורא לנו סרבנים. אתה קורא לנו סרבנים פעם אחר פעם אחר פעם.
שבות רענן:
אנחנו כוח האדם של המדינה הזאת ואתה קורא לנו סרבנים.
שבות רענן:
רק להגיד שאנחנו הצבענו לממשלה הזאת, אין לו בעלות על הימין.
משה סולומון:
על זה בדיוק הוא מדבר, על הדמוקרטיה. בדיוק על זה הוא מדבר.
שבות רענן:
ואנחנו מותקפים פעם אחר פעם אחר פעם, זה ביזיון.
זיו ברנס:
חברים שלי מתו, יש לי את הזכות לדבר פה ואת הפרת לי אותה.
שבות רענן:
אתה לא תקרא לנו סרבנים אחרי שאנחנו עושים מאמץ.
משה סולומון:
לא הבנתי, אין פה דמוקרטיה? את רוצה לשמוע מה שאת רוצה לשמוע?
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מדבר עכשיו, רגע. מי שמדבר עכשיו אני פשוט יוציא אותו ואני לא רוצה להוציא אף אחד, אני רוצה לשמוע את כולם.
שבות רענן:
הוא מדבר עלינו, אומר שאנחנו סרבנים.
היו"ר בועז ביסמוט:
שבות, אני רוצה להסביר לך משהו. היו פה דוברים שגם הטיחו בי דברים קשים. אני מוכן ואנחנו נכיל. המשפחות מדברות קודם והבחור המילואימניק שביקש לדבר קודם הוא גם אח שכול, הבנתי שאתה גם חלק מהמשפחות פה.
שבות רענן:
אבל כשקוראים לנו סרבנים כשאנחנו עושים מאבק דמוקרטי, זה דבר שקשב להכיל אותו.
זיו ברנס:
לא קראתי לך. למי שלא התנגד לסרבנות, זאת לא את.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין למה הוא התכוון. רגע, אני יוציא אתכם החוצה, שנייה אחת. אני אסיים להציג את הדיון, יושב-ראש האופוזיציה לא מוגבל בזמן ואני מניח שיהיה לו מה לענות לדוברים כאן.
איציק בונצל:
איפה היית בוועדה לתיקון חוק משפחות שכולות? איפה היית?
אפרת רייטן מרום:
אני הייתי יו"ר הוועדה ותיקנתי יחד עם מיכל את חוק האחים השכולים, כי זה היה חוק היסטורי.
איציק בונצל:
היא תקרע אותנו? מי היא שהיא תקרע אותנו. מי את? מי את, יושבת פה ולא עושה כלום. מי את? רק להפיל את הממשלה, זו המשימה שלכם.
היו"ר בועז ביסמוט:
איציק, אני מבקש. אני לא רוצה להוציא אותך. חברת הכנסת רייטן היא חברת כנסת פה והיא יכולה להגיב.
שבות רענן:
סליחה, תגיד למי התכוונת כי אני ממש הרגשתי שאתה מדבר על האנשים שבין הסבבים נאבקים על - - - ואתה דואג לביטחון.
איציק בונצל:
לא מכירים עד היום אחים שכולים ויתומים. לא מכירים באחים שכולים וביתומים, מה את מספרת סיפורים, איפה היית בוועדות?
איציק בונצל:
את מספרת, אני למדתי אותו, אני חי אותו ונושם אותו.
איציק בונצל:
אל תגידי לי לא יאומן. אני רואה בבית אח שכול, אני רואה את היתומים. מה את מספרת סיפורים?
איציק בונצל:
אני גועל נפש, אני אב שכול ואת אומרת לי גועל נפש? מי את בכלל? יוצר טוב שתשתקי.
איציק בונצל:
אני אגיד לך מה יש לי, לא ראיתי אותך בוועדות.
היו"ר בועז ביסמוט:
אדוני, תמשיך, בבקשה. מספיק עם ההשמצות וההטפות, בואו נשמור קצת על הכבוד בדיון הזה. מותר גם לא להסכים בנועם. אני מציע פה חוק, אנחנו נקיים פה דיונים ארוכים, לא דיון אחד, אני אשמע את כולם. מה עושים פה בוועדות, הרי מהדקים חוק, מתקנים ומשפרים, אבל בואו נדבר. הרי צופים בנו כעת, אז אנא מכם. אני מבקש גם מחבר...
זיו ברנס:
בועז, אני מבקש לסיים את שתי הדקות שלי, נלחמתי 700 ימי מילואים ברצף כדי להרוויח את הזכות הזאת ולדבר עכשיו. אני רוצה לתקן, אני התייחסתי וקראתי להם סרבנים לכל מי שלא גינה, זאת בטח לא את.
עכשיו אני רוצה לסיים, בבקשה, אל תפריעו לי יותר. יש פה צד אחד שלעולם לא ישרוף את המדינה ויש פה צד אחר שעודד סרבנות, א...
היו"ר בועז ביסמוט:
המטרה של הוועדה הזו היא להיות צד אחד, זו המטרה. אפשר פעם אחת להצליח?
היו"ר בועז ביסמוט:
פעם אחת. בבקשה אדוני, אין צד וצד אחר, לא בוועדה שלי. תמשיך, בבקשה.
זיו ברנס:
האולם הזה מלא כי אותם אנשים בדיוק של התקופה שלפני הרפורמה המשפטית, תפתחו סטורי, תפתחו אנסטגרם, הם מפמפמים את חוק הגיוס, זה מה שנמצא אצלם ברשתות ובמדיה, הם לא עוזבים את זה. אני אספר לכם למה הם לא עוזבים את זה, בתוך עמי אני יושב, כי הם פונים לציבור שלנו ודרך חוק הגיוס הם רוצים לפרק אותנו.
בואו נדבר עו...
זיו ברנס:
אל תפריעי ליף זה הזמן שלי לדבר, בבקשה, תודה לך.
- - -
זיו ברנס:
שקט את. תעיפו אותה, ארגון פוליטי.
זיו ברנס:
בועז, תן לי לסיים, בבקשה. ככה לא משלבים ציבור חרדי. ככה בדיוק מרחיקים אותו, וזה יקרה לאט, לאט ובלי פופוליזם. עכשיו כן, לצה"ל חסרים לוחמים, אין על זה ויכוח, אבל המצוקה הזאת היא לא התחילה עם החרדים.
זיו ברנס:
זה מה שאתם מנסים לגרום לנו לייצר. היא התחילה עם הסרבנות. בועז, אני יושב-ראש של המילואימניקים הקבועים וזה פונה פה לדרג הצבאי, אנחנו כוח אדם שבגלל שבעה סבבים כבר רוצים להישאר בין הסבבים במלחמה. מה הצבא עושה? הצבא ואכ"א מעריפים עלינו בירוקרטיות ומוצאים אותנו החוצה, אם באמת יש צורך בכוח מיידי.
זיו ברנס:
אני מסיים. למה הכול פופוליזם טהור, כי אתם רוצים את כל החרדים כאן, כאן ועכשיו, כי אתם יודעים שזה לא יקרה ותישרף המדינה. אבל מה המתווה אומר, בועז ביסמוט ראש הוועדה הוציא מתווה שבשנת 2026, 6,000 חרדים מתגייסים, מה זה אם לא גיוס חרדים? זה לא כוח 6,000 חרדים? אתם פשוט רוצים הכול או כלום, כי אתם יודעים שז...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. הייתה עוד דוברת אחד מהמשפחות, הבטחתי לדבר. בבקשה, גברתי. לא להפריע לדוברת.
מיכל גורפינקל:
קודם כל, תודה רבה. אני רואה המון פנים שאני רואה בדרך כלל בטלוויזיה. חשוב לי להגיד, בבקשה תניחו רגע את הטלפונים, אני יודעת שלכל אחד משהו חשוב בתוך הטלפון אבל אני מדברת לכולכם. אני אמא פעילה בתנועת אימהות בחזית. אני נשואה ויש לי ארבעה ילדים, אני רעיה אמא וסבתא מאוד מודאגת. חתני בעלי בן ה-63, גויסו כול...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רק שואל, אני אתן לך לדבר בהמשך, אני מבטיח. יש פה סדר בדיון הזה. יושב-ראש האופוזיציה לפני שנקריא, הגברת תדבר.
נפתח, חבריי, ביום הזה עם ישראל כולו עוקב אחרינו. הייתי מעז ואומר שגם הדורות שהיו לפנינו ואלה שיהיו אחרינו. אומר אפילו שזה רגע נדיר באירוע הזה שאנחנו נמצאים בו היום בתולדות האומה. הכנסת, ה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תוך קיום דיאלוג פורה עם הצבא. מסגרת שמייצרת ודאות עבור צה"ל עבור עולם התורה ולכל אזרחי ישראל, סוף-סוף יהיה סדר.
דיאלוג אבל בניגוד לצבא.
דברי דובר/ת #122 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אומר מכאן, החוק הזה טוב למדינה, הוא מחזיר את האמון, מחזיר את הצדק, ובסופו של התהליך הוא עתיד לחזק את האחדות בתוכנו, עידן הערפל מסתיים. זהו רגע שבו ההיסטוריה בוחנת אותנו, הדורות הבאים ישאלו איך דאגנו לצבא חזק יותר, לחברה צודקת יותר, למדינה מאוחדת יותר. אני מבקש מכם, אל תיגשו היום אל הדיונים כמו פ...
אתה מבקש גם מהצבא?
דברי דובר/ת #124 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
חוק הגיוס הזה הוא הבטחה שישראל לומדת מהעבר מתחזקת בהווה ומבטיחה את עתידה.
היו"ר בועז ביסמוט:
טענות נגד, תמיד יהיו, אני שומע את השיעולים, את הלחשושים, את הגיחוכים, אני רגיל לזה הרי. האירוע כנראה גדול עליכם.
אז אל תהיו פוליטיקאים. אתה לא פוליטיקאי?
דברי דובר/ת #128 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אל תהיו פוליטיקאים. משלמים לנו כדי להיות פוליטיקאים.
דברי דובר/ת #130 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משלמים לנו כדי להיות פוליטיקאים.
דברי דובר/ת #134 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כיהודים אנחנו מכירים את נושא החומות ההלכתיות, ים שאין לו סוף. גם פה יטענו שאנחנו לא מגייסים מספיק, שלא החמרנו, שלא הטלנו די עיצומים והגבלות. אבל אנחנו גם למודי ניסיון היסטורי מר, שבמסגרתו נחרבנו כאומה בגלל חוסר הנכונות להגיע לפשרות בתוכנו. הקנאים תמיד דחו את הפתרונות הלא מושלמים, הם העדיפו לשאוב חיו...
לא היית באופוזיציה.
דברי דובר/ת #142 | 3 מילים
◂ 138 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
שמענו בהרחבה את עמדות החברה הקואליציה והאופוזיציה, את עמדות צה"ל וארגוני המילואים, וכן את עמדותיהם של מגוון רחב של גורמים בחברה הישראלית. היום בדיון הזה אנחנו נעבור לשלב מעשי הרבה יותר, שלב של הקראת החוק, שבו נתמקד בפרטים הטכניים, בנוסח עצמו, בתיקונים, כן, בתיקונים הנדרשים לקראת האישור. בשלב הזה העב...
יאיר לפיד:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בועז, אני לא מבין מה אתה עושה פה. מה ששמת על השולחן זה חוק השתמטות על מלא, זו בגידה בלוחמים שלנו. זו בגידה בכל מי שלחם והקריב בשנתיים האחרונות, יותר מ-920 הרוגים, יותר מ-20,000 פצועים בגוף ובנפש, ואתה מדבר פה על לחיות ביחד. וגם תסתכל סביבך, ראש הממשלה נתניהו לא פה, שר הביט...
איציק בונצל:
למה אתה לא פותח? למה אתה לא פותח בהתחייבות שלך למשפחות השכולות?
איציק בונצל:
אני לא מפריע, אני אומר את האמת. אני ביקשתי ממנו להתחייב שהוא יגיע.
איציק בונצל:
לא, לא, שיפתח עם זה, שאני דורש שתתגייסו, אבל אנחנו נדאג לכם לאחר תהרגו.
עדי עזוז:
אתה רוצה להכתיב לו עם מה הוא יפתח?
איציק בונצל:
זו הדרישה שלנו, ועם זה הוא היה צריך לפתוח. כשאנחנו נהרג, שאתם תהרגו כי אני שלחתי אתכם, כי אני גייסתי אתכם, אנחנו נטפל במשפחות השכולות. אל תעשה ככה עם היד. גם אתה חבר כנסת, מה, אני מפריע לך? במה אני מפריע לך בדיוק כשאני אומר לך את האמת? כן, כן, תסתכל לשם, לא עליי, תרכין ראש, בדיוק, תתבייש לך. אתם לא ...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני לא רוצה להוציא מפה, יש לי כבוד אדיר לכולם פה. לכולם, אגב, גם למי שלא מסכים איתי, גם לחברי האופוזיציה. יש לי פה כבוד לכל מי שיושב כאן. אני רוצה בבקשה, שנכבד כל אחד פה.
איציק בונצל:
אנחנו מכבדים. שיכבדו את המשפחות השכולות, לא רק בלדבר. שיפתח עם זה, זה לא מעניין אותי.
איציק בונצל:
שיפתח עם זה, זה לא מעניין אותו, לא ראיתי אותו באף ועדה.
רם בן ברק:
אדוני, בכל הכבוד המשפחות השכולות זה לא גוף אחד.
איציק בונצל:
אל תענה לי, אני לא רוצה לשמוע את התשובות שלכם.
איציק בונצל:
תבואו לישיבות, תבואו לישיבות. תעבירו תיקון לחוק משפחות שכולות.
איציק בונצל:
רק אני אדבר, רק אני. אנחנו לא נשתוק לכם יותר. לא נשתוק לך יותר.
מאיר כהן:
גם הוא ממשפחה שכולה, מה אסור לו לדבר?
עדי עזוז:
גם הוא אח שכול, תראה איך אתה מדבר.
איציק בונצל:
תבואו לוועדות של המשפחות השכולות. הוא לא צריך סנגוריה, שיבוא לוועדה.
מאיר כהן:
בוודאי שאנחנו נכיר, ונעביר את החוק הזה.
איציק בונצל:
אתה מתווכח איתי, אתם לא תעבירו את החוק. מעניין אתכם דברים אחרים.
מאיר כהן:
אני לא מתווכח איתך. באתה משפחה שכולה, תן כבוד לעוד משפחה שכולה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לשמוע את יושב-ראש האופוזיציה. היה כבר שקט ולא הייתם צריכים להתחיל שוב פעם.
איציק בונצל:
לא מסתכלים לנו בעיניים, אין לכם כבוד. אל תעשה לי תנועות כאלה, תטפל במשפחות השכולות.
שרון ניר:
בועז, באנו לדבר על החוק, אני לא מבינה?
עדי עזוז:
יש פה ממשלה שתדאג להם, למה אתה לא מאשים את הממשלה. יש פה נציגי ממשלה, תבוא אליהם בטענות.
מאיר כהן:
אנחנו תומכים בך, אני נמצא שם כל הזמן.
מאיר כהן:
כי זה מתקדם ואתה צודק, אתה מתווכח עם האנשים שתומכים בך.
איציק בונצל:
אתם לא צריכים לתמוך בי. אתם רוצים לגייס תתחייבו.
מאיר כהן:
אנחנו רוצים את זה בכבוד. אנחנו נמצאים שם כל הזמן.
איציק בונצל:
חבר הכנסת כהן, אתם רוצים לגייס, אין בעיה, תתחייבו שמי שייהרג בגלל שהוא התגייס יקבל את הטיפול המלא של המשפחות השכולות.
יאיר לפיד:
תודה. התחלתי לדבר על זה שדיברת קודם על הערך העצום של לימודי התורה.
יאיר לפיד:
לא, לא מתיח בך. אני מאזכר אותך שהגורם מספר אחד שפגע בלימוד התורה בעם ישראל, זה יהודים שרצחו אותם, כי אחרי שהורגים יהודים, הם לא יכולים ללמוד תורה. היהודים מתים, לא לומדים תורה, ואם לא יהיה פה צבא יהודי חזק, אף אחד לא ילמד פה תורה. לא רק אלה שמשתמטים. ומי שאומר שיש סתירה בין לימוד תורה לשירות צבאי מז...
מיכל גורפינקל:
טוב, אני שוב חוזרת. אני פעילה בתנועת אימהות בחזית, נשואה עם ארבעה ילדים, כל חמשת הגברים שלי גויסו. בעלי, לא כל כך צעיר, גם אני לא כל כך צעירה, חתני ושלושת הבנים. החל מ-7 באוקטובר, עשו מאות ימי מילואים, כיום קצינים בתפקידים בכירים ומשמעותיים בחיילות שונים. זה החינוך שהענקנו לילדים וזה החינוך שהוריי ה...
מיכל גורפינקל:
סליחה, הם רוצים לטוס שיטוסו ולא יחזרו. זה מה שהם אמרו ואיימו.
מיכל גורפינקל:
ברור שהרבנים יתנו אישור, למה לא? למה שהם יגייסו את הילדים שלהם שימותו וייהרגו.
מיכל גורפינקל:
אתם חושבים שאנחנו לא מבינים קומבינציות בשביל להישאר בממשלה ולענות לחרדים. לא נסלח לכם אם אתם תעבירו את החוק הזה. מה שחשוב לכם זו ההישרדות הפוליטית ולא המדינה, לא החיילים שנפלו ולא החיילים שכעת עדיין נלחמים שם, בצפון, בדרום בשבע גזרות. זלזול במיליוני אזרחים. תתביישו לכם, זה מה שאני יכולה להגיד לכם. י...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, לא, הכול טוב. גברת, את טעונה ואני קודם כול מודה לגברים שבמשפחתך וגם לך. כל מי ששית וכל מי שמגן על המולדת אנחנו כולנו מעריכים. אני רק אזכיר ואפר משהו אישי, כי אמרת יחד ננצח, הרב שלי בבית הכנסת שחזר עכשיו מיהודה ושומרון והגיע ביום שבת עם הרובה שלו, עם כיפה שחורה, הוא לא מדבר, כי שבעה חודשים במלחמה...
מיכל גורפינקל:
אני באה ממשפחה מסורתית. שיתגייסו חרדים, אין סיבה שלא יתגייסו. כיפות סרוגות מתפללים ומתגייסים.
היו"ר בועז ביסמוט:
כעת כולם יגיבו ואני גם לא אשנה את כל ההרגלים הטובים. הדובר הראשון אחרי הגברת, אלעזר שטרן.
היו"ר בועז ביסמוט:
היו סבבים בלי סוף, היו פה 44 דיונים בזמן היושב-ראש, יולי אדלשטיין, שהנחה פה את הדיונים.
היו"ר בועז ביסמוט:
יהיה סבב, אני מתחיל עם אלעזר שטרן, כי הרגלים טובים אני לא משנה ונקפיד על השתי דקות. בבקשה, לא להפריע, כולם ידברו.
איילת לוי נחום:
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' ...) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב–2022
משה טור פז:
סליחה, שאלה טכנית, את לא קוראת את מה שמחקתם? מחקתם בפתיח את תיקון סעיף 2 ואת שתי השורות הראשונות.
משה טור פז:
כל מה שקשור לחוק, מותר להעיר. זה בסדר. אנחנו עובדים וההערה שלך במקום.
משה טור פז:
אני חושב שהמחיקות פה, במחילה, לא פחות חשובות ממה שכתוב. כי כשאתה מוחק משהו במיוחד בחוק הזה, בטח בכותרות שלו, יש לזה משמעות. בחרתם למחוק משהו ולכתוב במקום זה משהו אחר. תסבירי את ההיגיון ולמה מחקתם אותו. זה יהיה מאוד קריטי כל הזמן.
משה טור פז:
אם את יכולה להתייחס לתיקון סעיף 2, שתי השורות המחוקות מתחת לכותרת – הצעת יו"ר ועדת החוץ והביטחון, למה מחקתם את זה?
מרב מיכאלי:
אדוני, ברשותך הצעה לסדר, מה שמקובל בוועדה בדרך כלל זה שהרי חברי וחברות הכנסת קיבלו את הטיוטה וקראו את החוק. מקובל שקודם כול אנחנו מתייחסים ויש התייחסויות. וקודם כול אנחנו מדברים על הדברים וקוראים רק לפני ההצבעה. אין הגיון לקרוא עכשיו.
היו"ר בועז ביסמוט:
כיושב-ראש שיניתי את הסדר, אני רשאי לעשות את זה ועשיתי את זה. והעולם ממשיך להסתובב והשמש תזרח מחר בבוקר והכול טוב וחבל על הזמן שאתם מבזבזים. יש פה המון אנשים שרוצים לדבר. אני מבין את ההערה המאוד מאוד חכמה שלך, אבל אני העדפתי לנהוג בצורה שכזו מאחר וניהלנו כל כך הרבה דיונים ומי כמוך יודעת שהיו כאן מונו...
מרב מיכאלי:
ניהלנו דיונים על נוסח אחר לגמרי, לגמרי.
מטי צרפתי הרכבי:
הנוסח הקודם, זה שיש בו מחיקות, זה הנוסח שהיה לפני הוועדה בתקופתו של היו"ר אדלשטיין. זה הנוסח? רק כדי להבין.
מטי צרפתי הרכבי:
אז מה זה? רגע להבין את ההיסטוריה. רק להבין מה הנוסח שמוצג ומה מחקו. מבחינת הפרוצדורה אני באמת לא מבינה.
מירי פרנקל-שור:
על שולחן הוועדה היה מונח תיקון 26, הצעת חוק שהונחה בכנסת הקודמת עליה הוחל רציפות.
מירי פרנקל-שור:
המחיקות הן הצעת החוק הכחולה שלא נכנסו לנוסח, ומה שבעקוב אחר השינויים אלה התוספות.
יש לי שאלה על השורה הראשונה.
דברי דובר/ת #281 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע, אבל אני הדובר מלפני זה מכיוון שכבר עברתם להקריא סעיף. יש לי שאלה, עברתי על החוק ובחוק כתוב בסוגריים שילוב תלמידי ישיבות, זה היה בסוגריים כל הזמן, נכון?
דברי דובר/ת #283 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בתוך הטיוטה, לפחות זאת שהנחתי היום, עוד לא ראיתי, אבל ראיתי שבכל פעם כתוב שילוב בני ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדים. בכל מקום שהיה כתוב המשפט הזה נמחק העניין של בני ישיבות ונשאר בוגרי מוסדות חינוך חרדים. לכן, מה שאני שואל הוא לגופו של שם החוק. אם באמת מדברים, ואני מבין שזה נעשה בכוונה, בגלל שראיתי את זה באופן סיסטמתי כל כמה זמן.
דברי דובר/ת #285 | 63 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, אבל אני שואל על מה שהיא הקריאה.
דברי דובר/ת #287 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אני מבקש שהיא תעצור ותיתן התייחסויות על שם החוק.
דברי דובר/ת #290 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל היא ממשיכה להקריא, בועז. זה לא יכול להיות.
דברי דובר/ת #293 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
עמית הלוי:
אדוני היושב-ראש, תרשום לעצמך שחבר הכנסת שטרן לא בעד הקראו מהירות. בחוקים אחרים אחרי זה יהיו לנו הקראות מהירות, אחריות הרמטכ"ל, הפנסיות התקציביות.
הינה הקמ"ן הגיע. נכון, בואו נדבר על זה.
דברי דובר/ת #297 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
למה אתה מטיל את זה על שטרן, יו"ר הוועדה מקדם את אחריות הרמטכ"ל.
אני את ההתנחלות הקמתי פה בוועדה. אתה יודע את זה. זאת ההתנחלות שלי, כאן.
דברי דובר/ת #300 | 14 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
מרב מיכאלי:
אבל אתה צודק, עמית, זה באמת עומד אחד מול השני. מי שמשרתים אתם לא מוכנים לתת להם ומי שלא משרתים אתם נותנים להם, לא רק עד חצי המלכות, אתם רוצים לתת להם את כל המלכות.
עמית הלוי:
אנחנו רוצים לתת למשרתים, לא לפנסיות התקציביות שלו.
מרב מיכאלי:
מי שמשרתים אתם גוררים אותם פה בבוץ. בבוץ, בבוץ. אתם יורקים בפרצוף של צבא הקבע, של האנשים שמקריבים את עצמם.
עמית הלוי:
היית פה כשהיו פה הגדודים של 605, ראית לאן הולך הכסף.
מרב מיכאלי:
הייתי פה, אני פה בכל ישיבה, אתה יודע את הדבר הזה.
מרב מיכאלי:
אתה יודע כמה אנשים נושרים היום מצה"ל ולא מסכימים לשר בצה"ל.
מרב מיכאלי:
גם בגלל שהם לא מקבלים שום ודאות לגבי השכר והפנסיה התקציבית שלהם. אבל אלה שלא, להיפך, אדרבא ואדרבא, בואו ניתן להם עוד ועוד ועוד, רק שלא יבואו, נשמור שלא יבואו, חס וחלילה לצה"ל.
אליהו רביבו:
אדוני היושב-ראש, זמן שלם של הדיון הולך לריק.
היו"ר בועז ביסמוט:
מרב, את בקריאה ראשונה. עמית, אתה בקריאה ראשונה. שניכם בקריאה ראשונה, שניכם תצאו פשוט. אני לא מוכן לזה, חברי הכנסת, יש פה כללים בדיון הזה. אני רוצה לשמוע את איילת, מי שמפריע לי פשוט יצא החוצה. בבקשה.
בועז, השאלה האם ההקראה - - -
דברי דובר/ת #316 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, שנייה.
דברי דובר/ת #318 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אז שתעצור אחרי הכותרת. אם יש הערות על הכותרת שתעצור שם.
דברי דובר/ת #320 | 12 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
יש פסקה שנמחקה, לשאלת חבר הכנסת טור פז, זה תיקון טכני שנמחק בהצעת החוק הממשלתית המקורית, הנוסח הכחול. היה צורך לתקן את התוספות, היעדים היו בתוספות ועוד הסדרים היו בתוספות. בחוק הזה אין תוספות ולכן סעיף 1 הוא מחיקה טכנית של הצורך בסעיף הזה.
דרור גרנית:
אבל רק בהקשר הטכני צריך לציין שזה תיקון בחוק שירות ביטחון. לכן סעיף 2, לא יכול - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
דרור, אתה בזכות דיבור? אתה מפריע לי. אל תפריע לי, תבקש רשות. קדימה.
מאיר כהן:
לא, אפשר רק לקרוא. היום רק קוראים.
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, אלעזר שטרן בזכות דיבור. לאחר מכן חברת הכנסת מירב כהן. שתי דקות כל אחד, בבקשה, התחלנו.
זה יהיה ככה? למה שתי דקות? אני שואל אמת.
דברי דובר/ת #333 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אם יש דיון מעמיק על החוק הכי חשוב. בועז, אתה יודע כמה זמן אני יושב כאן.
דברי דובר/ת #336 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה זה שתי דקות?
דברי דובר/ת #338 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
מירי, את מקבלת את זה שלא יתנו לנו לדבר כאן?
מה זה שתי דקות? איך אני יכול בשתי דקות?
דברי דובר/ת #342 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר כהן:
לא, סליחה. זה כמו להגיד לתלמיד שלי, אתה תדבר אבל רק חצי דקה. אני מצטער.
בועז, משלמים לי על זה וגם לך. אני חקרתי את החוק הזה ואתה יודע כמה אני מבין בו.
דברי דובר/ת #344 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, אז אל תגיד לי רק שתי דקות.
דברי דובר/ת #346 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עמית הלוי:
אתה הגשת את החוק, מה זאת אומרת אני מבין, אתה הגשת את החוק הזה. אתה הגשת ואתה טוען שהוא לא מוסרי.
עוד לא דיברתי ואתה כבר יודע.
דברי דובר/ת #348 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הפוסל במומו פוסל.
דברי דובר/ת #350 | 3 מילים
◂ 22 הפסקות — לחצו להצגה
שחר ורון:
הצבא יושב פה ואומר שצריך חיילים.
עמית הלוי:
הוא לא טוען מעשית. הוא טוען מוסרית נגדם, אני גם פה בדיונים.
שחר ורון:
- - - אתה לא היית בדיון, אני הייתי.
משה טור פז:
זה חוק חדש, זאת מציאות חדשה. מה אתם רוצים?
מאיר כהן:
אל תוציא לוחמים, אל תוציא לוחמים.
מאיר כהן:
בסדר, אני ראיתי את הסבלנות. אי-אפשר להוציא לוחמים.
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה, שנייה, אנחנו מנהלים כאן דיון ואם מישהו מפריע הוא לא נשאר, נקודה. אני רוצה להתקדם יש פה דיון.
מאיר כהן:
תהיה קצת יותר סבלני ללוחמים. אתה יודע מה, אל תהיה סבלני אלינו, ללוחמים תהיה יותר סבלני.
בועז, מכיוון שלא ניתנה לנו להגיב ישירות על דברי הפתיחה שלך, אז אני אחבר אותם ברשותך.
דברי דובר/ת #373 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להסביר לך משהו, נבחרתי לבד. כל חבר כנסת בבניין הזה יש לו את הזכות, גם אם ראש המפלגה שלו מדבר.
דברי דובר/ת #375 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אומר את זה בקול רם, אתה מכיר אותי.
דברי דובר/ת #377 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנשים שמכירים אותי יודעים וגם אתה יודע את זה. אני חושב שהבעיה הכי קשה בחוק הזה, ואני מחבר את זה לדברים שלך, שעל פניו התורה ששמרה עלינו, היא לא התורה שמופיעה בחוק הזה, בחוק הזה מופיעה תורה אחרת. בחוק הזה מופיעה תורה שהיא משתמטת. בחוק הזה מופיעה תורה שהיא פוסלת, היא משנה את התורה הקדושה, מלא תעמוד על דם רעך ומאחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו כאן, בחוק הזה.
דברי דובר/ת #379 | 68 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, אמרתי שתי דקות. אני לא אתן לך, עם כל הכבוד, אין, אני לא אתן לך להתחיל פה במונולוגים. יש לך בדיוק עוד חצי דקה כי כבר דיברת.
טוב, אוקיי. אני אגיד לך משהו, בחוק הזה מומצאת תורה חדשה שהיא גם הייתה לפני 39' באירופה. תשבו ותסמכו על הנס, ואנחנו יודעים מה קרה. עכשיו לצורך העניין, ואני פונה אל היועצת המשפטית, אני חושד שלתת שתי דקות לחבר כנסת, באמת, אני לא מצליח להבין איך אני יכול למלא את התפקיד שלי ואת החובה שלי כשאני מתייחס ברצינות לכל השעות שביסמוט ישב עם אטיאס והביאו לנו את הנייר הזה, ולי בסוף משאירים שתי דקות. גם הוא ישב עם אטיאס שעות, ימים, שבועות וחודשים.
דברי דובר/ת #381 | 83 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שאלתי גם על הכותרת של החוק, למה החוק לגיוס תלמידי ישיבות - - -
דברי דובר/ת #383 | 14 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. אלעזר שטרן, שמענו. אתה זה שאולי דיבר הכי הרבה בדיונים שלי ואתה יודע את זה. אתה גם הדובר הראשון, ואתה עכשיו מתעלם. ואת מה שאתה יכול להגיד בדקה אתה אומר ב-17 דקות. לכן הקצבתי שתי דקות. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
מירב כהן:
קודם כל, כל האנשים שנאחזים בכבוד לדת וליהדות, שאני מאוד מכבדת וגם עם אורח חיים מסורתי ומאוד מחוברת ליהדות, אם מה שהבנתם זה שלא צריך להילחם כדי לשמור על הארץ הזו, אז הבנתם את כל השיעורים לא נכון. איך היינו מנצחים את עמלק, איך היינו בונים את ממלכת דוד, איך היינו יורשים את הארץ.
אתם יודעים, השופט העליו...
רם בן ברק:
אגב, זה היה פותר את כל הבעיה של היתומים והאלמנות.
אבל אתה צודק רמי, ברור שאתה צודק.
דברי דובר/ת #388 | 7 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני חושבת שמתוך הוגנות היה ראוי שבאותו חוק יהיה סעיף שאומר בכמה הולכים להאריך את השירות הסדיר של החיילים ושל המילואימניקים, כי זאת נגזרת ישירה. הרי בשבוע הבא נשב פה ונצטרך להאריך את השירות הסדיר ואת שירות המילואים, אז בואו נעשה את זה כבר בחקיקה אחת, כי זה אותו סיפור. לא הוגן להביא רק צד אחד של התמונ...
מירב כהן:
לא, אני אשלים את דבריי. הדבר הזה הוא ממש זלזול בעבודה הפרלמנטרית. גם ככה לא מגיעים לכאן שרים, גם ככה לא מעבירים לכאן נתונים ועכשיו גם סותמים לנו את הפה. מה נשאר?
מירב כהן:
לא, אני אשלים את דבריי. אני אשלים את דבריי.
אפשר לקבל ייעוץ משפטי למה שתי דקות. באמת, באמת.
דברי דובר/ת #396 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא יכולתי להתייחס בשתי דקות.
דברי דובר/ת #399 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד לי כשאני לא מדבר לעניין, אבל אתה לא יכול להגיד לי שתי דקות.
דברי דובר/ת #401 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
פעם ראשונה יש נוסח.
דברי דובר/ת #405 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה.
דברי דובר/ת #407 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
הרי בדיונים שהיו כאן היו פה מונולוגים. היו מונולוגים שייקספיריים, אנשים התחילו ופתחו בשעה 09:00 וסיימו בשעה 09:40 כדי להגיד שלום. זה בלתי אפשרי להמשיך ככה כי אנחנו באנו לפה לעבוד. אתה בעצמך אמרת, נבחרתי כדי לעבוד ולא כדי למרוח את הזמן.
מירב כהן:
נשמח לשמוע את עמדת היועצת המשפטית.
מירב כהן:
אני מקווה שיש מישהו שמבטיח מינהל תקין.
משה טור פז:
השאלה האם אפשר להתניע את החוק בשתי דקות, בועז.
אני מבקש תשובה של הייעוץ המשפטי, האם שתי דקות זה זמן הגיוני.
דברי דובר/ת #413 | 12 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
תראו, ראש הממשלה נתניהו יעביר כל חוק השתמטות, כי ממש לא מעניין אותו הציבור, הוא חושב שהציבור ישכח. וממש לא מעניינים אותו המילואימניקים, לראייה אף אחד לא תאם איתם את הנוסח הזה. עם מי ניסחו את הנוסח ואת הטיוטה שמונחת פה, עם האד"מורים. לא באו ושאלו את החיילים, את המילואימניקים, זה הקהל. ואתה כיושב-ראש ...
מירב כהן:
ארבע שנים מפרוץ המלחמה נבוא ונבדוק האם הם התגייסו. זאת בדיחה.
מירב כהן:
זאת יריקה בפנים של כולנו וזה לא יעבור לכם.
היו"ר בועז ביסמוט:
ברור, הדברים ברורים. תודה רבה, יקירה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
מרב מיכאלי:
תודה. קודם כל, אני חושבת שיש אי-תקינות בהליך, אם על נוסח חדש, חברות חברי הכנסת מקבלים רק שתי דקות להתייחס.
מרב מיכאלי:
לפי דעתי אני חושבת שיש פה פגם בהליך של החקיקה, כי אי-אפשר באמת להתייחס לנוסח חדש וחדש ושונה.
מרב מיכאלי:
אני אתייחס לדברים הכי משמעותיים. ששונים בחוק הזה מהחוק שעליו דיברו פה, כמו שאתה אומר, כל כך הרבה. הדבר הכי משמעותי הוא שבכל הדיונים שהיו כאן, אדוני היושב-ראש, באמת המון אנשים טובות וטובים ניסו לצאת מגדרם כדי למצוא דרכים שבהם חרדים יכולים להתגייס לצה"ל. מסלולים מיוחדים, ישיבות הסדר חרדיות, להרחיב מפה...
היו"ר בועז ביסמוט:
מאה אחוז. תודה רבה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה רואה איך אני מכבד אותך, אני מתייחס אליך כמו אל ראש ממשלה. תראה איך שדרגתי אותך.
יולי יואל אדלשטיין:
בסדר גמור, חברים, מכיוון שכל פתק פה מצולם ומקבל אחר כך פרשנויות, אז אני אגיד ששלחתי אכן פתק ליושב-ראש הוועדה, שלדעתי מן הראוי היה לתת למי שניהל עשרות ישיבות ומי שעבד על החוק שנתיים ולשם שינוי מכיר כל אות וכל פסיק בחוק, לתת זכות דיבור קצת לפני ההקראה, אחרי למשל, דברי יושב-ראש האופוזיציה. אבל לא נענית...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, אני מודה לך על הדברים. ותודה רבה גם על האגדה שאין סנקציות, אגדה יפה.
יולי יואל אדלשטיין:
בוא, אז אני מציע שלא נתנצח, כי אתה יודע שאם אני אתחיל להתנצח על הסעיפים בחוק אתה לא תנצח.
אתה תתייחס לשאלות ולהערות לפחות?
דברי דובר/ת #441 | 5 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
השבוע נסעתי לאורך אחד הגבולות, אני לא רוצה להגיד איזה גבול מהסיבה הברורה שאני לא רוצה שאויבינו יידעו איזה גבול כל כך פרוץ, אבל נסעתי לאורך הגבולות, נפגשתי עם אחד מאלופי המשנה שנמצאים בגזרה, הוא אמר לי: תקשיב הגבול פרוץ לגמרי אין חיילים ששומרים על הגבול, ואנחנו יודעים שמעבר לגבול הזה יש אנשים שרוצים ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. לא להפריע, אני לא מבין מה זה מחיאות הכפיים האלה. חבר הכנסת מאיר פרוש, אתה רוצה מאוחר יותר? לידך חבר הכנסת טור פז ומאיר כהן אחריו.
משה טור פז:
אדוני יושב-הראש, אני מתייחס לכותרת ולסימן המטרה וההגדרות. בעיניי יש פה כמה שקרים בכותרת, ובעיניי אי-אפשר שחוק יאמר שקר. קודם כול כתוב שילוב תלמידי ישיבות בכותרת, אבל כל מה שאנחנו שומעים זה שלא היו תלמידי ישיבות שהתגייסו, נאמר פה במפורש. איך זה שזה מופיע בכותרת, הרי כל המטרה של החוק הזה, לא רק הנסתרת...
מאיר כהן:
אני לא רוצה להזכיר לא את ביבי ולא את הקואליציה ולא כלום, אני רוצה להזכיר לכולכם.
מאיר כהן:
יעקב אשר, אל תפריע לי. איפה אתה? אני רוצה להזכיר לכולנו את 7 באוקטובר. אני רוצה להזכיר את הבוקר הנמהר הזה כשהגענו לכנסת כולנו יום אחרי. והסתכלתי על חבריי מכל המפלגות וכולנו השפלנו עיניים וכולנו ידענו להגיד אז, כן, כולם יתגייסו. כן, תהיה ועדת חקירה ממלכתית. כן, אנחנו כולם עם אחד. ולא עבר הזמן, ואנחנו...
מאיר כהן:
זה כתוב בחוק. שימו לב, 10% מהמכסה.
מאיר כהן:
אני זוכר את יולי עם המלחמה המכובדת שלו, שאמר אני מכבד אנשים שהולכים למד"א, אני מכבד אנשים שהולכים לכל מקום, אבל הצבא צריך לוחמים. כשמדבר רם על מה שהוא מדבר, אז כן, אני הייתי בגזרה המזרחית. וכן, הצבא מקים אוגדה, וכן לצבא אין חיילים לאוגדה הזאת, אין לו חיילים. אין לו חיילים. משפט אחרון, אדוני.
מאיר כהן:
חסרים לוחמים שיגנו על המדינה הזו. עזוב קואליציה, עזוב אופוזיציה, חסרים לוחמים. החוק הזה לא מביא אותם, לכן הוא לא יעבור.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה להתייחס למה שאמרת, אלעזר אמר שאני צריך להתייחס גם לדברים שנאמרים.
מאיר כהן:
קוראים לי מאיר, במרוקו, לא אלעזר.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, דיברתי על ידידך, על חברנו המשותף, אלעזר שטרן. אני אומר שבפגישות שהתקיימו.
אני מתרגש.
דברי דובר/ת #459 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בפגישות שקיימנו במהלך הדיונים. הינה, נציג הצבא נמצא פה, לגבי אין מכסת לוחמים ותומכי לחימה. נציגי צה"ל בעצמם, והם נמצאים פה ליד, הבהירו היטב, שאתה לא יכול הרי לקבוע מכסת לוחמים ותומכי לחימה, מאחר ואין להם את הדרך לנבא מראש על פי פרופיל, אבל זו השאיפה שלנו. כמה שיותר חיילים.
אתה יודע מה השאיפה של החוק...
הוא לא אמר את זה.
דברי דובר/ת #461 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, הוא אמר שיש אחוזים שמקובלים.
אם כולם יגיעו לצו ראשון יהיה קל למיין אותם.
דברי דובר/ת #463 | 15 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, רגע, שנייה אחת. סליחה, חבר הכנסת פרוש, שרון ניר פשוט צריכה לצאת, ואני רוצה לתת לה להתייחס. אתה רוצה לפניה?
שי טייב:
אני רוצה רק להתייחס למה שאמרת עכשיו, שקשור ללוחמים ולאופן שבו ממיינים בתוך הצבא ומחוץ לצבא. גם ראיתי עסקה על הדבר הזה בחומר שהופץ פה. אני רוצה להגיד דבר אחד שכן אמרתי אותו במפורש גם בדיונים פה וגם במפגשים המקצועיים.
שי טייב:
צריך מודל שמבטיח אנשים כשירים ללחימה ולתומכי לחימה. והדבר הזה נכון שייעשה מבחינתי, כיוון שאני גוף ממיין ומשבץ באמצעות מודל של גילאים. כמו שהוצג, כדי שיהיה אפשר לעשות אותו. זו נקודה מאוד מאוד חשובה. בלי מודל שמסתכל על איזה מספר שייקבע, אני לא נכנס למספר ואני לא נכנס לקצב, אבל להסתכל על מי מגיע, יהיה ...
הוא אמר לפחות גילאים.
דברי דובר/ת #475 | 4 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
שנייה, הרי הפרופיל, רח"ט תומכ"א, לא נקבע לפי גיל. נכון שלגיל יש נקודה מסוימת אבל בסוף גם אם הם יתגייסו בגיל 22 או 23 המערך הבריאותי, הפרופיל הרפואי שלו יגדיר האם הוא יהיה לוחם או לא לוחם.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע, גברת. אני לא רוצה להוציא אף אחד. אני לא רוצה להוציא. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. רגע, עוד הערה אחת, אני לא רוצה להוציא אף אחד, אז אנא, בבקשה. כל אחד יקבל את הזכות לדבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
גברתי, לא להתפרץ, בבקשה. אני רוצה לשמוע רק את חברת הכנסת שרון ניר.
שרון ניר:
אדוני היושב-ראש, ביום חמישי, בזמן שאתה הפצת את בלוף הגיוס וישבת ושקעת על פשקווילים, כן. אז הצנחנים בחטיבה 55 בסוריה עשו נוהל קרב. הם במילואים, אתם יודעים, זו פלוגה שנמצאת במילואים. אגב, פלוגה שעושה 115 יום עכשיו, אחרי שהיא הייתה בכל הגזרות, גם בעזה, גם בלבנון ועכשיו גם הייתה בסוריה. ואתה יודע איך זה...
שרון ניר:
דמם לא פחות סמוק משל אף אחד אחר, דמם של אותם לוחמים. ושש האימהות שקיבלו טלפון לפנות בוקר, והדופק של כולנו עלה למאתיים. אם היית מגיע יום למחרת לבית חולים ושואל את עצמך מי מייצג אותם. מי מייצג את אותם לוחמים, שממשיכים 115 יום.
עמית הלוי:
מה קרה שם? תספרי מה קרה שם בסוריה.
מה זה קשור, עמית?
דברי דובר/ת #497 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אתה מספר לנו פה אגדה שזה יחזק את ביטחון המדינה. הרי ברור לחלוטין שזה לא מחזק את ביטחון המדינה. כי חסרים 13,000 חיילים לצה"ל.
משה טור פז:
זה קשור לזה שחיילים בני 50 יוצאים לפשיטה בסוריה, עמית.
מה זה קשור?
דברי דובר/ת #502 | 3 מילים
◂ 65 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
במקום חטיבת הקומנדו, יוצא גדס"ר 55 עם חבר שלי שהו א בן 49, בהתקלות פנים אל פנים, זה קשור בדיוק.
יהודה דוד:
למה את אומרת לחרדים לשבת בשקט, אני מבית דתי, הינה אימא שלי, אישה דתיה.
שרון ניר:
חבר הכנסת ביסמוט, אני ברשות דיבור, ברשותך.
שרון ניר:
חבר הכנסת ביסמוט, לא סיימתי, תודה. אם אני יכולה לקבל את רשות הדיבור שלי.
שרון ניר:
אם היית מבקר את אותם לוחמים, היית שואל אותם, את אלה שהצליחו לדבר, לצערי, גם שלושה נפצעו קשה, הם היו מספרים לך מה הם הותירו מאחור. אחד, שלא יכול לדבר הותיר מאחור אישה בחודש היריון מתקדם עם עוד שלושה ילדים קטנים. והאחרים הותירו מאחור לימודי פיסיקה באוניברסיטת באר שבע, לימודי הנדסת חשמל, לימודי מדמ"ח, ...
שרון ניר:
לא, רגע, אתה תיתן לי לסיים. אתה מעגן פה - - -
שרון ניר:
שנייה, אני לא קיבלתי שתי דקות.
שרון ניר:
לא קיבלתי שתי דקות כי הפריעו לי.
שרון ניר:
אתה תיתן לי לסיים. אתה מעגן פה מתווה שכל כולו השתמטות.
שרון ניר:
שלא שם לנגד עיניו לא את אנשי המילואים, לא את חיילי הסדיר שאתה תצטרך להאריך להם ל-36 חודשים ולא את מאות אנשי הקבע שנוהרים החוצה ובורחים. שום דבר.
שרון ניר:
ואני אגיד לך עוד דבר, חבר הכנסת ביסמוט, אתה לעולם תהיה יושב-ראש ועדת השתמטות, כמו שראש הממשלה לעולם יהיה ראש ממשלת 7 באוקטובר, עם חוק שכזה.
שרון ניר:
לא יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של החיילים ושל הלוחמים. תתביישו לכם.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה, אדוני יושב-הראש, האמת, שעבורי זה בוקר מאוד עצוב לראות את הדבר הזה. אדוני היושב-ראש, אתה מתהדר באין-ספור דיונים, כשאני ככה מדפדפת, אני רואה את הכול אדום. עם הכול אדום אנחנו צריכים להתחיל את הדיונים מההתחלה. אין קשר בין הצעת החוק הזו למה שהיה מאות שעות של דיונים, אנחנו צריכים לאפס את השעון ש...
מרב מיכאלי:
לעניין ההגדרות יש לכם הגדרה שכל מי שלמד מספיק שנתיים בגיל 14 עד 18, גם מי שעזב בגיל 16 נניח.
מרב מיכאלי:
לא, הם תופסים אותו וכולאים אותו בישיבה.
מרב מיכאלי:
זה זכויות הילד החרדי, מטי, צריך לדון בזכויות הילד החרדי.
היו"ר בועז ביסמוט:
חברת הכנסת מרב, קריאה שלישית. מרב, את מוזמנת לצאת, בבקשה. ביקשתי יפה, פעמיים שלוש, ארבע.
מאיר פרוש:
אדוני היושב-ראש, לא נוח לומר אבל חלק נכבד מהנוכחים פה מגחכים כלפי לומדי התורה.
היו"ר בועז ביסמוט:
חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
(חברת הכנסת מרב מיכאלי יוצאת מאולם הוועדה)
מאיר פרוש:
לא קל לי לשבת כאן כמייצג של אותו ציבור.
גם אנחנו מייצגים ציבור של לומדי תורה.
דברי דובר/ת #568 | 7 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
רבים פה לא מכבדים לומדי תורה. אבל אני כן גאה לייצג אותם.
מאיר פרוש:
אני מבקש להזכיר, ליהודים בעולם לא קל להיות בהרבה מקומות. יש איבה, יש שנאה, ובכל זאת יש רגעים שצריך להביע את ההזדהות. הנשיא חיים הרצוג, זכרונו לברכה, מצא לנכון לקרוע מעל בימת האו"ם את ההחלטה האומללה ההיא שהציונות זאת גזענות. מה אנחנו שומעים פה, החרדים לא מתגייסים, פניתי אתמול לממ"מ כאן בכנסת וגיליתי,...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע, בבקשה, אדוני. לא להפריע. למה להפריע? כל אחד מביע את דעתו.
מאיר פרוש:
יש בדואים שלא מתגייסים, יש דרוזים שלא מתגייסים דתיים, ויש עוד שלא מתגייסים.
מאיר פרוש:
אבל בלחץ היועמ"שית, החוק הוא רק לחרדים.
תתגייסו כמו הדרוזים.
דברי דובר/ת #580 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
וזה קורה במדינה בשלטון של יהודים. כמו שהרצוג, זכרונו לברכה, קרע את אותה החלטה אומללה, מן הראוי שא החוק הזה יש לקרוע.
מסכימים, מסכימים.
דברי דובר/ת #585 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
בועז, אני מסכים עם חבר הכנסת פרוש. אני מסכים.
דברי דובר/ת #589 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
צריך לקרוע את החוק הזה ולהפעיל את החוק הקיים.
ימות המשיח. לקורע את החוק.
דברי דובר/ת #593 | 5 מילים
◂ 33 הפסקות — לחצו להצגה
שרן מרים השכל:
הכול בסדר. קודם כול, אנחנו רוצים שתתגייסו כמונו, כמו היהודים. לא כמו הערבים, לא כמו המוסלמים, כמונו. ושתדע רבים מבני העדה הדרוזית, הצ'רקסית, הנוצרית, גם המוסלמית, כן מתגייסים, כי הם מבינים מה עומד בחוץ. הם מבינים את האויבים שלנו יותר טוב ממה שאנחנו מבינים אותם, והם מבינים שצריך להגן על האדמה הזו, צר...
שרן מרים השכל:
אדוני לא מכיר כנראה, וכדאי שתבדוק לפני שאתה מדבר. עומדת מולך לוחמת קרבית, מג"בניקית מהאינתיפאדה השנייה. אז אל תבוא ותעשה עלי פלברות.
שרן מרים השכל:
הכי קל לבוא לנשים, להגיד להן אתן לא לוחמות ואתן לא יכולות לדבר. נכון? תסתמו לנו את הפה. למה, כי זה נשים? גם אנחנו לוחמות, לא רק גברים. גם נשים, גם בטנקים ב-7 באוקטובר עשו עבודה מדהימה.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרן, המשיכי בדברייך. שרן, דברי אליי, נו. חברים, לתת לסגנית שר החוץ לסיים.
שרן מרים השכל:
אני רוצה להגיד שלאור כל הסעיפים אנחנו נגיב גם כן עניינית. אנחנו נמצאים במצב שאתה יודע וכל מי שיושב כאן יודע, שבעוד חמש עד עשר שנים אנחנו נמצאים בעימות הבא. עימות כנראה יותר קשה ממה שהיה לנו ב-7 באוקטובר. באירוע הזה, בועז, אתה החולייה אחת החשובות ביותר במדינת ישראל. אתה יושב כאן, בוועדה שאמורה לעשות ...
שרן מרים השכל:
קראתי אותה, ומה שהוא אומר שבסוף, עוד שנה וחצי אתה רק מתחיל את המדידה, ייקח לך חודשים עד שתמדוד את זה, ואז חודשים עד שתטיל אלת הסנקציה הראשונה, שהיא מהרכות ביותר. זה אומר, שנתיים שאפשר להמשיך בלי גיוס של חייל חרדי אחד.
שרן מרים השכל:
בועז, בסדר, קודם כול התפרצו לדבריי ואפשר גם להוסיף.
עמית הלוי:
אמרו שהיא לא לוחמת והיא לוחמת גיבורה.
אבל היא לוחמת, צריך להגיד עוד פעם.
דברי דובר/ת #627 | 7 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
אושר שקלים:
לוחמת שסיכנה את חייה כמה פעמים. הרבה כבוד.
שרן מרים השכל:
תודה. באירוע הזה אנחנו מבינים שכוח האדם הוא אחד מאבני היסוד בהכנה הביטחונית לעימות הבא- עימות קריטי. זה לא רק שבשנתיים הקרובות אנחנו חוזרים אחורה ואפשר לא לגייס אפילו אחד, תוספת לכוח אדם, מה אנחנו עושים עם המורל של החיילים שלנו. גם בצפון, גם בדרום, אתה יודע מה האירועים הביטחוניים שאנחנו עומדים לפניה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. הדברים ברורים, שרן, תודה. חבר הכנסת חילי טרופר. אחריו חבר הכנסת עמית הלוי.
חילי טרופר:
יפה, אני הולך אל ניסוח החוק. עכשיו אני יכול להתחיל את שתי הדקות?
חילי טרופר:
מעולה. הצורך, כמו שהצבא קבע לא פוליטיקה, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה באופן מיידי. הדאגה שלי מהחוק הזה שהוא לא נותן מענה בכמה מובנים. אחד, הוא לא קובע יעד של לוחמים ותומכי לחימה, ראיתי התייחסות שלך פה לדבר הזה שהוא לא יכול לקבוע מראש, אבל ברור שככל שתגדיל את המספר יהיה לו יותר אפשרות והתייחס לזה שי טי...
יוסי פוקס:
אתה מתבלבל בטעות עם החוק של גנץ המקורי. אתה מחזיק את החוק המקורי.
הוא צודק, הוא צודק.
דברי דובר/ת #646 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מי לא נכלל?
דברי דובר/ת #648 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, הוא אומר: אם מישהו התחיל טירונות והפסיק אחרי שבוע, הוא נספר. הוא צודק.
דברי דובר/ת #650 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל לזה הוא התכוון, מה זה משנה איך זה נקרא. והוא צודק.
דברי דובר/ת #653 | 12 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
אני לגמרי ענייני. יוסי, תקרא, גם אני קראתי, קראתי את כל החוק.
יוסי פוקס:
לא, לא, אם אתה מדבר על החלק שנחשב, זה משהו אחר.
חילי טרופר:
לא אמרתי שירות מקוצר, הייתי מאוד מדויק במילים. אמרתי, ייחשב מתגייס בפועל לטובת עמידה ביעדים, גם מי שאחרי יומיים הלך. גם בגילאי 25, 26, אני הייתי מפקד בצבא, בגיל 25, 26 הסיכוי שמישהו, שהוא בוודאי אבא לילדים יהיה לוחם נמוך מאוד.
במונחים של מספרים, בשנת היעד, אם אני לוקח את זה לשנה, 5,440, תוריד 10% שנ...
אחרי זה יהיו תשובות לשאלות?
דברי דובר/ת #660 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
ודאי שיש תשובות. יש גם תשובות, מדובר בתיקון, אתה יודע שבמספרים, אגב, כדי לתת מענה, אתה רואה שהכול עלה. אתה רואה, תסתכל על החוק המוצע, שעשינו.
בגלל שיש סנקציות.
דברי דובר/ת #662 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
עמית הלוי:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה רבה לחברי הכנסת.
היא יושבת פה מההתחלה, בועז, באמת.
דברי דובר/ת #669 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עמית הלוי:
תודה, אדוני היושב-ראש, ותודה לכולם ולכל המשתתפים. הנושא הזה מאוד חשוב. אני רוצה לומר משהו מראש, אני אתייחס לחוק הזה, אמרתי את זה לאדוני וגם ליושב-ראש הקודם, לא כחוק גיוס ולא כחוק השתמטות, אלא כחוק לקידום גיוס. לפי דעתי זאת צריכה להיות הכותרת וזה צריך להיות הכיוון של כולנו פה. לא סתם הערתי לך, אלעזר,...
מתי הגישו את החוק הזה?
דברי דובר/ת #672 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד מתי הגישו.
דברי דובר/ת #674 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מתי הגישו את החוק, אם אתה מדבר על זה.
דברי דובר/ת #676 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא פנה אלי, אז שיגיד שאת החוק הזה הגישו לפני 7 באוקטובר.
דברי דובר/ת #678 | 12 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
עמית הלוי:
אי-אפשר לשנות באבחת חוק תרבות שנוצרה פה במשך 70 שנה. אני אומר 70, כי בשנים הראשונות הציבור החרדי התגייס לצה"ל.
עמית הלוי:
אני אומר את זה מתוך רצון להסדיר את שני הערכים הקדושים שלפנינו. גם את ערך לימוד התורה, שהוא ערך קדוש, ערך לאומי, יסוד התרבות הישראלי עם הקמת המדינה הזאת, בשביל שרידות כפי שכתוב במגילת העצמאות ובשביל טיפוח המורשת שלנו. קשה לראות את מדינת ישראל בלי ארסנל, ולכן אנחנו צריכים להסדיר את הדבר הזה.
דבר שני, ...
שרון ניר:
צריכים גם להסדיר את הקואליציה.
עמית הלוי:
אלא בוודאי פיקוח נפש של רבים וצודקים פה חבריי לאופוזיציה שאמרו, שאם זה לא היה נעצר בבארי ובכפר עזה זה היה מגיע לבני ברק ולרמת גן, לתל אביב ולירושלים. זה לא רק מצד של פיקוח נפש, זה גם מצד שמירה על מדינת ישראל שהיא בבת עינו של הקדוש ברוך הוא. לכן זאת המצווה הכי חשובה בתורה. לכן שני הערכים האלה צריכים ...
עמית הלוי:
אני חושב שבחוק הזה קודם כול כדי שהוא יהיה חוק לקידום גיוס, הוא לא יהיה חוק גיוס, קודם כול הפרק החיובי שבו צריך להיות גדול ממה שכתוב עכשיו. גם בישיבות ההסדר החרדיות, שמענו פה את הרב כרמי גרוס, הוא יכול מה-1,000 להביא ל-4,000, אין סיבה לא לעגן את זה כהוראת שעה. המכינות הקדם צבאיות החרדיות, לאפשר להן א...
עמית הלוי:
הפרק החיובי צריך להיות בפנים. אני חושב שכולנו אם אנחנו רוצים ביושר להסתכל על המציאות אתם לא יכולים לקחת – אני אומר את זה לחברי פה הקצין – נער חרדי בן 17 אט בן 19, לא בגלל שידוך וכו', כדי להכניס אותו למערכת צבאית, וגם הצבא צריך לעשות צעדים בעניין הזה.
כשבן גוריון מינה את הרב גורן לרב של צה"ל הוא לא מ...
עמית הלוי:
רגע, רגע. ולכן אני אומר שצריך צעדים ממשיים.
שרון ניר:
חבל שחבר הכנסת הלוי לא מסתכל בצרכי הצבא, 12,000 חיילים. הכל כל כך חשוב חוץ מצרכי הצבא, שאתה כל היום רק מלין על הצבא ועל היכולות שלו. אבל 12,000 אנשים שחסר לצבא, זה לא מעניין אותך.
שרון ניר:
זה הרי רק להוציא דיבתם של הצבא, זה מה שמעניין אותך. אתה צבוע.
שרון ניר:
עצם העובדה שכל היום אתה שופך קיתונות של ביקורת על הצבא, אבל כשבאים לפה אתה אפילו לא רואה בעיניים את צרכי הצבא.
שרון ניר:
אתה צבוע, בושה וחרפה. בושה וחרפה.
עמית הלוי:
אבל אני שואל אותך, איך תגיעי ל-12,000 חיילים? אם יש לך רעיון, אני שואל אותך?
שרון ניר:
איך אתה תגיע? איך אתה תגיע, כשהילדים שלנו נפצעים?
עמית הלוי:
שרון, אם אתה חושבת שיש לך חוק ואת תחוקקי אותו ולמוחרת בבוקר תלמידי ישיבת פוניבז' יעמדו בשלשות בב"קום, תניחי את החוק הזה.
יש לי תשובה, אני אענה לך.
דברי דובר/ת #715 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לימור סון הר מלך:
שרון, אם היה כאן מישהו שנלחם לשמור על הלוחמים שלנו זה היה הוא.
יש.
דברי דובר/ת #718 | 1 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
עמית הלוי:
העובדה שאת מזכירה את הצביעות. רגע, שרון, אם כבר צביעות את כבר שנתיים בוועדת החוץ והביטחון, שנתיים, תספרי למישהו למה נפצעו חיילים בסוריה אתמול, תספרי.
עמית הלוי:
תספרי למה נפצעו חיילים בסוריה אתמול, בגלל שלא היו כמות לוחמים? בגלל זה נפצעו? בגלל שנוסעים עם האמרים פתוחים.
עמית הלוי:
עם טנדרים פתוחים נוסעים בסוריה. אדוני, כשאני לפני שנה שולח פקס אדום לרמטכ"ל, תפסיק להפקיר את החיילים האלה, ואין תשובה לוועדת החוץ והביטחון מהרמטכ"ל, לא הקודם ולא זה. זאת התייחסות של צה"ל? מי הצבוע פה? את או אני? מי צבוע פה?
עמרי רונן:
אתם הממשלה, את מי אתם מאשימים? אתם נורמליים.
אני אוכל לקבל חמש דקות?
דברי דובר/ת #733 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אני שמח שחבר הכנסת עבר לאופוזיציה. אני שמח, אני שמח.
איך הוא מקבל חמד דקות? אני גם יכול?
דברי דובר/ת #738 | 8 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
זה משגע אותי, יושבים כאן חברי כנסת מהקואליציה, מטיחים האשמות כאילו הממשלה היא לא שלהם.
לימור סון הר מלך:
מי הטיח? מאיר, אבל תראה מי מטיח האשמות. מי מטיח האשמות? מאיר, הוא דואג ללוחמים. אתה יודע כמה הוא דואג ללוחמים.
שחר ורון:
הנקודה היא לא למה הם נפצעו. אני מאחים שכולים.
מאיר כהן:
גם אני דואג ללוחמים. כולנו דואגים ללוחמים. לדאוג ללוחמים זה לדאוג שהם לא ישרתו 80 יום בשנה.
חבר הכנסת הלוי, תודה לך שאמרת את האמת ואתה אומר שלא מדובר פה בחוק גיוס. סוף סוף מישהו מניח את האמירה הזאת על השולחן. זה חוק קידום הגיוס. זה לא חוק גיוס.
עמית הלוי:
חוק לקידום הגיוס. אני מקווה מאוד שהחוק הזה אכן יקדם גיוס.
היו"ר בועז ביסמוט:
גברתי, גברתי.
חבר הכנסת הלוי, הכותרת של החוק הזה, אם אנחנו רוצים היום להציל את מדינת ישראל צריך להיות מי להשם אליי.
יעקב אשר:
מי זאת?
החוק הזה צריך להיות בבחינת מי להשם אלי.
היו"ר בועז ביסמוט:
להוציא אותה, בבקשה. היא יוצאת. בבקשה, גברתי.
הוא צריך להיות הקריאה וכולם יתגייסו.
עמית הלוי:
כמה הגיעו כשהאחרון אמר: מי להשם אלי.
היו"ר בועז ביסמוט:
עמית, אני מבקש, אתה בקריאה ראשונה. עמית, אתה מגזים. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.
ולדימיר בליאק:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני ואתה נמצאים כבר כמה שנים בכנסת ובדרך כלל מקובל שלדיון הראשון מגיע מציע החוק. לצערי, אני לא רואה כאן את השר לשעבר אטיאס, וחבל.
ביקשתי במכתב שהוא יגיע.
דברי דובר/ת #754 | 4 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
ולדימיר בליאק:
למדתי את הנוסח בסוף השבוע, יש לי 34 שאלות לנוסח. אין לי עכשיו זמן להעלות אותן, אז אני רוצה להתמקד רק בדבר אחד. יש פה ויכוח משונה כמה חרדים יתגייסו לפי הנוסח המוצע, אם זה 8,000, או האם זה 6,000 או 4,000. המספר הנכון הוא אפס, אפס חרדים יתגייסו לפי הנוסח הזה, ואני אסביר.
כבר טענתי בעבר ואני טוען שוב, י...
ולדימיר בליאק:
הוא קורא לחרדים לא להתגייס, וזו פגיעה בביטחון או פגיעה בכלכלה ובגידה במשרתי המילואים. צייצת לדעתי שלשום שהרכבת יצאה מהתחנה, את רכבת ההשתמטות הזאת, אנחנו נדאג להוריד מהמסילה. תודה.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאה אחוז, תודה רבה לך. חבר הכנסת אושר שקלים ואחריו עו"ד יוסי פוקס, מזכיר הממשלה.
אושר שקלים:
לצערי, יש פה מופע שהוא כולו לתקשורת והוא כולו צביעות אחת גדולה. ויש פה כאלה שעושים פה סיבוב פוליטי על פני הלוחמים הנפלאים שלנו, ואני בעד שכולם ישרתו וכל אחד יבוא ויצטרף למאמץ המלחמתי של עם ישראל, בכל זמן, בכל תנאי. זה אחד.
אנחנו צריכים להסתכל כאן ממעוף הציפור ולראות את ההקשר הפוליטי, וזה העניין הגדו...
אנחנו אומרים את זה כל הזמן.
דברי דובר/ת #762 | 6 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
אושר שקלים:
מכיוון שהעניין הוא פשוט מאוד. אנחנו עכשיו בשנת בחירות, נגיד ואנחנו לא מצליחים להעביר את החוק, בסדר? בוא נצא מתוך נקודה, לא הצלחנו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה כל פעם מפריע, אני לא רוצה להוציא אותך. עוד הפרעה אחת ואתה יוצא.
אושר שקלים:
תקום פה עכשיו ממשלה מהמפלגות הציוניות, מי שעכשיו באופוזיציה, שמגדירות את עצמן ציוניות, היום הם 42 מנדטים. נגיד ויהיה מהפך והם יזכו ב-50 מנדטים, נגיד.
שחר ורון:
למה כל הזמן חישובי מנדטים על הדם שלנו?
שחר ורון:
על הדם שלנו חישובי מנדטים? איך זה יכול להיות?
אושר שקלים:
מי שהיום באופוזיציה ומתנגד לחוק נגיד והם ינצחו אך הבחירות ויהיו להם 50 מנדטים ולא 42 מנדטים, יהיו להם שתי אפשרויות להקים קואליציה.
זה הדיון?
דברי דובר/ת #778 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אושר שקלים:
אחד, עם המפלגות הערביות. ואז זה אומר שלא יהיה חוק גיוס מכיוון שאחמד טיבי ושאר שונאי ישראל לא ירצו לחזק את הצבא.
למה? אתם מחבקים את רע"מ-תע"ל.
דברי דובר/ת #780 | 5 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אושר שקלים:
שתיים, הם גם לא ירצו שערבים יתגייסו. אפשרות שנייה זה לצרף את המפלגות החרדיות ואז הטריגר שלהם זה שיהיה חוק השתמטות אמיתי מכיוון שהמפלגות החרדיות יתנו את ההצטרפות לקואליציה בתנאי שיהיה חוק השתמטות אמיתי, וזאת הצביעות הגדולה שלכם, של כל האופוזיציה כאן. כל מי שמנסה לבוא ולהכשיל ולהפיל את חוק הגיוס, אתם ...
משה סולומון:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להודות לך גם על התהליך המהיר שעשית גם אם אני לא מסכים עם הכול. עדיין התהליך הזה חייב להסתיים מתישהו, כי בסוף, בסוף, בסוף, יש את צה"ל ויש לוחמים שממתינים כדי שתהיה להם איזושהי יכולת לקבל תמיכה וסיוע בנטל הכבד מאוד שקורה במיוחד בשנתיים האחרונות. ראשית, אני מוד...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, חבר הכנסת סולומון. תודה רבה על הדברים המאוד ברורים, הם תמיד נאמרים בורה חדה וברורה.
בועז, מתי תתייחסו להערות. למשל של חבר הכנסת סולומון.
דברי דובר/ת #789 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בואו נשמע, אולי זה יותר טוב.
דברי דובר/ת #792 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני חושב שאם אני סוקר את השנתיים האחרונות של התהליך של כל העיסוק בחוק הגיוס, בעיקר מאז שהחלנו עליו דין רציפות, אני רוצה לומר פה כי אני רואה הרבה אנשים בחוץ אומרים כל מיני דברים שונים ממה שהם אמרו בזמן אמת. חודשים ספורים אחרי שהמלחמה פרצה, עסקנו בצורה אינטנסיבית יחד עם שר הביטחון לשעבר, יואב גלנט, בק...
תגיד את התאריך.
דברי דובר/ת #795 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
רגע, תן לי, אלעזר, ארבע דקות בלי להפריע.
ארבע? שיחק אותה, קיבל ארבע.
דברי דובר/ת #797 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
בכל זאת. אני יכול לומר לכם, ואני אומר כאן דבר שהוא בעיניי חשוב, אני חושב שבאותן שיחות, אני חושב שפה יסלחו לי חבריי בממשלה החרדים, עשו טעות, משום שמה ששר הביטחון לשעבר דרש באותו חוק הזה, של חוק הגיוס הזה על הבסיס המקורי שלו, מה הוא רצה להחמיר אותו לאור 7 באוקטובר, הוא ביקש להגיע ל-50% ממחזור הגיוס בת...
מתאים להזמין אותו.
דברי דובר/ת #800 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי, תזמין אותו לוועדה. לא בטוח שזה מה שהוא אומר.
דברי דובר/ת #802 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
שמעתי אותו אומר בריאיון לתקשורת שהוא יוצא נגד החוק הזה.
אושר שקלים:
הוא מכין את עצמו למקפצה הפוליטית הבאה, זה מאוד פשוט. מאוד פשוט, כמו שאתה הכנת את עצמך למקום הבא.
נהיית פרשן פוליטי? באמת, על מה אתה בא לפה?
דברי דובר/ת #806 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קבלת פנים.
דברי דובר/ת #808 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כל מה שהוא עושה פה, הוא מדבר על פוליטיקה.
דברי דובר/ת #811 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זאת ועדת החוץ והביטחון, שמעת?
דברי דובר/ת #813 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אושר שקלים:
לא היית אמור להתפטר? אתה אמרת שאתה בעד איזנקוט, נכון? אתה לא אמור להיות פה.
זאת ועדת חוץ וביטחון.
דברי דובר/ת #815 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שקלים בוועדת חוץ וביטחון, נכון.
דברי דובר/ת #817 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אושר שקלים:
אתה קופץ ממפלגה למפלגה. נכון? תמיד ההקשר הפוליטי, זה מה שקובע. אתם רק פוליטיים.
יעקב אשר:
שקלים מהשוק, לא כמוך אינטליגנט.
אושר שקלים:
אצלם זה הכול פוליטי, שום דבר לא ענייני.
יוסי פוקס:
אני אוסיף ואומר שאגב, בנושא הסנקציות הם הלכו והוחמרו ממה שהיה באותן שיחות. נאמר, כן, נשמור על כבודו, שהיה לו עוד טיעון פוליטי, והוא אמר גם אם התוכן הזה שאני מקבל אותו יהיה בחוק, אני מבקש תמיכה גם מסיעות של אופוזיציה, אני כבר לא יכול להתמודד עם טיעונים בזירה הפוליטית. אני יכול להגיד לכם מבחינת תוכן ה...
גם של טלי גוטליב, זה מה שהיא אמרה.
דברי דובר/ת #825 | 8 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
תן לי רגע. רגע, אין בעיה, העלו את זה גם באופוזיציה.
אנחנו לא באופוזיציה.
יוסי פוקס:
אמרו יש חוק. זה הכול וכולם צריכים להתגייס. אני אומר, הלוואי, כי אני, וככה אני מחנך את ילדיי, חתניי, כלותיי ואחייניי, כולם מגויסים, אבל מה לעשות, צריך להכיר במציאות, אפשר לטמון את הראש בחול או אפשר להכיר בו. והמציאות היא שהדבר הזה לא עובד, זה לא עבד. אמרתם יהיה פסק דין, יהיה מעצרים, יש מכסת מעצרים, ה...
יוסי פוקס:
תכף תבין, זה לא עובד בכלל. תכף ישיב פה רח"ט תומכ"א. לא עובד בכלל, שנייה, זה לא עובד בכלל.
רון כץ:
הוא אומר דברים לא נכונים.
ינון אזולאי:
רון, אתה יודע שזה לא נכון, אתה יושב עם אנשים וגם אני יושב איתם
יוסי פוקס:
רגע, יש עוד דרך, יש עוד הצעה שעלתה והיא תמיד עולה כאשר יש לזה הקשר פוליטי, כי בצד אחד וכולי ובצד אחר, וזו החלופה שאתם יודעים, שהסיעות החרדיות והנהגת עולם התורה לא יקבלו את העניין הזה שיש רק מכסה מסוימת של אנשים שיוכלו לשבת וללמוד, אז אנחנו יכולים לחשוב שזה רעיון מצוין אבל ברגע שתהיה התנגדות גורפת, ז...
יוסי פוקס:
רגע, תן לי, אני נולדתי בארצות הברית, הוריי עלו ארצה, פטריוטים, אבא שלי עשה שלב ב' בגיל 30 , לא צריך להטיף לי פה בעניין הזה. אני אומר לכם אבל שהאמריקאים אומרים: keep the eye on the ball, כל הזמן תהיה עם עין על הכדור. אני אומר לכם, אם העין הוא לגייס חרדים לצה"ל, אין אף אחד פה שמציע דרך יותר יעילה לגיי...
מירב כהן:
אתם עושים: a chair keep the eye on the.
יוסי פוקס:
רגע, אני רוצה לסיים. אני אתייחס למספרים.
מאיר פרוש:
כמה שיוסי מדבר, נקבל גם אנחנו אחר כך. אפילו טלי תקבל זמן.
יוסי פוקס:
שתי הערות: אחד על המספרים, ואני רק רוצה התייחסות במילה על מה שאמר יושב-ראש האופוזיציה ורם בן ברק, במילה אחת. לגבי המספרים, תספרו את היעדים, אתם אולי לא מאמינים שהחוק יוביל לזה. אגב, בואו נניח שאולי אנחנו טועים, אולי מי שנגד החוק טועה. בואו ננסה, ריבונו של עולם, בוא ננסה לגייס חרדים, במקום לטמון את ה...
רון כץ:
אבל זה לא אמור לגייס חרדים.
יוסי פוקס:
עכשיו תראו, החוק הזה, אם תספרו את היעדים הוא אמור לגייס בתוך שלוש וחצי שנות גיוס. ספרתי, אמנם אין לי חמש יחידות, כ-23,000 חיילים חרדים.
זה המספר האמיתי לפי החישוב שלכם בתוך החוק, אני חישבתי.
יוסי פוקס:
זה פי שלושה מהממוצע עד היום. זאת אומרת, בשלוש וחצי שנים האחרונות, זה פי ארבעה מהיעדים שנקבעו בחוק המקורי. עכשיו, תדעו, יש כלל אצבע, גדוד אחד נוסף של חיילים בסדיר זה עשרה גדודי מילואים. זאת אומרת, אם נניח שבשנה הבאה, עוד שנתיים, אמר מישהו שזה ייקח שנתיים, אם עוד שנתיים נביא on top עוד 3,000 חרדים. זא...
משה סעדה:
אבל אין יעד ללוחמים, יוסי. זה לא נכון, לא נכון, אל תגיד שיש יעד ללוחמים. הורדת את זה, הורדת את זה.
משה סעדה:
אל תגיד לוחמים כשאין יעד. אין באמת.
רון כץ:
צודק, חד-משמעית, צודק.
פוקס, גם אנחנו למדנו באותו מוסד, זה לא אומר שאני מסכים עם כל מה שאמרת.
דברי דובר/ת #862 | 15 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
גילוי נאות, זה היה תלמוד תורה הרא"ם, חרדי.
משה סעדה:
יוסי, הינו נחשבים במכסות של החרדים.
נכון, לפי החוק כן.
דברי דובר/ת #868 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לפי החוק הזה אתה נחשב חרדי.
דברי דובר/ת #870 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
שנייה, אני רוצה לומר לכם ויתקן אותי רח"ט תומכ"א, מתוך סך החיילים החרדים שהתגייסו בשנתון של 30 ביוני 2025-2024, 35% היו לוחמים.
חילי טרופר:
יוסי, אין יעד. אתה אומר ומסכם אבל אין יעד בחוק. בחוק יש יעד שאומר כמה לוחמים?
יוסי פוקס:
חילי, התשובה פשוטה, במציאות זה עובד.
לא, לא נכון, לא בגילאים האלה.
דברי דובר/ת #874 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
שאלתי אותך שאלה פשוטה: בחוק יש ניסוח או הגדרה של כמה לוחמים?
יוסי פוקס:
אמרתי לך שגם צה"ל, מבחינת ההגדרה שאתה רוצה, לא עובד.
הוא יכול לעבוד, זה לא נכון. צה"ל יכול עבוד ככה.
דברי דובר/ת #879 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
צה"ל יכול לעבוד ככה בדיוק, יוסי.
דברי דובר/ת #881 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
צה"ל לא עובד ככה, בחוק שירות הביטחון לא מתייחס לזה ככה. מתייחסים למגויסים לא קרבי או כן קרבי. מה יש לכם?
תשאל את רח"ט תומכ"א הוא יגיד לך, אם לא אני אגיד לך איך צה"ל יכול לעבוד ככה.
דברי דובר/ת #883 | 17 מילים
◂ 52 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני רק רוצה לומר לסיכום, בעיני זה חשוב, מי שמדבר על הבעיה העצומה ועל השוני מאז 7 באוקטובר מובן, ולכם החוק הזה החמיר פי כמה וכמה ממה שהיה בחוק המקורי. אבל מי שמדבר מבחינה ערכית ומוסרית על חוק ההשתמטות בלי הקשר של ההחרמות, אני רוצה לקרוא מה אמר יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק, ב-8 בפברואר 2022 ע...
רון כץ:
מעניין מה קרה מאז? מה השתנה מאז.
יוסי פוקס:
"מטרת החוק היא לשלב, לחבר, לאחד ולקרב את כל הקהלים והמגזרים השונים בחברה הישראלית, כך אני מתייחס אליו". ומה אמר לפיד: "חוק השוויון בנטל עבר לא מעט גלגולים - - -
רון כץ:
למה אתם מתעלמים מה-7 באוקטובר?
יוסי פוקס:
"אבל העיקרון נשאר זהה. זה חשוב לדעת מה אמרו, אין דבר כזה זכויות בלי חובות, לכולנו יש אחריות על גורלה של המדינה, לביטחון הלאומי. זה לא חוק מושלם אבל זה יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי".
רון כץ:
ולכן בקואליציה שלך אין לך רוב.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. אנחנו נאפשר לשבות לדבר, אני רואה את התינוק החמוד, לא נעים לי מכולם פה אבל הוא הדבר הכי חמוד בחדר הזה ולכן ניתן לה לדבר.
רון כץ:
ככל הנראה היא תתגייס לפני שיתגייסו חרדים.
שבות רענן:
אני חייבת להגיד שהיא ישנה כך כבר שעתיים, ועכשיו התעוררה. החוק שיוחל עליו דין הרציפות היה לפני 7 באוקטובר. גם אני אז חשבתי שהכול טוב, שיעבדו, אנחנו נחזיק הכול על הכתפיים, לא צריך שוויון, צריך ביטחון, אנחנו גאים לשרת, זאת זכות לשרת במילואים. סבים וסבתות שלנו היו חולמים על המדינה הזאת ואנחנו שמחים בזה....
שבות רענן:
רגע, זה המספר הכולל. המספר שמגיעים אליו בסוף זה מספר הרבה יותר נמוך. אחרי כל השתיקים והטריקים וההנחות, והסוף-עונה -black friday, שאנחנו לא מספיקים אותם, אני פספסתי את זה, באסה. אבל כשזה באמת black friday, על החיים שלנו זה באמת black friday, חברים, זה שחור. אנחנו על פי-תהום. מדינת ישראל הולכת לוותר ע...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, שבות, על הדברים המאוד מאוד ברורים. חבר הכנסת משה סעדה ואחריו חבר הכנסת רביבו.
משה סעדה:
תודה רבה, ביסמוט. תראו, ב-7 באוקטובר, כבר עברו שנתיים, אנחנו שוכחים, היינו לא כפסע מניצחון, אלא כפסע מהשמדה. אני זוכר שמצאתי את עצמי לוקח את הבן, אחד מתוך השלושה, מתוך חמישה-שלושה התגייסו, ולוקח את הבן שלי לכיוון שטחי הכינוס, תוך כדי שהיו התקפות טילים על מדינת ישראל. אני ואשתי נפרדים ממנו בחיבוק גדו...
משה סעדה:
הרבה מאוד, אתה החבר הכי טוב שלי פה במשכן, גילוי נאות.
דן אילוז:
הוא אור את זה לכולם, אבל עכשיו יש מצלמות וזאת כבר בעיה.
משה סעדה:
מהמקום הזה, אמרתי זה זמן להתחיל מחדש ולהגיד באופן חד וברור, לא שרתת לא קיבלת. עכשיו אני נגד מעצרים, הם לא מגייסים אף אדם.
משה סעדה:
אני חושב שזה לא מגייס, זה יוצר כפייה, זה יוצר שנאה. אני חושב שצריך לתת תמריצים למשרתים אחר כך. אבל מה שצריך לעשות, ביסמוט, כן דורש אומץ. לפתוח את זה מעבר לחרדים, לפתוח את זה על כל החברה. אתה יודע, כמוני, ש-75,000 מתוך 150,000 שלא מתגייסים הם לאו דווקא חרדים. הם ערבים, הם חילוניים, הם דתיים וכאלו שסת...
משה סעדה:
נתת לכל אחד דקה, אז לפחות. לכן אני אומר, אתה תגרום לאנשים להתגייס כי יהיו תמריצים חיוביים. היום מה אתה עושה, אתה אומר לאלו שעשו עכשיו, הבן שלי שעכשיו מסיים 300 יום, הבן השני, הראשון 430, הוא אומר לי אבא, במוצאי שבת, אבל אתה יודע שיש לי עוד מילואים. הוא מסיים בחנוכה, אמרתי לו למה? הוא אומר ביוני, הם ...
משה סעדה:
השפה של החוק בעיניי היא השפה של פעם. אני אומר, בוא נטמיע לחוק הזה, ופה ההצעה האופרטיבית שלך.
משה סעדה:
בוא ניקח לחוק הזה שלך, שיש בו תחילתה של דרך ובשורה לעם ישראל, אבל זה לא מספיק. נטמיע חלקים מהחוק שלי. ואני אומר לך, אם נעשה את זה, קודם כל נביא חוק ערכי ומוסרי, אבל יותר מזה. אם לא נעשה את זה, אני אגיד לך מה יקרה, ואני לא מנבא עתידות. ב-2 בפברואר תעביר את החוק, בעזרת השם בשעה 14:00. אתה יודע מה יקרה...
משה סעדה:
אני מסכם, אני רוצה שהוא יעבור, אתה רוצה שהוא יעבור ויוסי רוצה שהוא יעבור. אם נטמיע על החוק הזה את הלא שרתת, לא קיבלת. אפילו חלקים ממנו, אני מקבל שאי-אפשר את הכול בבת אחת, אני אומר לכם שהחוק הזה עובר, והוא ערכי ומוסרי.
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרת 2 בפברואר, הערה לכולם כדי להבין מה אנחנו עוברים עם החוק הזה. אני קורא הרבה בציוצים על הבן שלי שהוא בישיבה והוא לא מתגייס, אתם רואים את כל הציוצים האלה, הבן שלי הוא משתמט. ב-2 בפברואר המשתמט הזה חוגג בר מצווה. אני צריך להודיע.
יעקב אשר:
רק תזהר שלא יהיה לך צו ביניים על העניין הזה, על הבר מצווה.
אפשר לעשות חוק מזה. קדימה.
דברי דובר/ת #936 | 5 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
אליהו רביבו:
לצד העובדה שאני משוכנע שבהצעת החוק במצבה הנוכחי, אני מניח שגם אדוני היושב-ראש מניח שלא יהיה רוב, גם לא בקואליציה, במצבה הנוכחי, עם זאת, אני רואה שאתה קשוב ואתה נכון ואני משוכנע שהדברים ילובנו. אנחנו לא מצליחים עוד להתקדם, לא בהקראות ולא בדיוני עומק, בסעיפים שאיתם אנחנו אמורים להגיע לתמיכה. אבל יש פה...
אליהו רביבו:
בתוך זה, זה שנתיים. אני שואל אותך וגם אותך, אם הגיוס יחויב לעמידה ביעדים לצורך העניין, מתוך אותם מוסדות שלא גייסו עד היום, זה יכול לתת מענה לצורך כפי שאת מזהה אותו?
שבות רענן:
קודם כול, כל יעד שהוא יהיה פר-מוסד ולא כללי הוא כבר יותר טוב. אתה עושה 50%, תעשה 50% מכל מוסד, תגיע פתאום לתוצאות. ודבר שני, השאלה היותר נכונה היא מה יגרום, אתה דיברת על לגיטימציה?
שבות רענן:
אם בקריאה אחת של הרבנים אפשר לייצר לגיטימציה, אז למה לא הולכים על יעד התחלתי, של 12,000 במכה. הרב אומר בום, 12,000, למה? כי אין שום כוונה להגיד את האמירה הזאת. וזה מה שהחוק הזה אומר. במלאכת אומן זה מה שהוא אומר, ואין שום כוונה וגם הח"כים החרדים לא מתכוונים להצביע לו ואתם מתכננים להעביר אותו בקולות ה...
אליהו רביבו:
אני יכול להתחייב בפנייך משהו, שבות, אני מבקש רגע. סליחה. רק רגע, סליחה, אני ברשות דיבור, אדוני היושב ראש.
אליהו רביבו:
תשמעי שבות, אני נותן לך פה את התחייבותי, והיא מגובה בקולות חברים רבים, מסיעת הליכוד לפחות. מעולם האצבע שלנו לא תהיה מונפת בעד הצעת חוק שנתמכת בקולות הסיעות הערביות.
אליהו רביבו:
על זה מצהירים רבים מחבריי גם מהמפלגות הערביות, וחשוב שנאמר את זה כאן.
דן אילוז:
תודה רבה. אני לא אתחרה עם משה סעדה אני לא אתחרה עם משה סעדה, מי החבר הכי טוב שלך.
אבל אתה מוזמן לבר מצווה ב-2 בפברואר.
דברי דובר/ת #956 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דן אילוז:
האמת, לא קיבלתי הזמנה ואני גם לא יכול להגיע, כמו שאתם יודעים, אבל בסדר.
בועז, זה בסדר שאני מזמין בשמך?
דברי דובר/ת #958 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
דן אילוז:
דווקא זו הזמנה קלה, אתה יודע שאני לא אגיע בכל מקרה, אז זה הכי טוב.
היו"ר בועז ביסמוט:
עברת חודש די מטלטל. אני מכיר את זה, היה לי את זה ב-2014, אובדן ולידה כמעט במקביל. ואמרתי לך ואני אומר לך את זה גם שוב, השמחה של הלידה היא גוברת על הצער של הורים, כי זה דרכו של עולם, וכולנו פה מברכים אותך ומחבקים אותך. בבקשה, אדוני.
אנחנו מצטרפים פה לקצב.
דברי דובר/ת #963 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דן אילוז:
תודה רבה. אתה לוקח לי את כל הזמן.
לא, הקצב של הלידות.
דברי דובר/ת #965 | 4 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
דן אילוז:
אני מדבר מתוך ידידות וגם כשאנחנו לא מסכימים זה מתוך ידידות.
דן אילוז:
נכון, נכון. וזה מוביל אותי לבקשה שלי מכל צדדים, שלצערי אני חושב שזו בקשה שלא תתקבל. אבל בכל מקרה אני אגיד, שכדאי לנו להתנהג בענייניות בדיונים האלו, כי אם אנחנו נתנהג בענייניות, אולי באמת נוכל להביא איזושהי בשורה לעם ישראל. אני יודע שיש הרבה מאוד ספקות בנושא הזה, אבל בכל זאת.
וכשאני אומר ענייניות, אנ...
דן אילוז:
אני אשלח לך את המכתב, זה באמת, זה הכול פורסם ואין בעיה.
דן אילוז:
לדעתי אי-אפשר לקרוא לזה חוק גיוס אם אנחנו מורידים את הסנקציות הקיימות, שמעודדות גיוס. ופה, עורך דין יוסי פוקס, אני רוצה להגיד שדווקא אנחנו כן רואים עלייה במספר המתגייסים מאז החלת הסנקציות שקיימות כרגע. עכשיו אפשר לפרש את זה ולהגיד שזה בא ממקומות אחרים.
יוסי פוקס:
אנחנו יודעים את הנתונים, זאת לא פרשנות.
דן אילוז:
הכול בסדר, זה לא ברור זו פרשנות.
דן אילוז:
אפשר להגיד שזה בא ממקומות אחרים, אבל כרגע היו סנקציות, יש עלייה. והחוק הזה מוריד את הסנקציות הקיימות, את מעונות היום ואת המוסדיות. הוא מוריד את זה, ואי-אפשר לקרוא לזה חוק גיוס. אי-אפשר לקרוא לזה חוק גיוס ולהרחיב את הגדרת החרדים ולקרוא לאנשים שכבר לא חרדים, אנשים שהם כבר לא חלק מהציבור החרדי.
אני אגי...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה על הדברים, ידידי חבר הכנסת דן אילוז. חבר הכנסת ינון אזולאי.
אורית פרקש הכהן:
חבר הכנסת ביסמוט, יושבים בחוץ חברי מכינה. חבר'ה צעירים, מילואימניקים שהגיעו משירות ולא מכניסים אותם וביקשו ממני לומר לך.
מרב מיכאלי:
אדוני, אולי לפני סוף הדיון נשמע את הצבא, את עמדת צה"ל.
סוף הדיון זה בעוד חצי שנה.
דברי דובר/ת #986 | 6 מילים
פרוטוקול 498
— 2025-12-07
(64 דברי דובר/ת)
אדוני יושב-הראש אני פניתי אליך בכתב על סדרי הדיון. מכיוון שתשמע את הגופים שלא שמעתי ואני מכבד את זה אני חושב שצריך לשמוע אותם לפנינו. אני פניתי בכתב אליך וגם שלחתי העתק ליועצת המשפטית של הוועדה והכנסת על שלתוך הסעיף כשדיברתי וקטעת אותי - - -
דברי דובר/ת #2 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להמשיך להסביר.
דברי דובר/ת #4 | 4 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
יולי יואל אדלשטיין:
אדוני יושב-ראש, אני לא רוצה להוסיף אלא אני רק מזכיר ששאלתי ששאלה ולא קיבלתי תשובה. קיבלתי תשובה שעוברים לסעיף אחר.
היו"ר בועז ביסמוט:
לגבי הסמנטיקה, אני מזכיר לך שהחוק שלי הוא קצת שונה מהחוק של אדוני. זו סמנטיקה ואדוני יקבל תשובה.
יולי יואל אדלשטיין:
יש דוברים שמסבירים בתקשורת שאין הבדל בין החוקים אז רציתי להבין ממה נובעים השינויים.
מירב כהן:
מה שפורסם לפני היה על נושא של התעסוקה, נכון? על זה אנחנו דנים היום או שאנחנו עדיין במטרות?
שרון ניר:
אבל לא קיבלנו תשובות לסעיף המטרה, אני מזכירה. כדי שנתמקד בסעיף המטרה בדגש על השירות האזרחי-ביטחוני.
אדוני יושב-הראש, אנחנו דנים סעיף-סעיף - - -
דברי דובר/ת #14 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו דנים סעיף-סעיף בחוק. נאמר שסיימנו לדון במטרת החוק. האם עשיתם שינוי או שינו מילה או העבירו נקודה ממקום למקום או שאנחנו עושים דיון, עוברים סעיף-סעיף ובסוף החוק יישאר כמו שהוא?
דברי דובר/ת #16 | 31 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אם היו מביאים את אריאל אטיאס - - -
מירי פרנקל-שור:
דיברנו על סעיף המטרה ועלו הערות. לחלק מהערות אנחנו נתייחס בהמשך מכיוון שלחלק מההסדרים יש התייחסות לרכיבים בסעיף המטרה. בסופו של דבר בגיבוש - - - אנחנו נחזור לסעיף המטרה לראות שיש הלימה בין ההסדר לבין הרכיבים של סעיף המטרה.
היו"ר בועז ביסמוט:
ברור. נשמע תחילה את המשפחות השכולות שנמצאות פה. נמצא פה אהד טהרלב? בבקשה, אדוני.
הרב אהד טהרלב.
דברי דובר/ת #23 | 3 מילים
◂ 35 הפסקות — לחצו להצגה
אהד טהרלב:
שלום לכולם, נעים מאוד. אני אהד טהרלב. אני אגיד כמה מילים על עצמי. בכובע האזרחי שלי אני ראש מדרשת לינדנבאום ויושב-ראש פורום המדרשות המתגייסות. אני עוסק בגיוס בנות דתיות מזה כ-28 שנה. התחלנו עם מדרשה של 15 בנות והיום יש לנו כ-450 בנות דתיות בצבא. כפי שכולם יודעים 4,000 בנות דתיות מתגייסות.
לצערי הרב, ...
אלון קמינר:
שלום לכולם. קוראים לי אלון קמינר ואני בן 28. ב-7 באוקטובר הייתי תלמיד באוניברסיטת תל אביב ויצאתי להילחם בראש הנקרה בחיל הים. נפצעתי לאחר שבוע. לא רואים את זה אבל איבדתי את רגל שמאל. אני פה מדבר בהמשך לישיר למה שאני תופס אותו כמאבק על המדינה ועל הרוח כמו שהיינו רוצים לראות אותה.
אני לא אתייחס לסעיף ש...
אלון קמינר:
תלוי איך סופרים. אני אלך על גיל הפטור הקודם. יש הרבה דברים לעשות. חסרים לנו 100,000 עובדים בענף הבנייה בישראל. אני הייתי שנה בבית חולים שיבא והאחיות קורסות. הצוות הרפואי קורס. יש כל כך הרבה דברים שצריכים לעשות. יש פה מהלך גדול יותר שקורה. סליחה, אני אקח עוד דקה.
אלון קמינר:
באוקטובר בשנה שעבר כשנה אחרי הפציעה זימנו אותי לאפיפיור. הלכתי לאפיפיור פרנצ'סקו ולחצתי לו יד. הייתה חוויה. הייתי עם שיבא. דרך כומר הלכתי לספר את הסיפור. אמרתי לו תחזיר את המנורה. אמר לי יהיה בסדר. היו צחוקים. באמת אמרתי לו את זה.
אלון קמינר:
בדיוק. השבוע קראתי אותו. אני רוצה לספר חוויה אישית כי היא חשובה. הוותיקן הוא מקום מלא זהב עם התקרות הכי גבוהות שראיתי. מקום מרשים מאוד. זה המקום הכי קדוש לנוצרים.
אלון קמינר:
בשבוע אחרי זה אני במנהטן בניו יורק לענייניי. חבר אומר שאני חייב לקחת אותך לאוהל של הרבי. אני בתקופתו לא יודע באיזה על איזה רבי מדובר, איזה אוהל ולמה אני צריך לנסוע לשם ב-02:00. אני מגיע לאוהל של הרבי מליבוביץ' ב-02:00 והאוהל מלא. אני רואה מיחמים וכוסות פלסטיק ומרגיש בבית. הכול מרגיש יהודי מאוד ונכון...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך על הדברים, אלון. אמרת שיש לך כבוד אדיר, אדיר, אדיר, אדיר. ספרתי ארבעה אדירים. אני אוסיף אדיר אחד נוסף – לך. תודה. תודה על כל מה שעשית למעננו. חברה אזרחית, בבקשה. מי רוצה ראשון לדבר על הסעיף עצמו? בבקשה, גברתי. תציגי עצמך ואת מי שאת מייצגת.
לילך חיים אידלברג:
עורכת הדין לילך חיים אידלברג מתנועת אל הדגל. בהמשך ישיר לדברים של הרב אהד ואלון, אני אגיד שביום שפינו את אלון על החוף בנהרייה הייתי שם. אני חברת מועצת העיר נהרייה קדנציה שנייה ועסקתי לא מעט בחירום מאז 7 באוקטובר. הייתי שם באותו יום.
אני יכולה להגיד רק דבר אחד לעניין סעיף המטרה. כשאנחנו מדברים על סעי...
חנניה בן שמעון:
בוקר טוב, אדוני יושב-הראש. היום מצוין יום נפגעי פעולות איבה ופצועי צה"ל. דיבר פה אלון שהוא נציג - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
יקירי, חנניה, רק מילה. כפי שאתם רואים אני לא מגביל בזמן אבל כל אחד יתחשב שכולם רוצים לדבר.
חנניה בן שמעון:
אני מבין. אלון דיבר פה כנציג פצועי צה"ל ואני רוצה לדבר כנפגע פעולות איבה. הסעיף הראשון שמדבר על המטרה מתייחס בכבוד ללומדי התורה. אני רוצה לטעון על אילו לומדי תורה. אין פה שום התייחסות באמת ללומדי התורה של הציונות הדתית.
הסעיף הזה מתייחס לאח שלי. אחרי הפציעה שלי הלכתי לשיקום וחזרתי לשירות מילואים. בד...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך. בר שהם מנשות המילואימניקים ואחריה נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
בר שהם:
שלום כולם, נעים מאוד. שמי בר שהם. אני מפורום נשות המילואימניקים ומשתמע שבעלי במילואים. הוא נמצא בסבב השישי של המילואים שלו מאז 7 באוקטובר בלבנון. מאז 7 באוקטובר החיים שלנו כמשפחות מילואימניקים השתנו ללא היכר. נקראנו לדגל גם בחזית המלחמה וגם בחזית הביתית. כך אנחנו יודעים ומאמינים שצריך לעשות.
היום אנ...
מירי פרנקל-שור:
למה את חושבת שחשיבות לימוד התורה בתכלית גוברת על שאר התכליות?
בר שהם:
באופן שבו סעיף המטרה מנוסח.
בר שהם:
זה צריך להיות ברור מאוד שזו לא המטרה של החוק.
שלומית רביצקי טור פז:
אני מגבילה לסעיף המטרה מתוך הנחה שניתן יהיה לדבר בדיון על הסעיפים האחרים גם בהמשך.
מאיר כהן:
גברת טור פז, אל תהיה בטוחה. תגידי את כל מה שאת רוצה.
שלומית רביצקי טור פז:
השאלה כפי שכתבה גם עורכת הדין מירי פרנקל שור לקראת הדיון הקודם לגבי שאלת המנגנונים שנקבעים בחוק היא השאלה האמיתי שנוגעת לסעיף המטרה. האם המנגנונים מצליחים להביא למימושו של סעיף המטרה ולכן השאלות של יעדים, מכסות, סנקציות וכולי הן קשורות לסעיף המטרה.
אני אתחיל בסעיף המטרה עצמו ובנוסחים שלו. נקבעו שלוש...
גם מהי ישיבה ומה לא.
דברי דובר/ת #59 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה, יותר מזה. גם מי שמגדיר מהי ישיבה לצורך העניין הזה לפני שמגדירים מי הוא תלמיד ישיבה שנמחק. בחוק הזה מי שמגדיר מהי ישיבה לצורך כניסה לרישום הוא שר הביטחון.
דברי דובר/ת #61 | 30 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
שלומית רביצקי טור פז:
שר הביטחון יגדיר מהי ישיבה ומי החרדים שיתגייסו ולמי יוצאו צווים. השאלה של ההכרעה הזו היא ההכרעה שניתנת רק לשר הביטחון. החוק מוכרח לכלול קריטריונים שוויוניים או לפחות שמצמצמים כאמור את אי השוויון שמכריעים מי אותם חרדים שיגויסו ומי הם אלה שלא. זאת בהנחה שהולכים פה על שיטת היעדים. אנחנו תומכים בחובת גי...
שלומית רביצקי טור פז:
יקבע קריטריונים שמנחים את שר הביטחון איך להכריע. האם צריך להביא יעדים תוך שנה וחצי של 8,000. כאשר ליעדים האלה יש סלי ביטחון בתוך החוק כרגע כמו לא 10% של שירות אזרחי-ביטחוני ולא 25% שרק אחריהם מתחילות לחול הסנקציות והוועדה שיכולה לאפס וכולי. אבל עדיין איך שר הביטחון אמור להכריע מי כן ומי לא? על פי מה...
שלומית רביצקי טור פז:
אנחנו מבינים שמדובר בצעד חריג, חדש ופורץ דרך. במשך שנים לא נעשה גיוס והכול היה וולונטרי. לא נעשה גיוס של ממש בכפייה בחובה על הציבור החרדי כמו על שאר האוכלוסיות. לכן ההסדרה הזו צריכה לתת גם את הכלים. ההבנה שבמטרה צריך לתת גם כלים ייחודיים. בעינינו החלק הזה הוא לא סעיף מטרה ויכול להיות שצריכים להיות ס...
מירי פרנקל-שור:
המטרה היא לצמצם את אי-שוויון או לאור עקרון השוויון. אנחנו חושבים שמספיק לצמצם. כך גם התייחסה לשופטת חיות בפסק הדין. היא לא דיברה על שוויון מלא אלא דיברה על צמצום אי-שוויון. אני לא חושבת שהסנקציות צריכות להיות תכלית של החוק. הסנקציות הן אמצעי. מה הסיבה לקבוע אותן בסעיף המטרה?
שלומית רביצקי טור פז:
אנחנו מבינים שאנחנו מתנהלים בתוך מצב שהפרשנות שתכלית החוק צריכה לייצר ולדבר על המצב המורכב שבו אנחנו נמצאים ולתת לכלים לפרשנות של החוק לאורה. במצב המורכב כל כך מתן כלים ייחודיים להסדרה וצמצום של אי-שוויון או עקרון - - -
מירי פרנקל-שור:
אני לא מבינה למה לכלול את זה בסעיף המטרה. החוק ידבר על כך. הוא מתכתב עם צמצום אי-השוויון. למה אנחנו צריכים לכלול את זה כתכלית?
שלומית רביצקי טור פז:
אנחנו מנסים להתנהל במחשבה קדימה לאן תלך הפרשנות. זה מביא אותי למשפט האחרון שהוא עניין הכול מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. אנחנו בעד להשאיר את ההתייחסות להכרה בחשיבות לימוד התורה אבל להגיד שהדבר הזה חל על שני עניינים. אחד מהם הוא קבוצת אותם מצטיינים שלפיכך החוק ייתן להם פטור בגיל מוקדם מגיוס כולל מימ...
ינון אזולאי:
את חוזרת למכסות. אם את אומרת שהם מצטיינים אז את חוזרת למכסות.
מגיע להם מכסות.
דברי דובר/ת #74 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני מציע שתגישי הצעת חוק בעניין כי זה חוק אחר.
זה לא חוק אחר. זה סעיף אחר שנדון בו.
דברי דובר/ת #77 | 9 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
זה חוק אחר ואתה יודע את זה טוב מאוד.
מירי פרנקל-שור:
אני מציעה שאנחנו נייחד דיון ליעדים. אנחנו עוד מעט נגיע לסעיף הזה ואנחנו נייחד - - -
מירי פרנקל-שור:
תני רק לסיים. אנחנו נייחד דיון לסוגית היעדים אל מול מכסות. אחד דיון עקרוני ושניים גם לגבי הסעיף שמוצע שמשקף את סעיף - - -
שלומית רביצקי טור פז:
מה שחשוב לי להגיד שהכלי הפרשני של הכול לפי הכרה בלימוד התורה צריך לשרת את אותם מקומות שבהם צריכות להיות הנכונות לדחיית השירות עד גיל 20 כמו לדתיים והנכונות לפטור לעילויים. גם אם יחליטו משהו אחר שהוא לפי חשיבות לימוד התורה, צריך להיות מצוין מה לאור חשיבות לימוד התורה. האופן הזה שאפילו אם מורידים את ה...
שלומית רביצקי טור פז:
אם נמצא בו כלי פרשני של הכול מתוך חשיבות לימוד התורה זה מייצר קשיים בהמשך. לכן אני מציעה להגיד מה לאור חשיבות לימוד התורה. בעיניי, יש דברים כאלה.
מירי פרנקל-שור:
איך את יכולה ליצור הסדר אחר אם לא מתוך הכרה בחשיבות לימוד התודה? על זה אנחנו מתבססים.
שלומית רביצקי טור פז:
לכן ניתנים דברים מסוימים. אם אנחנו כותבים באותו ערך כפי שהיועצת המשפטית אמרה ששלוש המטרות הן באותה ברמה אז אנחנו עלולים להסתבך פה עם כלי פרשני לכל סעיף וסעיף. כאשר תהיה דילמה בעתיד נניח לגבי השאלה האם הוועדה היכולה לאפס לחלוטין את היעדים בגלל ששלישה עובדת במשרד בבסיס שיש בו גם חרדים אז הכול יפורש לא...
מירי, לזה מצטרפות השאלות ששאלתי קודם מה מיוחד בחוק הזה להבדיל מחוקים אחרים שבו צריך לתת את הסוג של העליונות או לא עליונות לחשיבות התורה כאילו בדברים אחרים לא מכירים בחשיבות לימוד התורה.
דברי דובר/ת #89 | 33 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם אם זו לא עליונות. גם הקצאות הכספים של משרד החינוך הן לאור חשיבות לימוד התורה אבל לא כתוב שם לאור חשיבות לימוד התורה.
דברי דובר/ת #91 | 24 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אם זה הערך היחיד שהכנסת בסעיף, מירי, לכאורה הוא שם אותו שווה, שלא לומר עליון. זו המשמעות ששמת אותו בסעיף.
יוסי פוקס:
בחוק המקורי היו שלוש תכליות שלא כולן אותן דבר כמו קידום תעסוקה ולא צוין למרות שהייתה ועדה ציבורית מה משקל של כל תכלית.
זה החוק המקורי.
דברי דובר/ת #96 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אחרי 7 באוקטובר ברור שצורכי צה"ל הם עדיפות א'.
יוסי פוקס:
זה ברור. אמרתי שגם שם לא שקלו מה היחס של כל מטרה.
יוסי, זה החוק מקורי. אני אגיד לך מה כתוב. חוק שירות ביטחון נוסח משולב תשמ"ו 1986. זה החוק המקורי.
דברי דובר/ת #99 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. תגיד ליושב-הראש שהכריחו אותך. יושב-הראש חושב שאי אפשר להכריח להתגייס.
דברי דובר/ת #101 | 11 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
הכרה בחשיבות לימוד התורה לא מופיעה רק בפרק ג'1 אלא אם אני זוכרת נכון גם בישיבות הציוניות הגבוהות. אנחנו נבדוק את זה. זה לא ביטוי חדש. ההצדקה לחקיקה ולעיגון פרק ג'1 מתבססת בין היתר על ההכרה בחשיבות לימוד התורה.
דרור, לאמירתך. האם התכלית אחת גוברת? האם הכרה בחשיבות לימוד התורה גוברת על שאר התכליות האח...
דרור גרנית:
מירי, כשאת שמה את התכלית בסעיף המטרה כאחת מתוך רשימה אפילו כשוות ערך ובהתעלם מהמילה הכול שמכפיפה אותה ומילולית ולשונית מכילה אותה כלפי הכול. היא שמה כשוות ערך לאחרות אז כל ההסדר – וזה מה שאמרה עורכת הדין רביצקי – כל ההסדר נבחן גם ביחס לתכלית הזו.
דרור גרנית:
רגע, להבדיל ממצב דברים שבו אתה אומר שהכלל הוא גיוס ועכשיו יש לנו את המטרה שבשבילה אנחנו עושים חריגים מסוימים, חריגות מסוימות או התאמות מסוימות. הדוגמה של ישיבות הסדר זו דוגמה בולטת. אתה אומר יש לנו הסדר של גיוס ובגלל שיש לנו עוד תכלית אנחנו עושים עוד איזושהי חריגה, הקלה או התאמה מחובת הגיוס הכללית ש...
מאיר כהן:
החוק הזה דואג ללומדי התורה או לגיוס לצה"ל? זו שאלה פשוטה.
להסדרת מעמדם של לומדי התורה.
דברי דובר/ת #108 | 5 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
התכליות מוצבות על אותו אדן יסוד שהוא סעיף המטרה והתשתית שעליו נבנה כל המבנה. הוא זורם לכל אחד מההסדרים כמשהו שמאפשר לנטרל ב-override על תכלית הגיוס.
יוסי פוקס:
לא ראיתי בחוות הדעת המשפטית שתמכה בחוק המקורי מילה או חצי מילה על המשקל האם התכלית התעסוקתית גוברת או הגיוס - - -
משה טור פז:
יוסי, אתה צודק אבל לב הסיפור הוא הצורך בגיוס אחרי 7 באוקטובר. זה ההבדל. אתה חוזר על זה שוב ושוב.
יוסי פוקס:
חבר הכנסת טור פז, אתה אומר שוב ושוב דבר שלא קשור למה שאני אומר. אני מסכים איתך שזו התכלית העיקרית. אני אומר שכאשר יש כמה תכליות גם בחוקים אחרים לא נתקלתי שיש אחוזים ליד זה. זה 20%, זה 40%.
משה טור פז:
אנחנו רוצים שפה יהיה. זו סוגיה קיומית של מדינת ישראל. לפני 7 באוקטובר גם רמטכ"לים בישראל לא חשבו שגיוס החרדים הוא כל כך חשוב. היום הם חושבים כך. זה הבדל. לכן יש תכלית ויש אחוזים.
ינון אזולאי:
יוסי, מה שאתה אומר שגם בחוק הקודם שהעלה חבר הכנסת ליברמן היה אותו משקל לתעסוקה, לשירות אזרחי - - -
ינון אזולאי:
לא ציינו ולכן זה באותו במשקל. גם פה כאשר אתה אומר שאתה בא לצמצם את אי השוויון ויש לך תכלית א' שהיא השוויון ויש לך תכלית ב' וג' שהיא אותה תכלית בעצם אז ביחד שתיהן ביחד מביא אותן לאותו משקל. א' מול ב' ו-ג' מביא לאותו משקל. אם לא תרשום תורתו אומנתו שזה בא להסדיר את מעמדם אתה לא יכול לתת אפילו לאחד דחיי...
מירי פרנקל-שור:
לסעיף המטרה לסעיף 26ב יש דברי הסבר בהצעת החוק. תיכף איילת תקרא את מעמד התכליות שוות משקל או לא שוות משקל - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה דיון מקביל ואני רואה שהוא מעניין וער. אני רוצה לבוא לשבת איתכם. בבקשה.
איילת לוי נחום:
בזמנו היה גם לקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ותרומתם למשק המדינה,
אני רוצה להגיד את מה שביקשתי לומר.
דברי דובר/ת #125 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו הרבה מאוד פעמים חוזרים למה שכבר נאמר בחוק וזה לא משנה אם זו ההצעה שאנחנו מדברים עליה אנחנו מדברים או ההצעה מ-2014. אמר פה חבר הכנסת טור פז את מה שכבר אמרנו פה כמה פעמים ש-7 באוקטובר שינה סדרי בראשית.
אני הייתי חבר בוועדה ב-2014 וכבר אמרתי את זה ואני לא רוצה לחזור על זה. ב-2014 ידענו שאנחנו עושים חוק לא שוויוני. ידענו שקיים סיכוי גדול שהוא ייפסל על ידי הערכים הבסיסיים של החברה הישראלית. אני לא אומר בג"ץ בכוונה. למרות זאת חשבנו אז שבהינתן שלום, גודל צבא ודמוגרפיה – דרך אגב גודל צבא ולא של החרדים – צריך לעשות הכול כדי לשלב אותם בשוק העבודה ולעשות סוג של וי על צורכי הביטחון של מה שהם תורמים. זה החוק וכמו שאמרתי קודם אי אפשר להתייחס אליו.
בעודו מונח לדיון בפני בג"ץ התכנסה ממשלת ישראל של 2015 ובדיון הראשון שלה פסלה את החוק והביאה את הפסילה שלו גם לכנסת. לכן כל הווירטואוזיות הזו של אנחנו מכירים בערך לימוד התורה על סמך מה שהיה ב-2014 היא לא נכונה. החוק מ-2014 לא היה.
גם לא נהניתי מהחוק של חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אני חושב שזה גם לא נכון כאילו נתייחס אליו כאילו הוא תורה למשה בסיני. אפשר להתייחס אליו. אם מישהו רוצה לדבר עם חבר הכנסת אדלשטיין שהוא יסביר למה הוא הסכים לפשרות הכואבות.
אי אפשר להגיד על מה שלא קיבלנו ודרך אגב אני מניח שחלק מהסיבות - - - אם אני הייתי חבר הכנסת אדלשטיין הייתי אומר שזה בגלל הדברים האחרים. אי אפשר להגיד על מה הסכמת ולמשוך צד אחד ולהגיד לי שהרי אתה הסכמת על הדבר הזה.
בשורה התחתונה אני חושב ולא סתם אמרתי שזה החוק של שנת 1986. מי שרוצה להתחיל להתייחס לחוקים זה החוק היחיד שקיים. זו הטיוטה שנכון להיכנס אליה. מכאן ועד שבחוק שירות ביטחון יהיה כתוב שאחת התכליות להסדיר את מעמדם של לומדי התורה בישראל. תגידו, הם צריכים את הצבא בשביל להסדיר מעמד של לומדי תורה?
אני אמרתי שהרב טנא נכנס אליי למשרד ואמר תנו להם לעשות מה שהם רוצים. הוא אמר לי, אלעזר, בזכותך לומדים תורה. אמרתי לו שאני לא אתן לך להפוך את הישיבות לבתי כלא ואת הצבא לסוהרים שאם תצאו החוצה יתפסו אתכם. כאשר אתה מכניס לחוק שירות ביטחון את הסדרת את מעמדם של לומדי תורה אתה רוצה להפוך את הישיבות לסוג של בתי כלא והצבא לא יתפוס אותך כשאתה יוצא כי סידרת את המעמד שלהם. תודה.
דברי דובר/ת #127 | 384 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אדוני, אני גם רוצה להתייחס בבקשה.
היו"ר בועז ביסמוט:
ממש בקצרה כי אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. לא שמענו אותם בדיונים הקודמים.
שרון ניר:
אני חושבת שיש פיל בחדר. הפיל בחדר הוא צורכי הביטחון, משבר חמור בכוח אדם בצה"ל, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה כפי שהציג אותם ראש אכ"א - - -
שרון ניר:
זה הצורך בהארכת שירות סדיר ל-36 חודשים, זה המשך קריאת אנשי מילואים ל-100 ימים כל שנה. 70 או 100 הם היינו הך. זה עומס שאין כמותו. הפיל הזה לא מקבל ביטוי במטרה ובתכליות - - -
שרון ניר:
לא מדברים עליו. מבחינתי, זה הדבר המרכזי שצריך לדון כאן תוך התחשבות בצורכי הביטחון ובצורכי צה"ל.
אם כל הכבוד למעמדם של לומדי התורה, לתכלית התעסוקה, לראובן פינסקי שמדבר על שירות אזרחי-ביטחוני ולכל התכליות המטרה לא מדברת על המטרה. המטרה היא שיש לנו משבר כוח אדם חמור בצה"ל וזה לא בא לידי ביטוי במטרה. זו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, חברת הכנסת ניר, על הדברים. אתי פרץ ועוזי דיין, מתווה גיוס. בבקשה.
אתי פרץ:
צוהריים טובים. אקדים בכמה הערות פתיחה, כבוד יושב-הראש, ואומר שהמתווה שהכנו עוזי דיין ואני לגיוס הוא מתווה מקיר לקיר שהצגנו אותו גם בפני יושב-ראש הוועדה הקודמת, חבר הכנסת יולי אדלשטיין וגם לפניך כבוד יושב-הראש. אנחנו מעריכים מאוד את הזמן שהושקע כדי לעבור עליו סעיף-סעיף. אנחנו מברכים על עצם התהליך אבל...
מאיר כהן:
את יכולה להסביר מה זה בונה אמון?
אתי פרץ:
אני אתייחס אבל תן לי רגע להסביר, חבר הכנסת כהן.
מאיר כהן:
אני מבין שזה שנהרגים ונפצעים בכדי שהם ילמדו זה עדיין לא בונה אמון.
אתי פרץ:
אדוני, אתה לא מכיר את המתווה.
מאיר כהן:
כל פעם שאומרים אנחנו צריכים מתווה בונה אמון זה מכעיס אותי.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא נציג את כל המתווה עכשיו בוועדה. חג החנוכה מתקרב. קודם כל תשלחי לוועדה.
אתי פרץ:
זה אצלך, אדוני, וגם עברת עליו אחד לאחד.
היו"ר בועז ביסמוט:
ישבת איתי וישבת עם הרבה. אני יודע מה אני אומר. אנחנו נשב ונתייחס. אנא, בקצרה.
אתי פרץ:
אני רוצה ברשותך לסיים את דבריי כי אני רוצה להגיד כמה דברים שהם כלים שלובים לחוק הזה.
אתי פרץ:
עניין של גיוס לשירות אזרחי או צבאי הוא כזה ששמנו דגש גדול על מילוי תפקידים רוחביים בשעת חירום בעורף ובחזית, תומכי לחימה, תומכי עורף, תפקידי צל וכאלה שהגיוס יהיה אחרי הכשרה למה שאפשר לעסוק בו אחר כך לאורך כל החיים. בדלת הראשית אנחנו נותנים מענה גם לעניין של התעסוקה. שני דברים, אדוני, אני רוצה להסביר.
אתי פרץ:
שני דברים אני רוצה, אדוני, להגיד ואני אומרת את זה ממקום של כבוד והערכה רבים. אנחנו לא רוצים שיהיה חוק שייכשל גם חוקתית וגם מנהלית. בזה אני אסיים.
הוא חורג מנהלית כי יש הענקה של סמכויות ויש פה אנשים שיכולים ללמד אותי בעניין של חקיקה ומדיניות אבל אני אזכיר שאני ליוויתי 20 שנה חקיקה בכנסת הזו בכל התחומ...
אתי פרץ:
תן לי משפט לסיים. חקיקה שעומדת במבחן שאומר שהדברים המהותיים בחקיקה הראשית חייבים לחלחל גם במנגנונים. פה זה לא. כדי שזה לא ייפסל אנחנו לרשותכם לעבור סעיף לסעיף כמו שהצעת.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. אילת פלר יש לך את זכות הדיבור אני בטוח שאת תסלחי לי. הרב יונתן רייס. קודם כול, מזל טוב. נולדה לו בת לפני שלוש שעות והוא חייב ללכת. מזל טוב לפני הכול. זו המתנה של הוועדה ללידת הבת. כולם פה מסכימים בגלל האירוע המשמח. קדימה, בבקשה ואחרי זה רוץ לתת חיבוק לילדה בשם כולנו ולרעיה.
יונתן רייס:
תודה לכולם. אני חושב שאת הצדדים פחות או יותר שומעים. הצורך הוא ברור שצריך חיילים. אני בדיאלוג עם החברה הישראלית הרבה מאוד שנים מתוקף תפקידי. אני חושב שיש קונצנזוס להסדרת מעמד לומדי התורה, מי שבאמת לומד. אני מייצג וזה לא בא הרבה לידי ביטוי את אלה שעושים את זה.
אם מטרת החוק והוועדה היא לייצר סינקים לת...
יונתן רייס:
תוכנית עובדה היא דוגמה. ממשלת ישראל רוצה להקים עוד ישיבות הסדר לחרדים. יש מכינות ותוכנית כמו קודקוד. חסידים שלי מתגייסים מטעם קהילות - - -
משה סולומון:
למה שהם ירצו לבוא לישיבות האלה? למה ירצו לקחת חלק מהישיבות האלה?
חילי טרופר:
יכול להיות שהקהילה החרדית גם צריכה לעשות איזשהו מהלך ולבוא עם תוכנית?
חילי טרופר:
אדוני, שאלתי אם אתה חושב שגם הקהילה החרדית יכולה לבוא עם תוכנית לגיוס?
יונתן רייס:
השנה הכפלתי את מצבת התלמידים. יכולתי לעשות עוד יותר עם חוק ובלי חוק, עם סנקציות ובלי סנקציות, עם הסכמה של רבנים ובלי הסכמה. נכדים של גדולי ישראל לומדים אצלי כי אני מביא פתרון. יש הבנה מלאה שמי שלא לומד צריך פתרון. כאשר אתה מביא את הפתרון הם מגיעים. ממשלת ישראל החליטה - - -
מביאים פתרון. אנחנו גם מביאים פתרון.
דברי דובר/ת #166 | 6 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
יונתן רייס:
ממשלת ישראל החליטה לפני כמה חודשים שהיא מקימה ישיבות גבול בבקעה. אני כבר כמה חודשים מטרטר את המערכות שיתקדמו. השרה סטרוק עושה כל מה שהיא יכולה. אלוף הפיקוד גורר רגליים. ממשלת ישראל לא - - -
יונתן רייס:
אותי לא מעניין החוק אלא מעניינת אותי תוכנית עבודה.
עוזי דיין:
תקשיבו למה שהוא אומר. הוא בין היחידים שבאמת עושה. קניתי לו 50 דונם אדמה מנסיך ירדני. הוא מבין שצריך לעשות דברים.
יונתן רייס:
עוזי, אתה מעלה עכשיו שאלות משפטיות מתחום אחר.
משה טור פז:
עוזי, אם זה נסיך ניגרי אז זה לא יקרה בזמן הקרוב.
ירדני.
דברי דובר/ת #174 | 1 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
עוזי דיין:
זו אדמה פרטית והיא עברה בטאבו. למה עושים את זה? כי קק"ל לא עושה את זה. הוא עוסק בעקרונות.
משה טור פז:
לכן צריך לסגור את קק"ל. זה מה שאמרנו.
קודם את רמ"י.
יונתן רייס:
אני רוצה להתייחס בנוגע לחוות דעת של היועצת המשפטית שפרסמה ביום שישי. קודם כול, ההסדר החרדי לא הוקם על מנת לעודד שילוב חרדים בתעסוקה. הישיבה הראשונה הוקמה ב-2013 כאשר התיקון לחוק של בנט ולפיד מ-2014 לשילוב תעסוקת חרדי בא שנה אחר כך. אין שום קשר בין שילוב חרדים בתעסוקה לבין ישיבות הסדר חרדיות.
לאורך כ...
משה טור פז:
גור סגרו לצה"ל את הפינה עם מתכנתות אזרחיות שהם כבר לא צריכים היום.
אתם מכשירים ללחימה?
דברי דובר/ת #179 | 3 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
יונתן רייס:
שוויון בסוף הוא נגזרת של כבוד אדם וחירותו. כבוד זה עניין סובייקטיבי. אף אחד לא יכול להכתיב לי מה זה כבוד שלי. זה בסדר שאחד חושב שכבוד הוא כך או אחרת. בזמנו היה בג"ץ על אוטובוסים נפרדים שהיה קדימה גברים ואחורה נשים. הציבור הליברלי בצדק אמר שזה מבזה נשים. זה גורם לכך שהבת שלי קמה בבוקר שעה לפני הזמן ו...
מירב כהן:
זו מדינת ישראל. יש לה כללים. היא של כולם.
מירב כהן:
אתה בעד שנחזור להפרדה באוטובוסים?
יונתן רייס:
זכותי להתווכח על פי תפיסת עולמי מה זה שוויון.
יונתן רייס:
אם פותחים את נושא השוויון אני מצפה שגם חרדי שמגיע לבקו"ם - - - ואני מקווה שנציג אגף התקציב לא יחטוף התקף לב בשידור חי ועשיתי חשבון רק במשרד החינוך ההבדל בתקצוב בגיל 18 שזה עשור הוא כמעט 150,000 שקל הבדל. אם אני רוצה לתת את אותו כלי לשני הצדדים צריך להפקיד רק במשרד החינוך - - -
מירב כהן:
אולי תוציאו את מערכת החינוך ממפלגות.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. אני רוצה לאחל מזל טוב שוב. אני מניח שאתה רץ לראות את המשפחה. אני יכול להמליץ על שני שמות ברוח הוועדה – דבורה או יעל. דמויות רציניות במקרא.
היו"ר בועז ביסמוט:
למה החלפת את השם? היה לך שם כל כך יפה. אני צוחק. בבקשה, גברתי. אחרייך נשמע את מרק אביטבול.
אילת פלר מימון:
אני אילת פלר מימון. ממובילות תנועת אימהות בחזית. אנחנו תנועה של הטווח. אימהות לסדירניקים, למילואימניקים ולאנשי קבע.
אני רוצה לספר לכם במילה על הבוקר שלי היום ביום ראשון ברכבת. זה מדהים. שם זה מתחיל. את רואה את האימהות נפרדות מהחיילים. הם עולים לרכבת. הנעליים שלהם מאובקות. עוד לפני שהתחלנו את השבוע ה...
אילת פלר מימון:
אם הייתי עושה פה סימולציה ואומרת שאנחנו רוצים לקבוע הסדרים שתכליתם להסדיר את מעמדם של הסטודנטים או של הקיבוצניקים והכול תוך הכרה בחשיבות בלימוד באוניברסיטה זה היה איך שהוא מסבר את האוזן או מסתדר לכם. אם היינו מחליפים את המילים תלמידי ישיבה במילה סטודנטים. אני רוצה לדאוג פה לסטודנטים. סטודנטים שלא הצ...
מרק אביטבול:
אני מתנצל על ההתרגשות שיכולה להיות בדבריי. תכננתי לדבר בקול אליאב ובקול של החברים של אליאב אבל מה ששמעתי פה - - - תרשו לי לדבר כאזרח של מדינת ישראל. אני גם מתנצל על השגיאות שלי בעברית.
אני לא משפטן גדול אבל כאשר קוראים לחוק חוק הסדרת מעמד בני ישיבות לא מתכוונים באמת לפתור בעיה מסוימת. שוב, אני לא מש...
אני אוסיף שמרק הוא גם אח שכול חוץ מזה שהוא אב שכול. אח שלו היה סמ"פ בגדוד 202 של הצנחנים ואיבד כף רגל. הוא נהרג אחר כך. באחת האזכרות שלו היה גם יוסי כהן והמבין יבין.
דברי דובר/ת #211 | 36 מילים
◂ 42 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, חבר הכנסת שטרן על הדברים. יעקב הלפרין, בבקשה. אחריו מנדל וגנר, יושב-ראש אגודת הסטודנטים. כל מי שפנה לוועדה יקבל את זכות בדיבור אבל אנא להתחשב בדוברים הבאים כי זמננו מוגבל.
יעקב הלפרין:
כבוד גדול לדבר כאן. קוראים לי יעקב הלפרין ואני תלמיד כיתה י"ב בבית ספר דרכי נעם בפתח תקווה של הציבור הדתי-לאומי. 100% מהבוגרים שלנו מתגייסים לצה"ל. רובם המוחלט לשירות הקרבי.
לצערי, רק במלחמה האחרונה שכלנו חמישה מבוגרי הישיבה. בגלל שמדובר בחינוך פרטי הישיבה מוגדרת על ידי המדינה כחרדית. הישיבה שלי היא...
משה טור פז:
תיקון הרשימה לא נעשה כבר יותר מעשור והוא באחריות שר הביטחון.
מירי פרנקל-שור:
מה שעולה מהדברים הוא שבעצם מדובר על מוסד חינוך חרדי ומתגייסים של המוסד הזה - - -
משה טור פז:
כשישבתי בהנהלת משרד החינוך נדרשו לדבר הזה. הרשימה סגורה על ידי שר הביטחון. במשך הרבה מאוד שנים נכנסו מוסדות שנקרא להם ימינה להר המור לתוך הרשימה מכל מיני סיבות. הם נכנסו לרשימות המחוז החרדי עוד כשהיה אגף. לא מוכנים לשנות את זה מכל מיני סיבות בירוקרטיות והמשמעות שבגיוס חרדים לצה"ל נספרים מוסדות של הצ...
יעקב הלפרין:
על פי סקר שערכו מתוך 1,200 מגויסים "חרדים" 70% מגדירים את עצמם כדתיים לאומים או דתל"שים. כלומר יש רק 360 חיילים חרדים "אמיתיים". מעבר לבעיה המוסרית של משחקים סטטיסטיים שמציגים תמונה כוזבת לציבור הבעיה שלפי החוק החדש אם הציבור החרדי לא יעמוד במכסות הגיוס שלו יחולו אותן הסנקציות על אותו החלק של המגזר ...
יעקב הלפרין:
מתגייסים אבל יש דחיית שירות. הולכים לישיבה גבוהה - - -
ינון אזולאי:
זו דחיית שירות כמו בישיבות הסדר. אתה לא נמצא בתוך זה. זה אותו דבר. זה לא יחול עליכם.
יעקב הלפרין:
עד שיש את הדחייה. כשאנחנו אמורים ללכת לבקו"ם אנחנו הולכים לאיפה שרשום חרדים. אנחנו עושים דחייה ראשונה כחרדים. אם עושים דחיות אחר כך, במסגרת ההסדר אתה מתחייל בשנה השנייה - - -
מירי פרנקל-שור:
בגלל שהוא מוגדר כמוסד חינוך חרדי אז אולי זה כן יחול עליו.
יעקב הלפרין:
כאשר אני הגעתי לבקו"ם לצו ראשון שאלו אותי אם אני מוכן להתגייס רק לחשמונאים או גם לחץ.
לילך חיים אידלברג:
המוסדות הציוניים-דתיים מוגדרים כמוסד מוכר שאינו רשמי ומכאן זה נובע.
משה טור פז:
גם כאשר האגף החרדי במקור היה האגף המוכר שאינו רשמי אז מוסדות מוכר שאינו רשמי בציונות הדתית נרשמו בו בטעות.
יעקב הלפרין:
בנוסף בגלל השימוש החוזר בחוק של לשון על אף האמור בכל דין, כמו שראיתי שכמה אנשים הסבירו את זה, יכולה להימנע אפשרות להצטרף לישיבת הסדר או לישיבה גבוהה ציונית-דתית.
אנחנו יודעים שצה"ל לא מודע לזה שאנחנו לא חרדים. דוגמה לזה היא שבמטרה לעודד גיוס הגיעו אלינו לפני כמה שבועות צוערי קורס מ"כים חרדים. חיכינו...
ינון אזולאי:
חבר הכנסת ביסמוט, שי רצה בעניין הזה לענות לו.
שי טייב:
יש פה חיבור של כמה דברים שלא כולם היו קשורים אחד בשני. אני רק אגיד לגבי העניין של מוסדות פיקוח חרדי. זו הגדרה של המוסדות מול משרד החינוך. זה נעשה כמו שנאמר פה מטעמים של המוסדות. כן יתערבו בתוכנית הלימודים, לא יתערבו בתוכנית הלימודים; כן תקצוב, לא תקצוב.
בפעם האחרונה שקיבלנו – וזה גם מתייחס להערה של ...
שי טייב:
רגע. כיוון שיש כאן דבר מבלבל בעיקרו שלמוסד ציוני קוראים פיקוח חרדי זה כבר משבש את העניינים ואני מציע שיסדירו את זה כדי שלא נצטרך לזכור - - -
משה טור פז:
אפשר לבקש נתונים לוועדה? הוועדה עסקה עם קודמך ועם זה שלצידך בפער בין 1,200 ל-1,800. עסקתם בזה כמה פעמים.
משה טור פז:
האם תוכלו להציג לנו באמת הישיבות הבאות לאור הנתונים שקיבלתם ממשרד החינוך על כמה בוגרי כיתה י"ב מדובר בשנה שהיו מסווגים כחרדים אבל לאור הרשימות שקיבלתם והחידוד של המשנה ליועצת המשפטית מדובר בציונות דתית ולא נספרים מעכשיו.
שי טייב:
אתה צודק. היה פה הרבה שיח בין 1,200 ל-1,800 במשך הרבה שנים. לא הכול יושב על העניין הזה.
שי טייב:
חלק יושב על מוסדות שעדיין לא הוכרו בצו השר וכן הלאה וכן הלאה.
משה טור פז:
על הנקודה הזו של ציונים-דתיים שנספרו כחרדים תוכלו להציג לנו?
יעקב הלפרין:
אני מכיר לפחות 20, 25 בתי ספר שספורים כחרדים והם דתיים-לאומיים.
משה טור פז:
נכון. למי שלא מבין היה פעם אגף מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך. הוא ריכז את כל החרדים וקצת מוסדות מהציונות הדתית שהתעקשו בתיכון להיות מוכר שאינו רשמי. כאשר נבנה המחוז החרדי הם עברו כמו שהם למחוז ומאז ב-2013 סופרים אותם כחרדים בטעות. כמו שאמר פה התלמיד נכון הם חלק מהספירה של בוגרי חינוך חרדי. ביקשתי שהו...
אליהו רביבו:
מה יותר פשוט לקבל תצהיר מאותו מלש"ב? מה יותר פשוט? אם אותו מלש"ב לא מגדיר אותו עצמו כחרדי - - -
מירי פרנקל-שור:
בסעיף 26יב אנחנו נגיע להגדרת בוגר מוסד חינוך חרדי והגדרה של מהו מוסד חינוך חרדי. אני מציעה שלא נפתח עכשיו את הדיון אלא כאשר נגיע לסעיף הייעודי אנחנו נצטרך לדייק מאוד כיוון שאחר כך להגדרה יש השלכה לעמידה ביעדים.
דן אילוז:
חשוב שתעשו שיעורי בית עד אז כדי שאנחנו נבין מה המשמעות של ההגדרה על המספר שסופרים היום עוד לפני שהחוק עובר. אנחנו צריכים להבין לפי ההגדרה הזו כמה חרדים יש בצה"ל היום ולפי ההגדרה השנייה.
דן אילוז:
בסדר, תציגו אותם. לא התכוונתי לזלזל חס וחלילה בעבודה שלכם.
יעקב הלפרין:
אם אפשר הערה סוגרת. זה לא משנה כל כך לעניין החוק מה הצבא הגדיר בתוך עצמו אם הוא יודע להתמודד עם התופעה הזו אם בסופו של דבר יש הגדרה בחוק של המוסדות ואז בבית משפט לא יתייחסו להגדרות הפנימיות של הצבא, לדעתי.
אולי אפשר להיכנס להגדרות מה זה ישיבה. לפי מה שאני מבין בתוך הסעיף שנדון עליו ואני אומר את זה גם למירי – זה נכון שזה יהיה בהמשך אבל יושב פה נציג של משרד החינוך – כל אחד יכול להקים ישיבה אם לומדים בה כך וכך שעות ואז שר ביטחון יכול להכיר בה. אני לא מכיר מוסדות חינוך אחרים במדינת ישראל שקמים באופן חופשי ומכירים בהם רק בגלל לומדים כך וכך שעות.
דברי דובר/ת #254 | 71 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבטיח לכם שנגיע גם לשם. הבטחתי למנדל וגנר, בבקשה. יושב-ראש אגודת הסטודנטים מכון לב. אחריו שמואל בוימל.
מנדל וגנר:
שלום וברכה. קוראים לי מנדל ונגר. אני יושב-ראש אגודת הסטודנטים של המרכז האקדמי לב ולאחרונה חבר בוועדת היגוי לשילוב חרדים במל"ג.
בפרק מטרה של החוק העלו את הנושא שצריך להוסיף סנקציות על מי שלא מתגייס. המטרה העיקרית היא שצריך להביא כוח אדם לצבא ולהביא חרדים לצבא. אם יעבור חוק בלי תוכנית עבודה חרדים לא י...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך. שמואל בוימל ואחריו ד"ר חנה קטן. חבר'ה להתייחס לסעיף המטרה.
שמואל בוימל:
שלום לכולם. שמי שמואל בוימל. עשיתי למעלה מ-700 ימי מילואים כרב חטיבת אלכסנדרוני. זו חטיבה שעשתה הכי הרבה מילואים. סיימנו באוגוסט קו בסוריה ועכשיו קיבלו עוד סבב. אנחנו יורדים בינואר לעוד סבב בעזה. עד לא מזמן הייתי יועצו של האלוף דוד זיני, ראש השב"כ.
יש לי בן שסיים בגולני לפני שבוע בגדוד 51. הוא עבר א...
חנה קטן:
אני רוצה לומר שהנושא של הסדרת לימוד התורה הוא דבר קריטי וחשוב. התורה חשובה לי ולכל הציבור שלי. אף אחד לא מדבר על גיוס של לומדי תורה. המדינה הטובה שלנו מאפשרת באופן יוצא מן הכלל לעשרות אלפי תלמידים חכמים להמשיך ולעסוק בתורה. דבר שבן גוריון בוודאי לא התכוון אליו. הוא דיבר על 400 בחורים.
מי שלא לומד – ...
חנה קטן:
אני רק רוצה לומר שאותם ילדים הם ילדים שלא לומדים. לכאורה הם הפוטנציאלים להיות לוחמים.
הדבר האחרון הוא לגבי השירות הלאומי ואני רוצה לחזק את זה. שירות לאומי לא פותר את העניין של הלוחמים. אנחנו צריכים מילואימניקים. הם לא עושים מילואים אחר כך. זה מצג שווא. זה סוג של תרומה שהיא חשובה אבל עדיין היא לא עוז...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים החשובים, ד"ר חנה קטן. יש מישהו שעוד לא התייחס? אני חושב שכולם התייחסו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אותך אני זוכר היטב. בסוף הדיון הקודם אמרתי סיימנו ואת אמרת רגע אחד, מה עם החברה האזרחית?
היו"ר בועז ביסמוט:
הלכתי למראה ואמרתי שהיא צודקת. סליחה שלא פתחתי איתך. מי עוד לא התייחס מהחברה האזרחית. המלש"בים לא התייחסו. בבקשה, גברתי.
נעה מבורך:
אפתח בתודה על הדיון התקין ועל זה שהחברה האזרחית יכולה לדבר בוועדה ולדבר על הסעיפים של החוק.
נעה מבורך:
אני אדבר על סעיף המטרה ואני רוצה להגיד שני דברים. דיברו לפניי על צורכי הביטחון וגברתי יועצת המשפטית אמרה בפעם שעברה שאי אפשר להגיד ביטחון כאשר החוק הוא חוק תיקון ביטחון. הרחבת שורות צה"ל נראית לנו הכרחית - - -
נעה מבורך:
בשבוע שעבר נאמר פה שלא כתוב בתכליות החוק המילה ביטחון ואת אמרת בצדק זה חוק שירות ביטחון ולא צריך לכתוב את המילה פעמיים. אני אומרת שצריך להופיע הפירוש למילה ביטחון.
בזמן הזה שיש אשרור צווי שמונה כמעט כל חודש כי יש הגדלה וצורך אז גם הרחבת שורות צה"ל צריכה להיכנס. זה לא חוק שבא בוואקום במציאות לא קיימת...
מירי פרנקל-שור:
עלתה כאן הערה אולי לכלול בסעיף המטרה צורכי ביטחון. גם חברת הכנסת ניר העלתה וגם היו פה הערות נוספות. אנחנו רשמנו את זה לעצמנו.
מירב כהן:
מה שאני שרציתי להגיד בהקשר הזה, מירי, זה שאולי אפשר להגדיר את זה כהפחתת הנטל על המילואימניקים. ברגע שיש צורך ביטחון גבוה אז הנטל עליהם הוא כבר יותר ואז צריך לפעול בהתאם.
דרור גרנית:
חצי משפט על הדבר הזה. לאור מה שאמרת שהפנית לסעיף 22ב שדיבר על חשיבות לימוד התורה ביחס לישיבות הסדר אז שם נאמר שזה אומנם נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה אבל זה כרוך בסעיף הסמכות. שם הסמכות מסויגת בזה שאם שר הביטחון מצא שקיימים לגבי אותו אדם התנאים לדחיית שירות כמבוקש וראה לנכון לעשות כן בהתאם בצורכי ה...
דרור גרנית:
לא. דווקא בסעיף דחיית זה דווקא לא מופיע. ראי סעיף 26ד.
נעה מבורך:
אני רוצה רק לחדד. ההקלה של הנטל מעלינו זו התוצאה. זו לא המטרה של מדינת ישראל. מבחינתי, גם אחרי 360 יום כולל עכשיו באמצע סבב לא באתי לכאן רק כדי שתורידו את הנטל. נטל זה תוצאה של צורך. הצורך מבחינתנו הוא שיהיה פה ביטחון. אומנם אי אפשר לשים את המילה בחוק אבל שצה"ל יידע להתמודד עם שבע גזרות ושאנחנו כאזר...
מה הסעיף הבא?
דברי דובר/ת #286 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה.
דברי דובר/ת #288 | 1 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
בועז פוגודה:
אני נציג המלש"בים. זה אגף שונה לגמרי. ייקח לי דקה.
בועז פוגודה:
זה ייקח לי דקה ואני מודה שאתה נותן לי לדבר בכל זאת. יש שני מלש"בים שלא קשורים לארגון שלי.
היו"ר בועז ביסמוט:
כבר אמרתי את זה? אוי ואבוי. מה שנורא הוא לא שאני חוזר אלא שאני לא זוכר. בבקשה.
בועז פוגודה:
שלום. תודה לכל הדוברים ולכל מי שיושב כאן. אני בא בשם המלש"בים של מדינת ישראל. אני בן 19 מאלון שבות. נתעלם מזה שאני מהציונות הדתית. אני אגע בסעיף המטרה כי אין פה שום התייחסות לצורכי צה"ל.
אני לא צה"ל. עוד כמה חודשים בינואר אני מתגייס ואהיה צה"ל ולא אוכל להתבטא. אני לא מתיימר לייצג מיעוט אלא אני מתיימ...
היו"ר בועז ביסמוט:
לפני שאני עובר לסעיף הבא אני מבין שיש פה עוד שני מלש"בים שלא דיברו? מי עוד לא דיברו מהמלש"בים? בבקשה. שוב, להתמקד בסעיף המטרה. חבר הכנסת, גם אתה רציתי להשלים.
כן, אני ביקשתי.
דברי דובר/ת #307 | 3 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
חברי הכנסת דיברתם ואמרתי שאם זה בנושא עצמו אני לא מגביל בשתי דקות. כל אחד דיבר. אם אתחיל לתת לכל אחד שוב לדבר - - - חברת הכנסת מירב כהן ביקשה להגיד דבר ספציפי וגם חבר הכנסת אלעזר שטרן ואנחנו ממשיכים הלאה.
רון דגן:
צוהריים טובים. קוראים לי רון דגן. אני בא מבית חילוני ממודיעין. אני חניך במכינת בית ישראל. זו מכינה מעורבת פה בירושלים. אני נמצא בשלוחה חדשה שנמצאת בארמון הנציב לזכרם של שני חללים ממלחמת חרבות ברזל. הרבה מהחברים שלי באים מבתים דתיים ואפילו חרדיים.
אני רוצה לספר על סמל ים גלס זכרה לברכה. ים ומשפחתה הת...
שרית טסגל:
צוהריים טובים. אני שרית טסגל בת 18 מבאר שבע. למדתי במדרשת קמה בירוחם ואני נמצאת במכינה קדם צבאי בית ישראל בגילה. אני אתחיל בפסוק שלמדתי מספר במדבר: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה. אם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם.
אני לא רואה עוד דרך לפרש את הפסוקים האלה חוץ מזה שיש לכולם את ...
שרית טסגל:
אני באתי מסביבה שמאמינה בחשיבות של לימוד תורה ובו זמנית גדלתי להאמין בכוח - - -
שרית טסגל:
יש דרך לשלב בין הכול ויש אוכלוסיות רבות שהן דוגמה מושלמת לזה. אם החרדים רוצים לעשות את זה בצורה שונה בשמחה. כולנו נשמח לעזור כדי להפוך את הצבא למקום מתאים יותר גם לחרדים.
אני רואה אתכם במשך שעתיים. נמאס לכולנו. על מה אנחנו דנים. אנחנו במדינה דמוקרטית מאמינים בשוויון וזה לא הגיוני שיש אוכלוסייה שמקבל...
רותם אבידר צאליק:
שלום. צוהריים טובים. חבר הכנסת ביסמוט, אם יורשה לי אתייחס גם לסעיף בקצרה כי חבריי התייחסו - - -
רותם אבידר צאליק:
זה קשור לסעיף. מטרת החוק היא בין היתר להוריד את הנטל. אני רוצה לספר לך שאתמול ספרתי ובשנתיים האחרונות בעלי עשה מעל שנה מתוך השנתיים מילואים. בעיניי זה קשור לסעיף לדבר על הנושא הזה.
אני רוצה להגיד שבשנתיים האלה הוא ויתר על קידום בעבודה. אני איבדתי את מקום העבודה שלי. הילדים שלנו במצב נפשי רעוע.
חבר ה...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע ואנחנו גם מדברים. בלי להסתכל אני מקשיב לך ואני נותן כבוד לכולם פה. בלי הקטנות. זה מיותר לגמרי. בבקשה.
רותם אבידר צאליק:
מבחינת תכלית החוק אז הצורך הביטחוני הוא המהות ולא הורדת הנטל של משרתי המילואים כמו שאמרה נעה מבורך בצדק רב. בסוף הנטל הוא נגזרת.
ביטחון מדינת ישראל צריך להטריד כל אחד ואחד שיושב כאן ואת כל האזרחים בבית ובמדינת ישראל לא משנה מיהם ולא משנה במה הם מאמינים.
אני רוצה למנות כמה דברים שאני ספרתי שוב אתמול ...
רותם אבידר צאליק:
אני חושבת הדבר הקל והמתבקש ביותר הוא כמובן גיוס מכלל המגזרים. אני רוצה להגיד שתי נקודות. אנחנו בארגון שדולת המשרתים מאמינים שיש צורך בשינוי החוק הקיים. חוק שירות ביטחון לא עושה את העבודה שלו בגיוס לא רק מהחברה החרדית אלא בגיוס כללי מכלל החברות והאוכלוסיות ולכן יש כאן צורך בשינוי.
התייחסתי קודם למטרה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך, רותם, על הדברים. יש שני חברי כנסת שהבטחתי וביקשו להוסיף דברים על הסעיף עצמו למרות שהם דיברו פעמיים, חברת הכנסת כהן וחבר הכנסת שטרן.
מירב כהן:
נפתח פה קודם הדיון על ישיבות ההסדר והתעסוקה אבל אני אשמור את ההערות שלי להמשך. בעניין הזה אני חושבת שהמעמד של מטרת הגיוס לא מספיק מובדלת מהאחרות בנוסח שמובא כרגע. בסוף המטרה היא להשיג עוד חיילים וכאשר משרבבים פנימה עוד מטרות זה מטשטש את המעמד של העניין הזה.
אני גם חושבת שחשוב להכניס את הפחתת הנטל על...
היו"ר בועז ביסמוט:
מאחר שלא התקבלתי להיות דוברו כי לא הגשתי מועמדות אז יהיה לי קצת קשה לענות. אומנם אני מודה שעם אשתי אני מדבר הרבה יותר אבל בתור אחד שמדבר איתו מפעם לפעם ואפילו הרבה אני חייב להגיד שלא ראיתי אותו שהוא הסיר את תמיכתו בחוק. להיפך. יש לי גיבוי. הייתי אומר בלי להסס שאני עובד בתיאום מלא עם ראש הממשלה וכולם...
מירב כהן:
הוא לא נתן סיבה מדוע מסיבת העיתונאים בוטלה.
מירב כהן:
הכנסת תלויה מאוד בממשלה להעביר חקיקה, לצערי.
אדוני יושב-הראש, אני אתייחס רק למילים האחרונות שלך ממש. ריגשת אותי כשהצעת לחברתי חברת הכנסת כהן לשאול את ראש הממשלה. אני אגיד למה ריגשתי אותי באמת ומזכיר הממשלה שומע. לפני חמישה שבועות - - -
דברי דובר/ת #351 | 35 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חבר הכנסת ביסמוט, שנייה אחת על הנושא הזה. זה חשוב. אני לא מושך את הזמן. אתה יודע. תגיד לי כאשר אני מדבר לא לעניין.
דברי דובר/ת #353 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר כהן:
תגיד, אי אפשר להתרגש בוועדה זו?
שמעתי שיושב-הראש הכנסת בסוף השבוע הגיש בקשה בגלל שהשרים לא מופיעים בוועדות או בכנסת כפי שהם מתבקשים.
אני שאלתי אותך לפני חמישה שבועות כאן בגלל שרציתי לשאול את ראש הממשלה את השאלה שחברת הכנסת כהן הציעה לשאול ואתה אמרת שראש הממשלה יבוא בשבוע הקרוב ושאתה בסוף התיאומים איתו. חיכיתי במתח שראש הממשלה ואני אוכל לשאול אותו את השאלה שעכשיו שאלו אותך.
דברי דובר/ת #355 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה אמרת.
דברי דובר/ת #357 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן.
דברי דובר/ת #359 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך בדיוק. אמרת שאתם בתיאומים אחרונים ובשבוע הקרוב - - -
דברי דובר/ת #361 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אפשר לבדוק את הפרוטוקול.
דברי דובר/ת #363 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שואלים אותי למה אתה תמיד צריך להגיד את האמת. אימא שלי לפני שנפטרה אמרה לאחד הרופאים שטיפלו בה שאני לימדתי את הילדים שלי תמיד להגיד את האמת כדי שתמיד יזכרו לאן לחזור. זהו. אני יודע מה אמרתי ומה היה.
דברי דובר/ת #365 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נלך עכשיו לסעיף המטרה. בסעיף המטרה אני דיברתי והאצת בי אז ברשותך אני מבקש להוסיף על זה מה שלא הצלחתי להוסיף.
דברי דובר/ת #367 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בפרק ג'1 כתוב ששילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים הוא מטרת החוק. אני אקריא רק ארבע פעמים שהממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות. על תלמידי הישיבות יש קו ונשארו רק בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. זה 26יג(א).
ב-26יח(א) כתוב בתום כל שנת גיוס, על מספר המתגייסים לשירות סדיר מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים. על תלמידי הישיבות יש קו. זה מחוק.
ב-26כח(1) כתוב מספר המתייצבים לשירות סדיר בכלל ומספר המתייצבים כאמור מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים בפרט. תלמידי הישיבות מחוק.
בסעיף 26כח(א)(5) כתוב מסלולי שירות המותאמים לשירותם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים שנפתחו.
אני יודע שזה דיון ואנחנו נחזור לזה אבל כיוון שזה מופיע בפתיחה של סעיף המטרה בסעיף ג'1 ומכיוון שלאחר מכן למרות שהמונח תלמידי הישיבות מחוק כל פעם מה שאני מוצא בסעיף 26טז(2) הוא שכתוב כך –
מירי, אני מקווה שאתן עוקבות אחריי. מה שאני רוצה לומר זה שאם בכל מקומות מחקנו את מונח תלמידי ישיבות ואני לא אדם חשדן, אני מאמין לכל אחד, אבל כשמחוק באופן שיטתי אז יכול להיות שהכוונה של מנסחי החוק הוא שלא יתגייסו בחורי ישיבות באמת.
למה זה קשור? אנחנו יודעים שכל מה שנאמר פה גם על ידי כל אלה שחושבים שיש שתי תורות ויש תורה אחת שמי שלומד אותה לא צריך להתגייס, להבדיל מהתורה הקדושה שלנו שגם מי שלומד צריך להתגייס.
אנחנו יודעים שחלק מהבעיה עד עכשיו הייתה שגם אלה שחושבים שמי שלא לומד תורה צריך להתגייס, אלה שרשומים כתלמידי ישיבות הם כולם. אם כולם רשומים כתלמידי ישיבות אז מי יתגייסו? אולי אנחנו לא מתכוונים אליהם באמת. אנחנו נחזור לשאלה הזו כשנדבר גם על יעדים מול מכסות.
חבר הכנסת ביסמוט, אני שואל אותך באמת כיוון שקראת לזה מתווה ביסמוט או חוק ביסמוט כפי שהונח לנו פה על השולחן. השאלה שלי בתוך זה אם אתה יכול להגיד - - - אני חושב שזה לב החוק.
במשאים ומתנים הרבים שדיברת עליהם בראיונות שלך וגם אני בטוח שהיו בבתי אדמו"רים, בחצרות אדמו"רים, עם הילדים של האדמו"רים ועם כל מי שנפגשת כמו אטיאס שלא דיווחת על זה וגם הוא לא דיווח על זה אני מניח שלא רצו שיהיה כתוב המונח גיוס תלמידי גיוס.
אני חושב שצריך לעשות גילוי נאות ולהגיד לנו מכיוון שזה לב העניין ועל זה התכנסנו כאן ועוד נגיע לאיך מגדירים תלמיד ישיבה - - -
דברי דובר/ת #369 | 371 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ניכנס גם להגדרה מה זה חרדי. כאשר שמים פס על תלמידי ישיבות שכתובים בסמיכות למונח בוגרי מוסדות חרדים האם אתם שמתם - - - מה היה קורה אם הייתם משאירים את המונח הזה? אני שואל את עצמי כמו שכל שאחד ישאל את עצמו למה הייתם צריכים למחוק את זה. יכול להיות שאולי במסמך של הצעת החוק של חבר הכנסת יולי אדלשטיין היה כתוב בגלל ההכרה בסוג הרישום הזה שלדוגמה תהיה בחינה ביומטרית של מי שנכנס לשם.
כשהורדתם גם את זה ומחקתם יחד עם את זה גם את המונח שאנחנו לא רוצים לגייס. זה בעצם מה שאתם אומרים לנו. תגידו לנו את האמת. למה אנחנו יושבים פה? האם אנחנו באמת לא רוצים או שמישהו בטעות? ניסיתי למחוק את זה. צריך כישורים מיוחדים במחשב. למדתי את זה רק עכשיו איך למחוק משהו שהדפסת. אל תצחקי.
דברי דובר/ת #371 | 133 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אלמד אותך. דרך אגב, נטע העוזרת שלי עשתה את זה ולא אני. היא רק אמרה לי שסוף-סוף היא הצליחה. אני אומר לכם את האמת. חבר הכנסת ביסמוט, אתה יכול להסביר את זה? זה לא קשור - - -
דברי דובר/ת #373 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שאלתי אותך, לא אותו.
דברי דובר/ת #375 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא הכרתי את נוסח החוק עד שהוא הונח כאן על השולחן ביום חמישי ביום שבעבר אבל מהשאלה של חבר הכנסת שטרן אני מבין שהרעיון אומר שאם מישהו עוזב את הישיבה והולך להתגייס הוא לא בהגדרה של תלמיד ישיבה. הוא היה תלמיד ישיבה ועכשיו הוא הולך להתגייס והוא לא תלמיד ישיבה בהגדרה כרגע. הוא הולך להתגייס ולכן מחקו את המ...
לא לחינם שאלתי את חבר הכנסת ביסמוט ולא את חבר הכנסת פרוש.
דברי דובר/ת #379 | 12 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
קודם הייתה שאלה בסעיף של המטרה עם המשפט והכול. כשקראתי את זה לתומי קראתי כך מאחר שהמטרה היא להביא את תלמידי ישיבות להתגייס כמו שכתוב אז המטרה של הפרק הזה לצמצם את אי השוויון. מה זאת אומרת לצמצם את אי השוויון? כיום יש אי-שוויון ורוצים לצמצם את אי השוויון הזה. רוצים לקחת תלמידי ישיבה שיבואו לצבא וכך ג...
מאיר כהן:
אני חייב לציין את ההתרככות בעמדתו של חבר הכנסת פרוש שלפני שבוע אמר שצריך לקרוע והיום הוא מוכן לדון. תודה רבה, אדוני.
מאיר פרוש:
זה חוק שרק מבקשים להתגייס כאשר יודעים שיש דרוזים דתיים שלא מתגייסים.
משה טור פז:
הדרוזים מתגייסים הכי הרבה, חבר הכנסת פרוש.
מאיר פרוש:
לכן אמרתי שאת החוק הזה צריך לקרוע.
מאיר כהן:
הבנו שמבחינתך החוק הזה הוא לשחרר את המעט שמתגייס.
מאיר פרוש:
אם אנחנו רוצים שוויון אז יכול להיות שעלה חוק שחלק אתה פוטר אותם כי הם דתיים דרוזים וחלק אתה לא.
את הנשים הדרוזית.
דברי דובר/ת #389 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
מה עם הדת הבהאית בחיפה? מה קורה איתם? אולי גם הם צריכים להתגייס. במה אתם נאחזים? אתם יהודים שחיים במדינת ישראל. במה אתה נאחזים?
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. נתייחס לדברים שנאמרו. אנחנו אחרי זה נעבור לסעיף הבא. יהיה פה דובר אחד שהתייחס לזה מסיבות אישיות. הישיבה תהיה קצרה יותר כי אני חייב לעזוב.
אנחנו מוכנים שהיא תסתיים עכשיו.
דברי דובר/ת #393 | 5 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע לי. לאחר מכן נעבור לסעיף הבא. הרב יהיה ראשון כי הבטחנו לו ואנחנו נסגור את הדיון הזה מסיבות אישיות. בבקשה.
מירי פרנקל-שור:
בתשובה לשאלתו של חבר הכנסת אדלשטיין לגבי ההבדל בין סעיפי המטרה ולגבי רכיבים שהיו בסעיף המטרה בנוסח מתווה אדלשטיין שעלו כאן גם על ידי דוברים נוספים כגון צמצום אי השוויון ונטל השירות הצבאי, הרחבת היקף המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות, סוגיית השירות הלאומי-אזרחי, צורכי הביטחון, מילואים, האם הסדרת מעמד בני...
יולי יואל אדלשטיין:
גברתי היועצת המשפטית, מה שאני שאלתי אני זוכר טוב מאוד. אני אמרתי שבשינויים המוצעים תמיד יש איזשהו מסר. אתן לכם דוגמה. ב-26 המקורי המכונה חוק גנץ מטרתו של פרק זה לצמצם את אי-שוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם ...
יעקב אשר:
את הפערים רואים במה שכתוב בשחור ומה שכתוב בצבע אדום.
יעקב אשר:
יש הרבה מסמכי עבודה של הרבה חברי כנסת שכתבו דברים חזקים ממך והורידו את זה.
יעקב אשר:
לא היה מסמך שהוצג באופן רשמי כעמדת ועדה. זה המסמך. שחור מול אדום.
אותן שאלות נשאלות גם על הנוסח שכתוב ומחוק.
דברי דובר/ת #405 | 8 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת אשר, באוניברסיטה לימדו אותי שאומרים אם אתה כועס סימן שאתה לא צודק.
יעקב אשר:
אני לא כועס, יש לי קול גבוה. אתה יודע את זה.
ינון אזולאי:
אני רוצה להגיד משהו אחד. הצעת החוק שעליה מדבר ידידי, חבר הכנסת אדלשטיין היא הצעת שהוא לא שם אותה על שולחן הוועדה ולכן זה כמו שהצעת חוק שאני ינון אזולאי אגיש עכשיו. אף אחד לא חייב להתייחס לזה. זה בסדר שכל חבר כנסת יש לו פה זכות לקום ולהגיד הכול. אם אני אבוא מהמקום שלי ואגיד שאני חושב שכך צריך להיות א...
מירב כהן:
חבר הכנסת אדלשטיין היה יושב-ראש הוועדה. למה אתה מקטין את זה?
ינון אזולאי:
בוודאי שאני לא מקטין את חבר הכנסת אדלשטיין כיושב-ראש הוועדה בעבר.
מירב כהן:
העיפו אותו כי רציתם השתמטות. זה הכול.
יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו נבחרי ציבור ואנשי ציבור - - - מתוך כבוד. אילו הדברים היו כל כך פשוטים כמו שאתה מציג אז בסדר גמור. תעבור על קטעי תקשורת ותראה שאותה הצעה שלא קיימת ואף אחד לא מכיר כל שני וחמישי וכל שעה שנייה וחמישית עולה בכל הראיונות ואומרים שזו אותה הצעה - - -
יעקב אשר:
חבר הכנסת אדלשטיין, אתה יודע מה אומרים עלינו בראיונות?
ינון אזולאי:
אני מדבר כינון אזולאי. אני לא חושב שאמרתי פעם שזו אותה הצעה. אני יכול להיכנס לאותה הצעה ולבדוק אם זה היה או לא היה, אם היא שונה או לא שונה. אתה יודע שהיא שונה ממה שאתה הגשת. זה בסדר. אני לא נכנס לשם. כאשר אני מדבר, אני מדבר על החוק הזה שהונח בוועדה. זו זכותך המלאה כיושב-ראש הוועדה לשעבר. כל אחד יכול...
יוסי פוקס:
אני מכבד את חברי ואת שכני, חבר הכנסת אדלשטיין באהבה. אני אומר דבר פשוט ואפשר לבדוק אותי. אני לא יודע בכלל מה כתוב במה שחבר הכנסת אדלשטיין פרסם לאחר שהועבר מתפקידו.
יוסי פוקס:
תן לי לסיים. אתה קוטע אותי באמצע דבריי.
יוסי פוקס:
חבר הכנסת אדלשטיין, אני מציע לך להוציא את תמלול של הריאיון שאני משווה את הצעת החוק שבפנינו לסיכומים של ליל איראן ואני לא מסתיר אותם. נכחו שם עשרה אנשים. אלה שינויים מינוריים ובחלק מהדברים יש החמורות. אני לא מציע שתפתח פה כי היו עשרה אנשים נוכחים. צריך זכוכית מגדלת כדי להבין. הפער נוצר בין מה שסוכם ב...
יולי יואל אדלשטיין:
הבעיה שבחוק יש 38 עמודים והיו הסכמות על חמישה סעיפים. זה בעייתי מאוד מה שאתה אומר.
אני התייחסתי לחוק עצמו ולא להצעת החוק של מישהו אחר. שאלתי על הנוסח עצמו. כמו שחבר הכנסת אשר אמר תתייחסו לעקוב אחרי שינויים ולנוסח שכתוב וזה מה שעשיתי. לכן אני מבקש תשובות על סעיף המטרה ועל השם.
דברי דובר/ת #425 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אתן דוגמה. בנוסח החוק שאני שאלתי עליו - - -
דברי דובר/ת #427 | 11 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שאלתי לגבי השם של סעיף ג'1. יש הבדלי ניסוחים ששם כתוב תלמידי ישיבות וגם בתוך הנוסח של מה שהונח על שולחן הוועדה הביטויים של תלמידי הישיבות מחוקים בקו אדום.
דברי דובר/ת #433 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסעיף ג'1 מעל סעיף המטרה. מעל סעיף המטרה כתוב פרק ג'1 שילוב תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים ואז סימן א', מטרה והגדרות. זה כפוף לזה. איך זה יכול להיות? אני שאלתי פעם ואמרתם לי שאני לא יכול להתייחס למה שכתוב מעל, מעל, מעל. הבנתי שאני לא יכול להתייחס כאשר כתוב חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), 2022.
דברי דובר/ת #435 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מה שאמרנו שבסופו של דבר כאשר החוק יונח לקריאה שנייה ושלישית אז הסוגריים האלה לא יהיו.
נכון. את זה קיבלתי. את זה הבנתי. עכשיו אני לא הולך לסוגריים.
דברי דובר/ת #437 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בדיוק. זו ממש הכותרת מעל המטרה.
דברי דובר/ת #439 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה יכול להיות דבר טכני עד שבתוך חוק מחוק כל המונח שכתוב בסעיף "הטכני".
דברי דובר/ת #441 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא לא סעיף טכני אלא הוא סעיף שאומר על מה התכנסנו. זה לא סעיף טכני.
דברי דובר/ת #443 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
ההסדר עצמו הוא על מה התכנסו. הכותרת של סעיף פרק ג'1 היא לא כל כך מהותית. אפשר יהיה להתייחס בהמשך.
למה היא מהותית? עובדים עלינו בעיניים. יש מבחנים של האדם ברחוב. תשאל את האדם ברחוב על מה התכנסנו כאן. האם האדם ברחוב כולל מצבעי הליכוד והבית היהודי יגיד שהתכנסו לדון בגיוס בוגרי מוסדות חרדיים או התכנסנו כאן לדון בגיוס תלמידי ישיבות. כאשר שזה מחוק אי אפשר להגיד שזה לא משנה עכשיו. הם התעקשו למחוק את המונח תלמידי ישיבות.
דברי דובר/ת #445 | 58 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני אמרתי שכולם אומרים גיוס חרדים. שאלת אם תשאל את האדם ברחוב והוא יגיד גיוס חרדים. פה כל מי שמדבר מדבר על גיוס חרדים. זה מה שאמרתי.
אני אמרתי אחרת ואני מניח שתיכף אקבל על זה תשובה. מכיוון שהזזתם את חבר הכנסת יולי אדלשטיין ואת ההצעה שלו שהיא לא הצעת חוק והיא לא כתובה אז רק רציתי לומר שעל הצעות החוק הכתובות הוספתם לצד צמצום אי-שוויון בשירות אזרחי-ביטחוני שלא היה שם. איך צמצום אי-שוויון הולך עם מה שיש בתוך אותו סעיף?
דברי דובר/ת #447 | 54 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שנייה. יש אי השוויון ואין חירוף נפש. הדיון הוא כל הזמן על זה שאין חירוף נפש. חבר הכנסת ביסמוט, משפט אחרון.
דברי דובר/ת #450 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הדבר הכי צועק באי-שוויון הוא לא אם שירת 21 חודשים או 23 חודשים. העניין הוא חירוף הנפש. איך הוא ישן ואיך אני ישן. אם הוא יכול לשלם בדם או אם הוא לא יכול לשלם בדם. אתם מגדילים ולא מקטינים בתוך אותו סעיף שהוספתם. הבטחתי משפט אחד.
דברי דובר/ת #452 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לגבי כל מחיקה ומחיקה בכל סעיף וסעיף תהיה התייחסות בהמשך.
לגבי סעיף המטרה? הסתירות בתוך סעיף המטרה שהוספתם?
דברי דובר/ת #454 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני הבנתי ממה שיושב-הראש אמר קודם שהמילה והכול תשתנה או תמחק בהמשך אבל מה שאני שואל הוא בתוך סעיף המטרה. כתוב צמצום אי השוויון ואתם הוספתם שירות אזרחי-ביטחוני. האם זה תרתי דסתרי? האם זה לא אוקסימורון?
דברי דובר/ת #456 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
התשובה היא לא. שירות ביטחוני הוא כולל גם שב"כ, מוסד וכולי. זה לא ביטחון המדינה?
גם היום יש חיילים וחיילות שמשרתים שם. הם באו לבקו"ם והם לקחו בחשבון שיכולים לשבץ בגבעתי או בהנדסה קרבית - - - סליחה, יוסי, אני עונה לך.
דברי דובר/ת #458 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הם באו לבקו"ם והם לקחו בחשבון מכוח חוק שירות הביטחון האמיתי משנת 1986 שיכולים לשבץ אותם למקומות שבהם הם אולי יכולים לא לחזור הביתה כמו שפגשנו קודם כאן בתוך הוועדה.
דברי דובר/ת #460 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בעמוד 2 יש הגדרה של חוק שירות לאומי-אזרחי. נוספה הגדרה של שירות אזרחי-ביטחוני. הסעיף המהותי הוא סעיף 26ב בעמוד 5 להצעת החוק. הצעתי ליושב-הראש הוועדה לקיים דיון בנושא השירות האזרחי-ביטחוני. נקיים דיון ואנחנו נגיד - - -
מירי, אנחנו נגיע לזה. אני לא שאלתי על זה. ביקש יושב-הראש להתמקד בסעיף המטרה. אני מסכים שנגיע לשירות הביטחוני-אזרחי ונדון בזה. אני שואל עכשיו האם בתוך סעיף המטרה יש סוג של אוקסימורון. מה שאנחנו אומרים - - -
דברי דובר/ת #462 | 38 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יכול להיות שאני כותב צמצום אי-שוויון ואני מגדיל אותו?
דברי דובר/ת #464 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא עניתם. תענו.
דברי דובר/ת #466 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני אשמח.
דברי דובר/ת #469 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לאורך כל הדרך אני אומרת שכאשר אנחנו נדון בסעיפים אנחנו תמיד נצטרך לחזור להלימה בין הסעיף המהותי לסעיף המטרה. אנחנו נדון בסעיף של השירות האזרחי-ביטחוני ואנחנו גם נדבר על הלימה לסעיף המטרה. אחרי שנבין האם השירות אזרחי-ביטחוני למרות שהוא צומצם הולם או לא הולם והוועדה תחליט.
ואז תגידי לי שמה אתה רוצה. זה כתוב בסעיף המטרה.
דברי דובר/ת #471 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
השירות הביטחוני-אזרחי.
דברי דובר/ת #473 | 2 מילים
פרוטוקול 503
— 2025-12-09
(120 דברי דובר/ת)
אני מזכיר שאני הייתי כבר פעמיים בזכות דיבור.
דברי דובר/ת #52 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני אזכיר לך.
דברי דובר/ת #54 | 4 מילים
◂ 68 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
תודה. בעניין סעיף השירות האזרחי, ראיתי גם את חוות הדעת של היועצת המשפטית, אני מנסה בכלל להבין למה זה פה.
חילי טרופר:
למה בכלל שירות אזרחי. הרי זה מעיד, שוב, על ההתרחקות בין הצורך לבין החוק הזה. הרי אין בהגדרה כמה לוחמים, כמה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה יודע שזה היה, אתה זוכר את זה. אתה מכיר את התיקון ואתה יודע מי היה בכתיבה הראשונה ואתה יודע שזה אישיות פוליטית או איש פוליטי שאתה עדיין תומך בו. אני לא מבין את ה'למה זה מופיע?' אני מנסה להבין עד כמה אפשר, חילי יקר, להרחיק לכת.
היו"ר בועז ביסמוט:
מה, זה מפתיע אותך שזה כתוב שם? הרי זה תיקון 26. בוא נתחיל מהתחלה - - -
חילי טרופר:
אין בעיה, אתה שוב רוצה לחזור להיסטוריה?
חילי טרופר:
אין בעיה, אתה החזרת עכשיו אחורה. אתה רוצה לחזור אחורה או לא, בועז? מה אתה רוצה?
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אתה אומר שאתה מופתע למה זה מופיע, ואני עונה לך, אני מופתע שאתה מופתע.
חילי טרופר:
אני לא אמרתי את המילה מופתע, אמרתי שאני לא מבין למה זה מופיע. הרי אל מול הצורך צה"ל הציג שוב ושוב, שי, 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, זה הצורך. אל מול זה החוק הזה בין השאר אמור לתת מענה. אז אחת, גם אין פה הגדרה של לוחמים, דיברנו על זה, טרם קיבלנו תשובה. נכון שהצבא אמר שיש בעיה לקבוע מראש יעד של לוחמים,...
יעקב אשר:
לא, אבל דבר על השירות האזרחי, על זה דיברת.
חילי טרופר:
אז אני אומר, לאט לאט אתה מכרסם. השירות האזרחי, אני בעד שירות אזרחי, אבל גם ראובן באחד הדיונים הראשונים הציג את הנתונים, צריך גם לדעת, גם לזה לא באים הרבה, אבל בכל מקרה זה עניין חשוב איך מגבירים יותר חבר'ה שישרתו. אני מכיר שפעם הייתה גם בעיה של תקנים, זה דבר שלגמרי חייב פתרון, הוא פשוט לא נוגע לפה.
א...
יעקב אשר:
אני רק אשאל שאלה, חילי, לא בהתרסה, למה זה בכלל היה בחוק שקידמתם? אם זה רכיב שאין לו שום משמעות לצורכי גיוס, זה לא משנה לפני ה-7 באוקטובר או אחרי, בגלל ששם המספרים היו אחרים ופה אמורים להיות מספרים אחרים, אבל אם הרכיב הזה לא קשור אז למה הוא היה בחוק שלכם?
שרון ניר:
כי התכליות היו שונות לפני ה-7 באוקטובר.
יעקב אשר:
תגידו לי, אחיי ואחיותיי הדמוקרטיים, תרגילו את האוזניים שלכם לשמוע גם דעה אחרת, שאלתי אותו שאלה, תנו לשמוע את התשובה. ד-מו-קרט-יה.
חילי טרופר:
למה? הוא שאל אותי שאלה, אני רוצה לענות. יעקב, שאלת אותי שאלה.
יעקב אשר:
כן, ואתה יודע כמה אני מכבד אותך.
חילי טרופר:
ענייני לגמרי. אני אסביר. בועז, אני יכול לענות לו?
יעקב אשר:
לא דו שיח, אני רק רציתי את התשובה על הדבר הזה. בקצרה.
חילי טרופר:
אין בעיה. היה מתווה של חוק שירות ישראלי, יעקב דווקא מכיר אותו, הוא כלל בין השאר את ההיבט האזרחי כי תפיסתו הייתה שכל אזרח ישראלי, אגב גם יהודי, גם ערבי, גם דתי וחילוני וחרדי, צריך לשרת את המדינה.
חילי טרופר:
שאלת שאלה. ואז היה בינתיים חוק גישור ואז היה עניין של 7 באוקטובר.
משה טור פז:
זה נראה כאילו אתה לא רוצה את התשובה, יעקב, רצית רק לשאול את השאלה.
יעקב אשר:
אני רוצה את התשובה. ממש לא, אדוני המחנך.
חילי טרופר:
לא, היה חוק שירות ישראלי שבבסיסו אומר כל אחד משרת, בלי יעדים, בלי כלום, כולם משרתים. אגב אין בעיה לחזור אליו אם רוצים, כולם משרתים, ואז או שירות אזרחי או שירות צבאי. אבל אל מול היעד, אל מול הצורך של 12,000 לוחמים, תגיד לי, יעקב, איך זה עוזר?
יעקב אשר:
אני הבנתי וידעתי גם התשובה שתגיד, ואני רוצה רק לומר לך, אנחנו בחברותא עכשיו, חוק השירות האזרחי, מה שדיברתם, דיברתם עליו כשלב הבא, לא דיברתם על עכשיו. החוק שאתם הגשתם היה חוק לצורך גיוס, ולכן אני שואל עוד פעם, ועדיין לא מקבל את התשובה, ואני לא רוצה אותה עכשיו, לא אכפת לי גם לשמוע את זה בארבע עיניים ו...
יעקב אשר:
חילי, תן לי דקה. אתה אומר, דיברנו גם שיהיו חלק שיתגייסו וחלק שיעשו שירות גדול, כולל ערבים, כולל כל אזרחי ישראל, זו תוכנית גדולה, זה היה שלב ב' שלכם. הוא לא קשור לשלב א' של חוק גיוס שאתם הגשתם. ולכן אם הרכיב, כמו שאמרת מקודם, אתה לא מבין מה הוא עושה בחוק הזה, אותו דבר אני לא מבין מה הוא עשה בחוק אצלכ...
חילי טרופר:
אמרתי, הוא לא רלוונטי אל מול 12,000 לוחמים שחסרים. זה העניין.
יעקב אשר:
אני עניתי על זה גם מקודם, המספרים אחרים.
משה טור פז:
התשובה היא בשתי מילים, 7 באוקטובר. 7 באוקטובר, 7 באוקטובר, זהו. לא צריך יותר מזה.
שרון ניר:
זה גם מדהים איך חבר הכנסת אשר לא מכיר מה קרה ב-7 באוקטובר.
יעקב אשר:
אני ודאי לא מכיר, איך אני אכיר?
יעקב אשר:
אם היו מספרים לי את זה באידיש הייתי מכיר.
משה טור פז:
לא עברת את ה-7 באוקטובר. זו האמת, יעקב. אמרתי לך את זה כבר, אתה לא עברת ה-7 באוקטובר.
יעקב אשר:
אתם פשוט אנשים צבועים שלא מסוגלים לתת לאף אחד לדבר חוץ ממכם.
משה טור פז:
כן, בסדר. אתה לא עברת את ה-7 באוקטובר.
יעקב אשר:
אותך לא מעניין חייל אחד שיתייצב.
משה טור פז:
כן, בסדר. אתה לא מכיר לוחמים, אתה לא מכיר פצועים.
יעקב אשר:
אתה רוצה את הממשלה בעניין הזה, זה מה שאתה רוצה.
משה טור פז:
אתה לא מכיר כלום. אתה חי לך בשאנטי שלך בבני ברק ולא עברת את ה-7 באוקטובר, יעקב, ואז שואלים אותך, מה ההבדל, מה קרה?
יעקב אשר:
אני רוצה להתייחס לנקודה אחת, הנושא הזה של השירות האזרחי בקטע הלא שוויוני. יש הרבה דברים שקיימים דווקא בחוק שירות ביטחון, אם זה הסדר ודברים אחרים, הסדר כזה או הסדר אחר, וגם הדבר הזה שהיה פה מימים ימימה בנושא של שירות אזרחי, שהוא היה הרבה יותר רחב, לא דובר על ביטחוני וכו', אז לבוא ולומר היום שהדבר הזה...
מירי פרנקל-שור:
יעקב, כל ההסדרים האלה הם במסגרת השירות הצבאי ויש הבדל עמוק בין מסגרת החוק - - -
יעקב אשר:
אני מכיר את התשובה הזאת, גברתי היועצת המשפטית, שאני מכבד אותך מאוד, אני מכיר את התשובה הזאת, עדיין כשאתה סופר את הימים שהוא נמצא בשוחות או ההוא נמצא בשוחות, זה לא שוויוני. כך אני למדתי בלי ליבה.
ברור, גם בצנחנים ובגולני לא תמיד נמצאים אותם ימים.
דברי דובר/ת #123 | 9 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ולכן ברור שגם שירות אזרחי-ביטחוני יכול להיות.
היו"ר בועז ביסמוט:
יעקב אשר, הבנו, מיצית, הרי לא נגמור עם זה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה.
יולי יואל אדלשטיין:
אני לא אחזור על דבריי מן הישיבה הקודמת, רק שלוש הערות קצרות. כתשובה לחברנו יעקב אשר, אני לא כתבתי את החוק המקורי, לא הצבעתי בעד החוק המקורי, אין לי שום עניין להגן על החוק המקורי, השאלה למה היה שם שירות לאומי, כי התכלית הייתה, בלתי מוסתרת אגב, תעסוקה. היו ימים אחרים והיו זמנים אחרים.
דבר שני, כמו שכב...
יולי יואל אדלשטיין:
דבר אחרון שאני רוצה לומר, כי זה עולה כל פעם, והיה עולה עוד 100 פעמים ומצטטים כולם את חברנו, בלי מרכאות, שי טייב שאמר שיש לו קושי להגדיר בדיוק כמה לוחמים וכמה תומכי לחימה, ולכן אולי נלך לפי הגילאים. שי, אמרת את זה גם לי בזמנו, אני לא מתווכח, אתה המומחה, אבל בעיניי אין שום קושי. כשאתה צריך 20 אנשים לק...
שי טייב:
אנשים מנהלים פה בחוק שמוצע מנגנון של דיחוי, אני לא מזמן אף אחד.
יולי יואל אדלשטיין:
שי, לא אמרתי את זה כאיזה שהיא האשמה כלפיך, אני אומר את זה לנו כמחוקקים. אם מתייצבים מספיק אנשים בלשכות הגיוס ומהם אתה בוחר לא רק מי שהואילו בטובם לתת לך, גם אם הוא הכי הכי כשיר להיות, לא רוצה לפגוע באף מקצוע, אתה בודק את האנשים ואתה אומר: אני לא מילאתי את המכסה, עד שאתה מגיע לאותם נתונים שהחוק יקבע....
רגע, שי.
דברי דובר/ת #133 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תיכף תשמע למה אני חשבתי שיותר טוב שהוא יתייחס אחריי.
דברי דובר/ת #135 | 10 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני רוצה להגיד את הדברים הבאים. חבר הכנסת אדלשטיין, אני מתייחס לדברים שאמרת. קודם כל אני רוצה להזכיר כמה דברים מקדמיים. אחת, אנחנו צריכים בעיקר לוחמים ותומכי לחימה, וכל המספרים שאנחנו מדברים עליהם הם שם.
חילי טרופר:
אגב מה המספר העדכני? אתה יכול לחזור עליו?
שי טייב:
אני אסביר משהו על המספר העדכני, למרות שאני מניח שצריך להסביר את זה עוד פעם. כשאנחנו מדברים על 12,000 אנשים אנחנו לא מדברים במונחים של כמה מתגייסים כל שנה, אלא כמה משרתים נוספים באופן קבוע יש, לכן זה מספר קבוע. כיוון שאנחנו פה מדברים בצבא חובה, יש לו מודל הזנה קבוע, אז ה-12,000 זה אותם 12,000 שמתארים...
חילי טרופר:
אבל המספר הוא 12,000 לוחמים ותומכי לחימה.
וזה לא כולל את ה-2,000 שמשרתים כבר היום, החרדים.
דברי דובר/ת #141 | 9 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, הוא שואל כמה מה-12,000 הם לוחמים.
ה-12,000 זה תוספת ל-2,000 החרדים לפי ההגדרות שמשרתים כבר היום בצבא, נכון?
דברי דובר/ת #146 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, אז צריך 14,000 חרדים.
דברי דובר/ת #148 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
לא, אבל אם אתה אומר 7,000 עם איזה מודל הזנה למילואים זה? תגיד לנו את זה, אני רוצה לדעת כמה ימי מילואים יהיה לאיש מילואים בהינתן 7,000.
שי טייב:
אני רציתי לענות על השאלה של חבר הכנסת אדלשטיין, לקחתם אותי עכשיו לשש שאלות אחרות.
שי טייב:
אני רק אומר לגבי ה-12,000, אני לא אומר חרדים, לא חרדים, אלא מה צה"ל צריך בחיילים. לכן אני אומר, כל מה שאני אמרתי, כ-12,000, הם תוספת למה שקיים היום בצה"ל. זו הערה ראשונה.
הערה שנייה שאני רוצה להגיד, העניין של יעד של 35% או 30% וכן הלאה, אני מזכיר שאני נקבתי ביעד הזה פה כי אמרתי שזה יעד תכנוני שלפיו ...
לא הבנתי, תסביר את זה.
דברי דובר/ת #154 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אומר, אפשר להגיד כולם יבואו, אפשר ללכת לשיטה שאמר חבר הכנסת אדלשטיין, יבוא אביגדור, אני אגיד אביגדור לא מתאים ללחימה, תחזור למקום אחר, לא מתאים, תחזור למקום אחר, עד שאני מגיע ליעד. זאת שיטה אחת. אני התייחסתי לעניין הזה שאם החוק הזה או המתווה הזה יצליח ויגיעו 8,160 אני רוצה למצות אותם למקום הנכון...
אז מה אתה אומר לנו?
דברי דובר/ת #156 | 5 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני בדיוק מסביר מה אני אומר. אני אומר ואמרתי וחזרתי ואמרתי גם לחבר הכנסת אדלשטיין כשנפגשנו וגם ליושב ראש ביסמוט, שאני חושב מקצועית שהמנגנון הנכון ביותר כדי להבטיח שיש יכולת לעמוד במספרים הוא מנגנון של גילאים. ברגע שמגיעים למנגנון של גילאים, נניח אני אומר עד גיל 20 אני צריך X אחוזים, אני לא רוצה לנקו...
שי טייב:
אני יודע לחשב את זה, רק אמרתי שזאת השיטה המקצועית הנכונה להשאיר לממיין – אני רוצה גם להגיד שבהחלטות של איפה לשבץ בן אדם, בוודאי שהלחימה ראשון, אבל אתם יודעים, חבר הכנסת שטרן וחבר הכנסת אדלשטיין, שאם יגיע עכשיו גאון בתפקיד של סייבר או עתודאי, גם אם יש לו פרופיל קרבי יכול להיות שאני אשלח אותו לעתודה ו...
יולי יואל אדלשטיין:
אבל מה זה יבוא הציבור החרדי? הוא מתייצב כמלש"ב, צה"ל עושה איתו מה ש - - -
שי טייב:
אבל אתה רוצה שזה יהיה קהל היעד של לוחמים, זה מה שאני מסביר.
חילי טרופר:
אז אתה רוצה להגדיל את הבריכה בגיל הרלוונטי כדי להגדיל את הסטטיסטיקה.
שי טייב:
לא אמרתי שהוא לא רלוונטי - - -
שרון ניר:
רק נגיד לפרוטוקול שבשום דרך 8,160 לא מתחבר ליעד של 12,000, אבל גם לא ליעד של 7,000 לוחמים, בהינתן שיש על זה פיחות על פיחות על פיחות.
משה טור פז:
יצא לך פה איזה 50,000 לדעתי, גרוסו מודו.
משה טור פז:
צריך בערך 50,000 מתגייסים כדי לעמוד ב-12,000 לוחמים ותומכי לחימה.
שי טייב:
אני רוצה, ברשותכם, להגיד מילה על ההערה שנאמרה פה על היכולת של הצבא לקלוט וכן הלאה דרך העניין של הנשים. קודם כל הייתה פה אמירה שהמהפכה שאנחנו אוכלים עכשיו עם הנשים הלוחמות וכן הלאה. הנשים הלוחמות עלו ב-12 השנים האחרונות מ-500 ל-5,000. הן כוח מבצעי, הן לא אג'נדות. לא צריך למחוא לי כפיים.
שי טייב:
זה עניין של צורך מבצעי, ואני גם פה מצדיע להן, גם מצדיע ללוחמים הגברים וגם מצדיע לנשים הלוחמות וכן הלאה.
שי טייב:
ואני רוצה להגיד על הדבר הזה, תוארה פה סיטואציה עם חיל התותחנים. נכון, היה שינוי בחיל התותחנים, עדיין בחור דתי, כמו הדוגמה שנתת, כבודו, לעניין הזה, שביקש לעבור לפלוגה מגדרית שלפי פקודת השירות המשותף הוא יכול לעבור - - -
הוא עצמו.
דברי דובר/ת #181 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
נכון, הוא נתן את הדוגמה על עצמו. עדיין חייל שבא ואומר שהוא רוצה לשרת במסגרת מגדרית בלבד והוא חייל דתי, האמינו לי, יש הרבה מאוד התאמות. האם הכול מושלם? לא תמיד הכול מושלם ותמיד צריך לתקן, אבל אני מבקש להסיר את הדבר הזה שכל הזמן חוזרים פה ואומרים שצה"ל לא ערוך לקלוט את אלה אז הוא לא ערוך לקלוט את אלה....
רק במשפט האחרון של שי, אני רוצה להזכיר שבמודל הכללי אתה מגייס בעיקר בגילאי 18, 19, 20, ולמרות זאת מכל 100 מתגייסים יש לך כ-70-60 תומכי לחימה ולוחמים ולכן המספרים, גם כשאתה תיתן לנו את הפרופיל שדיברת עליו הוא צריך להיות כ-20,000 מתגייסים כדי להגיע למספרים האלה. זה דבר אחד.
דברי דובר/ת #185 | 50 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, כדי לסגור פערים אתה צריך 20,000 מתגייסים. הדבר השני, אני רוצה להגיד גם לחבר אריאל שדיבר פה כל כך יפה, בהמשך למה ששי אמר, שאם עוד ניקח את הנשים הלוחמות מהצבא, הרי זה הדיון שהתכנסנו, איך משלימים את הפערים, ואני צריך להגיד למי שרוצה להוציא את הנשים ולתת לחרדים תנאים, שאז נצטרך 20,000 או 30,000 חרדים לוחמים רק כיוון שנוציא את הנשים מלחימה. כדאי שניקח את זה בחשבון.
ועכשיו לתוך ההגדרות, גם אני כמובן לא אחזור על הדברים שנאמרו פה ואמרו גם חבריי משני צדדיי, מה החוק הזה צריך לעשות כאן, במיוחד כשמה שאנחנו אומרים זה שהמטרה היא צמצום אי השוויון. בכל המסלולים שהוצגו כאן.
מירי, ברשותך, אני הסתכלתי בחוק שאתם מפנים אליו ב-2014, כיוון שאני הייתי שותף לזה אני אגיד שני דברים שרלוונטיים לדיון הזה ואולי גם צריך לעשות את התיקון, לא בחוק שירות ביטחון, אלא גם בתוך חוק שירות לאומי ואני אגיד למה. שם אנחנו הפכנו או הוספנו את השירות הלאומי שהיה ורצו להביא אז ערבים גם לתוך השירות הלאומי, מאותה תכלית של השתלבות בחברה הישראלית ותרומה, ואז אני אמרתי למה נקרא לזה שירות אזרחי, בוא נקרא לזה לאומי, ואז בכותרת של החוק נוספה המילה לאומי, זאת אומרת זה שירות לאומי אזרחי.
דרך אגב, אני בגלל זה הייתי בעד להכניס את שליחי חב"ד שנכנסו לחוק, למעט צפון אמריקה ומערב אירופה, כדי שגם בהם נכיר, עוד פעם כדי שיהיו כמה שיותר שאנחנו יכולים לשים עליהם תווית של שירות לאומי כיוון שזה היה חשוב לכולנו. הבעיה שקרתה בעניין הזה, שבתוך החוק של 2014 נשארה המילה שירות אזרחי וזה כאן. אני מציע כשיגיע הזמן להתייחס לתוכו לתקן את המילה פה אזרחי-ביטחוני כיוון שלאחינו החרדים אין שום בעיה עם לאומיות והם בעד מדינת ישראל ובעד הציונות אז הם בטח ישמחו. זה דבר אחד.
הדבר השני, ושלחתם אותנו בסעיף ההגדרות שהקראתם קודם, חוק שירות לאומי אזרחי התשע"ד-2014, שם מוגדר שירות אזרחי-ביטחוני בסעיף 4 עם מקצועות שפה הוציאו אותם ולכן אני חושב שאם כל הדבר הזה בסוף בא לתקן משהו אני בעד שהוא יתקן רק את החוק שם, רק את חוק שירות לאומי אזרחי ולא את החוק הזה, אבל אם גם רוצים בכלל שהוא יתקן את המונחים ושיש פה הגדרה אחרת, לא בהיבט דווקא של הלאומי אזרחי אלא גם בהיבט של מה זה כולל, ששם יש פירוט בסעיף 4, אז צריך לעשות את התיקון גם שם. זה מבחינה פרוצדורלית.
מבחינת השוויוניות, כשאני מסתכל על ההגדרות ומה שאני מבין, שאותם שיבוצים באותם שלושה יעדים שמופיעים בחוק של עכשיו, שזה משטרה, שב"כ, מוסד ושב"ס, בכל המקומות האלה הצבא יודע ושם חיילים.
דברי דובר/ת #187 | 406 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש חיילים שמתגייסים כרגיל, עולים על מדים, נשבעים לחרף את נפשם ואז להקריב את חייהם ואז אנחנו אומרים להם אוקיי, אתה תהיה במשרד של תל אביב של הצבא ואתה תהיה במשרד בתל אביב במשרד הביטחון או בגבעה, או לא משנה איפה, אבל בשורה התחתונה הם באים כלובשי מדים, לא משנה אם כל יום הם לובשים מדים או לא, הגיוס שלהם הוא כחיילים לכל דבר ועיקר. מה שאני אומר כאן, שאם אנחנו רוצים לוודא ולשים שם משהו שיכול לעזור לכוח האדם של הצבא, שדרך אגב הוא לא קרבי ולא תומך לחימה, אז יש לנו כבר את המתכונת הזאת.
דרך אגב במספרים ששי מדבר עליהם ממילא נפגוש אותם בבקו"ם, כיוון שכדי להגיע ל-14,000 לוחמים ותומכי לחימה, שזה המספר האמיתי, אנחנו צריכים לגייס במקרה הטוב כ-20,000, ממילא יהיו לך 6,000 שאתה יכול לשים אותם בכל אותם מקומות כתוספת למה שיש לך והם כן עברו את הבקו"ם והם כן נשבעו אמונים לצבא ההגנה לישראל והם לא יפגשו במקומות השירות האלה כאלה שבחוק כאן אנחנו הולכים להגיד להם שמונה שעות שירות ביום. זה לא מתאים, זה משהו אחר לגמרי.
זה לא יכול להיות שאותו חייל שאתה שם באותם מקומות, אתה אומר לו: אתה חייל, אתה תגיד לנו כמה שעות תשרת? אתה תשרת יום ולילה ושבת ומה שצריך, ופתאום יבוא לך מישהו ויוציא לך פתק: סליחה, אני במתווה ביסמוט, לא צריך לעשות שבתות ואני צריך לעשות רק - - -
דברי דובר/ת #189 | 224 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה?
דברי דובר/ת #191 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני התייעצתי קודם עם היועצת המשפטית, גם של הוועדה וגם של הכנסת - - -
דברי דובר/ת #193 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, רק שיגידו לי שאני לא מדבר לעניין.
דברי דובר/ת #195 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשתדל לקצר. רק אני לא מבטיח.
דברי דובר/ת #197 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה לא עושה לי אי נעימות ממירב, לא תצליח בזה. בנושא השני, ומה שאני מבקש באמת זה לסדר את הדברים האלה בהגדרות. ומירי, תיתנו תשובות, גם אם זה יהיה בניגוד לדעתכם שזה - - -
דברי דובר/ת #199 | 35 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בסופו של דבר צריך לראות מה תהיה החלטת הוועדה, כן לכלול את השירות האזרחי-ביטחוני, לא לכלול, ובהתאם לזה אנחנו נסדר את זה.
דרור גרנית:
אני כן רוצה להתייחס לשאלה שעלתה גם מהדברים ש - - -
אליהו רביבו:
מירי, אני חושב שאין מנוס מבחינה מה אחוז המגויסים לאותם מקומות של חלופת צה"ל מקרב כלל האזרחים במדינה המלש"בים. זה חייב להיכנס לאותה משוואה.
מטי צרפתי הרכבי:
זה היה בדיון, זה היה משהו כמו 20,000 אל מול 400 במגזר החילוני.
אליהו רביבו:
אני אמרתי שבלתי ניתן לדון בסוגיית אחוז המתגייסים החרדים לשב"ס, משטרה וכן הלאה מבלי שבוחנים את חלקם היחסי באוכלוסייה של המלש"בים שאינם חרדים.
ראובן פינסקי:
השירות המוכר זה לא אצלנו, השירות המוכר זה בצה"ל.
מה שאני אומר, שגם אם דעתכן לא תתקבל וזה יישאר כן בחוק הזה, אז גם בתוך החוק הזה צריך לתת את הדעת על ההגדרות של מה שדיברתי קודם ולתקן גם בחוק ההוא.
דברי דובר/ת #212 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הדבר האחרון הלא שוויוני, אני דיברתי קודם ונתתי דוגמאות גם של חירוף הנפש, גם של שעות העבודה שכתובים בחוק שירות לאומי ב-2014, אני אזכיר, יש מי מפקח על השעות ולאן הוא יכול להיכנס, אם זה שירות ביטחוני. זה סעיף ארוך, אני לא רוצה להקריא, מי שירצה אני הבאתי את החוק הזה איתי. אני רק אומר שיש הרבה דברים שיצטרכו לשנות שם מעבר להגדרות שבעיניי לפחות לא יעלה על הדעת שמי שמשרת באותו מקום עם חייל חרדי לובש מדים והוא בא על התקן של שירות לאומי, הוא בארבע יכול להגיד שהוא מחויב לשירות הלאומי שמונה שעות ואתה תאכל אותה, תישאר פה עוד.
והנקודה האחרונה, אני חושב שזה לא יכול להיות שאם אנחנו מציעים את האפשרות הזאת, ואני כראש אכ"א קיבלתי המון פניות מאנשים שלא מתאים להם להיות קרביים, בחיים לא נגעתי בזה. כאילו פה אתה נותן פתק – דרך אגב, גם חיילים שאמרו שהם רוצים להיות במשרד הביטחון או במוסד או בשב"כ, חיילים או חיילות, מעולם לא הבטחנו להם את זה ולא נתנו להם את זה. כאן נוצר מסלול שלחלק מהאוכלוסייה, נגיד שיש יוקרה בלהגיד הייתי במוסד או בשב"כ, ואנחנו יודעים שיש סיכוי שיבקשו ממך אחרי זה להישאר שם לעבודה, ויש כאלה שנשארים שם גם מעבר לשירות החובה שלהם, ופתאום את הפריבילגיה הזאת אנחנו שוללים ממי שעבר דרך הבקו"ם ונותנים רק למי שאמר: אני לא רוצה ללבוש מדים, מפני שאחרת הייתי הולך לשם כלובש מדים.
דברי דובר/ת #214 | 224 מילים
◂ 33 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
כמובן שהשירות האזרחי-ביטחוני הוא שנתיים ולא שלוש, אין בו מילואים והוא לא עונה על הצרכים הדחופים שהצבא תיאר כאן, ולכן אני חושבת שנכון לאפשר אותו רק אחרי שהצבא מקבל את המענה לצרכים הדחופים שלו. אחרי שהצבא בא על סיפוקו ומקבל את מה שהוא צריך אז אפשר להפנות למקום הזה, אבל הצבא צריך לקבל את הראשוניות.
דבר...
מירב כהן:
אני חושבת שהוא עיתונאי רציני, שי כהן.
יעקב אשר:
שי כן, אבל אותו בן אדם שאמרת הוא לא בשום תפקיד בדגל התורה.
מירב כהן:
זה מה שהוא מפרסם, אני מתבססת על דברים שפורסמו שבעיניי הם מאוד מטרידים וחשוב שאתם אומרים את זה.
יעקב אשר:
בסדר, אתם כל היום מתבססים רק על פרסומים.
יעקב אשר:
זה עד כדי כך שממלא מקום ראש עיריית בני ברק, שקוראים לו מנחם שפירא, שהיה צריך להוציא הודעה שהוא לא אמר מילה בעניין.
מירב כהן:
אגב הוא אומר: בימים כתיקונם ש"ס פועלת לכנס את המועצה שלה על אירוע כזה ולא נותנת לעסקנים הליטאים לדאוג רק לאנשים שלהם.
יעקב אשר:
עכשיו זה הקראה של פרקי עיתונות כאילו?
מירב כהן:
אפשר רק להתייחס למסגרת הדיונים? האם יש לזה מגבלת זמנים שאתם שמים?
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו מנהלים את הדיון, עוברים סעיף סעיף, כל אחד מקבל את הזמן שלו, החברה האזרחית, זה ייקח את הזמן.
מירב כהן:
כאילו ייקח כמה זמן שייקח, אין מגבלה?
יעקב אשר:
היא שואלת אם אפשר למשוך את זה שמונה חודשים.
היו"ר בועז ביסמוט:
היא שאלה שאלה לגיטימית, קיבלה תשובה לגיטימית, הכול טוב. היא שאלה שאלה סופר לגיטימית.
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. לגבי השירות אזרחי, קודם כל להזכיר מה שכל הזמן מוזכר פה, בשירות אזרחי לא יכול אותו בחור שרוצה לשרת לשרת בלי אישור של הצבא. זה חייב להיאמר. הוא יכול גם להחזיר אותו בחזרה ולא לקבל אותו בכלל לשירות האזרחי, או שיחליט שהוא רוצה אותו אצלו והוא חושב שהוא יותר טוב אצלו, זה גם נת...
יעקב אשר:
מדובר על 10%. אם מדובר על 10% אז זה קדימות של 90%.
ינון אזולאי:
עוד פעם, יכול להיות שאותו אחד, בהעדפה שלו הוא רוצה רק שירות אזרחי כי יכול להיות שהוא לא יילך למקום אחר, הצבא אומר שהוא לא מאשר לו שירות אזרחי, הצבא מחליט שהקדימות זה לו או שהוא אומר שהוא לא מתאים לו, מכל מיני סיבות. זה המצב של השירות האזרחי.
כשמדברים על ה-7 באוקטובר, מה היה לפני זה, אני תמיד אומר, א...
משה טור פז:
למה זה קשור? ינון, תסביר לי את המשפט האחרון שלך, אני באמת רוצה להבין.
ינון אזולאי:
אז אמרתי, גם אמרו פה קודם, צריך שהשירות אזרחי הזה יחסוך גם מהצבא, קודם כל הוא נותן למקומות שבמקום חיילים ייקחו את השירות האזרחי. ואני אומר, אותם אלה כמו זק"א, כמו איחוד הצלה, כמו מד"א, כמו כבאות, שאין חולק שהם באו ב-7 באוקטובר, אף אחד לא קרא להם והם הגיעו, והשאירו פצועים והשאירו הרוגים והשאירו גם ית...
ינון אזולאי:
יש כאלה שאנחנו יודעים, בסדר, הם לא מוכנים כרגע ללכת לצבא, מכל מיני סיבות, זה אומר שיותר קל לו להגיע בלי המדים, זה אומר גם בשב"כ יש בלי מדים. אגב אם מדברים איתי על אי שוויון, ברגע ששמת על עצמך מדים אתה יכול להגיע לקריה, אתה יכול להיות במודיעין, אתה יכול להיות בכל מקום שלא תמיד אתה מסכן את החיים שלך ו...
אבל לא יבטיחו לך.
דברי דובר/ת #248 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כל הנושא הזה גם מצמצם את אי השוויון ואפשר להתייחס גם לנושא הזה. לכן השירות האזרחי צריך להיות בפנים גם כחלק מהיעדים. ואנחנו מדברים על השירות האזרחי הביטחוני.
אגב גם לגבי הארכה, מה שמירב אמרה, דיבר ראובן ואמר שבחוק החדש כשיביאו אותו יש גם הארכה של הזמנים.
משה טור פז:
ינון, הבנתי הכול, רק לא למה זה צריך להיות ביעדים. אם זה חשוב זה חשוב, אבל מה הקשר לצורכי הצבא?
ינון אזולאי:
אני יכול להסביר פעמיים, פעם שלישית זה כבר - - -
מטי צרפתי הרכבי:
ינון, אני לא הבנתי למה לבן שלי לא הייתה אפשרות ללכת לכב"ה, למד"א או לכל גוף אחר והוא היה חייב ללכת לצבא. למה זה לא היה ביעדים של הבן שלי?
ינון אזולאי:
אני אגיד לך למה, כי גם בת משפחה פנתה אליי ואמרה לי למה לבן שלה לא הייתה אפשרות, יש לי במשפחה שלי, בני דודים שלי שנמצאים בעזה ובלבנון ואמרו לי למה הבן שלי לא היה במודיעין? למה הבן שלי לא היה בקריה? אני אומר זה אי שוויון, זה כן אותו דבר, זה צמצום של אי שוויון. אתם לא חייבים להסכים, זו הדעה שלי.
לא, אבל תגיד לו שהוא יילך לשירות הביטחוני והוא יהיה בקריה, הוא יהיה איפה שהוא ירצה.
דברי דובר/ת #255 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
תודה, אדוני. אנחנו צריכים כל הזמן להיזהר מפגיעה באלמנט השוויון. אם אנחנו רוצים לפתוח עוד ערוצים של שירות צבאי שהם יהיו בשירות האזרחי-ביטחוני, צריך לפתוח את זה לכולם, לכל הבנים ולכל הבנות וזה לא צריך להיות בחוק הזה. כי גם הבן שלי אולי היה מעדיף ללכת למד"א או למוסד והוא היה יכול גם עכשיו שתהיה לו עבוד...
וגם את תוכלי לישון יותר טוב.
דברי דובר/ת #258 | 6 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
וגם אני אוכל לישון בשקט ולא לפחד מהדפיקה בדלת. זה קודם כל חד משמעית. אבל אני רוצה לומר משהו לאדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, לפני שבועיים ישבנו כאן ועשינו הארכה להוראת שעה לעוד ארבעה חודשים. הסבירו לי שהוראת השעה הזו היא מוצר משלים לחוק גיוס למעל גיל 21, ואם אתה נשוי פלוס ילד אתה עושה 36 שעות של ...
מטי צרפתי הרכבי:
נכון, רק אם צה"ל מוותר עליו ומעל גיל 21 וזה מסלול שגם אתה יכול להתפרנס ממנו בכבוד. אתה לא תלמיד ישיבה. החוק הזה מדבר על מי מוגדר תורתו אומנותו ובגין זה הוא יקבל פטור. אנחנו עושים שם גם זה וגם זה ועכשיו כל חרדי שהוא תלמיד ישיבה אז בוא נעשה לו מסלול עוקף שכול.
לא, זו לא מטרת החוק. מטרת החוק היא מי תור...
מטי צרפתי הרכבי:
אני רק רוצה לומר, גברתי ואדוני, שהחוק הזה לא אמור ליצור מתווה הוליסטי לתוכנית כבקשתך למה מסלול השירות שאתה עושה למדינה, הוא אמור להגדיר מי תורתו אומנותו ומה היעדים שלהם, מה המכסות שלהם. אנחנו כאילו הולכים הפוך, זה לא יכול להיות, אם אתם פותחים ערוצים נוספים של מסלולי שירות חובה תפתחו אותו לכל אזרחי י...
אביחי אברהם בוארון:
10% בלבד שהולכים לשירות ביטחוני. אנחנו רוצים להצליח בחוק הזה להגדיל את הגיוס. אם אנחנו אומרים שסעיף אחד קטן, 10% מסך המתגייסים, ישרתו בשירות ביטחוני שמאפשר - - -
איזה מתגייסים? בוארון, אתה לא מכיר את החוק.
דברי דובר/ת #272 | 8 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אי אפשר לומר דעה אחרת. ד-מו-קרט-יה.
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא לא דיבר עוד, תנו לו לדבר. זו דעתו, קוראים לזה כנסת, פרלמנט, דמוקרטיה.
אביחי אברהם בוארון:
אנחנו רוצים לגייס בארבע השנים הקרובות לפי החוק מעל 30,000 חיילים, הגיוני ביותר.
משה סולומון:
זה גם בהגדרה עצמה, השנה הראשונה היא שנה וחצי. בסדר, תוריד לו עוד 4,000, זה הכול.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין שחבר הכנסת בוארון אומר דברים שמפריעים או האופוזיציה לא אוהבת, מה לעשות, מותר לשמוע אותו.
אביחי אברהם בוארון:
בואו נספור ביחד לטובת חברי האופוזיציה, אלעזר שטרן שטוען שאני לא מכיר את החוק - - -
נכון, דיברת על 10%.
דברי דובר/ת #289 | 4 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
תעשה לי טובה, כשאתה אומר שאני לא מכיר את החוק, לך תלמד את החוק, לך תקרא אותו ולך תחבר את המספרים, כי אתה לא מכיר את החוק. עכשיו אני אקריא לך ואני מבקש שזה לא ייכלל במסגרת הזמן כי אני רוצה לדבר על ה-10%.
8,160 בשנה וחצי הראשונות, לשון החוק שנה, ועוד 6,840 ועוד 7,920 ועוד 8,500. עכשיו אתם רושמים את המ...
איריס שפירא:
לא, הם לא יבואו ממילא. אם אין סנקציות אף אחד לא יבוא.
מטי צרפתי הרכבי:
בוארון, היום כולם צריכים להתגייס, הם מתגייסים היום על פי חוק.
משה סולומון:
לא חייבים להסכים, אבל הוא אומר דברים מתוך החוק.
יוסי פוקס:
אגב, בוארון למד לימודי ליבה אז הוא ידע לחשב.
היו"ר בועז ביסמוט:
עכשיו אני מדבר. מטי צרפתי, את בקריאה ראשונה. בוארון דיבר על 30,000, קפצתם כולם. אני יושב פה בצד ויש פה לידי מנהל הוועדה והוא עשה את החשבון, 31,420 בארבע וחצי שנים.
אביחי אברהם בוארון:
תודה רבה. כן, אלעזר שטרן, מי לא מכיר את החוק? אלעזר שטרן עכשיו מחשב את החישוב הזה.
לא, על משהו אחר. אני לא יודע דברים? בוא אני אגלה לך, מתוך 600,000 שמתגייסים בארבע שנים.
דברי דובר/ת #306 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תשאל את רח"ט תומכ"א. מה אתה אומר 30,000? 30,000 זה על 600,000 שמתגייסים. מה, לא הלכת עשר שנים?
דברי דובר/ת #308 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תקשיבו, בעוד עשר שנים - - -
דברי דובר/ת #310 | 7 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
בחוק שלהם הם לא הגיעו לזה ב-25 שנה.
ינון אזולאי:
אגב בחוק הקודם, לפני ה-7 באוקטובר, ב-25 שנה אולי הייתם מגיעים לשם, גם לא.
אביחי אברהם בוארון:
ביקשתי את זכות הדיבור כדי לדבר על אות ם10%. לגבי ה-10% הללו מדובר בסכום, לא רוצה לומר זניח, אם אנחנו מדברים על מעל 30,000 אז מדובר ב-3,000 חיילים בארבע שנים, 50% בשנה החמישית. זה לא כמות זניחה של חיילים.
משה טור פז:
זה 50% מהמחזור, לא מהבריכה. שים לב, אביחי. תהיה איתנו, הוא עכשיו דיבר אחוזים.
אביחי אברהם בוארון:
בוא נתמקד ב-10% הללו. 10% הללו הם חיילים שאם אנחנו רוצים להצליח בחוק ולהצליח זה אומר מבחינתי לעמוד ביעד של אותם 30,000 פלוס חיילים בארבע שנים. זה אומר שאני "תורם" 3,000 חיילים - - -
הם לא חיילים.
דברי דובר/ת #321 | 3 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
3,000 מועמדים לשירות ביטחון. חברים, זה בלתי אפשרי, אם אנחנו רוצים לשמוע אחד את השני אז תנו להשלים טיעון.
אביחי אברהם בוארון:
אז אם אנחנו רוצים להצליח במהלך הכולל כולו, במהלך של גיוס מעל 30,000 חיילים ולטובת הדבר הזה, גם אם זה תקוע למישהו בגרון, אנחנו נותנים 3,000 חיילים, לא זורקים אותם מחוץ לפול, אלא נותנים אותם לשב"כ, למוסד, לשב"ס, למשטרה, ומשחררים לצה"ל חיילים אחרים.
יוסי פוקס:
אתה כן, אתה מחליף כוח אדם, הוא אמר לך את זה גם פה.
אביחי אברהם בוארון:
אני חושב שזה סביר, פעם אחת. פעם שנייה, אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך לבוא בדברים עם נציגי הציבור החרדי, יש טענה, והיא טענה אמיתית, היא טענה שצריך לשמוע אותה, הטענה היא שאותם 3,000 חיילים לא ישרתו בשירות מילואים ויש לנו רצון להוריד את הנטל מחיילי המילואים. פה צריך לעשות שכל ולראות האם אותם 3,000 לא...
שרון ניר:
אדוני, רק שאלה לחבר הכנסת בוארון, כי הוא מתאר פה איזה חזון שנשגב מבינתי, של 30,000 חיילים. איזה 30,000 חיילים? תסביר לי את המתמטיקה.
ינון אזולאי:
הוא מסביר לך, בארבע וחצי שנים זה 30,000 חיילים.
שרון ניר:
איזה 30,000 חיילים? תעשו לי רגע את המתמטיקה.
שרון ניר:
כן, תתחיל, 8,500 לשנה וחצי. אני לא מצליחה להבין.
משה סולומון:
מטי, את יכולה להגיד שזה לא יעבוד, אבל אלה המספרים.
אביחי אברהם בוארון:
חברת הכנסת שרון ניר, אני מפנה אותך לסעיף 26יג(א)(1), הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הראשונה לא יפחת מ-8,160, מדובר בשנה וחצי.
אביחי אברהם בוארון:
הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס השנייה לא יפחת מ-6,840. הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס השלישית לא יפחת מ-7,920 והרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס הרביעית לא יפחת מ-8,500. חברי את כל המספרים האלה ותגיעי ליותר מ-30,000.
שרון ניר:
תוריד ל-75%, תוריד לשנה וחצי, תוריד 10%, תגיד ל-600 בשנה וחצי. הכול בסדר.
שרון ניר:
בחייך, נו, מספרים לנו סיפורים?
יוסי פוקס:
שרון, בסנקציות האישיות צריך לעמוד ב-95%.
יוסי, זה לא נכון. יוסי, יש על זה קו.
דברי דובר/ת #343 | 9 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מתחיל להוציא עכשיו, כי באמת הדיון הוא בלתי אפשרי. גברתי, ביקשתי לא להפריע פעם, פעמיים, שלוש, ארבע, לצאת בבקשה.
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת בוארון, אני רוצה להתייחס למה שאתה אומר. אפשר להציג את היעדים בצורה הזאת, אבל האופן המדויק להציג את היעדים הוא גם מתוך הבריכה, כי בסופו של דבר כאשר אנחנו מדברים על יעדים מתוך הבריכה והבריכה נעה, תלוי באיזה חישוב, בין 85,000 ל-106,000 ואם מדובר ב-5%, ביעד שבסופו של דבר מגייס 5% מבני המגזר הח...
שרון ניר:
כן, כן, כן, זה 5%. אתם לא תהנדסו לנו נתונים.
יוסי פוקס:
רק משפט. מירי, כשהיה כל שנה 1,200 הבריכה לא יכלה להתרוקן, כשהגרף עולה ועולה בוודאי שהיא תתרוקן.
מירי פרנקל-שור:
אפשר להגיד את זה, כשנגיע לסעיף היעדים אנחנו נוכיח שנכון שהבריכה מתרוקנת, אבל הם גם - - -
לא, היא מתמלאת יותר.
דברי דובר/ת #358 | 4 מילים
◂ 67 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
מה זאת אומרת? הם גדלים בהרבה יותר מהדמוגרפיה, על מה את מדברת?
יוסי פוקס:
עד היום זה לא התרוקן כי זה היה אותו מספר.
שרון ניר:
45% מהאוכלוסייה היום, כיתות א', הם ציבור חרדי, יוסי, על מה אתה מדבר? היום פותחי כיתות א' 45% מהם זה חרדים, על מה אתה מדבר? עוד דקה אנחנו נהיה פה - - -
אביחי אברהם בוארון:
גברתי היועצת המשפטית, סעיף קטן (5) מדבר על הרף המינימלי השנתי לגיוס בשנת הגיוס החמישית, לא יפחת מ-50% ממחזור הגיוס השנתי.
שרון ניר:
בוארון, אם היינו מנהלים ככה עסק היינו פושטים את הרגל. אין לך מושג כמה, היינו בפשיטת רגל - - -
משה טור פז:
אם היית מנהל ככה את 'פנימה' היית פושט את הרגל.
אביחי אברהם בוארון:
רגע, אני רוצה ליועצת המשפטית עוד משפט אחד. זה מה שמרוקן את הבריכה, סעיף קטן (6) שאומר שהשר יקבע תקנות מהו הרף המינימלי והרף המינימלי לא יפחת מהרף המינימלי של 50%, זה בסופו של דבר מרוקן את הבריכה.
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר'ה, אנחנו נדייק, נחזור לזה. חבר הכנסת רביבו, אתה רוצה לדבר? לא. צבי סוכות נמצא כאן איתנו? בסדר. מאיר פרוש אמרנו לא. צביקה פוגל.
מטי צרפתי הרכבי:
מירי, תסבירי לי מה ששאלתי על הוראת השעה של הלאומי, למה זה לא כלול שם בחוק הראשי?
איילת לוי נחום:
זה בדיוק מה שאמרנו בשעתו, שהדיון המרכזי צריך להיעשות כאן, עכשיו. זה ההסדר המרכזי. עכשיו הוועדה צריכה להחליט בשאלה האם יש שירות אזרחי-ביטחוני כן או לא ובאיזה היקף.
איילת לוי נחום:
מה שעשינו לפני כמה שבועות, הכנסת החליטה לשמר מצב קיים שבו מי שקיבל צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ופקע והוא בן 21 ומעלה וכל התנאים שאת ציינת, מאפשרים לו להשתלב בשירות אזרחי ביטחוני.
איילת לוי נחום:
אני מזכירה את תיקון 4, שזו הייתה הוראה מגשרת, אני מסכימה שזו הייתה הוראה מגשרת ארוכה מאוד, אבל הכוונה הייתה להגיע בדיוק לזמן הזה ולקיים את הדיון עכשיו בשאלה העקרונית עכשיו, האם צריך לכלול שירות אזרחי.
משה סולומון:
איילת, אני אשאל על הדברים שלך עכשיו. באותם 10% שאנחנו מדברים עליהם עכשיו שהולכים לגופים, שב"כ, מוסד וכן הלאה, הרי הם לא חיילים. בסוף מקבלים כ-200 חיילים כאלה בשירות לאומי או בשירות אזרחי לתוך הגופים האלה, אני שואל את הגופים האלה, האם זה חליף לחיילים אחרים שאמורים להגיע אליכם ואתם משחררים אותם לתוך צ...
שרון ניר:
לוחמים. זה מה שהצבא צריך, בעיקר לוחמים.
משה סולומון:
תאמיני לי, שרון, אני מבין, אני כרגע לא רוצה לעשות את הפילוג הזה, אני רוצה לדבר על הכלל. הכלל הוא שצריכים כמה שיותר חיילים שמתוכם באופן סטטיסטי יגיעו גם לוחמים. האם אותם חיילים או אותם 10% שמגיעים לגופים האלה הם מחליפים חיילים שהיו אמורים להגיע אליהם? מה שמגיע אליהם כרגע. ואז אני יודע להגיד שבראש ברא...
משה סולומון:
אני אסביר. אם השאלה לא ברורה אני אסביר שוב, אם התשובה לא ברורה זה כבר משהו אחר. השאלה שלי ברורה?
שי טייב:
השאלה ברורה לגמרי. כמו שזה מנוסח עכשיו אין פה התייחסות לזה שהמספרים שיגיעו לשירות הביטחוני אזרחי יחליפו חיילים אחרים. לכן, ואמרתי את זה גם בדיונים קודמים, אם עכשיו יהיו פה 10%, זה 800 בשנה וחצי או מספר אחר, הם לא מטפלים בשום אחד מהפערים של צה"ל. צה"ל נותן חיילים לארגונים האלה, וכמו שאתה אמרת, חבר הכ...
שי טייב:
אני לא דיברתי על הזכות, למה לא לכולם מגיע, דיברתי על השאלה של חבר הכנסת סולומון. אני רוצה להגיד מילה על השאלה שקשורה בהאם החייל הזה ששלחנו אותו לשב"כ, למוסד ולמשטרת ישראל יכול להחליף את אחד מהצרכים שמדוברים פה. חלק מסוים כן, למה חלק מסוים כן? אנחנו שולחים גם אנשים מאוד איכותיים לחלק מהמקומות האלה, ש...
שי טייב:
אני עונה, 12,000 חיילים, 6,000 עד 7,500 מתוכם לוחמים והיתר, אני מכנה אותם תומכי לחימה. אני רוצה להגיד מה זה תומכי לחימה. תומכי לחימה, בעדיפות ראשונה נהגים, אחזקה וכן הלאה בגדודים, וגם טכנולוגים בכל מיני מקומות. זה בסוף בריכה של כלים שלובים.
פה אני סוגר בחזרה במה שפתחתי, חבר הכנסת סולומון, כרגע המנגנ...
משה טור פז:
חבר הכנסת בוארון, שמעת? זה לא עונה. זה גם לא חוסך אנשי מילואים, נכון, שי?
שרון ניר:
זה מה שביקשנו לשמוע לגבי אנשי מילואים.
משה סולומון:
אז אני מבקש לקחת לתשומת לב את מה שכרגע ענה רח"ט תומכ"א בהקשר הזה. ההסתכלות שלי היא הסתכלות מערכתית ובהסתכלות מערכתית אני רוצה להביא כמה שיותר חיילים ולוחמים לשורות צה"ל כי זו הסיבה ללחץ של חוק הגיוס, מעבר לעניין הערכי עצמו.
אם כך אני רוצה להבין שאנחנו מייצרים פול כללי שאם יש לי כרגע – אני מבין מתוך ...
חילי טרופר:
התשובה היא לא ובכל מקרה לא לוחמים. נגיד שהחזרת 200 חיילים, הוא אומר לך: לא חסר לי חיילים, חסר לי לוחמים ותומכי לחימה. אתה יכול ללכת אלף פעמים לסעיפי משנה בסוף יש צורך ב-12,000 לוחמים ותומכי לחימה, החוק הזה לא מביא אותם.
אליהו רביבו:
אני מבקש רגע שתתקן, 12,000 חיילים או 12,000 לוחמים ותומכי לחימה?
שרון ניר:
רביבו, הוא אומר את זה ברור, יותר מפעם אחת.
אליהו רביבו:
אבל אני ואתה מדברים, הם לא מקבלים את זה, תנו לי רגע להבין.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש לי תחושה מסוימת, יש לי הרגשה, שאם יאמרו לך את אותו דבר בלי לצעוק היית גם עונה, נכון? יש לי כזו תחושה. אז לא צריך את כל ההצגות האלה, לא בגלל שזה פה משודר ואנשים מסתכלים עליכם. שקט, בבקשה תענה.
משה סולומון:
אבל אני יכול משפט לפני שאתה עונה, רח"ט תומכ"א? אני מבין מתוך דבריך שבתוך ה-12,000 שאנחנו מדברים עליהם כ-7,500 הם לוחמים והשאר הם תומכי לחימה במעגלים שונים. עכשיו אני שואל על זה. חילי, גם את זה צריך, גם את הדלתא של אותם 4,000 ומשהו, גם אותם אנחנו צריכים ולכן אני שואל, האם אותם חיילים שמגיעים לאותם מו...
מירי פרנקל-שור:
שי, לפני שאתה עונה. כל הדיון כאן מתנהל האם משרתי השירות יכולים להחליף חיילים וכו' וכו'. אני חושבת שהשאלה שמונחת כאן על שולחן הוועדה היא שאלה הרבה יותר עקרונית ברובד אחר, השאלה שמונחת על שולחן הוועדה האם השירות האזרחי-ביטחוני מהווה חלופה לשירות הצבאי עם כל מיני פרמטרים, גם במשך השירות האזרחי, האם הוא...
מירי פרנקל-שור:
זה לא הפגמים, האופי של השירות האזרחי-ביטחוני שונה מהשירות הצבאי.
אביחי אברהם בוארון:
אבל אם את מכניסה אליו שירות מילואים ואם יעשו טירונות ואם יתוקן פרט כזה או אחר, בסופו של דבר - - -
שירה אמסילי:
אז למה לא לקרוא לזה צבא? אם זה נראה כמו צבא ונשמע כמו צבא זה כנראה צבא.
יאללה, טירונות. קדימה לטירונות.
דברי דובר/ת #426 | 4 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
חבר הכנסת בוארון, אני אשיב לך בשאלה כדי שתבין. יש שני מסלולים, מסלול אחד הוא חוק שירות ביטחון, מסלול שני הוא חוק שירות לאומי-אזרחי 2014. פה יש סל מסוים של תנאים, פה יש סל מסוים של תנאים, השער הזה פתוח אך ורק לחרדים. עכשיו אתה אומר רגע, בוא ניישר קו, בוא נביא את התנאים של השער הזה שיהלמו לשער הזה, וא...
חילי טרופר:
אם הם עושים טירונות ומילואים וכו', קרא להם חיילים.
דרור גרנית:
אם הם עושים אותו משך שירות ועושים אותו זה, למה אתה בכלל צריך להקים שער נפרד?
יעקב אשר:
הנה הרב המנהל, הרב ראובן פינסקי, הרב הגאון הצדיק.
שחר ורון:
לי קוראים שחר ורון, מארגון כתף אל כתף, הייתי מ"פ ב-202, לא נרחיב.
הוא גם היה מפקד הצוות של גל איזנקוט ואיל ברקוביץ' שהוזכרו כאן היום.
דברי דובר/ת #436 | 13 מילים
◂ 47 הפסקות — לחצו להצגה
שחר ורון:
כמה דברים שאני אשמח להגיד, זה גם לחבר הכנסת בוארון, על מה שקרה בשבוע שעבר שהוציאו אותי מהוועדה. אני רוצה לדייק כמה דברים, ברשותכם. בשבוע שעבר נאמר פה שאנחנו צריכים להיות אחראים מבוגרים ואני כן לקחתי את זה אישית.
שחר ורון:
אני אשמח רגע להשלים ואני אגיע. כשאני שומע את המילה שאני צריך להיות בוגר ואחראי ואז אני שומע שמצורפת לזה המילה פופוליזם, אני אגיד לכם במה אני נזכר, וחשוב לי להשלים את דבריי, בבקשה. אני נזכר בכביש 232 ב-7 באוקטובר בעשר בבוקר כשאני הייתי צריך לעשות סללום בין הגופות כדי להגיע לקיבוץ כפר עזה כדי לא לדרוס...
שחר ורון:
לא, אתה מימין, יש משמאל. אני מרגיש שיש כאן פער שהוא לא ניתן לגישור. ברגע שאני מוכן למות למען מישהו והוא לא מוכן למות למעני אז איך אנחנו יכולים לנהל שיח? אני מרגיש, בועז, שבחרת צד, שבאמת בחרת צד. הרי אתה לא ניגשת לדבר איתנו. אני אשמח אם לא תעשה את האההמ הזה.
אני מרגיש שבחרת בצד הלא נכון, בצד שלא מרגי...
שרון ניר:
בועז, מ"פ לוחם שנפצע, מדבר בדם ליבו, יש גבול לציניות.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, פנו אליי ואין כל בעיה, מדברים, אצלי מדברים ואני נפגש עם כולם.
שחר ורון:
אני אומר את זה לפעמים הבאות כי אני חושב שהאמירה הזאת תאפשר לי את הזכות לשבת פה למרות שאני כן נרשמתי ראשון לוועדה. ראשון, כי היא חשובה לי, ולא קיבלתי אישור, ואחרים שנרשמו אחריי קיבלו אישור. אם לא רוצים שאני אשב פה אז תגידו לי ואני אקח את זה אתי לקרב.
שחר ורון:
אתה צריך להכיר את פשוטי העם, אנחנו צריכים אישור להיכנס למשכן.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אתה לא פשוטי העם. אני שואל אותך שאלה, פנית אליי, ביקשת לבוא וביקשת לדבר, מה הייתה התשובה?
שחר ורון:
נכון, ובגלל זה פתחתי בתודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אז בבקשה. ותמיד אתה מוזמן ואתה יקר לי ואתה ריגשת פה את כולנו. כל מה שאמרת, זה נכנס לכל אחד הלב, כל מה שאמרת, אנחנו יודעים וזה מרגש וזה גם העוצמה והחוסן שלנו, אני יודע שזה הכי נכון בעולם. התשובה היחידה שיש לי אליך, אני יכול להגיד, יש לי אהבה לא אליך כי אתה לוחם צה"ל, יש לי הערצה אליך על מה שאתה עושה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע. הטבעיות הזו. ומה קורה עכשיו? מה אנחנו עושים בוועדה הזו? לפני 20 שנה היו ויכוחים בטלוויזיה ודיברו על לוחמות, גם שרון ידידתי דיברה על לוחמות, יש לנו הרבה שיחות על לוחמות, שנינו גאים מאוד בבנות הגיבורות שלנו. ולפני 20 שנה דיברו בפאנלים בטלוויזיה על לוחמות ואלה אמרו כן ואלה אמרו לא ואלה אמרו ש...
שחר ורון:
מי שהציל אותי במארב הזה זה חייל חרדי, מ"פ של פלוגת חץ.
היו"ר בועז ביסמוט:
ואתה גם אמרת את זה. אני ראיתי סרטון מקסים שלך, כי אתה בחור לא רק אמיץ, אלא גם בחור הגון, ולמה אני יודע שאתה בא ממקום טוב? כי היה סרטון מדהים שלך לפני חודש-חודשיים, ואני לא מאלה שרואים סרטונים, אני גם לא יודע לצייץ, בגלל זה יש להם מזל, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים איתי, אטצ'מנט אני לא יודע לעשות - - ...
היו"ר בועז ביסמוט:
גם אתה. אני לוקח את זה כמחמאה, יש לי משהו משותף איתך. אני מסתכל ואני רואה את הסרטון שלך שבו אתה מדבר על אותו חרדי שהציל אותך.
שחר ורון:
אבל אני שואל אותם האם אנחנו אחד.
היו"ר בועז ביסמוט:
וזכותך, ואתה אומר את זה ואני גם הבוקר אמרתי את זה, אני רוצה שהרבנים, את מה שהם אומרים לי בשקט יגידו בקול רם. אני גם אומר את זה.
שרון ניר:
כולנו מחכים לזה, אולי בורא עולם ישמע אותנו, שהם ייתנו להם את ברכת הדרך, לציבור הנפלא הזה.
שחר ורון:
אני לא מטיח, ביסמוט, אני ממש לא מטיח. אני מדבר, דיברתי פה על דברים ענייניים.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, מותר לך, דמוקרטיה, ואתה יקר לי והכול טוב, ואתה תמיד מוזמן לוועדה הזו שלנו.
שחר ורון:
אני שמח ואני מקווה שזה מוקלט. הדבר היחיד, ובזה נסיים, כי אני לא אגזול יותר מדי מהזמן החשוב, שוב, אנחנו נמצאים פה בפער שהוא ממש קשה לגשר עליו, כי כשמישהו לא מוכן לעשות בשבילי כשאני מוכן למות למענו זה פער שהוא בלתי ניתן לגישור. עד שלא תשתנה פה הגישה והחשיבה ולא נדבר על שירות לאומי אלא נדבר על כמה הם ר...
היו"ר בועז ביסמוט:
הדברים ברורים. אם מישהו רוצה לתת תשובה, אני מייחס חשיבות לדברים שלך ואני רוצה שיגיבו להם.
אביחי אברהם בוארון:
שחר, קודם כל אני שומע את מה שאתה אומר, שאתה מצטער על מה שהיה פה. אני קפצתי ואמרתי פרובוקציה כשהטחת בנו שיש פה צד אחד שמשרת וצד אחד שלא. אחרי זה ראיתי גם בתקשורת שזה המשיך וטענת שמה שמעניין אותי, דיברת עליי אישית, זה הכיסא והפוליטיקאי וכו'.
הסיבה שקפצתי, אני אספר לך למה. דניאל, הבן הבכור שלי, התחתן כ...
שחר ורון:
תראה איזה יופי, הוא מוכן למות למעני ואני למענו.
אביחי אברהם בוארון:
הבת הראשונה שלו, אושר, נולדה כשהוא היה במילואים. הוא התחיל שנה ראשונה באוניברסיטה כשהוא היה במילואים, כל השנה-שנתיים הראשונות שלו היו במילואים. נמשיך, אלישמע, החתן שלי, התחתן עם הבת שלי לפני ארבעה חודשים. הוא יצא מעזה לאירוסין, חזר לעזה, יצא שלושה ימים לפני החתונה ושבוע לאחר החתונה חזר לעזה. ככה הם ...
שרון ניר:
יותר מעניין מה המשפחה שלך אומרת, חבר הכנסת בוארון, תספר לנו.
אביחי אברהם בוארון:
היא תומכת לחלוטין, שרון. אגב, גם אלישמע, גם דניאל, גם בני השלישי שיתגייס בעזרת ה', לומדים בישיבות ולמדו בישיבות ואנחנו רוצים להחזיק פה בחוק הזה שני ערכים, גם את ערך לימוד התורה, כמו שאמרתי, וגם את ערך השירות. לכן אני אומר לך, אנחנו פה שותפים. גם אם דעותינו חלוקות יש לנו משימה להסדיר את שני העניינים ...
שחר ורון:
במשפט קצר. זו נקודה שהיא חשובה לי ואם אנשים רואים את זה אז זה עוד יותר חשוב. כמוני יש עוד המון אזרחים במדינה שחוו באמת דברים מורכבים במלחמה, וכשחבר הכנסת בוארון בתמימות, באמת בתמימות, אני חלילה לא מתעצבן עליך, אומר לי שאני צריך להיות בוגר ולהבין, תדע שאתה נוגע בנקודה מאוד רגישה בחברה הישראלית היום.
...
שחר ורון:
אין בעיה, מעולה. מה שאני אומר, כן, אתה נגעת בנקודה מאוד מורכבת בחברה הישראלית, שאם אתה תגיד אותה בטעות ברחוב למילואימניק שעבר את מה שהוא עבר, יכול להיות שהוא ייכנס לחדר שלו לשבוע, ינעל את הדלת ולא ייצא. אלה ההשלכות של המילים שלנו, צריך להבין את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
דע לך שאני מאוד מתחבר למה שאמרת עכשיו. אמרת דברים מאוד חשובים, מאוד עמוקים, שגורמים לכל אחד מאיתנו לחשוב, ותודה על הדברים.
יוצאים להפסקה עד שעה 20:00.
היו"ר בועז ביסמוט:
נמשיך בדיון. אני רוצה לתת לאמא, כי החמודי הזה פה מחכה יותר מדי זמן. חברי הכנסת דיברו.
בועז, יש לי שאלה. כיוון שאתה מדבר הרבה פעמים קואליציה ואופוזיציה, כל הדיבורים שלהם זה מיותר, אין פה אף חבר קואליציה שישמע את זה חוץ ממך.
דברי דובר/ת #484 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד שצריך להגיד להם שהם משכנעים את המשוכנעים.
דברי דובר/ת #486 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא לא קואליציה.
דברי דובר/ת #488 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ירדן ברוך:
אני ירדן, נשואה לדידי, סיים עכשיו תפקיד בתור מ"פ באלכסנדרוני ובעוד חודש הוא בעזה בתור מפקד מכלול. עברנו את לבנון, עברנו את סוריה, עברנו את עזה, עברתי את הלילות שאני מחכה לשש בבוקר וחצי ערה וחצי כבר מתכננת - - -
מאיפה אתם בארץ?
דברי דובר/ת #490 | 3 מילים
◂ 113 הפסקות — לחצו להצגה
ירדן ברוך:
מפה, מבית הכרם. גפן בן תשעה חודשים, עברנו בהיריון תמרון בעזה, תמרון בלבנון, אחרי זה הוא נולד. ההיריון היה איזה שהוא בליל של חרדת מוות ותאוות חיים, ערבוב כזה של דברים, עמדתי בברית שלו ודיברנו על השם ואמרתי, אני לא חיה בסרט, הילד הזה מתגייס לגולני, זה ברור, אנחנו בפנים אול אין בתוך - - -
מטי צרפתי הרכבי:
דרך אגב זה לא מצחיק, כל אמא שנולד לה בן מתפללת שהוא לא יהיה בצבא. כל אמא שנולד לה בן יודעת את זה.
ירדן ברוך:
ישב פה לידי חבר הכנסת בוארון ודיבר על מטרה להעביר את החוק והוא אומר שכדי להשיג את המטרה של החוק הוא מוכן להקריב, לא יודעת, 3,000 או את ה-10% שישרתו בכל מיני ארגונים מחוץ לצבא. אני יושבת פה ואני מקשיבה הרבה זמן ומרגיש לי שכאילו נעדר מן השיח הדבר הכי חשוב, שזה המטרה של צורכי הצבא וביטחון המדינה.
הסתכל...
מירי פרנקל-שור:
זה נשען על הסדר של ישיבות ההסדר, לא מבטלים, זה נשאר כמו שהוא היום.
ירדן ברוך:
אנחנו ראינו טיוטה שבה זה מחוק. בעיניי זה אחלה דבר שצריך לקדם אותו.
ירדן ברוך:
אוקיי, אני שמחה לשמוע. בכל מקרה, גם אם מדברים על אנחנו מוכנים לבלוע את ה-10% שמגיעים לארגונים שמחוץ לצה"ל, האנשים האלה צריכים לעבור לפחות רובאי 03 כדי שאחר כך יוכלו להצטרף למערך המילואים ולתמוך בתקופות כמו התקופה הזאת, שהיא לא בדרך להיגמר ובוודאות יש לנו עוד שנים קדימה להחזיק את הצרכים האלה ואנחנו צ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים. עוד פעם אני מזכיר, כל אחד שיתייחס לסעיף שאנחנו דנים בו. שרן השכל, את לא דיברת, ואחר כך אני חוזר לחברה האזרחית. שרן השכל, בבקשה.
שרן מרים השכל:
תודה רבה, בועז. אני יצאתי ביום ראשון אחר הצוהריים אחרי הדיון שהיה פה מאוד כעוסה כי ראיתי את המרתון שקבעתם לשבוע הזה ואני בטוחה שגם לשבוע הבא. אמרת מקודם וציינת, בועז, את הנושא של נשים. איך נשים, מה קרה, כמה נלחמנו כדי שייכנסו.
אני אומרת לך, כמי שנלחמה כדי להגיע לשרת כלוחמת קרבית, הנשים, החל מטייסות,...
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל זה לא הסעיף. אני רק אומר לך שיש סעיף על נשים. את שואלת מה דעתי על נשים בצבא ולכן לבוא ולהגיד את זה עכשיו ואת באה לדבר על הסעיף עצמו - - -
שרן מרים השכל:
אני יודעת, אבל אתה לא יכול להשוות בין נשים בשירות צבאי לבין חרדים בשירות צבאי.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה הרבה כבוד בכל החדר הזה לנשים בצבא, את מדברת אליי, רק להזכיר לך מה קורה אצלי בבית. אבל יש סעיף, את מתבקשת לדבר על הסעיף עצמו.
שרן מרים השכל:
אבל אתה מנסה להסביר דרך הסעיף שהתהליך הזה לוקח זמן וזה עניין תרבותי וצריך להמתין וזה לא קורה ברגע וצריך לעודד.
שרן מרים השכל:
ואני מנסה להסביר לך גם למה אני לא מסכימה, כי על זה מבוסס כל החוק. אותנו לא חייבו, אנחנו דרשנו להגיע למקומות האלה, דרשנו, שברנו תקרות זכוכית בכל היחידות, בכל המקומות האלה, ונלחמנו אל מול המערכת כדי שייתנו לנו את הזכות הזאת לשרת את מדינת ישראל. פה יש לך מגזר שלם שבורח משם, בורח, נמות ולא נתגייס.
שרן מרים השכל:
זה קשור לסעיף, בועז. אני עכשיו חזרתי מצעדה של 80 קילומטר כדי לדבר על כל הסעיפים וכל הבעיות שהחוק הזה גורם, בכלכלה, בביטחון, בחברה הישראלית.
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, מדברים על סעיף, יש פה סעיף אחד, אני רוצה שכולם ידברו. אז בבקשה, דברי על הסעיף.
שרן מרים השכל:
מותר לי גם להגיב לדברים שנאמרו לפני כן. כל עוד יש דברים שנאמרו לפני כן גם יש לי את הזכות להגיב לדברים האלה, בועז. ככה זה עובד. מישהו יגיד משהו על הסעיף, אני יכולה גם להגיד לו משהו בניגוד. אתה מעיר על העניין של שירות נשים, אני יכולה להעיר בניגוד לכך, מותר לי, זה חלק מהדיונים בוועדה.
שרן מרים השכל:
אז אני אומרת לך, אם אתה באמת חושב שזה רק עניין תרבותי ושצריך להמתין אני אלך איתך, אבל קח מדד של שישה חודשים, שישה חודשים, שני מחזורי גיוס, בלי סנקציות בלי כלום, אבל בשישה חודשים האלה אם הרבנים יחבקו, יעודדו ויגייסו את המכסה שצריך בשישה חודשים, תמשיך עם זה. אל תעשה סנקציות, אל תעשה כלום, אני חותמת על...
יעל זרח:
חיכיתי מהבוקר, המסקנה היחידה שלי כרגע היא שאני צריכה להיות חברת כנסת, אני אעבוד על זה, ואז אני אוכל לדבר.
שמי יעל זרח, אני מילואימניקית ביחידת תל"ם, אני נשואה לטייס בחיל אוויר, כולם מבינים את המשמעות של כמה שנות שירות זה. בסיום שנותיו כטייס הוא התנדב לצוות 7, מי שמכיר. אני אמא ללוחם קומנדו ולספורטאי...
יעל זרח:
ולפני הסעיף עצמו. אני יושבת פה והלב שלי נשרף, באמת, אני לא אומרת את זה סתם. הוא נשרף תחושתית גם. יושבים פה לוחמים מכל מיני ארגונים ומשתלחים אחד בשני. יש לנו צבא אחד, אנחנו כולנו צריכים את צה"ל שיישאר צבא העם, אין לנו פריבילגיה לצערנו לצבא שכיר.
חסרים 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, אני מגיעה לסעיף, ואנח...
איילת השחר סיידוף:
אני עורכת הדין איילת השחר סיידוף, אמא ללוחם וגם ראש תנועת 'אימהות בחזית'. אני רוצה להגיד בקשר לסעיף ואז לשאול את כבודו שאלה מאוד עקרונית שאני לא מצליחה לקבל עליה תשובות. לגבי הסעיף, כי אתה נורא רוצה שנגיב ביחס לסעיף. למי ששכח, שירות אזרחי הוגדר היסטורית לנשים בלבד. הוא נולד כפתרון לנשים שלא גויסו לצ...
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל לגבי מה שיקרה בעתיד לגבי החוק עצמו, אני חושב שגם לזה החוק מתייחס.
איילת השחר סיידוף:
לא, מי שמחוקק את החוק, לא הסנקציות על החרדים. האם אתה מוכן לחתום בפני הלוחמים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, גברתי, שאלת שאלה, אני לא חייב לענות לך. הנה אני אומר לך כאן קבל עם ועדה, אני לא חייב לענות לך.
איריס שפירא:
אני עורכת דין איריס שפירא, אני אמא לשלושה לוחמים, אחד יוצא סיירת מובחרת, הבת שלי רופאה גדודית של השריון והבן שלי בסיירת מובחרת גם, אני לא אציין איזה. אני כבר אגיע לסעיף עצמו, אני רק רוצה להגיד - - -
איריס שפירא:
הבן שלי קיבל צו גיוס לשירות הביטחון שכתוב עליו הודעה אישית, זה אומר שתעודת הזהות שלו נשלפה ממאגר באופן אישי. אני לא מבינה איך הדם של החרדים סמוק יותר וממוספר אחרת כשהם שולפים מכסה מקבוצה ולא לפי תעודת זהות אישית. מדוע כל הילדים במדינה הזאת, נערים, בחורים בני 18, לא מקבלים את אותה הודעה אישית? אתה אמ...
איריס שפירא:
אפשר גם להכריח, כי כשאנשי הנח"ל אמרו שהם קורסים נפשית, הכריחו אותם, שפטו אותם למעצר. יש היום חיילת קטועת רגליים, קיבלה צו 8, ואמרו לה שייקחו אותה למאסר אם היא לא תגיע לדיון.
ואני רוצה להגיד שצורכי הצבא גוברים על כל דבר אחר, בייחוד אחרי ה-7 באוקטובר. אירע לנו אסון קולוסאלי וכל מה שאתם מדברים עליו אול...
איריס שפירא:
ואני רוצה להגיד לכם שיש בפייסבוק כל מיני פרסומים שמגייסים לוחמים. חסרים לוחמים. מפקד שהיה פה לפני יומיים ולא יכול היה להגיע לדיון היום - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא נכון, אני אמרתי לך לדבר שתי דקות, עברנו בדקה אפילו, קצת יותר. נתתי לך לדבר ואני רוצה לשמוע את כולם. בבקשה, דן.
דן הורוסוב:
קוראים לי דן, אני בן 25, שירתי בסדיר 202, כך שיש לנו נציגות יפה. אני קשר מג"ד במילואים בחטיבת הצנחנים הצפונית 226 בגדוד 9263. בהקפצה ב-7 באוקטובר לגבול הצפון התגייסו גדודית הרבה מעבר למצופה. לא התגייסנו כי החוק חייב אותנו אלא בגלל שאלה הערכים שלנו. מה שלא ידענו הוא שאנחנו עתידים לשלם על אותם ערכים ב...
שרון ניר:
תודה לך, תודה על כל מה שאתה עושה.
שלומית רביצקי טור פז:
האתגר שאנחנו רואים, אדוני היושב ראש, בעניין של 10% לשירות אזרחי-ביטחוני הוא צמצום היעדים שאיננו מתמקד רק בסעיף הזה. כלומר אם אנחנו מדברים על סדר גודל של 5,400, 5,700 חיילים בשנה אחת, אם אנחנו מחלקים את היעדים בחוק של ה-8,160 לשנה וחצי, ואנחנו מורידים מזה 10%, ואנחנו מורידים את ה-25% של רשת הביטחון ש...
מירב כהן:
היא נוגעת בדבר הכי ליבתי שאומר שיש לנו הרבה מסלולים שבהם ניתן לרוקן מתוכן את החוק.
מירי פרנקל-שור:
כשאנחנו נגיע ונעבור על כל החוק אנחנו נדבר על זה, אבל, שלומית, את מדברת על 10% שמוצע שיהיו ב - - -
שלומית רביצקי טור פז:
יש לנו 90% בגלל 10% שהולכים לשירות אזרחי-ביטחוני, כלומר הם לא באמת חיילים, הסנקציות על הישיבות מתחילות בשנתיים הראשונות רק אחרי 25% הפרה, אחר כך 20% שנתיים, אחר כך 10%. כלומר הסנקציות לא מתחילות - - -
מירי פרנקל-שור:
אם יש עמידה ביעדים של 76% אז זה כפל שיעור הקנס של אי עמידה ביעד. זאת אומרת אם העמידה ביעד הייתה של 80% אז הקנס יהיה 40% מתקציב הישיבות.
ינון אזולאי:
לא, אבל זה לא נכון, היא אמרה ש-25% כלולים בתוספת של 10%, זה לא נכון להגיד את זה.
מירי פרנקל-שור:
בין 75% ל-99.9% יש סנקציות. הסנקציות מתחלקות לשתיים, מ-0 עד 75, אם אין עמידה ביעדים עד 75% יורד תקציב הישיבות.
דרור גרנית:
אבל מה שאמרת עכשיו, מירי, לא הבנתי אותו מקריאת הסעיף.
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה. שלומית, פעם נוספת על המספרים. 10% מתוך ה-100 שירות אזרחי-ביטחוני. אחר כך?
שלומית רביצקי טור פז:
המספרים הם 69% מול 31% לגבי השנים 2013 עד 2022, מי חרדי בעת גיוסו ומי לא. זה קשור למיהו חרדי, שבטח נדבר כשנגיע לסעיף. יש פה הגדרה שלוקחת בחשבון גם את ה-69% שכבר לא היו חרדים בעת גיוסם, משום שהמדידה היא אחרי חודשיים של כיתה י'.
מירי פרנקל-שור:
זאת אומרת בגלל שמוצע בהצעת החוק שנתיים בין גיל 14 ל - - -
שלומית רביצקי טור פז:
זה נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בבחינה מיהו גם מזדהה כחרדי וגם בוגר החינוך החרדי לעומת מי בוגר החינוך אבל אינו מזדהה כחרדי, אנחנו מדברים על 31% מול 69% וזה בא לידי ביטוי גם בגיוס ליחידות שאינן חרדיות, יש מספר מאוד גבוה של מי שנספר כחרדי שמתגייס ליחידות שאינן חרדיות וגם זה מדד שניתן מולו לראות...
שירה אמסילי:
על כל זה, בסוף המספר שנשאר, שלומית, אפשר להוריד ממנו את מי שהיום כבר מתגייסים בלי חוק. הספירה שלנו מראה 600. 600 בכל שנה.
בתיה כהנא דרור:
אני אמא לשלושה חיילי מילואים. אני מבקשת רק לדבר עד הסוף, אני חיכיתי פה מהבוקר.
בתיה כהנא דרור:
אנחנו מדברים על סעיף שירות לאומי אזרחי, אבל אתמול אתם אישרתם 280,000 מילואימניקים בצווי 8.
בתיה כהנא דרור:
אני אסביר, לוחמים ותומכי לחימה. צווי 8, שזה הצורך כנראה, אם אישרתם את זה זה כנראה הצורך. אנשים שישרתו בשירות לאומי אזרחי לא יוכלו לקבל צווי 8 כי אתם יודעים מצוין שמה שצריך לביטחון המדינה זה אנשים שיוכלו להיות מגויסים בצווי 8. אתם יודעים שזה הצורך, לכן זה לא רלוונטי.
לפי הפרסומים לקח לכם 18 דקות, לוו...
ינון אזולאי:
רק תציגי את עצמך, את בעמדה פוליטית פה. את לא סתם מארגון, את מספר 8 בישראל ביתנו, אז תציגי גם את זה, שיידעו את זה.
ינון אזולאי:
אני מותר לי כי נבחרתי, היא לא נבחרה, זה ההבדל ביני לבינה. אז תציגי את עצמך בהגינות. את בישראל ביתנו מספר 8, תגידי אני מהמקום הזה, זה בסדר גמור. עכשיו תמשיכי לדבר, אבל את הגילוי הנאות תעשי.
אבל היא לא חברת כנסת.
דברי דובר/ת #604 | 5 מילים
◂ 32 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
זה רלוונטי. את פונה אליי, אני פוליטיקאי, את פוליטיקאית, תגידי שאת מייצגת את ישראל ביתנו, הכול בסדר, עכשיו תמשיכי לדבר.
בתיה כהנא דרור:
ב-18 דקות אתה קבעת את מצבם הנפשי של המילואימניקים שמתערער מיום ליום. כולנו שמענו הבוקר לוחמים במצוקה קשה מאוד, כולנו שומעים את הלומי הקרב ועל אחוזי ההתאבדויות. אי אפשר באמת לעשות מאות ימי מילואים בשנה ולהישאר שפויים, אי אפשר. אולי חברי הכנסת החרדים לא יודעים את זה כי הם לא מכירים את זה מהבית. אי אפש...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני כן, מה זה לא? ביקשתי לדבר על הסעיף. אני כן כי אני רוצה לשמוע את כולם.
בתיה כהנא דרור:
ודאי שאני מדברת על הסעיף, ולפטור עשרות אלפי חרדים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרתי לסעיף עצמו. את רוצה להשלים את המשפט? תשלימי אותו, נקודה וסיימנו.
בתיה כהנא דרור:
אני רק אומר שכאמא לבחור ישיבה שהוא סגר את הגמרא ב-7 באוקטובר ונלחם והוא איש תורה, אני מבקשת להוריד מסדר היום את הביטוי תורתו אומנותו כהכשרה לאי גיוס, זו הרפורמה הכי גדולה ועקירת דבר מהתורה.
בתיה כהנא דרור:
חברי הכנסת החרדים שיושבים פה מחללים את ה' והם רפורמים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
מה זה לא רוצים לשמוע? הוספתי לך אפילו את הדקה. ביקשתי לדבר על הסעיף עצמו ואני רוצה לשמוע את כולם.
ענבר הרוש גיטי:
גילוי נאות, אני מעורבת במפלגה של גדי איזנקוט, מפלגת ישר, אני אומרת את זה.
ענבר הרוש גיטי:
תודה רבה. וגם הייתי מנכ"לית אחריי וגם ניהלתי את מתווה השירות במשרד הביטחון וגם כתבתי כל מיני וריאציות של חוק שירות ישראלי וגם עבדתי לא מעט עם השירות האזרחי ואני רוצה להתייחס לנושא של השירות האזרחי.
אני רוצה להסביר איך עושים גיוס או איך מביאים צעירים לשירות האזרחי כי אני חושבת שחברי הוועדה לא מבינים ...
למדנו הרבה, ענבר, באמת. תודה.
דברי דובר/ת #637 | 5 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
שירה אמסילי:
כבוד היושב ראש, אפשר? אני ביקשתי את רשות הדיבור ואני אמורה לקבל אותה ואני רוצה להתחבר למה שענבל אמרה ולדבר על הסעיף.
משה טור פז:
ואני אשמח להמשיך את סוגיית הנתונים מצה"ל.
ינון אזולאי:
בועז, אני חושב שארגונים צריכים לדבר אחד מכל אחד, עם כל הכבוד.
שירה אמסילי:
לא דיברו מהארגון שלי, חבר הכנסת ינון אזולאי.
ינון אזולאי:
דיברתי בכלליות. אני חושב שארגונים באים אחד אחד.
שירה אמסילי:
אני גם התחלתי וגם הנציגה שלנו שהייתה פה בבוקר לא קיבלה רשות דיבור, רק לפרוטוקול, ינון אזולאי.
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל, גברתי, בלי לכעוס, את תדברי. האם מהארגון שלך מישהו דיבר? אי אפשר כפילויות.
שירה אמסילי:
אני רוצה לדבר על הסעיף כמבחן. בועז, בפעם שעברה גם דיברתי כחוקרת, שים לב למה שיש לי להגיד כי אני באמת רוצה למידה. אמרתי לאביחי בוארון, מאוד העליב אותי שהוא אמר שאנחנו לא לומדים את החוק, כי אנחנו לומדות את החוק, למדנו את החוק לפרטיו ואני רוצה להתייחס למה שנאמר קודם, אביחי בוארון, בואו ננסה לסדר את הלא...
כן, עסקונה, פינסקי.
דברי דובר/ת #653 | 3 מילים
◂ 77 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כל אחד בא לפלוט פה מה שיש להם, תן להם, שיפלטו.
שירה אמסילי:
ינון, איך אתה מרשה לי לקרוא להנהגה החרדית?
היו"ר בועז ביסמוט:
הטרמינולוגיה לא תורמת לדיון. הנה אני אומר לך את זה. בבקשה, תמשיכי. זה עושה לך הנאה, זה משדרג את הסרטון.
מאיר פרוש:
אנחנו יכולים לשלוט על הרבנים שלנו? זה שטויות.
שירה אמסילי:
ההנהגה החרדית מסרבת להיות איפה שהיא לא שולטת והלאקונה שיש בשירות הלאומי של 10% זה בדיוק הלאקונה שיש, כבוד חבר הכנסת ביסמוט, בכל החוק. מי שרוצה פירוט מוזמן לראות את הפודקאסט שאני התראיינתי אצל תמיר דורטל והסברתי את זה באריכות. כאן אין אפשרות להגיד את זה, אבל הנקודה היא כזאת, הצבא לא ממיין, ועדת רבנים...
ינון אזולאי:
רק לתקן אותך, אין ועדת רבנים, אני לא יודע על מה את מדברת.
שירה אמסילי:
השורה התחתונה היא שכל עוד ההנהגה החרדית שולטת במנגנון ובברז לא יבוא אף אחד.
שירה אמסילי:
אני חוזרת לשירות האזרחי. השירות האזרחי, הם רוצים אותו ולא שירות, כי בו הם מושלים.
משה טור פז:
אני אשמח לקבל את הנתונים שביקשתי קודם.
שרון ניר:
יש כאן עוד התייחסות, בועז, גם לוחם.
היו"ר בועז ביסמוט:
רק שנייה אחת. אנחנו טרם דיברנו על כל סעיף 26ח, מי שרוצה להתייחס לזה כמובן יתייחס לזה. אנחנו הקראנו את זה היום.
מאיר פרוש:
אתה יכול להתייחס מדוע הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא יכול להגיע לפה? אולי אתה יכול להסביר לנו?
מאיר פרוש:
למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי, אני רוצה להבין. אין לי קשר, לא עם בועז ביסמוט, אני שואל אותך למה הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, המשרד הכי רלוונטי לחוק הזה, לא יכול לדבר? למה אתה כן יכול לדבר?
משה טור פז:
פרוש, זה נכון שאתה רוצה לקרוע את החוק הזה?
משה טור פז:
שאלה טובה, שאלה מעולה, אבל גם אני שואל אותך שאלה טובה.
מאיר פרוש:
למה לך מותר לדבר ולהם לא? תסביר לי למה אתה כן? במה אתה יותר חשוב מהם? תגיד, אני לא מדבר. למה הן לא יכולות לדבר?
מאיר פרוש:
אתה בא ממשרד שאסר עליהם לדבר, תסביר למה.
ינון אזולאי:
אם אתם מדברים על סתימת פיות, זה סתימת פיות מה שנעשה. היועצת המשפטית לממשלה סותמת את פיה של הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון. אף אחד לא יכול להכחיש את זה פה, אלא אם כן תכחיש את זה, תגיד לנו שזה לא נכון. זה סתימת פיות של היועצת המשפטית.
מאיר פרוש:
בכל נושא אתה חייב לתת את הדעה שלך? למה אתה כן והם לא?
שרון ניר:
עם כל הכבוד, חבר הכנסת פרוש, חסרים חיילים לצבא. עזבו אותנו מהוויכוח עכשיו בין היועצת המשפטית לממשלה ליועצת המשפטית למשרד הביטחון.
שרון ניר:
זה לא מעניין אותי, מעניין אותי עכשיו להבין איך אנחנו מביאים חיילים לצבא ובזה אנחנו צריכים להתמקד.
מאיר פרוש:
אבל למה אתה מדבר? איך אתה לא מתבייש?
משה טור פז:
סליחה, חבר הכנסת פרוש, זה שסותמים למישהו אחר את הפה לא אומר שאתה יכול לסתום לו את הפה.
שרון ניר:
אני רואה שעברנו לסתימת פיות, אנחנו גם יודעים לסתום את הפה.
דרור גרנית:
- - - בכל הנקודות שעלו לאורך הדיון הזה.
דרור גרנית:
בחוק 2014 הותוו לכתחילה מסלול אזרחי ביטחוני ואזרחי חברתי ובעצם לא כל כך הבנתי מהנוסח של הטקסט שמונח לעיני הוועדה מה צפוי לעלות בגורלו של המסלול החברתי. אני שואל את זה בגלל ההבחנה שהעלה פינסקי שהוא הבחין בין שתי שאלות, אחת, מי רשאי להצטרף, והשנייה, מי ייכלל במניין היעדים. הוא אמר, בסדר, אנחנו לא מבקש...
שרון ניר:
צריך לענות לזה כי אני לא מבינה.
ראובן פינסקי:
על פי מה שכתוב בהצעת החוק המסלול החברתי, לא יוכלו להצטרף אליו יותר החל מהרגע שהחוק יעבור.
משה טור פז:
רק לחרדים בהקשר הזה של החוק הזה אין חברתי.
ינון אזולאי:
בגלל השוויון, הם לא דואגים עכשיו, רק לחרדים זה ייסגר.
משה טור פז:
מירי, זה אומר שעד כאן כל זה התייחסנו? האם התייחסנו לסעיפים הקודמים של בעלי התפקידים? למה אנחנו עוברים ל-ח? לא נגענו באחרים.
משה טור פז:
מה הפרוצדורה? גברתי, קחי לך מיקרופון, היא מדברת, בינתיים כל חברי הכנסת מתכוננים, הראשון יהיה אלעזר שטרן, אחריו טור פז, שרון ניר, ינון אזולאי.
שרון ניר:
רק, אדוני, תסביר איך קפצנו לשם.
מירי פרנקל-שור:
לא קפצנו, אנחנו ייחדנו את הדיון היום בחוק השירות הלאומי אזרחי.
מירי פרנקל-שור:
הוועדה הודיעה שהדיון הזה יתרכז בשירות הלאומי אזרחי ואנחנו נוגעים בו לאורך כל החוק, ואנחנו כבר הודענו.
אתי פרץ:
תודה, אדוני היושב ראש ועורכת הדין פרנקל, אני רוצה להזכיר - - -
אתי פרץ:
לזה אני אתייחס. אני לא אגע, לא בבעיות החוקתיות ולא המשפטיות שיש, את זה יש לכם, אני רוצה להזכיר שבמתווה שלנו השירות האזרחי ביטחוני כולל שירות מילואים. לא מילואים צבאיים, לא מדים, אבל מצב שבו אותו אדם, א', עושה לפחות שנתיים, ו-ב', הוא משרת 30 יום בחלוקה מותאמת בתפקיד, אם זה במד"א או אם זה במכבי אש או ...
שרון ניר:
מירי, כל 26ח אנחנו מתייחסים עכשיו?
כמה נקודות. אחת, מיועד לשירות ביטחון שניתן לו צו דחיית שירות ושמלאו לו 20 שנה. זה עלה פה בין השורות יותר מפעם אחת, וגם, שי, בהתאמה למה שחסרים לנו, ללוחמים ולתומכי לחימה, שגיל 20 הוא בלב העניין של ההתאמה. כיוון שגיל 20 הוא בלב ההתאמה של שירות קרבי ושל תומכי לחימה, אז למה אנחנו שמים כאן את העניין של גיל 20 שנים, ואם הוא נשוי 19. אנחנו מכירים בציונות הדתית, בישיבות ההסדר, בישיבות הציוניות, חבר'ה נשואים בני 19 שהם מתגייסים והם לוחמים מעולים גם בגיל 21 ו-22. אני תיכף אקשור את זה לסיפה של הסעיף הזה, אני לא מבין למה הגיל הזה נמצא בתוך חוק שירות ביטחון.
דברי דובר/ת #731 | 107 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל עכשיו יש לי שאלה אליך, שי. כיוון שחלק גדול מהניסוח פה, 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', זה גם היה קיים קודם, אני לא רוצה להגיד לקצין בצה"ל, לתת אלוף, תסתכל לי בעיניים, אז אני לא אומר לך את זה, אני מכבד, אבל אני באמת שואל, מה אומר הניסוח הזה? אני אגיד לך מה אני מבין שהוא אומר, זה סעיף שמזלזל בך, בגלל שאם הוא היה סעיף אמיתי הוא היה צריך לכתוב ככה: לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר ומצא שאינו מתאים לשירות סדיר או לשירות קרבי או לתומך לחימה.
כשכתוב בסעיף הזה, ופינסקי יגיד לך שבתוך השירות עד היום של החרדים, אתה תגיד לי, יש כאלו שהיו יכולים להיות לוחמים וכשאתה חי עם השורה הזאת, אני אומר את זה לביסמוט, למירי, לכל הצוות, מה המשמעות לאחר שבחן אם לא כתוב לאחר שבחן ומיצה בהתאם לכך? זאת אומרת שרק כתוב לאחר שבחן. אז אוקיי, היו לך טפסים, ערמה של טפסים, הסתכלת עליהם ואמרת יאללה, איך כתוב פה בהמשך? הוא הסכים לשרת בשירות כאמור.
דברי דובר/ת #733 | 169 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אלעזר, אנחנו מבינים את זה בדיוק מה שאתה אומר, למרות שלא כתוב לאחר שבחן ומיצה את כל האפשרויות, ברור שהוא בחן שהוא בחן והוא מיצה.
אבל, מירי, אנחנו יודעים שזה לא ככה. אם ככה בוא נלך הפוך - - -
דברי דובר/ת #735 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
סליחה, פרוש, אני הייתי קצת במקומות האלה, אני מבין את זה, תאמינו לי. אם זה ככה אז בוא נכתוב לאחר שלא נמצא מתאים, מה הבעיה? כשאתה כותב את זה כמו שאתה כותב את זה אז אתה שם עליו משקל שכל השירות הלאומי יבוא ויגיד לי תן לי אותו, הוא רוצה, זה כאילו הפוך ממה שאנחנו רוצים להשיג פה. מה השורה הזאת אומרת לי? היא אומרת, חבר'ה, זה בלוף, אין לזה שום משמעות.
עכשיו תגידו לי אם אני טועה, בעברית, במשפטית, באיך שאתם רוצים להגיד את זה. ושיגיד לי תת אלוף שי טייב שאם מפקד מיטב שמגיע אליו בחור, לא שלוחצים אותו, לא שהוא בא מראש, הרי אנחנו עושים ככה בעין לכולם, לא שהוא בא מראש, הוא הרי מסומן מראש לשירות ביטחוני, אזרחי, לאומי, תקראו לזה איך שאתם רוצים, למה צריכים להיות שם כאלה שיכולים להיות לוחמים ולמה שמים עליו את האצבע המאשימה הזאת? זאת השאלה שלי. וזה מתחבר למה שאמרתי בהתחלה, שזה גיל 19 וזה גיל 20, מה אנחנו עושים פה? עובדים בעיניים על מי?
דברי דובר/ת #739 | 165 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה בוא נשמע את עמדת הצבא.
דברי דובר/ת #741 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, ולגבי מה שקורה עד עכשיו גם.
דברי דובר/ת #743 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
נכון, אני כעוס. אני מסכים עם חבר הכנסת פרוש.
דברי דובר/ת #746 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הצעתי את הניסוח 'ונמצא כלא מתאים'. עוזי דיין, אלוף במילואים, סגן הרמטכ"ל, אני הצעתי ניסוח אלטרנטיבי, ובלבד שלא נמצא מתאים לשירות קרבי או תומך לחימה.
דברי דובר/ת #748 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
קודם כל הפנית את השאלות אליי, אני לא כתבתי את הסעיפים האלה. אני חושב שכולם יכולים לשרת בצה"ל, כולל התמונות היפות שראינו פה של השירות הביטחוני-אזרחי, של חבר'ה מהשב"כ, יכולים להיות גם בצה"ל, בצה"ל יש היום מגוון רחב מאוד של מסלולים, כולם מכירים ויודעים לצטט, כולל מסלולים לא במדים, התקדמות שהתחילה בקודק...
מה אתה סבור שהם יכולים להיות?
דברי דובר/ת #750 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה לחדד את זה, לדעת שהבנתי נכון, שיש אנשים שנמצאים אצל ראובן שיכלו להיות לוחמים ותומכי לחימה?
דברי דובר/ת #752 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לא אמרתי עוד לוחם ותומך לחימה, אמרתי לשרת בצה"ל.
לא, סליחה, שי.
דברי דובר/ת #754 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מחכה.
דברי דובר/ת #756 | 2 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
יכולים לשרת בצה"ל ולשמור על החרדיות שלהם. כי זה מה שמונע מהם וכרגע הם הולכים לשירות האזרחי. תיכף אני אגיע לסוגיית הגילאים, כי אמר פה ראובן, אני ניהלתי את מי נכנס וגם קבענו מדיניות, לכן רוב האנשים שהלכו עד עכשיו הם מבוגרים. אבל בוא נניח שיש בחור צעיר וכן הלאה, הוא יכול לשרת בצה"ל והיום במצב הנוכחי יכ...
שי טייב:
רגע, אני אומר. ובכל זאת אני חושב שנכון גם לקבע את זה כדי שזה לא יעמוד בפני מישהו שאומר רגע, למה לא שלחת את פלוני לשירות האזרחי? יכולת, ולא עמדת ביעדים. אז הנה התשובה שלי לשאלות שלך - - -
מירי פרנקל-שור:
דבר אחד קשה להבין בעמדה שלך, מצד אחד אתם אומרים שחסרים לכם חיילים, 12,000 חיילים בחלוקה מסוימת, לוחמים ותומכי לחימה, אתה מוסיף ואומר שכל אחד יכול לשרת בצה"ל, אני לא מצליחה להבין את העמדה שאתה מציג של צה"ל, מדוע אתם מסכימים להעביר חיילים לשירות האזרחי ביטחוני?
שי טייב:
אני לא אמרתי שאני מסכים - - -
מירי פרנקל-שור:
זה לא עניין של מסכים, אתה צריך לתת כאן עמדה שאני מבינה אותה שאתם כן מסכימים. בצד אחד אתה אומר שחסר לך חיילים, כולם יכולים להשתלב בשירות הצבאי, ומצד שני, להעלות אותם לגיל 21 - - -
ינון אזולאי:
ולהזכיר שיש כאלה מפה שהולכים למשטרה, במקום שהצבא ישלח. חלק גם יכול לתת וגם נותן מענה. זה מה שהוא אומר, זה ייתן לו מענה וזה יחסוך.
מירי פרנקל-שור:
אבל השאלה היא עקרונית, זה לא עניין של ניהול כוח האדם. אי אפשר לבוא ולומר יש לי צרכים מסוימים, 12,000 חיילים, ומצד שני גם להסכים לפתוח את שערי השירות האזרחי וגם להוריד את הגיל לגיל 21.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, אני יכולה להוסיף לשאלה של רח"ט תומכ"א?
שי טייב:
זה בדיוק מה שאמרתי עכשיו. אמרתי, קודם כל יש סעיף שעומד לנגד עינינו. אנחנו לא הסכמנו, אני מתייחס לסעיף. בתוך הסעיף הזה, כדי למצות אנשים ללוחמים אני מציע לא לקבל את גיל 19 וגיל 20 שכתוב פה - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל לא מדובר רק בלוחמים, מדובר בתומכי לחימה ועוד - - -
ינון אזולאי:
אבל הוא בעצמו יכול לא לקבל אותם, זו אחריות שלו.
ינון אזולאי:
נותנים לו מדיניות, הוא מבצע את המדיניות, מה את רוצה ממנו?
שי טייב:
אני מתייחס למה שכתוב ואני חושב שמה שכתוב פה, ה-19 ו-20, יביא לזה שאנשים שיכולים לשרת כלוחמים וכתומכי לחימה ביחידות קצה, לא נשואים, לא זה וכן הלאה, יימנע מהם בגלל הדבר הזה ולכן אני מציע להעלות את הגיל.
שי טייב:
מירי, את כל כך על זה שאת לא מקשיבה למה שאני אומר. 21 לנשואים ו-23 לרווקים, לא 21.
ינון אזולאי:
רק להזכיר שמי שקבע את הגילאים האלה זו הייתה ועדה מקצועית של משרד הביטחון שאז קבעה את זה.
ינון אזולאי:
סליחה, אבל אז הייתה ועדה מקצועית שדיברו על זה אותם אלה שלא הגיעו לצבא, ואותם אלה יכול להיות ש - - -
ינון אזולאי:
עוד פעם, זה גם היום אחריות שלו להגיד כן או לא.
ינון אזולאי:
זה לא עניין לבוא לפה, לזרוק איזה משהו, תלכי למה שהיה פה קודם כל היום.
מירי פרנקל-שור:
ינון, לא יכול להיות שבסופו של דבר הוועדה הזו מתבקשת להאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים ואחר כך בצו המקצועות את שירות המילואים מגיל 40 ל-45 ו-49 כאשר אומר רח"ט תומכ"א שאפשר למצוא תפקיד ל כל חייל.
ינון אזולאי:
אבל יש עוד משהו שאנחנו לא רוצים אולי לשמוע, השירות האזרחי, אותם אלה שהולכים אליו כמעט בטוח שלא יגיעו לצבא, וגם רח"ט תומכ"א אומר שזה באחריותו להגיד שהוא לא רוצה אותם בשירות האזרחי, הוא לא מאפשר להם את זה, ואז יכול להיות שהם יבואו אליו לצבא.
שרון ניר:
ברשותך, אני רוצה את כולנו להחזיר חזרה, אתם יודעים, עיניים על המטרה, אמרתי את זה היום כמה פעמים, עיניים על המטרה, המטרה שלנו לא לייצר שבילים עוקפים ללוחמים אלא קודם כל לשים את כל כובד משקלנו כדי למצות בסוף כמה שיותר לוחמים בגילאי 18 עד 23, שזה הגיל האפקטיבי פחות או יותר ללוחמים, בטח עובר 7 באוקטובר ש...
שי טייב:
למה מה שאמרתי עכשיו לא פוגע בול במה שאמרת?
שרון ניר:
כי אני מסתכלת על הסעיפים הכתובים והלא מחוקים באדום.
שי טייב:
את פונה אליי ומטיפה לי על מה שכתוב? אני אומר משהו אחר.
שרון ניר:
לא, אני אומרת את התייחסותי לעמדה שהציג אותה חבר הכנסת בועז ביסמוט - -
שי טייב:
אין בעיה, לא להגיד לי 'אדוני' כאילו אני אמרתי.
שרון ניר:
- - מתווה ביסמוט, מתווה ש"ס, מתווה אני כבר לא יודעת של מי זה, מתווה שמוצג על ידי יושב ראש הוועדה. אני לא מסתכלת על רח"ט תומכ"א.
שרון ניר:
אדוני, אני חושבת שכל מה שמחקת כאן באדום טעות, טעות מרה. זה בדיוק יצרת שביל עוקף לתפקידי לחימה. אני רוצה לומר דבר כזה, בשורה התחתונה אני חושבת שאנחנו צריכים להפעיל את כל כובד משקלנו על הציבור החרדי שיביא כמה שיותר לוחמים ותומכי לחימה, גיל 21, גיל 23, הסעיפים האלה כמו שהם מנוסחים, לא טוב, צריך לחזור ו...
יעקב אשר:
שאלה בעקבות גם הדברים של שי וגם של היועצת המשפטית. אלעזר דיבר מקודם על זה שבוחרים אנשים לתפקיד מסוים, הרי מי שבכל זאת בוחר איפה לשים אותו זה לא פינסקי, זה הצבא, בוחרים לתפקיד מסוים ויכול להיות שהוא יכול להיות קרבי או משהו כזה. שאלה מצוינת של אלעזר, ואחר כך שמענו את מה שאמרה היועצת המשפטית, ואני שואל...
מירי פרנקל-שור:
זו לא השאלה שמונחת כאן, השאלה שמונחת כאן לדיון היא האם השירות האזרחי הוא חלופה לשירות הצבאי, זו השאלה.
שרון ניר:
החייל החרדי כשהוא מתגייס לצבא גם הוא יעמוד בפני כבודו שיחליט אם הוא יהיה לוחם או ב-8200, אותו דבר.
יעקב אשר:
לא, את רק מפריעה. אני שתקתי כשדיברת. הנה תראה, ד-מו-קרט-יה. ישראל ביתנו.
יעקב אשר:
לא, שרון, לא. אני באמצע לדבר עם היועצת המשפטית ואת גם מסיטה לי את קו המחשבה. אני אומר, הסוגיה שנמצאת על השולחן אני יודע, ומה הסיבות שהיא נמצאת על השולחן, נכון שאנחנו לא אינטליגנטים אבל אני יודע, במקרה, מה שאני שאלתי זאת שאלה אחרת, בגלל שהסיבה למה זה על השולחן, שירות אזרחי או לא, הוא מסיבות אחרות למה...
שירה אמסילי:
אין בעיה, יעקב אשר, תעשו כולם מיון בבקו"ם והצבא יחליט עליכם, אבל אתם נמנעים מלמיין את החבר'ה שלכם.
שירה אמסילי:
אמרתי הערה עניינית, זה לא היה הערת ביניים.
שירה אמסילי:
אני יוצאת. האמת שכל כך משעמם שזה לא הפסד גדול.
היו"ר בועז ביסמוט:
בשם חבריי פה אני סולח לך ולא נפגע. שלום, גברתי, ואני מצטער שהיה לך משעמם, את היית מאוד מעניינת.
אני אתייחס למה שחבר הכנסת יעקב אשר אמר וגם לתשובה שלך, לצה"ל אין את הפריבילגיה לשחרר את מי שבא לו. אין לו את הפריבילגיה לשלוח אנשים לשירות לאומי, יש מספר שמייחסים אותו בהיסטוריה של צה"ל שכאילו רבין נתן את האישור לצבא על סעיף אי התאמה 2.4, יש כאלה שאומרים שזה היה 2.7 - - -
דברי דובר/ת #815 | 55 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אחוז. הצבא לא יכול לחרוג מזה בגלל המון דברים שיש בעניין הזה, משמעות של צבא העם, הנטל על המילואים לדוגמה, אתה תשחרר כמה שאתה רוצה, תיקח רק את הכי טובים ובסוף תגיד ששירות חובה הוא חמש שנים. יש כל מיני דברים שיש לזה משמעויות. התשובה לחבר הכנסת יעקב אשר היא שהצבא יכול להחליט בתוך הצבא מי הולך לאן.
דרך אגב, גם בשירות קרבי, כמה אתה מאשר ל-8200 לדוגמה, יש אחוזים מוגבלים. למעט קורס טיס וסיירת מטכ"ל, אין אף יחידה בצבא, אם אני לא טועה, שיכולה לקחת את כל מי שהיא רוצה. לכל יחידה יש מגבלות של כושר קרבי וכל השאר צריכים ללכת לכושר קרבי. גם אם נמצאת גאון ומתאים ל-8200 ו-8200 יגידו הוא העדיפות ה-31% שלי יגידו לו תעצור, אנחנו צריכים אנשים מצוינים גם בהנדסה קרבית, בשריון ובגולני.
לכן הטיעון שאנחנו מדברים פה, אני מקווה שעניתי לשני הדברים. אין חוק שאומר לצבא כמה תשים קרבי וכמה לא קרבי. בתוך הצבא זה צריך לנצח מלחמה והצבא מחליט והוא אפילו לא צריך לבוא לאשר את זה - - -
דברי דובר/ת #817 | 167 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת אשר, זו באמת שאלה של הסדר ראשוני של הכנסת. הכנסת צריכה לשרטט את גבולות הגזרה לצה"ל, האם אתה מעביר מלש"בים לשירות האזרחי או לא. זה לא שאלה של הצבא, זו הכרעה ערכית של הכנסת, זה מה שנקרא הסדר ראשוני.
יעקב אשר:
מירי, שתהיי בריאה, זה ודאי. בזה אני מסכים, פה אלעזר ואני, אנחנו נצטרך להחליט, זה מצוין. אבל הם באו לערער על זה בגלל התהליך, בגלל התוצאה של התהליך, פה אמרתי שבתוצאה של התהליך בסוף מי שהוא דלת היציאה או הכניסה, איך שתקראי לזה, זה אותו אחד שאתם סומכים עליו גם כשהוא עושה את זה כל יום.
יעקב אשר:
עוד פעם, הבנתי, אני רק נראה אחד שלא מבין.
יעקב אשר:
כי אלעזר טען ברמה הפרטנית, ובצדק מבחינתו, ואני עניתי על הרמה הזאת, זה הכול.
יעקב אשר:
ברור. אבל אנחנו יושבים פה כדי לאפשר או לא לאפשר.
(היו"ר ינון אזולאי)
א', אני חושב שיכול להיות –
דברי דובר/ת #834 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אל תלך כל כך רחוק.
דברי דובר/ת #836 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
א', יכול להיות שהגיע הזמן שיגידו לצבא מה הזכות שלו לתת פטורים, כמה. אולי שי יודע, יש לך מגבלה כמה אתה יכול לא לגייס על אי התאמה, על קב"א נמוך, או כמה שאתה רוצה אתה משחרר?
דברי דובר/ת #838 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא נכון, אני לא בטוח.
דברי דובר/ת #840 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
כשעושים הערכת גיוס עושים הערכה, כמה אנחנו מעריכים שלא יעמדו בסיפי הגיוס.
אתה יודע שיש נשר בטירונות של 10%, אתה יכול להחליט מראש לא לגייס 12% מהמחזור?
דברי דובר/ת #843 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
מה זה אני יכול להחליט מראש?
אני שואל אותך אם אתה יכול.
דברי דובר/ת #845 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני עומד קודם כל בפני הצורך שלי לגייס כמה שיותר ולהגדיל את הצבא ולאגף את המרחב. האם אני בין לקבוע 2.4% או 2.6% צריך נניח אישור? זה בסמכותי כרח"ט תומכ"א. אם עכשיו אני אגיד 10% כנראה שאני אצטרך להסביר למה אמרתי 10%. זה יש שכל ישר.
היה פעם ראש אכ"א שאמר את המשפט הבא, אני לא רוצה לגייס לצה"ל כאלה שאנחנו צריכים להשקיע בהם יותר משהם ישקיעו בנו חזרה. אני כמובן התנגדתי מאוד לעניין הזה.
דברי דובר/ת #847 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אנחנו משקיעים הרבה במלש"בים.
וגם אמרתי לאותו ראש אכ"א שזו לא זכותו, כיוון שעל פניו יש חיילים בצה"ל שאנחנו יודעים שהצבא משקיע בהם - - -
דברי דובר/ת #849 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לדוגמה, מכיוון שהצבא מסתכל גם על טובת המדינה, לא רק על טובתו.
דברי דובר/ת #851 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
הם חיילים אפקטיביים. בן אדם לפעמים צריך עזרה בכניסה, אבל הם חיילים אפקטיביים.
מאה אחוז. אחרי שאמרנו את זה אני חושב שכדי שנוכל להישיר מבט לשורות האלה ושהם לא יהיו סופר נוזליות וכשכתוב שם 'לאחר שבחן' זה כלום, מה זה לאחר שבחן? כל אחד אתה בוחן, אין גבולות לכמה שאתה בוחן.
דברי דובר/ת #853 | 38 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אמרה לך היועצת המשפטית מה הפירוש 'לאחר שבחן'.
מה הפירוש?
דברי דובר/ת #855 | 2 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
את אמרת מקודם שהמילים 'לאחר שבחן' - - -
יעקב אשר:
לא, את הסברת מקודם, אני שמעתי אותך, את אמרת הוא בחן ומצא את מה שהוא צריך לראות.
מירי פרנקל-שור:
הוא עשה את כל התהליך והגיע למסקנה שאין לו מה לעשות בצה"ל. זה מה שאני מבינה.
יעקב אשר:
יפה, צריך לכתוב את זה כאילו? את הסברת שזה המסלול.
התשובה שקיבלתי מתת אלוף שי טייב על זה שהפתרון לכאלה שהם אולי כן יתאימו להיות קרבי, איך נתמודד עם זה מול הסעיף שכתוב 'לאחר שבחן'? נעלה את הגיל ואם נעלה את הגיל, נכון שאנחנו מגבירים את הסיכוי להיות קרבי בגיל 21 או 23, תלוי נשוי או לא נשוי, אבל זה כאילו בא לענות על זה שלאחר שבחן. מה שאני אומר, אנחנו יודעים שמחנכים בישיבות של הציונות הדתית להתגייס בגיל 22-21, טובי לוחמים יוצאים משם בגילאים האלה גם כן, טייסים, לוחמים בסיירת מטכ"ל, מפקדים בקומנדו הימי, אני יודע, יש לי את העיניים שלהם עכשיו כשאני מדבר איתכם, לכן אני חושב שהגיל הזה הוא לא גיל שפותר את הסוגיה.
דברי דובר/ת #863 | 107 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ולכן מה שצריך להיות כתוב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שלאחר שבחן ומצא שאינם יכולים לשרת בצה"ל לפחות בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, אני לא מדבר על דברים אחרים, נגיד שאותם הוא יוכל להפנות ולא רק 'לאחר שבחן'. תודה.
(היו"ר בועז ביסמוט)
דברי דובר/ת #865 | 41 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
יש לי שתי שאלות לשי טייב, אבל אני מודה שגם אחרי הפינג פונג פה בין מירי ואלעזר ויעקב, לא ברורות לי כמה נקודות לפני כן. ראשית, אם הבנתי את עמדתכם נכון, שי, אתה חושב שבהינתן שיש דבר כזה שירות לאומי אזרחי, המספרים 19 ו-20 בחוק הם לא המספרים הנכונים ואתה היית משנה ל-21 ו-23. אבל האם עמדתך המקצועית כצה"ל ...
שי טייב:
אני חושב שעניתי על זה קודם. האינטרס שלי זה להגדיל את מספר המשרתים בצה"ל ועניתי קודם שבאופן שבו זה מנוסח עכשיו שאין הקשר בין זה שיותר אנשים הלכו לשירות האזרחי ביטחוני ובתמורה לזה פחות אנשים צה"ל הצליח לשלוח, זה לא משרת את ה - - -
משה טור פז:
המשמעות של לא משרת, היועצת המשפטית כבר הביעה את דעתה בכתב, אני מבין שגם לעמדתך כלילת ה-10% האלה בחוק לא משרתת את תכלית החוק כמו שאתה מבין אותו.
שי טייב:
לא משרתת את עניין תוספת החיילים לצה"ל, בלי המשלים של זה שדיברתי עליו קודם וחבר הכנסת סולומון הסביר אותו יותר טוב ממני.
יעקב אשר:
אבל האם זה תורם לתהליך? אתה מגייס, אתה - - -
יעקב אשר:
אה, הוא לא אחראי לתהליך? הבנתי, הוא רק צריך לצאת ידי חובה הריני מגייס, לא הצלחתי, תודה רבה, שלום.
יעקב אשר:
נגמר, אות מתה. זה מה שאתה רוצה הרי, לא?
משה טור פז:
לאחר שבחן את הצבתו בשירות סדיר, אתה יכול לפרט איך אתה בוחן את אפשרויות ההצבה? כלומר יש פה כל מיני תהליכים שאתה עושה, מה הקריטריונים העיקריים שלך לבחון אפשרות הצבה?
שי טייב:
אני מנסה להבין האם אנחנו יצרנו מסלולים שהם מסלולים רלוונטיים וגם דומים. הרי חלק מהאנשים הולכים למקומות שיש לידם חיילים, אפשר גם לשים אותם בצורה כזו. אנחנו פעלנו בהקשר הזה עד כה באיזה מתכונת של עד כמה אנחנו שמים. האם הבחינה היא בחינה אמפירית מוחלטת? היא לא בהכרח בחינה אמפירית מוחלטת, היא בחינה שאנחנו...
הוא עובר מיון מלא?
דברי דובר/ת #884 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך זה? אז איך 'לאחר שבחן'? איך אתה יודע אם הוא לא עבר מיון מלא?
דברי דובר/ת #886 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני מדבר על המסלולים שאני מציע, עוד לפני לאיזה מסלול הוא מתאים אני פותח את כל המסלולים הרלוונטיים.
לא, כשכתוב 'לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר', אני שואל, הרי 'שבחן את כל האפשרויות' הוא מוכרח לעבור צו ראשון, קב"א, דפ"ר, כושר, מבחן בריאותי.
דברי דובר/ת #888 | 27 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
באופן עקרוני כן מוצע בהצעת החוק שהוא צריך לעבור בהתאם להוראות סעיף 3 ו-5 את כל התהליך.
עוזי דיין:
הוא בחן והחליט. אל תנסו למשטר דבר שאי אפשר למשטר אותו.
משה טור פז:
ביחס למה שהעירה קודם ענבר גיטי, בסעיף 26ח(ג) מדובר על מי ששירת וניתן לו אישור על השלמת השירות. כרגע המצב בחוק הנוכחי והוזכר כאן, בצדק, שיש כאן גם אפליה וגם שוני לעומת מה שקורה בארצות אחרות, כי אנחנו נותנים פה מסלול של 24 חודשים אל מול שירות שהוא 32 ויכול להיות שהממשלה תרצה להאריך אותו, אתם מבקשים לה...
שי טייב:
אני חושב שככלל קודם כל שירות ביטחוני אזרחי לא שווה ערך לשירות צבאי, זה ברור בעצם המהות. מירי הגדירה את זה קודם טוב מאוד. כל מקום שבו דווקא ההקלה או ההטבה, איך שתקרא לזה, הולכת לטובת השירות הצבאי זה יכול לשרת את העניין הזה, זה ברור.
משה טור פז:
עוד שאלה. דיבר על זה חבר הכנסת בוארון קודם ולא שמעתי את התייחסותך לעניין, כי אחד הדברים שבהם השירות האזרחי-ביטחוני מפלה בו לטובה זה אי ההימצאות של מילואים. אם יקרה, מה שאני חושב שלא יקרה, אבל נגיד שיקרה, והחוק הזה יעבור עם השירות האזרחי-ביטחוני, האם אתם תרצו בכך שתהיה לכם אפשרות לעשות הכשרה ל-10% הא...
יעקב אשר:
הוא יכול לסגור את זה איתו, אם הם יכולים לשנות את זה.
שי טייב:
אני אחלק את זה לשניים. אם הכוונה פה למילואים שהוא עושה באותו גוף שבו הוא עשה את השירות האזרחי אז מן הסתם - - -
שי טייב:
כן, ואמרתי את זה לפני שני דיונים, כי נשאלתי את השאלה הזו, שאנחנו מסוגלים לקרוא לאנשים בחזרה, לעשות להם הכשרות כמו ההכשרות שעשינו, מי שמכיר הלכה למעשה, שלושה שבועות שהופך אותם לרובאי 03, מכניס לכיתות כוננות, מכניס למקומות כמו אלו"גים, מדרגה אחת, מה שנקרא לא מצריכים רובאות 05 וככה למצות אותם.
שי טייב:
אני מציע שכמו שנאמר פה, הפוקד יהיה רשאי, כי בסוף זה גם תלוי באיזה משימות.
אבל, שי, אם אתה שם אותו עכשיו יחד עם חיילים נגיד בקריה וחייל בקריה בגלל שהוא עשה רובאי 02 יכול להשתתף בשמירות מחנה, יש לו תורנות, שם לפעמים לוקחים אותם גם לתגבור יישובים באיו"ש. אני מבין שאותו אחד, בגלל שאתה אומר לי אולי אני פעם אעשה לו הכשרה כשהוא יגיע למילואים, אני אומר שאם אתה עושה לו את ההכשרה עכשיו, הוא כבר ממילא בן 24, 25, 26, לא נשארו לו הרבה שנים, הוא עכשיו בא להתחיל שנתיים או שלוש, אז אם היית עושה לו את ההכשרה בהתחלה אז הוא כבר יכול היה להשתתף בשמירות גם בקריה, גם באיו"ש, גם איפה שצריך, כמו החברים שלו.
דברי דובר/ת #902 | 104 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תעשה אותו חייל, זה בדיוק העניין. איך אתה יכול לעשות לו אחר כך?
דברי דובר/ת #904 | 13 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה במילים אחרות הוא לא רוצה שירות אזרחי-ביטחוני, מהבוקר הוא אומר את זה ומותר לו להגיד את זה.
יעקב בליטשטיין:
מירי, אי אפשר לעשות הכשרה למישהו שלא התחייל, מה אתה רוצה עכשיו? מה שאתה אומר, אתה אומר: בוא נחייל אותו.
אבל הוא דיבר, מה אתה רוצה ממני? קובי, מה קרה לך? אתה לא מבין? אני מדבר עברית.
דברי דובר/ת #908 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב בליטשטיין:
אני גם מדבר עברית. איך הוא יכול לעשות 02 אם הוא לא מתחייל?
אז שיתחייל.
דברי דובר/ת #910 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל הוא אמר את זה שהוא יעשה, אז למה הוא אומר שהוא יעשה 02?
דברי דובר/ת #912 | 14 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני רק רוצה לסכם את הדבר הזה, יהיה אפשר אם יוחלט לעשות את הדבר הזה, טירונות והכשרה ולשלב אותו במערך המילואים, כמו שהרבה משתלבים אחרי שהם כבר בפטור וכן הלאה. יש פה תמיד איזה חשיבה כזאת שזה אוטומטית יחליף חייל מילואים, צריך להגיד, לא כל חייל מילואים מחליף כל חייל מילואים. בוא נשים את זה בפרופורציה.
משה טור פז:
אדוני יושב הראש, האם זה בסדר שהוא ימסור את המספרים עכשיו?
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא ימסור, אני אגיד לו מתי. אלון שוסטר, בבקשה. אלון שוסטר עוד לא דיבר, אז לא להפריע לו.
אלון שוסטר:
שלום לכולם. הוא שמע, בדרך לירושלים, דיון רציני, אנשים רציניים. אני חושב שאנחנו נוגעים בלפחות מחלק מליבת הסוגיה. הדבר העיקרי שאני רוצה לומר זה שברור שהשירות האזרחי-ביטחוני עם היחידות הביטחוניות, יחידות הסמך, ראש הממשלה, משטרה, בט"פ וכו', הוא עניין נחוץ ורציני וחשוב והוא מרכיב בתוך מתווה שירות כולל.
מ...
ינון אזולאי:
זה לא נכון, זה לא סלע מחלוקת. מי שלומד בישיבה, מי שלא לומד - - -
אלון שוסטר:
זה צריך לבדוק בצורה מאוד מדוקדקת מה זה נקרא לא לומד בישיבה וכו'. אני לא צללתי לפרטי הפרטים, אבל אני סמוך ובטוח שאתם עושים את זה, כולם צריכים להגיע למאגר, לארנה, לכיכר העיר ששם מתגייסים עם קדימות לצה"ל. אם זה מה שכתוב כאן, בסדר. מהניסוחים או מניסוחי הניסוחים אני מבין שיש יותר מדי חופש פעולה, חופש הכר...
יעקב אשר:
שאלה, שי, ברשותך, כדי שנבין מה עומד על השולחן, כמו שאומרת היועצת המשפטית. מה שאני לא שואל, אלא מתעניין, זה נראה לי הדבר ההגיוני, שבסוף בשיקול הדעת, גם היום כשזה עובד היום בשירות אזרחי-ביטחוני - - -
שרון ניר:
יעקב לא התייחס כבר לסעיף הזה? לפני חצי דקה הוא התייחס לאותו סעיף.
יעקב אשר:
איך היא לא מפריעה לי. אני יושב לידה, מסביר לה כל הזמן את החוק ועכשיו ככה היא –
יעקב אשר:
מהתחלה. הרי בסופו של דבר שיקול הדעת של הצבא, של מישהו בשב"כ או במקומות אחרים, ביטחוני אני מדבר, הוא שיקול דעת שבסוף הצבא צריך להחליט. זאת אומרת מאוד יכול להיות שבמקביל, לא חייב להיות אחד לאחד, זה גם תלוי בפיקים, יש תקופות שהשב"כ צריך עכשיו גיוס גדול יותר ואז הוא בא לצבא, עוד לפני שפינסקי מגיע אליך א...
יעקב אשר:
הנה. נראה אותך בישיבת סיעה ליד ליברמן עושה את זה. נראה אותך פעם אחת נכנסת לדברים שלו באמצע, נראה אותך.
יעקב אשר:
זה כבר גובל בחוצפה, שרון, ואני מעריך אותך ואת יודעת שאני מעריך אותך. זה לא יכול להיות, האוזניים שלכם לא שומעות שאלות אפילו? סליחה, לא התכוונתי באופן אישי, אני מאוד מכבד והיא יודעת את זה.
שרון ניר:
לא, זה בסדר. אדוני היושב ראש אמר שיש לך 40 דקות, אני כבר ספרתי 20, אבל אני בסבלנות רבה.
יעקב אשר:
עוד פעם רואים שלא למדת ליבה. איך הגעת ל-20?
שרון ניר:
ממתינה. דיברת 20 דקות, יש לך עוד 20 דקות.
יעקב אשר:
אני מסתכל על שי, אבל מדבר גם לצוות הוועדה, לנו לעצמנו, אדוני, כי מזכירים לנו שאנחנו צריכים לקבל הכרעה על העניין הזה, אנחנו צריכים לקבל את ההכרעה וצריך להבין את ההיגיון שבה. אני שואל האם חלק משיקול הדעת שלכם כשאתם מציבים אנשים, יכול להיות שזה בעצם חוסך שימוש בחיילים אחרים שהתגייסו כדת וכדין והלכו למס...
שרון, רציתי להודות לך, את מוציאה אותי טוב ליד יעקב אשר.
דברי דובר/ת #936 | 11 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
40 דקות. אני ספרתי כמה פעמים הוא מתייחס ל-26ח, אני אוציא את הקלטות כדי לוודא שאני צודקת, כי זו שעת לילה מאוחרת.
ענבר הרוש גיטי:
רק אפשר לענות לחבר הכנסת יעקב אשר אם אתם רוצים. התשובות ידועות, אפשר לענות לחבר הכנסת אשר, אנחנו יודעים את התשובות לשאלה שלך.
יעקב אשר:
איזה מפלגה אנחנו היום? נתת גילוי. אם יש מישהי שיודעת באמת שכל המקהלה הזאת, שיש לה סיבות אחרות, מדברת על בוא נלך בכוח, בוא נלך ב –
משה טור פז:
הוא עכשיו דובר יש עתיד, הוא כבר לא רק דובר שלי.
יעקב אשר:
אם יש מישהי שיודעת באמת שזה לא יילך, זה רק יקצין, זה יסגור ויגדיל חומות, זאת את. את יודעת את זה.
משה טור פז:
נכון, כי היא כבר דור שלם מנסה לגייס אתכם בטוב ואתם לא רוצים, היא יודעת.
יעקב אשר:
אני הולך לריב פה עם כולם היום, זה לא מתאים לי.
מטי צרפתי הרכבי:
אני עדיין מקווה שכל הנושא של השירות האזרחי-ביטחוני יירד מהחוק, אבל אני רציתי לשאול שוב, תלמיד ישיבה שניתן לו צו דחיית שירות על ידי שר הביטחון, הלכתי אחורה לסעיפים, אני חושבת שצריך לאמץ את הגילאים שהציע תת אלוף טייב כי אנחנו לא רוצים לעודד אי גיוס לצה"ל.
אני רציתי לשאול את הייעוץ המשפטי, כתוב כאן שהפ...
זה תמיד צה"ל.
דברי דובר/ת #952 | 3 מילים
◂ 208 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
הפוקד הוא שר הביטחון, להבנתי, ומאציל על צה"ל. לא?
מטי צרפתי הרכבי:
אם תסתכל בחוק ביטחון כללי, יש שם חופש לקבוע פוקדים נוספים. זאת שאלה אחת.
מירי פרנקל-שור:
בסעיף 50 לחוק שירות ביטחון, שר הביטחון רשאי למנות פוקדים לעניין חוק זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אז כאילו יש כאן איזה שהוא משהו טיפה אפור, שהוא לא חד חד ערכי לצה"ל - - -
משה טור פז:
היא צודקת, מירי, זה צה"ל מטעם שר הביטחון, אבל אם שר הביטחון החליט שזק"א הוא הפוקד, זה אפשרי? אני שואל.
משה טור פז:
קובי, אתה המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אם שר הביטחון מחליט - - -
שרון ניר:
הפוקד להבנתי זה השר והוא מאציל מסמכותו.
משה טור פז:
אם שר הבטחון מפטר את צה"ל וממנה את זק"א, מה קורה?
מטי צרפתי הרכבי:
בוא נאמר שפרשנויות זה צד חזק, יש לי לוגיקה פשוטה. לאחר שהפוקד בחן את כל אפשרויות הצבתו, ושוב, אם זה לא חד חד ערכי אז יש כאן כשל לוגי עבורי. ואני חושבת שכן צריך להיות מפורשות שהוא בחן את ההתאמה לשירות צבאי ולא אפשרויות להצבתו כי זה פתוח לאינטרפרטציה של מדיניות, יכולים להיות כאן אלמנטים של מדיניות ולא...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, בתכלית החוק כתוב בשורה הראשונה צמצום אי השוויון, לא מצאתי את ההיקש הלוגי לצמצום אי השוויון. זה תכלית החוק.
ינון אזולאי:
גם בתוך הצבא אין שוויון, אז זה מצמצם וזה הולך לשירות ביטחוני.
מטי צרפתי הרכבי:
ינון, אנחנו לא מסכימים, אבל אני חושבת שיש כאן בעיה עם הנושא של שוויון.
מטי צרפתי הרכבי:
עוד עניין, לפי מה שאני מבינה, 36 שעות עבודה עם שכר, תלוי מי הבן אדם, יכול להגיע עד כמעט 5,000 שקלים לשנתיים, 36 שעות עבודה בשבוע עם שכר של כמעט 5,000 שקל, שוב יש כאן כשל סביב סוגיית השוויון. אני לא מצליחה להבין.
עוד פעם, העובדה שהם לא מצטרפים למערך המילואים, למרות הרצון לעשות להם איזה שהוא מערך חיול...
יעקב אשר:
אבל אם יזמנו אותו לכב"ה חודש בשנה באותו תפקיד שלו, אז מה קרה?
מטי צרפתי הרכבי:
משפט אחרון לגבי צו דחיית שירות לתלמידי ישיבה שמפנה אותנו לסעיף, אני לא זוכרת באיזה סעיף זה, מה זה צו דחיית שירות. הלכתי לראות מה זה צו דחיית שירות ששר הביטחון נותן, הייתי רוצה, גברתי או אדוני, שאני אבין מה הקריטריונים. ב-26ד דחיית שירות תלמידי ישיבות, הוא רשאי לדחות, אני לא יודעת מה הקריטריונים.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, אבל גם פה זה תנאים, אבל זה לא הקריטריונים, זה תנאים שאתה יכול לשים בן אדם, אבל אני לא הבנתי מה הקריטריונים, הרי זה יחול על הרבה.
מטי צרפתי הרכבי:
בעצם האחוז או כולם יכולים ליפול תחת הקריטריונים האלה, כל תלמיד ישיבה. לא הבנתי מה הקריטריונים שמחריגים או ממצים, או לוקחים את החתך הראשון למי ראוי לקבל את דחיית השירות.
מטי צרפתי הרכבי:
לומד בישיבה זה כל תלמיד ישיבה, אז עדיין איך בוחרים את אותם אנשים? מה הקריטריונים להבחנה?
משה טור פז:
זה הדבר הראשון שאמרתי, הדבר השני זה לא הבנתי איך חותכים את אותו פלח שנהנה מההטבה הזאת.
יעקב אשר:
היא גם סגנית שר החוץ, יש פה כבוד בוועדה.
שרן מרים השכל:
קודם כל למיטב הבנתי ובטח במצב החירום שבו אנחנו נמצאים, מטרת החוק היא גם בעיקר לענות על צורכי צה"ל שאומר שהוא צריך לוחמים, הוא צריך אנשים שמסוגלים להיות כלוחמים או תומכי לחימה בקו החזית, ופה אנחנו חייבים להתרכז איך אנחנו קודם כל לפני הכול, לפני כל אינטרס פוליטי, איך אנחנו נותנים לצה"ל את המענה הכי טו...
שרן מרים השכל:
הם היו בבוקר, אבל עכשיו דנים בזה עוד הפעם ובא חבר הכנסת ואומר שהוא רוצה לענות על הצרכים של המשטרה ושל השב"ס, האם ראוי שיהיו בדיון בכל סעיף שבו מצוינים האירועים של שירות אזרחי שיהיו מחויבים להיות כאן בוועדה כדי לענות על השאלות האלה?
שרן מרים השכל:
ככל חבר הכנסת יעקב אשר וחברים אחרים מעוניינים בשאלותיהם לענות על צורכי כוח האדם של גופים ביטחוניים אחרים, ראוי שגם הם יהיו כאן כדי לענות על השאלו האלה בתוך הדיונים האלה. פה זה שאלה ראשונה ליועצת המשפטית. כמו ששרון ניר לא עונה ליעקב אשר ככה, ינון, אשמח אם לא תענה במקום היועצת המשפטית.
ינון אזולאי:
אין בעיה, היא תענה לך. אני פשוט הייתי פה מהבוקר וגם היא, היא התעייפה, אני קצת מחליף אותה מדי פעם.
שרן מרים השכל:
אני חושבת שאתה יכול לשרת נהדר בייעוץ המשפטי בצה"ל ולסייע להם גם שם.
שרן מרים השכל:
בעניין הזה שאלה נוספת לעניין של מטי, וזה חשוב שייענה באופן ברור לפרוטוקול כי גם אני רוצה לדעת את זה, לא האם היום אלא האם בעתיד פוקד יכול להיות ממונה על ידי שר הביטחון מישהו שאינו מצה"ל?
שרן מרים השכל:
אני שאלתי את היועצת המשפטית של הוועדה, תודה לכל מי שרוצה לענות.
דרור גרנית:
היועצת המשפטית, זה יהיה חריג מאוד מאוד מאוד - - -
שרן מרים השכל:
זה חריג אבל אפשרי. השאלה אם לא זה חריג, זה בדיוק העניין. מירי, השאלה שלי היא לא האם זה יהיה מאוד חריג, אלא האם זה אפשרי.
ינון אזולאי:
אם אפשר לקבל גם את עמדת הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון.
יעקב אשר:
כל מהלך של משרד החוץ קרס לנו בגלל זה, אין הסברה, אין כלום.
שרן מרים השכל:
קודם כל שתדע לך שמהדרך עשיתי גם ריאיונות בתקשורת הזרה, בצעדה.
שרן מרים השכל:
אתה חושב שנחים בחוץ? אתה עומד עם הטלפון בזום, מוצא מקום, מדבר באנגלית, מנסה להיראות כמה שניתן מכובד ועונה להם גם בסקיי ניוז. על הדרך אתה עושה את הכול.
שרן מרים השכל:
תודה. דבר נוסף שאני רוצה להבין, תת אלוף טייב, לפחות ממה שאמרת, אני מנסה להבין ולפרש את זה, אתה אמרת מבחינתך שהמיועדים לתפקיד בשירות אזרחי זה אנשים שלא יכולים לשרת בצה"ל, זה העדפה ראשונה - - -
שרן מרים השכל:
מבחינתך מי שאחר כך מיועד, אתה פוטר אותו או לא מיועד לשירות צבאי, אתה מעביר אותו לשירות אזרחי, האם המדד הראשון בסקלה זה על פי צורכי צה"ל, מה שאתה צריך והוא לא מתאים בקב"א או כל מיני דברים כאלה? או האם נכנס פה העניין של מי שאינו יכול לשמור על החרדיות שלו בתוך המקום? כי אתה אמרת מקודם אני לא יכול להתאי...
שרן מרים השכל:
בטח שזה קשור, כי אתה פוטר אותו משירות צבאי ושולח אותו לשירות אזרחי.
ינון אזולאי:
זה לא קשור, לגבי המסלולים ולגבי זה, זה לא במקום הזה בכלל, זה בסעיפים אחרים. זה שהוא פוטר מהשירות האזרחי, דיברנו על זה בבוקר. אני חושב שיש פה סדר עדיפויות, אנחנו חוזרים על זה עוד פעם? זה לא אמור להיות.
שרן מרים השכל:
השאלה היא מה המדד, האם המדד לפטור אותו משירות צבאי – אל תנסו פשוט להסתיר דברים, אפשר לדבר על דברים גם לעניין ולעומק.
ינון אזולאי:
לא להסתיר, רק להזכיר לך שאנחנו פה מהבוקר וזה בסדר גמור גם עד שתיים בלילה, אין בעיה, אבל לא יכול להיות שפתאום חבר כנסת מגיע או סגנית שר, עם כל הכבוד - - -
שרן מרים השכל:
וגם אני פה וגם אני רוצה שאלות ואני נמצאת פה בכל הדיונים, עם כל הכבוד.
ינון אזולאי:
אין בעיה, תבואי. את לא נמצאת בכל הדיונים, אבל עוברים סעיף סעיף, את לא נמצאת בדיונים, תודה רבה לך.
שרן מרים השכל:
זה חלק מהסעיפים וזה כתוב בתוך הסעיף הזה. אני מבינה שלא נוח לך שיענו על השאלות המשפטיות האלה.
ינון אזולאי:
לי לא נוח? הרי שאלתי אותך כמה שאלות על החוק ולא ידעת לענות לי כשדיברתי איתך. כי את לא מונחת בחוק, אז אל תיתני לי ציונים.
שרן מרים השכל:
הציבור צריך לקבל תשובות על הדברים האלה. האם אתה פוטר את החרדים משירות צבאי לשירות אזרחי על פי מה שצה"ל צריך או האם בגלל שהוא לא מצליח לשמור על החרדיות שלו?
ינון אזולאי:
מהבוקר אמר איך זה הולך, גם פינסקי אמר, גם שי טייב אמר את זה.
שרן מרים השכל:
הדבר הזה מופיע בסעיף הזה ואני מבקשת לשמוע את התשובה.
שרון ניר:
לא, הוא לא פירט את שיקול הדעת, זה לא נכון. היא שואלת פה שאלה מאוד מאוד לגיטימית.
שרון ניר:
הוא לא פירט את שיקול דעתו, הוא אמר שיש לו שיקול דעת. סליחה, היא צודקת מאה אחוז.
שרון ניר:
ועם כל הכבוד, היא שואלת שאלות - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, את מפריעה. בקצרה, כי הבוקר דנו בזה ובמהלך 7,480 דיונים שהיו לנו כאן על חוק הגיוס דנו בזה גם ואני הייתי פה כאשר הצגת את זה, ישבתי שם, בדיוק איפה ששרן יושבת, לא הייתי בתפקיד הזה, אבל היום אתה תעשה את זה בקצרה, אני מניח, כי אנחנו כבר שמענו את זה כל כך הרבה פעמים.
שרון ניר:
כן, אדוני. אני רוצה להתייחס גם קצת למתודולוגיה של הדיון כי נראה לי שאנחנו קצת הולכים לאיבוד, אולי השעות המאוחרות מקשות על כולם.
שרון ניר:
אבל אל תבנו על זה שאנחנו ננטוש את הזירה כי אין בכוונתנו לנטוש את הזירה.
ינון אזולאי:
אני לא יכול לבנות על זה, 17 שעות ישבתי בדיון רצוף.
שרון ניר:
מתשע עד עשר בלילה לדון בארבעה סעיפים זה לא פשוט לאף אחד, יכול להיות שבגלל שאני לא למדתי גמרא זה יותר מסובך לי.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, יש פה חברי כנסת ותיקים משנינו, אנחנו כיתה א', לכן השעות האלה בכנסת זה ממש לא מאוחר.
שרון ניר:
אדוני, אני אמנם לא למדתי גמרא, אבל אני רגילה לעבוד סביב השעון כפי שאתם מכירים היטב את הרקע שלי.
שרון ניר:
כי יש לי תחושה שהמתח קצת הולך וגובר ואנשים רוצים שנתקתק את הסעיף.
שרון ניר:
אנחנו רוצות להתעמק ואני מכבדת מאוד את שאלתה של חברתי חברת הכנסת מטי צרפתי ושל חברתי חברת הכנסת שרן השכל, אני חושבת שהן אומרות דברי טעם ואני מציעה לחבריי, גם חבריי מהסיעות החרדיות, לא לכעוס על חברות הכנסת ששואלות פה שאלות טעם.
שרון ניר:
זה דבר אחד לפרוטוקול. ודבר שני אני רוצה להגיד משהו לגבי הסעיפים המאוד חשובים האלה, בעולם מתוקן, ואתם מכירים את תפיסת עולמי, עובר על 7 באוקטובר במדינת ישראל. נכון שנקבעה חובה אזרחית אחת לכל אזרחי מדינת ישראל ואז נתייחס לכל פוטנציאל הנערים והנערות בגיל 18 ונגיד יש שלוש אופציות, או שירות צבאי, או שירות...
שרון ניר:
מה זה לקצר? כמה זמן אני מדברת? מקודם שמענו נאומים חוצבי להבות של חבר הכנסת יעקב אשר של 20 דקות.
יעקב אשר:
מה יש לכם, כל העיניים שלכם עליי.
שרון ניר:
אני פחות מדקה מדברת ואני פורשת תפיסת עולם מגובשת אז פתאום סותמים לי את הפה.
ינון אזולאי:
שרון, אבל יעקב לא דיבר, זה רק היה קריאות ביניים.
שרון ניר:
רבותיי, חברי הכנסת המכובדים, זה לא עובד ככה, אני אגיד את תפיסת עולמי המגובשת ואני אבקש גם תשובות לכך. היות שהצעת החוק הזאת לא באמת מביאה מצב שבו לכל אזרח במדינת ישראל יש חובה, אלא היא עושה באמת איזה שהוא - - -
שרון ניר:
היא עושה איזה שהוא קווץ' והיא מביאה לנו פחות מ-6%-7% מהבריכה, אני רוצה להבין דבר אחד, אם יוכל רח"ט תומכ"א לפרט לנו בדיוק את השיקולים שלו שדרכם הוא מחליט מי לשירות צבאי ומי לאחר ובאיזה שלב ומה הם השיקולים שעומדים בפניו כדי לעשות את זה. נשמח לדעת את זה מתוך הבנה שכל חייל - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא רגע, שרון, השאלה ברורה, הוא יענה לך. אם יש לך שאלה נוספת, בבקשה.
שרון ניר:
לא, זה פשוט לא יאומן, שרק לי אתה סותם את הפה.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה לא יאומן. אם יש לך שאלה נוספת תשאלי, אני רוצה לשמוע כבר את התשובה. אני רוצה לשמוע גם עוד קול.
מאיר פרוש:
יש לי גם רעיון, היושב ראש, בג"צ הרי ביקש שהממשלה תתייחס בהקדם בעניין של הערבים, גם שם תהיה השאלה מה נותנים להם, שירות לאומי, אזרחי, ביטחוני –
מאיר פרוש:
אז שי שהולך לענות תשובה, שיחשוב גם על הרעיון מה עושים.
שרון ניר:
אני בעד, חבר הכנסת פרוש, חוק גיוס אחד לכולם.
שי טייב:
אני אשתדל לענות על זה. קודם כל העניין הוא לא חוסר התאמה לצבא פה, כי אם היה חוסר להתאמה כנראה היה מקבל פטור מהצבא שלא קשור לשירות אזרחי כזה או אחר, או שירות חליפי כזה או אחר.
דבר שני, אמרתי קודם, אני חושב שכולם יכולים לשרת. לפוקד יש שיקול דעת, הוא בוחן מי עומד מולו והוא גם יכול לבחון מי מתאים יותר ומ...
שרן מרים השכל:
אז המשמעות של מיהו הפוקד היא מאוד מכריעה, אני אשמח אם תוכלי לברר ולענות לנו.
שי טייב:
יש קריטריונים, הקריטריונים המקדימים, קודם כל הגיל, הצורך, היכולת שלנו וכן הלאה, ועכשיו הפוקד יושב מול המקרה שעומד לפניו ומקבל החלטה. בשביל זה הוא הפוקד. הוא מקבל אגב החלטות הרבה יותר מורכבות, או לא פחות מורכבות, לא יודע אם הרבה יותר מורכבות, על המון דברים והוא מוסמך להיות פוקד גם. לא רק מוסמך כי השר...
מטי צרפתי הרכבי:
עדיין לא השתכנעתי שבמערך השיקולים של הפוקד אפשר לגזור או איך קובעים את אותם 10%, מתוך אותה בריכה של ראויים.
יעקב אשר:
זה לא אוטובוס שיוצא משכונה מסוימת.
שרון ניר:
מה שאני בטוח השתכנעתי, שזה לא צריך להיות בתוך היעד.
יעקב אשר:
זה אנשים שפונים לשירות האזרחים, רוצים - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני טוענת שמבחינת הקריטריונים, אמרת מוטיבציה, התאמה, יהיו 30%, 40%, 50%, עדיין איך תגזור את ה-10% העליונים שיקבלו את ההטבה המאוד מאוד משמעותית הזאת?
שי טייב:
העניין לא מדבר על 10%, אם ה-10% כן ייספרו או לא ייספרו ביעדים והתייחסתי לזה.
שרון ניר:
רח"ט תומכ"א, אמרת שאתה לא בעד שזה יהיה שירות אזרחי? פספסתי אותך.
שי טייב:
הפוקדים ביחידת מיטב בצה"ל מקבלים המון המון החלטות שמבוססות על הידע המקצועי שלהם וגם על ניסיון וגם על האינטואיציה וגם על שיקול דעת, הם מקבלים החלטות להכניס אנשים שלא התאימו ללחימה והם מאוד רוצים, כן להכניס אותם ללחימה. הם מקבלים החלטות על פטור, מקבלים המון המון החלטות. יש קריטריונים בסיסיים ועכשיו יש...
שרן מרים השכל:
אבל הם לא סיימו לענות. אני שאלתי את מירי גם על העניין של הנוכחות של הרשויות של שב"כ, משטרה, שב"ס, כל פעם שאנחנו מדברים על הנושא של שירות אזרחי בסעיפים האלה.
מירי פרנקל-שור:
השאלה המתרכזת היא מאוד נקודתית, בהעברת החיילים מצה"ל לשירות אזרחי בגופים הביטחוניים. זה לא עניין של הגופים, הגופים הרי תמיד מוכנים לקבל כוח אדם.
שרן מרים השכל:
כן, אבל מה שיעקב אשר אמר הוא שזה הצרכים שלהם, שהם צריכים את זה ושזה ממלא חלל אחר. חשוב שגם הם יהיו פה לענות על הדברים האלה.
יעקב אשר:
ברור שגוף כמו מוסד ייקח לעצמו סתם אנשים שיישבו.
יעקב אשר:
הם נמצאים פה במשך היום. שאלה אחרת, אדוני היושב ראש.
שרון ניר:
גם אני רוצה לשאול עוד שאלה, אדוני היושב ראש. להגיד אמירה.
יעקב אשר:
גברתי היועצת המשפטית, הייתי רוצה גם את הקשבתך, גם שלך, חבר הכנסת אזולאי. הנקודה שאנחנו צריכים להסתכל עליה בבואנו להחליט את ההחלטות הללו היא בסופו של דבר האם זה חוסך כוח אדם לצה"ל או תורם לכוח אדם בצה"ל או לא. מהידע שלי יש לפחות מ-2,000 אנשים שנמצאים היום בגופי הביטחון האלה, אותם ארבעה-חמישה גופי הבי...
שרון ניר:
נכון, זה נקרא חיילים מחוץ לסד"כ.
יעקב אשר:
בדיוק, והפנה אותם. אם לצורכי החוק הזה, ופה אפשר להתווכח אם צריך או לא צריך, ורח"ט תומכ"א בצדק אומר שהוא לא בא להחליט לנו מה צריך לעשות או לא, יש מספיק סיבות למה כן, לא כרגע המקום לדבר עליהן, לא צריך להרחיב עליהן, אבל השאלה בסופו של דבר, בקצה החוט, גברתי, אם היום צה"ל תורם 2,500 חיילים, כרגע, בזו השע...
שרון ניר:
קודם כל אני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו פה. ככל שאני חושבת יותר על הנושא הזה - - -
יעקב אשר:
לא שאלתי אותך, שאלתי אותה. הפרוטוקול עוד יחשוב שאת עונה לי.
שרון ניר:
אדוני, אני לא עונה לך, אני מתבססת על ניסיוני הרב בצה"ל, לשמחתי שיש לי, ואני מנסה להבין את המניפולציות שנעשות כאן בכל הניסיון לא לתת מענה לצה"ל. אני יושבת פה ואני אומרת לעצמי, חוסר הבנה מוחלט של הוועדה ולכן חוות דעתי הולכת ומתגבשת יותר ויותר בנוגע לסעיף הזה.
אני רוצה להגיד את המסקנה שלי מכל הדיון שיש...
יעקב אשר:
אבל הוא כל שנה תורם 2,500 חיילים.
שרון ניר:
היות שאתה נמצא פה הרבה שנים אתה יודע את זה, כמו שאני מכירה את זה מהצד השני, שנים צה"ל מגיע לכאן ואומר, ותקן אותי אם אני טועה, רח"ט תומכ"א, שהוא לא רוצה לתת חיילים מחוץ לסד"כ כי הוא רוצה יותר חיילים בצה"ל, כי הוא צריך יותר חיילים בצה"ל, כי יש צרכים לצה"ל. שהולך וחוזר כל שנה ואומר תורידו לי את היקף הח...
יעקב אשר:
הכול טוב ויפה, אבל כעת חיה יש 2,500 כאלה, מה לעשות?
שרון ניר:
אז עכשיו לא רק ניתן לו היקף חיילים מחוץ לסד"כ, ניתן לו גם שירות לאומי ביטחוני.
יעקב אשר:
אם זה מיותר תמחקו את זה לגמרי.
שרון ניר:
עזבו אותנו מכל השבילים העוקפים האלה, תנו לצבא כוח אדם ללוחמים. אני לא מצליחה להבין את זה. לכן תפסיקו כבר עם הפטנטים האלה.
אלון שוסטר:
אני מבין את מה שאומרת שרון ואני יכול להתחבר, משום שמספר היעד המוחלט הוא מספר נמוך. אם אנחנו מסכימים, אם נסכים, ברגע שנסכים, על מספר יעד הגיוני, על אחוז סביר מבין המלש"בים מהחברה החרדית –
אלון שוסטר:
אני לא נכנס לזה, אני רק אומר שהדיון המרכזי הוא מספר האנשים המוחלט, אומרת שרון אם המספר הוא כל כך נמוך – שרון, חשוב לי שתקשיבי, אני מנסה לפרש את האמירה שלך לנוכח המשימה הגדולה.
(היו"ר בועז ביסמוט)
שרון ניר:
אני מצטערת שלא שמעת את זה, למרות שאתה לא אוהב להקשיב לי.
שרון ניר:
אבל אני מצטערת שלא שמעת, שיעדכנו אותך.
אלון שוסטר:
מה שאומרת שרון זה עניין עקרוני שאומר, לנוכח המספר הנמוך של היעד, היעד הוא נמוך, ומתוך היעד הנמוך ממילא הזה לא הגיוני שנגזור 10% וכו'. האמירה הפוזיטיבית שלי זה שברור שיש צורך גם במקומות שמחוץ ליחידות הלוחמות בצה"ל או תומכי הלחימה, אבל העניין המרכזי הוא מהו היעד. מתוך יעד כל כך קטן אני מתחבר לאמירה שמ...
בועז, רק רוצה שתדע, כיוון שהזכרת את חברי הכנסת הוותיקים, מעולם אצל יעקב אשר לא היה דיון שנמשך אחרי שמונה בערב ולא היה כיבוד.
דברי דובר/ת #1161 | 24 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
והכי יפה שלא רואים את זה עליי.
היו"ר בועז ביסמוט:
נפסיק רגע עם ההתבדחות, אני מניח שיש לו דברים חשובים ורציניים להגיד. תציג את עצמך.
דוד שרז:
קוראים לי דוד שרז, מפקד בסיירת מטכ"ל במילואים, 11 שנים הייתי בצבא, הובלתי מבצעים של היחידה, אני מוביל גם את תנועת 'אל הדגל'. אני שמח להיות פה בשעה הזאת דווקא בגלל שיש פה פורום יותר קטן ואני מקווה שהדברים שאני אגיד ייקלטו. אני יודע שהרבה פעמים זה במה לכל מיני הצגות ופרובוקציות.
אני רוצה לשתף אתכם בחו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים. מישהו מבין חברי הכנסת עדיין לא דיבר? משה, חייבים לך נתונים ואני רוצה גם את החברה האזרחית וגם את משרד האוצר.
מטי צרפתי הרכבי:
שאלה קצרה לייעוץ המשפטי, ושוב אני חוזרת לפוקד ולאמירה של תת אלוף טייב לגבי שיקול הדעת וההבנה והמקצועיות של צה"ל בבחירה. חוזר לי הבג"צ, ב-2017, שכל שנה קיבלו הארכה והארכה והפוקד היה אמור להיערך ולפני שנתיים, כשפג התוקף של הדחייה, והפוקד לא עשה את עבודתו בשורה התחתונה ואני שואלת - - -
מטי צרפתי הרכבי:
בזה שברגע שפג החוק של דחיית שירות של בחורי הישיבה הוא היה צריך לגייס את בחורי הישיבה. אז יש היערכות של הצבא, אבל יש גם כשל בפיקוח שהפוקד יעמוד בפסיקת בג"צ, שכבר שנתיים לכאורה אין - - -
שי טייב:
במה הפוקד לא עמד בפסיקת בג"צ?
שי טייב:
יש ייעוץ משפטי שאמר איך לגייס, מה השיטה, הוצג פה עשרות פעמים, איך מתחילים, כמה צווים, עם תבחינים, בלי תבחינים וכרגע דה פקטו לכל האנשים יצאו צווים. אני לא יודע מה זה הפוקד לא עמד בעניין והכול ב - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני רוצה לחדד ואין לי טענות אליכם, אני רוצה לומר שמי שממנה את הפוקד כשל בתפקידו כי הוא לא הצליח לעמוד בפסיקת בג"צ, לפחות בשנה-שנתיים האחרונות.
יעקב אשר:
מי מינה את הפוקד? ביבי? מי זה היה?
מטי צרפתי הרכבי:
הפיקוח על הפוקד, האחריות של הפיקוח על הפוקד. בסוף ממנים פוקד שרוצה לעשות את עבודתו ויש מעל הפוקד ממונה ויש פיקוח, וזה לא נעשה, ואני מסכימה עם מה שאמר האדון לפני, אנחנו מתפלפלים בסעיפים, ואני מסכימה עם מה שהוא אמר, זה דיני נפשות. ויש חוק, יש פסיקת בג"צ, ואנחנו מתברברים לנו באמת עד שעה מוקדמת, הרי יש ...
אני חושב, ואני לא פותח את זה לדיון, מכיוון שהדיון עוד יגיע. דרך אגב נגיד ההערה שלי וההצעה שלי, מירי, זה להגיד לשי טייב את כל מה ש – איפה זה ייכנס בסוף? מה קורה עם זה ששמעו את ההערות?
דברי דובר/ת #1177 | 40 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואז?
דברי דובר/ת #1179 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זאת אומרת זה יחזור להתייחסות.
דברי דובר/ת #1181 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
זה לא יחזור להתייחסות, היום הוא מסיים את הסעיף הזה, הסעיף הזה מתקדם הלאה, מה יחזור? בסופו של דבר יהיה חוק שעליו מצביעים.
שרון ניר:
סליחה, אנחנו מתנגדים לסעיף הזה.
ינון אזולאי:
אז תצביעו או תשימו את זה כהסתייגות. זה הליך חקיקה רגיל, לא צריך בחוק לעשות מעבר למה שעושים בהליך חקיקה.
יעקב אשר:
כמו בכל ועדה. שומעים את הדברים, רושמים את כל ההערות.
היו"ר בועז ביסמוט:
בדיוק, אני לא עושה שום דבר מהפכני, שום דבר שלא ראית. אבל הרווחת עוד חמש דקות.
בועז, עוד פעם עם מה הרווחת? בתוך הסעיף יש הפניות לחוק השירות הלאומי מ-2014. 2014 זה חוק גדול, יש שם סעיפים - - -
דברי דובר/ת #1187 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה בדיוק מה שאני שואל.
דברי דובר/ת #1189 | 5 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אבל בג"צ פסל את 2014, למה הוא שייך אלינו?
יעקב אשר:
אחרי זה, ולכן מה שהם ביקשו, שבחוק הזה לא יהרגו להם את החוק הבא שלא יוכל להיות.
ראובן פינסקי:
גם אנחנו תמונת מראה, אם מחליטים פה לדוגמה שיש רק שירות ביטחוני אנחנו צריכים לשנות את - - -
מטי צרפתי הרכבי:
לכן חשבנו שזה לא צריך להיות פה, שיצרפו לחוק ב-2014, למה צריך לכרוך אותם?
אני רוצה להגיד יותר מזה, חוץ מההשלכות שאני מבין אותן, נגיד מה מוחקים שם ואיזה סוגי שירותים לא נכנסים לשירות הביטחוני, למרות שנכנסו לשם, לדוגמה בתוך תתי הסעיפים יש מה המשמעות, כמה שעות בשבוע, מי שעושה שנתיים. את אומרת, מירי, שנדון בזה.
דברי דובר/ת #1198 | 42 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אם הוועדה מחליטה שיש שירות אזרחי-ביטחוני אז צריך לרדת יותר לסעיפים.
מטי צרפתי הרכבי:
זה מה ששאלתי, לגבי השכר, לגבי שעות העבודה, לגבי משך השירות.
אני חושב שהשאלה שלי, אני אגיד עוד פעם, למה הדברים האלה לא נכנסים בחוק הזה? למה בתוך הסעיף הזה, שאנחנו מייצרים פה משהו מיוחד לשלושה יעדי שירות, אין את הסעיפים הקריטיים, שיש פה רק את חלקם? זה בא בתוך חוק שירות ביטחון, למה בתוך החוק הזה אין את אותם סעיפים יש שם ואני מביא אותם לתוך החוק הזה? אי אפשר שחייל או משרת לאומי על חשבון חייל יצטרך ללכת לחוק אחר לראות כמה ימי חופשה מגיעים לו, כמה שעות הוא צריך לשרת ביום.
דברי דובר/ת #1203 | 83 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני לא חושבת, כאן נקבע עיקרון של השירות ואחר כך כל ההסדר בחוק שירות לאומי אזרחי.
אבל אנחנו פה שמים את זה חליפי לחייל בתוך תפקידים שהצבא מייעד להם. שם זה בתוך מגן דוד אדום ובעוד כל מיני דברים, מה שאני אומר, ואני עברתי על הסעיפים בחוק הזה, שהיה נכון לקחת מתוך החוק הזה את הסעיפים שדנים במשרתים האלה שאנחנו מביאים כאן, של שירות ביטחוני-אזרחי או לאומי אזרחי, אמרתי כבר, לא משנה איך נקרא לזה, ולשים את זה בתוך זה. כמה הוא צריך לשרת, שם כתוב מתי שר הביטחון מוריד אותו מהמצבה של צה"ל, של דחויי השירות, מתי הוא מפסיק לקבל דח"ש. כל הדברים האלה - - -
דברי דובר/ת #1205 | 92 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאה אחוז, ולכן - - -
דברי דובר/ת #1209 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא הבנתי. אני מבקש תשובה.
דברי דובר/ת #1211 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חלק גדול מהדברים לא כתובים, בועז. זה לא נכון. היא אמרה לי על הדוגמה האחרונה.
דברי דובר/ת #1213 | 15 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חלק אמרתי, נכון, למה אין את הכול?
דברי דובר/ת #1216 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה בדיוק מה ששאלתי, אם יש חלק למה אין את הכול?
דברי דובר/ת #1218 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
כאשר אנחנו נדון, אם יוחלט לכלול את השירות האזרחי-ביטחוני אנחנו נדון בחוק שירות אזרחי ונחליט שיש דברים לייבא לחוק שירות ביטחון - - -
זה מה שאני לא מבין. עכשיו כשאת מחליטה להכניס את זה לתוך חוק שירות ביטחון, למה אני צריך לחכות לחוק אחר שנחליט אם כן לייבא או לא, למה זה לא בתוך חוק השירות הזה?
דברי דובר/ת #1220 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה, אין דבר כזה.
דברי דובר/ת #1222 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם לא החליטו תוציא את זה מכאן, תעשה הפוך, שהוועדה תחליט אם לכלול או לא, כרגע זה בתוך סעיפי החוק גם אם הוועדה לא החליטה.
דברי דובר/ת #1224 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בסדר, כשיהיה הנוסח הסופי ויגישו הסתייגויות - - -
אמנם כתבת חוות דעת שזה לא צריך להיות פה, אבל כל הדיון שלנו הוא כאילו לא מקבל את חוות הדעת שלך והוא דן בזה. אם לא דנים בזה, אז בסדר, כשנדון.
דברי דובר/ת #1226 | 31 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
מה זה קשור חוות הדעת? דנים ובסוף נחליט איפה זה - - -
תגיד למירי.
דברי דובר/ת #1230 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני אומר לך, עם כל הכבוד אני פה יושב ראש, זה פררוגטיבה שלי וזה כאן, נקודה.
מאה אחוז, זה בסדר, אבל מירי לא אמרה ככה.
דברי דובר/ת #1232 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אני לא מקבל את זה, אני רוצה להבין את זה.
דברי דובר/ת #1235 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני שואל. אני לא מבין.
דברי דובר/ת #1237 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא צוחק מהתשובות האלה.
דברי דובר/ת #1240 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם אצלי זה עשר בלילה, לא רק אצלך.
דברי דובר/ת #1242 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
יש מסלול, נניח שהוועדה מחליטה שכן יהיה מסלול של שירות אזרחי-ביטחוני, הרעיון הוא שכל הציר שמתחיל מהפוקד, מהצבא, מעוגן כאן, ואחר כך כשאותו מיועד לשירות ביטחון עובר לשירות הלאומי אזרחי, למִנהלת, הוא מעוגן שם, המסלולים, אורך השירות, התקופה, התנאים, כמה שעות מותר לו לעבוד. העולם של הרשות לשירות לאומי אזר...
אז עוד פעם, פה זה על חשבון חיילים. כשאת עושה את זה על חשבון חיילים, כמו שמירי אמרה קודם, על חלק מהדברים יש כאן תשובה, חלק מהדברים הם פה, אז תשימי שורה אחת ותגידי הם יחליטו והכול יהיה שם, אבל כשאת שמה פה חלק מהדברים האלה בתוך האירוע הזה אז אי אפשר להגיד ש - - -
דברי דובר/ת #1244 | 57 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה נוגע לצה"ל.
דברי דובר/ת #1246 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא חייבת להיות הפניה.
דברי דובר/ת #1248 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
לא, אני חושבת שהאמירה פה היא הרבה יותר עקרונית. עצם העובדה שיש פה דלף של פוטנציאל כוח אדם מעולה לחוק אחר שבורח לנו מהידיים. אני רואה כבר את החיילים, אני רואה את הפוטנציאל רץ. זה הסיפור. אז שלא נקבע, בוא נשים חומות בצורות.
מירי פרנקל-שור:
שרון, אם יהיה עיקרון יש בכך השפעה מז'ורית על חוק שירות לאומי.
שרון ניר:
יש לי השפעה אז אני מבקשת להגיד שוב שאני מתנגדת לדלף.
ראובן פינסקי:
כמה דברים קצרים. דבר ראשון, בדרך כלל כשאני פה בשעות כאלה בכנסת אני מבין תקציב לרשות. הצלחתם פעם ראשונה להגיע למקום שזה עולה לי.
פינסקי, זה לא עולה לך, זה תקציב לרשות, שלא נתבלבל.
דברי דובר/ת #1253 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יודע את זה, גם אנחנו יודעים את זה, דרך אגב.
דברי דובר/ת #1255 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
התייחסויות לדברים שבמהלך היום. אחת, דיברו על המספרים, אנחנו ראינו כבר מספרים יותר גבוהים, ההגבלה שהגיעה מאכ"א ועצרה את הגיוסים הורידה לנו את המספרים. היינו למעלה מ-800 וירדנו לאזור 500 והשנה נראה איך היא תיגמר, כל כמה חודשים פוקע לי החוק.
לא כתוב בחוק עד 100? בחוק מ-2014 לדעתי כתוב 100.
דברי דובר/ת #1257 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
כן, סוף מרץ. דיברו פה קודם על הנושא של הגילאים, לא התייחסתי לזה ארוכות בבוקר, אבל רח"ט תומכ"א הציג שהמתווה המרכזי בשבילו לגייס את אותם 12,000 קשור למתווה הגילאים ולכן ההקשר של מתי מצטרפים לשירות אזרחי חייב להיות קשור גם בדבר הזה.
לגבי כל העניין של אז שכבר יבוא לצבא ושכבר יצטרף לצבא, אמרתי את זה בבוק...
זה כתוב על חשבון. איך אתה מסביר את זה?
דברי דובר/ת #1261 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
ברגע שבכל רגע נתון גם אחרי שיופעלו היעדים יישארו מספר נכבד של אנשים בישיבות או - - -
אז למה זה על חשבון היעדים?
דברי דובר/ת #1263 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אנחנו חושבים שזה יביא לך עוד תקציב. זה מה שאנחנו חושבים.
דברי דובר/ת #1266 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
אני מודה לך מאוד, אני אגייס אותך לדיוני התקציב עם רום.
אבל למה זה צריך להיות על חשבון המכסות של החיילים?
דברי דובר/ת #1268 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה כן דיברת.
דברי דובר/ת #1270 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אתה אומר שמי שהולך לשירות אזרחי הוא כזה שהוגדר תורתו אומנותו.
זה כולם.
דברי דובר/ת #1273 | 2 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
יש בחוק אפשרות להישאר בישיבה, אנחנו יודעים בכל השנים האלה, וזה ברור לנו, וזה גם קשור למתווה הגילאים, גיל 24.58, זה שאנחנו כמעט ולא נמצאים בלהפריע לפוטנציאל של הגיוס של צה"ל.
מטי צרפתי הרכבי:
זה מאוד חשוב, אדוני היושב ראש והייעוץ המשפטי, אתה אומר שמי שהולך לשירות אזרחי מוגדר כתורתו אומנותו, אז הוא לא ביעדים של הגיוס.
ינון אזולאי:
אבל גם מי שמגיע בסוף לצבא הוגדר בהתחלה תורתו אומנותו.
יעקב אשר:
ואם הוא יוצא מהמעמד הוא יכול ללכת או לזה או לזה.
שי, הממוצע של 24.5 זה רווק - - - הוא אמר, אני שואל אותך.
דברי דובר/ת #1280 | 14 מילים
◂ 69 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אם הוא מתגייס הוא מסיים את השירות הסדיר ואם הוא נשאר בישיבה, הוא מחדש את המעמד שלו מדי שנה והוצע שבגיל 26 הוא פטור.
מטי צרפתי הרכבי:
הוא פטור ואז חלק מהם הולכים לשירות אזרחי. הם לא ביעדי הגיוס, זה מה שאומר האדון.
ראובן פינסקי:
ממוצע הגילאים של המשרתים אצלנו סך הכול זה 24.8, בביטחוני 24.58. אלה הנתונים. ורובם המוחלט נשואים עם ילדים. לכן כשאנחנו מדברים על המתווה של מה מפריע לצה"ל לגייס, בכל הקשר עוד יישארו פה שנקרא פה הבריכה, אולי יעשו שירות אזרחי בלהיות מצילים, בבריכה יישארו כנראה מספר לא מבוטל של אנשים שאנחנו חושבים שלמנו...
רום בר-אב:
אני רוצה להתייחס לסעיף הגילאים. היה דיון פה בין היועצת המשפטית לבין רח"ט תומכ"א על עניין הגיל הקובע, גיל המעבר לשירות לאומי.
רום בר-אב:
אני לא רוצה להכריע, אני רק רוצה להגיד, דיברנו על זה פה גם בשיחה יותר מוקדם במהלך היום, על זה שהכללים והחוקים שאתם קובעים פה הם מתמרצים וקובעים התנהגות של האנשים שנכנסים לתוך המערכות האלה וברגע שקובעים גיל - - -
רום בר-אב:
אז אני רק אגיד, ברגע שקובעים גיל מעבר לשירות לאומי, לא משנה אם הוא 19 או 21 או 24, כל גיל שינקבו בו, זה מייצר תמריץ לאותו פרט לחכות עד גיל המעבר הזה, לא משנה איזה גיל הוא יהיה. לכן כל גיל שאתה נוקב אתה מאפשר מעבר ממערכת אחת למערכת שנייה שמאפשרת גם ביטול של הסנקציות כשאתה נכנס אליה ובהגדרה פוגעת ביכו...
רום בר-אב:
לא, אני אומר שככל שאתה מייצר גיל נקוב - - -
יעקב אשר:
זה אני הבנתי, ככל שאתה מדבר על 10% בסך הכול, שאתה יכול לייצר עד מוחרתיים אבל אין קיבולת לכל אלה שיישבו וימתינו.
רום בר-אב:
לא, 10% ייחשב ביעדים, זה לא אומר שרק 10% ישרתו בשירות הלאומי. 10% סופרים ביעדים, יותר מ-10% יכולים לשרת בשירות הלאומי.
רום בר-אב:
אני אומר שעצם קביעת היכולת לאפשר בחירה בשירות הלאומי, לא משנה הגיל הקובע, רח"ט תומכ"א הציג עמדה שאומרת שהגיל שנקוב כרגע הוא נמוך מדי וצריך להגדיל את הגיל כדי לאפשר שאנשים בגילאים צעירים יבואו להיות לוחמים. אני אומר שעצם זה שאתה מייצר גיל נקוב אתה לא תרוויח את הלוחמים שאתה חושב שאולי תקבל מתחת לגיל ה...
רום בר-אב:
שהשירות הלאומי לא יהיה חלק מההסדר כי הוא לא מספק מענה לצרכים הביטחוניים.
רום בר-אב:
חשבתי שזה ברור, אז אני מחדד את זה, הוא לא מספק מענה לצרכים הביטחוניים, הוא לא מפחית את שירות המילואים ולכן לעמדתנו לא נכון שהוא יהיה חלק מהחוק.
יעקב אשר:
אז אני אשאל אותך שאלה, מה ששאלתי מקודם, אם המידע שלי הוא נכון, ונכון, כי לא הכחישו את זה, יש 2,500 חיילים שהוסוו לאותם מקומות, למה אתה חושב שזה לא תורם לצבא?
רום בר-אב:
כפי שאמר פה קודם רח"ט תומכ"א, רוב החיילים שמוצבים באותם ימ"לים הם חיילים שלא עונים לדרישות של 12,000 החיילים החסרים לצורכי צה"ל היום.
רום בר-אב:
אמרת, הרוב לא עומדים בתנאי הסף, זה מה שאמרת.
שרון ניר:
רק אפשר להגיד שבכל מקרה חייל שהתגייס והוא חרדי - - -
שרון ניר:
חייל שהוא התגייס והוא חרדי יוכל גם ללכת לתפקידים האלה של מחוץ לימ"ל, נכון?
רום בר-אב:
אתה יכול לדייק אותי, זה מה שאני הבנתי.
ינון אזולאי:
זה אליפות אצלכם להכניס מילים לפה לאחרים. בסדר, אתה יכול לשאול אותו אם זה נכון מה שהוא אמר, שאתה חושב כך.
רום בר-אב:
אין בעיה, אפשר לדייק אותי. שי, בבקשה תדייק אותי, אני הבנתי שאתה אמרת שרוב האנשים שעוברים לשם לא עומדים בתנאי הסף של מה שאתה צריך, חלק מהם אולי יעמדו ויאפשרו לך לשחרר חלק מהחיילים, אבל הרוב לא. זה מה שאני הבנתי שאמרת, אפשר גם לבדוק בפרוטוקול מה בדיוק נאמר.
שי טייב:
אני עונה. אמרתי שחלק מהם יעמדו באופן ישיר וחלק מהם יעמדו בניהול של משק כוח האדם בצה"ל. זה מה שאמרתי, לא במילים האלה - - -
רום בר-אב:
האם הם יתרמו לאותם צרכים שיש עכשיו, ל-12,000 החיילים?
שי טייב:
רגע, רגע, רגע. ביקשת לדייק אותך אז תן לי לדייק אותך.
שרון ניר:
אני רוצה גם להגיד משהו בקשר לזה.
ינון אזולאי:
יש מדיניות של שר האוצר, גם במכתב שכפיר בטט למשל יוציא, שר האוצר יודע מזה?
ינון אזולאי:
עם כל הכבוד, יש מדיניות, אתם אולי לא יודעים איפה אתם נמצאים.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, מאחר שאני אמרתי כשיצאת, ואני לא אחזור על כל מה שאמרתי, אבל השורה התחתונה אמרתי שאני מתנגדת לזה ש-10% יהיה לשירות אזרחי-ביטחוני. אני רוצה להגדיל ולומר שעדיין אם חייל חרדי יתגייס במסגרת המכסה ונחליט להוריד את היעד הזה של שירות אזרחי-ביטחוני, הוא עדיין יוכל, לשיטתו של רח"ט תומכ"א, להיו...
שרון ניר:
נכון, וזה גם הרבה יותר שוויוני, בדיוק.
משה טור פז:
את יכולה להסביר מבחינתך מה המשמעות של מחיקת הסעיף?
איילת לוי נחום:
הסעיף הזה הוא סעיף שהמקור שלו בהצעת החוק הממשלתית בנוסח הכחול שעברה דין רציפות והמסלול הזה אפשר - - -
מאיר פרוש:
הממשלה אימצה את מה שנתנו לה, מה שהיה קודם.
איילת לוי נחום:
הממשלה הנוכחית אימצה את מה שהיא אימצה, נכון. זה המשמעות של החלת דין רציפות.
דרור גרנית:
אבל צודק חבר הכנסת פרוש, שנדמה לי שכבר בהחלטת - - -
דרור גרנית:
בדיון בערר היו הסתייגויות מהסעיף הזה, הוא צודק.
שרון ניר:
אני אוציא את הקטע הזה, הוא מצדיק אותך ואתה מצדיק אותו.
ינון אזולאי:
הוא רוצה לשמוע האם גם היועצת המשפטית של משרד הביטחון מצדיקה אותו.
אני יכול להגיד יותר מזה, כשאני שאלתי היום בנוכחות יוסי, מזכיר הממשלה, אם היה דיון או לא היה דיון, ואת הדיון הזה של החלת חוק הרציפות הוא הגדיר כדיון ולכן זה כן נכון להגיד שזה לא משנה כרגע איך זה הגיע, אם זה דין רציפות או לא, הממשלה דנה בעניין הזה ומי שירצה יש לי את הפרוטוקול שאני יכול לתת לכם ברגע.
דברי דובר/ת #1350 | 62 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
אלון שוסטר:
אני חושב שצריך להסביר למה הסעיף הזה נמחק.
איילת לוי נחום:
הסעיף הזה אפשר לקבוע מסלולי שירות מקוצרים למי שמלאו לו 21 שנים ומעלה. מסלול אחד הוא מסלול של שלושה חודשים שהמטרה שלו היא להכשיר לשירות מילואים והמסלול השני הוא של שלושה שבועות שהמטרה שלו הייתה הכשרה לתפקידי חירום והצלה. הרעיון היה, ושוב, אני חוזרת לסעיף המטרה, שלנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים לא נ...
משה טור פז:
שי טייב, את הסעיף הזה אתם אוהבים, זה שמחקנו, כי אתם אוהבים שירות לאומי אזרחי. זה מוזר לי.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל היום היעדים מגיעים במקסימום ל-50% מרף הגיוס. היום ההצעה לגבי היעדים במלא זה 50% ממחזור גיוס, זאת אומרת שלהבנתי תורתו אומנותו צריכים קריטריונים. אתם אומרים שהקריטריון הוא מספרי, הוא 50%. זאת אומרת איך מגדירים תורתו אומנותו? אומרים - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא מבינה, כי אם יש קריטריונים להגדרה של תורתו אומנותו, מי שנופל תחת הקריטריונים ויגידו לא יותר מכך וכך, אתה חותך פלח, אבל אם אתה אומר 50%, לכאורה בתוך ה-50% שלא יתגייסו יהיו כאלה שלא יעמדו בהגדרה תורתו אומנותו. את מבינה?
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא מדברת על הסעיף. יכול להיות שצריך להיות עוד הרחבות, אנחנו מדברים על שוויון בשירות גיוס חובה, יכול להיות שהחוק הזה צריך לתת את דעתו גם לנטל המילואים בצורה יותר ישירה, כי יש 50% ברזל, יכול להיות שהם צריכים – אוקיי, קבעתם ביעדים, אני לא מסכימה, אני חושבת שתורתו אומנותו מגדירים, קובעים רף עליון, א...
מירי פרנקל-שור:
אני מבינה מה שאת אומרת, מדוע לא להכשיר חיילים במעמד תורתו אומנותו, מדוע לא להכשיר לשירות סדיר מקוצר שיוכלו לסייע בנטל המילואים. אפשר לעשות את זה, אבל מה חשוב לדעת שזה לא ייכלל ביעדים.
ינון אזולאי:
הצבא רשאי היום לפתוח את המסלולים הקצרים האלה ורק הוא לא אומר אותם ביעדים.
מטי צרפתי הרכבי:
ברור שזה לא צריך להיכלל ביעדים, אבל את מסכימה איתי שמצד אחד את קובעת קריטריון של מהו תורתו אומנותו, מצד שני את אומרת המקסימום יהיה עד 50% ממחזור גיוס, אני טוענת שזה צריך לבוא מלמעלה.
אלון שוסטר:
אני רוצה לומר כך, אני מבין את הנימוקים למה להוריד כי זה להתמקד בנושא הגיוס לצה"ל, מאה אחוז, אני רק רוצה לומר שבעולם מתוקן שצריך לשאוף אליו אלו מסלולים שצריכים להיות כלים בידי הפוקד, בידי כולנו, החברה החרדית, כדי למקסם, לייצר אופטימיזציה של שירות. גם המסלולים האלו, כפי שהם קיימים היום, בעולם נכון שבו...
לסעיף הזה לא.
דברי דובר/ת #1374 | 3 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שלומית רביצקי טור פז:
אני רק אגיד בקצרה שאני חושבת שיש מקום לבניית מסלולים בלי קשר להיספרות ביעדים, זאת אומרת צריך להבחין פה בין שאלת הספירה ביעדים, שבה ודאי שאי אפשר להכניס מסלולים מקוצרים, לבין עצם העניין לייצר מסלולים עבור נניח גילאי 23 פלוס לריקון הבריכה ואז יש עניין ביצירת, כמובן לפי צורכי צה"ל, מסלול שהוא ארוך דיו ...
דרור גרנית:
יש שאלה על הסנקציות ויש שאלה על ההטבות שכן או לא יינתנו, זה גוזר - - -
דרור גרנית:
אבל זה לא ריקון הבריכה או חד פעמי, זה שוב פעם חוזר לעניין היעדים, שאני לא רוצה להרחיב כרגע, אבל לייצר את המסלולים האלה גוזר סדרה ארוכה של שאלות, גם לעניין הסנקציות וגם לעניין ההטבות שמנגד ולכן ברגע שאתה מייצר את המסלולים האלה ופותח את המסלולים הקצרצרים המקוצררים האלה ואז אתה אומר טוב, מי שעשה שלושה ...
רק הערה אחת, כמו שהבטחתם שעוד נגיע לעניין הזה, אני רוצה להזכיר שגם כל הפרק הזה שאנחנו דנים בו, אם באמת היינו הולכים ואמרנו שעוד נגיע לדיון הזה, לעניין של מכסות ולא של יעדים, גם העניין הזה היה מיותר על כל הקומבינות שחבויות פה.
דברי דובר/ת #1382 | 44 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
תודה רבה. שאלנו אתמול, הועלה פה אתמול נושא הספירה של החרדים שמתגייסים לצה"ל. הזכיר פה אתמול בוגר ישיבה ציונית דתית שהם מנועים בתוך המוסדות הנספרים כחרדים לעניין גיוס לצה"ל ושאלתי פה את רח"ט תומכ"א האם יש להם נתונים, לאור זה שהם לפני שבועיים קיבלו ממשרד החינוך נתונים כמה מוסדות וכמה תלמידים נמנו בשנה...
שי טייב:
קודם כל אני אגיד שמה שאני אתייחס לשנה האחרונה לא מתבסס על מה שקיבלנו ממשרד החינוך עדיין, כי זה בספירה, אבל גם מאז הפקת הלקחים של ועדת רוני נומה הוחלט בדיוק את מי סופרים. בתוך הדבר הזה יש שלוש קבוצות מרכזיות, את סוגיית מי שהוא בתרבותי ייחודי, למעט ישיבות ציוניות שהן בתרבותי ייחודי כי יש שם סעיף בחוק ...
משה טור פז:
9% עד 12% מאלה שרשומים כהתגייסו לצה"ל כחרדים הם בעצם ציונות דתית?
שי טייב:
הם תחת הקטגוריה של פיקוח חרדי. הם לא במוסד תרבותי ייחודי והם לא במוסדות צו השר, הם בפיקוח חרדי. כשאנחנו ספרנו השנה, וגם זה בא בגלל ביטול חלק מהיכולות על דיחוי, עלה העניין הזה של האם הפיקוח חרדי כולו הוא באמת מוסדות חרדיים, למרות שהוא נקרא במשרד החינוך פיקוח חרדי. בתוך הפיקוח החרדי יש לא מעט מוסדות ח...
שי טייב:
אני אענה, חבר הכנסת אזולאי. שר הביטחון יכול להכיר במוסד כמוסד של צו השר ואז יספור אותו. אם הוא לא עשה את ההכרה הזאת אז הוא לא יכול.
ינון אזולאי:
אין בעיה, אבל הוא לא יכול להוריד לו בגלל זה.
שי טייב:
לא אמרתי להוריד, הוא אמר שהפיקוח החרדי, הקטגוריות הרלוונטיות לספירה, עוד פעם אני חוזר לג'1, לא יודע מה יהיה פה עכשיו, עוד נגיע לסעיף הזה, יהיו תרבותי ייחודי ומוסדות צו השר. אם רוצים להכליל משהו מהפיקוח החרדי, כי זאת ישיבה באמת חרדית, כי יש ישיבות חרדיות בפיקוח החרדי, צריך לעשות את התהליך של צו השר כ...
שי טייב:
כן. רק אני מזכיר רגע, ואני בכוונה אומר את הדבר הזה, אני ציינתי בכל הפעמים שאמרתי פה את הנתונים של 2024 שמדובר בהערכה, גם בגלל שלא היו נתונים של משרד החינוך, גם בגלל שיש פה הצלבות בין משרד החינוך ומשרד העבודה, כי יש פה שנה פה ושנה פה - - -
שי טייב:
אמרתי שלשום שהיא נגמרה לפני כשבועיים. לכן אל מול אותם 2,900 פלוס שאמרתי, 275 אנשים, סדר גודל, 8.9% הם כאלה שנספרו דרך הפיקוח החרדי. מעתה ואילך כשנסכם פה את שיטת הספירה אני מניח שהם לא יוכלו יותר להיספר שם.
דובי ויסנשטרן:
בגלל השעה, סיימתם לדבר על השירות האזרחי ואני רוצה, ברשותכם, לתת את ההתייחסות שלי לשירות האזרחי הביטחוני שקיים דווקא בזק"א. אני ממש מבקש מחברי הוועדה לא לסגור את הדלת של האמון שנבנה עד היום עם זק"א, עם איחוד הצלה, ודאי עם מד"א, שכרגע מורידים אותם, ועם כב"ה, משום שהדבר החשוב ביותר שמנסים לבנות פה זה א...
דובי ויסנשטרן:
אני רוצה רק עם לב ונשמה, אל תסגרו את הדלת שכבר פתחתם.
אני רוצה להגיד משהו. אני פגשתי את זק"א ב-8, ב-9, ב-10 באוקטובר, עמדתי עם כל מה שהיה, השתאיתי, עוד היו המון גופות בשטח וגם במכוניות שלהם, לא ידעתי איך הם יכולים לעמוד בזה.
דברי דובר/ת #1409 | 33 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בתור ועדת משנה לכוח אדם פה בוועחו"ב עשינו דיון על החיילים שהיו ב'שורה' ועשינו גם ביקור ב'שורה'. אני יכול להגיד פה, אף אחד לא שומע, כיוון שגם אשתי הייתה ב'שורה' בתור מתנדבת וחיילו אותה, חברה קדישא, היה קשה לי להיות ב'שורה' גם כש'שורה' ריקה, לא רק ביום שמגיעים קונטיינרים עם גופות. אין לי ספק שיותר משלושת השירותים שאמרנו כאן, זאת אומרת צה"ל, שב"כ, משרד הביטחון, שיכול להיות שלכולם יש תחליף של חיילים, אני חושב שלמצוא מחליפים לחבר'ה של זק"א, גם לצבא זה מאוד מאוד קשה ודורש גם לאחר מכן תחזוקה שנכון שמערכת הביטחון תתחזק אותה.
לכן אני מצטרף, אני יודע שזה אולי יפתיע חלק מהאנשים, להכניס את זק"א לבקשה הזאת לתוך, לא משנה איך נקרא להם, גם גופים ביטחוניים או איך שנרצה. סוגיית המכסות, זה לא לעניין הזה עכשיו, אבל מבחינת אם זה נכון או לא נכון, אני חושב שזה ראוי מאוד שזה יהיה ככה, תודה.
דברי דובר/ת #1411 | 146 מילים
פרוטוקול 502
— 2025-12-09
(80 דברי דובר/ת)
בואנה, זה לא יפה, הטונים היו בסדר, מה קרה לטונים?
דברי דובר/ת #12 | 10 מילים
◂ 39 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
ולגבי המספרים, תנו צ'אנס. כבר החלטנו מראש, זה לא יילך, זה לא יעבוד, הם לא רוצים. בואנה, למעלה מ-75 שנה לא עשינו דבר שכזה - - -
מירב כהן:
אתה רוצה בעוד שנה וחצי לבדוק יעדים?
מירב כהן:
מה זה תנו צ'אנס? השנים חולפות.
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו מנסים, בואו ניתן לזה צ'אנס להצליח כי באמת הצבא צריך חיילים ואנחנו נגיע לשם, אני מאמין בזה.
מירב כהן:
רוצים ארבע שנים מפרוץ המלחמה לבדוק אם התגייסו.
היו"ר בועז ביסמוט:
גדי, אני שמח לארח אותך כאן בוועדה, יש לך דעה, אתה רואה את הדברים אחרת. קודם כל אנחנו שמחים לארח אותך, שבוע לא פשוט אצלך, אני חייב להזכיר את זה, בשם כולם פה אני רוצה להגיד לך שמתגעגעים אליך פה, גם אם אתה תגיע לפה ולא תצביע בעדי, אבל מתגעגעים אליך פה ואתה חבר וזכות הדיבור שלך, בבקשה.
גדי איזנקוט:
בוקר טוב. לפני יומיים מלאו שנתיים לנפילה של גל ואיל ברקוביץ' ואמא שלו דיברה פה בוועדה וסיפרה שהוא למד שלוש שנים בישיבה, היה בן תורה, התגייס לצבא, היה נשוי ונפל יחד עם גל.
אתמול הקשבתי לנאומים בכנסת וראש הממשלה אמר שחוק הגיוס הוא תחילתו של תהליך היסטורי. אולי צריך להזכיר ב-30 שניות שהתאונה ההיסטורית ...
זיו ברנס:
אני יכול לדבר בשם אלו שעושים את המילואים האלה שמדברים עליהם פה?
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו נתחיל עכשיו להקריא, אבל קודם לכן, גדי, כולנו רוצים צבא עם והיום מסתכלים אחורנית ובאמת אומרים כמה חבל שלא נעשה קודם, כמה חבל שלא רצינו תקופות מסוימות בכלל חרדים בצבא. ובואו נהיה כנים ולא נתחיל עכשיו כולם, כי זו האמת.
דבר נוסף, גם כשחוקקו חוקים, זה תיקון 26, ואמרו אז לא היה 7 באוקטובר, לא, אנחנו...
היו"ר בועז ביסמוט:
אפרופו הרצון, הלוך הרוח הזה שאנחנו נעשה שלום עם שכנינו ואולי אנחנו צריכים באמת צבא קטן, היו הרבה טעויות שנעשו כאן, אי אפשר לשים את הכול על הגב של החיילים.
מאיר כהן:
לא, אנחנו צריכים צבא גדול. אתה צודק, צריך צבא גדול, מאיפה להביא חיילים רק תגיד לנו.
משה טור פז:
או נמשיך לשלם 30 מיליון דולר לחמאס ונשאל למה הוא התחזק.
זיו ברנס:
בועז, יש לי את הפתרון מאיפה מביאים את החסר, אתה חייב לתת לי לדבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אתן לך לדבר, אבל חברי כנסת ידברו קודם. אלעזר, אני פונה אליך עכשיו, כי אתה בכל זאת, איך נקרא לזה? האופוזיציונר הסימפטי. אתה באת ואמרת, שתי דקות לא מספיק, אז עשיתי חושבים אצלי בחדר ואמרתי נמצא פשרה פרלמנטרית. שתי דקות לא מספיק ואולי הוא צודק, כמה הוא היה רוצה? הוא בטח היה מבקש 40, אז הקצבתי ארבע ד...
מירב כהן:
בועז, מה אכפת לך? אמרו לך שגם ככה אתה צריך חודשיים דיונים.
מירב כהן:
גם ככה אמרו שצריך חודשיים, לא? זה מה שראיתי בפרסומים. זה נכון או לא?
מירב כהן:
אם גם ככה אתה צריך למרוח חודשיים אז תן לו לדבר, תהיה לארג', שבע דקות.
בועז, כיוון שפנית אליי, רק על הנקודה הזאת של ה-5.44 שניות.
דברי דובר/ת #52 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבקש רק להעמיד דברים על דיוקם, כדי שאף אחד פה לא ייכנס בטעות וייקח מחשב ויגיד אוקיי, כמה חברי כנסת כפול 5.44 וכמה זמן זה לוקח. האמירה בכנסת מהייעוץ המשפטי הייתה, יושבת פה גם מירי, שכל זמן שאנחנו מדברים לעניין אז אנחנו - - -
דברי דובר/ת #54 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו מדברים פה, כמו שגם אתה אמרת, על חוק היסטורי. זה לא יכול ש-5.44 שניות יגבילו את ההיסטוריה.
דברי דובר/ת #56 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, אם הסכמת איתי, תודה, אז בטל ההסכם הזה.
דברי דובר/ת #58 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קובע את הכללים. אתה יכול לחייך עד מחר, את ארבע הדקות אני קובע וככה יהיה.
לא, זה לא נכון, אתה לא יכול לקבוע את זה.
דברי דובר/ת #60 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תתייעץ עם הייעוץ המשפטי בבקשה עוד פעם.
דברי דובר/ת #62 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תתייעץ בבקשה עם הייעוץ המשפטי.
דברי דובר/ת #64 | 5 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אדוני היושב ראש, אפשר לקבל הבהרה? בפעם שעברה אני דיברתי על הצמד שירות אזרחי ביטחוני ושמעתי עכשיו בחדשות שהיועצת המשפטית אומרת - - -
משה טור פז:
אדוני יושב הראש, לפני הישיבה הקודמת דיברנו על המספרים וצה"ל אמר שהוא יביא אותם, המספרים של בוגרי החינוך הדתי שנספרים כחרדים היום, אם אפשר לקבל אותם, בבקשה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לגבי הכשרה תעסוקתית, יש עוד מישהו שרוצה להתייחס? להעיר? להגיד דבר מה?
מירי, את מדברת לגבי המחיקה של זה?
דברי דובר/ת #74 | 7 מילים
◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אמירה עקרונית על הסעיף הזה של ההכשרה התעסוקתית. יש לי גם על דברים אחרים.
מירב כהן:
זה באמת מעוות בחוק שעוסק בגיוס להיכנס לסוגיות שקשורות לתעסוקה. למה זה קרה? כיוון שבהסדר ההיסטורי של תורתו אומנותו על מנת לדחות שירות היית צריך להוכיח שאתה נמצא בישיבה. בעצם כבלנו את האנשים לישיבה ולא אפשרנו להם ללכת ולעבוד. אז הוספנו חטא על פשע, הם גם לא שירתו וגם לא עבדו וחלקם גם לא היו בישיבה, הפס...
מירב כהן:
אוקיי, אבל זה קשור לתעסוקה, כי אם - - -
מירב כהן:
לכן אני אומרת זה כן לעניין. אין בעיה, ניגע בזה שוב, אבל אני חושבת שהניתוק הזה בין הכשרה תעסוקתית ועבודה - - -
דרור גרנית:
התנאים לדחיית שירות, תנאי דחיית שירות הוא הסעיף.
מירב כהן:
אסור להמשיך להתנות את דחיית השירות בזה שהם כבולים לישיבה, עדיף לפחות שיעבדו ויפרנסו את עצמם.
מירי פרנקל-שור:
זה עניין מאוד מאוד עקרוני שלדעתי כדאי לדון בזה בגיל הפטור - - -
משה טור פז:
לא, אבל זה נמחק פה, לכן צריך לדון בזה פה.
מירב כהן:
כיוון שזה נמחק פה אז העליתי את זה כך.
אפרת רייטן מרום:
אבל הורדתם את התכלית הזאת גם מסעיף המטרה. ברגע שזה ירד מסעיף המטרה אז איזה נפקות בכלל יש ל – אין פה אירוע.
מירי פרנקל-שור:
אני מסכימה איתך. אם בסופו של דבר הוועדה תחליט שאחת התכליות היא גם תעסוקה אז אנחנו נחזיר את זה. כרגע זו לא ההצעה שמונחת.
מירי פרנקל-שור:
כמו שאמרתי, אנחנו נחזור בסופו של דבר לסעיף המטרה כיוון שהוא צריך לשקף את ה - - -
שרון ניר:
אבל אני רוצה רגע לשאול, אנחנו הרי התייחסנו לסעיף המטרה בצורה מאוד נרחבת ולדעתי חלק נכבד מאוד מהנוכחים, כולל גדי איזנקוט שהתייחס פה הבוקר, הוא דיבר על צורכי הצבא וצורכי מערכת הביטחון ואנחנו חוזרים לתכלית שהיא תעסוקתית או תכליות אחרות.
שרון ניר:
השאלה אם זה הולך לקבל ביטוי, אם תיתנו לנו איזה שהוא סוג של כיוון, כי בסוף דנו פה כמעט שני דיונים שלמים על תכלית המטרה והייתה תמימות דעים בנושא צורכי צה"ל. נרצה לשמוע גם את ההתייחסות שלך, גברתי היועצת המשפטית, וגם של יושב ראש הוועדה, כי לדעתי זה יותר מהמובן מאליו.
מירב כהן:
אני רק אסכם את עמדתי. אני חושבת שבסעיף המטרה, כפי שאמרתי בדיונים קודמים, צריכים להיות רק דברים שמפחיתים את נטל המילואים, את ימי המילואים, כי אנשים קורסים וזו התכלית בעיניי, להביא עוד כוח אדם כדי שהנטל על המילואימניקים יופחת.
מירב כהן:
גם על הסדיר. מה ההבדל בין הסדיר למילואים?
מירב כהן:
מה ההבדל בין סדיר למילואים? שהמילואים יותר מושפעים מעת חירום. הסדיר, בכל מקרה יש להם תקופה קבועה, שלום או מלחמה. מילואים יותר מושפעים מעת חירום, ממלחמות.
מירי פרנקל-שור:
מונחת גם הצעת חוק להאריך שירות וברור ומובן מאליו שככל - - -
מירב כהן:
רק משפט אחרון, את ההקשר של התעסוקה, אני לא חושבת שזו תכלית החוק, רק צריך לתקן את העוול ההיסטורי שמתנה דחיית שירות בזה שאתה לא תעבוד. זו טיפשות בעיניי.
נאמן לבקשתו של היושב ראש אני אתייחס למחיקה של הכשרה תעסוקתית. מירי, אם יהיה אפשר להסביר לנו תכליות ואני מבקש להגיד משהו. החוק הזה הוא תיקון בחוק שירות ביטחון. מה שאמר פה קודם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, אין ספק שכל העיסוק שלנו בחוקים בתוך תיקונים, צריכה להיות להם כותרת-על של הגברת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל, או כמו שנאמר פה, סיוע להשלמת ייעוד צה"ל. התכליות האחרות, אני לא יודע אם יש איזה שהיא דרך לעשות אותם בתוכו וקומה מתחת ולהכניס את הדברים שכתובים עם מה שאנחנו מסכימים ועם מה שאנחנו לא מסכימים.
כשאנחנו מדברים על הכשרה תעסוקתית אנחנו לא יכולים להתעלם מהקשר שבין שירות בצה"ל, אני מתכוון בעיקר למגזר החרדי, לבין היכולת התעסוקתית שלהם. כמו שאדוני היושב ראש יודע, כשהוקם גדוד נצח יהודה על שלוש שנים שירות לקחו בחשבון או לקחנו בחשבון שאחת המטרות, אפילו מטרת העל, היא תוספת לביטחון מדינת ישראל, היא הקטנת העומס מהצבא הסדיר, הקטנת העומס מצבא המילואים בעתיד, לקחו בחשבון שנוער שמגיע בלי מקצועות ליבה בכלל, קשה לו מאוד להשתלב אחרי שירות צבאי של שלוש שנים בתוך מקצוע ישר ולכן יוג'ין קנדל, שהיה היועץ של ראש הממשלה נתניהו, שאלתי אותו מה ההבדל בתרומה אם נותנים לחרדים ללכת ישר לעבוד, אז הוא אמר לי בין מיליארד וחצי ל-9 מיליארד. שאלתי אותו איך הבדל כזה גדול והוא אמר שבלי מקצועות ליבה הם שווים בשוק העבודה מיליארד וחצי, עם מקצועות ליבה הם שווים 9 מיליארד.
אני לא חושב שהתכלית התעסוקתית עומדת אחרי ה-7 באוקטובר עם התכלית של הקלת נטל המילואים והשירות הסדיר, אבל יחד עם זאת אני אומר, ואני אומר את זה לטובת המדינה ואם רוצים גם לטובת המשרתים החרדים בעניין הזה, שאנחנו לא יכולים למחוק לגמרי – ואם העזנו, בעיניי העזנו, להכניס לפה שירות, אסור להגיד לאומי, אני עוד אדבר על זה, מחקנו את המילה לאומי, קראנו לו שירות אזרחי ביטחוני שחס וחלילה איזה אדמו"ר יגיד: רגע, אתה מאמין בלאום היהודי או במדינת ישראל כמוסד לאומי? אז מחקתם, לא אני מחקתי, את המילה לאומי, קראתם לזה אזרחי ועכשיו אתם מוחקים את העניין של הכשרה תעסוקתית. מה שאני אומר לטובת כולנו, אני חושב שאנחנו חייבים את זה למשרתים החרדים שיבואו, מעבר לזה שאנחנו חייבים את זה למדינה.
אני חושב שחייל חרדי שיבוא באפס מקצועות ליבה, ואנחנו כמובן פורסים לכולם שטיח אדום, ואנחנו אומרים לו: אוקיי, עכשיו תבוא לעוד שלוש שנים, אני לא חושב שאנחנו יכולים להתעלם לגמרי, זה לא משנה אם בחוק הזה או בחוק ליד, מלהגיד אוקיי, אבל תזכור, אנחנו לוקחים בחשבון שאחרי שלוש שנים בצבא, מעבר לקרדיט שתקבל בחברה הישראלית על עצם זה ששירת כמו שצריך, אנחנו גם ערים לזה שכדי תוכל לפרנס את המשפחה שלך בכבוד יותר ולתרום למדינה בכלל, אנחנו עוסקים גם בתכלית הזאת שכתובה פה של תעסוקה חרדית.
דברי דובר/ת #105 | 433 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
השאלה אם יש מקום לחייב את צה"ל שחייל, בחלק אולי משירות החובה, שכשהוא ייצא מהצבא הוא לא רק ייצא בהשלמת מקצועות הליבה, אלא תהיה לו איזה שהיא הכשרה. זאת אומרת מי שיבוא לצה"ל יהיה לו גזר.
מירי, אני אתן לך דוגמאות. אחת, בנצח יהודה, אני מניח שזה קיים עד היום, יש פרק כזה בתוך השירות של הכשרה. התוכנית של גדי איזנקוט של 'ממדים ללימודים' היא אמנם מתעסקת עם אחרי הצבא, אבל היא נותנת, לדוגמה בתוך צה"ל ועל חשבון השירות הצבאי עשינו בגרות 2000, מה זה נקרא? עושים השלמות לבגרות לחיילי צה"ל על חשבון השירות, שלא לדבר גם על קורס נתיב לגיור. אנחנו יודעים לעשות דברים בצבא והצבא יודע לעשות את זה על דברים שיש להם חשיבות לאומית וחשיבות פרטית לגבי המשרתים. צבא ההגנה לישראל בהיותו צבא העם יודע להעמיס על כתפיו גם דברים שצבא אחר בעולם לא עושה.
דברי דובר/ת #107 | 102 מילים
◂ 146 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
זה נכון לא רק לחרדים, אוכלוסיות קיצון אחרות. לכן זה לא המקום אולי ל – אני לא יודעת.
משה טור פז:
קודם כל בעיניי הסעיף הזה לא מנותק מהמציאות הנוכחית. במציאות הנוכחית יש שתי מערכות גדולות שעוסקות בהכשרה תעסוקתית. הייתה שנת המשימה. אחרי שנתיים של שירות חרדים, למי שלא מכיר יש ארבעה חודשים או שמונה חודשים של הכשרה תעסוקתית כך שההסדר החרדי או השירות החרדי גם בלי ההסדר כבר מכיל את הדבר הזה. פעם שנייה,...
מירי פרנקל-שור:
אני מסביר. היות שאנחנו נותנים פה תעדוף מסוים לציבור החרדי, לתת לו הכשרה תעסוקתית מיועדת שלא ניתנת לאוכלוסיות אחרות, צריך להיות ברור בלשון החוק, שזו פעם אחת לאקונה לצורך סגירת פערים, כי מערכת החינוך הרשמית כושלת בלתת אותם, ופעם שנייה אנחנו מתעדפים בצורה ברורה שירות קרבי, שירות מבצעי וכו'. כלומר אם הח...
מירי פרנקל-שור:
כשאתה אומר הכשרה תעסוקתית מיועדת, למה אתה מתכוון? האם אתה מתכוון למה שהיה בפרק ג'1 שמדובר על השלמת הלימוד? או שאתה מדבר על למשל ישיבות טכנולוגיות, זאת אומרת פחות לימודי - - -
מירי פרנקל-שור:
נכון, זה שני דברים שונים לחלוטין, אבל מעבר לזה, למה לייחד את זה לחרדים? אז תפתח את זה כבר לכולם.
מירב כהן:
זה פתוח לכולם, פשוט לא מעוגן בחקיקה, אם יש ישיבות הסדר גם אחרות.
משה טור פז:
מירי, שאלת שאלה טובה ואני אתייחס. יש לנו פה אוכלוסייה שיש לגביה שני, בשפה הדתית קוראים לזה 'צוויי דיניי', זה שני דינים.
מאיר כהן:
פעם באמת היו חרדים בצבא, אני שירתי עם בר כוכבא במלחמת יום הכיפורים והיו איתנו חרדים, ואני זוכר כשעשינו קורס ל-RPG, אמר לי אחד החרדים: המפקד, אני יריתי צוויי בומבעס על הזלדה. זה היה, היום לא שומעים את זה בצבא.
יעקב אשר:
אתה בטוח שהוא פגע? החרדי פגע? מבחינת ההשכלה והכול? אתה בטוח? תבדוק טוב.
יעקב אשר:
מה זה השיח הזה? אם היינו עושים שיח כזה על עולי מרוקו היית מזדעק.
יעקב אשר:
מה זה הדבר הזה? כל אחד מפגין פה את הכישורים שלו באידיש.
מאיר כהן:
יעקב אשר, אני שמח שזה מעורר - - -
מאיר כהן:
אשר, אתם לא נמצאים. כשתהיו אז יהיה אפשר לדבר וזה נחמד לדבר על זה.
יעקב אשר:
הבנתי, הנה עכשיו, ההגנה הכי טובה זה התקפה. אם הייתי מדבר ככה על עולי רוסיה או על עולי ברית המועצות?
יעקב אשר:
אה, זה מתוך כבוד. אבל לא תאמינו מה קרה, החרדי פגע, לא יאומן.
מאיר כהן:
יעקב אשר, אל תעשה ליצנות מדבר כזה. אני מכיר את הקונצים האלה, אל תיקח סיפור נחמד מאוד ותהפוך אותו לאיזה פגיעה, זה מיותר.
משה טור פז:
לא, הפוך, היא שאלה את השאלה והיא ביקשה תשובה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אזכיר לך, כשאתה מדבר על הכשרה, עד כמה שאני יודע גם ההכשרה עוזרת לצה"ל, היא עוזרת גם לצבא.
שי טייב:
רק אני אגיד שבמסלולי החרדים יש כאלה שעושים את ההכשרה, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, אחרי השירות, ואז זו הכשרה שתכליתה זה לאזרחות, לאו דווקא עם הקשר לצבא. כל מי שעושה או רוב מי שעושה את ההכשרה בתחילת השירות בעצם הופך את המסלול, הוא עושה הכשרה עם תכלית מקצועית צבאית, הוא עושה אותה הרבה פעמים במוסד שהוא מות...
משה טור פז:
בדיוק, זה מה שרציתי להתייחס ולומר. שוב, יש פה - - -
שרון ניר:
אז אולי נשמע את עמדתכם בהקשר של הסעיף של התכלית התעסוקתית? אפשר שהוועדה תכיר את עמדת צה"ל בהקשר הזה אל מול כל האתגרים ובשילוב התכלית התעסוקתית?
שי טייב:
עמדתנו בהקשר הזה זה שצריך לשמר את היכולת לבצע הכשרות מקדימות לפני הכניסה לשירות ותוך כדי, שזה יהיה לטובת תכלית צבאית בהקשר הזה.
משה סולומון:
האם התכלית הזאת היא נכונה לכל מלש"ב, לכל חייל צה"ל?
שי טייב:
יש בתוך התכליות הצבאיות - - -
שי טייב:
נכון, יש גם בתוך השירות הצבאי - - -
שרון ניר:
זו פרקטיקה קיימת, לא חייבים אותה בחוק.
שי טייב:
יש אנשים שעושים הכשרות שהן לתכלית צבאית שמשרתות אותם לאזרחות, אבל לא צריך לתת פה את כל הפרטים האלה. הסיפור של העניין של השירות של החרדים - - -
רם בן ברק:
אבל יש גם הכשרות שהן לא ספציפית למקצוע. למשל חיילים בודדים שבאים ללא עברית, לפני הגיוס עושים להם שלב של לימוד שפה בשביל שיילכו לשרת בצה"ל. אם אנחנו מדברים עכשיו על חרדים?
שי טייב:
אז עכשיו אמרת, זה לטובת התכלית הצבאית, כדי שתוכל לשרת בתפקיד בצבא.
שרון ניר:
וגם אחרי, זה גם תכלית אזרחית וזה ממש בסדר. אבל מה שאומר כאן רח"ט תומכ"א, שהתכלית התעסוקתית הזאת היא אינדיפרנטית למגזר כזה או אחר. אם עכשיו צה"ל נותן הכשרה של חשמלאים לסקטור חרדי, הוא יכול באותה מידה לשלב גם אנשים נוספים בתוך המקצוע הזה. זה לא משהו סקטוריאלי, זה להכשיר ואחרי זה זה גם משרת את אותו בן ...
משה טור פז:
כשאחד מארבעה בנים גומר כיתה י"ב ואין לו מתמטיקה ואין לו אנגלית והוא צריך לקרוא את ההוראות על ה-RPG וב-RPG כתוב תסדר ככה ולא ככה והוא יירה בטעות אחורה ולא יפגע בזלדה, אז אין ברירה. בשנות ה-70 עוד הייתה אנגלית והיום אין אנגלית לרוב בוגרי החינוך החרדי לבנים. זה תכלית תעסוקתית מיועדת - - -
שרון ניר:
את כל זה אנחנו נסדר בחוק הגיוס? בואו נכניס את זה ללימודי ליבה בגיל שש. מה, אנחנו מתקנים את העולם בחוק הגיוס של החרדים לצה"ל?
משה טור פז:
נכון, כידוע לך אני בעד, אבל עד שהבחור שהוא היום בגן, בגיל שלוש, יגיע לגיל 18 ואנחנו נתקן את מערכת החינוך החרדית, גם בזה שיהיה ממלכתי חרדי, צריך עכשיו בגיל 18 – אני חושב לכן שתכלית הכשרתית מיועדת רלוונטית ללשון החוק הזה צריכה להופיע פה תוך הדגשה של היררכיה שהיא במקום השני או השלישי.
שלום דנינו:
אני חייב להגיד לך, משה, שממה שאני זוכר מההכשרה הצבאית, אני לא זוכר ששלחו אותנו עם RPG עם תווית באנגלית.
משה טור פז:
הצבא התקדם, שלום, מאז שאני ואתה היינו בטירונות. היום, מה לעשות, אתה רואה הרבה יותר טכנולוגיה, הרבה יותר כישורים. אם אני אספר לך סיפורים של נמרים בתוך עזה שלא יודעים איך להפעיל אותם כי לא יודעים – באמת סיפור אמיתי מהתמרון האחרון, אתה תצחק, אבל זה עצוב. וזה לא קשור לחרדים או לא חרדים, יש היום יותר כיש...
מירי פרנקל-שור:
מה שחשוב להבין, מה אנחנו כוללים בהגדרה של הכשרה תעסוקתית מיועדת, מכיוון שההגדרה שמופיעה בהצעת החוק מדברת על לימודים לצורך השלמת השכלה ל-12 שנות לימוד או להשלמת תעודת בגרות, מכינה ללימודים אקדמאיים, השכלה אחרת שאישר שר הכלכלה על פי אמות מידה שקבע בשים לב לצורכי הצבא, וגם תואר אקדמי.
מירב כהן:
מירי, אולי לקחת את ישיבות ההסדר כסטאדי קייס, הרי ישיבות מפלות לטובה חרדים אבל למטרה ראויה, כי נקודת הפתיחה היא יותר נמוכה, אז אולי נגיד יש שם ארבע שנים, מתוכם 17 חודשים בשירות, צריך לספור במכסות רק את ה-17 חודשים אבל כן לתת להם מסגרת של ארבע שנים של הכשרה שחלק מזה נהנה הצבא וחלק המשק הישראלי ביום שא...
משה סולומון:
מירי, צריך שתהיה הבחנה ברורה לגבי התכלית. אם באמת התכלית, כמו שאמר טייב קודם, היא תכלית שמביאה לידי שירות צבאי משמעותי יותר אז אין ספק שזה חלק מהזמן או ממה שיוגדר בלוחות הזמנים, אבל מה שלא, זה יכול להיות מצוין וזה חשוב לכלכלה, אבל זה לא צריך להיכנס לחוק הזה.
מאיר כהן:
אני רוצה לשאול, בועז וגברתי מירי, אבל אני רוצה שאתם תתאמצו ותענו, מי מחק את הסעיף הזה ולמה? אני פונה לצבא ואחרי זה אליך.
מאיר כהן:
לא, לא אמרתי שאתה מחקת, אני מבין מהדברים שלך שאתה לא היית מוחק את זה. אתה עושה את זה בתוך צה"ל, הכשרה לקראת מקצוע מסוים, חשמלאי טנקים וכו' וכו', כלומר היית כן משאיר חלקים. מי מחק את זה?
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל אני חתום על החוק הזה, אבל תיכף מירי תחזור ותסביר בדיוק למה.
שרון ניר:
אני כבר אמרתי להזמין את חבר הכנסת לשעבר אטיאס.
איילת לוי נחום:
אני חושבת שזה נאמר בתחילת הדברים, הרעיון היה שברגע - - -
איילת לוי נחום:
הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית ירדה מסעיף המטרה אז נמחקו גם הסעיפים באופן קוהרנטי שקשורים להכשרה תעסוקתית.
מאיר כהן:
בועז, לא שאלתי אם זה נמחק בטרוניה, אני באמת רוצה לקבל הסבר. אנחנו כל הזמן דנים בסעיפים, אנחנו יוצאים מתוך הנחה שמה שאנחנו רואים נתחיל לדון על זה. חשוב להסביר לנו לפני שמתחילים דיון למה סעיפים כאלה נמחקו, אם זה הצבא, אם זה אתם.
איילת לוי נחום:
זה נאמר בתחילת הדברים, אבל אני אגיד את זה שוב. הרעיון היה שברגע שהתכלית התעסוקתית יורדת מהצעת החוק, גם לנוכח הצרכים הביטחוניים העכשוויים, גם לנוכח התקופה שאנחנו נמצאים בה כרגע, באופן קוהרנטי נמחקו הסעיפים שקשורים לאותה תכלית תעסוקתית, אחד מהם היה הכשרה תעסוקתית מיועדת.
עכשיו עולה שאלה בוועדה האם במס...
אפרת רייטן מרום:
ברור שזה נובע מהמחיקה של התכלית בסעיף המטרה, ברור שזה משפיע על כל החוק.
דן אילוז:
יש לי שאלה ליועצים המשפטיים. אם זה לא בחוק זה אומר שאי אפשר לעשות – אפשר.
שרון ניר:
בדיוק, אז למה צריך להכניס? ממש כך. אם הפרקטיקה קיימת למה צריך להתעקש על זה?
דרור גרנית:
הסעיף הזה נכנס לתוך הטקסט המקורי, כפי שהזכירה חברת הכנסת כהן מוקדם יותר. בעצם בהמשך הסעיף במבנה הבסיסי יש את התנאים לקבלת דח"ש. אחד התנאים הוא שתלמיד הישיבה לא עוסק בשום עיסוק אחר, בין שמרוויחים בו כסף ובין שלא מרוויחים בו כסף, מהטעם הזה הוא לא יכול לא לעבוד וגם לא ללמוד. ואז כשהטקסט המקורי נכתב והי...
ינון אזולאי:
דרור, אתה לא מדייק, כי אם אתה מסתכל על אברך, בתור בחור עד גיל 22 הוא לא יכול בכלל, מעל גיל 22, מעבר לשעות הלימוד שלו, לא בתוך שעות הלימוד שלו. כלומר הוא לא נוגס משעות הלימוד שלו אלא - - -
דרור גרנית:
כל הדבר הזה, מה שחשוב להגיד שזה לא רלוונטי לצבא. הוא רלוונטי למי שהוא בתוך מסלול הדח"ש, הוא בישיבה לומד, ולכן מאפשרים לו כן אגב לימודיו התורניים, אגב היותו בדח"ש, כשהוא אינו בצבא ולא לצורך צבאי בשום צורה ולא על ידי הצבא ולא במסגרת הצבא, מאפשרים לו בכל זאת לשבת לעשות את ההכשרה התעסוקתית המיועדת. זה מ...
יוסי פוקס:
זה רק לא מדויק, כי הוא בשל"ת, אמרת לא במסגרת הצבא, הוא בשל"ת.
דרור גרנית:
זה לא במסגרת הצבא. יכול הצבא ומקיים הצבא - - -
ינון אזולאי:
הצבא לא צריך את החוק בשביל לשלוח אותו להכשרה.
יוסי פוקס:
אני חשבתי שהוא מדבר על ישיבת ההסדר הטכנולוגית.
דרור גרנית:
רציתי להגיד שזה לא קשור לצבא וכל זה לא מונע מהצבא שקיים בעבר, מקיים בהווה וכנראה יקיים בעתיד, שלא מכוח חקיקה ראשית הכשרות גם בתוך הצבא לתפקידים צבאיים וגם בתוך השירות הצבאי כדי להכשיר את האדם לקראת שחרור.
משה טור פז:
לא כל כך פשוט. אני חושב שזו טעות לא להכליל את זה.
יולי יואל אדלשטיין:
קודם כל השאלה של מאיר כהן חברי, מי מחק. אני מחקתי, לא כאיזה אקט אלים אלא לאחר שהבהרתי לייעוץ המשפטי של הוועדה שלא מקובל עליי בשום צורה תכלית תעסוקה בהצעת החוק הנוכחית.
שרון ניר:
בסדר גמור, בועז, אנחנו רק רצינו הבהרה. אני חושבת שזה גם נכון לא לכלול את זה.
יולי יואל אדלשטיין:
חוץ מן הידיעה התקשורתית לפני הדחתי שיושב ראש הממשלה ומתקן על המחשב שלי את גרסת החוק, דברים אחרים אני לא שמעתי, אני מקווה שאלה שמכירים מקרוב את ראש הממשלה צוחקים בדיוק כמוני.
לעצם העניין, אני יודע שעמדתי היא קיצונית ואני השמעתי אותה גם בדיונים פנימיים וגם בדיוני הוועדה. פוטרים מישהו מהשירות הצבאי על ...
מאיר כהן:
חבל מאוד, אני גדלתי על רבנים שהיו סנדלרים, בשבת הם דרשו והם היו מגדולי החכמים, אבל הם היו גם סנדלרים.
יולי יואל אדלשטיין:
גם יש כאלה ויש כאלה, אבל אנחנו לא בדיון על רבנים. ומשפט אחרון בנושא הזה שאני רוצה לומר, זה קיים, כפי ששמענו, גם מצה"ל וגם מאלה שהיו פעם בכירים רלוונטיים בצה"ל, צה"ל יודע להסתדר טוב מאוד כשהוא נותן למישהו הכשרה, טוב שכך, מצוין שכך, וגם לגבי שחרור אנשים אחרי שירות צבאי, צריך לשים על זה דגש, צריכים אות...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך, חבר הכנסת אדלשטיין. שני חברי הכנסת הבאים בתור ינון אזולאי ורם בן ברק, אבל קודם לכן יש כאן אם שכולה שהגיעה, אסנת
אסנת פרלשטיין:
שלום לכולם. אני אסנת פרלשטיין, אמא של סמל מעיין ברוך פרלשטיין, ה' ייקום דמו, נפל בחאן יונס ב-24 ביוני, אבל לא עליו באתי לדבר, אלא אני אגיד ככה, אני באה לדבר מהלב, לא הכנתי דברים כתובים, אבל היה לי חשוב לבוא מאשחר הרחוקה לפה להגיד כמה דברים.
אני מודה שעד ה-7 באוקטובר לא חשבתי שדחוף לגייס חרדים, זה הי...
אסנת פרלשטיין:
אבל שרק אלה שמסוגלים ללמוד מבוקר עד ערב ולתת את כל זמנם ומרצם ויכולתם, שגם יש להם יכולת לשבת ללמוד, שהם יישבו וילמדו וכל היתר שיתגייסו לצבא, שיהיו לוחמים, שישימו יד מתחת לאלונקה. אני לא מצליחה להבין את זה.
אני שומעת חברי כנסת שמתראיינים ואומרים: תביאו הודים, תביאו את התל אביבים, תגייסו את הערבים, כא...
אסנת פרלשטיין:
אז אני פונה למנהיגים שלהם, לא לחרדים, כי החרדים אנשי חסד, וברגע שהמנהיגים שלהם אומרים תביאו הודים, זה מראה שזה לוקח את הציבור שלהם להיות ציבור לא ציוני.
אסנת פרלשטיין:
אני לא זוכרת עכשיו, אבל חבר כנסת התראיין בטלוויזיה ואמר: תביאו הודים.
אסנת פרלשטיין:
אני קוראת למנהיגי החרדים, תהיו חלק מאיתנו, תוכיחו שאתם ציוניים.
רם בן ברק:
תודה רבה, אדוני היושב ראש. כמו בכל פעם שאני אדבר בוועדה הזאת אני אגיד שאני מתנגד לכל חוק שהוא חוק מגזרי. יש חוק גיוס ואנחנו צריכים לעשות חוק מכסה ולא חוק גיוס מגזרי. זה נוגד לדמוקרטיה, נוגד לשוויון ואין לזה מקום כאן.
הדבר השני, אני רוצה לענות לאב השכול שדיבר בהתחלה ולהגיד, אני לעולם לא אתמוך בשום חו...
רם בן ברק:
לגבי ההכשרה, אנחנו הגענו לסיטואציה שהלימודים בישיבה גרמו לאנשים לא לצאת לעבוד וההתקפלות שלנו כחברה וכממשלה לזה שלחרדים תהיה מערכת חינוך נפרדת ולא יהיה שם לימודי ליבה גרמה לזה שאנחנו נמצאים היום עם נערים בני 18, מוכשרים מאוד, חכמים מאוד, אבל בלי שום כישורים בסיסיים להתחיל לעבוד. את העניין הזה צריך לת...
רם בן ברק:
בסדר, אם זה קדם צבאי ואתה לא סופר את זה בחודשים של השירות, אז אני בהחלט בעד.
מירב כהן:
בדיוק. אגב גם הרעיון של ישיבות שנמצאות על הגבול זה רעיון מדהים שמשלב בין לימודים לבין ביטחון, זה רעיון מדהים, זה פשוט רעיון שהוא מצוין.
היו"ר בועז ביסמוט:
ניתן פה קודם כל לחברי הכנסת, לדן, לבליאק ולחבר הכנסת סולומון ולאחר מכן המשרדים.
דן אילוז:
אני בכבוד רב לא מסכים עם כל דבר שאמר חברי יולי אדלשטיין, אני דווקא חושב שהנושא הכלכלי הוא מאוד חשוב ואסור לנו לשפוך את התינוק עם המים. דווקא זה מחזיר אותי אחורה ומצטער שאני עושה את זה, אני יודע שאתה לא אוהב לעשות את זה, בועז, אבל לומדים דברים שונים על מטרת החוק ככל שאנחנו מתקדמים, ואני כן חושב שצריך...
דן אילוז:
לא כתכלית. כמו שיש תכלית ראויה במשפט חוקתי, אבל גם אומרים בפגיעה מועטה ככל האפשר. את המשפטנית, אני הייתי פעם משפטן.
מירב כהן:
לא לפגוע, אם לצורך העניין לצורך דחיית שירות את צריכה להוכיח שאת לא עובדת זו פגיעה. לא ללכת לכיוון הזה. זה לא תכלית החוק, אבל אי אפשר באמצעות החוק הזה לדרוס את היכולת שלהם להשתתף בתעסוקה.
דן אילוז:
תנו לי להסביר. יש תכלית שהיא תכלית של גיוס - - -
מירב כהן:
זה פשוט נושא מורכב, כי היום זה טלאי על טלאי.
דן אילוז:
בועז, תן לי להסביר, לעשות מהסלט, לחלק את זה לירקות.
דן אילוז:
אני אסביר את הכוונה שלי. לא חייבים לקבל את מה שאני אומר, התכלית היא תכלית של גיוס, זה ברור ואני חושב שכולם פה מסכימים אחרי ה-7 באוקטובר, אבל יכול להיות שיש כמה חלופות על איך מגיעים לגיוס וחלופה אחת פוגעת יותר בשילוב הציבור החרדי בעולם התעסוקתי והכלכלי וכו', וחלופה אחרת פוגעת פחות והיא אפקטיבית באותה...
ולדימיר בליאק:
אדוני היושב ראש, אני חייב להגיד שכשראיתי את הנוסח מלכתחילה לא הבנתי את הרציונל של המחיקה של התכלית הכלכלית. לאורך שנים רבות, אני חייב להודות שאני לומד המון מחברי חבר הכנסת אדלשטיין, מהדרך שלו, אבל כאן אני לא מסכים.
החוק הזה עוסק בשינוי חברתי מאוד מאוד עמוק ובמסגרת השינוי החברתי הזה, מעבר ללשון החוק ...
אפרת רייטן מרום:
אני ממש מתנצלת, אני פשוט חברה בעוד ועדה שהוקמה בימים האחרונים, ועדת התקשורת, ואני צריכה להיות שם.
אפרת רייטן מרום:
האמת היא שיש לי גם דיון שאני יזמתי שמתחיל בעוד רבע שעה, אני לא יודעת איך אני אספיק את הכול ביחד.
שלום דנינו:
אפרת, אנחנו לא נהיה בחוק אז אולי תספרי לנו עליו.
דנינו, דווקא אני בעד.
דברי דובר/ת #254 | 4 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
אפרת רייטן מרום:
אני חושבת שהחוק הזה, אי אפשר להמעיט בחשיבות שלו כי הוא ממש מעצב את זהותה של מדינת ישראל, לא פחות, הרבה יותר מחוקים אחרים שאנחנו דנים בהם. תקציב יכול לבוא, ללכת והכול, החוק הזה הוא ממש מעצב את - - -
אפרת רייטן מרום:
כשאנחנו מדברים על התכליות של החוק הזה ומסתכלים גם על גיוס, גם על שוויון - - -
אפרת רייטן מרום:
מה שאני באה לומר זה שהחוק הזה הוא באמת מעצב ולכן התכליות שנכתבות בו עכשיו, תהיה להן השפעה קדימה לדורות ולכן אני מצטרפת לחבריי כאן שמדברים על אחת התכליות שנמחקו וזה כמובן השילוב בתעסוקה. בעיניי הוא קריטי לאינטרסים של מדינת ישראל, האינטרסים הבסיסיים של מדינת ישראל. אם אנחנו מוותרים על זה, אני חושבת שה...
מירי פרנקל-שור:
אני חושבת שזה דיון סופר חשוב, מכיוון שזה בסופו של דבר על פי מה שייקבע בסעיף המטרה וישליך על ההסדר. מצד אחד נאמר בוועדה, ואת שותפה לדיונים בוועדה על חוסר שצה"ל מציג כל הזמן, מצד שני, לפי מה שאני מבינה, יש רצון להחזיר את התכלית התעסוקתית כאשר צריך לזכור שגיל הפטור הוא 26, הסנקציות לפי מה שמוצע מפסיקות...
אפרת רייטן מרום:
את לא מצליחה לרבע את המעגל, את צודקת, זה חוק מורכב. אני לא סתם אמרתי שזה החוק החשוב ביותר שהיה במדינת ישראל.
מירי פרנקל-שור:
החוק מורכב, אבל זו באמת ההכרעה, האם התכלית היא הגדלת הכוחות הסדירים - - -
אפרת רייטן מרום:
מירי, את צודקת, וזה גם מתקשר למי שהיה פה קודם ולגדי איזנקוט, שדיבר על 77', ב-77' נפל דבר, לא יעזור, נפל דבר, עכשיו אני שומעת פעם אחרי פעם שמדובר כאן ברגע היסטורי שבו אפשר לשנות את זווית הספינה שלנו למחוזות אחרים, לתקן, שזו לא הייתה טעות, זה היה בכוונת מכוון - - -
רם בן ברק:
אין פטור בגיל 26, מירי, בגיל 18 מתגייסים, רק מי שבמכסה הולך ללמוד.
רם בן ברק:
אז התכלית התעסוקתית, צריך לטפל בזה בכיתה א', ו-ב', מי שיגיע לא מוכשר, בשנה הראשונה שלו יהיה לו מכינה לקראת הצבא, שם הוא יעבור הכשרה ואז הוא יתגייס לשלוש שנים כמו כולם, זה הכול, בגיל 18, לא בגיל 26.
מאיר פרוש:
קריאת ביניים. נמצאים פה חברי כנסת שהיו בקדנציה הקודמת, שנתיים היו בקואליציה, שנתיים ניהלו את המדינה, היה להם את הכול, למה הם לא העבירו שום חוק אחר? אולי זה לוועדת חקירה שצריך לחקור, הם גרמו לכך שלא יתגייסו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אתן לחברת הכנסת מטי צרפתי שתענה למרות שהיא לא הייתה בכנסת הקודמת, כמוני.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה, אדוני יושב ראש. אני רוצה שגם מירי תקשיב. מירי, אני משפטנית מאוד מאוד קטנה, אני חושבת שאנחנו מתפזרים. ההגדרה של המטרה או התכליות היא זו שממנה ייגזר הכול, כי אחרי זה אנחנו בקטנות. המטרה, אני חושבת שצריך להגדיר אותה ממש כמו רשימת מכולת.
מטי צרפתי הרכבי:
ולא כמו משפט כזה עמום. צריך להיות כתוב כאן, צמצום אי השוויון בגיוס. אני חושבת שצריכה להיות אמירה מפורשת, התייחסות לצורכי הצבא באמירה גורפת, זה בראש ובראשונה. אי שוויון וגיוס לשירות סדיר על כל המשתמע, התחשבות בצורכי הצבא, ואחר כך יכול להיות הגדרה של מה זה תלמיד ישיבה, הגדרה של מה זה תורתו אומנותו, וא...
לא, אין קונצנזוס שזה צריך להיות פה.
דברי דובר/ת #281 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אז אני אומרת, אם זה כתוב כאן, צריך להיות גם הכרה בצבא של צבא העם.
אוקיי, אבל אין קונצנזוס שזה צריך להיות פה.
דברי דובר/ת #283 | 8 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
כי אני לא הבנתי, המשפט הזה הוא משפט דקלרטיבי שהוא לא מעניין הפרוצדורה, ואם מוסיפים איזה שהוא היגד ערכי אז צריך להתייחס לצבא כהיגד ערכי כי זו בסוף רוח הדברים.
לגבי התעסוקה, מאחר שאני מבינה שהצבא יודע לעשות השלמה לבגרות, יודע לעשות קורסים קדם צבאיים, יודע לקחת עתודאים, ללמד אותם לתואר ראשון. אני לא יו...
מירי פרנקל-שור:
לא, זה לא קיים בחקיקה, אבל אולי יש מקום להגיד את זה בחקיקה.
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל אז אם את מחייבת, לא רק לציבור החרדי, אלא צריך לחייב את צה"ל לתת את זה לכולם, כמו שזה היום.
דרור גרנית:
תפקידו של צה"ל לספק ביטחון למדינת ישראל, הוא משלים את מה שהוא צריך להשלים כדי - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אבל זה פותח איזה שהוא פותח איזה שהוא פתח של ערוץ של אי שוויון בין חרדים ללא חרדים. זה נכון לכולם, אז למה לציין את זה דווקא בחוק הספציפי הזה? אני לא מבינה. אני כמובן בעד ארגז הכלים הזה ואני בעד המינוף של השירות הצבאי ככזה שייתן אחר כך את הכלים לעתיד, אבל אני לא מצליחה להבין למה זה כאן וזה לא בחוק הרא...
מירי פרנקל-שור:
אם זה יהיה זה יהיה חייב להיות בחוק הראשי מכיוון שאז זה יהיה לכולם, בוודאי.
מטי צרפתי הרכבי:
אז ההיגיון שלי אומר נכון, אבל אני מבקשת שבמטרה ובתכלית תהיה אמירה מאוד ברורה שזה יהיה אי שוויון, שירות בצה"ל, אם רוצים להוסיף שירות ביטחוני אזרחי, לרבות, אבל זה לא העיקר, הגדרה מי זה תלמיד ישיבה, הגדרה מה זה תורתו אומנותו. את זה לא ראיתי אגב, חיפשתי הגדרה, לא מצאתי.
זיו ברנס:
בועז, זאת ועדה של האופוזיציה נגד חוק הגיוס? כי אני לוחם שרוצה לדבר בעד חוק הגיוס.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה תדבר גם, אני נותן לחברי הכנסת. יש פה סדר, משפחות, חברי כנסת ואחרי זה כל אחד יביע את דעתו.
משה סולומון:
קודם כל הדיון הזה הוא ער וחשוב ומשמעותי, סוגיית התעסוקה, צריך לנסות להבין מאיזו נקודה כל הסיפור הזה יצא. אנחנו מדברים כאן על חוק הגיוס, על חוק שבסופו של דבר יגייס אנשים לשורות צה"ל כדי להשלים את החומר שחסר שם. אנחנו התכוונו להרוויח עוד משהו אגב אורחא מילתא, להרוויח עוד משהו בתוך הדבר הזה.
צריך להבין...
אליהו רביבו:
מירי, יכול להיות שצריך לצרף לתכלית הראויה על מי אנחנו משיתים את האחריות לגיוס, על הפרט או על כלל הישיבות וראשי הישיבות.
ינון אזולאי:
אני רק רוצה לסיים ולומר שבמצב העכשווי, לא משנה כרגע אדם נשוי או לא נשוי, ויותר גרוע זה נשוי שמילא את חובתו של 40 שעות בכולל - - -
ינון אזולאי:
אין בעיה, אבל הוא מילא את חובתו, מה שמונח כרגע זה שהוא לא יוכל לעבוד וימשיך ללמוד. אז גם אם הוא היה עובד, כרגע הוא לא יוכל לפרנס את המשפחה, רק בזה של הכולל. רק שיידעו. אני אין לי בעיה, אני רק אמרתי שאני חייב לשקף ולהגיד את זה.
ענבר הרוש גיטי:
אבל אתם אומרים חברת לומדים, אז איך זה חברת לומדים ועובדים?
ינון אזולאי:
שמעת מה שאמרתי? שמתי את הנתון שכתוב בחוק, לא משהו אחר.
מירי פרנקל-שור:
ינון, בסופו של דבר אם הוא צריך ללמוד 40 שעות והוא גם יוכל להתפרנס והוא גם יוכל ללמוד, בסופו של דבר, אני לא מצליחה להבין את זה, מי יגיע לשירות בצה"ל?
ינון אזולאי:
לכן יש פה עמדה של היושב ראש, אני הבעתי את העמדה של היושב ראש.
מירב כהן:
לא ענייננו האם הוא עובד או לומד, זה לא עניין החוק. אם הוא לא מתגייס, יש סנקציות וזהו, שיעשה עם הזמן שלו מה שהוא רוצה.
מירב כהן:
נכון, אנחנו חושבים שצריך מתווה אחר.
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא הביע מה שאני הצגתי. הוא אמר שלמרות הסייגים ולמרות הבעיות שיש לו הוא מקבל את זה.
יוסי פוקס:
בראייה של הממשלה, הדברים האלה נאמרו גם בממשלה ובעניין הזה לא היה פער גם בסיכומים - - -
מתי נאמרו בממשלה? יוסי, היה דיון בממשלה?
דברי דובר/ת #312 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על החוק? על זה?
דברי דובר/ת #314 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, בוועדת שרים לחקיקה ואז היו עררים והיה דיון בממשלה.
לא, שאלתי אם היה דיון בממשלה על החוק.
דברי דובר/ת #316 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
התשובה היא כן, במסגרת ערר שהגישו כמה שרים לממשלה על החלת דין רציפות. כן, היה דיון בממשלה על החוק. אם תרצה אני אראה לך את הפרוטוקול. היה ברור וצוין בפרוטוקול שחלק מהשינויים המהותיים שאנחנו עושים בחוק הזה בראי אירועי ה-7 באוקטובר יחד עם זה שהיעדים הם פי ארבעה וכל מיני סנקציות אישיות שלא היו בכלל.
תתקדם, נדבר על זה.
דברי דובר/ת #318 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
השינוי הוא, בזה יולי צודק, שהמטרה של החוק היא שונה מהמטרה המקורית של השלד הקודם, ולכן גם שם גיל הפטור היה 22-21, כי אמרנו, טוב, לא התגייסת, תלך לעבוד לפחות. ופה התכלית היא מקסימום משרתים בצה"ל, במערכת הביטחון, ולכן גם גיל הפטור הוא לא 22, הוא 26. כן, יש גם, תתפלא, היו לי במחלקה שני אמריקאים בגולני, ...
עדיין לא 25 עם חמישה ילדים. אני מכיר את הצלף ההוא.
דברי דובר/ת #320 | 11 מילים
◂ 77 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לכן אני אומר, ופה מירי צודקת, בניגוד למה שדרור אומר כאן, אין שום בעיה בחוק של יעדים כל עוד אתה מוכוון למטרות שהגדרת. ברגע שהגדרנו כעת בראי ה-7 באוקטובר שאנחנו מצמצמים את אי השוויון, מביאים כמה שיותר סד"כ לצה"ל ומערכת הביטחון, ומסדירים את המעמד של לומדי התורה שתורתם אומנותם, אלו המטרות, ברגע שאתה מחז...
היו"ר בועז ביסמוט:
לפני שנעבור לחבר הכנסת מיקי לוי, אתה רוצה לדבר על הסעיף עצמו שאנחנו עומדים בו?
היו"ר בועז ביסמוט:
חברים, הלומי הקרב הגיעו לכאן והם מחכים בסבלנות כבר הרבה זמן. בבקשה, הבמה שלכם.
איציק סעידיאן:
אני אגיד שנראה לי שמימיי לא הייתי בוועדה שהיא כל כך מלאה בחברי כנסת ובאנשים ממשרדי הממשלה, שזה כל כך בוער להם, הנושא הזה. זה באמת יפה לראות איך כולכם מתגייסים למען הסוגיה הזאת, שאני לא טוען שהיא לא חשובה, אני חושב שהיא מאוד חשובה, רק שאני חושב שיש סוגיה במדינה לא פחות חשובה מנושא הגיוס, יש את נושא פ...
עומר אמסלם:
אין לי יותר מדי להוסיף על המילים של איציק, הוא אמר את הכול. אני רק אגיד לכם שהוועדה הזאת באמת חשובה, אבל אתם מתעסקים בגיוס, מי מתגייס, מי לא מתגייס ואתם צריכים להבין, אלה שהתגייסו והיו בקרב ויצאו פצועים ולא טיפלתם בהם, איך אתם דנים בכלל מי יתגייס ומי לא? אם אתם לא מטפלים בחיילים שכן התגייסו וכן עשו ...
עומר אמסלם:
בבקשה תגיעו, לא רק בוועדות שיש בהן שנאת חינם. באמת אני רואה את הוועדה הזאת, למרות שהיא חשובה, אבל זה שנאת חינם. איפה שזה מצטלם טוב זה מצטלם טוב. הלומי קרב זה לא מצטלם לכם טוב.
עומר אמסלם:
היינו מצטלמים לכם טוב על מדים, אבל המדים תמיד יישארו בתוך הנפש. אני מתחנן אליכם, תגיעו, תהיו איתנו ואנחנו אוהבים אתכם באמת.
מיכה כץ:
אני אשב פה, אתם לא אוהבים שאני עומד. הראש שלי לא פה, אז אני לא יודע מה הם אמרו ואני בטח אגיד דברים שהם אמרו עוד פעם, אבל אין מה לעשות, אתם צריכים לשמוע את זה 5,000 פעם, כי אם הייתי פה בכנסת כבר 100 פעם כנראה שזה לא היה מספיק, אז יהיה גם 101, 102 ו-150 מיליארד מיליון, עד שזה יקרה, מקווה שלא נגיע לזה....
חגי עזרן:
נסכם את זה שתדאגו לבתים שלנו כי הבתים האלה זה בתי חוסן. האבא, אמא, האחים והאחיות, כולם נפגעים ובבקשה, כמו שמיכה אמר, תבואו מחר. תודה רבה לכם.
זיו ברנס:
בועז, אני יכול לדבר? גם אני נפצעתי במלחמה וגם אני לוחם. זה לא הגיוני שכולם פה דיברו ואני לא.
זיו ברנס:
אני זיו ברנס, לוחם במילואים בסיירת גולני ואני משפחה שכולה, אח של אמא שלי מת. גדלתי יחסית בלי אבא כי הוא כל הזמן היה בבתי חולים כי הוא נכה צה"ל. אלעזר, אני לא יודע אם זה מצחיק הקשר המשפחתי שלי לשכול, שסיפרת בדיחה לגדי. עכשיו אני רוצה לדבר על חוק הגיוס.
זיו ברנס:
צחקו עליי שאני משפחה שכולה מקודם.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, אין לאף אחד מונופול, לא על הצער ולא על החמלה. אני מתווכח הרבה עם אלעזר, האמן לי, הרבה ויכוחים, אבל החמלה והאהבה, במקרה אני פוגש אותו, אתה יודע על מה אנחנו מדברים? יש בביסל"ח סגן, בחורה שנפגעה קשה בתאונת דרכים, ובקביעות – אנחנו יריבים, אני לא אמור לעשות לו יחסי ציבור, אני עושה לו בלי בעיה, סגן מ...
זיו ברנס:
קיבלתי. לגופו של עניין לחוק הגיוס. אני חושב שהחוק הזה הוא חוק טוב, אבל נשאלת השאלה מה מטרת הוועדה הזאת, האם לפרק את הקואליציה? ואז אין ערך לדברים שלי, או שרוצים לשמוע פתרון ואז אני כן יכול להביא פתרון חלקי.
צריך להבין, יש שאלה בסיסית במהות שכולם מתעלמים ממנה. אני חושב שהמתווה הזה הוא מתווה טוב ולדבר...
זיו ברנס:
תעקבו אחרי הפעילות שלי. אני לא יכול עם הצביעות הזאת.
עמרי רונן:
תשכח מזה ואני לא יודע כמה אנשים יש מאחורי הארגון שלך.
זיו ברנס:
אתה חלק מזה ואתם תשבו בכלא, אני מבטיח לך. אתה, איל נווה, רון שרף וכל החבורה. בגללכם המלחמה הזאת לא נגמרת.
זיו ברנס:
אתה רוצה להוציא אותי? תוציא אותי. אתם תשבו בכלא. אתם תשבו בכלא, סרבנים.
עמרי רונן:
אתה חושב שאתה מבהיל אותי? אין אנשים מאחוריך.
זיו ברנס:
אני לא מפחד מכם, לא מתביעות ולא מכלום, כולם מפחדים מכם כי אתם משתיקים את כולם. אני יוצא למלחמה, אתם תשבו בכלא, אני מבטיח לכם. עם ישראל מבטיח לכם, כולכם תשבו בכלא, כולכם, כל אלה שאיימו עלינו בסרבנות, בגללכם. אתם מציירים את זה כאילו זה החרדים, בגללם עכשיו חסר לנו אנשים, אתם האשמים, ואני אלחם בכם עד שת...
זיו ברנס:
הסרבן הזה, שיעוף לכלא. עוף לכלא, סרבן. עוף. כולכם תשבו בכלא.
זיו ברנס:
כל הסרבנים לכלא, אני מבטיח לעם ישראל.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, אני מציעה שתיתן לעמרי - - -
זיו ברנס:
כל הסרבנים לכלא. עליי, עם ישראל, מבטיח לכם.
שרון ניר:
היות שיש כאן כמה לוחמים, אדוני - - -
רם בן ברק:
מה, אתה מוציא אנשים? אתה ראש הוועדה? מה אתה מתערב בכלל?
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, יש עוד לוחמים שרוצים לדבר, צריך לתת לכולם.
היו"ר בועז ביסמוט:
גם אתה, רם בן ברק. מיותר לגמרי. מי שמפריע יוצא, מי שלא מפריע לא יוצא.
מירב כהן:
אבל כן כדאי לו לתת לו, בן אדם, תקפו אותו אישית.
רם בן ברק:
הם לא צעקו אחד על השני. מי צעק אחד על השני?
רם בן ברק:
בקצב הזה עוד מעט אתם תלכו גם עם סיכה של חבל תלייה לאזרחים ישראליים.
רום בר-אב:
בהתייחס לדברים שנאמרו חשוב לי לחדד שהעמדה שלנו, כפי שאמרנו גם בדיון בנושא התכלית, שהמטרה של החוק הזה לעמדתנו צריכה להיות קודם כל הפחתת נטל השירות בכלל ונטל המילואים בפרט. לאור הדבר הזה קודם כל מה שצריך לעשות או הדבר שאנחנו חושבים שחשוב לשים עליו דגש, זה שהחוק או המתווה לא יכלול שום דבר שפוגע בתכלית ...
מאיר פרוש:
אבל למה לפני שנתיים אמרתם שזה הדבר הכי חשוב?
שכחת מה היה פה, פרוש?
דברי דובר/ת #398 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני לא יודעת אם שמעת אבל היה טירוף, למעשה זה עדיין לא נגמר.
בישיבות אצלך לא הרגישו את זה, הא?
דברי דובר/ת #401 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
כנראה לא היית פה שנתיים, הייתה מלחמה מטורפת.
בישיבות אצלך לא יודעים שהיה 7 באוקטובר.
דברי דובר/ת #403 | 7 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
רום בר-אב:
הצד השני של הדבר הזה הוא שגם אין שום סיבה להכניס בתוך החוק דברים שלא פוגעים בתכלית הזאת, אבל לא מייצרים שום תועלת אחרת והם פוגעים בכלכלה, אבל לא מעודדים גיוס.
בהקשר הזה אני רוצה להציג לח"כים שני דברים חשובים. דבר ראשון, שאני חושב שחשוב להגיד אותו בהקשר של כל הדברים שנאמרו, שיעור התעסוקה של גברים חרד...
מיקי לוי:
אתה יודע למה? אין לימודי ליבה, מה יש פה לדבר?
רום בר-אב:
הדבר השני שחשוב להגיד היא שהנחת מוצא של הדיון הזה, אני חושב שזו הנחת המוצא, אם אני לא מבין נכון תקנו אותי, אבל להבנתי הנחת המוצא היא שעיסוקים ומגבלות שונות על דברים שקשורים לשוק העבודה נכון לגיל הפטור, נכון גם לאיסורים עכשיו על הכשרות ולימודים וכן הלאה, עשויים באיזה שהיא צורה לתרום לגיוס או לעודד גי...
רום בר-אב:
על 30 שנות הסדר שבהם גיל הפטור השתנה מ-35, ל-29, ל-28, ל-24, ל-26, אגב בירידה מ-26 ל-24 כן היה שיפור בתעסוקה, לא היה שיפור בגיוס. גם האיסור על הכשרות לעניין הזה לא תורם. לכן אנחנו לא חושבים שיש סיבה להכניס איסורים או מגבלות שלא תורמים לתכלית של הגדלת נטל השירות אבל הם מייצרים מגבלות אחרות ובעיות אחר...
ינון אזולאי:
רק לחדד, אתה אומר שההסדר שהיה לפני כן, נגיד מעל גיל 22, או תיקח אברך שהוא נשוי, אחרי שעות הלימוד שלו בחוק אתה אומר שהוא כן יכול לצאת לעבוד?
רום בר-אב:
אני חושב שלא צריכה להיות מגבלה, לא על עבודה ולא על לימודים ולא על הכשרה, כי הדבר הזה לא תורם לתכלית של - - -
ינון אזולאי:
והימים שמוגדרים לו כימי חופשה בחוק, מה אתה אומר בימים האלה שהוא יכול לעשות?
רום בר-אב:
לדעתי אין הבחנה בין ימי חופשה לימי לימודים. ברגע שאדם לא מתגייס לצבא ובמובן הזה הפסדנו את התרומה הביטחונית שלו זה לא משנה מה החלופה המסגרתית שהוא נמצא בה כל עוד הוא לא נמצא בצבא. לדבר הזה, אני חושב שנכון שהמתווה יתגייס ויעשה את כל מה שהוא יכול בשביל לתמרץ את אותו אדם להתגייס לצבא, לא משנה מה הוא עוש...
מירי פרנקל-שור:
כל מה שאתה אומר הוא ממש לא שוויוני, מכיוון שמה שאתם אומרים, גיל הפטור יהיה נמוך, אחרת למה להשאיר אותו בישיבה?
מירי פרנקל-שור:
או הוא גם יוכל להיות בישיבה, הוא גם יוכל לעבוד, הוא גם יוכל ללמוד, אז איך בסופו של דבר זה מסתדר עם התכלית הראשונה?
רם בן ברק:
בשביל זה לא צריך פטור. היועצת, את בעצמך סותרת את כל מהות החוק הזה. לא יכול להיות מצב שיש פה פטור גורף לחרדים, כולם בגיל 18 צריכים להתגייס.
שרון ניר:
די כבר עם הפטור, צריך להעלים את המושג הזה מהעולם.
רם בן ברק:
ברגע שאנחנו נותנים את הפטור הזה לא נוכל לרבע את המעגל, לעולם לא נוכל לרבע את המעגל. קודם כל כולם מתגייסים ואחרי זה - - -
רום בר-אב:
היועצת המשפטית, אנחנו הסברנו בנייר עמדה שנשלח אלייך שההסדר הזה של דחיית שירות של - - -
דרור גרנית:
הבעיה היא בתנאי הדח"ש, בעצם האיסור על העיסוק. כשאתה אומר לאדם מחד, אנחנו לא הולכים לגייס אותך לצבא כי אנחנו אומרים לך לשבת ללמוד ולהיות בישיבה, ולכן, כפי שאמר פה רום, אתה בעצם הפסדת אותו, הוא לא ישרת.
רום בר-אב:
תרשה לי להתפרץ, כל עוד הצעיר בן ה-18, האפשרות לא להתגייס פתוחה בפניו והוא יכול לבחור ללכת לנתיב אחר, אנחנו סבורים שהאפשרות שהוא יבחר ללכת לצבא מצטמצמת ופוחתת ובהקשר הזה, זה גם נאמר פה בדיונים קודמים, שהסנקציות, ככל שיהיו אפקטיביות אמורות לסייע. אנחנו חושבים שבמתווה הזה הסנקציות לא אפקטיביות כמו שהיי...
שרון ניר:
ברור, זה רק מראה את האבסורד של החוק הזה.
רום בר-אב:
צריכה להיות חובת שירות אישית כמו כל האנשים שמתגייסים לצבא.
רום בר-אב:
אבל יש את האפשרות גם לא לממש אותה ו - - -
מרים גראזי רוזנבאום:
אני מבקשת להתייחס גם לשאלתה של היועצת המשפטית באשר לרכיבים של ההכשרה התעסוקתית מיועדת. אני מבקשת לציין שבפרק ג'1 הכשרה תעסוקתית מיועדת כללה אך ורק השלמה ל-12 שנות לימוד והכשרה שאישר שר הכלכלה בהתחשב בצורכי הצבא. מה שנוסף בסיבוב הקודם, כשהתכלית התעסוקתית הייתה הרבה יותר רחבה, קודם כל תואר. אם בג'1 הי...
מרים גראזי רוזנבאום:
סליחה, מכינה קדם אקדמית ולימודים אקדמאיים, זה רציתי להפנות את תשומת ליבם של חברי הכנסת.
מיקי לוי:
יש לך אחוזים כמה פונים ללימודים? את יכולה להגיד לנו?
מירי פרנקל-שור:
למרות שהחינוך והאוצר מסתדרים, אבל איך זה עולה בקנה אחד? ההרחבה כרגע שהוצעה בהצעת החוק הממשלתית תמכה בתעסוקה הזאת, את הפנית אותנו לפרק ג'1, ככל שזה היה הרבה יותר מצומצם להשלמה לבגרות - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, בפרק ג'1 לא הייתה השלמה תעסוקתית, אלא רק השלמה לבגרות ו-12 שנות לימוד. האוצר אומר לא, מה שאתה אומר, אם אני מבינה מדבריך, בואו נישאר בתכלית התעסוקתית. לא נישאר, אבל בואו נישאר בהכשרה התעסוקתית המיועדת ל - - -
רום בר-אב:
אני אומר שלא צריך להיות מגבלות ללא קשר לתכלית, זה לא מועיל לתכלית הביטחונית.
מירב כהן:
אני אגיד את זה אחרת, הפוך, בואי לא נשים משימה לכבול אותם לישיבה, זו לא מטרת החוק.
מירב כהן:
אנחנו לא צריכים להיכנס למה הם עושים בזמנם הפרטי, אנחנו רוצים שהם יתגייסו. אם הם לא מתגייסים יש סנקציות. אם יילכו ללמוד, יילכו לעבוד, זה עניין שלהם.
צבי ידידיה סוכות:
החוק הזה מדבר על 48 שעות שהם צריכים להיות בישיבה, מה קורה חוץ מהשעות האלה?
צבי ידידיה סוכות:
בסדר, אז את לא אוהבת את החוק, אבל השאלה מה קורה בשעות הנוספות.
אבל זה חלק מהבעיה.
דברי דובר/ת #447 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
צבי ידידיה סוכות:
אומר פה נציג אגף התקציבים, איזה סיבה בעולם יש מחוץ לשעות האלה להגיד לבן אדם - - -
א', הוא לא מדבר על 48, תקרא את החוק.
דברי דובר/ת #449 | 9 מילים
◂ 40 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
ההכשרה התעסוקתית היא לא ב-45 שעות, ההכשרה התעסוקתית מיועדת היא מחוץ ל-45 שעות, היא מפחיתה את ה-45 שעות.
ינון אזולאי:
לא, את מתכוונת להכשרה תעסוקתית. מה שעושים מחוץ זאת שאלה אחרת.
ינון אזולאי:
פה, גם בהכשרה התעסוקתית גם מעבר לשעות, בחוק הזה הוא לא יכול.
מיקי לוי:
אם אפשר, כמה אחוזים הולכים להכשרות בתוך ה-45? האם אנחנו הופכים את כל החוק בגלל ה-45?
מאיר פרוש:
ב-45 לא היו יכולים לפי החוק הקודם.
מיקי לוי:
את מבינה שאם מדובר בכמה עשרות או אפילו מאות את הופכת לנו את כל העולם בגלל הדבר הזה.
רום בר-אב:
מעט מאוד. זה אנשים בודדים, רובם מבוגרים.
מיקי לוי:
עם כל הכבוד, מעט מאוד. מה שמטריד אותי זה חוק הגיוס, ההכשרה היא חשובה.
דרור גרנית:
חבר הכנסת לוי, עצם האמירה פה היא למה אתה מראש – אתה עם תכלית גיוס, אתה עם תכלית ביטחונית, יש פה קבוצה של אנשים שמראש נקודת ההנחה היא שוויתרת עליהם לתכלית הגיוס, מראש לצבא הם לא יבואו כי הם הולכים לעולם הדח"ש בתוך הישיבה. בהינתן שהם לא באים לצבא, למה אתה מגביל את היכולת שלהם לרכוש השכלה?
מיקי לוי:
אני רוצה את כולם בגיל 18. אני מסתכל פני עתיד.
יוסי פוקס:
לא נכון, אתה תדע את זה רק בגיל 26.
יוסי פוקס:
בועז, בכל זמן נתון הוא יכול להתגייס או לשרת, אתה טועה. אתה בא ואומר כאילו נעלת אותו, אתה תופס אותו, הוא ממילא לא מתגייס. איך אתה יודע?
שרון ניר:
אני גם לא הבנתי את זה, מזכיר הממשלה, מהחוק. אני לא הבנתי את מה שאתה אומר, כי ברגע שאתה נותן לו בגיל 26 פטור אז הוא משום מה - - -
יוסי פוקס:
לי הייתה רק הערה אחת, הוא מציג את זה כאילו מישהו בגיל 18 עכשיו החליט, אני תורתי אומנותי, אני יושב ולומד, אז הוא אומר טוב, אז ממילא ויתרנו עליו לשירות, בוא ניקח אותו – אני אומר מה פתאום, לא תדע עד גיל 26, הוא יכול ללכת לצה"ל ב-21, 22, 23, 24, 25.
דרור גרנית:
מעולה, אז מה הקשר בין זה לבין ההכשרה התעסוקתית?
דרור גרנית:
נניח שהוא מגיל 18 הלך ונכנס למסלול הדח"ש ובוא נניח שב-24 הוא כן ירצה להתגייס, בין 18 ל-24, שש השנים הללו - - -
שרון ניר:
אבל הצבא צריך אותו בגיל 18, מה יבוא בגיל 24 עם חמישה ילדים? מי צריך? נו באמת.
יוסי פוקס:
אל תגדיר את זה כאילו ויתרת עליו. ההגדרה לא הייתה נכונה.
דרור גרנית:
לא ויתרת עליו, אבל הוא בתוך מסגרת - - -
שרון ניר:
חבר'ה, עיניים למטרה, לוחמים בגיל 18.
דרור גרנית:
הנחת העבודה שלי שברגע שנפתחה האפשרות לדח"ש ואדם נכנס בדלת הזאת שאנחנו פותחים, א', באחוזים סטטיסטיים כנראה הוא לא ייצא בחזרה לצבא, ברוב המוחלט של המקרים. זה ההיסטוריה הידועה לנו.
יוסי פוקס:
לא, אבל כל החוק מדבר על הגרף שעולה.
רום בר-אב:
לא, אבל בוודאי שעצם מתן האפשרות לדח"ש ללא מגבלה היא פוגעת בתכלית של צורכי הביטחון.
יוסי פוקס:
דרור, לזכותך אני אומר, אתה אחד האנשים שכן קרא את החוברת. כל הרעיון המסדר זה שהגרף של מספר המשרתים הולך ועולה. נגיע ל-9,000-8,000, זאת אומרת שיותר ויותר מאלה שבהתחלה דחו את השירות אחר כך התגייסו. אז מה אתה אומר לי שאני מוותר עליו? גם מעולם לא היה חוק כזה.
דרור גרנית:
יש סקפטיות לעניין היעדים וגם לזה עוד נגיע כשנגיע ליעדים, אבל גם בתוך - - -
איילת לוי נחום:
ברגע שיש דח"ש אתה מוותר. אתה נותן דח"ש לצורך הכרה בחשיבות לימוד התורה וזה מה שאתה אמור לעשות בזמן הזה, ללמוד תורה. ככל שאתה לא לומד תורה עליך להתגייס, אתה לא אמור לקדם מטרות אחרות בשלב הזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, הערה, אם נצטרך להגיב נגיב ולאחר מכן נקריא את הסעיף הבא והפסקה, הדיון לא תם, של חצי שעה.
מירי, ההערה שלי מחולקת לשתיים.
דברי דובר/ת #490 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יכול להיות שאם תהיה מטרת-על ומתחת לזה תכליות שהעדיפויות ברורות, יהיה אפשר למצוא פתרון גם למחלוקות שיש כאן. אני חושב באמת שיכול להיות שזה טובת החוק בעניין הזה. זה דבר אחד. הדבר השני, אנחנו שוכחים כאן, אני אומר את זה גם למזכיר הממשלה וגם לנציג משרד האוצר, יש פה עדיין 77 ימים חופשיים מהכול.
דברי דובר/ת #492 | 54 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא, לא.
דברי דובר/ת #494 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בשביל לימודים, בועז. אני לא פותח את זה.
דברי דובר/ת #497 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בשביל ההכשרות המקצועיות התכוונתי. לא לפתוח לדיון את ה-77 ימים, את זה שיש 77 ימים להכשרה מקצועית.
דברי דובר/ת #499 | 17 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני ממש מכבד מאוד את חוות הדעת של היועצת המשפטית ושל סגניתה לצורך העניין פה ברגע הזה, אני גם מחשיב מאוד את הדעות שאנחנו שומעים ממשרדי ממשלה אחרים, כמו האוצר, חינוך, יש לי רק שאלה, אדוני היושב ראש, מדוע הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא נמצא פה? האם בגלל שהיועמ"שית ביקשה מהם שלא יבואו? למה אתה לא מזמי...
יוסי פוקס:
התשובה היא כן. היועצת המשפטית לממשלה אוסרת על יועמ"שית משרד הביטחון הילה ארליך להגיע לחוק, לדון בחוק הגיוס.
ינון אזולאי:
היא אמרה לה שאם היא תעשה את זה היא תזמין אותה כנראה לשימוע.
מאיר פרוש:
אדוני היושב ראש, חשוב לי מאוד לשמוע את העמדה של היועצת המשפטית של משרד הביטחון. איך מונעים מאיתנו את זה? גב' פרנקל, אני לא רוצה לפגוע, אני לא פוגע, חוות הדעת שלך מצוינות.
מאיר פרוש:
מה זאת אומרת לא נותנים לבוא? איך סותמים פה לייעוץ משפטי?
מיקי לוי:
אדוני היושב ראש, יש לי בקשה קטנטנה, יש כאן קצין מפקד צוות ממגלן, תאפשר לו בבקשה לדבר עכשיו או אחרי ההפסקה. זו הבקשה שלי, קוראים לו עמרי.
איילת לוי נחום:
אני מקריאה עכשיו את כל הסעיפים שקשורים למנגנון שירות לאומי. אני מתחילה בעמוד 2, בהגדרה 'שירות אזרחי ביטחוני'.
זה סעיף ההגדרות, 26ג, קראתי את ההגדרה ועכשיו אני אסביר אותה. חוק שירות לאומי-אזרחי כלל שני מסלולים, מסלול שירות אזרחי חברתי ומסלול שירות אזרחי-ביטחוני. מסלול השירות האזרחי ביטחוני כלל לא מעט...
איילת לוי נחום:
כן, שב"כ ומוסד, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, בכל תחום או תפקיד.
את מחזירה אותנו לסעיף המטרה. בסעיף המטרה, ולא סתם - - -
דברי דובר/ת #515 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבין, אבל - - -
דברי דובר/ת #517 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא חושב שאני מפריע.
דברי דובר/ת #519 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
אני עוברת לעמוד 5, שירות אזרחי-ביטחוני. אני אקריא את סעיף 26ח.
פסקה (ה) נמחקה, מכיוון שהיא הייתה הוראה של תחולת השירות הלאומי-אזרחי בהצעת נוסח חוק התחולה.
אני עוברת לסעיף 26יג. סעיף 26יג עוסק ברף המינימלי לשירות סדיר ולשירות אזרחי-ביטחוני, זה סעיף היעדים. אני אקרא את הסעיף שרלוונטי לשירות אזרחי-ביטח...
מקריאים גם את חוות הדעת של היועצת המשפטית? גם זה בעברית פשוטה.
דברי דובר/ת #521 | 12 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
למה לא קראת 10 למטה? הרף המינימלי השנתי.
איילת לוי נחום:
אני עוברת לעמוד 35, ל-11, זה תיקון משלים לכל התיקונים שקשורים לחוק שירות לאומי אזרחי.
היו"ר בועז ביסמוט:
חזרנו לישיבה. שמענו את ההקראה של הסעיף הבא. חברי הכנסת כעת יתייחסו.
לפני זה, בועז, אני מציע שכיוון שנתת ללוחם לדבר, שתיתן לעוד לוחם.
דברי דובר/ת #528 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בוא נשים דברים על דיוקם. אני רואה שיש לכם עניין רב, חברי כנסת יתייחסו כעת ועם כל הכבוד אני מנהל את הישיבה, אני כבר שמעתי לפחות שני חברי כנסת מיש עתיד שמאוד מאוד דואגים – ועוד פעם, במקום לדבר במהות, בוא נגמור עם זה אחת ולתמיד. זה כל העניין, טוב מאוד שאתה עושה את זה כי אתה מראה את הצביעות עכשיו. זה מד...
גם חרדים.
דברי דובר/ת #530 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני נותן לך, אתה כבר נואם, אני נותן לך.
דברי דובר/ת #532 | 9 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
שר החינוך גם קרא לסרבנות, איך אתה מתמודד עם זה?
מירב כהן:
עמרי רונן גם לא שר בממשלה - - -
זיו ברנס:
את לא יכולה לגנות סרבנות? קשה לך?
מירב כהן:
בטח, אני רק אומרת, אני מעולם לא גיביתי סרבנות, אבל יואב קיש גם קרא.
מירב כהן:
הוא מכניס לי מילים לפה ומוציא אותם מהקשרם - - -
מירב כהן:
הוא כרגע תקף אותי ואני מבקשת שתבקש ממנו לא לנהוג כך בחברי כנסת.
היו"ר בועז ביסמוט:
צאי החוצה, בבקשה. זה מה שרציתם. כל כך אכפת לכם מהגיוס, כל כך החוק הזה חשוב לכם שאתם כל הזמן תגלשו לדברים אחרים.
מירב כהן:
אני יושבת פה שעות ומנסה לנהל דיון ענייני.
מירב כהן:
מה, אתה לא יכול לתת לבן אדם את זכות התגובה? זה לא כנסת של אבא שלך.
מירב כהן:
זה פרלמנט ישראלי. זה לא יעזור לך.
היו"ר בועז ביסמוט:
הסקרים מנבאים לי למעלה מ-30 מנדטים, הסקרים מנבאים לך ארבעה מנדטים, אז בבקשה קחי אותם ו - - -
בועז, אתה יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, מה קרה לך?
דברי דובר/ת #560 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש פה קצין, לא יודע מה זה ארגון. נדבר על ארגון פעם אחרת, אבל הוא לא מדבר בשם ארגון.
דברי דובר/ת #562 | 19 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
זה מה שרצית. אז הוא אצלי לא מדבר, נקודה. הוא נרשם תחת ארגון אחים לנשק, הוא לא מדבר.
שרון ניר:
הוא לוחם. הוא לא ארגון אחים לנשק, הוא קודם כל לוחם.
לא, אני רוצה לדבר.
דברי דובר/ת #568 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
למה מה?
דברי דובר/ת #571 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני ביקשתי לדבר על מה שהקריאו.
דברי דובר/ת #573 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אני ביקשתי לדבר על מה שהקריאו.
דברי דובר/ת #575 | 7 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
עמרי רונן:
יושב ראש הוועדה, אתה יודע מי זאת? זאת סבתא שלי, אני משפחה שכולה.
עמרי רונן:
היא נרצחה ב-7 באוקטובר. אני משפחה שכולה ואתה לא מוציא משפחות שכולות.
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרתי לך לא להפריע לי ולא רציתי להוציא אותך. ראית בדיון הקודם, לא הפרעת, לא הוצאתי וראית את זה. אז תהיה מספיק הגון - - -
עמרי רונן:
אתה יודע מי זאת? גם לא לזכרה של סבתי?
עמרי רונן:
לזכרה של סבתי, אחת מבוני הארץ שנרצחה ב-7 באוקטובר.
יעל זרח:
הוא קצין בצה"ל, למה אתה מדבר אליו ככה?
מה, אותו אתה לא מוציא?
דברי דובר/ת #596 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעל זרח:
אז תוציא בבקשה גם אותו, את החבר הנחמד פה.
היו"ר בועז ביסמוט:
מספיק עם זה, אנחנו פה בדיון רציני. חוק גיוס, תפסיק עם המניפולציות. יש לי הרבה כבוד, יש לי כבוד לכולם ואתם יודעים את זה, ואתה יודע יותר טוב מכל אחד אחר שגם כלפיך - - -
כן, שמה?
דברי דובר/ת #599 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה זה קשור? אני חושב שאי התעלות - - -
דברי דובר/ת #601 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אתה לא קונה אותי בזה שפגשת אותי באגף השיקום, סליחה.
דברי דובר/ת #603 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אתה לא קונה אותי בזה. אני נמצא באגף השיקום הרבה יותר מכולכם ואני אף פעם לא מדבר על זה.
דברי דובר/ת #605 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע, כן. אל תגיד לי.
דברי דובר/ת #607 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה חשבת, שאתה קונה אותי בזה? הוצאת אותו, למה הוא צועק על כולם פה בוגדים?
דברי דובר/ת #609 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
זיו ברנס:
אני לא צעקתי את זה, אל תגיד את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
די, אני ילד גדול, אני יודע להתנהל פה. מספיק עם זה עכשיו, יש דיון על חוק גיוס וזה יהיה הדיון. בבקשה.
ראובן פינסקי:
תודה רבה, אדוני. אנחנו התכוננו לדיון גם אחרי מסמך חוות הדעת שיצא אתמול ועשינו גם עוד התייעצויות. מה שאני מבקש לעשות בדבריי זה להציג את המספרים מאוד בקצרה, לדבר על הסטטוס של השירות האזרחי היום, לדבר על הדבר המרכזי שאנחנו נבקש לשנות מהנוסח שמונח כרגע וכמובן להסביר את זה.
(מצגת). רק במילה, היום בשירות ...
רק אם אתה יכול להסביר מה ההבדל ביניהם, מתי זה שירות לאומי ומתי זה שירות אזרחי.
דברי דובר/ת #613 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
מיד אני אגיע לזה. זה השירות הלאומי הכללי, כפי שמתעדכן בכל יום, ואני מקפיד לדווח תמיד את כל הנתונים.
השירות האזרחי, שזה השירות לגברים חרדים שבמקור היו במעמד שתורתם אומנותם, זאת אומרת הם לא בפטור או לא נקראו לגיוס אלא הם - - -
למה זה לא שירות לאומי?
דברי דובר/ת #615 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
אני בטוח שאתה רוצה שאני אשלים את התשובה, אני אסביר לך.
לא, אני ידעתי שזה בגלל ערבים, אני ידעתי שזה לערבים.
דברי דובר/ת #618 | 10 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
יש שני חוקים שאנחנו פועלים מכוחם, חוק שירות אזרחי 2017, שמסדיר את כלל המערך וחוק שירות לאומי אזרחי 2014 שהוא מבחינתנו נשוא הדיון הזה. חוק שירות אזרחי הכללי, זאת אומרת המסלולים של השירות הלאומי, יכול לשרת בו כל מי שקיבל פטור או לא נקרא לגיוס, וחוק השירות לאומי אזרחי 2014 יכול לשרת רק צעיר חרדי שהיה ב...
שרון ניר:
אדוני, רק שאלת צד, למה אתה צריך את זה בתוך הייעוד? אם לפוקד יש סמכות למה צריך להיות 10% הפניה?
שרון ניר:
לא, יש לך חוק שמסדיר את זה, יש הסדרה בינך לבין הפוקד - - -
ראובן פינסקי:
לא, זה החוק הזה. בחוק הזה מסדירים מה הסמכויות של הפוקד.
שרון ניר:
למה? יש חוק שמסדיר את נושא השירות האזרחי.
ראובן פינסקי:
אני אסביר. החוק הזה מסדיר את סמכות הפוקד להפנות לשירות אזרחי.
שרון ניר:
גם החוק שחוקקנו בשנת 2023 מסדיר את סמכות הפוקד להפנות אליך אנשים שהוא לא מצא בהם - - -
שרון ניר:
אז למה אתה צריך את זה פה? חבר'ה, אני שואלת את השאלה, אני לא מתבלבלת, ישבנו פה בדיוני החקיקה בשנת 2023 כשהסדרנו את סמכות הפוקד להפנות אליך אנשים וזה קורה מאז ועד היום. מי צריך את זה פה? חבר'ה, זה קיים, אל תערבבו אותי, ישבתי בדיוני החקיקה.
שרון ניר:
אני רוצה להבין, במיוחד אלה שישבו בחקיקה קודמת של החוק.
איילת לוי נחום:
מה שחוקק בשנת 2023 בתיקון מספר 4 לחוק שירות לאומי אזרחי זה האפשרות להפנות, אלא מה? שהוא מתייחס לקבוצה מאוד מוגדרת של אוכלוסייה, ואני אגיד מיהי. מי שבגיל 21 ורק הוא ומי שהיה לו צו דחיית שירות לפני שפקע פרק ג'1. זאת אומרת שבן 18 היום שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי לא יכול להיות מופנה היום לחוק שירות - - -
שרון ניר:
מעולה, שיופנה להיות לוחם. מצוין. עוד יותר, היא הנותנת.
שרון ניר:
פגז, זו בדיוק הסיבה למה זה לא צריך להיכלל פה.
ראובן פינסקי:
אני אומר ככה, כרגע יש שתי סוגיות. הסוגיה האחת, מה תהיה סמכות הפוקד להפנות לשירות אזרחי בכלל. זה מוסדר רק בחוק הזה. הסוגיה השנייה היא מה ייחשב לעניין עמידה ביעדים. אני חושב שזה שתי סוגיות, אני חושב שחשוב להתעקש על זה שזה שתי סוגיות, כי אם לטובת העניין לצורך עמידה ביעדים נמצאים פה כיבוי אש, נמצאים מד"...
שרון ניר:
לא סוגרים כלום, יש לך את הסמכות.
שרון ניר:
לא סוגרים כלום, נותנים לו בכירות, זה הכול. אל תבלבלו אותנו.
לא מבין מה הבעיה, במד"א יש הרבה עובדים.
דברי דובר/ת #642 | 8 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
אני רוצה לחדד. המקום שמגדיר לאיזה שירות אזרחי מותר להפנות זה החוק הזה בלבד. החוק הקודם פקע, הוא יפקע שוב ב-30 במרץ, החוק הזה מסדיר. זה שאתם מתנגדים, זה בסדר גמור - - -
שרון ניר:
לא, אנחנו הארכנו אותו. אנחנו התנגדנו, אבל הוא הוארך.
שרון ניר:
לא, אז אני לא מבינה, אני יש לי בעיית הבנה.
איילת לוי נחום:
כנראה לא הסברתי מספיק טוב. אני אסביר שוב. מה שחוקק כאן בשנת 2023, שהאריכה הכנסת לאחרונה עד 31 במרץ, מתייחס רק למי שהיה בידו צו דחיית שירות לפי פרק ג'1, צו שכבר היום לא עומד בתוקף, רק לגבי האוכלוסייה הזאת ורק למי שהיה בגיל 21 ומעלה, זאת אומרת מישהו בגיל 21 ומעלה ורק למי שאישר אותו הפוקד. זאת אומרת, ו...
איילת לוי נחום:
בסדר, אבל אני אומרת מה אומר החוק. לכן אם הוועדה תרצה למשל להחליט - - -
שרון ניר:
אני בטוחה שזו גם דעת הצבא אם היינו רק מקשיבים לצבא.
ראובן פינסקי:
חברים, יש דבר אחד מאוד משמעותי שאני לא בטוח שאומרים אותו פה, החוק שלנו לא יקבל הארכה, החוק הזה אמור להסדיר את המצב העתידי ולכן זה מאוד פשוט, אנחנו עכשיו בטלאי על טלאי על טלאי, החוק הזה אמור להסדיר מי רשאי לשרת בשירות האזרחי - - -
שרון ניר:
הכי חשוב שזה תקלה, כי אתה מצמצם את כמות האנשים - - -
אבל להבדיל ממד"א, הוא נתן דוגמה את מד"א - - -
דברי דובר/ת #660 | 11 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
ראובן, אני חייבת להבין אותך. זאת אומרת שאם אנחנו עכשיו, זה עוד יותר מעצבן אותי, צמצמנו את היקף השירות האזרחי רק לתוך היעדים, זאת אומרת אם חלילה וחס יהיה פרץ של התנדבות בציבור החרדי, שאני מאוד רוצה שיהיה וירצו להגיע יותר מ-10%, יותר מ-800, לא, אנחנו תוחמים אותם לתוך היעדים. תגידו לי, אנחנו בסדר?
יעקב אשר:
לא, יש לך אפשרות שהיעדים זה יהיה 10% ו - - -
יולי יואל אדלשטיין:
לא, מה שאמר כאן פינסקי זה נכון, צריך להפריד, הוא אמר דבר מאוד ברור, הוא מבקש שנפריד בין היעדים לשירות.
יוסי פוקס:
שרון, זה בדיוק החילוק, מה ייחשב ביעדים זה רק שב"כ, מוסד, שב"ס, אבל אין סיבה למנוע מכאלה שלא יגיעו לדבר הזה שיילכו לכל מיני שירות לאומי, כיבוי אש וכו'. זה לא ייחשב ביעדים. זה התיקון שהוא רוצה.
היושב ראש, הוא פונה לרח"ט תומכ"א, תת אלוף שי טייב, ובין השאר מה שאומר ראובן פינסקי, המנכ"ל, שאם עכשיו יבטלו את השירות הלאומי או לא יסדרו את זה, אז במד"א יהיו פחות, 1,000, 5,000 או לא משנה כמה. מה שאני רוצה להגיד, שלהבדיל ממד"א, במוסד, בשב"כ, בצבא, משטרה, שזה כרגע מה שמתעסק החוק הזה, ישנם חיילים. הצבא יודע לתת חיילים, והוא נותן, לא רק יודע לתת, הוא מקצה חיילים מקרב ה - - -
דברי דובר/ת #666 | 74 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שאני אומר, שהצבא יודע להקצות חיילים, להבדיל מכל השירות הלאומי האחר ששם הצבא לא נותן חיילים וממילא גם השירות לא נספר, במקצועות האלה שעכשיו הכנסתם אותם יש חיילים. אני מדבר לפני האירוע - - -
דברי דובר/ת #668 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מי אומר שזה לא נכון?
דברי דובר/ת #670 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
חבר הכנסת שטרן, במשרד הביטחון, שב"כ, מוסד, שירותי לאומי בלבד, צה"ל יודע לשים שם חיילים.
כן, הוא שם.
דברי דובר/ת #672 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
אני יודע. רק שירות לאומי בשלושת הגופים האלה יש למעלה מ-800.
אני יודע, אני לא מדבר על זה.
דברי דובר/ת #674 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
לא, אתה אומר שאין מצב שיש גם צבא וגם שירות לאומי.
תיכף אני אגיד לך.
דברי דובר/ת #676 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מכיר את הבנות הדתיות - - -
דברי דובר/ת #678 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא רק בנות דתיות, רשות הטבע והגנים, איכות הסביבה.
הוא צודק. מה שאני אומר, ואני אראה איך אחרי זה יש לזה פה עוד ידיים, גם בשם שלא סתם הורידו את המילה 'לאומי' מהדבר הזה. הבנות שפינסקי מדבר עליהם, אלה בנות שבאות לשירות לאומי כמו הבנות הדתיות - - -
דברי דובר/ת #680 | 40 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איזה חוק? אני אגיד לך, ב-2014, בחוק שנסמכים עליו - - -
דברי דובר/ת #682 | 12 מילים
◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
אני חוזר ברשותך למקום שהייתי בו. במצב שהחוק מסדיר את יעדי המינימום כמובן של גיוס לצבא ואת המעמד של תורתו אומנותו, אנחנו היינו רוצים שהפוקד בסמכותו, לא חייב, אף אחד לא מגדיר לו כמה הוא צריך לאשר – גם היום יש לנו הסדרה, הפוקד קובע כמה הוא מאשר לשירות לאומי אזרחי, זה כפי הגדרתו בחוק היום, כמה הוא מאשר,...
יעקב אשר:
זאת אומרת שזה תורם לכוח האדם או לא של הצבא? דעתך, לא על דעתם.
ראובן פינסקי:
אני מגיע לזה עוד רגע. בסוף ברגע שייכנסו בשירות אזרחי לגופים שם יש ימ"לים בהסדרה שצה"ל יחליט עליה, יכול להיות שזה יפנה לו חיילים שהיום מוצבים בגופים האלה ויכולים להיות חיילים בליבה של צה"ל. אבל הם יודעים להגיד, אני לא מדבר על זה.
שי טייב:
המקום הזה צריך להחליט את זה, שהם מורידים 500 שיאים מצו השירות המוכר למשטרה ומביאים במקומם - - -
יוסי פוקס:
לא, למה? יש הסכמה עם שר הבל"מ, הוא מרחיב את המסגרת של כמה אפשר לקבל.
שרון ניר:
רגע, בואו נבין את מה שאומר שי. זה חשוב.
שי טייב:
אמרתי את זה גם בשני דיונים.
ראובן פינסקי:
בתוך השירות האזרחי הביטחוני, דיברתי על זה קודם, יש תרומה משמעותית לביטחון, יש סדרה של מסלולים חדשים. עכשיו סיימנו קורס שלישי של לוחמי אש, יש לנו עוזרי סוהר בבתי הסוהר, יש לנו סיירים במשטרה, תפקידים בליבה הטכנולוגית של כל הגופים הביטחוניים האלה.
יעקב אשר:
שאלה. בתפקידי עוזרי סוהר, זה אחד התפקידים שגם הצבא היה מציב שם חיילים או חיילות?
ראובן פינסקי:
היה מציב, כבר לא, היה מציב והפסיק. בדיוק הייתי בטקס בשב"כ, זה כמובן אושר לפרסום, של כל החבר'ה שלנו שסיימו שנתיים של שירות. פעם ראשונה שיש לנו משרתים חרדים בשב"כ ונקלטו לשורות הארגון. הצורך הלאומי המבצעי, ידברו עליו גם הגופים, הוא משמעותי מאוד.
מאיר פרוש:
לא הייתה עתירה איך החרדים נכנסים לשב"כ?
ראובן פינסקי:
מתווה הגילאים וכל הנושא של כמה יוכלו להצטרף לשירות האזרחי, באיזה גילאים וכו', אני מזכיר שוב, יש את מה שמגדיר את החוק שהוא רף המינימום. מעבר לזה סמכות הפוקד מעת לעת, כמו שקרה אחרי ה-7 באוקטובר, ישבנו ישיבות, חלקן היו סוערות ומתוחות, היחיד שהכריע בסוף זה ראש אכ"א והוא הגדיר שתהיה לנו מכסה, לא נוכל לגי...
רם בן ברק:
שאלת הבהרה, אותם 1,000 הם עם פרופיל קרבי?
שי טייב:
המגבלה ששמנו היא מגבלת גיל ומגבלת מצבים משפחתיים ולכן יכול להיות שיש שם בעלי פרופיל קרבי.
שי טייב:
לכן ככל הנראה הוא לא היה מוצב שם.
יוסי פוקס:
בדיוק, עדיף שהוא ישרת אותם מאשר שיישאר בבית.
שרון ניר:
אני מסכימה איתכם, אז למה לא נגביל מראש ששירות אזרחי זה מגיל 21? אני מציעה לכם הצעה, למה לא נגביל מראש ששירות אזרחי, חשוב ככל שיהיה, לא יהיה בגיל 18 לחרדים, אלא בגילאים יותר מבוגרים כי אנחנו מבינים שזו אוכלוסיית הליבה שאנחנו רוצים להתעקש עליה להיות לוחמים. בואו נגביל את השירות האזרחי.
שרון ניר:
אבל עכשיו רוצים להשאיר את זה בלי המגבלה הזאת של גיל 21?
רם בן ברק:
היום הוא יודע שבגיל 25 הוא הולך לשירות אזרחי, הוא יחכה לגיל 25.
ראובן פינסקי:
אחד הדברים שאנחנו גם קראנו בחוות הדעת וגם חלק ממנו נמצא בחקיקה שהגשנו מזמן, אנחנו נגיש תיקון לחוק שלנו על פי ההחלטות הראשיות שייקבעו פה כמובן וזה יבוא יחד. אחת, אנחנו מציעים להגדיל את מספר השעות בשירות האזרחי ביטחוני ל-40 שעות, לרף שיש בכל שאר השירות הלאומי. זה הוגש פה לוועדה בזמנו, לא דנו בחוק הזה.
למה 40 שעות דווקא?
דברי דובר/ת #713 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
זה מה שמוגדר סוג של משרה מלאה בכל השירות הלאומי בכל המדינה.
וכאלה שהולכים לצבא או לשב"כ, שם יעבדו שמונה שעות?
דברי דובר/ת #715 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
זו התשובה, התשובה היא ש-40 שעות זה כל השירות הלאומי. זה בעצם מיישר קו, זה לא נותן הנחה.
זה נותן הנחה ביחס לחייל.
דברי דובר/ת #717 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
תלוי איזה חייל, יש כל מיני חיילים, יש חיילים שהם בשוחות וקרביים - - -
אין חייל שיש לו הגבלה של שמונה שעות ביום.
דברי דובר/ת #719 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין חייל שיש לו מראש הגבלה, אני לא מכיר את זה.
דברי דובר/ת #721 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אתה לא מכיר חיילים שעושים שבוע שבוע?
אני לא מכיר חיילים שמתגייסים לשמונה שעות.
דברי דובר/ת #723 | 7 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
משהו שלא העליתי בעבר ואני חושב שגם הוא עשוי להיות משהו שיקל על סוגיית שאלת השוויון וכו', אני חושב שבמסלולים של השירות האזרחי הביטחוני אין שום סיבה שלא יבואו למילואים בעתיד. זה משהו שצריך לדבר עליו עם צה"ל, אין שום סיבה, פיקוד העורף היום יודע להציב בכב"ה חיילי מילואים בעת חירום, יודע להציב במד"א חייל...
ראובן פינסקי:
ברור. יכול להיות שבסוף השירות הם יצטרכו לעשות רובאי 02, לא יודע, צריך לדבר על זה. אני חושב שזה לא דבר שהוא מופרך, זה דבר שכדאי לעשות אותו, אם כבר משנים פרדיגמה.
יעקב אשר:
מה מחייב אותו? כשהוא חותם על ההסכם אם הוא מתקבל?
ראובן פינסקי:
אין לי פרטים כרגע, צריך לשבת ולעשות על זה עבודה. גם עוד לא הצגתי את זה לתומכ"א. אני קיבלתי את שינוי לוחות הזמנים ואת חוות הדעת אתמול ב-11 בלילה.
יעקב אשר:
מירי, הוא רצוני בתנאים מסוימים, זה יכול להיות אחד התנאים.
ראובן פינסקי:
אני רוצה לסכם את הדברים שדיברתי עליהם. אחת, זה לעניין שאלת השוויון וכו', כמובן גם לעמדת השירות הלאומי אזרחי צה"ל צריך לבוא בפער לפני השירות האזרחי. אגב גם בתשלומים זה קורה, גם בכל שאר הדברים. שתיים, אנחנו הצענו ונציע שוב, במידה שהחוק הזה יתקדם החוק שלנו גם יתקדם ונציע להאריך את השעות ונבוא בדברים עם...
לא את החיילים, את המתנדבים התכוונת. השתמשת במושג חיילים.
דברי דובר/ת #732 | 9 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
ראובן פינסקי:
כי שי אמר תוך כדי שהם כנראה יצטרכו להפוך לחיילים בסוף באיזה שהיא תצורה, אבל אני מתכוון למשרתים שלנו, כן. זה לא בדיוק מתנדבים.
ושני הדברים המשמעותיים, אחת, אנחנו מאמינים שהשירות האזרחי, דיברתי על הגילאים, 24.8 היום, דיברתי על נשואים פלוס ילדים, זה משהו שהוא משלים לצה"ל ולא חליפי לצה"ל. אנחנו מבקשים ש...
ינון אזולאי:
ומה זה אומר, שהוא יפנה גם לארגונים חברתיים?
ראובן פינסקי:
שאפשר יהיה להפנות גם לכב"ה. כרגע בחוק הם עפים החוצה.
רחל פיסם:
אני מקשיבה בקשב רב לדיון. האירוע של כבאות והצלה לא יכול להיות גזור משאר הגופים שעליהם מדברת הוועדה בכבוד וביראה. כבאות והצלה ללא ספק היום נמצא בחוד החנית של האירועים האזרחיים, רק המלחמה האחרונה עם הפילוחים ועם ההגעה ועם יחידות החילוץ, כולל זה שכבאים משרתים מעבר לקווים, גם בעזה, גם בצפון, מגויסים ולו...
רחל פיסם:
הם מעבר לתקנים והם כוח אדם מצוין. יושב פה איציק, שהוא שהאחראי על כל המערך הזה בכבאות, אנשים שהגיעו חרדים, אני חרדית, זה חרדים מהאמצע של האמצע של הפוקוס של החברה החרדית.
מאיר פרוש:
אבל הם לא מצביעים למפלגות הנכונות.
רחל פיסם:
אני לא בדקתי את זה בתנאי הסף. ואני יכולה לומר שבכבאות גם יש זרוע שמופעלת על ידי צה"ל, הכבאים הכתומים.
יושבת פה אישה חרדית, לובשת מדים ופרוש מזלזל בה. אז מה אם היא חרדית? היא לובשת מדים.
דברי דובר/ת #747 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
על כך שהיא מדברת על אלה שלא מצביעים ליש עתיד.
לא, על זה שהיא לובשת מדים כאישה.
דברי דובר/ת #749 | 7 מילים
◂ 34 הפסקות — לחצו להצגה
רחל פיסם:
לוחמי פיקוד העורף עושים אצלנו מילואים, אלפי לוחמים היו אצלנו בכל המלחמה. פקע"ר יודע לשים, זה נקרא אצלנו כבאים כתומים, הם אנשים שמיועדים ללחימה השוטפת ובהחלט מה שאמר יושב ראש שא"ל, הם יכולים להיות אותם לוחמים שיעשו את כל הסבב הזה של שירות לאומי ובסוף יהוו חלק מהימ"לים, אנשים שזה התפקיד שלהם.
היועצת ה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים האלה. אני יכול להגיד שכאשר ישבנו ועמלנו על החוק יחד עם היועצת המשפטית שפה לידי אני מאוד רציתי שאתם תהיו בחוק. גם את זק"א רציתי.
יעקב אשר:
אנחנו שומעים כאן מלוחמת, מלוחמי אש.
יעקב אשר:
בסדר, אבל עכשיו לצורך הדיון - - -
עוזי דיין:
כשהיא אומרת לוחמים היא מתכוונת כבאים, נכון?
רחל פיסם:
הם בקו הראשון המבצעי לכל דבר ועניין.
רחל פיסם:
אני לא מייצגת אותם, אני אומרת לך את התוצאה.
ינון אזולאי:
אגב הם מעמידים בפניהם את הצרכים שהם צריכים גם.
יולי יואל אדלשטיין:
אני אתחיל משני דברים. אחת, אמרתי למר פינסקי באופן אישי שאני מרגיש כל פעם מאוד לא נוח כאילו אני נלחם בשירות לאומי או שירות אזרחי ביטחוני. אני מעריך את הגופים האלה, אוהב את הגופים האלה, הם עושים עבודה מדהימה, אנחנו כאן לא עוסקים במרקם החברתי במדינת ישראל, אלא עוסקים בהצעת חוק ספציפית שמונחת כאן בפנינו...
יעקב אשר:
היא לא קשורה למרקם החברתי במדינת ישראל?
יעקב אשר:
לא, אין פה קשר? דבר ש-70 שנה עובד בצורה מסוימת זה לא משהו שמשנים במרקם?
יולי יואל אדלשטיין:
קודם כל, חבר הכנסת יעקב אשר, ידידי, אני באמת מבקש, כמו שאני לא מפריע לאחרים, מבקש לפחות יחס שווה.
יולי יואל אדלשטיין:
דבר שני, אני זוכר איך אתה כל פעם קופץ כשמישהו מתחיל למשל לדבר על לימודי ליבה. אתה אומר: מה זה קשור? מה, אתם רוצים להיכנס לנו למערכת החינוך? אז מה, אנחנו לא עוסקים במרקם החברתי?
אני מבקש לדבר רק על החוק ואני נוהג לדבר רק על סעיפים ספציפיים שכרגע נידונים. אני התלבטתי מאוד, אדוני היושב ראש, אם לבקש זכו...
יוסי פוקס:
אני רק רוצה לומר גם לאנשי כיבוי אש, שבאמת עושים עבודת קודש, אני חושב שאין חולק פה, ההבדל בין הגופים, נקרא לזה הביטחוניים שהוגדרו פה במפורש, שהם ייכללו ביעד עד 10%, שזה משטרה, שב"כ, מוסד ושב"ס, לבין כיבוי אש, ולצורך העניין גם זק"א, מד"א וכו', הוא מאוד פשוט. בגופים הראשונים צה"ל שולח לגופים האלה כוח א...
רחל פיסם:
זה כן מחליף, כי צה"ל מכניס לנו חיילים בסדיר.
רם בן ברק:
במקומות אחרים יש מספיק אנשים שנפסלים ללוחמה שיכולים להגיע לשם?
חסרים לי לוחמים ותומכי לחימה, זה לא כאלה שהוא מפנה לגופים האלה.
דברי דובר/ת #784 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה קונצנזוס, כולנו פה רואים, יש פה את לוחמי האש, יש פה נציג של זק"א, כולנו יודעים את התרומה הגדולה שלהם, וכן, תמיד מדברים על חוסן לאומי, על עוצמה, על כוח, צריך לזכור שכשמדברים תמיד כרפרנס על ה-7 באוקטובר איפה היו כל הארגונים האלה ב-7 באוקטובר, כשאומרים חוסן לאומי ותרומה לביטחון.
גם אחים לנשק.
דברי דובר/ת #786 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
הנה כמובן שישר אתם קופצים. שוב פעם, הפרדוקס הגדול, אני אקבע כדי למנוע, איך אתם קוראים לזה? חוק השתמטות, אבל מי שקורא לסרבנות במשך חודשים ארוכים וזה מגיע לכלי תקשורת בעולם וזה מחליש את העם, זה בסדר, זה אני רוצה. כמה צבוע אפשר להיות? אבל בואו נמשיך. אתם רוצים לחשוף את צביעותכם בפרהסיה? בעיה שלכם, אני ...
תודה.
דברי דובר/ת #788 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לענייננו. סליחה, חשבתי שאתה מדבר.
דברי דובר/ת #790 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה בקריאה שנייה. אתה עונה לי אתה בקריאה שלישית. אתה בקריאה שלישית, צא החוצה בבקשה.
לא עניתי לך.
דברי דובר/ת #792 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ממש פוחד.
דברי דובר/ת #794 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תתבייש לך.
דברי דובר/ת #796 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תזכור שאחים לנשק עשו יותר ממך ב-7 באוקטובר.
דברי דובר/ת #798 | 8 מילים
פרוטוקול 505
— 2025-12-14
(97 דברי דובר/ת)
אני אמרתי לדרור שאני קראתי בישראל היום מה הוא חושב.
דברי דובר/ת #31 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רק אומר.
דברי דובר/ת #33 | 3 מילים
◂ 53 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא היה עובד תחתי. קדימה. שנייה אחת. שרן, אני הייתי משוכנע שאת בדרך לאוסטרליה עם הטרגדיה הגדולה שם.
היו"ר בועז ביסמוט:
אין לי ספק. בדיוק חשבתי על זה. זה פשוט אירוע מזעזע ואת מכירה היטב את סידני ואת בונדיי ביץ'.
היו"ר בועז ביסמוט:
את גם יודעת היטב כסגן שר החוץ על ההפגנות באוסטרליה ועל ההצהרות המזעזעות של ממשלת אוסטרליה. פה אנחנו מסכימים כולנו.
שרן מרים השכל:
בועז, תבין שעכשיו ראש הממשלה הצהיר הצהרה והוא לא קרא לזה תקיפה אנטישמית נגד יהודים, איסלמיסטית. הוא נמנע מזה ועדיין משתמש ברטוריקה הרכה של "נפגעה הקהילה היהודית".
שרן מרים השכל:
הרטוריקה שלהם היא מה שהלהיט את הלהבות של האנטישמיות. זה משהו נורא.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. תתייחסי לזה אחר כך בהמשך. דרור אידר, כמה מילים בקצרה כי אני רוצה לחזור לחברי הכנסת.
דרור אידר:
קודם כול, אולי שוועדת החוץ והביטחון תוציא איזושהי קריאה וגם לא היה מזיק אם אנחנו נזמין את השגריר שלנו שם להתייעצות בארץ.
דרור אידר:
אלעזר, אולי קראת קטע. לא הספקתי לכתוב את הכול אבל אגיד בקצרה שאנחנו עם מולאם. אנחנו בוחנים את ההווה שלנו לא רק בפרספקטיבה סינכרונית של מה שקורה היום אלא גם בפרספקטיבה של נצח, פרספקטיבה היסטורית.
אני שותף ומבין את הזעם אבל אנחנו רוצים לתקן ולרפא את החברה ויש פה איזשהו פצע שהוא עוד מעט בן 78 שנים. אספ...
מאיר פרוש:
לא הבנתי. על מה הוא מדבר?
הוא מסביר על החוק.
דרור אידר:
באופן כללי, יש לחברה החרדית מחסום של תודעה כלפי השירות הצבאי ולכן כל חוק שיהיה בהסכמה של ההנהגה הרבנית, זה הדבר החשוב. זה החידוש פה, שהרבנים, ההנהגה גדולי הדור באים ואומרים "אנחנו רוצים לפתור את הסיפור".
האנשים פה כל הזמן חושדים, שאולי הם באים לרמות. אני לא חושב שאדם ששקוע כל חייו בלימוד תורה מהבוקר...
דרור אידר:
בסופו של דבר, בעוד עשר שנים אנחנו לא נדבר יותר על זה והחברה החרדית תהיה חלק גם מהשירות הצבאי.
מירב כהן:
אבל החוק הזה לא מעלה אותנו על המסלול גם אם יש לנו סבלנות, גם בחלוף עשר שנים.
שרון ניר:
למה, הם אומרים שמי שלא לומד יתגייס?
דרור אידר:
את לא מאמינה ש-1,000 אנשים יתגייסו?
קארין אלהרר:
אפילו למי שלא לומד לא אומרים ללכת להתגייס.
מירב כהן:
ברור שהכול צריך להיות בסבלנות ושום דבר לא יקרה - - -
מירב כהן:
אבל צריך לעלות על המסלול. זה משמר את השיטה הקיימת.
יעקב אשר:
דבר אחד לסדר הדברים. כולנו מבינים, אנחנו פה בוועדות שנים רבות, אנחנו ותיקים וניהלנו ועדות. אין ספק שחלק מהאנשים שיש פה - - -
קארין אלהרר:
אני רק רוצה להגיד שהוא שמר על עצמאות הכנסת, בניגוד למה שקורה בימינו.
יעקב אשר:
נכון, תודה רבה. זו תעודת יושר בשבילי ואני חושב שכך צריך לנהוג כל אדם. - - - אבל כשמתחילים לקחת את עצמאות הכנסת ומתחילים לקחת את עצמאות חברי הכנסת – אני אומר את זה לסדר הדיון של כולנו – אין פה שום ספק שיש כאן פיליבסטר מתמשך שעבר עכשיו מנאומים חוצבי להבות אש לשאלות לגיטימיות.
אני לא רוצה לוותר על אף ש...
יעקב אשר:
בתחילת הדיון העירו על הנושא של ועד הישיבות. הנושא של ועד הישיבות היה גם בחוק הקודם בתצורה הזאת וגם בחוקים הקודמים. תבחרו, תיקחו את הדברים שאתם באמת חושבים שהם נוראים ואיומים ותדברו עליהם. לא, על כל דבר ודבר, בואו נדבר לגופו של עניין. אני מדבר כרגע כיועץ של הצבא, לא הסכימו לקחת אותי כיועץ.
יעקב אשר:
כבר שעה אני מנהל משא ומתן ולא מסכימים. כשאתה בא כצבא ועומד מול עולם הישיבות, שהוא עולם ענק שמורכב ממאות ישיבות ויש גוף שמרכז את זה שהוא גוף שקוף - - - רם בן ברק היה בסיור במקום הזה וראה.
יעקב אשר:
בוועד הישיבות. הכול ממוחשב והכול מסודר. אגב, יושב-ראש ועד הישיבות, אני לא יודע כמה מכם קיבלו בדואר מעטפה עם סכין. אני יכול להראות לכם את זה מהתקופה הזאת. אני לא מדבר על ההפגנות אצלי ואצל ינון. יש מקום שעובד בשקיפות מול הצבא ומרכז את הדברים.
נכון שמבחינה משפטית, עורכת הדין פרנקל שור צודקת פה והיא גם ...
יעקב אשר:
רגע, אני לא נכנס כרגע לכל מספר זוכה. זה יהיה לא רציני שאני אומר את זה כרגע אבל גם בנושא הזה של ראש ישיבה, יש ראשי ישיבות ויש ישיבות שיש בהן כמה ראשי ישיבות, יש ישיבות שבהן יכולים ללמוד תלמידים שעושים דין לעצמם והם יפילו את כל הישיבה שלא עושה דין לעצמה? אפשר להתווכח על מספר כזה או אחר - - -
יעקב אשר:
רגע, למה אתם מפריעים לי? תיתנו לי לומר את שלי.
יעקב אשר:
אני אומר עוד פעם שאתם מדברים על דברים שאתם לא מכירים, אתם לא מבינים אותם - - - אתם לוקחים ציבור ענק והופכים את כולו - - - אתם לא משאירים אחד.
לא, זה בגלל שאתה פונה אליי.
דברי דובר/ת #87 | 6 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תבדוק. כדי להסביר את הדבר הזה אני אומר עוד פעם, קצת כבוד. בטח בימים כאלה. איפה סגנית שר החוץ? היא בטח הלכה לחדר המצב. בימים כאלה לא לוקחים ציבור שלם וקוראים לו משתמט. הוא לא שקרן, הוא לא רמאי.
יעקב אשר:
זה חשוב, אל תפריעי לי. אני מבקש יפה מאוד.
יעקב אשר:
לקחו את זה ודיברו על חדלות פירעון ועל עמותה שהולכת להתרסק. חברים, בואו.
יעקב אשר:
לא, תקשיבי. לכל עובדה יש את העובדה שלה.
יעקב אשר:
המקום לא הולך להתפרק, לא תקציבית. זה נכון שבמשך שנים היה תקצוב שהופסק עכשיו בעקבות כל העליהום מהדבר הזה, אבל הוא לא מבוסס רק על זה. כבר באים לפסול אבל תסתכלו בסוף על טובת המערכת אם יהיה חוק. אתם לא רוצים שיהיה חוק, זה משהו אחר - - - אני מבקש דבר אחרון, אדוני היושב-ראש.
אני מבקש את אותן אמות מידה של הקשר לסעיף.
דברי דובר/ת #107 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הנה, אותן אמות מידה. דיברת פה היום - - -
אני יודע באיזה צד אתה.
דברי דובר/ת #110 | 5 מילים
◂ 87 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני אומר עוד דבר שקשור לסעיף הזה אבל הוא גם כללי. הזכירו פה לא פעם את עמדת הצבא על כך שצריך 12,000 חיילים נוספים. אני חושב שגם כשעושים תהליכים בצורה כזו או אחרת, לא כל הפתרונות יכולים לבוא מחוסר במקום אחד.
יש חוסר במקום אחד שנמצא פה על השולחן אבל יש עוד חוסרים שבאים מכל מיני דברים. יש כל מיני החלטות...
יעקב אשר:
הנה. תודה לדמוקרטיה. עכשיו תשירי "דמוקרטיה".
יעקב אשר:
קארין, אני מבקש אישית, בסדר? יש את הנושא של גרעיני נח"ל שגם מורכב מאותה סמכות של שר הביטחון. יש את הנושא של משוחררי מצפון או פציפיסטים.
יעקב אשר:
אני לא יודע. אני לא יודע כמה, לא ספרתי ואני לא אשקר. יכול להיות שהכול ביחד זה עשרות בודדות. יש מקומות מסוימים שבהם כמה אנשים - - - דווקא לפי ערים, אם אנחנו מדברים על 20% לפי ישיבות אולי בואו נראה לפי ערים כמה כאלה שלא משרתים בצבא יש?
יעקב אשר:
זה לא זה במקום זה, אבל כשבאים בכזאת דקדקנות על כל דבר ודבר ורבים על 1%, על 20% או על 10%, אני רוצה תמונה מלאה של כל הנושא. איפה יש לצבא עוד מקומות ומה הוא עושה בשביל הדבר הזה, לא כביקורת. אם אתם כוועדה כל כך נכנסים לקרביים של היושבים כאן משמאלי, תיכנסו לבדיקה הכללית.
יעקב אשר:
מאיפה ממלאים את החסר? לא הכול מטרה אחת אפילו שהיא מטרה גדולה מאוד מבחינתם.
מירב כהן:
בגדול, הציבור החרדי לא מתגייס.
יעקב אשר:
תודה על ההקשבה. אני אומר תודה לפרוטוקול.
מירב כהן:
לסיכום דבריך, התמונה הגדולה היא שההנהגה החרדית קוראת לצעירים שלא להתגייס.
שלומי דמרי:
יש לי הערה של שתי מילים, זה קצר. דיברו על העליהום לגבי החברה החרדית, אף אחד אחר לא הביא - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
משפט אחד אבל אתה לא בזכות דיבור. אתה יודע שיש פה התנהלות? קודם חברי הכנסת ואחריהם אתה מדבר.
שלומי דמרי:
כן, אני יודע. לכן ביקשתי רשות. - - - בסדר גמור. זה נכון שהעליהום על החברה החרדית לא צריך להיות רק עליהם אבל מי שהתחיל את העליהום זה החוק הזה, שנוגע רק לחברה אחת.
היו"ר בועז ביסמוט:
אוקיי, זו דעתך. אני לא מקבל את זה אבל זו דעתך. חבר הכנסת אביחי בוארון.
אביחי אברהם בוארון:
אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על סעיף 26יא. תרשה לי להתייחס קודם לסעיף ולאחר מכן לומר כמה מילים.
אביחי אברהם בוארון:
כמובן, הכול מדבר על הסעיף. - - - בסופו של דבר, הסעיף מאוזן והוא מדבר על כמה התניות פתיחה. השר יקבע בתקנות מי יהיו הישיבות. - - - אפשר מים לאלעזר שטרן? באמת, - - - אתה בן אדם רציני, תכבד את עצמך. - - -
הסעיף מדבר על שר שיקבע בתקנות, הסעיף מדבר על ועד ישיבות שימליץ, הסעיף מדבר על 40 ועל 45 שעות וזה רף...
שרון ניר:
20% לאי-התייצבות. - - - לאי-התייצבות, לעבירה על החוק.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, אי-אפשר ככה. די - - - שרון, אבל הוא מדבר. - - - לא, אני לא מוכן. אמרת את זה כבר. אמרנו את זה בדיון הקודם פעם, פעמיים שלוש. את לא מחדשת ואני רוצה להמשיך בדיון. בבקשה.
אביחי אברהם בוארון:
תהיה גם הוצאה. יש פה מנגנון שמאזן ומוציא ישיבות מהרשימה, או 20% או בעל תפקיד בישיבה שאינו ממלא את הוראות החוק או שפועל בניגוד להוראות החוק. יש פה גם מנגנון יציאה והוצאה של ישיבה מהרשימה. יש פה רצון ושאיפה לעשות פה משהו מאוזן. זה דבר ראשון.
מירב כהן:
בוארון, כנראה לא היית כשהיועצת המשפטית אמרה ש-20% זה יותר מדי.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא קטעו אתכן ואתן תיתנו לו לדבר. אחרי זה תהיה התייחסות - - - אלעזר מהאופוזיציה ישלים את השאלות שהוא טרם שאל. יש להניח שאם יש פה משהו שלא מצא חן בעיניו - - - יש להניח שהוא חושב כמותכן. אני לא יודע, יש לי הרגשה כזו.
שרון ניר:
אדוני, אבל לנרמל אי-התייצבות לשירות לצה"ל - - -
מירב כהן:
הוא פשוט לא היה בחלק שמירי התייחסה ואמרה ש-20% זה יותר מדי.
יעקב אשר:
יש פה אנשים שלא היו בכל הישיבה, באים בסוף ומדברים על הכול.
אביחי אברהם בוארון:
אדוני היושב-ראש, אני שומע את קארין אלהרר מדברת על שינוי הרכב ועד הישיבות. עד שאתה משנה את הרכב המל"ג - - - אף אחד לא חשב לשנות את הרכב המל"ג.
אביחי אברהם בוארון:
דבר שני, המל"ג דואג לאוניברסיטאות וועד הישיבות דואג לישיבות. שרון, את מחטטת אם הם לומדים באמת או לומדים באמת ואני רוצה לדעת כמה שעות הוא - - -
אביחי אברהם בוארון:
הנה, הגעתי לפאנץ'. אתם עושים בכל מחיר פיליבסטר לחוק הזה. אתם מעכבים אותו. אנחנו רוצים חוק. אנחנו רוצים לגייס את הצעירים החרדים. הילדים שלי - - -
שרון ניר:
הסבל של אנשי המילואים נראה לך פיליבסטר?
אביחי אברהם בוארון:
סליחה, הילדים שלי נמצאים במילואים כבר מאות ימים. אני רוצה עוד חיילים חרדים ואתם לא נותנים להם להתגייס.
שרון ניר:
תסביר לילדים שלך איך אתה מעז להגן על חוק כזה.
שרון ניר:
יש חברי קואליציה שאמרו שהם לא יכולים להראות את הפרצוף שלהם בבית בגלל החוק הזה, שלא נתבלבל.
אביחי אברהם בוארון:
הוציאו 70,000 צווים וראינו שזה לא עובד כך. הדרך היחידה שזה יעבוד בה ונזכה לגייס פה עוד אלפי בחורים כבר השנה, היא אם נעביר את החוק הזה בהקדם, כבר בחודש ינואר - - - חברים, כשאתם מדברים אני לא מפריע לכם.
אביחי אברהם בוארון:
כבר בחודש ינואר אנחנו רוצים להעביר את החוק הזה. יהיה לנו חצי שנה ואתם תראו אם אנחנו נגייס או לא נגייס אבל יש לי תחושה שאתם בכלל לא רוצים שנגייס. אתם לא רוצים שנצליח באירוע הזה.
מירב כהן:
יש עלייה של 65% שאתם עוצרים עכשיו כי אתם מחזירים להם את הכספים.
מירב כהן:
אתם עצרתם את הכסף, למה להם להתגייס?
אתה לא מבין.
דברי דובר/ת #198 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי, אתה לא מבין.
דברי דובר/ת #201 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
חבר הכנסת בוארון, צר לי שאתה לא מתייחס לגופו של חוק ואתה יודע מה?
אתה אורח פה. כמה זמן אתה בוועדה שאתה אומר שאתה היחיד?
דברי דובר/ת #206 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
איך אתה יודע שאתה היחיד?
דברי דובר/ת #209 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, גם בדיון הזה. אתה לא היית.
דברי דובר/ת #211 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן.
דברי דובר/ת #213 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך אתה אומר דברים כאלה?
דברי דובר/ת #215 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, התייחסתי לסעיף.
דברי דובר/ת #217 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
חבר הכנסת בוארון, אני רוצה להגיד לך דבר אחד.
תשאל את יושב-ראש הוועדה.
דברי דובר/ת #219 | 4 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
הניסיון שלכם להטיל דופי בכאלה שמתנגדים לחוק הזה הוא פשוט בושה וחרפה כי הפוזיציה היחידה - - -
שרון ניר:
הפוזיציה היחידה שכל אחד צריך להגיע איתה לוועדת חוץ וביטחון - - -
שרון ניר:
כל אחד צריך להגיד מהפוזיציה של המשרתים, של הציבור המשרת. זאת הפוזיציה היחידה שאני מסתכלת דרכה.
שרון ניר:
אתם ממש לא הקואליציה של הציבור המשרת, אחרת לא הייתם מביאים כזה חוק שהוא חרפה.
אביחי אברהם בוארון:
אני הקואליציה של הציבור המשרת ואת גורמת לזה שחיילים משרתים שתומכים בחוק הזה, ישרתו יותר ויותר.
שרון ניר:
חרפה מוסרית. אנשים שמשרתים סובלים ויסבלו עוד יותר עם החוק הזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, שרון. - - - הדברים ברורים. שרון, תודה. קארין אלהרר, תתייחסי לדברים שאמר אביחי כי רצית לדייק. בבקשה.
קארין אלהרר:
חבר הכנסת בוארון, אם אתה רוצה לצטט אותי לפחות תעשה את זה כמו שצריך. לא אמרתי להתערב במי יהיה בוועד הישיבות. אמרתי שוועד הישיבות הוא בלם שאין בו צורך כי בסופו של דבר, מועברים נתונים ממשרד החינוך לצה"ל. צה"ל הוא המגייס, הוא אמור לדעת מה הנתונים ואני לא רוצה מתווכים באמצע. אני רוצה נתונים אל מול גיוס, ...
אני מבקש גם להתייחס, הוא דיבר עליי. - - - רק על המשפט של בוארון.
דברי דובר/ת #241 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא אמר שהוא היחיד שמתייחס לסעיף והוא בא מאוחר, זה די נדיר שהוא כאן.
דברי דובר/ת #243 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני רוצה שזה יהיה גם לפרוטוקול. - - -
דברי דובר/ת #245 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, לא להפריע. - - - אלעזר, יש לי הפתעה. מאחר שהתחלת, תשלים גם את השאלות שלך.
יופי, תודה.
דברי דובר/ת #247 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דבר ראשון הייתי רוצה לשאול את משרד החינוך, הקריטריונים שכתובים כאן להגדרה מה יהיה - - -
דברי דובר/ת #249 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אלעזר שטרן, הושעיה.
דברי דובר/ת #251 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הושעיה.
דברי דובר/ת #253 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אמרתי לך, לא. מה קרה לך? אני יש עתיד.
יש כל מיני אנשים שיש להם בתים פוליטיים. שיהיה ברור, הבית שלי זה הערכים שלי ואחריהם הבית בהושעיה. עכשיו נתקדם. אני בעד חברת הלומדים, כפי שנאמר בציטוט פה, ובתנאי שלא יחשבו שרק הם מייצגים את היהדות ורק הם שמרו על העם.
כבר אמרתי יותר מפעם אחת שבמקום שאבא שלי גדל בו, ליד ישיבה גדולה מאוד, היו צריכים לעבור צד של הרחוב כשדיברו עברית כדי שחס וחלילה לא יעלו לארץ ישראל. אני מציע שאת הקרדיט על - - -
דברי דובר/ת #256 | 87 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על הקרדיט הזה של מי שמר עלינו ובאיזו תורה, אני לא רוצה לעשות תחרות עם אף אחד אבל שגם אף אחד לא יזלזל בתורה שלי.
דברי דובר/ת #258 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר. קדימה, לשאלות. באמת, יש פה דוברים רבים. תשאל את השאלות, מספיק.
אני חושב שבשאלות שיש פה על הקמת ישיבה או מהי ישיבה, אין מגבלות כמו על ישיבה תיכונית או על בית ספר יסודי או על גן ילדים. לדוגמה, כמה אנשים צריכים להיות שם? אם קראתי את החוק הזה נכון על פניו, הקריטריונים שישנם הם שכל אחד יכול להקים ישיבה בין אם ילמדו שם 40 שעות או 45 שעות.
דברי דובר/ת #260 | 57 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
זה בסעיף הזה. בועז, אני שמעתי גם אותך אומר פעמים רבות מאוד, מקובל – גם פה מחקתם – שאנחנו לא רוצים לגייס בחורי ישיבה שלומדים כל הזמן אלא את אלה שלא לומדים. אני רוצה להגיד שכל אלה שלא לומדים קיבלו את הפתק מוועד הישיבות לאורך שנים רבות מאוד, עשרות ומאות אלפים.
מצד שני, נגיע לזה שיש לנו פה בתוך החוק סעיף שאומר שאם מישהו שיקר שנתיים, לא ניתן לו לחתום עוד. כאן יש גוף שלפי ההגדרה של כולם, יודעים שעשרות אלפים שהוא חתם להם, לא למדו 45 שעות, לא 40 ולא 20 ואתה שוב נותן לו את הכוח הזה.
אם היית שואל את יוסי לוי, שנזהר מאוד בכבודם של לומדי תורה, מאיפה הוא רוצה לגייס לנח"ל החרדי או מאיפה הוא גייס את הרוב לנח"ל החרדי, בשביל להיות פוליטקלי קורקט עם הציבור החרדי הוא יגיד לך "אני רוצה לגייס את אלה שלא לומדים" אבל איך אלה שלא לומדים לא התגייסו? בגלל שמישהו נתן להם את הפתק הזה ומי שנתן להם את הפתק הזה זה ועד הישיבות.
עכשיו יש לנו פה חוק שעומד לתת שוב לחתול לשמור על השמנת. גם כשיודעים - - -
דברי דובר/ת #264 | 182 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא את מה שאמרתי עכשיו, אמרתי דברים חדשים.
דברי דובר/ת #266 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד לך יותר מזה.
דברי דובר/ת #268 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מכיוון שעלה כאן הנושא של חדלות פירעון וחברי חבר הכנסת יעקב אשר - - -
דברי דובר/ת #270 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה אחת, זה עלה פה.
דברי דובר/ת #272 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך למה לא התייחסנו. להבדיל ממשרד החינוך שהתקציב שלהם - - -
דברי דובר/ת #274 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה. להבדיל ממשרד החינוך שהתקציב שלהם לא תלוי בכמה תלמידים הם מאשרים, לפי מה שאמר פה חבר הכנסת יעקב אשר, ועד הישיבות נכנס לחדלות פירעון בגלל שהיה חסר לו כסף ממה שהוא קיבל.
מה שאני רוצה להגיד לכם זה שככל שיש יותר תלמידים רשומים הוא מקבל יותר כסף ולכן, האינטרס הוא ברור למה הם ניפחו את הרשימות עד היום ולמה הם ימשיכו לנפח את הרשימות.
דברי דובר/ת #276 | 65 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא הפרעתי לך.
דברי דובר/ת #278 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תיתן לו, אני רוצה להתקדם. - - - עם כל הכבוד, אני רוצה לסכם. יש עוד דוברים רבים. אלעזר, אנשים באו להשתתף בדיון ואתה לא הדובר היחיד. יש פה אנשים רבים מאוד שרוצים להשתתף.
שנייה אחת, בועז.
דברי דובר/ת #280 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תשאל את השאלות ואם לא, אחרי זה אל תאשים אותי שרציתי שכולם ידברו. מספיק.
רק אגיד לחבר הכנסת בוארון שהחוק הזה הוא בגלל שהעניין של ההמלצה - - -
דברי דובר/ת #286 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא לא היה.
דברי דובר/ת #288 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אסיים את השאלות.
דברי דובר/ת #290 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה תתלונן שאני לא נותן לך לדבר. זה יהיה ממש מצחיק כשיראו את הפרוטוקולים. קדימה, בבקשה.
אני חושב שמה שנותנים כאן בחוק לשר הביטחון בלי הקריטריונים ושלוקחים לו מהקריטריונים שנמצאים - - -
דברי דובר/ת #292 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תן לי להגיד לך משהו שלא נאמר פה עד עכשיו אף פעם. בסוף, שר הביטחון הוא אישיות פוליטית ואנחנו רואים את זה גם בהצעה - - -
דברי דובר/ת #294 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה אחת.
דברי דובר/ת #296 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה, אני לא מדבר רק על שר הביטחון עכשיו.
דברי דובר/ת #298 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה, תיתן לי להגיד לך משהו. שר הביטחון הוא אישיות פוליטית.
דברי דובר/ת #300 | 11 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה אותו שר ביטחון שפוטר אוכלוסיות שלמות. - - -
מותר שלשר הביטחון יהיו שיקולים פוליטיים.
דברי דובר/ת #307 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מקבל את זה.
דברי דובר/ת #309 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני מקבל את זה.
דברי דובר/ת #311 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כן, אני מדבר על הסעיף הזה. הסעיף הזה נותן לשר הביטחון סמכויות עם המלצות של ועד הישיבות ועם מה שאתם רוצים בשביל להכיר בישיבה ככזו. פעם היה גם להוציא מתוך הרשימה הזאת מי זאת ישיבה.
מה שאני רוצה לומר זה שכשאתה נותן סמכויות כאלה בלי שאתה מגדיר קריטריונים שנתתי דוגמאות להם - - -
דברי דובר/ת #314 | 54 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אדוני היושב-ראש, אני לא יכול שלא להתפרץ. כתוב פה שחור על גבי לבן שהישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוסמך לכך הצהיר בכתב כי מתקיימים בה לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות.
אני חושב שבקריטריונים - - -
דברי דובר/ת #322 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אני מקווה שכולם רואים.
דברי דובר/ת #324 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני באמת מקווה שכולם רואים.
דברי דובר/ת #326 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה להמשיך הלאה.
דברי דובר/ת #334 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל תסכם. שאלות. תשאל שאלה בקצרה. ראית שיעקב אשר שאל שלוש שאלות בשלוש דקות, אפשר לעשות את זה. תלמד.
דעתו נהנית מהחוק, אני לא נהנה מהחוק, אני אומר את האמת.
דברי דובר/ת #336 | 11 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה לא רוצה שיהיה חוק. אתה עושה פיליבסטר כדי שלא יהיה חוק.
אתה לא מתבייש? ממה אני נהנה?
דברי דובר/ת #342 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד, אתה עוזב את הגליל ובא לפה כל שבוע יותר מכולם בגלל שאני נהנה מזה?
דברי דובר/ת #344 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר גמור. אני בא לפה - - -
דברי דובר/ת #346 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני משלם הרבה מהנוחות של החיים שלי ביחס - - - אני לא רוצה להגיד לך למי.
דברי דובר/ת #348 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, לא הכריחו. זה התפקיד שלי.
דברי דובר/ת #350 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה התפקיד שלי, זאת החובה שלי.
דברי דובר/ת #352 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
במיוחד בימים האלה.
דברי דובר/ת #355 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בגלל מה שאתה אמרת.
דברי דובר/ת #358 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עניתי לך.
דברי דובר/ת #360 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה מזכיר את זה. לא היית אפילו רבע ממני בדיונים האלה.
דברי דובר/ת #362 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עכשיו נתקדם.
דברי דובר/ת #364 | 2 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אחד מהדברים היחידים שהוא ואדלשטיין אמרו לגביהם אותו הדבר זה הדברים האלה.
לא סיימתי.
דברי דובר/ת #371 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אפסיק אותך. שאלה ותסיים. תתלונן עלי בוועדת אתיקה. תגיד שאני הפרעתי לך לדבר.
אכפת לייעוץ המשפטי? אכפת לוועדת האתיקה?
דברי דובר/ת #373 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא מבין למה במי שנותנים לו, לא משנה אם זה מנהל ישיבה או ראש ישיבה, למה אנחנו נותנים פטור לאנשים בישיבות שבהן ראשי הישיבות אומרים להם "אל תתגייסו" וכשראשי הישיבות כותבים ואומרים שלא להתגייס. - - - אין בית ספר תיכון בארץ - - -
דברי דובר/ת #375 | 46 מילים
◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי ממנו כי אני עולה להצבעות בכספים.
משה סולומון:
אגיד ממש בקצרה כי אני במירוץ בין שתי הוועדות אבל הערה על מה שהיה כאן היום בבוקר והפגיעה או ההערות כלפי משמר הכנסת. כאמירה כללית, זה דבר שאסור לנו כחברי כנסת לעשות, לפגוע במשמר הכנסת. אנחנו יודעים שהם מאותגרים מאוד, במיוחד בשנתיים וחצי האחרונות. להעיר להם הערות אחרי שהיושב-ראש כאן מבקש להוציא מישהו ז...
משה סולומון:
זה יכול להיות בפני עורך דין או מה שזה לא יהיה. אני לא יודע להגיד איך זה פועל אבל שלדבר הזה יהיה תוקף משפטי. כלומר, שמי שמצהיר וחותם עליו ידע שיש לזה השלכות. - - -
דבר שני, הבסיס של כל סוגיית הגיוס עוברת דרך זה שלמלש"ב יש תנאים להתגייס במידה שהוא יצטרך להתגייס. כלומר, בכל הסיפור של הצווים של לפני כן,...
מירב כהן:
זה מה שהיה בנוסח של אדלשטיין, 5%.
משה סולומון:
אני לא יודע, אני אומר כרגע את מה שאני אומר כאן.
משה סולומון:
אני לא אומר שצריך לגייס את כולם, אני רק אומר שהתנאי לגייס אותם לא יוגבל בעקבות אותו צו ראשון וזאת נקודה נוספת.
הנקודה השלישית היא גם ביחס לתצהירים או הצהרות כזב כאלה ואחרות של ישיבות. אין לי ספק שמי שנמצא בישיבות שפועלות, לומדות והכול, פועל כדי שילמדו תורה ואני חלילה לא מלין על כך. אני רק אומר שכשאנ...
משה סולומון:
רם, צריך להיות 100% אבל בסוף, אנחנו בני אדם.
משה סולומון:
עוד הערה אחת. אני מבין שאי-אפשר שדבר יהיה 100% בשום קבוצה וגם פה צריך לשים לב לדבר הזה. הדבר הנוסף והאחרון זה הסיפור של סעיפים 3 ו-5. זה צריך להיות משהו שהוא הרבה יותר מדויק.
אנחנו מבינים שיש פטורים, אנחנו מבינים שיש בעיות ואנחנו מבינים שבצו הראשון יש תהליכים של הרשמה. אנחנו מבינים שהסוגיה הרפואית ה...
משה סולומון:
לעשות את כל השלבים ולהשאיר את הסוגיה הרפואית כסוגיה שאפשר לעשות אותה מחוץ לצבא אבל אי-אפשר שכל הסעיף הזה לא יהיה בתוך הסיפור.
רם בן ברק:
אני אגע מייד בסעיף כי אחרת אתה לא תיתן לי לדבר.
רם בן ברק:
אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי וגם אותך, למה הורידו את טביעת האצבע? אני רוצה להגיד לך שאני שירתי במוסד 34 שנה - - -
שרון ניר:
זה קשור ואני אגיד לך למה, אדוני. זה 40 שעות ודרך זה אפשר - - -
רם בן ברק:
בוודאי, זה קשור לשני סעיפים. אחד זה האחוזים ואחד זה בשעות שנמצאים.
שרון ניר:
בדיוק, זה פיקוח על 40 ועל 45 שעות.
רם בן ברק:
34 שנים הייתי במוסד ו-34 שנים גם בתור לוחם, העברתי כרטיס עובד.
רם בן ברק:
סרקו אותי בבוקר, סרקו אותי בערב וראו כמה שעות הייתי שם.
זה לסעיף.
דברי דובר/ת #425 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כתוב 45 שעות, זה לסעיף.
דברי דובר/ת #428 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
במקום שמנהל הישיבה יקבל זכויות כאלה גדולות, יהיה לנו כלי אוטומטי.
רם בן ברק:
יש לי גם הערות לצורה שבה אתה מנהל את הדיון ואני אגיד לך אותן. ישבתי בכיסא שלך שנה וחצי ובמשך שנה וחצי לא אמרתי לאף אחד שראש המפלגה שלו אמר כך וכך. התפקיד שלך הוא תפקיד ממלכתי, אתה לא מייצג את הקואליציה פה. אתה מייצג את הכנסת פה. תפסיק להיות כל כך חד-צדדי.
הוא צודק.
דברי דובר/ת #432 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אני נותן לך שיעור, אתה יכול ללמוד מזה.
יש לזה 1,000 דוגמאות.
דברי דובר/ת #435 | 4 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
במקום לדבר על אחוזים, תחזירו את טביעת האצבע לספירה ולא שראש הישיבה יגיד שהגיעו 10% או 15% אלא שכל מי שיגיע, יהיה. נראה שמישהו לא הגיע מספיק פעמים ולא עשה מספיק שעות, הוא יתגייס לצה"ל. לא צריך לסחור באחוזים. - - - גברתי היועצת, אני מציע להחזיר את זה לחוק.
דבר נוסף. יוסי ישב כאן קודם ואמר שהוא עשה יות...
רם בן ברק:
יוסי לוי מנצח יהודה. שאלתי אותו "יוסי, כמה ימי מילואים עשית לפני 7 באוקטובר?" והוא אמר לי "אפילו לא אחד כי לא היה צריך אותי, לא קראו לי". אתם כל הזמן מדברים על החוק הקודם, אבל החוק הקודם לא רלוונטי.
היו"ר בועז ביסמוט:
נכון, גם המספרים פה לא רלוונטיים. המספרים פה לא דומים. לכן זה לא דומה, לכן שידרגו את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לכן המספרים לא דומים. באמת כשהיה את החוק שלך, היה פה שווייץ ולא היו אויבים. יש שלום, נותנים פרס נובל לערפאת, לא צריך את החרדים בצבא. היה עידן אחר, מכרו לוקשים לאנשים בעידן הזה.
לא, על הסעיף.
דברי דובר/ת #453 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה מאוד על הסעיף.
דברי דובר/ת #455 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אתה יכול לצעוק עד מחר אבל עובדה - - -
אמרת לי למה אני צועק, למה אתה צועק?
דברי דובר/ת #461 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
למה אתה צועק?
דברי דובר/ת #464 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
מה זה קשור? אני מדבר על לפני 7 באוקטובר.
אני רציתי.
דברי דובר/ת #467 | 2 מילים
◂ 44 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
לפני 7 באוקטובר יוסי לא עשה אף יום מילואים והיום יוסי עושה 450 ימי מילואים.
היו"ר בועז ביסמוט:
בעידן שלך רצית? אני להפך, בקדנציה הראשונה אני מקדם חוק בעד גיוס חרדים.
רם בן ברק:
כשהחוק הזה היה כאן על השולחן לפני 7 באוקטובר אצלי בוועדה, נכון שזה היה חוק שהיו לו מטרות אחרות.
רם בן ברק:
אנחנו לא העברנו אותו כי הוא לא היה עובר כי היה ויכוח בג לל החרדים.
רם בן ברק:
זו לא צביעות. מי שצבוע זה אתה. - - -
רם בן ברק:
אתה יושב כאן על השולחן ואתה מתכחש לעובדה שהיה 7 באוקטובר - - - מתכחש לעובדה שאנשים עושים 400 ימי מילואים בשנה ומתכחש לעובדה שאותם אנשים לא עשו ימי מילואים לפני זה.
רם בן ברק:
לזה אתה מתכחש ואתה חושב שזה אותו דבר.
60 גדודים בשלוש שנים.
רם בן ברק:
אתה יודע מה? אתם משקרים בעוד דבר. לא משקרים, לא אומרים את האמת בעוד דבר - - - אתם אומרים שזה היה ככה 77 שנה. לא, ב-1948 היה פטור מכסה ל-400, ב-1974 זה עבר ל-700 וב-1977 זה היה לכולם, זו לא גזירת גורל. פעם הייתה מכסה ומ-1977 זה לא מכסה אלא יעדים ואת הדבר הזה צריך לשנות.
אנחנו לא יכולים לעבוד לפי יעדי...
רם בן ברק:
זה שאתה תומך בפעילות הזאת ונותן יד לחוק הזה, מעיד רבות עליך.
רם בן ברק:
אתה איש פוליטי והשיקולים שלך פוליטיים.
רם בן ברק:
השיקולים שלך הם לא שיקולי ביטחון מדינה. - - - אם הם היו שיקולי ביטחון המדינה, לא היית תומך בחוק הזה. תודה רבה.
ינון אזולאי:
בועז, אני רק רוצה להעלות את הנקודות של הסעיף ולהסביר.
ינון אזולאי:
אני על הסעיף. שוב, אסביר בקצרה על מנהל הישיבה דווקא מכיוון שבישיבה אחת יכולים להיות מספר ראשי ישיבות. - - - שאלתם את זה כמה פעמים, פעם אחר פעם וכנראה, לא שמעתם ולא הבנתם.
שמענו.
דברי דובר/ת #512 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם אני יכול להגיד את זה ובועז יפסיק אותי, אותך לא.
דברי דובר/ת #514 | 11 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אין בעיה. אם תספור את הדקות שדיברתי ומה שאני הולך לדבר מול מה שאתה דיברת, תראה שזה לגמרי אחרת - - -
מירי, חשוב שתשמעי אותי בעניין הזה. יש מספר ראשי ישיבות בישיבה אחת ואם אנחנו נגיד ראשי ישיבה אתם תגידו לנו "אין אחריות על אדם אחד? אני רוצה אדם אחד בעל אחריות". לכן, כשיש מנהל ישיבה, אני אומר שמנהל היש...
גם אין מוסד אחד במדינה שנתנו לו אישור איך להשתמט.
דברי דובר/ת #519 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
יש מי שטען שכשיש לו עבירה פלילית, אני רוצה להוציא - - -
אין מוסד אחר במדינה שנותן - - -
דברי דובר/ת #521 | 8 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא, אנחנו אמרנו שכדי להכיר ברשימת הישיבות יש תנאים מסוימים. הסתכלנו מה היה בתקנות ותנאי אחד היה שאותו מנהל או מי שהוסמך לכך, צריך להצהיר שבישיבה מתקיימים לימודים בהיקף של 45 שעות, נכון?
הפניתי את תשומת לב הוועדה לכך שבתקנות היה סעיף נוסף והסעיף מדבר על כך שכדי להכיר בישיבה – "יוכל לכלול ישיבה ברשימת...
מי שנותנים לו סמכות להשתמט. מה זה? הוא חותם על השתמטויות.
דברי דובר/ת #530 | 11 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, הוא מדבר על עבירה פלילית אחרת. היא מדברת על כל עבירה פלילית.
ינון אזולאי:
זה חשוב שמי שעשה עבירה פלילית יקבל את העונש שלו והוא לא יכול להיות בראש מוסד. אני אומר שתטילי את הכול עליו, אין לי שום בעיה עם זה.
ינון אזולאי:
אני רק אומר דבר אחד, המוסד לא אמור להיפגע.
ינון אזולאי:
חשוב מאוד להסתכל על עוד מוסדות שקורים בהם הדברים האלה. אם אנחנו באותה דעה, אין בעיה.
יעקב אשר:
שום אוניברסיטה עוד לא נסגרה בגלל שמצאו לדיקן עבירה פלילית.
אביחי אברהם בוארון:
גברתי היועצת המשפטית, יש ישיבה בצפת שבה ראש הישיבה פשע בפלילים וסולק מהישיבה. הישיבה ממשיכה לעבוד, זה לא קשור לישיבה.
לא רק זה, אם הוא היה נשאר - - -
דברי דובר/ת #546 | 10 מילים
◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
טור-פז העלה פה ש-19% מהישיבות הן של נושרים וצייאדה כבר דחה את זה ואמר שהוא לא מכיר את האירוע הזה. סתם זורקים פה נתונים על ועד הישיבות - - -
ינון אזולאי:
זורקים פה נתונים בלי להביא לנו דברים מוסמכים ואני חושב שלא צריך להתייחס לזה. לגבי ה-20% שלא מתייצבים, בואו נעשה סדר.
יעקב אשר:
לצו הראשון ומהצו הראשון יוצא דיחוי או זה.
ינון אזולאי:
מסתמכים פה על תקנות של משרד הביטחון, של שר הביטחון. המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי, היה פה ואמר שזו עמדת משרד הביטחון וחייבים לכלול גם את זה בשיקולים. הוא אמר שזו העמדה שאותה הוא משאיר. אין שום סיבה לקחת עכשיו 20% ולהוריד ל-15% או ל-10% ואני גם אסביר למה.
כשיש 20% בחורים שלא נמצאים, באתי לישיבה ולא...
ינון אזולאי:
יכול להיות שהוא כלול. אם הוא בישיבה של הפלג וכולם שם אומרים "נמות ולא נתגייס", הישיבה בכלל לא ראויה, בסדר?
ינון אזולאי:
אני אומר דבר אחד. יש כאלה שבאים ממשפחות שבחלקן, הילד מהפלג, עם העמדה הזאת ובא לישיבה רגילה.
תסלק אותו.
ינון אזולאי:
תודה. הוא בא לישיבה רגילה. כשהוא נמצא בישיבה יכול להיות שהוא לא מפיץ את תורתו והוא לא אומר את זה אבל בהחלטה אישית שלו הוא החליט שהוא לא מגיע לבקו"ם.
יעקב אשר:
הוא לא מגיע לקבל דיחוי. - - - כן, אבל תבינו שבסוף הוא נשאר עריק או משהו כזה. הוא לא מקבל הגנה.
ינון אזולאי:
הוא לא מקבל דיחוי. הוא לא מגיע לצו ואוטומטית, הוא גם לא מקבל את הדיחוי ולכן כשאתה אומר לי 20%, 20% זה יכול לקרות בישיבה שיש להם כאלה אבל הם לא אלה שמביאים והם לא אחראים בתוך הישיבה למה שקורה. כשאתה בא ואומר לי אחד או שניים, זה לא נכון לפסול את הישיבה מרשימת הישבות בגלל זה.
ינון אזולאי:
רם, הוא לא בוחן אותו. הוא בוחן אותו בלימוד, בוחן אותו במידות שלו.
למה שהוא לא יבחן אותו?
דברי דובר/ת #577 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
מה זאת אומרת, הוא צריך לוודא? סליחה, כשאת מקבלת לאוניברסיטה, את מוודאה מי נגד מדינת ישראל? - - - מישהו מדבר עליהם?
בועז, באוניברסיטה אין להם סמכות לתת פטור. הם לא קוראים לסרבנות.
דברי דובר/ת #581 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע אחד. ינון הביע עמדה שלא כולם חייבים לקבל אותה, אני מקבל אותה. - - - זה חלק מהדיונים פה. לא כל אחד פה עם טירוף הדעת, תמשיך בבקשה.
לראשי אוניברסיטה אין סמכות לפטור משירות. אתם לא מבינים את ההבדל?
דברי דובר/ת #584 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אדוני, רק אגיד עוד דבר אחד בנושא הזה. אדם שהולך לאוניברסיטה יכול להיות אדם סרבן, הוא יכול להיות אדם שקורא נגד מדינת ישראל ואנחנו נראה אותו באוניברסיטה.
מירב כהן:
אבל האוניברסיטה לא חותמת לו על זה שהוא ידחה את השירות.
אני לא מבין את זה.
דברי דובר/ת #588 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
האוניברסיטה לא חותמת לו על זה שהוא ידחה שירות.
שרון ניר:
לא, אבל הוא מצהיר עליו שהוא לומד בישיבה - - -
מה זה הטיעונים האלה?
דברי דובר/ת #593 | 4 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
הוא אחראי עליו, הוא נותן עליו דין וחשבון לרשויות הצבא.
מירב כהן:
אתה משווה בין ישיבה לאוניברסיטה, האוניברסיטה לא חותמת על הסטודנט שהוא ידחה שירות.
מה הקשר למימון?
דברי דובר/ת #604 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בפועל, ברגע שהוא לא התייצב, אתה לא יכול לרשום אותו לישיבה.
זה חיים ומוות. - - -
דברי דובר/ת #606 | 6 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בפועל, כשהוא לא מתייצב הוא גם לא יכול להירשם בישיבה, את יודעת את זה.
שרון ניר:
סליחה, הישיבה זה גורם חינוכי וצריך לתת עליו דין וחשבון בהקשר הזה.
ינון אזולאי:
רק שתדעו, כשהוא נכנס הוא עדיין לא חייב בגיוס בישיבה גדולה. לא בטוח שהוא חייב בגיוס עדיין.
מירי פרנקל-שור:
ינון, אם כל אחד שלא מתייצב, מייד מסירים אותו מרשימת הישיבות, לא נגיע ל-20% - - -
ינון אזולאי:
רק כשאת יודעת שהוא לא התייצב, אנחנו לא יודעים כרגע בפועל.
ינון אזולאי:
אני לא יודע כרגע כראש ישיבה או כמנהל ישיבה.
שרון ניר:
אבל הוא מקבל את הסמכות הזאת, ינון. הוא מקבל את הסמכות הזאת בחוק.
שרון ניר:
איך תהיה לו את הסמכות הזאת אם הוא לא קשור אליה?
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. ינון, קדימה. הגיעו לפה אנשים בחנוכה.
ינון אזולאי:
משפט אחרון לגבי ועד הישיבות. קודם כול, אני דוחה מכול וכול את זה שאמרו שהם רמאים ומשקרים.
ינון אזולאי:
חשוב להגיד דבר אחד. אפשר לבדוק אם אי-פעם נתנו דיחוי למי שלא לומד - - -
ברור שנתנו.
דברי דובר/ת #630 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל אפשר לדעת שיש בג"ץ שהכריח את הצבא להוציא דרך האינטרנט. כשהקנאים ביקשו להגיש דחייה, הצבא, בהוראת הייעוץ המשפטי נתן להם אפשרות להוציא דרך האינטרנט. הקנאים עושים את הנזק הכי גדול, אותם אלה שאנחנו מדברים עליהם ממאה שערים. אלה עשו את הנזק והביאו את אלה שבכלל לא דתיים וקיבלו את הדיחוי הזה.
ינון אזולאי:
אתם יודעים את זה. דיברו על ועד הישיבות ועל מי זה הגוף הזה ואני רק רוצה לתת לכם משהו לקינוח. אדוני היושב-ראש, תשמע. יש קהילה שנקראת עדי השם, אתה יודע מי אלה?
כן, אני יודע.
דברי דובר/ת #634 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קוראים לזה יהודים משיחיים.
דברי דובר/ת #636 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, יש שם גם יהודים.
דברי דובר/ת #638 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
יהודים משיחיים. הם מקבלים דחייה. איך הם מקבלים דחייה? אני חייב להגיד לכם איך הם מקבלים דחייה. כן, עדי השם הם נוצרים - - - הם יהודים משיחיים.
ינון אזולאי:
אני לא סתם אומר לך. הנה, זה נמצא פה ויש לי הכול.
יש שם כמה כאלה. זה נכון, אז מה?
דברי דובר/ת #642 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
הם מיסיונרים, מה נעשה? קהילת עדי השם, תל-אביב. זה הטופס שהם אמורים לכתוב עליו.
באיזה אילנות אתה נתלה?
דברי דובר/ת #648 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
התחלנו עם ערבים, עברנו לדרוזים ועכשיו אנחנו בנוצרים?
ינון אזולאי:
מה זה קשור? אני אומר לך. דיברת על יהודים ואני רק אומר דבר אחד.
זה ההסבר למאות אלפי המשתמטים.
דברי דובר/ת #653 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני רק אומר דבר אחד, כשעושים את החוק הזה, צריך לעשות סדר גם לכל אלה שאני דוחה מכול וכול את ההתנהלות שלהם במדינה הזאת.
רם בן ברק:
אני רוצה שההנהגה החרדית והנציגים של המפלגות החרדיות כאן יגידו "אנחנו מבינים את צורך הגיוס. לנו יש בממוצע בן ארבעה לחמישה בנים לכל אחד ואנחנו מבטיחים ששניים מהם יתגייסו".
שי טייב:
אני רוצה להתייחס לעניין שלנו. אני חוזר לתחילת הדיון ואני לא קובע אוטומטית שאף אחד משקר.
דבר שני, יש רבים מאוד שאנחנו יודעים שהם לא לומדים. כשהוצאנו את הצווים הראשונים הלכנו לפי מי שנמצא במוסדות, מי שעובד ומי שהיה לו שכר קבוע, אתם יודעים את זה. בוודאי שיש.
היה להם פטור אישור מוועד הישיבות?
דברי דובר/ת #659 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
היה להם דיחוי, הם היו במעמד.
זה בדיוק העניין.
דברי דובר/ת #661 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
חבר הכנסת שטרן, אני רוצה להגיד לך משהו לגבי השיטה. הפרט לא חייב לעבור דרך איגוד הישיבות הגבוהות בשביל לקבל דיחוי היום. הוא צריך להביא אישור שהוא לומד בישיבה, חתימה של ראש הישיבה וחתימת הצהרה של עורך דין. אני מסביר כי קודם נאמר שהוא - - -
שי טייב:
אני מסביר. הקשבתי וחיכיתי בסבלנות לתורי. קודם נשמע פה מהדברים שהכול עובר דרך ועד הישיבות שחותם. אני ראיתי אנשים שלא למדו ולכאורה, זאת אומרת שחתמו להם בוועד הישיבות אבל בן אדם יכול להגיש על דעת עצמו בעניין הזה.
אני חוזר למה שאמרתי בהתחלה. אני חושב שמנגנון שמעביר אדם דרך חתימה של מישהו שאחראי עליו הוא...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. - - - לא, החברה האזרחית ואחרי זה, אם יהיה זמן. ישי גבירצמן, בבקשה.
תביא לנו רשימה.
דברי דובר/ת #666 | 3 מילים
◂ 74 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני מחליט ואני רוצה לשמוע את החברה האזרחית. הגיעו לפה אנשים ונשמע אותם.
ישי גבירצמן:
שמי ישי גבירצמן, נשוי פלוס שלושה מהיישוב מבוא דותן בצפון השומרון וגם אני, כמו נוספים פה, מחזיק בתואר של משרת מילואים פעיל. האמת היא ששמתי לב שכדי לקבל את הזכות לקשב פה, אם אני לא פוליטיקאי, כדאי לנופף במספר ימי המילואים שביצעתי.
זה כאילו שככל שעשיתי יותר, ככה דעתי צריכה להיחשב יותר אבל אני מבקש לדבר...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קוטע אותך. אני מסכים עם כל מילה רק יש בעיה אחת, הסעיף עצמו. יש להתייחס לסעיף עצמו.
ישי גבירצמן:
אני מבקש לדבר על המהות לשנייה אחת. יש בנקודת הזמן הזאת קונסטלציה ומי אמר שהיא תחזור? אין לי סעיף, אני באמת לא מדבר על הסעיף אבל אני מרגיש שהדיון פה הפך להיות כל כך - - -
ישי גבירצמן:
הדיון הפך לכל כך פוליטי וכל כך לא ענייני. יסלחו לי גם חברי האופוזיציה וכל מי שמתנגד לממשלה - - -
ישי גבירצמן:
תסלחו לי, אולי זה נשמע קצת קשה אבל אני לא יכול לחשוד שיש לכם גרגר דאגה ללוחמה וזכיתם בזה ביושר. שנתיים של מלחמה ואני לא זוכר מתי נתנו פה גב לממשלה ואמרתם "שקט, עכשיו נלחמים. תעשו מה שצריך". שנתיים שבכל הזדמנות, תוקפים פה את הממשלה.
לא חשוב מה הסיבה, העיקר לתקוף. נראה לכם שעכשיו נתבלבל לחשוב שאתם מתנ...
ישי גבירצמן:
שנייה. לפני שבועיים יאיר גולן התראיין ל-Times of Israel ואמר שהוא מוכן לשבת עם חרדים אם הוא יצטרך פוליטית וגם נפתלי בנט אומר שאם יהיו חסרים מנדטים הוא יצטרך לעשות פשרות. אין לכם בעיה עם החוק הזה, יש לכם בעיה עם מי שמעביר את החוק הזה.
ישי גבירצמן:
אתם פוסלים את החוק כאילו שיש פה איזושהי אלטרנטיבה פוליטית וכאילו שיש איזשהו מספר קסם לפתרון אבל ברור שנדרש פה תהליך וברור שנדרשים לסבלנות. כמו שלא מחילים ריבונות ביום אחד – אני מדבר פה לחברי הקואליציה שמתנגדים – לא מתקנים את מערכת המשפט ביום אחד וגם לא החזרנו את כל החטופים ביום אחד ולא כי לא רצינו ו...
היו"ר בועז ביסמוט:
מי אמר לא רצינו? לא רצינו להחזיר חטופים? איך את יכולה להגיד כזה דבר?
היו"ר בועז ביסמוט:
את זה אני צריך כן לשאת ולשמוע כזה דבר? איך אפשר להגיד כזה דבר? זה לא מזעזע?
ישי גבירצמן:
אני מבקש לסיים. - - - כמו שלא החזרנו את החטופים ביום אחד, לא כי לא האמנו שזה מה שצריך לעשות אלא כי הבנו שהמציאות מורכבת, כל גלגל שמתחיל להסתובב, מסתובב לאט וכל סכר נפרץ מחור קטן. כל רגע שאנחנו מבזבזים פה את הזמן ולא פורצים את הסכר זה עוד יום שאנחנו יוצאים קירחים מכאן ומכאן.
זה חייב להתחיל וזה חייב ל...
ישי גבירצמן:
זה פוגע במילואים ופוגע בכשירות צה"ל. מי שמתנגד לחוק הוא אותו אחד ששם אצבע בסכר ובפועל, מונע גיוס חרדים. החוק הזה צריך לעבור וכמה שיותר מהר.
נעמי דיסקין:
קודם כול, תודה לכולם פה. באמת ניכר שאתם עושים פה עבודה שהיא לטובת כולנו, המילואימניקים. אני אומרת את זה עם הוקרת תודה על הדאגה של כולם פה לחוק הזה. אני נעמי דיסקין, רב-סרן במילואים.
התגייסתי למילואים ממש ב-7 באוקטובר 2023, בעלי גם נקרא למילואים והשארנו בבית ילדה קטנה, תינוקת. היום יש לנו כבר שניים, ...
נעמי דיסקין:
כשצה"ל רוצה לגייס אוכלוסייה מסוימת שלא מתגייסת, הוא יודע לעשות את זה ואני מדברת על הציבור של נשים דתיות. לפני יותר מעשר שנים, צה"ל רצה מאוד את האוכלוסייה הזאת עם חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות מתמטיקה, ציונים וערכים.
כולנו הלכנו לשירות לאומי. צה"ל הגיע במחתרת למפגשים החברתיים שלנו באולפנות, נכנס, נתן...
נעמי דיסקין:
יוסי לוי. התפקיד שלו זה לא ללכת להביא את החרדים מחו"ל שטסים ושלא לומדים, זה תפקיד של הצבא. זה התפקיד שלנו ללכת להביא אותם, אם רוצים אותם, כמובן. מתווים רבים היו וקרסו והצבא צריך לרצות להביא את האוכלוסייה הזאת. היו פה הצעות רבות כאלה ואני ואומרת שצריך להשקיע את המשאבים בלהביא את החברה מלמטה.
החוק הוא...
נעמי דיסקין:
אם אין תפיסה ומציאות חברתית שתומכת בזה, זה פשוט לא יקרה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה על הדברים. נציג קואליציית המשרתים, יש פה גלעד? ואחריו מקודקוד, אורי.
גלעד רנד:
תודה רבה אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת. אני מפורום המילואימניקים הדתי לאומי. אני בן 37 מירושלים, נשוי פלוס שתיים. יש לי בת קטנה שנולדה לפני שבעה חודשים, בתחילת מרכבות גדעון ואני תמיד צוחק על עצמי שקיבלתי שתי הקפצות, אחת לחדר לידה ואחת למבצע.
אמרו פה דברים רבים ואני עדיין נשארתי עם שאלות. אני רוצה להדגי...
שרון ניר:
השם של המפלגה היא ציונות דתית וזה הכי רחוק מזה.
גלעד רנד:
לגבי הסעיף, גם שר האוצר שמתבטא כך צריך לדעת שעל ידי סנקציות ועל ידי פיקוח אתה מניע אוכלוסייה. כך אתה מניע אוכלוסייה וכל עוד אין פיקוח ואין סנקציות משמעותיות, אתה לא מניע אוכלוסייה.
יעקב אשר:
יפה. מאיפה ההשכלה שלך בעניין הזה?
יעקב אשר:
לא, הבנתי. גם לי יש קצת השכלה. אני לא משכיל אבל זה משהו ספציפי שלמדת? - - -
שרון ניר:
אדוני, יושב פה נציג מהבוקר, לוחם במגל"ן, נציג כתף אל כתף.
גלעד רנד:
לא כל כך סיימתי. - - - הפריעו לי באמצע.
גלעד רנד:
תודה. אני אקצר, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
גלעד רנד:
אנחנו גם הצבענו ואני שם לב למשהו מצער שקורה פה. אני גדלתי בציבור הדתי ותמיד למדתי על עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל ומסתבר שנוסף לזה עוד ערך, ממשלת ישראל. זה כאילו שהממשלה זה הדבר הכי חשוב – אני אומר את זה בצער – גם לרבנים. חבל לי על הדבר הזה.
משפט לסיום. אני רואה את האנשים התותחים שאיתי ותקום פה מ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. אני לא קוטע אותך אבל יש פה גם את יושב-ראש קודקוד ושרון, על מי דיברת איתי?
שרון ניר:
על נציג כתף אלא כתף, יונתן. הוא יושב פה מהבוקר. תודה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לתת לו אבל אנחנו חייבים לסיים עד 15:00 ואני גם רוצה לשמוע אותו.
יונתן שלו:
אתייחס לסעיף. הסעיף שדנים בו היום הוא כמו כל החוק הזה – מסובך, מלא בפרטים שהם לא העיקר אבל אני אשמח להתחיל בסיפור קצר.
אני רוצה לספר לכם על משפחה ישראלית. למשפחה הזאת יש שני ילדים, שניהם ילדים טובים אבל יש משהו לא בסדר עם ההורים. הם לא מתייחסים באופן שווה לילדים, מילד אחד דורשים לעשות את כל המטלות ב...
יונתן שלו:
מקודש, בטח. לצערי, אתם מתנהגים כמו ההורים האלה. בדיוק לפני ארבע שנים מהיום הייתי בטירונות יחידה במגל"ן עם הצוות שלי. זרקו אותנו במשך שבועות באיזשהו חור שכוח אל, היינו רטובים, ספוגים בגשם, ירדנו במשקל ולא אכלנו אבל עשינו את זה כי האמנו במדינה הזאת והסתכלנו פה על המשכן הזה. לא משנה אם - - - ייצגתם אות...
יונתן שלו:
אני מסיים. בועז, אנחנו היינו שם למרות כל הקושי הזה כי החוק שלח אותנו. זה אותו חוק שבשמו סבא שלי שהיה מג"ד בשריון ונהרג במלחמת יום הכיפורים, יצא להילחם אבל אתם מנסים לשכתב מחדש את אותו חוק.
היום, אחרי ארבע שנים כאשר שנתיים מתוכן בלחימה בכל הגזרות – באמת לחמנו בכל הגזרות – אני חושב על אותו לוחם מגל"ן ...
יונתן שלו:
אני מבין, זה חשוב לי מאוד. אותו לוחם נמצא עמוק בבוץ, גם במקום שכוח אל ומת אם הוא מבין את זה. המדינה הזאת נשענת על קבוצה קטנה של משרתי מילואים, אחוזים בודדים מהאוכלוסייה וכמו העץ הנדיב, רק מבקשים מאיתנו עוד ועוד.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש לי עוד ארבע דקות ואני אענה לך. אני רוצה לענות לך. לגבי אותו הורה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה אחת. אני הורה ויש לי שני בנים. שניהם יקרים לי ושניהם תורמים. - - - כל אחד תורם את חלקו.
יונתן שלו:
אני מבין את זה. אני באמת ישבתי פה בשקט.
למה אתה חייב לענות לו?
דברי דובר/ת #741 | 5 מילים
פרוטוקול 504
— 2025-12-14
(118 דברי דובר/ת)
תודה. יש לי רק הערה לסדר על מה שפורסם. קודם כול גם אני מצטרף אליך כמובן למילים שפתחת. אני רק אגיד שבגללך יש לי כרטיס טיסה פתוח ל-Bondi Beach, אבל באמת, ואני כל הזמן דוחה אותו.
דברי דובר/ת #2 | 36 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
נשבע לך. לסידני, אבל ל-Bondi Junction, בדרך כלל. ויש לי כרטיס פתוח כבר מהקיץ שאני כל הזמן דוחה אותו, בגלל שאני לא יודע מתי תתקיל אותנו עם דיונים. אבל עכשיו לתוך העניין.
לא, אני מכיר מצוין. אני מדבר איתך באמת, לא צחקתי. יש לי כרטיס פתוח לסידני, אחרי זה אני אגיד לך גם למה, אבל זה לא שייך לוועדה.
דברי דובר/ת #6 | 27 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אם אלעזר קיבל בגללך, אז תספר לנו איך אתה נותן את זה.
מאיר פרוש:
הייתי יכול להבין ממך שקיבלת את זה מבועז.
אדוני היושב-ראש, אני ראיתי את הסדר-יום, ואני גם שואל את איילת שהוציאה לנו את זה, אני חושב שבדיון הקודם אנחנו דילגנו על סעיף שאני לא הבנתי בדיעבד למה עשיתם ככה את הסדר. ואני אפרט, ברשותכם. בזימון שהיה ליום שלישי נאמרו הסעיפים: 26ג – הגדרת שירות אזרחי-ביטחוני; 26ח – שירות לאומי-ביטחוני; 26יג(ב) – הרף המינימלי לשירות לאומי-ביטחוני; ד', סעיף 11; ה', סעיף 26ט – שירות סדיר מקוצר.
כשסיימנו כאן ב-23:00 ביום שלישי, אז אנחנו דנו וסיימנו באמת את 26ט. ואני חיכיתי שנחזור לסעיף שהוא על פניו מקדמי יותר, י"ג, ולא דנו בו.
דברי דובר/ת #10 | 91 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא דנו בו. לי יש הערות כתובות על כל דבר, חיכיתי שזה יגיע.
כן, זה הסעיף שמדבר על ה-10% דווקא.
דברי דובר/ת #17 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אלעזר, אני חושבת שאנחנו דנו על ה-10% של השירות הלאומי מהיעד הכללי.
שנייה אחת. כל הזמן דיברנו על זה שלא יכול להיות ש-10% זה מתוך המכסה. על כמה אין בזה היגיון, על כמה מי שנתלה כל הזמן ביכולות של הכשרה של הצבא, גם אם הן קטנות יותר, לא יכול להוריד עוד 10%, כאילו המדד ל-4,800, שאחרי זה צמח לשנה וחצי, לא משנה לכמה, איך מתוך זה מורידים עוד 10%?
דברי דובר/ת #22 | 57 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל דנו בזה. אני זוכר היטב, ולא רק אני, גם החברים פה בוועדה, דנו בזה. בסדר, אתה אמרת. דנו בזה. גם הייעוץ המשפטי - - -
את הקראת את הסעיפים האלה. הסעיפים האחרונים שהקראת היו של סעיף י"ג, אם אני לא טועה, עד הסוף. זה סעיף קודם. אני לא זוכר - - -
דברי דובר/ת #24 | 27 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
- - - על השירות האזרחי-ביטחוני. הוקראו ביחד כל הסעיפים שקשורים לשירות האזרחי-ביטחוני, לרבות הסעיף הזה, שמדבר על הנגיסה של ה-10%. לאחר מכן הדיון התקיים במשותף על כל הסעיפים האלה. זו הייתה ההבנה שלי.
אוקיי, וההבנה שלי - - - בגלל שיש לי מה להגיד על ה-10% שלא אמרתי.
דברי דובר/ת #28 | 15 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
סיימנו את הדיון הזה. ואני שאלתי וזה גם נאמר כמה פעמים.
מירי פרנקל-שור:
אבל יש לי הצעה, אלעזר. בוא תתקדם. אפשר יהיה להעלות. זה הרי חלק מסעיף היעדים שאנחנו נגיע אליו בהמשך.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו נקשור גם את החלק הזה, ונוסיף לרשימת הסעיפים של היעדים גם את היעד הזה.
אוקיי. ואז נחזור לזה שם. אין בעיה.
דברי דובר/ת #34 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש לי הרבה דאגות. מה זה אל דאגה? הלוואי שלא הייתה לי דאגה פה.
דברי דובר/ת #37 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כן, אבל אי-אפשר שבכל סעיף נתחיל לחזור גם אחורה.
מה הבעיה של חבר הכנסת אזולאי?
דברי דובר/ת #40 | 6 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
אני בעמוד 7 לנוסח, בסעיף 26יא – רשימת הישיבות. אני אקריא אותו.
משה טור פז:
מה הסיבה שמחוק "ובלבד שהתקיימו"? מה ההיגיון למחוק את השורה שנמחקה פה? בין מה שכתוב בשחור למה שכתוב באדום, נמחקו המילים "ובלבד שהתקיימו בה כל אלה".
מירב כהן:
יש לי גם שאלות לפני. אתם רוצים להקריא הכול ואז נעשה התייחסות?
משה טור פז:
לא, אבל נורא קשה לך לעקוב. בהקשר של הנוסח, קשה להעיר על מחיקות.
מירי פרנקל-שור:
סעיף (א) חזר לנוסח הכחול. זאת אומרת, גם בנוסח הכחול לא היה "ובלבד שהתקיימו בה כל אלה".
משה טור פז:
אבל מה היה ההיגיון אז? מה המהות?
לא, זה משאיר יותר שיקול דעת.
שרון ניר:
פחות פיקוח, זה ההיגיון. מה אנחנו מחפשים יותר מדי? פחות פיקוח. צריך להכניס פה פיקוח. לא סתם אומרים "שר ביטחון" ו"אישור ועדת חוץ וביטחון", כי צריך פה רגולציה. וכל עוד אין רגולציה, זה לא בסדר. צריך לייצר פה פיקוח. ולכן אני ממליצה להחזיר לאלתר את המשפט הזה.
משה טור פז:
זהו, זה נראה כאילו היה פה ניסיון להכללה והוא הורד. האם זה נכון?
מירי פרנקל-שור:
לא. היה "ובלבד שהתקיימו בה כל אלה". הוספו שני סעיפים: (א1), שנמצא בעמוד הבא. ואנחנו נדבר על הסעיף שאנחנו חושבים שצריך להעלות אותו מרמת התקנות לרמת החוק.
לא, זה בהערות של איילת. את זה ראינו.
דברי דובר/ת #51 | 8 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בסעיף קטן (א) אנחנו חוזרים לנוסח הכחול. סעיף (א1) הוא סעיף חדש (א1) שנמחק, הוא פשוט עלה למעלה. הוא חזר לסעיף קטן (א).
משה טור פז:
אבל האם בעובדה שמחקנו את המילים "ובלבד שהתקיימו בה כל אלה", אני מבין את זה כניסיון לומר: חייב גם זה, גם זה, גם זה. מרגע שהורדתי, האם המשמעות היא שזה לא גם זה וגם זה וגם זה?
מירי פרנקל-שור:
כרגע נמצא סעיף (א1) שנשאר בנוסח. אחר כך אנחנו מציעים להוסיף סעיף נוסף, שראש הישיבה לא הורשע בעבירה, מה שהיה בתקנות.
מירב כהן:
עבירה פלילית שלא מאפשרת לו לנהל - - -
שרון ניר:
אבל אתם לא מציעים להשאיר את "ובלבד שהתקיימו בה כל אלה"?
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל אם זה יחזור, אז אנחנו נוסיף. זה עניין של - - -
משה טור פז:
פשוט כרגע יש רק תנאי אחד, ולכן לא צריך לומר: כל אלה. הבנתי.
משה טור פז:
רגע, אבל בסעיף קטן (א) עכשיו אין אחד התנאים, אמרת שזה רק תנאי אחד, אז מה זה "חדל להתקיים", או שאני טועה?
מירי פרנקל-שור:
ברישה של (א) יש "בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות". תסתכל.
שנייה, איילת.
דברי דובר/ת #71 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה. אין בעיה. אני יודע. תודה.
דברי דובר/ת #73 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
את סעיף (4) מוצע למחוק מהנוסח. הסעיף התייחס ל"התקיימו נסיבות אחרות המצדיקות, לדעת שר הביטחון, את הסרתה מהרשימה".
צופים פני באות, שאולי שר הביטחון יהיה מישהו שלא תומך בהשתמטות.
דברי דובר/ת #77 | 11 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
בלי 49, זאת אומרת? אחר כך את זה.
תודה, אדוני. מה שרציתי להגיד קודם, זאת הערה על הטכניקה. זו לא בעיה שלי. לא אני מחליט. אני חושב שזה שקוראים הרבה סעיפים יחד, ואחרי זה דנים בכל הסעיפים האלה יחד, זה עושה בעיות. ואז יכול לקרות את מה שקרה קודם. חוץ מזה שאנחנו צריכים למהר למהר למהר, שזה חלק מהבעיה, כשאתה קורא את כל הסעיפים יחד ואתה לא קורא כל סעיף לחוד, ובכל סעיף לחוד יש הרבה מה לדבר.
דברי דובר/ת #83 | 70 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אפשר לדבר. אבל כדי לקבל את התמונה השלמה, אני דווקא חושבת שכן חשוב פה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
זה סעיף אחד, עם כל הכבוד. בוועדות זה משהו שכיח. חבל, בוא נדבר במהות.
תתני לנו קצת קרדיט שלכל אחד מהיושבים פה כבר הרבה מאוד שעות יש את התמונה השלמה.
דברי דובר/ת #86 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי. עכשיו יש לי שאלת יסוד לצורך העניין הזה, וברשותך, אדוני, אני אלך אליה.
דברי דובר/ת #88 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
"שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת". חברי קינלי טור פז כבר העיר על השאלה שחודדה פה, "ובלבד שהתקיימו כל אלה". ואני רוצה לשאול בשאלה הראשונה שלי – יש לי כמובן כמה – "תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל". כשאני ישבתי עם שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, זיכרונו לברכה, לפני 2014, הוא העיר את תשומת ליבי אז על ישיבות ההסדר, שהוא מציע לנו לא להיכנס למקום שניתן לה בחוק, שזה לא סודר בעניין סטטוטורי. מאז יכול להיות שזה סודר. עכשיו אני רוצה, ברשותכם, להגיד: מה פתאום גוף כזה שנקרא ועד הישיבות, שיכול להיות שחבר הכנסת פרוש לא ירצה לדבר על זה מסיבות של נגיעה אישית - - -
דברי דובר/ת #90 | 123 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חוזר על מה שאמרתי: שיכול להיות שחבר הכנסת פרוש לא ירצה לדבר על זה מסיבות אישיות, אז כמובן זכותו. אבל אני כן יכול לדבר על זה, כיוון שאני פגשתי אותם גם אצלי במשרד לאורך השנים. אני לא יודע מה זה ועד הישיבות. אני לא יודע איך נבחר שם היושב-ראש, חוץ מזה שהוא הבן של, או גיס של, או מחותן של. ופתאום באים חוקי מדינת ישראל. אני לא יודע מה האתיקה שלו.
דברי דובר/ת #92 | 72 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה. אני רואה שעל ראש ישיבה, אם הורשע בעבר או אם מנהל ישיבה הורשע, בתוך החוק אנחנו מביאים פה מגבלות. על ראש ועד הישיבות, או על ועד הישיבות, יכול להיות שעד עכשיו הם העבירו לצבא 20 שנה רשימות שקריות, מה שאני חושב שנכון, שרשמו שם עשרות אלפים. אף אחד לא בא איתם חשבון. אנחנו אומרים שאם ראש הישיבה שיקר על 20% או לא משנה על כמה, אז אנחנו נוכל לבוא איתו חשבון, והוא לא יוכל לחתום עוד פעם, כאילו לשקר אותנו, מעבר לכל הפעמים שהוא שיקר אותנו.
אני מבקש לראות בחוקי מדינת ישראל, עוד לפני שאנחנו נכנסים לשורה הזאת, אם כל המעמד הדומיננטי כל כך שניתן פה בחוק, שאני אשמח אם תפנו אותי לאיזה חוק אחר שכתוב שם מה זה ועד הישיבות – איך הוא נבחר? מה האתיקה שלו? סליחה, מירי? אני לא סיימתי, אבל בבקשה.
דברי דובר/ת #94 | 136 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ממש לא מרגיע אותי.
דברי דובר/ת #97 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
יכול להיות שצריך לתת מעמד סטטוטורי לאיזשהו גוף. יש פה שאלה אמיתית.
מירי פרנקל-שור:
אלעזר, אני רק רוצה לומר שההסדר הזה, כלומר של ועד ישיבות או איגוד, מופיע גם לגבי ישיבות ההסדר, בסעיף 22א, וגם לגבי הישיבות הציוניות הגבוהות.
מאה אחוז. אני מכיר את זה.
דברי דובר/ת #101 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רואה רוצה להגיד משהו.
דברי דובר/ת #103 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע. כיוון שהעלית את הנושא, אז אני רוצה להגיד לך משהו. דיברת על הישיבות הציוניות, יושב פה מנכ"ל שלהם, דיברת על ישיבות ההסדר. הישיבות האלה, כשהן באות לשי טייב, או באו אולי כראש אכ"א על תלמידים, הם הביאו רשימה של התלמידים שהם רשומים בתוך אותה ישיבה. זאת אומרת, להבדיל ממה שמוצע כאן, אם תגידי: את מי מגייסים למסלול הזה? זה לא פה. את מבינה מה אני אומר? אתן מבינות? אני אגיד עוד פעם. הלוואי והיינו במקום שבו אומרים לישיבת הסדר או לכל ישיבות ההסדר או לישיבות הציוניות: אתם רוצים שנעביר חיילים שלנו למסלול שלכם? תביאו לנו את השמות שלהם. הם מביאים שמות. והשמות האלה מוגבלים. הם לא אומרים: כל מי שסיים ישיבה תיכונית ציונית דתית יש לו פטור.
אנחנו מנסים ליצור פה משהו הפוך. אנחנו מנסים ליצור פה, אני מקווה שהם מבינים מה שאני אומר, שהם ייתנו את הרשימות, באופן אוטומטי יש להם פטור לכולם, ואחר כך אנחנו נחליט למי אנחנו לא. הכוח שניתן להם פה הוא בלי שום השוואה לכוח שניתן לישיבות ההסדר ולישיבות הציוניות. זה דבר אחד.
דברי דובר/ת #105 | 170 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קודם כול כן.
דברי דובר/ת #107 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בועז, גם אם אתה לא - - - את זה, צריך להסדיר את הגוף.
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה, יש פה דיונים נוספים שלא אני קובע. יש דיונים נוספים, לא ניכנס עכשיו לפרטים, שבג"ץ קובע שארגון זה או אחר עשה איזה דבר לא ישר במיוחד, ואתה קצת מכיר את זה מקרוב. פה אין לך שום הוכחה וישר אתה רץ קדימה. חבר'ה, כמה אפשר להיות צבוע בדיונים האלה.
משה טור פז:
בועז, גם אם זה לא מוכח, אתה נותן פה לגוף מעמד סטטוטורי. בוא נסדיר אותו. יש פה גוף שמקבל המון כוח. בוא נסדיר אותו בחוק.
בועז, אין פה צביעות כמובן.
דברי דובר/ת #113 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. מי שיגיד שכל הרשימות שהם נתנו כולם למדו, יש ניחוח של צביעות, אם התכוונת לזה.
דברי דובר/ת #115 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם נתנו עד עכשיו רשימות של 160,000 שהם יושבים ולומדים 45 - - -
דברי דובר/ת #117 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, יש להם אינטרס, איזו שאלה. בועז, איך אתה אומר שאין להם אינטרס? הם מקבלים כסף לפי זה, הם לא צריכים לסכן את החיים של התלמידים שלהם, הם בטוח חוזרים הביתה למשפחות שלהם. איך אתה אומר שאין אינטרס?
דברי דובר/ת #119 | 38 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
מה זה קשור לוועד הישיבות? למה אתה סתם מדבר?
איך אתה אומר שאין אינטרס?
דברי דובר/ת #121 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
טוב, אני רוצה לשמוע את הצבא. קדימה, סיים, כי אני רוצה לשמוע. אמרת משהו, בוא נשמע את הצבא.
אני רוצה לחדד את העניין. זה שיש עוד גופים שזה ככה, אין שום גוף שאתה נותן לו כוח כמו שאתה נותן כאן. אין שום גוף שהפריבילגיה שאנחנו רוצים לתת לו היא כל כך בלי שאנחנו יודעים מה זה. עכשיו, אני נותן לכם את האמת, להבדיל מישיבות ההסדר, פה בן מחליף אב. תגידו, זה נראה לכם הגיוני? מקום שאין לו קריטריון איך מתחלפים שם, אין לו קוד אתי. ואנחנו כן יודעים – אני יודע, ולדעתי גם היושב-ראש יודע, וגם חברי הכנסת החרדים יודעים, וגם אכ"א יודע, והרב טננבוים, זיכרונו לברכה, שהיה ראש ועד הישיבות, שנכנס אליי למשרד יודע – שיש שם הרבה מאוד - - -
דברי דובר/ת #123 | 105 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אדבר בשקט. רק בסוף נתתי שם, אבל אני יכול לתת הרבה שמות, כיוון שאני מכיר את זה הרבה מאוד שנים. ומה שאני חושב, שאם אנחנו נתנו עניין של רקורד, ודרך אגב, ישבו פה גם משרדי ממשלה, יש פה נציג משרד החינוך, שאפשר גם לשאול אותו: האם לאורך השנים נתפסו בשקרים כמה תלמידים שהיו רשומים על ידי ועד הישיבות ברשימות של ההשתמטות?
לכן אני חושב שהסוגיה שאני מעלה פה, כיוון שזה הסעיף הראשון ומה שהתחלנו לקרוא היום, אבל הוא עובר לאורך כל הדרך, על המעמד הזה שאנחנו נותנים להם, בעיניי זאת שאלה מאוד קשה.
דברי דובר/ת #125 | 94 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אני עוצר. יש לי כמובן מה להגיד גם על נקודות אחרות. אני חושב שהנקודה הזאת היא אבן יסוד, אבן ראשה.
דברי דובר/ת #127 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, אבל אנחנו נתקדם, כי יש עוד חברי כנסת. אני רוצה לשמוע גם את שאר חברי הכנסת.
בבקשה. רק עוד יש לי מה להגיד.
דברי דובר/ת #129 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
קודם כול צריך להגיד שגם מסלול ההסדר וגם הציוניות הגבוהות זה מסלולי גיוס, שמביאים בסוף לשירות מאוד מאוד משמעותי.
הינה.
דברי דובר/ת #132 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
קודם כול אני אומר את זה באופן כללי.
לא, אל תעשה ככה. אתה אומר את זה כרח"ט תומכ"א, לא באופן כללי. כרח"ט תומכ"א אתה אומר את זה.
דברי דובר/ת #134 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אומר את זה כרח"ט תומכ"א.
כנציג הצבא.
דברי דובר/ת #137 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
הכול. הכול. קיימים כאלה גופים, כמו שנאמר. אני לא יודע איפה הם מוסדרים, ההסדר ואיגוד הישיבות הגבוהות, אבל העבודה שלנו איתם - - -
מירי, אז תסדרו גם את זה.
דברי דובר/ת #143 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לכן אמרתי שקיימות רגולציות מהסוג הזה.
אבל שמה לא משקרים.
דברי דובר/ת #145 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה.
דברי דובר/ת #147 | 1 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני לא נכנס לשאלות שעלו פה, של איך ממנים את בעל התפקיד בגוף הזה, ומה היו הכללים למינוי, והאם נכון לרכז, כי יש בסעיף איזו אמירה שאומרת שלא חייב להגיש דרכם. זאת אומרת, אפשר גם להגיש בדרך אחרת. אני כן רוצה להגיד, שבראייתנו זה נכון מאוד שכל דיחוי שמגיש הפרט יעבור דרך גורם מוסמך שחותם עליו, בין אם זה כמו...
שי טייב:
אני לא מסתכל על אף אחד כרמאי עד שלא הוכחה אשמתו.
שי טייב:
יש מקומות שכן. אני לא מסתכל על אנשים באופן כללי כאילו כל האנשים רמאים.
שי טייב:
אם יש אנשים, למשל, שהם מדווחים בצד אחד ולא מדווחים במשרד החינוך, אז אנחנו עושים הצלבה, ולעיתים אנחנו מגלים שיש סיבה שהם לא דווחו במשרד החינוך.
שרון ניר:
איך ביצעתם הצלבה עד היום אם לא היו לכם נתונים ממשרד החינוך?
שי טייב:
לא היו נתונים לגבי הספירה. אנחנו עוסקים בעניין הזה של דיחוי לחרדים כבר שנים לאחור, לא מעכשיו.
עשרות אלפים יושבים על הברזלים, רשומים בישיבות. אתם לא יודעים את זה, שי?
דברי דובר/ת #161 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
אתם עושים רק לצורכי מי שעולה לכם, זה מה שאני מבינה.
אתם לא יודעים על עשרות אלפים שלא לומדים בישיבות ורשומים שם, נכון? אתם לא יודעים?
דברי דובר/ת #163 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שום דבר.
דברי דובר/ת #165 | 2 מילים
◂ 32 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני אומר. מה זה רגע? אלעזר, סיימת או שיש לך עוד שאלה? נו, קדימה. בבקשה.
שרון ניר:
רק על הנקודה הזאת אנחנו רוצים לשאול.
משה טור פז:
ועד הישיבות סיים ב-2024 את השנה בגירעון בשיעור של 66% מהתקציב שלו. כלומר, לפי הנתונים הרשמיים, יש לו גירעון של 2.8 מיליון 4.2 תקציב.
משה טור פז:
זה רלוונטי לדיון הזה? שוב, זה גוף סטטוטורי שמופיע בחוק. לכן אני שואל.
עמוס צייאדה:
יש לי הערה חשובה בהקשר הזה. אני ממשרד החינוך. דיברת על הגרעון ב-2024. צריך רק להגיד שבעקבות החלטת בג"ץ הפסקנו לשלם להם. ב-2024 הם לא קיבלו מאיתנו תמיכה בכלל, ב-2023 גם לא קיבלו באופן מלא.
משה טור פז:
ולאור זאת, האם הוא יכול לתפקד, כגוף גירעוני ששני שליש מהתקציב שלו הוא גירעון?
משה טור פז:
חברים, אנחנו דנים פה בהצעת חוק. בחוק מוכנס גוף – עמותה. לעמותה הזו יש מאזנים. מי שמבקר אותו זה רשם העמותות של משרד המשפטים. ברשם העמותות של משרד המשפטים הגוף המצוין היה ב-2024 בגירעון של 2.8 מיליון מתוך 4.2 מיליון. כלומר, אין לו זכות קיום כלכלית. אני ניהלתי עמותה, וואלה, במצב כזה אתה בחדלות פירעון.
...
ינון אזולאי:
הוא אמר לך שלא חייב דווקא דרך איגוד הישיבות.
משה טור פז:
אין בעיה, אבל הוא מוזכר בחוק, בועז. אי-אפשר להזכיר גוף בחוק כשהוא בחדלות פירעון.
דרור גרנית:
ראשית, אני חושב שעולה פה שאלה שהיא כן שאלה מהותית על העיגון של מעמד סטטוטורי לגוף שהוא גוף פרטי. זאת אומרת, השאלה המהותית הזאת שמעלה חבר הכנסת שטרן היא באמת שאלה קשה והיא בעייתית ולא סטנדרטית. זאת אומרת, נכון שיש פה את שני הארגונים - - -
משה טור פז:
אבל אם טעינו אז, נחזור על הטעות? עשינו טעות, נחזור עליה שוב?
משה טור פז:
הינה, אני מעיר הערה. עשינו שגיאה פעם, נחזור עליה שוב?
לא סיימתי.
דברי דובר/ת #198 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה זה נקרא אי-אפשר?
דברי דובר/ת #200 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא. עד עכשיו דיברתי לעניין?
דברי דובר/ת #202 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
מה זה לא? אני לא יכול לגרור את כל הדיון לדו-שיח ביני ובינך. אני כן יכול. אני כן יכול.
אני לא צריך שיהיה דו-שיח. בועז, אני רוצה להגיד לך משהו.
דברי דובר/ת #204 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אז אני אגיד לך גם: אם דברים שאתם רוצה לדעת החברים שלך לא ישאלו, אז אני חוזר אליהם.
אני לא אחראי עליהם. כל אחד נבחר בזכות עצמו פה.
דברי דובר/ת #206 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אני לא אחראי עליהם. יש לי נקודות.
דברי דובר/ת #208 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, אז תעשה דיון עד הלילה.
דברי דובר/ת #210 | 6 מילים
◂ 100 הפסקות — לחצו להצגה
צבי ידידיה סוכות:
אדוני, אני מציע שבאותה מידה, בדיוק כמו שחברת הכנסת מהמפלגה שלהם זייפה נתונים, אולי גם להם אסור להשתתף בדיון.
היו"ר בועז ביסמוט:
בדיוק. אתה גם יודע על מי אתה מדבר. אורנה ברביבאי. לא רציתי להגיד את זה. אם כבר אתה מדבר - - -
משה טור פז:
אורנה ברביבאי לא הייתה ראש אכ"א בשנה שמיוחסת לה. זה שזה הופיע באיזה כתבה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אם כבר מדברים על זיופים. תודה רבה שאמרת. אבל הצביעות פה עד לפה. בבקשה.
משה טור פז:
מי אמר את זה? תבדוק את העובדות. מה לעשות? היא לא הייתה שם.
שרון ניר:
הוא תומך בכל מה ששומר לו את הכיסא.
דרור גרנית:
אני חושב שיש קושי במצב ששי מתאר. סליחה, שי. אל מול מצב הדברים הסטנדרטי של חוק שירות ביטחון, שבו הצבא מתקשר ישירות מול הפרט, שולח לו את הצו הראשון, פוגש אותו בבקו"ם, עושה לו בחינות, גם רפואיות, משבץ אותו, מקיים איתו את השיג-ושיח על השיבוצים וכדומה, כל הדיון על המנילה. זה מצב הדברים הנורמלי. מצב הדברי...
טלי גוטליב:
תניח שאני רוצה שתסביר לי. מאיפה אתה מביא את זה?
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אבל בהצעת החוק המקורית זה היה. בהצעת החוק המקורית זה היה או לא היה?
משה טור פז:
אבל, חבר'ה, בהצעת החוק המקורית הוא לא היה בגירעון, עכשיו הוא בגירעון. מה הקשר? עברו שלוש שנים. עשית טעות אז תעשה אותה שוב? למה היה זה טיעון?
אפרת רייטן מרום:
אתם מתייחסים להצעת החוק המקורית כאילו שהיא תורה מסיני. גם בהצעת החוק המקורית היו בעיות.
משה טור פז:
אבל מה הקשר? אתה אומר שהצעת החוק המקורית - - - להצעת החוק שאנחנו דנים בה עכשיו. איזה מין טיעון זה?
מאיר פרוש:
מה ההצעה של היועצת המשפטית של משרד הביטחון אפשר לשמוע?
מאיר פרוש:
תקרא לה. מה חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הביטחון?
מירי פרנקל-שור:
הדברים שלך מתייחסים לפרט. אבל פה בסעיף 26יא אנחנו מתייחסים להכרה בישיבות.
טלי גוטליב:
הינה, נחזור אחורה. בוא נחזור אחורה לאיך הייתה בריאת העולם.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, פה זה די שקוף, דרור. דרור, פה זה מאוד שקוף. ההתנהלות שלך פה היא שקופה.
טלי גוטליב:
תמיד אתה חוזר לאותו דבר. אנו באנו הפלמ"ח.
משה טור פז:
חבר'ה, אתם נותנים פה בחוק סמכות לגוף שהוא בחדלות פירעון.
דרור גרנית:
הייתה בעיה במישור הזה גם בהצעת החוק המקורית. באיזה מובן? אני חושב, ופה שי אולי יחדד אם אני טועה בהבנה, אבל עצם העובדה שלאורך שנים הדינמיקה מול מבקשי הדח"ש עבדה דרך אותו גוף מתווך, והייתה הרבה פחות - - -
משה טור פז:
אנחנו דנים בגוף. זו הצעת החוק. זה לב הדיון, מה מהותו של - - -
דרור גרנית:
ומכאן חלק מהבעייתיות בדינמיקה. לעניין מה שאומרת היועצת פרנקל-שור לעניין רשימת הישיבות, ופה אני מתייחס לא רק למעמדו של ועד הישיבות אלא בכלל לעניין - - -
טלי גוטליב:
אני רק רוצה לומר משהו אחד. סליחה, אדוני.
טלי גוטליב:
סליחה, אבל יש פה יו"ר, הוא נתן לי לסיים.
שרון ניר:
אני מבינה שלה אתה מאפשר. חבל שאני מבקשת מתחילת הדיון.
שרון ניר:
לי לא אפשרת. אני כבר שעה - - -
אפרת רייטן מרום:
לא, רק שואלת. אתה היושב-ראש. מה אתה מאפשר לה? שלא לשמוע - - -
אפרת רייטן מרום:
אתה מעדיף לשמוע אותה ולא את משרד המשפטים. שיהיה רשום בפרוטוקול.
טלי גוטליב:
אני רוצה לומר לך, אדוני היו"ר, משהו מקומם מאוד. אנחנו שומעים פה את היועץ המשפטי מטעם משרד המשפטים. ועם כל הכבוד, אנחנו נמצאים פה - - -
טלי גוטליב:
אל תפריעי לי. אנחנו נמצאים פה בדיונים של ועדת החוק והביטחון, ואמור להיות כאן היועץ המשפטי של משרד הביטחון.
ינון אזולאי:
אולי כי הם סתמו לו את הפה ולא מאשרים לו להגיע.
טלי גוטליב:
שקט. מה קרה? אני מפריעה? אני אומרת לכם דברים שקשה לשמוע. מה חדש?
משה טור פז:
אותך לא קשה לשמוע, טלי. אותך שומעים גם כשלא רוצים. לא קשה לשמוע בכלל.
ינון אזולאי:
הזמינו אותה והיא לא הגיעה. גלי בהרב מיארה לא מסכימה לה שתגיע.
טלי גוטליב:
מיארה הורידה הוראה שהיועמ"ש של משרד הביטחון לא יגיע. עם כל הכבוד, אם היועצת המשפטית לא מאפשרת ליועץ המשפטי של משרד הביטחון להגיע, אז אין שום סיבה שאני אתן מעמד פה ליועץ משפטי של משרד המשפטים, ששוקל שיקולים אחרים ולא ענייניים. אז מספיק כבר. זה הכול. די.
ינון אזולאי:
נכון. אמרנו את זה עשרות פעמים בדיונים כאן.
שרון ניר:
הוא מתנצל שהוא שוקל את שיקולי המשפטים.
ינון אזולאי:
אבל מיארה סותמת לה את הפה, היא לא נותנת ליועץ המשפטי של משרד הביטחון להגיע. היא לא נותנת לה.
טלי גוטליב:
כי חס וחלילה היועצת המשפטית של משרד הביטחון, שלקחה חלק בהרבה מאוד שיקולים של החקיקה, תגיע לכאן ותגיד שזה בסדר.
משה טור פז:
היועמ"שית ופצ"רית ובג"ץ. אבל אנחנו דנים באירוע - - -
טלי גוטליב:
פצ"רית? אתה שמרת על הפצ"רית. שכחת שאתה שמרת על הפצ"רית? אמרת ליולי: תוציא את גוטליב מהוועדה.
משה טור פז:
וואלה, שוב לקחת אותנו למחוזות ההזיה. תני לדון בסעיף.
משה טור פז:
אנחנו דנים בסעיף. מה זה קשור לוועד הישיבות?
היו"ר בועז ביסמוט:
טור פז. חברת הכנסת מירב כהן. אמרתי לך, אתה תבוא בסוף, אחר שישלימו.
מתי?
דברי דובר/ת #311 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני דיברתי על נקודה אחת. אני לא מצליח להבין.
דברי דובר/ת #313 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשם שהנקודה היא כל כך נכונה ומעוררת כאלה תגובות?
דברי דובר/ת #315 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, למה אתה פוחד ממני כל כך?
דברי דובר/ת #317 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אז למה אתה לא נותן לי לדבר?
דברי דובר/ת #321 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני דיברתי מתוך השעון הזה שלוש-ארבע דקות.
דברי דובר/ת #323 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מכיר את השיטה. אתה עושה לי פה פיליבסטרים, כל אחד יודע. איתך אנחנו נהיה 340 דיונים, והצבא צריך חיילים.
בגלל שאני יושב פה הכי הרבה. מה אתה רוצה?
דברי דובר/ת #325 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא מצליח להבין את זה.
דברי דובר/ת #328 | 5 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
קודם כול בפתח הדברים, חשוב לי לומר שעל פי תפיסת עולמי הדבר הנכון הוא בכלל מכסות ולא יעדים. למה אני אומרת את זה? כי כל המנגנון שעכשיו אני אתייחס אליו הוא רלוונטי בעולם של יעדים. בעולם מתוקן, אני חושבת שהיה צריך ללכת על מכסות לעילויים בתורה, כל היתר מתגייסים, וכל המנגנון שמתואר כאן לא קיים בכלל. אני ל...
מירב כהן:
אז אתם איתי? הדבר הראשון, שלא שר הביטחון יקבע את הקריטריונים אלא יעוגן בחקיקה. דבר שני, מה תפקידו של האגף התורני במשרד החינוך? דבר שלישי שאני אומרת – שוב, אני נגד המנגנון הזה של הישיבות שדוחות שירות – אבל אם עושים את זה, ראוי לפחות לעשות את זה בצורה שוויונית, ולאפשר גם לישיבות של הציונות הדתית גם כן...
מירב כהן:
אז אני אומרת: אני בגדול נגד המנגנון של ישיבות שמי שלומד בהן דוחה את השירות הצבאי. אבל אם מחליטים שערך לימוד התורה הוא כל כך חשוב, אז את הזכות הזו צריך לתת גם לישיבות אחרות שהן ציוניות, ולא להפלות אותן לרעה.
מירב כהן:
לא, אין להן את המנגנון הזה שיכול - - -
טלי גוטליב:
לא נכון, אחיין שלי בדחיית שירות לומד בישיבת חברון ואחר כך התגייס. מה קשור?
רם בן ברק:
אבל הוא מתגייס בסוף. למה הם לא מתגייסים?
מירי פרנקל-שור:
נמצא פה מנכ"ל הישיבות הציוניות הגבוהות, אולי הוא יכול להסביר. אבל כל הנושא של ישיבות ציוניות גבוהות מוסדר בחוק שירות ביטחון מחוץ לפרק ג'1 בהסדר - - -
מירב כהן:
אבל הרעיון שמי שיכול לדחות את השירות שלו עד כדי לא לעשות שירות, כי הוא מוגדר עילוי בתורה ועוקר הרים, הוא לא יכול לבוא מהציונות הדתית, וזה הסדר שהוא מפלה.
מירב כהן:
הרי מאיפה הכול התחיל? הכול התחיל הרי מ-400 תלמידים שהוגדרו כאלה ששומרים על הגחלת וגדולים בתורה. אז יש את הזכות הזו גם לציונות הדתית.
משה גוטמן:
אני מנכ"ל איגוד הישיבות של הכיפות הסרוגות. אני אתחיל מהדברים של חבר הכנסת שטרן. קודם כול האיגודים הם בעצם גופי עזר שמסייעים לצבא ומעמד הישיבות, נמצאים בקשר רצוף עם הישיבות. זה נמצא בחוק מאז 2014. אני לא יודע לדבר בשם ועד הישיבות, אני רק אומר שזה מנגנון שהיה בחוק מאז ומעולם, והוא חיוני בסופו של דבר כ...
אתה מעביר שמות?
דברי דובר/ת #349 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
של מי שהתקבל אצלכם לישיבות.
דברי דובר/ת #351 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני עובד לפי החוק. וכל תלמיד שרוצה ללמוד אצלי חייב לעשות דיחוי. מי שלא חתום על דיחוי, מעמדו בוטל.
רם בן ברק:
זאת אומרת זה אישי. בחור שרוצה ללמוד בישיבה - - - מגיש בקשה, מעבירים את השם שלו, הוא מקבל דחיית שירות - - -
משה גוטמן:
כל הגופים עובדים בהקשר הזה באותה צורה בדיוק. אני חותם על דיחוי - - -
מה שאומר לך רם, אצלך ברירת המחדל היא שכולם מתגייסים.
דברי דובר/ת #355 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
הוא ממונה על הדיחוי, הוא לא ממונה על הגיוס.
ועכשיו אתה לאכ"א שמות - - -
דברי דובר/ת #357 | 7 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
את הדיחויים – תלמיד שרוצה ללמוד בישיבה מקבל דחייה ל-12 חודש. כדי שהוא יקבל את הדחייה ל-12 חודש הוא צריך לעמוד בסך מצטבר של תנאים, שזה הסך של התנאים שעומדים בחוק. הוא צריך לחתום בעצמו בפני עורך דין, כי זה תצהיר שיש עליו עונש על תצהיר כזב של עד שלוש שנות מאסר. צריך לעמוד בתנאי החוק. ראש הישיבה שלו צרי...
מאיר פרוש:
אלה עם התרבושים של הדרוזים הוא גם מטפל?
רם בן ברק:
- - - עם ההערות האלה עם הדרוזים והערבים.
משה גוטמן:
ברגע שתלמיד לא מקבל טופס דיחוי הוא יורד ממעמד ומתגייס. וגם אצלנו, כשהוא מסיים את תקופת הלימודים שלו, הוא יורד ממעמד ומתגייס. כולם אצלנו חייבים בגיוס.
כמה אחוזים מהבוגרים שלכם מתגייסים בסוף? גם אם זה אחרי שנתיים או שלוש.
דברי דובר/ת #366 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי. תודה.
דברי דובר/ת #368 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
יש שאלה שהציוניים מתגייסים? זה לא הדיון.
בועז, רציתי שישמעו את זה אחרים כאן. בגלל שאתה נתת לו את רשות הדיבור בשביל להשוות. זה ההבדל.
דברי דובר/ת #373 | 18 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
זה מה שמתקנים פה. בשביל זה אנחנו פה יושבים. על זה בדיוק אנחנו עובדים, אם לא תפריעו לנו. בבקשה, לסיים, כי אני רוצה להמשיך. בבקשה, אדוני, בוא נסכם, כי אני רוצה לסיים.
רם בן ברק:
אתם לא עובדים על זה, אתם עובדים על - - -
משה גוטמן:
אני מסכם, אני רק רוצה להעיר. ב-2012 הייתה ועדת פרי, שהנוסחה שלה הייתה הנוסחה של העילויים. אחרי זה הנוסחה הזאת נעלמה מהחוק, היא לא מקבלת בשום נוסח, גם זה שמוגש עכשיו כאן לפני הוועדה, למיטב ידיעתי. יש שם מגבלה, כמה אנחנו יכולים לתת להם את הדחייה. עכשיו, זה לא הגיוני לשים מגבלה על הישיבות הגבוהות הציונ...
ולא לשים - - -
דברי דובר/ת #377 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
המגבלה הזו צריכה להיות מוסרת עלינו, אדוני היושב-ראש.
או לשים על אחרים.
דברי דובר/ת #383 | 4 מילים
◂ 84 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
רק לשם הפרוטוקול, זה לא מה שאני אמרתי. הרי בציבור החרדי אתה בסופו של דבר לא מתגייס, כי מכירים בזה שאתה עוקר הרים גדול, עילוי בתורה, ולכן אתה זכאי שלא להתגייס. העילויים האלה יכולים לבוא גם מהציונות הדתית. זה כל מה שאני אומרת.
אני עוברת לנקודות הבאות, לסעיפים הבאים. אז מי שרוצה להיות חלק מהרשימה של הי...
מירב כהן:
אז השאלה היא באמת: למה המנהל של הישיבה ולא ראש הישיבה? ועוד שאלה. אני רואה בנוסח הזה שנמחקו המילים, שראש הישיבה לא הורשע בעבירה פלילית שבגללה לא ראוי שיהיה ראש המוסד. שוב, בנוסח של אדלשטיין זה מופיע.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רק אומר: לא קיים. לפרוטוקול, לא קיים. לא קיבלתי. אני חבר ועדת החוץ והביטחון. לא קיים.
מירב כהן:
בסדר, אני מבינה שזה לא הכי נוח.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, את לא יכולה להבין מה שאת רוצה. לא קיים. דברי איתי על דברים קיימים.
מירב כהן:
היה היה יושב-ראש ועדה, שקיים פה 40 דיונים שכולנו השתתפנו בהם.
מירב כהן:
- - - למחוק אותו, אבל זה מה שהיה פה חודשים רבים.
טלי גוטליב:
אפילו לא אחד. אבל הדיונים היו על הנוסח - - -
מירב כהן:
- - - להתייחס לזה בצורה עניינית.
היו"ר בועז ביסמוט:
להמשיך. אין בעיה. אם זה עושה לך plaisir, לדבר על נוסח שלא קיים, בעיה שלך.
מירב כהן:
בסדר. אני מבינה שאתם מתכחשים לכך שאתה הונחת מלמעלה כדי להעביר את חוק ההשתמטות.
מירב כהן:
אדלשטיין לא עשה את דברו אל ראש הממשלה, אז הוא נבחר. אין מה ליפות את המציאות.
יעקב אשר:
לא, היא נבחרה בפריימריז, אדוני.
משה טור פז:
יעקב, תזכיר לנו כמה נשים יש ביהדות התורה.
מירב כהן:
אני אתייחס גם לדברים שהיו פה בעבר בדיונים עם יולי אדלשטיין. זה בסדר גמור להתייחס גם לדברים שהיו בדיונים עם יולי אדלשטיין. מה לעשות, היה יושב-ראש הוועדה.
מירב כהן:
אז השאלה שלי: למה המנהל ולא ראש הישיבה? וגם למה נמחקו המילים "שלא הורשע בעבירה פלילית"? אנחנו רוצים לאפשר למישהו שהורשע בעבירה פלילית להיות חלק מהמנגנון הזה? זה לא עושה שכל. אתם רוצים לענות לי אחר כך במרוכז?
מירב כהן:
אוקיי, אז אני אמשיך ותענו לי במרוכז אחר כך.
אחר כך יש סעיף שאומר ששר הביטחון רשאי להסיר מהרשימה אם הקריטריונים שקבע לא מתקיימים. אני קראתי את זה כאילו אחד הקריטריונים לא מתקיימים, אני מקווה שהבנתי את זה נכון. אחד מהם, נכון? מנהל הישיבה הורה לא להתייצב לרישום ובדיקות רפואיות – שוב, למה אנחנו מטילים א...
היו"ר בועז ביסמוט:
את יודעת איך נראית ישיבה? איזו הערה זאת? מירב, רגע אחד, לפני שאת באה עם שאלות – לא נעים להגיד, אני אומר את זה בצורה הכי מנומסת - - -
מירב כהן:
אתה אומר: אין משמעות לראש הישיבה?
משה טור פז:
השאלה היא לעניין. ראש הישיבה הוא הדמות המרכזית.
טלי גוטליב:
ינון, אתה מוכן להסביר שראש הישיבה הוא לא אדמיניסטרטור?
מירב כהן:
לא היה ראש ישיבה שלא קרא להתייצב לצו ראשון?
ינון אזולאי:
סתם להבין איך ישיבה מתנהלת. יש ראש ישיבה ויכולים להיות כמה ראשי ישיבה באותה ישיבה. העניין הוא כשאתה שם פה מנהל ישיבה, בעצם מטילים אחריות על אדם אחד ולא על כמה אנשים, שאחר כך זה יתגלגל מאחד לשני.
מירב כהן:
המנהיג הרוחני של הישיבה הוא ראש הישיבה.
ינון אזולאי:
מנהל הישיבה גם אחראי בסופו של דבר על הכספים, על הרישום מול משרדי הממשלה. הוא בעצם זה שמנהל את הכול.
מירב כהן:
אני מבינה. אז אתם רוצים לשים את האחריות על הש"ג במקום על המנהיג, ואני חושבת שצריך לשים על המנהיג.
מירי פרנקל-שור:
אני רק רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה, שבסעיף 26כד, בפרק ג'1 שבוטל, הסמכויות האלה היו נתונות לראש הישיבה, ולא בכדי. כאשר אנחנו דנו בנושא הזה בוועדת שקד הייתה השאלה מה הדמות שצריכה להיות. והדמות שבסופו של דבר עוגנה לגבי הנושא הזה היה ראש הישיבה.
מירב כהן:
שהוא המנהיג שהולכים אחריו, אם המנהיג אומר לקרוע את הצווים ולזרוק אותם לאסלה. אז למה להתעלם מזה?
מירי פרנקל-שור:
לא היה אחר כך. נכון שהונחה הצעת חוק ממשלתית, ועוגן מנהל הישיבה, אבל כמו שאנחנו כתבנו גם בסקירה שלנו, אנחנו סוברים שחשוב ומאוד מאוד משמעותי שהסמכויות שיש כאן יהיו לראש הישיבה ולא למנהל - - -
ינון אזולאי:
רגע, אני רוצה לעשות דיאלוג. אם יש כמה ראשי ישיבות, איך את מסתכלת על זה?
טלי גוטליב:
כי זה לא קצה. אני לא צועקת. את - - - הערות ביניים בשקט, אני מדברת פשוט בקול אבל פעם ב - - -
שרון ניר:
אני לא מכירה שברוב הישיבות יש כמה ראשי ישיבות, טלי. ואני מכירה לא מעט ישיבות. אל תעני לנו בכזה ביטחון.
ינון אזולאי:
בישיבה של 100 בחורים את צודקת. אבל בישיבה של 300 בחורים, שזה הממוצע היום, אין לך ראש ישיבה אחד.
מירב כהן:
אז יהיו שניים אחראים.
בחברון יש חמש.
אבל למה שינו את זה?
היושב-ראש, על הנקודה הזאת אני מבקש להגיד משהו.
דברי דובר/ת #468 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
תנו לנו את הנתונים. אם אפשר לתת לנו את הנתונים.
אני עוד אגיע לזה בסעיף של הנקודות. אני רק רוצה לומר, מי שמחנך בישיבה, מי שמעביר את המסרים זה ראש הישיבה. יש אולי מנהל אחד, שניים, לא משנה, גם יכולים להיות כמה מנהלים, גם זה נכון. אבל נגיד איפה הבעיה. שעכשיו יכול להיות שראש ישיבה יגיד, אני אומר לכם: אל תתגייסו. אסור להתגייס, יותר טוב לרדת מהארץ ולא להתגייס, והוא ראש הישיבה. אנחנו כאן מוציאים אותו מתוך האירוע הזה. אנחנו אומרים: אוקיי, אם הורשע בעבר או כל מיני דברים כאלה. אבל אם יש ראש ישיבה שאומר: נמות ולא נתגייס, ואני לא מדבר באוויר, ואחר כך אנחנו אומרים: הוא יכול להגיד, לא יקרה שום דבר לישיבות.
דברי דובר/ת #472 | 105 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
רק לעדכן אותך, שראש ישיבה שאומר: למות ולא להתגייס, גם המנהל שלו אומר: למות ולא להתגייס, זה גם אותם אלה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
בינתיים מה שאני שומע גם בחברה החרדית זה להתגייס כדי לא למות. בדיוק ההפך. יוסי, אני רוצה לשמוע אותך דווקא בעניין הזה. בטוח יש לך מה לתרום. אני רוצה לשמוע.
יוסי לוי:
אני רוצה להגיד, ברשותכם, יותר מנקודה אחת. מי שלא מכיר, אני מנכ"ל של עמותת נצח, הגוף המוביל במדינת ישראל לשילוב חרדים. עובדים עם משרד הביטחון, אודי וקובי, מעל 25 שנים, ועם אכ"א כמובן.
מאיר פרוש:
אסור לך להזכיר את משרד הביטחון כאן.
יוסי לוי:
אנחנו זוכים ללוות ולשלב הכי הרבה חרדים מקום המדינה, נראה לי, בצה"ל. קודם כול, כבוד היושב-ראש, לפני סבב מילואים מספר שש באחד ממחנות הפליטים הכי רציניים ביהודה ושומרון, בלי לפרט איפה, שלא ירדפו אותי, כי בדיוק חזרתי מהגולה.
אני רוצה לפתוח, לא יודע אם לקרוא לזה מחאה או אמירה, לא אישי כמובן. עם כל הכבוד,...
גם אצלנו.
דברי דובר/ת #478 | 2 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
נכון. האורתודוקסי, תיקנתי. נא לנסות קצת לכבד את לומדי התורה ולא לקרוא להם "עוקרי הרים", ברשותך.
מירב כהן:
למה? זה בן גוריון. זו מחמאה. מה יש לכם?
יעקב אשר:
מה אתה קופץ? אתה לא עוקר הרים, אתה רק טוחן אחד בשני.
יוסי לוי:
אם מישהו חושב שהוא יכול ללמד אותי על המשנה באבות, רבי אלעזר ורבי אליעזר, אחד נקרא סיני והשני עוקר הרים, ואני לא יודע מה זה אומר, תתבגרו. מדובר בציניות, והיא לא טובה כלפי בחורי ישיבות, אחד.
מירב כהן:
לא ציניות בכלל. זה היה ההסדר המקורי.
יוסי לוי:
בסדר, אז זה מה שאני חוויתי כאדם חרדי.
דבר שני, אני רוצה לדבר על זה שאני עכשיו חוזר מהגולה. הייתי שבועיים בארצות הברית, נסעתי לגייס כסף. פגשתי את ידידנו דוד הגר, ועוד הרבה אנשים, כדי לחבר אותם למדינת ישראל, להביא לפה יותר כספים, כי צריך יותר חרדים בצה"ל. אחד.
אני רוצה להגיד לכם: הייתי בטוח שבארצות הב...
מאיר פרוש:
אני מוחה על זה, אתה פוגע בכל חברי הכנסת שמדברים לא כמוך. הם מבינים הכי טוב.
יוסי לוי:
הדבר השלישי והכי חשוב זה שצריך להעביר חקיקה בהקדם ובדחיפות, כי זה מה שיוכל לגייס הרבה מאוד חרדים.
יוסי לוי:
מה שכן, צריך לומר, יש כמה נקודות בחקיקה, וכבר הציפו אותם, כבוד היושב-ראש, שחייבים לשנות אותן בהקדם. הנושא הראשון הוא נושא שחרור מילואים. אם אנחנו נביא יעד של 100% מהיעדים, וכולו יהיה חרדים לטכנולוגי, לא עמדנו במשימה. ולכן צריך להגדיר בחקיקה, כמו שרצינו בעבר וביקשנו, לפחות 30% למערכי לחימה, לא פחות מ...
מה זה בחורי ישיבות? הם רשומים בישיבות?
דברי דובר/ת #494 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
לא צריך להאריך, מי שמכיר יודע.
הם רשומים בישיבות? התשובה: כן.
דברי דובר/ת #497 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ועד הישיבות הביא את השמות שלהם. תודה.
דברי דובר/ת #499 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
זה לא ועד הישיבות, זה כל מדינת ישראל שותפה לזה, עם כל הכבוד. כל מדינת ישראל שותפה לזה שאנשים בתלוש לבן לא משרתים בצה"ל. לא בשחור, בלבן.
יוסי לוי:
יש פה מחדל הרבה יותר רחב, עם כל הכבוד.
אוקיי. נכון.
דברי דובר/ת #503 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא אמרתי רק.
דברי דובר/ת #505 | 3 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
ואני לא יודע, אגב, מה קורה בוועד הישיבות.
מאיר פרוש:
אלעזר יכול לומר לך שכל מי שבא לקריה נמצא כל הזמן בקריה.
יוסי לוי:
אם הסנקציה תיכנס מיידית, מה שכתבתם, במדרגה הראשונה – רישיון נהיגה וטיסות לחו"ל, והנושא של תארים רק למי שמשרת, ולהרחיב את זה, לדעתי זה יהיה מאוד אפקטיבי. אותם בחורים שעובדים בזה ונוהגים ברכב ועושים את הדבר הזה וטסים לחו"ל, הם יגיעו לצה"ל.
דבר נוסף זה לייצר בקרה ואכיפה יותר טובה. עוד שתי נקודות אחרונו...
יוסי לוי:
שתי נקודות אחרונות וסיימתי, כי לצערי לא הייתי פה כמה שבועות בוועדות, ואנחנו הגוף המוביל בתחום הזה. עוד שתי נקודות. נקודה אחת שאני ממש מבקש, כמו שיש פרק לישיבות ההסדר הציוניות ולישיבות הגבוהות הציוניות, צריך להיות פרק לישיבות ההסדר החרדיות. לא בתיקון, צריך להיות פרק בחוק. בחוק שירות ביטחון. אנחנו מבק...
מאיר פרוש:
אבל יש דוח שלם של אלוף שקדי. למה לא מיישמים את זה?
יוסי לוי:
אין תוכנית בחוק. אין תוכנית ממשלתית. לא קיימת. יש תוכניות במשרד הביטחון, אין תוכנית ממשלתית.
מאיר פרוש:
יש את דוח שקדי, שנעשה לפני 7 באוקטובר. למה לא עושים כלום עם זה?
יוסי לוי:
כמו שיש באקדמיה 1.7 מיליארד שקל לתוכניות ממשלתיות, כל פעם חומש ועוד חומש ועוד חומש, אנחנו עכשיו בחומש השלישי, כך צריך להיות לגיוס חרדים – חומש ועוד חומש ועוד חומש, עם כסף, עם משאבים. אני לא צריך לטוס לחו"ל כדי להביא חרדים לצה"ל. אני לא אמור לטוס לחו"ל. זה אמור להיות בבסיס התקציב של מדינת ישראל. זה נ...
מירב כהן:
אני ממש מתייחסת סעיף זה. זה פשוט הרבה דברים שהבאתם ביחד, אני עוברת אחד אחד.
מירב כהן:
אז הרגע עצרנו בזה שמי שקובע האם להסיר או לא, זה גם צריך להיות מוטל על ראש הישיבה, אם הוא קרא להורות לא להתייצב לרישום ולבדיקה רפואית. לאחר מכן יש עוד סעיף שאומר: ניתן להסיר את המוסד מהרשימה אם 20% ומעלה לא התייצבו לרישום ובדיקה רפואית. 20% זה מספר ענק. שוב, בטיוטה של אדלשטיין זה היה 5%.
גם בהצעת החוק.
דברי דובר/ת #522 | 3 מילים
◂ 79 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
זה עלה מ-5% ל-20%. היועצת המשפטית, אני מסיבה את תשומת - - -
מירב כהן:
היה 5% שעלה ל-20. אני ראיתי חמישה.
מירב כהן:
אני זוכרת חמישה, אבל אני אבדוק את עצמי.
מירב כהן:
אני ראיתי בנוסח של אדלשטיין חמישה, אבל יכול להיות שאני טועה, אני אבדוק את עצמי.
מירב כהן:
בכל מקרה, 20% זה מספר לא מידתי. זה מאוד מאוד גבוה, אם הם לא התייצבו.
ינון אזולאי:
זה 20% שאופן פרטני לא התייצב. שהם בעצמם החליטו.
מירב כהן:
הרי כל הסעיף הזה, למה הוא מוזהר?
ינון אזולאי:
אני אגיד לך מאיפה זה יכול להיות נובע. בחורים שהם בפלג, הם לאו דווקא לומדים בישיבות הפלג. יכול להיות שהם נמצאים בישיבות כאלה, והוא החליט באופן עצמאי לא ללכת, לא בגלל ראש הישיבה שאמר לו לא ללכת.
מירב כהן:
בסדר, אבל כל המנגנון פועל ככה שקצבת האברך מגיעה לישיבה. אז הכסף שמגיע אליו עובר לישיבה.
מירב כהן:
אז אם אנחנו מסתכלים עליהם כישות אחת - - -
מאיר פרוש:
כזכר ללפיד, להשאיר את הסעיף איך שהוא עשה אותו. כזכר ללפיד, שיזכרו את זה.
מירי פרנקל-שור:
לגבי השיעור של ה-20%, איילת תבהיר מה קבוע בתקנות, ולמה אנחנו בכל זאת סוברים שמה שקבוע בתקנות צריך לשנות.
איילת לוי נחום:
הנוסח של הצעת החוק המקורית באמת היה שיעור. ה-20% הגיע מהתקנות, מתקנות שירות ביטחון (אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות).
ינון אזולאי:
אולי כדאי לשמוע גם את עמדת משרד הביטחון שנמצאים.
איילת לוי נחום:
אנחנו באמת הצענו לוועדה לדון בשאלה, האם השיעור הזה - - -
אפרת רייטן מרום:
בדיוק. זאת שאלה עקרונית. היא שאלה יסודית, אם החוק בכלל יכול לאפשר.
מירב כהן:
יש שם גם נוסח שאומר ששר הביטחון, על כל ההפרות האלה, רשאי להסיר, לא חייב. זאת אומרת, הנוסח להשאיר שיקול דעת לשר הביטחון, למרות כל ההפרות האלה, לא להסיר את המוסד מהרשימה של הארגונים שיכולים לדחות את השירות.
מירב כהן:
אחרי זה יש עוד סעיף מוזר, שקובע שהשר יקבע את ההוראות לגבי תלמידים במוסד שהוסר מהרשימה בגלל שהוא לא עמד בקריטריונים. למה זה מוזר? הוא אומר: התלמידים ששם יהיו רשאים להמשיך לדחות את שירותם, למרות שהמוסד שבו הם לומדים נפסל. אז בעצם מה יצא מזה? זה סותר אחד את השני.
מירב כהן:
אני לא מבינה את התגובות הלא ענייניות. מה זה אומר הדבר הזה? זה מגוחך. אמרתי משהו לא לעניין? מה זה לעניין, קראתי את הנוסח המוזר הזה ואני מתייחסת אליו.
מירי פרנקל-שור:
אלה גם דברים שאנחנו כתבנו בסקירה, אז כמובן שזו עמדתנו. לגבי התלמידים האחרים, אם ישיבה מוסרת מרשימת הישיבות, בגלל 20% שלא מתייצבים מסירים את הישיבה מרשימת הישיבות, מה קורה עם שאר התלמידים? זאת אומרת, צריך לדאוג לשאר התלמידים, ויש לזה הסדרים. זה גם מופיע בתקנות. הם כן יכולים להמשיך לקבל דיחוי, מכיוון ...
מאיר פרוש:
בגלל שמשרד החינוך לא מקבל בכמויות - - -
מירי פרנקל-שור:
- - - משרד החינוך, אבל יש פה דברים מהותיים שלא נכון כל הזמן להפנות למשרד החינוך.
מירב כהן:
אני פשוט אומרת שזה מנגנון שבסוף ישחקו ארגונית, יעבירו ממסגרת למסגרת למסגרת, ואף אחד לא יתגייס.
מירי פרנקל-שור:
לא, לא אותם אלה שלא התייצבו, אלא יש תלמידים בישיבה שכן התייצבו באותה ישיבה שהוסרה מרשימת הישיבות. לאותם תלמידי צריך לדאוג.
מירב כהן:
זה לא ברור מה הנוסח. ואם הם התייצבו, זה לא פוגע בהם, כי הם בכל מקרה הלכו להתגייס.
מאיר פרוש:
צריך שיהיה כתוב, מכיוון שמשרד החינוך לא נותן לקבל כמויות בבת אחת. כל אחד עם האחוז שלו. למשל, מוסד שיש לו 100 תלמידים, ופתאום באים עוד 40 אנשים, לא מקבלים אותם.
מאיר פרוש:
לכן במקרה הזה שישיבה מתבטלת, צריך לאפשר לישיבה שתיכנס למקום אחר.
מירי פרנקל-שור:
אבל ההסדר הזה גם היה בעבר, ונתנו לזה תשובה בתקנות. אני לא מצליחה להבין, אנחנו מדברים על שיעור. הרי ההסדר במהותו היה. עכשיו השאלה היא לא ההסדר במהותו, כן או לא, אלא מדברים: האם 20% או צריך להוריד את השיעור? לעמדתנו 20% זה שיעור גבוה מאוד, ולדעתי צריך להפחית אותו.
אפרת רייטן מרום:
מאוד. אבל מקודם העלית את השאלה העקרונית בכלל שצריך לדון בהיתר עצמו. לא בהקשר לגובה השיעור, אלא בכלל בהיתר עצמו, וגם כתבת את זה בסעיף 10.
מירי פרנקל-שור:
השאלה מתי ישיבה מוסרת מרשימת הישיבות. ולכן אנחנו חושבים שלא נכון לקבוע שיעור ולהשאיר אותו לשיקול דעתו של שר הביטחון, אלא לקבוע את זה בחקיקה ראשית. זה דבר אחד, לקבוע את השיעור בחקיקה ראשית. ומעבר לזה, לעמדתנו, השיעור צריך להיות שיעור נמוך, מכיוון שתמיד השאלה מתי השיעור הזה הופך לשיעור מהותי ומרגישים ...
אפרת רייטן מרום:
אבל איך אתם מצדיקים בכלל את השיעור הזה? איך אתם מצדיקים את הפטור הזה מבחינה חוקית? רק לחדד את השאלה, שאני אהיה יותר מובנת, הרי לא יעלה על הדעת, נגיד, שבחוק המיסים או בחוק החברות, ומחייבים את כולם במיסוי, ואומרים: אבל 20% או 10% – אתם לא חייבים לשלם.
מירי פרנקל-שור:
אם אחד לא יתייצב, זה לא נכון להסיר את הרשימה מרשימת הישיבות.
קובי, הממוצע שלך ושל היושב-ראש זה נורמלי פה.
דברי דובר/ת #602 | 8 מילים
◂ 83 הפסקות — לחצו להצגה
קובי בליטשטיין:
אני רק רוצה לומר, משרד הביטחון עצמו – בניגוד לישיבות ההסדר, אגב – לא מפקח על הישיבות עצמן. זאת אומרת, אין מפקחים של משרד הביטחון שהולכים בתוך הישיבות לספור כמה אנשים מגיעים.
קובי בליטשטיין:
בעניין הזה אנחנו מסתמכים למעשה על משרד החינוך. מכיוון שמשרד החינוך הוא מעביר את התקציבים והוא מעביר את הכסף, הוא מבצע את - - -
רם בן ברק:
עושים ביקורת פתע וסופרים אנשים?
נערכות מעל 2,000 ביקורות - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל הוראות הפיקוח לא עוגנו בפרק ג'1. הוראות הפיקוח היו בחוק שירות ביטחון, ומשרד הביטחון לא פיקח.
טלי גוטליב:
לא צורניים, בכוונת מכוון זה פוצל, כי זה מלכתחילה היה צריך להיות ביחד. למה אתה עושה את זה?
דרור גרנית:
אני אומר, מטעמים צורניים מבחינת המהות - - - מתייחסים באופן ספציפי לפיקוח על ישיבות.
דרור גרנית:
ומתייחסים לפיקוח על ישיבות למי שקיבלו דחיית שירות לפי פרק ג'1. זאת אומרת, הסעיפים מבחינת מהותם מתייחסים ממש במפורש לפרק ג'1. הם חוקקו בצוותא חדא, באותה הצעת חוק, באותה עת, באותה מסגרת זמנים, עם פרק ג'1.
שרון ניר:
זה הפער המרכזי בדיוק בהצעה הזאת.
דרור גרנית:
קובי בליטשטיין, מעולם, משנת 2014, עת חוקקו הסעיפים, לא מונה ולו מפקח אחד, וממילא לא בוצע פיקוח - - -
שרון ניר:
כי ה-default זה לא לגייס. נורא פשוט.
קובי בליטשטיין:
ואנחנו לא חושבים שצריך להחמיר את זה. אני מזכיר עוד פעם את עמדת השר, בסוף להגיע לפה - - - ובשותפות של החרדים.
קובי בליטשטיין:
ולכן השיעור הזה נראה לנו סביר. אבל סמכות החקיקה היא אצלכם.
משה סולומון:
בועז, רק הערה. בסעיף 49ז כתוב: לחוק העיקרי, במקום "רשאי שר הביטחון להסתמך" יבוא "לא יסתמך שר הביטחון". כלומר, על פי החוק הזה משרד החינוך לא יכול לעזור לך אחרי זה. השאלה היא מה יקרה.
טלי גוטליב:
הוא אמר לך מה היה עד עכשיו. בחוק הזה ובתיקון הזה אתה מביא את חובת הפיקוח למשרד הביטחון. מסביר לך נציג משרד הביטחון מה היה עד עכשיו, איך הגיעו ל-20%.
שרון ניר:
שום פיקוח לא יהיה פה. אני לא רואה פה שום פיקוח.
אפרת רייטן מרום:
למה הייעוץ המשפטי מאשר הסדר כזה שהוא נראה מפלה? אז תסבירו את זה.
מירי פרנקל-שור:
אז אני מסבירה. בגלל תלמיד אחד, לעמדתנו, אין להסיר ישיבה מרשימת הישיבות.
מירי פרנקל-שור:
עכשיו השאלה, מה שעומד על השולחן, האם לקבוע שיעור או לקבוע 20%?
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל היא הסבירה. הם לא יקבלו את ההסבר. היא הסבירה פעם רביעית. אתם לא תקבלו את ההסבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
נכון או לא? אני ממציא משהו? חוזרים על שוב ושוב, הרי אתם לא תשתכנעו, כי כל סעיף לא תשתכנעו.
אפרת רייטן מרום:
בועז, אתה טועה. היועצת המשפטית מצליחה לשכנע אותי לא אחת. באמת אני אומרת לך.
טלי גוטליב:
אני מבקשת להקריא לוועדה את חוק הגיוס הקיים, שקובע - - -
אפרת רייטן מרום:
אומנם יש לה קול יותר חזק משלי, אבל באיזה נסיבות ומה ההצדקה ומי יקבע ומה ההשלכות - - -
טלי גוטליב:
אני מקריאה לך, אדוני נציג משרד המשפטים, אהלן וסהלן, את החוק הקיים. אני מקריאה לך הוראת חוק קיימת בחוק הקיים: לשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך על מידע - - -
טלי גוטליב:
אני מקריא לכם, רק שיהיה ברור. זה החוק הקיים היום.
טלי גוטליב:
אנחנו הרי נמצאים פה בחקיקה מתקנת. תהיתם למה משרד הביטחון נסמך על משרד החינוך. אמר לי האדון הנכבד והיועצת המשפטית: יש פרק נפרד. אמרתי לכם: זה בכוונת מכוון, לא בכוונת מכוון, רק תקבל את הסעיף הרלוונטי. 49ז קובע היום, שלשם פיקוח על הוראות חוק זה הנוגעות לתלמידי ישיבה או לישיבות, רשאי שר הביטחון להסתמך ע...
שרון ניר:
עד היום לא נמסר, לצערך הרב, כפי שאת יודעת. עכשיו הם הסדירו את זה.
טלי גוטליב:
תגידו לי, אתן יודעות לקרוא? רגע, תן לי להשלים עד הסוף.
ששרון תענה. אני אגיד רק דבר אחד.
דברי דובר/ת #686 | 7 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
אני לא מומחית, אני מומחית לעברית. אני מומחית להבנת הנקרא.
רבע משפט, כי זכות הדיבור שלי עוד על - - -
דברי דובר/ת #694 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
איך הוא בזכות דיבור שש פעמים ואנחנו עוד לא דיברנו?
טלי, את יודעת שכל ההתכנסות שלנו כאן היא בגלל שבג"ץ לא קיבל את "רשאי שר הביטחון". את צודקת שזה בחוק מקדמת דנן, אבל עוד חוק טל, מה שהוא בא להגיד, שאי-אפשר לתת לשר הביטחון סמכות כזאת.
דברי דובר/ת #697 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
תקשיבי לו. נו, אין את זה. זה לא מתקיים.
ולכן לקח עשר שנים לבג"ץ לבטל את החוק הזה. ולכן אין לזה תוקף.
דברי דובר/ת #699 | 13 מילים
◂ 171 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
פרק ו'1, שהוא נושא הפיקוח, חוקק מחוץ לפרק ג'1. נכון אומרת חברת הכנסת גוטליב, סעיף 49ז אכן מופיע בפרק ו'1. אבל יש סעיפים שלמים שמדברים על חובת הפיקוח של משרד הביטחון. שר הביטחון היה צריך למנות פקחים, יש הסדר שלם. ומשרד הביטחון לא ביצע את חובתו לפקח על הישיבות. נכון שמשרד הביטחון יכול להיעזר במשרד החי...
טלי גוטליב:
אבל אני עוד פעם אומרת: אתם תהיתם על סמכותו להסתמך על משרד החינוך, ואמרתם פה דברים מאוד משונים, אז הקראתי לכם - - - של סעיף.
שרון ניר:
אדוני, אחד מהדברים שלפחות לשיטתך, בכל פתיח שלך אתה אומר שאתה רוצה ב-vision לראות עשרות אלפי חרדים משרתים בצה"ל.
שרון ניר:
ואני אומרת שהצעת החוק הזאת שמונחת לא מתכתבת עם ה-vision. היא פשוט לא מתכתבת עם ה-vision, כי כל מה שעושים זה מנציחים את הפרקטיקה הקיימת, ואני אתייחס. מה שקורה עם הנתונים שאנחנו רואים כאן, בכל הקשור להצעת החוק המוצעת, זה שבסוף יהיו פה הרבה מאוד מתווכים, והנתונים לא יגיעו לצה"ל. הרי צה"ל לאורך כל הדיונ...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אי-אפשר. הקצבתי ארבע דקות. אי-אפשר למרוח. אז תשאלי את השאלות. אי-אפשר ככה.
טלי גוטליב:
חברת הכנסת ניר, את יכולה לשאול את ליברמן אם הוא זה שהחליט לא להקים מנגנון פיקוח.
שרון ניר:
אני מבקשת לסיים את דבריי, ואני אענה לך, גברת טלי גוטליב - - - לנו פרשנות לפרקטיקה - - - חסרים לצה"ל אנשים.
טלי גוטליב:
לא, ליברמן החליט לא להקים מנגנון פיקוח.
שרון ניר:
ההסברים - - - שלך לא יעזרו כאן עכשיו - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון ניר, אני רוצה להסביר פה משהו לגבי הדיון עצמו. אני לא מוכן להערות האלה, איך אתה מקיים או לא מקיים. את לא המחנכת שלי, ואת לא יושבת לידי עם הלחשושים.
קארין אלהרר:
עם כל הכבוד, את תיתני לי לנהל את הדיון הזה. אני מנהל אותו, לא את.
שרון ניר:
אדוני, אני רוצה להמשיך ולחדד את הנקודה. וחבל שהפרקטיקה הנוהגת לא מתכתבת עם הסבריה המלומדים של חברת הכנסת עו"ד טלי גוטליב. אני רוצה לדבר על הפרקטיקה הנוהגת. הפרקטיקה הנוהגת מלמדת אותנו דבר כזה, כי הציג את זה רח"ט תומכ"א בשעות הקטנות של הלילה – שיש שלוש קבוצות של חרדים, והקבוצה השלישית, הרי זה פלא, מה...
שרון ניר:
הוא דיבר על 1,200 "חרדים" - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
הפלא ופלא זה שלא היה גיוס 77 שנה, והכול פתאום נזרק על החרדים. תסתכלי פרקים פרקים – הצבא לא רצה, זה שיקר, זה לא העביר נתונים. מצאנו עכשיו שעיר לעזאזל בישראל – החרדים. 77 שנה פה זה לא נעשה. אחרי זה צריך למצוא שעיר לעזאזל, אז מצאנו. האוכלוסייה החרדית אשמה בכול. - - - עם אג'נדה. אנחנו באים כדי לתקן מצב....
שרון ניר:
אז לכן זה לא מתכתב עם ה- visionשלך.
שרון ניר:
אני רוצה חוק. אני רוצה לתת מענה לאנשי המילואים שיושבים פה. ואני אגיד לך בדיוק למה אני רוצה לתת מענה. כי אני יודעת שבסוף, כשאתה מתייחס עכשיו קודם כול לכל הישיבות כאל סוג של פול, ועדיין יש ועד ישיבות שהוא המתווך.
היו"ר בועז ביסמוט:
בחייך, לא רצו לגייס אותם. אנשים שיושבים פה מסביב לשולחן לא רצו אותם בצבא.
שרון ניר:
ובפועל הצבא לא יהיה ער לכל הנתונים. ואנחנו רואים שבשנים האחרונות אותה ציונות דתית הייתה בתוך הפול המרכזי.
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל לא רצו פה חרדים במדינה הזאת. בוא נגיד את האמת. לא רצו פה חרדים בצבא.
רם בן ברק:
אבל עכשיו רוצים. עכשיו רוצים. היה פה 7 באוקטובר פעם. על מה אתה מדבר?
היו"ר בועז ביסמוט:
כמה אפשר להיות צבוע בדיונים האלה? כמה צביעות בדיונים האלה. לא רצו חרדים בצבא. פתאום עכשיו מצאו את האשם. החרדים אשמים בכל דבר.
שרון ניר:
1,200 איש אמר רח"ט תומכ"א, לא אני. אדוני, תשמור על רשות הדיבור שלי.
היו"ר בועז ביסמוט:
ראינו את החוק שאתם הצגתם. ראינו את המספרים. על מה אתם מדברים? בחייכם. כמה צבועים אתם.
שרון ניר:
אני יודעת שהרגזתי, אבל תשמור על רשות הדיבור שלי, אדוני. אני אדבר גם על נתונים שמעצבנים.
היו"ר בועז ביסמוט:
די כבר. כמה אני יכול לשמוע. לא, אבל מירב בזכות דיבור. הם לא מעצבנים, הם פשוט לא נכונים.
רם בן ברק:
אדוני היושב-ראש, אני גם רוצה זכות דיבור.
שרון ניר:
1,200 איש שגויסו, לכאורה, תחת אצטלה של גיוס חרדים, בפועל הם היו בכלל מישיבות של ציונות דתית. זה מה שלמדנו, שהיום זה 275. נכון, רח"ט תומכ"א? 275 היום ממה שנספר ביעדים זה לא חרדים, זה כאלה שנחשבים חרדים אבל זה ציונות דתית.
שרון ניר:
לא, אני עדיין בזכות דיבור. אדוני, אני מבקשת לסיים את דבריי.
שרון ניר:
זאת אומרת שמה שאנחנו רואים עדיין זה היעדר שקיפות, זה מיסוך של נתונים. בחיים לא נדע מי יש בתוך הישיבות האלה, והאם הוא לומד ולא לומד? ולכן גיוס חרדים לא יהיה פה, כי אתה מנציח פה חוסר שקיפות. חוסר שקיפות, זה מה שיהיה פה. חוסר בקרה וחוסר שקיפות. אין פה שום בקרה ושום שקיפות.
היו"ר בועז ביסמוט:
מה שאת רואה פה זה גיוס חרדים סוף סוף אחרי 77 שנה. וזה מה שמשגע אותך, שאנחנו עושים את זה ולא אתם. זה מה שמשגע אתכם. בוא אני אסביר משהו: כל דבר שאנחנו מציגים בשלוש שנים האלה זה רע, זה פסול, זה בלתי אפשרי. איבדתם את זה כבר. כמו פטר והזאבים, זה מה שאתם. בבקשה, מירב.
שרון ניר:
אתם רק רוצים לייצר עיוורון לצה"ל ביחס לאוכלוסייה החרדית. גיוס חרדים לא יהיה פה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אתה תהיה בזכות דיבור. אני רוצה לשמוע את מירב. כולכם תדברו. בבקשה. סיימנו או שנסיים בעוד חודש וחצי?
טלי גוטליב:
אבל לא צריך להתייחס לכל הסעיפים בבת אחת.
מירב כהן:
אני מתייחסת אחד אחד. כל סעיף פה חשוב. זה חוק היסטורי למדינת ישראל. חשוב. אני עוברת.
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, יש לך שתי דקות, ואני קבעתי. דיברת שעה כבר. יש לך שתי דקות, ואני החלטתי. קדימה.
מירב כהן:
זה לא מנומס בכלל. אנחנו קטענו הרבה פעמים את הדברים. אני אגיד את הדברים, אם תרצה לקטוע אותי – תקטע.
מירב כהן:
אנחנו עצרנו את הדיון במה קורה בסיטואציות שהמוסד נפסל, ולחלק מהאנשים שם בעצם יש זכאות. אז מה קורה עם מי שלא התגייס באותם מוסדות שנפסלו?
מירב כהן:
הוא עכשיו יהיה רשום במקום אחר?
מירב כהן:
אני לא הבנתי את זה מהנוסח הזה.
מירב כהן:
לאחר מכן, כמו שקודם נגענו בזה, כתוב: משרד הביטחון יפקח בעצמו על כך שתלמידים לומדים וההצהרות הן לא מזויפות, ושר הביטחון הוא זה שיקבע את היחס בין מספר המפקחים למספר התלמידים. בעיניי זה לא נכון, שזה משהו שיהיה בידיים של שר הביטחון, כי זה בעצם יאפשר למסמס את כל מנגנון הפיקוח, אם הוא ירצה לקבוע יחס נמוך.
מירב כהן:
אוקיי. זה פשוט קשור לאיך אתה פוסל את הישיבות, לכן התייחסתי לזה כאן. כי אתה צריך להראות צריך להראות שהן לא עמדו בקריטריונים.
מירב כהן:
כמה מהם בעצם לא באמת לומדים בפועל, זה חלק מהקריטריונים.
מירב כהן:
ויש גם 20% של נוכחות, שמי שמסיר במסגרת זה מפקח - - - ושמה זה 20%.
שרון ניר:
מאיפה המספר הזה בכלל 20%. שיעור הלא מתגייסים באוכלוסייה הכללית הוא 20%? איזה שטויות.
יעקב אשר:
אבל אם לא סומכים על שר הביטחון - - -
יעקב אשר:
אז כל החוק. אולי ששר החוץ יקבע? אולי שר החוץ, שר הכלכלה.
מירב כהן:
נכון, אבל זה גם פוסל ישיבה. את רוצה שנתייחס לזה אחר כך. אוקיי.
קארין אלהרר:
מירי, בנוגע למינוח "רשאי" שר הביטחון להסיר מרשימת הישיבות – למה רשאי?
קארין אלהרר:
הרי אם אנחנו מבינים שהייתה הפרה, למה רק רשאי?
טלי גוטליב:
תמיד סמכות ברשות, אחרת לא צריך החלטה של שר. אם זה לא הפעלת סמכות וזה מובהק, אז לא צריך שר. הסמכות היא ברשות.
רם בן ברק:
יוסי, כמה מילואים עשית לפני 7 באוקטובר? כמה ימי מילואים בשנה?
רם בן ברק:
לא קראו לך. אז מה הוא אומר מה שהיה לפני? לא רלוונטי מה שהיה לפני.
קארין אלהרר:
אני רק מנסה להבין. ברור שהוא רשאי תמיד, הוא שר. אבל יש כאן הפרה. אז מה אתם אומרים, אם השר תחת לחצים פוליטיים יתעלם מההפרה, זה בסדר? אני רק שואלת.
טלי גוטליב:
עם כל הכבוד, זה לא מבחן מנהלי. אתה לא מניח מראש הפרה מנהלית.
מירי פרנקל-שור:
גיבוש הרשימה הוא בשיקול דעת, ולכן ההסרה מהרשימה עוגנה כשיקול דעת.
קארין אלהרר:
גם אחרי שיש הפרה ברורה? נצטרך להגיש עתירה?
מירב כהן:
לא, היא ביקשה שאני אתייחס לשאלות הבאות בסעיף אחר, אז אני אתייחס אליהן בסעיף אחר.
טלי גוטליב:
רציתי רק לשאול את היועמ"שית ואת חברת הכנסת שרון ניר, דיברו פה על זה שאין מנגנון פיקוח. למיטב ידיעתי, הייתה החלטה של שר הביטחון דאז ליברמן לא להקים מנגנון פיקוח.
שרון ניר:
תגידי לי, על 7 באוקטובר את שמעת? את לא שמעת.
טלי גוטליב:
די עם הצביעות שלך, שרון. ראיתי את העזרה שלך לחיילים וללוחמים. ראיתי, אפרופו פצ"רית, יועמ"שית. הייתה החלטה של ליברמן שלא להקים מנגנון פיקוח.
שרון ניר:
את עוזרת ללוחמים? את מפקירה אותם.
טלי גוטליב:
תשאלי את הבוס שלך. ועל הדרך תשאלי אותו, איך הוא חשף סוד מדינה, והאם את קשורה לזה באיזה אופן? רק אומרת.
שרון ניר:
- - - כדי להפקיר לוחמים. תתביישי לך.
טלי גוטליב:
אני אתבייש, ועדיין אשאל אותך: איך הוא חשף סוד מדינה במהלך המלחמה?
שרון ניר:
תסבירי לכל הלוחמים כאן איך את מפקירה אותם, שיעשו לא 100 ימים אלא 200 ימים ויותר, כי את תומכת בחוק השתמטות.
טלי גוטליב:
לכי תני דין וחשבון ללוחמי כוח 100. להם לא אמרת מילה.
משה טור פז:
אני הולך לפי הסעיפים. מירי, אני רוצה שתהיו איתי.
משה טור פז:
אז קודם כול בסעיף 26יא(א), כאמור, בסוגיה של ועד הישיבות בארץ ישראל, צריך להבנתי להסדיר בחוק לגבי הגוף הזה אחת משתיים – או שקובעים ברירת מחדל, קרי, אם לא הוא, פעם היו שני גופים, אפילו שלושה שעסקו בזה, היום כמעט כולם מאוגדים בחוק הזה. במידה שהחוק הזה, נגיד, כמו שהוא עכשיו, לפי המסמכים בגיידסטאר, בחדלו...
משה טור פז:
לא, סליחה, תיעשה בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות.
משה טור פז:
כן, אבל ועד הישיבות מביא קול אותנטי חשוב מהשטח. עכשיו הכנסנו פה עמותה. זה בסדר, עושים את זה בחוק. צריך לייצר אופציה ב', או לחלופין לומר מה קורה - - -
משה טור פז:
שוב, היה לו פעם גוף מתחרה, מי שמכיר פה.
אני לא מפריע לך.
דברי דובר/ת #871 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה, אני מפריע?
דברי דובר/ת #873 | 3 מילים
◂ 54 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אז שוב אני אומר: בעיניי ועד הישיבות בארץ ישראל צריך או מענה של אופציה ב', או לעזור לו להסדיר אותו, כי כרגע זה גוף עם בעיה כלכלית. אז אנחנו מכנסים פה גוף עם גירעון של 2.8 מיליון שקל. אומנם יש לו אישור ניהול תקין, אבל את השנה הקודמת, אני לא יודע איך, הוא גמר עם 2.8 מיליון מתוך 4.2.
יעקב אשר:
אז תתרום. אני פה מולך, אבאל'ה.
משה טור פז:
יש לו 800,000 שקל תרומות, אבל הוא לא יכול לתפקד.
יעקב אשר:
הוא כל כך דואג לעמותה, שיתרום.
משה טור פז:
אם העמותה הזו היא חלק מהחוק, אז זו נקודה רלוונטית.
מירב כהן:
אני רק עוצרת, שתדעו שהיה פיגוע מאוד קשה באוסטרליה, ויש רב - - -
טלי גוטליב:
מה את עושה פה? את בהפגנות קפלן קראת לסרבנות.
טלי גוטליב:
אף אחד לא דוחף אותה. הם עושים את עבודתם.
טלי גוטליב:
כשאני לא בקריאות לאף אחד אסור לגעת בי. עכשיו אני לא בקריאות.
אפרת רייטן מרום:
בואי, תעשי טובה. הם לא עושים את עבודתם בכוח. היא הייתה יוצאת גם בלי שנוגעים בה.
משה סולומון:
היא מעירה את ההערות האלה, אז מוציאים אותה. אז יש לך גם ביקורת על עובדי משמר הכנסת?
משה טור פז:
נקודה שנייה, כשדנו בחוק הזה בסיבוב הקודם, עלתה פה שאלת הישיבות לנושרים. לפי מחקרים 19% מהישיבות בישראל הן ישיבות נושרים. הישיבות האלה לא מיוחדות מתוך העולם הזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבקש להפסיק. אתם רוצים את הוויכוח הזה? בחוץ, לא פה, שניכם. בבקשה, תמשיך.
משה טור פז:
הישיבות האלה לכאורה כלולות פה במאזן, אבל הן לא עומדות בקריטריון האמיתי פה של סעיף (א1) של 45 שעות ו-40. כלומר, אנחנו רואים שבחוק הנוכחי יש לקונה ביחס לישיבות לנושרים. האמת היא שזה גם דיון להרכב הוועדה וגם דיון משפטי, מה עושים עם הנישה הזו? זה חמישית. כי בעיניי העובדה שהיא מקבלת את אותו סטטוס בחוק הי...
משה טור פז:
איפה 40, 45? לא, אני מציע שעל עולם ישיבות הנושרים יינתן מענה בחוק. אני מזכיר שהנקודה הזו עלתה בדיון הקודם. תראי, בוועד הישיבות יודעים להגדיר מה זה ישיבה לנושרים ומה זה לא. אני חושב שישיבה לנושרים בהגדרה צריכה להתגייס לצה"ל. קרי, לא בשבילם נברא הדבר הזה שנקרא ישיבה. הם גם לא לומדים שם. לא יודע, בוא נ...
שרון ניר:
מה שאנחנו אומרים זה היעדר שקיפות, שהם קודם כול יגידו לנו מי הישיבות האלה. אנחנו יודעים כי עשינו תחקירים.
משה טור פז:
אני מסביר. הנקודה היא לא רק המספר. יכול להיות שבן אדם יושב, ראיתי דברים כאלה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני פשוט עוצר אותך שנייה אחת, גם בעקבות הדברים שאמרה חברתך למפלגה מירב כהן. פתחנו את הדיון הזה באמת עם האירוע הטרגי באוסטרליה בחוף Bondi Beach, ואני רואה פשוט את הנתונים ואת המספרים. לפני יומיים נפגשתי עם הדיינים של חב"ד, הייתה להם התייחסות לגבי החוק עצמו. עכשיו אני רואה פה שבין ההרוגים יש שליח חב"ד...
מאיר פרוש:
אני חייב להוסיף שבחוק המדובר, עוד מעט אני אגיד באיזו תקופה זו היה, אז דיברנו גם על לתת לשליחי חב"ד בעולם, שגם הם יקבלו - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
כל ההפגנות האלה, כל הקולג'ים, כל אלה שמותר – הינה, עכשיו עם כל סיפור האירוויזיון. מה אתם חושבים, שאין לזה תוצאה? אין לזה השלכות? הינה, בבקשה, ההשלכות.
שרון ניר:
ואם הם חושבים שהם יסתפקו ביהודים, אז הם טועים. זה יגיע לכל מקום.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, את היית איתי. היינו בכמה שליחויות וראינו את הדבר הזה, את האצבע מאשימה הזאת כלפי ישראל, והינה התוצאה.
מאיר פרוש:
היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, לזכות החוק שאתה מזכיר אותו על שליחי חב"ד, בחוק שחוקק, אני לא רוצה להזכיר כרגע מתי.
אני הכנסתי את זה.
דברי דובר/ת #928 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
בתקופה של לפיד הכניסו את הסעיף הזה, שגם שליחי חב"ד – לא כולם, אלא תלוי באיזה מדינות – גם אותם יספרו במסגרת - - -
אני הכנסתי לחוק בשליחי חב"ד - - -
דברי דובר/ת #932 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא מפריע אף פעם.
דברי דובר/ת #934 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חוץ מצפון אמריקה ומערב אירופה, להכיר בשלוחי חב"ד כשירות לאומי.
דברי דובר/ת #936 | 10 מילים
◂ 232 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
העניין של ההרעבה מגיע גם לבני הישיבות עכשיו.
משה טור פז:
אני אסביר. כל מי שמכיר פה, חבל שיוסי לוי יצא, אבל עמוס צייאדה כאן יכול להסביר.
אפרת רייטן מרום:
הם מורעבים עכשיו? ממשלת ישראל מרעיבה את בני הישיבות עכשיו? זה מה שאתה אומר?
מירב כהן:
אין מקום לציניות הזו. עברנו תקופה כל כך קשה. אין מקום לציניות הזו. אל תשוו את עצמכם לחטופים ואל תשוו את עצמכם למורעבים.
מאיר פרוש:
אני ראיתי את הדוח של האלוף שקדי אחרי 7 באוקטובר - - -
מירב כהן:
בואו, מקבלים קצבאות במיליארדים מהמדינה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני פשוט לא מצליח להבין אתכם. יש אירוע קשה באוסטרליה ואתם לא מצליחים להתעלות עם השטויות הקטנות שלכם?
היו"ר בועז ביסמוט:
די כבר, להתעלות. יש פה אירוע קשה עכשיו. חג החנוכה. יש אירוע קשה באוסטרליה, ואתם עם הקטנות האלה.
יעקב אשר:
צודקת, לא מרעיבים, מנסים להרעיב.
היו"ר בועז ביסמוט:
תמשיך בבקשה, חבר הכנסת טור פז. לא להפריע. חבר'ה, אני אתחיל להוציא גם חברי כנסת, וחבל, אני לא רוצה.
היו"ר בועז ביסמוט:
נו, בבקשה, עוד פעם הקטנות האלה. ומזה נעשה כותרת וסרטון. אולי נתעלה?
טלי גוטליב:
יאיר גולן אמר שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב. בכל העולם זה מככב.
טלי גוטליב:
זה לא מזיז לה. סגן רמטכ"ל אומר שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב.
טלי גוטליב:
פגע בלוחמינו לדיראון עולם. אין צביעות כזו.
אפרת רייטן מרום:
כן, והממשלה שלכם עושה עבירות חמורות. ועכשיו הוא אמר שהיא גם מרעיבה את בני הישיבות.
משה טור פז:
טוב, אני ממשיך. אין לי פתרון לסוגיית ישיבות הנושרים. אני מבקש כאן מהוועדה, מהייעוץ המשפטי, להציע לנו הצעה, כיצד להבחין בין ישיבת נושרים - - -
משה טור פז:
רגע, אני אגיד. שוב, אמרה מירב כהן לפניי, לדידי צריך להיות מכסות ולא יעדים. כשיש מכסות אתה אומר: אלה בחורים עילויים, להם אני נותן פטור. כשאתה קובע יעדים, שזה בעיניי פסול, אתה חייב עדיין להבחין בין מי שיושב 40 שעות בפינת קפה, זה הסטנדרט של ישיבת נושרים, לבין מי שלומד תורה 45 שעות. זה לא אותו דבר.
מירב כהן:
מזל טוב, יונתן. אנחנו אוהבים אותך, אופוזיציה וקואליציה כאחד.
משה טור פז:
אני חוזר על הנתונים: חמישית מעולם הישיבות הוא ישיבות נושרים. את הישיבות האלה צריך להוציא מהסדר תורתו אמנותו ולגייס אותם לצה"ל.
מירי פרנקל-שור:
אבל הנורמה שמעוגנת - - - אז השאלה היא לא אצל המחוקק. השאלה למה מלכתחילה הכירו בישיבות הנושרים?
משה טור פז:
אבל אני לא יודע לכתחילה. מירי, אני אחרי 7 באוקטובר אומר דבר פשוט. סעיף (א1) הוא סעיף שמונה 40 עד 45 לימוד בישיבה. כולנו יודעים שב-19% מהישיבות, קרי בישיבות הנושרים, גם אם אדם יושב בפינת הקפה שמונה שעות ביום, ללמוד תורה הוא לא לומד.
משה טור פז:
רגע. לא נכון, כרגע הם מנויים בפול. כרגע צייאדה מארגן להם תקציב.
יעקב אשר:
הוא מניח הנחה, וכולם הולכים אחרי ההנחה. הוא היה 40 שעות ליד הקפה. איזה קפה? מגורען או נס?
יעקב אשר:
כמה אנשים יושבים במקומות צה"ליים ליד הקפה? יש גם על זה משחק - - - אני הייתי שמה.
משה טור פז:
יעקב אשר, אתה מכיר את ישיבת רש"י. יפה, גם אני הייתי שמה. עכשיו אתה מגן פה על החמישית - - -
משה טור פז:
לא הכללה. אם יש נתון שחמישית מהישיבות - - -
יעקב אשר:
40 שעות ליד הקפה. ליד הסוכר או ליד הסוכרזית? די.
משה טור פז:
הינה, יעקב אשר, תלמד את העובדות. חמישית מהישיבות - - -
עמוס צייאדה:
אנחנו לא מכירים במשרד החינוך נתון של 19% או 20% של ישיבות הנושרים.
מאיר פרוש:
הוא לא מכיר נתון. לא מכיר. אתה אמרת שהוא מכיר. הוא לא מכיר.
מאיר פרוש:
אתה לא מקשיב. מנהל האגף אומר: לא מכיר.
יעקב אשר:
הוא בחר 19, לא 20. 19 זה נשמע - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד, שמענו, התרגזנו, כעסנו. בבקשה, נציג משרד החינוך. אני לא רוצה לשמוע אף אחד חוץ מנציג משרד החינוך.
עמוס צייאדה:
אז אנחנו לא מכירים נתון של 19% או 20%. אני אומר רק שמוסדות שנכללו בפרויקט נוח"מ לפני שהפסקנו להם את התמיכות שלנו - - -
עמוס צייאדה:
אנחנו לא מכירים. לאורך השנים, אני כן יכול להגיד, שהיו כל מיני ישיבות שבביקורות היו שם אחוזי חוסר מאוד מאוד גבוהים, והסבירו לנו שבגלל שהתלמידים באים מרקע כזה או אחר שמתאים לנוח"מ. אנחנו הפסקנו את התמיכה במוסדות - - -
אביחי אברהם בוארון:
אבל יש לי שאלה אליך: אתה מונה את אותן ישיבות ככאלה שלומדים בהן 40 או 45 שעות?
עמוס צייאדה:
תקשיבו, אנחנו מכירים את זה בעיקר מהצד של ישיבות שהיו נוח"מ במשרד הרווחה, דיווחו גם אלינו. ב-2018 אולי זה היה, כשזיהינו שמדווחים גם אלינו, ואנחנו חושבים באמת שהם מתקשים לעמוד בכלל ברף של ה-45 שעות, הפסקנו את התמיכה. גם שנה שעברה, אולי חבר הכנסת קינלי לא זוכר, אבל אתה העלית את זה כאן, חזרנו למשרד, ובד...
שרון ניר:
הם מתגייסים לצה"ל? הם בתוך הרשימה של שר הביטחון?
רם בן ברק:
אני יושב כאן שלוש שעות ולא מוציא מילה.
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא רוצה לשאול שאלה בעניין הזה. אבל נתתי לכם לשאול שאלות. חבר שלך שאל שאלה.
אביחי אברהם בוארון:
שאלה לייעוץ המשפטי: לפי לשון החוק, 40 עד 45 שעות. האם ישיבה שלא לומדים בה 45 שעות נכללת בחוק הזה? לכאורה היא לא נכללת בכלל.
שרון ניר:
אני רוצה לדעת, בהמשך למה שהוא שאל, אם הוא מכיר אותם כרשימות שלא נמצאות בתוך הרשימות של שר הביטחון?
היו"ר בועז ביסמוט:
לא ביחד. תקשיבו לי, אני מסתכל פה על הדרך שאתם עובדים. אני מבין, החוק הזה מפריע לכם. אתם כל כך רוצים שחרדים יתגייסו, שתעשו את הכול כדי למנוע חוק גיוס. שנייה אחת, אני בזכות דיבור. נתתי לעצמי. אף אחד לא קוטע אותי. מה אתם עושים? אתם כל כך רוצים חרדים בצבא, שאתם תעשו את הכול כדי לדחות את החוק. אנחנו לא נ...
משה טור פז:
גם אני צריך לצאת. אני צריך לסיים רשות דיבור.
אפרת רייטן מרום:
תקשיבו, אני לא צריכה זכות דיבור. רק שאלה ואני צריכה לצאת, זה הכול. שום דבר מעבר לזה.
אפרת רייטן מרום:
מירי, אני אפילו אגיד יותר מזה: לצערי, בגלל שאני כבר מאחרת מאוד מאוד למקום אחר, אני אפילו לא יכולה לשמוע את התשובה שלך. אבל אני ממש מבקשת שאת תיתני את התשובה שלך בהמשך הדיון, ואני אתעדכן.
אפרת רייטן מרום:
אני מבקשת לשמוע הסבר למה באמת כתבת: לעמדתנו, מלכתחילה אין לקבוע הסדר המאפשר לישיבה להיכלל ברשימת הישיבות אם חלק מתלמידיה אינו מתייצב לרישום ולבדיקה רפואית? למה בכלל כתבת לעמדתנו? תסבירי את הרציונל שאומר למה, כי נדמה לי שפה יש מפתח שהוא הרבה יותר עקרוני וגדול. אני לא אשמע את זה עכשיו, אני כבר מתנצלת.
אפרת רייטן מרום:
חד-משמעית. יותר חשובה. יש פה היתר למעשה, שיש פה חריג לעמדה העקרונית הזו, שנותנת מענה באמצעות החוק הקיים או העתידי לשיעור מסוים - - -
אפרת רייטן מרום:
אני רוצה שזה יהיה כתוב בפרוטוקול, את העמדה העקרונית, ובעצם שניתן כאן היתר חוקי - - -
מירי פרנקל-שור:
אז אני מפרשת את הדברים שלי, ולא ניתן פה שום היתר חוקי. זה בדיוק מידתיות ההסדר. מלכתחילה מצד אחד, אני חושבת, שכנורמה לא נכון כאילו לאפשר התייצבות ולא לציית הוראות סעיף - - -
מירי פרנקל-שור:
אפרת, דקה. אל תתפסי אותי במילה. תני לי להשלים את כל - - -
מירי פרנקל-שור:
תנו לי להשלים. מלכתחילה אני חושבת שיש בעיה בלקבוע כאילו מעין היתר שניתן לא להתייצב ושום דבר לא קורה לישיבה. מצד שני, השאלה שנשאלת, האם נכון בגלל תלמיד אחד שלא התייצב, לקבוע את הסנקציה הקשה של עשרה מרשימת הישיבות?
מירי פרנקל-שור:
ולכן לעמדתי אנחנו מרחיקים ואנחנו אומרים: לא לקבוע שיעור ולהשאיר את שיקול הדעת לשר הביטחון, אלא שהמחוקק יאמר את דברו במקרה שכזה. ולכן אני אומרת, במקרה שכזה, שמצד אחד לא נכון להשלים עם תופעה שבחורים לא מתייצבים, ומצד שני, האם ישיבה שלא מתייצבים שם עד סף מסוים?
אפרת רייטן מרום:
אני לא מבינה, באיזה נסיבות? מי יקבע? מה ההשלכות? מה הקריטריונים? גם אם זה אחד או חמש.
מירי פרנקל-שור:
לכן אנחנו אומרים, שלא נכון להשאיר את שיקול הדעת לשר הביטחון, אלא זה מעין הסדר ראשוני, שחשוב שהמחוקק יאמר את דברו. ולכן צריך לקבוע לדעתנו לא 20% אלא שיעור נמוך יותר.
משה טור פז:
למשל בעולם הישיבות הציוני-דתי 15% זה הרף.
יעקב אשר:
את מערבבת שני דברים. צריך שיהיה כתוב כדי שיהיה מונחה בדיוק.
יעקב אשר:
עכשיו לגבי אם זה 20 או 18 או 22 - -
יעקב אשר:
- - זה מגיע גם מדברים אחרים שעוד לא דנו בהם, גברתי. עוד לא דיברנו עליהם. אז לא צריך לציין מספרים.
אפרת רייטן מרום:
אני רק רוצה שיהיה רשום שבעיניי זה הסדר שהוא לא חוקי, כי אתם מאפשרים לעבור על החוק בלי שום נימוק והסברים.
מירי פרנקל-שור:
- - - הדעות חלוקות, כיוון שבגלל תלמיד אחד לא נכון להסיר - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
מה לא סיימת? אני רוצה לשמוע אחרים. אז אתה יודע מה נעשה? אתם רואים מה קורה. אני חוזר לשעון מייד. ועוד איך אני יכול. עם כל הכבוד, אני יכול. רגע אחד, אני מדבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע. אתה תשאל את כל השאלות, כי אחרת זה לא ילך. תשאל את כל השאלות שלך, סיים אותן, נענה ונמשיך הלאה.
מירי פרנקל-שור:
אז מה שחברת הכנסת אלהרר אומרת, וזה בדיוק העניין, שהשיעור שכרגע קבוע הוא שיעור גבוה. אני מניחה שאת מסכימה.
ינון אזולאי:
יש פה את משרד הביטחון, עמדת שר הביטחון - - - שזה בא בתקנות. אבל זה מקצועי - - -
יעקב אשר:
עוד לא נשמעו כל הדעות מכל הצדדים.
טלי גוטליב:
עוד לא היה דיון בהליך הזה. לא הגענו לדיון ב-20%.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, אתה רואה שהיא מתייחסת כעת. אז מה הבעיה? אי-אפשר לנהל את הדיון הזה?
מירי פרנקל-שור:
יש כאן שתי אמירות. אמירה אחת, שלא צריך לתת לגיטימציה לתופעה שבחורים לא יתייצבו בהתאם להוראות החוק. יחד עם זאת, השאלה שנשאלת, בגלל מספר בחורים מסוים, האם צריך להסיר את הישיבה מרשימת הישיבות? לעמדתנו, לא, לא צריך להסיר. ועכשיו השאלה שנשאלת, והוועדה צריכה להחליט: מה השיעור שבעטיו תוסר ישיבה מרשימת הישי...
שרון ניר:
אני רוצה שאלת המשך. גברתי היועצת המשפטית, שאלת המשך.
משה טור פז:
בדיון הזה אפשר ללמוד פה מישיבות קיימות. בישיבות הציוניות-דתיות השיעור להסרת ישיבה, קרי שישיבה לא עומדת בביקורת – שאלתי פה את המייצגים שלהם – הוא 15%. אז קודם כול אפשר ללמוד מהם. כלומר, באגף של עמוס צייאדה או אצל פינסקי באיגוד ישיבות ההסדר, כש-15% מהתלמידים בישיבה לא עומדים ברף - - -
משה טור פז:
שנייה. יש פה שיעור שנבדק.
אותו דבר לגבי מי הדמות. בישיבות הציוניות היום, לא בתיאוריה, ראש הישיבה הוא זה שחתום על רשימת התלמידים. אז אני ממליץ פה שבחוק הזה, כמו בעולם ישיבות ההסדר, יהיה את אותם שיעורים – ראש הישיבה ולא מנהל הישיבה, ו-15% ולא 20%. זו הצעתי.
מירי פרנקל-שור:
זה לדעתי צריך להיות נמוך יותר, מכיוון שאם לא נמצאים, אז לא נמצאים. אבל כאשר יש - - -
שרון ניר:
ברור שזה צריך להיות יותר נמוך.
יעקב אשר:
הוא מתבלבל, מבלבל, ועכשיו כולנו עושים דיון על זה.
משה טור פז:
והערה אחרונה, אני חושב שהורדת סעיף (4) – "התקיימו נסיבות אחרות" – נראית לי לא נכונה. אני חושב שצריך להשאיר עוד אפשרות להסיר ישיבות. נגיד שגילינו ישיבה שיש בה עמדות שסותרות את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. רשאי שר הביטחון לומר: זה טיעון לגרוע אותה מההסדר. ולכן סעיף (4) האחרון שנמחק בעיניי צריך...
מירי פרנקל-שור:
אני תומכת בעמדתך שצריך להשאיר את הסעיף הזה. למשל בתקנות הוסף הסדר, שאם ישיבה הוכרה על ידי שר הביטחון על סמך מידע כוזב, למשל, זה לא נכלל ברשימה שבסעיף.
אבל יש יותר מאשר מידע כוזב.
דברי דובר/ת #1169 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, עכשיו ידבר רמי, רק אני מבקש להזכיר - - -
דברי דובר/ת #1171 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, רם בן ברק הוא אח שכול. התכוונת אליו?
דברי דובר/ת #1173 | 9 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
אתה אח של שריה אלבוים, השם ייקום דמו? נפל בלבנון. לוחם גולני.
איל אלבוים:
אני אקריא מדף כי אני לא מורגל במצבים כאלה. אני בטוח שאני גם לא אחדש לכם כלום, אבל אני כן מעדיף להשמיע את הדברים שלי פה, ואם זה יזיז פה מישהו מהוועדה אז - - - אז קוראים לי איל אלבוים, אני אח של שריה אלבוים, זיכרונו לברכה, לוחם גולני מגדוד 51, שנפל בקרב בדרום לבנון בי"ב בחשוון בשנה שעברה. אני אישית כב...
איל אלבוים:
צריך לשנות פה את הטרמינולוגיה – זו לא חובה, זו זכות; אלה לא סנקציות על הציבור החרדי, אלו פשוט זכויות שמגיעות למי שבחר לשרת ולקחת חלק במדינה שלנו. אישית אני גם ככה חושב שלחייב חרדים להתגייס בכפייה, להביא מ"צ, זה לא עוזר. אני לא רוצה שבצוות שלי יהיה איתי לוחם שלא רוצה להיות פה לידי. זה לא עוזר בשום צו...
איל אלבוים:
אבל החברה החרדית וההנהגה החרדית, וגם כל יושבי הוועדה הזאת, צריכים להבין שזו זכות לשרת, כמו שאמרתי, ועם זכויות מגיעות הטבות, בדיוק כמו שאמרתי.
ושמעתי אותך, ביסמוט, שאתה לא רוצה להרבות בסנקציות, כי זה כמו להכניס אצבע בעין. אבל אני לא חושב שזה אצבע בעין. אלה לא סנקציות, זה תיקון של עוול מוסרי והצמדת זכ...
רם בן ברק ידבר עכשיו. רק אני מזכיר שאני העליתי נקודה אחת, אתה חתכת אותי, ואתה אמרת שתחזור אליי.
דברי דובר/ת #1181 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא מבין את הטכניקה הזאת.
דברי דובר/ת #1183 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
הטכניקה הזו – 74.5 שעות על נקודה אחת, אז אני קוטע, ואני חוזר אליך.
סליחה, אני העליתי את הנקודה של מה זה ועד הישיבות. זאת הנקודה היחידה שהעליתי. אני לא רוצה לחזור לזה עכשיו.
דברי דובר/ת #1185 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה נכון שאתה פוחד ממני.
דברי דובר/ת #1187 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בצדק, דרך אגב.
דברי דובר/ת #1189 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מהאמת. כשאני מייצג את האמת פוחדים. הוא פוחד מהאמת.
דברי דובר/ת #1193 | 9 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
את יכולה להגיד את זה כמה פעמים שאת רוצה - - -
טלי גוטליב:
טעיתי? טעיתי על הפצ"רית? לא הבנתי, מה טעיתי על הפצ"רית?
טלי גוטליב:
טעיתי על היועמ"שית? חגי הרוש, עורך הדין שלה, יושב פה, ואתם לא אומרים מילה. הוא לא אומר לכם מילה.
טלי גוטליב:
אלון אלטמן, משנה לפרקליט המדינה, יושב פה, וכולכם בשקט.
טלי, אותי כבר מזמן היו מוציאים.
דברי דובר/ת #1211 | 6 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
בגללך, בין השאר, לא נוכל אף פעם להיאבק עבור האמת בביטחוננו.
קארין אלהרר:
בחיים לא ראיתי אנשים שלא מסוגלים לקחת אחריות.
שרון ניר:
אבל על השתמטות תצליחו להתחמק בלעדינו, נכון?
משה טור פז:
על ההשתמטות את רבה יופי. זה דווקא טוב.
שרון ניר:
בזה את תצליחי. בזה אין לך שום בעיה.
קארין אלהרר:
ככה נראית קואליציה שלא יודעת לקחת אחריות. לכו תסדרו איזו ועדת טיוח.
רם בן ברק:
אני מניח שכולכם ראיתם אתמול ערוץ 12, מקווה שלא 14.
רם בן ברק:
אם הייתם רואים אתמול ערוץ 12, הייתה כתבה על החשמונאים.
היו"ר בועז ביסמוט:
ראיתי את הבסיס עצמו. היינו שם. תבץ. ראיתי בחי. לא צריך את המתווכים, אני רואה את הדברים בחי.
רם בן ברק:
אבל, אדוני היושב-ראש, אתה קוטע אותי באמצע.
כולנו היינו שם.
דברי דובר/ת #1232 | 3 מילים
◂ 47 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
שאלת אותו שאלה, אז הוא ענה לך. פתחת בשאלה: האם ראיתם - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני לא רואה את העולם דרך ערוצי טלוויזיה, אני רואה את העולם כמו שהוא.
רם בן ברק:
אבל הוא לא ראה. זהו. גם את. לא כולם ראו ערוץ 12 אתמול.
טלי גוטליב:
רוב העם לא רואה את ערוץ התבהלה התרעלה הזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
נכון, שלוש שנים. ולכן אני מכיר קצת יותר טוב ממך, בגלל שאני ישבתי שם. בבקשה להמשיך.
שרון ניר:
את תזכירי לו את זה. זה לא בא טוב לבייס ברזומה עכשיו בפריימריז. את לא צריכה להגיד את זה בקול רם.
רם בן ברק:
אתמול הייתה כתבה על חטיבת החשמונאים. מחזור ראשון גמר שם טירונות, והם נשבעו, נדמה לי שזה היה בכותל. אני רוצה להגיד לך שאני ממש התרגשתי. היה אתמול מאוד מרגש לראות את החרדים מתגייסים. באמת היה מרגש. וגם מלמד, שאם רוצים אפשר.
שרון ניר:
הוא חיכה פה כמעט שעה וחצי לדבר, אדוני.
שרון ניר:
אדוני, אני רוצה, ברשותך, להתייחס לנושא ישיבות נוח"מ, כי, שוב, אני נאחזת בנתונים שהוצגו כאן על ידי רח"ט תומכ"א ביום שלישי האחרון. ואני מבינה שישיבות נוח"מ – כאמור, למדתי – ככה נקרא נוער חרדי מנותק. כאלה שלא נמצאים במסגרת סד שעות הלימוד, לא עושים 45 שעות וגם לא 40 שעות, נושאים פלאפונים סלולריים, אורח ...
שרון ניר:
שרי הביטחון, אני מתכוונת. עשור שלם לא נגעו ברשימה הזו. ולכן אני שואלת את עצמי: האם לא נכון היום, כשכבר הכתובת על הקיר, מבינים שהישיבות האלה - - -
שרון ניר:
רגע, אדוני, תן לי להשלים. בבקשה, אני פחות מדקה מדברת.
שרון ניר:
השאלה מופנית לשלושה גורמים. למשרד הביטחון. אני שואלת את היועמ"שית. אנחנו מבינים שאין שם אפילו לא חרדי אחד, כי הם לא לומדים, הם לא עונים על הקריטריון הראשון של ישיבה, הם לא לומדים לא 40 שעות ולא 45 שעות. האם לא נכון להחליט שכל הישיבות האלה, שאנחנו יודעים שבדין לא לומדים, להוריד אותן מהרשימות של שר הב...
שרון ניר:
תודה. אז גם למשרד הביטחון, וגם כמובן ליועמ"שית.
קובי בליטשטיין:
אנחנו פועלים על פי הכללים, ואנחנו מתייחסים לאותם סעיפים שמופיעים פה, שבהם הם צריכים להתחייב ל-45 שעות. הם מתחייבים ל-45 שעות. אני אומר עוד פעם: אין לנו כרגע מנגנון פיקוח בישיבות שהם ת"פ ג'1.
יעקב אשר:
יש לכם. אולי אתם לא עושים את זה.
קובי בליטשטיין:
אין כרגע היום מנגנון פיקוח של משרד הביטחון שהולך וסופר כמה שעות כל - - -
נכון, זה מה שהוא מתכוון.
דברי דובר/ת #1280 | 5 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אמרתי משהו לא נכון? אין חוק. הוא אמר: אין מנגנון. כרגע - - - מה היה קודם?
קובי בליטשטיין:
מנגנוני הפיקוח לא הוקמו. מאיזו תקופה לא הוקמו ואצל איזה שרים לא הוקמו? אני לא נכנס לזה. כרגע אין את מנגנוני הפיקוח.
קובי בליטשטיין:
לכן אנחנו מסתמכים כרגע בעיקר על הנושא של דיווחים של משרד החינוך בעניין הזה.
קובי בליטשטיין:
או משרד הרווחה. ולכן אני אומר עוד פעם: כרגע אנחנו פועלים על פי הכללים הקיימים.
שרון ניר:
ואנחנו מסכימים למציאות כזו, שנגיד אין דיווח? אז בואו נמשיך לעגן אי-דיווח ונעצום עיניים – אתם יודעים, עיניים עצומות לרווחה – של 19 ישיבות, או כמה שזה לא יהיה, שלא לומדים.
הלוואי 19.
דברי דובר/ת #1297 | 2 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
קארין אלהרר:
אתה לא יודע שהם לומדים. קובי, אבל אתה לא יודע. יש לך חור שחור.
שרון ניר:
רגע, יש פה מישהו שיכול לסתור אותי? משרד הרווחה יכול לסתור אותי? מישהו יכול לסתור אותי? לא, משרד החינוך אמר שהוא הוריד להם תמיכות. הוא אמר שהוא הוריד להם תמיכות. אז הוא הוריד להם תמיכות, אבל הוא לא הוריד אותם מתוך רשימת הישיבות. עוד פעם, אנחנו מדברים פה על דברים שאנחנו פשוט לא קושרים את הקצוות. הוא ה...
שרון ניר:
בדיוק. אני מבינה שנורא נוח להמשיך עם חוק שעינינו יהיו עצומות לרווחה אל מול חבורה שאנחנו יודעים שלא לומדים. אז אני שואלת: מה עושים?
שרון ניר:
רגע, היועמ"שית אולי תתייחס, אדוני?
מירי פרנקל-שור:
- - - הנורמה. אם הוא לא עונה על הקריטריון הוא לא אמור להיכלל ברשימת הישיבות - - -
שרון ניר:
הינה, אני אומרת את זה באמצעותך, אדוני: שר הביטחון - - -
שרון ניר:
נכון. אני אמרתי את זה ראשונה. אבל כבר עכשיו לראות שאת זה מורידים מהרשימה.
בועז, אני רוצה להבין את הפרקטיקה.
דברי דובר/ת #1316 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה זה נקרא היום? למה אני אדבר היום? הוא הפסיק אותי.
דברי דובר/ת #1318 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, סליחה, הטכניקה הזאת – אני התחלתי לדבר, דיברתי נקודה אחת. אחרי שפניתי ליועצת המשפטית של הוועדה וגם של הכנסת אמרו לי שאם אני מדבר לעניין אז אני יכול לדבר.
דברי דובר/ת #1320 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני אפנה אליך. אף אחד לא האשים אותי, וגם לא אתה - - -
דברי דובר/ת #1322 | 15 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
וגם מה אמרתי? שאנחנו נחזור אליך. יהיו כאן הרבה שאלות, אתה לוקח כאן את כל הזמן, כמו שאתה עושה עכשיו. אתה הרי זה שמדבר פה הכי הרבה.
לא נכון.
דברי דובר/ת #1325 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין לי טכניקה.
דברי דובר/ת #1327 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כולם יודעים את זה, גם היושב-ראש הקודם. אמרתי: אני אחזור אליך. אני קובע את הכללים. צבי סוכות.
שנייה אחת. אני מדבר הרבה - - -
דברי דובר/ת #1329 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה לא יכול לעשות את זה.
דברי דובר/ת #1331 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה לא יכול.
דברי דובר/ת #1333 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, יש לי הפתעות בשבילך. גם אם אתה מנהל פה את הוועדה אתה לא יכול לעשות את זה.
דברי דובר/ת #1335 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אתה לא יכול.
דברי דובר/ת #1337 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, אני מבקש, מה זה הדבר הזה?
דברי דובר/ת #1339 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה הוא יכול להחליט, שכשאני מתחיל לדבר ואני מדבר לעניין אני אדבר בסוף הדיון? מאיפה באה היכולת הזאת לנהל ועדה?
דברי דובר/ת #1341 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה, תסביר לי.
דברי דובר/ת #1343 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כמעט כל דיון אתה פותח. ואצלך, כשאתה מציג שלוש שאלות, זה בערך כל שאלה חצי שעה. יש פה דוברים רבים.
תבדקו אם אני חוזר על הדברים.
דברי דובר/ת #1345 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל אנחנו חוזרים. זו הטכניקה שלי. יש כאן עוד שאלות. ייתכן שחברי כנסת כאן ישאלו גם את השאלות שלך, ואז לא יהיה צורך.
אז זה מה שאתה רוצה? אתה בודק שישאלו את השאלות שלי, ואז אתה לא נותן לי לדבר? הבנתי.
דברי דובר/ת #1348 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני פתחתי איתך. אבל אני רוצה שכולם ידברו. אז אתה רואה, יש היגיון בדבריי. צבי סוכות, בבקשה.
לא, הבנתי, אתה רוצה שאחרים ישאלו את השאלות שלי ואז אני לא אדבר. מה זה הדבר הזה?
דברי דובר/ת #1350 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל אם כבר שאלו, מה אכפת לך? הרי מעניין אותך התשובות.
לא, האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם.
דברי דובר/ת #1353 | 8 מילים
גם אני ביקשתי הצעה לסדר.
דברי דובר/ת #28 | 5 מילים
— המשך —
גם אני ביקשתי הצעה לסדר.
דברי דובר/ת #28 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
כמו שאנחנו רואים, הדיון בנושא הזה בחוק הזה הוא דיון מורכב, הוא דיון שיש בו גם מקום לדברים ששמענו ואנחנו שומעים בכל דיון בתחילת הדיון ויש מעבר לכך הרבה מאוד שיח ומלל בהמשך הדברים, אחר כך כבר על ידי חברי הכנסת וכו'.
אני שואל שאלה אחת, אני שואל את זה גם את הייעוץ המשפטי, אנחנו נקראנו היום לדיון נוסף בה...
אני מבקש להתייחס גם לדברים שיעקב אשר אומר.
דברי דובר/ת #34 | 8 מילים
— המשך —
אני מבקש להתייחס גם לדברים שיעקב אשר אומר.
דברי דובר/ת #34 | 8 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לפני שבוע או עשרה ימים, אני לא זוכר את התאריך, תקנו אותי, היה דיון כאן בוועדה בעניין הזה, נאמרו שוב כל הצדדים, יש לי גם הצעה פרקטית, ובדיון הזה שהיה כבר כאן על הנוסח הזה נאמרו הדברים, נאמרו הצדדים, נאמרה גם חוות הדעת של צה"ל, היה משרד המשפטים, דרור אמר את דעתו וכו'. אני לא מצליח להבין - - -
יעקב אשר:
לא, מה שאני מבקש כהצעה פרקטית לעתיד. אנחנו מקבלים את הנייר שיוצא מהייעוץ המשפטי, אבל אני מבקש קודם שתבדקו בפרוטוקולים שהיו, כי אני במקרה בדקתי את הפרוטוקולים והיה הדיון. אחרי זה אולי נשארה נקודה אחת או שתיים, אבל זה נראה היום כאילו קיבלנו את אותו נייר שקיבלנו בפעם הקודמת ופותחים את הכול מחדש.
מירי פרנקל-שור:
יש דברים שנאמרו כיוון שהם רלוונטיים, אבל זה לא אותו נייר אלא - - -
יעקב אשר:
הנייר לא אותו נייר, אבל הסעיף הוא אותו סעיף.
יעקב אשר:
אז יש לנו פיליבסטר שקורה מחבריי מהצד השני, אבל ודאי שאנחנו צריכים לנסות ולחוקק.
יעקב אשר:
לעשות את התהליך בצורה הנכונה. יהיה חוק, לא יהיה חוק, אבל בואו נסיים את הדבר הזה.
יעקב אשר:
חד משמעי, אדוני. אני אומר שהתייחסו אליו, גם בתקופת היושב ראש הקודם וגם בתקופת אדוני.
היו"ר בועז ביסמוט:
אז מה, אני מתעלם ואני ממשיך הלאה ואני טס קדימה? בכל מקרה אני מתכוון להקריא ואני מתכוון לתת לחבריי לאופוזיציה - - -
רון כץ:
איפה כל הקואליציה שלך, יעקב?
היו"ר בועז ביסמוט:
כולם יתייחסו, כל מי שנמצא פה יתייחס לסעיף הזה, גם אם הוא עושה את זה בפעם השנייה, השלישית, תשיעית, לא משנה.
לא, אבל גם להתייחס להצעה לסדר כמו שליעקב אשר היה.
דברי דובר/ת #53 | 10 מילים
— המשך —
לא, אבל גם להתייחס להצעה לסדר כמו שליעקב אשר היה.
דברי דובר/ת #53 | 10 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
יהיה מענה, דיברתי עם היועמ"שית של הוועדה וכאשר יהיו לנו פה תשובות את תקבלי אותן.
רון כץ:
אבל היועמ"שית רוצה להגיב.
רון כץ:
מה לא להפריע? היועמ"שית רוצה להגיב.
רון כץ:
מירי, אין תשובות מהדיון הקודם?
יעקב אשר:
גם כשהיא רוצה להגיב עכשיו אתה גם אומר לה מה היא רוצה להגיב.
רון כץ:
לא, אני רוצה לשמוע מה היועמ"שית אומרת, שלא ידברו בשמה.
מירי, גם בדיון הקודם היו שאלות שהפנינו גם לצבא שיש עליהן תשובות כנראה. אני חושב שצריך לתת את האפשרות כי זה הולך להמשיך.
דברי דובר/ת #64 | 23 מילים
— המשך —
מירי, גם בדיון הקודם היו שאלות שהפנינו גם לצבא שיש עליהן תשובות כנראה. אני חושב שצריך לתת את האפשרות כי זה הולך להמשיך.
דברי דובר/ת #64 | 23 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מתי?
דברי דובר/ת #67 | 1 מילים
— המשך —
מתי?
דברי דובר/ת #67 | 1 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
נענו פה כל התשובות ובסופו של דבר יש את הנוסח.
מתי תינתנה תשובות?
דברי דובר/ת #71 | 3 מילים
— המשך —
מתי תינתנה תשובות?
דברי דובר/ת #71 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא ניתנו תשובות. אני אתן דוגמה לשאלה. בועז, משפט אחד. אני ביקשתי מהצבא לדעת על כמה מהאנשים שהם יודעים שהם לא בישיבות ועובדים חתם ועד הישיבות שהם נמצאים בישיבות. ביקשתי את השאלה הזאת, יש איזה קריטיות מבחינת הלגיטימיות שנותנים לזה כאן. אני מוכן שהתשובה תהיה באלפים, כמה אלפים שוועד הישיבות חתם עליהם שהם נמצאים בישיבות הצבא יודע שהם לא היו בישיבות? זאת השאלה, וזו שאלה מאוד פשוטה ומאוד קצרה. ואני באמת אמרתי, אני עושה לכם קל, אני מוכן לקבל את התשובה באלפים.
דברי דובר/ת #73 | 82 מילים
— המשך —
לא ניתנו תשובות. אני אתן דוגמה לשאלה. בועז, משפט אחד. אני ביקשתי מהצבא לדעת על כמה מהאנשים שהם יודעים שהם לא בישיבות ועובדים חתם ועד הישיבות שהם נמצאים בישיבות. ביקשתי את השאלה הזאת, יש איזה קריטיות מבחינת הלגיטימיות שנותנים לזה כאן. אני מוכן שהתשובה תהיה באלפים, כמה אלפים שוועד הישיבות חתם עליהם שהם נמצאים בישיבות הצבא יודע שהם לא היו בישיבות? זאת השאלה, וזו שאלה מאוד פשוטה ומאוד קצרה. ואני באמת אמרתי, אני עושה לכם קל, אני מוכן לקבל את התשובה באלפים.
דברי דובר/ת #73 | 82 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
רון כץ:
אבל זה חשוב להמשך הדברים.
מיקי לוי:
אלעזר, השאלה שלך קריטית להמשך הדיון, אסור לוותר על זה.
במיוחד שאני אמרתי שאני מוכן לקבל את התשובה באלפים.
דברי דובר/ת #84 | 9 מילים
— המשך —
במיוחד שאני אמרתי שאני מוכן לקבל את התשובה באלפים.
דברי דובר/ת #84 | 9 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
מיקי לוי:
בועז, אתה יודע מה? תוציא את כולנו, תעשו את החוק על הכיפק, הכי טוב. אנחנו פשוט נצא.
נאור שירי:
הנטייה שלי זה תמיד להתנדב, אם מישהו צריך מתנדב אני אתנדב, אין בעיה.
רון כץ:
אני רק לפרוטוקול רוצה לבקש את התגובה של היועמ"שית גם. זה לא מסתפק בזה שסותמים לה את הפה.
רון כץ:
אבל זה בדיוק מה שקורה.
רון כץ:
שמישהו ייתן למירי רגע מיקרופון.
מיקי לוי:
מירי, השאלה של אלעזר היא מאוד קריטית להמשך הדיון.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין בדיוק מה שאתם עושים. אתם כל כך רוצים חרדים בצבא שתעשו את הכול כדי לדחות את הדיון.
מיקי לוי:
אוי בחייך, תפסיק עם הבדיחה הזאת, בועז.
רון כץ:
אבל עדיין אנחנו נתעקש לשמוע את מירי.
רון כץ:
היא לקחה מיקרופון, בועז. תבדוק, תשאל אותה.
מירי פרנקל-שור:
אף אחד לא סותם לי את הפה ולא ימנע ממני לומר את עמדתי. מבקש יו"ר הוועדה לקרוא את הסעיף, בואו נקרא את הסעיף ואנחנו נחזור לשאלות שהיו בהמשך הדיון.
מאיר פרוש:
הבעיה היא שהיועצת המשפטית שלנו חברה לאהרון ברק. זו הבעיה.
רון כץ:
אני מבין למה ליכודניקים לא דורכים פה.
אמרתי, גם יושב ראש הוועדה חבר לאהרון ברק.
דברי דובר/ת #110 | 8 מילים
— המשך —
אמרתי, גם יושב ראש הוועדה חבר לאהרון ברק.
דברי דובר/ת #110 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
זה כבוד או ביזיון? ליברמן אומר שזה ביזיון, ברק.
אתה פרסמת אותו.
דברי דובר/ת #112 | 3 מילים
— המשך —
אתה פרסמת אותו.
דברי דובר/ת #112 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה אתמול פרסמת אותו.
דברי דובר/ת #114 | 4 מילים
— המשך —
אתה אתמול פרסמת אותו.
דברי דובר/ת #114 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תיכף תעשו אותו ביביסט, את אהרון ברק.
יש לי מה להגיד על זה.
דברי דובר/ת #117 | 6 מילים
— המשך —
יש לי מה להגיד על זה.
דברי דובר/ת #117 | 6 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר אומר שברק טעה לפני כמה שנים.
יעקב אשר - - -
דברי דובר/ת #123 | 5 מילים
— המשך —
יעקב אשר - - -
דברי דובר/ת #123 | 5 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
רון כץ:
סליחה, אני חוזר בי, דן אילוז פה.
מיקי לוי:
דן אילוז בעניין הזה הוא לא ליכוד.
רון כץ:
אי אפשר לקרוא ככה בקריאות, זה לא קולקטיב.
איילת לוי נחום:
הסעיף הוא הסעיף הראשון בסימן ג'.
אנחנו עכשיו דנים בהגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי.
מאיר פרוש:
כבר דנו על זה בחליפי. יעקב, אתה זוכר?
רון כץ:
אפשר שאלת הבהרה להקראה?
יעקב אשר:
תסיים את ההקראה, אדוני היושב ראש.
רון כץ:
ואחרי זה יש לי שאלת הבהרה להקראה. לא הבנתי משהו.
למה אתה מזלזל בזה?
דברי דובר/ת #151 | 4 מילים
— המשך —
למה אתה מזלזל בזה?
דברי דובר/ת #151 | 4 מילים
◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה
רון כץ:
לא יודע למה אתם מזלזלים, אני במקומכם הייתי דואג להביא לפה חברי קואליציה.
רון כץ:
לי יש אחרי זה שאלה על ההקראה.
איילת לוי נחום:
אני הקראתי את ההגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי. הדיון מתמקד בשאלה בוגר מוסד חינוך חרדי מכיוון שהשאלה הזאת מי הם בוגרי מוסדות החינוך החרדיים משפיע בסופו של דבר על שאלת מי נכלל ביעד הגיוס.
נקרא את סעיף 26יג, כי הוא רלוונטי.
תלמידי הישיבות נמחק, נדבר על זה.
שרון ניר:
מה זאת אומרת? למה נמחק תלמידי הישיבות?
שרון ניר:
סליחה? לא הוצאתי מילה מההתחלה ואתה קורא לי קריאה ראשונה? תבטל אותה.
מאיר פרוש:
היא מפריעה לדבר כששר הביטחון היה ליברמן. ליברמן היה שר ביטחון אז.
משה טור פז:
פרוש, אתה בקריאה ראשונה, אני מזכיר לך.
שרון ניר:
אני לא מבינה על מה הקריאה הראשונה, אדוני.
איילת לוי נחום:
כמו שאמרתי, זה קשור לשאלה מי ייכלל בסופו של דבר ברף המינימלי השנתי לגיוס והחובה היא מוטלת בסעיף 26יג על: הממשלה שתפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבה, שנמחק, ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, לשירות סדיר או לשירות אזרחי ביטחוני בהתאם לרף המינימלי השנתי לגיוס בכל שנה.
אנחנו לא דנים כרג...
משה טור פז:
ודילגת פה על שתי פסקאות בכוונה? על 'מתגייס בפועל' ועל 'רף מינימלי'?
איילת לוי נחום:
אני אגיד למה דילגתי עליהם. אני יכולה להקריא אותם ולהסביר אותם, לדעתי הסעיפים האלה קשורים לדיון על היעדים.
שרון ניר:
אדוני, אני יכולה לשאול שאלה כעת מבלי שתקרא לי?
שרון ניר:
תודה רבה, אדוני. האמת שאני לא מצליחה להבין. כשאני מתייחסת לבריכה, לאותם 100,000 חרדים, זה 100,000 בני ישיבות בתצורה כזו או אחרת. אז אם מסיטים את האמירה בני ישיבות, זאת אומרת שזה קבוצה חסרה. מקרב מי נגייס חרדים אם זה לא מקרב בני הישיבות? מאיפה הפול? מה עם הבריכה? מזיזים את הבריכה הצידה? זה אחת.
הדבר ...
שרון ניר:
תסבירו לי איך זה מתיישב עם האמירה של ראש ממשלה על הפודיום במליאה שאמר: אנחנו נגייס עשרות אלפים מבני הישיבות. בני הישיבות זה בדיוק מה שהיה כתוב כאן שמחקתם, זאת אומרת שהזזתם את האמירה של ראש ממשלה, אותם עשרות אלפים שיגויסו כנראה כבר לחלוטין לא יהיו קשורים, לא לבני הישיבות, לא לישיבות, לא לכלום, זאת או...
מירב בן ארי:
די, כבר ירדתם לאפס מנדטים. הייתם כבר על ארבעה על עמוד שדרה ואז ירדת לאפס בלי עמוד שדרה.
שרון ניר:
סולפו? הוא אמר נגייס מבני הישיבות. אפשר להוציא את הקטע, אני אוציא אותו בשביל הספורט, מזכיר הממשלה. כי זה קיים בתוך המליאה. אלא אם כן הפרוטוקול שוּנָה.
דן אילוז:
לא, אני רוצה לשאול את השאלות והתשובות יגיעו, גם אם אני לא אהיה פה, כי אני צריך לצאת באמצע. כשאתם נותנים לנו מספרים, גם על המתגייסים של היום וגם על הצורך ועל היכולת ודברים כאלה, אתם מתייחסים להגדרה הזאת או להגדרה אחרת? כשאתם מדברים על כמה חרדים מתגייסים היום.
שי טייב:
כשאנחנו מדברים על הצורך אנחנו מדברים על הצורך בחיילים, זה לא קשור לחרדים או לא חרדים.
שי טייב:
כשמדווחים על כמה אנשים התגייסו, הסברתי את זה כמה פעמים, לפי ההגדרה האחרונה שקיימת, זאת ההגדרה של ג'1, כי אין הגדרה אחרת בשביל לתאר וגם בשביל לתאר את ההתקדמות. אם לא נלך לפי הגדרה שמשמרת רציפות זה לא יהיה אפשרי.
משה טור פז:
זה סוף כיתה י' או אמצע כיתה י'? מה שכתוב פה, שנתיים, איך אתם מפרשים את זה?
שי טייב:
מפרשים את זה לפי שנתיים עם תאריכים של פתיחה וסיום.
אליהו רביבו:
יסלחו לי חבריי שמכירים את הסוגיה הזאת מדיונים קודמים אם אשאל שאלה שחוזרת על עצמה. הואיל והצעת החוק הזאת באה להסדיר את מעמדם של בני הישיבות ובתוך זה לתת מענה לצורכי צה"ל, אני מבקש לדעת על בסיס איזה פרמטר נקבע שמי שלמד מגיל 14 עד 16 במוסד חרדי, להגדיר אותו כבן ישיבה שאת מעמדו אני בא להסדיר ביחס לגיוס?
ברשותכם, רק בהמשך למה שאמרה חברתי שרון, אני מדלג ואני אחזור אחר כך, כיוון שמה שכתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי ישיבות בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. אנחנו מכירים מה זה חינוך. אם אני אשאל את חבר הכנסת יעקב אשר או חבר הכנסת פרוש, איך הם מגדירים - - -
דברי דובר/ת #201 | 53 מילים
— המשך —
ברשותכם, רק בהמשך למה שאמרה חברתי שרון, אני מדלג ואני אחזור אחר כך, כיוון שמה שכתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי ישיבות בוגרי מוסדות החינוך החרדיים. אנחנו מכירים מה זה חינוך. אם אני אשאל את חבר הכנסת יעקב אשר או חבר הכנסת פרוש, איך הם מגדירים - - -
דברי דובר/ת #201 | 53 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא ראיתי אותו, אבל גם אזולאי לצורך העניין, מה שנקרא אפילו אזולאי, הנכדים שלכם - - -
דברי דובר/ת #203 | 17 מילים
— המשך —
לא ראיתי אותו, אבל גם אזולאי לצורך העניין, מה שנקרא אפילו אזולאי, הנכדים שלכם - - -
דברי דובר/ת #203 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תראו, בציבור שלנו, גם שלך, בועז, מחנכים לגיוס נגיד מגיל 12, 14, 15, הנה גם מזכיר הממשלה מהנהן, ברור, ולכן כשבאים לצה"ל ואומרים לו מה המוטיבציה לשירות, איך נוצרת מוטיבציה, הוא יגיד אני שולח את הגדנ"ע בגיל 17, הרב סטביסקי הזכיר פה אפילו בגיל 20, לא משנה. מה אנחנו באים? אנחנו רוצים לבוא לישיבות, לא אלה בגיל 19, אלא בגיל 17, זה נקרא ישיבות ואנחנו אומרים לילדים שם: בואו תתגייסו. אולי עכשיו אחרי החוק הרב לנדאו, הרב הירש, יגידו: תביאו גדנ"ע לישיבות, נגיד, כדי שתהיה מוטיבציה.
מה שאני אומר, אם מחוק פה תלמידי ישיבות והולך רק בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, איפה כל הנוער הזה בין 14 ל-18 נופל בפעולות שאנחנו רוצים לחשוף אותן, כמו שכבר נאמר פה, הזכרתי, לשירות בצה"ל? זה כאילו לא רק שלא יוזמים את זה, מוחקים את זה. מה שאתם כותבים כאן, כשאתם מוחקים ביד גסה את המושג תלמידי ישיבות ומשאירים רק בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, מי נשאר לנו?
אני לא מדבר כרגע על גיל 19, אני מדבר על גיל 17-16, שעכשיו אסור ללכת אליהם, כמו להימלפרב, לתיכון או לישיבה, ולהגיד להם: בשנה הבאה תתגייסו, ועכשיו את זה אנחנו מוחקים. אני חושב שמה שחסר לנו כאן, אני עוד לא שמעתי פה ראש ישיבה אחד שבא לוועדה, או רב מוכר, שאומר שאם החוק הזה יתקבל הם יקראו להם להתגייס.
דברי דובר/ת #205 | 211 מילים
— המשך —
תראו, בציבור שלנו, גם שלך, בועז, מחנכים לגיוס נגיד מגיל 12, 14, 15, הנה גם מזכיר הממשלה מהנהן, ברור, ולכן כשבאים לצה"ל ואומרים לו מה המוטיבציה לשירות, איך נוצרת מוטיבציה, הוא יגיד אני שולח את הגדנ"ע בגיל 17, הרב סטביסקי הזכיר פה אפילו בגיל 20, לא משנה. מה אנחנו באים? אנחנו רוצים לבוא לישיבות, לא אלה בגיל 19, אלא בגיל 17, זה נקרא ישיבות ואנחנו אומרים לילדים שם: בואו תתגייסו. אולי עכשיו אחרי החוק הרב לנדאו, הרב הירש, יגידו: תביאו גדנ"ע לישיבות, נגיד, כדי שתהיה מוטיבציה.
מה שאני אומר, אם מחוק פה תלמידי ישיבות והולך רק בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, איפה כל הנוער הזה בין 14 ל-18 נופל בפעולות שאנחנו רוצים לחשוף אותן, כמו שכבר נאמר פה, הזכרתי, לשירות בצה"ל? זה כאילו לא רק שלא יוזמים את זה, מוחקים את זה. מה שאתם כותבים כאן, כשאתם מוחקים ביד גסה את המושג תלמידי ישיבות ומשאירים רק בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, מי נשאר לנו?
אני לא מדבר כרגע על גיל 19, אני מדבר על גיל 17-16, שעכשיו אסור ללכת אליהם, כמו להימלפרב, לתיכון או לישיבה, ולהגיד להם: בשנה הבאה תתגייסו, ועכשיו את זה אנחנו מוחקים. אני חושב שמה שחסר לנו כאן, אני עוד לא שמעתי פה ראש ישיבה אחד שבא לוועדה, או רב מוכר, שאומר שאם החוק הזה יתקבל הם יקראו להם להתגייס.
דברי דובר/ת #205 | 211 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, למען ההגינות, אתה ותיק ממני בבית הזה ואתה גם ותיק ממני בנושא פה של חוק הגיוס, בנושא של ההגדרה, מי כמוך יודע שבחוק הזה לא המצאתי שום דבר, לא הבאתי שום דבר חדש לבית הזה. הדברים שגם כולם הסכימו, לראשונה מתי זה היה? בשנת 2014 כמדומני, תיקון 19, אחרי זה היה 21. אז עם כל הכבוד, פתאום עכשיו שכולם יו...
אני רק מבקש להזכיר לבועז, מכיוון שנראה לי שאחרים זוכרים והם שמעו פה קודם הורים שכולים, שני דברים. אחת, שמ-2014 רצינו שהציבור החרדי ישתלב בשוק העבודה, אני אגיד ברשותכם כמעט לא פחות מאשר בצבא. יכול להיות שיש פה ששכחו, למרות ההורים השכולים שדיברו כאן, אני לא אוהב להשתמש בזה, שהיה ה-7 באוקטובר. כשהיה ה-7 באוקטובר, להזכיר לנו היום מה לא דקדקתם בבן ישיבה אז ולמה אמרתם אז ששירות לאומי אזרחי או ביטחוני לאומי נכנס והיום אתם אומרים תעזבו, רצינו אז שהציבור החרדי, לתת כמה שיותר וי.
דברי דובר/ת #208 | 86 מילים
— המשך —
אני רק מבקש להזכיר לבועז, מכיוון שנראה לי שאחרים זוכרים והם שמעו פה קודם הורים שכולים, שני דברים. אחת, שמ-2014 רצינו שהציבור החרדי ישתלב בשוק העבודה, אני אגיד ברשותכם כמעט לא פחות מאשר בצבא. יכול להיות שיש פה ששכחו, למרות ההורים השכולים שדיברו כאן, אני לא אוהב להשתמש בזה, שהיה ה-7 באוקטובר. כשהיה ה-7 באוקטובר, להזכיר לנו היום מה לא דקדקתם בבן ישיבה אז ולמה אמרתם אז ששירות לאומי אזרחי או ביטחוני לאומי נכנס והיום אתם אומרים תעזבו, רצינו אז שהציבור החרדי, לתת כמה שיותר וי.
דברי דובר/ת #208 | 86 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תן לי להגיד לך איך עבדנו.
דברי דובר/ת #210 | 6 מילים
— המשך —
תן לי להגיד לך איך עבדנו.
דברי דובר/ת #210 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, תן לי להגיד לך.
דברי דובר/ת #212 | 5 מילים
— המשך —
בועז, תן לי להגיד לך.
דברי דובר/ת #212 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נאור שירי:
לא הבנתי, אתה זוכר שהליכוד היה בראשות הממשלה אז?
הייתה תקלה גם בתפיסת העולם שלי. אני לא אדבר על אחרים.
דברי דובר/ת #214 | 11 מילים
— המשך —
הייתה תקלה גם בתפיסת העולם שלי. אני לא אדבר על אחרים.
דברי דובר/ת #214 | 11 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אני מדבר איתך עליי, גם כראש אכ"א, גם כלובש מדים. אני חשבתי שצריך לעשות הכול כדי שהחרדים ישתלבו, גם אם לא באופן מיידי בצבא, דרך שוק העבודה הם יגיעו לצבא.
דברי דובר/ת #220 | 30 מילים
— המשך —
אני מדבר איתך עליי, גם כראש אכ"א, גם כלובש מדים. אני חשבתי שצריך לעשות הכול כדי שהחרדים ישתלבו, גם אם לא באופן מיידי בצבא, דרך שוק העבודה הם יגיעו לצבא.
דברי דובר/ת #220 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מדייק בכל מילה.
דברי דובר/ת #222 | 4 מילים
— המשך —
אני מדייק בכל מילה.
דברי דובר/ת #222 | 4 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מיקי לוי:
אבל קרה משהו במדינת ישראל בשנתיים האחרונות.
אליהו רביבו:
אין בעיה, אבל שיקרא לילד בשמו. כי התרומה של צה"ל לאי גיוס חרדים בעשר השנים האחרונות היא תרומה מהותית.
מיקי לוי:
הטבח הגדול ביותר מיום הקמת המדינה, אתם לא מתביישים?
אני מסכים כמעט לכל מילה שרביבו אמר.
דברי דובר/ת #233 | 7 מילים
— המשך —
אני מסכים כמעט לכל מילה שרביבו אמר.
דברי דובר/ת #233 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כל מה שרביבו אמר עכשיו, אני אמרתי לו בלאונג' בליאונרדו פלזה, זה לא שהוא למד, ולכן אני עומד מאחורי כל הדברים שאמרתי לו. אני ככה חשבתי אז, הוא צודק, חשבתי אז, כתבתי, קרא לי ראש הממשלה אהוד אולמרט, אני כבר הזכרתי את זה כאן, אמרתי לו: תנו לנו עשר שנים שהחרדים יעשו מה שהם רוצים, העיקר שישתלבו, שהם לא יהיו captive audience, אתה יודע מה אולמרט אמר לי? אני בעד, החרדים לא ירצו.
הלכתי לשבע ברכות של אלי ישי, ניגשתי יחד עם אחרים לאריאל אטיאס, ואמרתי לו: הנה עשר שנים תעשו מה שאתם רוצים ואריאל אטיאס אמר לי: אנחנו נתנגד, למה? בגלל שאתה צודק, הם יעזבו את הישיבות. אם תיתן להם לעשות מה שהם רוצים הם יעזבו את הישיבות.
עכשיו אני חוזר לסעיף. אני אגיד לך משהו: על יושב ראש הוועדה שייבחר להקפיד כי קצב הליכי החקיקה ומועדי דיוני הוועדה לא ייגזרו מצורכי הממשלה או משיקולים קואליציוניים - - -
דברי דובר/ת #236 | 150 מילים
— המשך —
כל מה שרביבו אמר עכשיו, אני אמרתי לו בלאונג' בליאונרדו פלזה, זה לא שהוא למד, ולכן אני עומד מאחורי כל הדברים שאמרתי לו. אני ככה חשבתי אז, הוא צודק, חשבתי אז, כתבתי, קרא לי ראש הממשלה אהוד אולמרט, אני כבר הזכרתי את זה כאן, אמרתי לו: תנו לנו עשר שנים שהחרדים יעשו מה שהם רוצים, העיקר שישתלבו, שהם לא יהיו captive audience, אתה יודע מה אולמרט אמר לי? אני בעד, החרדים לא ירצו.
הלכתי לשבע ברכות של אלי ישי, ניגשתי יחד עם אחרים לאריאל אטיאס, ואמרתי לו: הנה עשר שנים תעשו מה שאתם רוצים ואריאל אטיאס אמר לי: אנחנו נתנגד, למה? בגלל שאתה צודק, הם יעזבו את הישיבות. אם תיתן להם לעשות מה שהם רוצים הם יעזבו את הישיבות.
עכשיו אני חוזר לסעיף. אני אגיד לך משהו: על יושב ראש הוועדה שייבחר להקפיד כי קצב הליכי החקיקה ומועדי דיוני הוועדה לא ייגזרו מצורכי הממשלה או משיקולים קואליציוניים - - -
דברי דובר/ת #236 | 150 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע.
דברי דובר/ת #238 | 2 מילים
— המשך —
אני יודע.
דברי דובר/ת #238 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני לא סיימתי, אני רק רוצה להקריא את זה - - -
דברי דובר/ת #240 | 13 מילים
— המשך —
לא, אני לא סיימתי, אני רק רוצה להקריא את זה - - -
דברי דובר/ת #240 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה אחת. אתה מזרז אותי - - -
דברי דובר/ת #242 | 8 מילים
— המשך —
שנייה אחת. אתה מזרז אותי - - -
דברי דובר/ת #242 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אין לי דקה.
דברי דובר/ת #245 | 3 מילים
— המשך —
אין לי דקה.
דברי דובר/ת #245 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מדבר לעניין על נקודות שעלו. תשאל את היועצת המשפטית, אמרת שאתה מכבד אותה לפחות כמוני.
דברי דובר/ת #247 | 16 מילים
— המשך —
אני מדבר לעניין על נקודות שעלו. תשאל את היועצת המשפטית, אמרת שאתה מכבד אותה לפחות כמוני.
דברי דובר/ת #247 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואני מאוד מכבד אותה.
דברי דובר/ת #249 | 4 מילים
— המשך —
ואני מאוד מכבד אותה.
דברי דובר/ת #249 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסעיף 26יב(א) בוגר מוסד חינוך חרדי, השאלה שלי לעניין הזה, אחת, למה בכלל יש את העניין רק של בוגר? למה לא תלמיד במוסד חינוך חרדי? הרי בסעיף אחר כך אנחנו נקרא שמה שצריך להיות, ואני אקריא את זה, בסעיף 26יג, שגם בו אנחנו דנים, כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון. כשהממשלה פועלת לשם גיוס, לדוגמה בתיכון ה' בתל אביב או באליאנס ברמת אביב או בתיכון שליד האוניברסיטה, כשהיא נותנת להם כסף היא בודקת מה תכני הלימוד או שהיא מכריחה אותם.
אם אתה מוציא מתוך זה ואתה שם את זה על בוגרי חינוך, איך הממשלה יכולה לתת לשם כסף? איך היא בודקת את תכני הלימוד? אני לא מדבר על מקצועות ליבה, שתכני הלימוד הם בניגוד למגמת הגיוס. כשאתה אומר עכשיו כאן איך הממשלה תפעל אני מבקש לדעת מה התרגום ולהכניס את זה לפחות בתקנות של מה המשמעות של הממשלה תפעל, איך היא תפעל? אנחנו כל הזמן מדברים פה בסנקציות על בני 18, 19, 20, סנקציות מוסדיות, סנקציות אישיות.
דברי דובר/ת #251 | 159 מילים
— המשך —
בסעיף 26יב(א) בוגר מוסד חינוך חרדי, השאלה שלי לעניין הזה, אחת, למה בכלל יש את העניין רק של בוגר? למה לא תלמיד במוסד חינוך חרדי? הרי בסעיף אחר כך אנחנו נקרא שמה שצריך להיות, ואני אקריא את זה, בסעיף 26יג, שגם בו אנחנו דנים, כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון. כשהממשלה פועלת לשם גיוס, לדוגמה בתיכון ה' בתל אביב או באליאנס ברמת אביב או בתיכון שליד האוניברסיטה, כשהיא נותנת להם כסף היא בודקת מה תכני הלימוד או שהיא מכריחה אותם.
אם אתה מוציא מתוך זה ואתה שם את זה על בוגרי חינוך, איך הממשלה יכולה לתת לשם כסף? איך היא בודקת את תכני הלימוד? אני לא מדבר על מקצועות ליבה, שתכני הלימוד הם בניגוד למגמת הגיוס. כשאתה אומר עכשיו כאן איך הממשלה תפעל אני מבקש לדעת מה התרגום ולהכניס את זה לפחות בתקנות של מה המשמעות של הממשלה תפעל, איך היא תפעל? אנחנו כל הזמן מדברים פה בסנקציות על בני 18, 19, 20, סנקציות מוסדיות, סנקציות אישיות.
דברי דובר/ת #251 | 159 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מה זאת אומרת? לא לרצוח, לא לגנוב, לא להתגייס למען איראן, יש כל מיני דברים שאנחנו מחנכים.
נאור שירי:
בטח, תמשיך לחיות על חשבוננו, מה זה בשבילך?
נאור שירי:
אני לא צריך את מס ההכנסה, פשוט תתגייס לצבא.
מאיר פרוש:
אני התגייסתי, אני שירתי יותר מאשר לפיד.
מיקי לוי:
הרב פרוש, נו, שבועיים, בחייך. שלב ב'.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאחר שהדיון הזה, כפי שאמר יעקב אשר, היה אמור להיות כל כך צפוי, שוב פעם, זה דיון שהוא קלאסי מתוך פוזיציה.
יעקב אשר:
זה חוזר על עצמו בדיוק אותו דבר.
בחיים לא העליתי את הנקודה הזאת.
דברי דובר/ת #263 | 6 מילים
— המשך —
בחיים לא העליתי את הנקודה הזאת.
דברי דובר/ת #263 | 6 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
נאור שירי:
אתה לא מפריע לי, השתן שיש לך בראש זה משהו שהוא ידוע לכולם. זה לא משהו חדש.
היו"ר בועז ביסמוט:
מה שאני מציע, מאחר שהדיון הזה היה ואנחנו מכירים ויודעים, בואו נשמע את הצבא.
שרון ניר:
אני רק רוצה להגיד למזכיר הממשלה שהתווכח איתי על הציטוט.
אני באמצע זכות דיבור.
דברי דובר/ת #289 | 4 מילים
— המשך —
אני באמצע זכות דיבור.
דברי דובר/ת #289 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני לא דיברתי מספיק.
דברי דובר/ת #291 | 5 מילים
— המשך —
לא, אני לא דיברתי מספיק.
דברי דובר/ת #291 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, תודה.
דברי דובר/ת #293 | 2 מילים
— המשך —
אוקיי, תודה.
דברי דובר/ת #293 | 2 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
רון כץ:
בועז, אני רוצה לדעת אם להישאר, יש לנו הזדמנות לשאול שאלות בהמשך?
שרון ניר:
מזכיר הממשלה, כתוב פה בני הישיבות, ב-20 באוקטובר, נאום ראש הממשלה במליאה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין שמפריע לכם שאנחנו מתקדמים, מציק לכם, באתם פה לטרפד דיון, לא לנהל דיון. אז קדימה, בבקשה.
יולי יואל אדלשטיין:
בועז, אני מתנצל, לא באתי לטרפד, באתי להציע הצעות ולא קיבלתי זכות דיבור.
שי טייב:
זה דברים שגם התייחסנו בעבר. אחת, קודם כל ההגדרה מיהו חרדי היא מן הסתם הגדרה חינוכית, סוציולוגית וכן הלאה. מה שהתייחסנו בעבר ואמרנו שהיא נוגעת למהות בין האם לספור את השנים, שנתיים או שלוש, בין 14 ל-18, אז יש ערך בלשמר את ההגדרה הקיימת כי היא תאפשר רציפות ולדעת מה היה מ-2014 כשההגדרה הזאת נוהגת.
שי טייב:
לא אמרתי מה המבחן, אני עונה ביחס לסעיף. המבחן כתוב בחוק, אמרנו, היו פה דיונים האם נכון לעשות בתוך ארבע השנים האלה שנתיים או שלוש שנים, או כל מיני וריאציות, תחת אותו עיקרון, ולכן אמרנו שאם ההבדלים שם הם לא הבדלים דרמטיים יש ערך בלשמר את ההגדרה שהייתה קודם.
אגב מי שיכול בעיניי לסדר לנו את הנתונים, האם...
שי טייב:
אם הקיצור של השנה מוריד שיעור מאוד מאוד גדול - - -
היא שואלת מה זה מאוד מאוד גדול.
דברי דובר/ת #312 | 7 מילים
— המשך —
היא שואלת מה זה מאוד מאוד גדול.
דברי דובר/ת #312 | 7 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
אליהו רביבו:
זה לא שנה ואם יש לך נתון אני אשמח לקבל אותו.
שי טייב:
חבר הכנסת שטרן, זה כמו שניהלתם פה דיון שלם על האם 20% זה הרבה או מעט או יחסי. אני לא יודע להגיד, אם יהיה 50% הבדל זה כנראה הבדל מאוד גדול, אם זה 5% הבדל, אני חושב שיש ערך בלשמר לאחור.
משה טור פז:
אבל למה בציונים אתה הולך לישיבות ופה אתה הולך לתיכון?
שי טייב:
אני לא אמרתי, אני אמרתי שהיה פה דיון שהתנהל, אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי, אל מול הסעיף הזה שכתוב פה התנהל דיון שקשור בשאלה האם לצמצם את ההגדרה בשנה לכאן או לכאן, ואמרתי, אני חוזר עוד פעם, שאם ההבדל הוא לא דרמטי יהיה ערך בלשמר את ההגדרה כי היא מאפשרת רציפות ומעקב אחרי מה שהיה קודם.
שי טייב:
אני לא יודע להגיד, זה משרד החינוך, וזה מוביל אותי לדבר הבא שלא כתוב פה ואני מבקש לשים אותו פה על השולחן, כי הוא מבחינתי קריטי ומרכזי באיך שאנחנו ננהל את כל המנגנון הזה. אני מציע ומבקש, לא רוצה להגיד דורש, זה לא תפקידי, שהאופן שבו אנחנו סופרים את המתגייסים החרדים לא יהיה בדיעבד, לאחר שנגמרו כל שנות ה...
שי טייב:
רגע, אני רוצה להסביר דבר מהותי.
שרון ניר:
אבל מה הוא ממליץ? שאתם תקבעו, אתה מדגיש.
משה טור פז:
לא, שהמערכות יהיו פתוחות לכם, זה מה שאתה רוצה.
שי טייב:
אני לא אומר אם המערכות יהיו פתוחות או שנקבע אותן מראש, אני אומר - - -
יעקב אשר:
כולכם מסבירים אותו ולא נותנים לו להסביר את עצמו.
שי טייב:
מרגע שבן אדם חצה את גיל 18, נניח כל הפורום הזה פה חצה את גיל 18, יהיה ברור באותה נקודה, כיוון שאנחנו מסתמכים על שנות לימוד לאחור, מיהו מוגדר כחרדי. מהרגע הזה, ברגע שהוא התגייס לצבא, אני אגיד: הנה התגייס בן הציבור החרדי.
כי מה שקורה היום זה רק אחרי שאנשים מתגייסים אנחנו שולחים לאחור ועכשיו מנהלים קרב...
משה טור פז:
אז מה זה דורש, שי? מה אתה צריך בשביל לעמוד בזה?
שי טייב:
שיהיה סעיף בחוק, מבחינתי, שמגדיר מהו המנגנון שבנקודת זמן מסוימת כאשר שנתון הלידה הגיע לפרקו יושבים משרד החינוך, משרד העבודה הכלכלה, שגם לו יש מוסדות, משרד הביטחון וגם צה"ל, ואומרים אלה 14,000, או 15,000 או 16,000 שהם במידה שהם יתגייסו הם ייספרו במניין, ולא לעשות את הכול רטרואקטיבי. אחרת, אני אומר גם...
משה טור פז:
שי, למה אתה לא דורש את מה שאתה דורש מהישיבות הציוניות?
ואני באמצע, הזכרת שנחזור אליי אחרי שי.
דברי דובר/ת #331 | 7 מילים
— המשך —
ואני באמצע, הזכרת שנחזור אליי אחרי שי.
דברי דובר/ת #331 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה להסביר משהו. הרי כל חבר כנסת מקבל את הזמן שלו והוא שואל שאלות, מגיעים אליך, באופן שיטתי זה כזה מרתון.
בועז, אתה יודע כמה אני מתכונן? אם היית מתכונן כמוני היית נותן לי גם לדבר או לא הייתי צריך לדבר פחות.
דברי דובר/ת #333 | 21 מילים
— המשך —
בועז, אתה יודע כמה אני מתכונן? אם היית מתכונן כמוני היית נותן לי גם לדבר או לא הייתי צריך לדבר פחות.
דברי דובר/ת #333 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, גם בלאונג', אני מתכונן.
דברי דובר/ת #335 | 5 מילים
— המשך —
כן, גם בלאונג', אני מתכונן.
דברי דובר/ת #335 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מתחשב. אני הכי מתחשב בלוחמים, במשפחות שלהם.
דברי דובר/ת #337 | 8 מילים
— המשך —
אני מתחשב. אני הכי מתחשב בלוחמים, במשפחות שלהם.
דברי דובר/ת #337 | 8 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה להתייחס לדברים של שי. שי, בעמוד 540 להצעת החוק יש תיקון לסעיף 49ו. סעיף 49ו לא נמצא תחת פרק ג', זה סעיף שנמצא בחוק שירות ביטחון. מה בסעיף שקיים היום ובתיקון המוצע לא נותן לכם את המענה?
שי טייב:
אני לא יודע מה זה 49ו. תסבירי מה ההסדר שאני אדע להתייחס.
מירי פרנקל-שור:
49ו, משרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל לפי דרישתם נתונים שיש בידיו בדבר נוכחותם בישיבה של תלמידי ישיבה הדרושים למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל, לשם פיקוח על קיום הוראות חוק זה הנוגעות - - -
מירי פרנקל-שור:
משרד החינוך ומשרד הביטחון יעבירו ביניהם נתונים על הלימודים בישיבות, לרבות נתונים על ביקורות וכו' וכו'. יש פה הסדר שלם שקיים היום, כנראה שזה לא הספיק לכם ולכן יש פה תיקון.
אני מפנה את חברי הכנסת, למי שיש את הצעת החוק הממשלתית, או בהצעת החוק שלנו, תיקון לסעיף 49ו, עמוד 31, זה מתחיל ב-(א1). נקרא את זה ...
שי טייב:
אני מסביר. כתוב פה ימסור לגבי המתגייסים, ואני רוצה שימסור לגבי המועמדים לשירות ביטחון.
שרון ניר:
לגבי כולם. אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן.
שי טייב:
אני יודע להסביר את עצמי. לגבי המועמדים לשירות ביטחון לכתחילה ולא בדיעבד, אחרי שהם התגייסו.
מיקי לוי:
מה הבעיה להכניס את התיקון שהוא דורש?
שרון ניר:
כל הבעיה זה חוסר שקיפות בתפיסת עולם.
שי טייב:
זה לא נמסר בצו ראשון, רק בדיעבד.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, תראה מה יש פה לאורך שנים, יש פה מיסוך של נתונים שרוצים לשמר אותו. הוא אומר: תפתח לי את הדרך, תנו לי נתונים על כולם.
מאיר פרוש:
זה היה כשליברמן היה שר ביטחון, נכון?
שרון ניר:
תפתח את הדרך ותנו נתונים על כולם.
לא, לפני משרד החינוך, מירי, אם כבר פונים למשרד החינוך - - -
דברי דובר/ת #361 | 13 מילים
— המשך —
לא, לפני משרד החינוך, מירי, אם כבר פונים למשרד החינוך - - -
דברי דובר/ת #361 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה צריך ללכת לפי הגדרה? משרד החינוך יגיד כמה לומדים באותה נקודה.
דברי דובר/ת #363 | 12 מילים
— המשך —
למה צריך ללכת לפי הגדרה? משרד החינוך יגיד כמה לומדים באותה נקודה.
דברי דובר/ת #363 | 12 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
מיקי לוי:
הוא מבקש משהו טכני, אני לא מבין אתכם.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני אתייחס קודם לנקודה האחרונה שעלתה. אני מבקשת להדגיש שהמידע של משרד החינוך עובר. אני לא הייתי כאן בדיונים האחרונים, אבל ראיתי בהתייחסות שנאמר שמשרד החינוך מגדיר כחרדים ישיבות תיכוניות ולכן צה"ל סופר אותם לא נכון. זה פשוט לא נכון. אני רוצה להסביר. מה שקרה זה שצה"ל לא ספר נכון ואין שום קשר להגדרות ש...
שי טייב:
אולי נענה לשאלה הרלוונטית?
מרים גראזי רוזנבאום:
ההסדר שפה ממשיך את ההסדר הקודם ואומר, מי שנכלל כחרדי זה, אחת, תרבותי ייחודי, שתיים, מוסדות שנכנסים לצו. המוסדות האלה שנכנסים לצו זה אומר שהם נבדקים אחד אחד בלי קשר להגדרה שלהם אם הוא מוכר שאינו רשמי, פיקוח או לא פיקוח. אלה טעויות שצה"ל עשה. החוק ככתבו וכלשונו אומר, מה שנכנס לצו, שאגב עבר בדיקה קפדני...
משה טור פז:
אז איך שמענו פה 12 מוסדות, 275 תלמידים? דיבר פה בחור ציוני דתי בכיתה י"ב.
מרים גראזי רוזנבאום:
מוסד אם הוא לא היה בצו צה"ל לא היה אמור לספור אותו וזה לא קשור למשרד החינוך. אם צה"ל ספר אותו הוא פשוט לא פעל לפי הסעיף שבחוק.
משה טור פז:
אבל בחוק האחריות היא עליכם כי אתם קובעים מיהו חרדי.
מרים גראזי רוזנבאום:
לא, האחריות שלנו, כשמבקשים מאיתנו ובנוסף כשלא מדברים איתנו ולא מתייעצים איתנו - - -
מרים גראזי רוזנבאום:
ביקשו מידע, מה שביקשו קיבלו, וכשבעקבות דוח נומה הבנו שמפרשים אותו לא נכון אנחנו התעקשנו להעביר רק את המידע הרלוונטי ונערך דיון וכך נעשה. אני הבנתי שצה"ל גם הסביר שהוא לא יספור יותר את ה - - -
שרון ניר:
למה רק את המידע? מה הבעיה להעביר על כל התלמידים? מה הבעיה להעביר בשקיפות מי לומד איפה ומאיזה מוסד, חרדי או לא חרדי? לא רק לצורכי יעדים, בשקיפות.
שרון ניר:
כן, בלי יעדים, הכול רק רק כמה שפחות.
מירי פרנקל-שור:
היא מאוד מדויקת, מה שנספר מעבר לזה צה"ל לא פעל כראוי. מה ששי אומר, שהוא מבקש - - -
אני הייתי עם אחים לנשק ב-8 באוקטובר, איפה אתה היית? מה אתה אומר לי ככה?
דברי דובר/ת #388 | 15 מילים
— המשך —
אני הייתי עם אחים לנשק ב-8 באוקטובר, איפה אתה היית? מה אתה אומר לי ככה?
דברי דובר/ת #388 | 15 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
ראש אכ"א העלה את זה לפני ארבעה חודשים פה בכנסת.
משה טור פז:
הוא אמר שהוא לא מקבל נתונים מהמערכות של משרד החינוך.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני רוצה לחזור ולדייק, כמו ששי אמר, מה שאתם תגדירו. אם ההגדרה היא מי שלמד כך וכך שנים ורוצים לספור מבין המתגייסים מי הוא חרדי, אז זה מה שכתוב כאן - - -
שרון ניר:
אנחנו רוצים שיועברו כל הנתונים של התלמידים, כמו במוסד חינוך עיוני, ממלכתי, בין אם זה ממלכתי דתי ובין אם זה ממלכתי. כל הנתונים שמועברים לצה"ל באופן גורף, אז ככה תעבירו באופן גורף את כל הנתונים. מה הבעיה? למה כל היום מצרים את צעדיו של צה"ל בכל מה שקשור לציבור החרדי? כמו שאתם מעבירים באופן פתוח וגורף ע...
בועז, אני לא יודע. תגיד, אתה עושה צחוק?
דברי דובר/ת #401 | 8 מילים
— המשך —
בועז, אני לא יודע. תגיד, אתה עושה צחוק?
דברי דובר/ת #401 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
היא מנסה לענות, היא גם לא מצליחה.
אתה רוצה שאני אגיד לך מה אני חושב? שהמילים שלך הם צביעות, לא שלנו.
דברי דובר/ת #403 | 14 מילים
— המשך —
אתה רוצה שאני אגיד לך מה אני חושב? שהמילים שלך הם צביעות, לא שלנו.
דברי דובר/ת #403 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש פה שאלות יסוד. היא עכשיו מגלה את מה שאנחנו יודעים, שהיא יכולה לתת לנו נתון בגיל 16 ו-17 מי לומד.
דברי דובר/ת #405 | 21 מילים
— המשך —
יש פה שאלות יסוד. היא עכשיו מגלה את מה שאנחנו יודעים, שהיא יכולה לתת לנו נתון בגיל 16 ו-17 מי לומד.
דברי דובר/ת #405 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה צריך ללכת לגיל 14? מאיפה המצאתם את זה? כדי להשתמט?
דברי דובר/ת #407 | 11 מילים
— המשך —
למה צריך ללכת לגיל 14? מאיפה המצאתם את זה? כדי להשתמט?
דברי דובר/ת #407 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש לה רשימה של גיל 16.
דברי דובר/ת #410 | 6 מילים
— המשך —
יש לה רשימה של גיל 16.
דברי דובר/ת #410 | 6 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, שמענו. בבקשה, את רוצה לענות לו? ואני רוצה לשמוע את משרד הביטחון.
יעקב אשר:
זה לא יאומן, אין כזו ועדה בשום מקום.
מאיר פרוש:
איך הביאו את הרשימות לליברמן לפני הבחירות של - - -
ליברמן ליברמן ליברמן.
דברי דובר/ת #420 | 3 מילים
— המשך —
ליברמן ליברמן ליברמן.
דברי דובר/ת #420 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
איך העבירו את הרשימות לליברמן בעיריית ירושלים? העברנו לו את הרשימות.
שרון ניר:
תקרא לו לסדר. כל דקה ליברמן ליברמן ליברמן, שיירגע.
רון כץ:
בועז, למה אתה מאפשר את זה?
איך היו ההקפות השניות בשמחת תורה אצלך בישיבות?
דברי דובר/ת #426 | 8 מילים
— המשך —
איך היו ההקפות השניות בשמחת תורה אצלך בישיבות?
דברי דובר/ת #426 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
יושבת פה נציגה ממשרד החינוך, אני לא יודע מה שהיא הולכת להגיד, אם זה טוב לי או לא, אבל לא נותנים לה לדבר, הדמוקרטים האלה.
יעקב אשר:
מה, זה לא יאומן. זה לא קיים בשום ועדה.
רון כץ:
להיפך, רוצים ללמוד את המנגנון.
אוי אוי אוי, לא נותנים לכם להשתמט, איזה בעיה.
דברי דובר/ת #432 | 9 מילים
— המשך —
אוי אוי אוי, לא נותנים לכם להשתמט, איזה בעיה.
דברי דובר/ת #432 | 9 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תקשיבו לי טוב. הדיון הזה יתקיים כדיון. הוצאתי כבר אחד, אני לא אוהב להוציא, אני איאלץ להוציא עוד, יש פה שניים שהם בקריאה שנייה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא דיברתי אלייך, אבל את יכולה להיות ברגע. הדיון הזה יתנהל כפי שהוא צריך להיות. עכשיו נציגת משרד החינוך, אחריה נציג משרד הביטחון ונחזור לחברי הכנסת. בבקשה.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני לא ארחיב בנושא של המנגנון, אפשר להסביר, אני חושבת המנגנון הוא לא הבעיה, גם אנחנו נשמח לייעל אותו. אני רוצה להעיר עקרונית. קודם כל לגבי הסוגיה של 14 עד 18. זה בעצם מה שהיה עד עכשיו.
דובר בדיונים קודמים על לקצר את פרק הזה, שזה לא יהיה מתוך ארבע שנים. בהקשר הזה אני רוצה להעלות את הנקודה שלגבי חלק נ...
מרים גראזי רוזנבאום:
אני לא בטוחה שצריך להחזיר, אבל אני חושבת שלא נכון להוריד את זה – במובן הזה של להוריד את עד 18, לא ברור לי בדיוק מה חוות הדעת שאתם הצגתם.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו שואלים, הרי בנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוסרו המילים בהגדרה הזאת של תלמידי ישיבות. למיטב זיכרוננו הייתה דלתא של תלמידים מסוימים שצריכים להיכלל בתוך הקבוצה אבל לא נכללו בהגדרה של בוגר מוסד חינוכי חרדי. לכן אנחנו שואלים מה עמדתכם לגבי הדבר?
מרים גראזי רוזנבאום:
אני רוצה לבדוק את זה. אני לא יודעת להגיד לך ברגע זה האם זה משפיע על רמת ההגדרה או לא, אבל אני חושבת שמבחינת הטווח זה כן נכון להשאיר את זה 14 עד 18.
מיקי לוי:
אני לא מבין, אתם רוצים למסור נתונים או לא? מה הבעיה? זה טכני.
איילת לוי נחום:
בג"צ, הוא אמר, בשאלה האם לספור את תלמידי הישיבות החרדיות הגבוהות, נאמר בפסק הדין כי: ראיתי לנכון, אומרת המשנה לנשיאה נאור, לפרש את הנתונים לטובת המדינה ולקבל את טענתה כי במניין המתגייסים יש לכלול גם מתגייסים שלמדו בישיבות חרדיות גבוהות. המדינה הבהירה כי הכוונה היא למי שלומדים בישיבה חרדית גבוהה ומקי...
מרים גראזי רוזנבאום:
אני לא בטוחה שהיא נספרה בכל מקרה, אבל אני חושבת שבהקשר הזה של פסק הדין בהחלט זה נכון, יכול להיות שצה"ל כן ספר אותם בצורה כזאת או אחרת. אני לא יודעת להגיד לך מה בדקנו אצלנו, אבל בהקשר הזה בהחלט יכול להיות שכן מתאים להשאיר את ההגדרה של תלמידי ישיבות בשביל הדלתא הזאת של האנשים שהם בגילאי 18 ואולי הם כב...
שרון ניר:
אדוני, אני חושבת שחייבים להשלים שאלות ממשרד החינוך כדי להבין לעומק.
שרון ניר:
יש פה אירוע מאוד מאוד גדול שאנחנו רוצים להבין איך הוא קורה.
מרים גראזי רוזנבאום:
איילת, אני רוצה להשלים בהקשר לאמירה הזאת של פסק הדין. אני חושבת שהאמירה של המדינה הייתה שלמשל לגבי מסגרות הלימוד שמיועדות לחרדים, היל"ה, שכרגע הם לא נכנסים, הם היו צריכים להיכנס - - -
מרים גראזי רוזנבאום:
כן, זה פסקה אחרת, אבל האמירה העקרונית הייתה, אני לא זוכרת שבית המשפט אמר עקרונית שלא ראוי להכניס את האנשים האלה, להגיד שהם לא חרדים, אלא שהם לא נכללו במפורש בחוק ולכן המטרה פה היא לתקן את זה בצורה שתדייק את ההגדרה של החרדים.
איילת לוי נחום:
את מדברת על משהו אחר. אני מדברת על זה שנוער חרדי נושר בהגדרה הקודמת של פרק ג'1 לא היה בתוך החוק, לכן בג"צ אמר שאם זה לא בתוך החוק לא ניתן לספור. כרגע הצעת החוק הממשלתית, גם בנוסח הכחול וגם בנוסח שהניח יושב ראש הוועדה, מכלילה את נוער חרדי נושר, במובן הזה ניתן מענה בזה שההגדרה הזאת בפנים.
למה, דרך אגב?
דברי דובר/ת #461 | 3 מילים
— המשך —
למה, דרך אגב?
דברי דובר/ת #461 | 3 מילים
◂ 109 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
אנחנו שאלנו שאלה אחרת. אני שאלתי על הורדת תלמידי ישיבות ועל זה צריך לקבל תשובה.
משה טור פז:
ובאותה נשימה צריך להוציא את אותם 275 בחורים דתיים ששמענו שהם מתגייסים.
משה טור פז:
ההגדרה של מיהו חרדי יושבת במשרד החינוך.
קובי בליטשטיין:
לגבי סוגיית בוגר מוסד חינוך חרדי, מי שלמד בין 14 ל-18. לדעתנו צריך להישאר עם המצב הנוכחי כי זה גורם לאיזון גם בנושא של אותו אחד שבן 18 לפני הגיוס שלו חוזר בתשובה. הוא לכאורה לא נכלל.
קובי בליטשטיין:
תנו לי לסיים. זה מאזן את הקצה התחתון עם הקצה העליון. זה פעם אחת. אני אומר שלושה טעמים. זה אחד.
קובי בליטשטיין:
הטעם השני זה מה שציין שי, שזה גורם רציפות של השוואה בין השנים, והטעם השלישי - - -
משה טור פז:
אבל שינית את החוק, אתה מכניס את הנושרים.
קובי בליטשטיין:
וזה מקביל למה שקיים היום בנציבות שירות המדינה. בנציבות שירות המדינה גם כן מוגדר הטווח הזה של ארבע שנים עם השנתיים באמצע. לכן אנחנו חושבים שעם זה כדאי להמשיך.
לגבי הסוגיה של מה שהעלה שי טייב. שי טייב בא לענות על הבעיה שכשמתגייסים הנתונים מגיעים באיחור מאוד גדול ממשרד החינוך ולכן מה שהוא מציע, וזה בעי...
קובי בליטשטיין:
היום הנתונים האלה מגיעים מאוחר מדי וקשה מאוד לענות על השאלות האלה.
רון כץ:
קודם כל אני חושב שמדובר ברעידת אדמה. הדרישה הזאת של הצבא זה לא איזה משהו קטן.
רון כץ:
בועז, אני בזכות דיבור שלי.
רון כץ:
קודם כל אני אומר לך, כמי שהיה גם בצד השני וראיתי גם את יוסי איך הוא מגיב לאירוע הזה, האירוע הזה הוא דרמטי, הצבא אומר אין שקיפות, אנחנו לא יודעים מי אמור להתגייס. עזבו את זה - - -
רון כץ:
אם אפשר שיו"ר הוועדה ישמור על זכותי לדבר.
יוסי פוקס:
לא, אין בעיה, הוא פשוט פירש את התנועות שלי.
רון כץ:
נעשה את זה שוב, ברוח המכבים וחג החנוכה, אולי יהיה פה אור גדול שייצא מהוועדה הזאת במקום החושך האדיר.
אני רוצה לשאול שוב, אתם מדברים על הגדרה חוקית למיהו חרדי, איך מגדירים, מה האומדן, מה המבחן, מה מנגנון הפיקוח, בא הצבא ואומר, אנחנו לא יודעים מי מתגייס. מבקשים את הנתונים לדעת מי אמור להתגייס לצבא. באה...
רון כץ:
אני רואה את גם את תנועות הידיים שלכם. בסדר, אין שום בעיה.
יוסי פוקס:
הלחץ הוא כל כך כבד שאני מסכים איתו.
רון כץ:
אני רוצה רק לומר דבר לסיום. עשיתם פה סטרטאפ משפטי, החלטתם שמי שהיה שנתיים בישיבה, בגיל 14, מקבל פטור גורף מהצבא. כלומר כל אחד שיושב בחדר הזה, שישלח את הילד שלו לשנתיים ויקבל פטור מצה"ל. זה הזיה, ילד בגיל 16 מקבל פטור מצה"ל. למה זה הזיה? כי זה לא הגיל אפילו לקבל את הצו הראשון. שטרן ועוד כמה פה מבינים...
רון כץ:
הדברים ברורים והמצב גרוע, אז בוא נשפר אותו.
היו"ר בועז ביסמוט:
לפני שאני חוזר, כי אלעזר רוצה לסכם, אני פונה לאחרים ואני חוזר אליך.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה חבר כנסת אחד שרוצה להציע הצעה ואומרים לי כאן באוזן שההצעה שלו היא לא רעה בכלל ואני לא מכיר אותה, נשמע אותה, משה סולומון.
משה סולומון:
בעניין הדברים שנאמרו קודם לכן, לא עניין מיהו חרדי, הצעתי את זה כבר בעבר כאן, הסוגיה של יצירת הבריכה, או הרשימה, בסוף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מאפשרים גם לכל מלש"ב שהוא חרדי להתגייס על פי היעדים, על פי הכללים שנקבע כאן, ומצד שני גם לצה"ל שיהיה לו הבריכה, את המאגר שממנו הוא מגייס את אותו יעד שנקבע...
משה סולומון:
אני חושב שהבסיס של הדבר הזה, אנחנו מדברים על גילאי 14 עד 18, זה הזמן שלומדים בו, זה גיל החינוך, ואם יש בסוף שנת י"ב או גיל 18, אני מציע שהמוסדות החרדיים ישלחו את הרשימה, או יאפשרו או - - -
משה סולומון:
אני מתכוון למשרד החינוך, לא החרדים. משרד החינוך מעביר את הרשימה הזו עד סוף יוני, בדרך כלל עד סוף יוני כולם מסיימים ללמוד. הרשימה הזו מהווה עוגן שממנה אנחנו יכולים לראות מה הכמות של המלש"בים המועמדים.
שרון ניר:
מעולה. זה אנחנו מקבלים, קואליציה ואופוזיציה.
משה סולומון:
אם יש 5,000 איש ליעדים נוכל לעמוד בדבר הזה, ואז אולי פתרנו את כל הבעיות של מיהו חרדי וכן הלאה.
רון כץ:
אני מציע להעמיד את זה להצבעה פה אחד, קואליציה ואופוזיציה.
שרון ניר:
חד משמעית פה אחד. קודם כל שקיפות, אנחנו בעד שקיפות.
רון כץ:
אפשר לשמוע את היועמ"שית לגבי הדברים?
שרון ניר:
למה אתה לא מאפשר לי לשאול? אני עוד לא הבנתי, לצערי, אדוני. אני מבינה שרוצים מאוד לרוץ לסיכומים, אבל אני ממש - - -
רון כץ:
זה מרגיש כאילו יש פה לחץ.
רון כץ:
אני אומר לך מה אני מרגיש, מרגיש כאילו פה זה דחוף. בוא, בנחת.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אגיד לך מה אני לא מרגיש. אתם מנסים כל דיון או פיליבסטר או לטרפד דיון.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה למהר. אתה רוצה לראות אותי כשאני ממהר? אתה רוצה לראות? אתה בוחן אותי?
רון כץ:
בועז, אני לא בוחן אותך, אני אומר לך מה התחושה שלי.
שרון ניר:
אני חושבת שיש לנו עדיין מסך ערפל, לצערי. אנחנו עושים פה גם פיקוח פרלמנטרי. אנחנו שמענו פה את ראש אכ"א בכניסתו לתפקיד אומר: אני עם עיוורון לגבי הציבור החרדי, אין לי מספיק דאטה. הוא אמר את זה לפני שנה בכניסתו לתפקיד פה בוועדה. אני רוצה שלגבי כל מיועד לשירות ביטחון במדינת ישראל יהיה דאטה לצה"ל.
אני רוצ...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אמרתי לא. אני קובע את הדיון פה, עם כל הכבוד, לא כל אחד יעשה לי פה פיליבסטר והבא בתור יוצא.
שרון ניר:
זה לא פיליבסטר, זה באמת ענייני, זה עקרוני.
היו"ר בועז ביסמוט:
כל אחד נאומים ושאלות. אני לא מבין, לא למדתם לשאול בקצרה דברים? הדובר הבא יהיה מהקואליציה.
מרים גראזי רוזנבאום:
הועבר לצה"ל כל המידע שהוא היה צריך לפי החוק. צה"ל היה צריך ועדיין צריך להגיד מה מספר המתגייסים החרדים שעמדו בהגדרות האלה, צה"ל העביר את רשימת המתגייסים וקיבל בחזרה את האנשים שעמדו בתנאים האלה.
מיקי לוי:
למה לא בגיל 14? למה כמו כולם לא בגיל 14?
משה טור פז:
אז למה הוא מגייס דתיים כחרדים? איך זה קורה?
רון כץ:
לי יש שאלה, רק אני לא יודע איך שואלים עכשיו.
שי טייב:
קודם כל אני רוצה להתייחס, יש פה כל הזמן חזרה על העניין של מגייסים דתיים כחרדים וכן הלאה. הסברתי, לשאלתך, חבר הכנסת - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל התשובה לא מעניינת. זו הטכניקה, הוא שואל עוד פעם ועוד פעם, לא הבנת איך זה עובד?
שי טייב:
סליחה, חבר הכנסת ביסמוט, כי זה כל פעם חוזר.
רון כץ:
סעדה אומר שהוא גם רוצה.
שי טייב:
אני חוזר על מה שעניתי בעבר. קודם כל אנחנו תמיד שיקפנו, גם בדיווחים, מהו על פי החוק תרבותי ייחודי וכל מה שנאמר ומהו הרחבות נוספות שהוצגו בצד הנתונים. התייחסתי פה בדיון לפני שבוע בערך לשאלה של חבר הכנסת טור פז על העניין של המוסדות הדתיים ואמרתי שיש מוסדות שהם תחת ההגדרה המבלבלת שנקראת פיקוח חרדי והסתב...
אליהו רביבו:
אדוני היושב ראש, זה לא הדיון כאן. אנחנו 40 דקות, חוץ מהקראת הסעיף לא נגענו במהות הסעיף בכלל. הם לוקחים אותנו לדיונים בלי סוף.
שי טייב:
אני משלים את התשובה. אני נותן דוגמאות של ישיבות שמוגדרות תחת פיקוח חרדי והן לא חרדיות, למרות השם המבלבל. שער השמים, ישיבת נווה, ישיבת שבי חברון לצעירים, דרכי נועם, שומריה וכן הלאה. למה הן מוגדרות פיקוח חרדי? לראשי הישיבות הפתרונים, אני מניח שגם למשרד החינוך.
סופרים אותם כחרדים?
דברי דובר/ת #571 | 3 מילים
— המשך —
סופרים אותם כחרדים?
דברי דובר/ת #571 | 3 מילים
◂ 81 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני מסביר. הסברתי שמאז הכללים שהוחלו אחרי ועדת רוני נומה ופק"ל מסודר וכן הלאה היה במסגרת ההרחבות עניין הפיקוח החרדי. כאשר ראינו שהדבר הזה פוגש גם ישיבות ציוניות, אמרתי גם פה שהעלינו את זה בפניו של גיל לימון, המשנה ליועמ"שית כדי שיחלוט את העניין הזה, הוא חלט שאלה ישיבות שלא יכולות להיספר, בצדק ככל הנ...
שי טייב:
275, מתוך הערכה שנתתי, כ-8% עד 12%. אמרתי את זה בדיונים הקודמים, חבל שמבזבזים על זה זמן.
מיקי לוי:
28 ישיבות מתחזות לישיבות חרדיות?
שי טייב:
זה לא 28 ולא צריך סתם להגיד נתונים שאפילו לא אמרתי אותם.
מיקי לוי:
אתה יודע מה? אנחנו צריכים כולנו לקום כי זה דיון עקר.
מיקי לוי:
אל תפריע לי, אתה בכלל שתוק. אתה משתמט, שתוק.
מיקי לוי:
כל האופוזיציה צריכה לצאת מכיוון שאתה לא נותן לנו לבוא לכדי ביטוי.
מאיר פרוש:
תזכור שככה זרקת כשהיית יושב ראש כנסת.
יולי יואל אדלשטיין:
יש רשתות של בתי ספר שמיועדים לעולים חדשים, ממש רשתות חרדיות שמיועדות לעולים חדשים, זה נספר?
שי טייב:
אני לא יודע להגיד, צריך לבדוק, כל מוסד שמופיע כחרדי, או שהוא נכנס לצו השר, כמו שהזכירה מרים פה - - -
רון כץ:
יש לי שאלה טכנית, נעשה שינוי בסעיף?
שי טייב:
אנחנו מקבלים דוחות היום על תלמידי ח' עד י"ב לפי מוסד לימוד ושכבת לימוד, בלי ההגדרות שרלוונטיות לעניין הספירה, וכל עניין הספירה,, כמו שהסבירה מרים, נעשה בדיעבד, אחרי שאנשים התגייסו מקבלים עליהם פידבק. פה שכללנו את השיטה, כן שנתיים לא שנתיים. כל ההצעה שלנו אומרת, שוב בשביל הסדר הטוב, כדי שהדיווחים יהי...
שרון ניר:
אפילו ועדת שקדי ששר הביטחון מינה אומרת שזו הגדרה לא טובה.
שי טייב:
אני אשלים. אם יהיה את הדבר הזה, אני לא מדבר על אופי ההגדרה, אתם תקבעו איזה הגדרה שאתם רוצים - - -
צבי ידידיה סוכות:
הוא בסך הכול אומר שהוא רוצה את הנתונים קודם. מבזבזים על זה שעה, אפשר לחשוב.
שי טייב:
אני כבר התייחסתי, אני רק רוצה להגיד - - -
אליהו רביבו:
תת אלוף טייב, אתה צודק. אתה לא מדבר על הגדרה והסעיף הזה מדבר על הגדרה.
שי טייב:
אבל זה לא משנה, מה שאני אומר לא קיים בסעיף ולכן כדי שלסעיף יהיה תוכן ויהיה אפשר לנהל את ההגדרה, להבין מי כל יום בשנה, צריך לשנות את המנגנון, בעיניי בחקיקה. צריך לדעת על המתגייסים וצריך לדעת בדיוק מה עובר וזה צריך להיות בחיוב, לא לפי - - -
רון כץ:
אני רק רוצה לשאול לגבי הסעיף.
עומר אמסלם:
עוד פעם, המדינה מתעסקת בחרדים, להתגייס לצבא או לא להתגייס.
מיכה כץ:
סליחה אם אפשר, אני לא מצליח להתרכז. עד עכשיו סתמתי את הפה כבר שתי ועדות, שלוש שעות, שש שעות, עשר שעות, בבקשה מכם שנייה לא הפרענו לכלום, תקשיבו שנייה. אתם רבים אחד עם השני, אין בעיה, סוף סוף אנחנו מדברים אז שקט, תקשיבו רגע.
עומר אמסלם:
כמו שאמרתי, אנחנו במאהל הלומי הקרב כבר מעל חצי שנה. אני מבין מה שהולך פה, את הקצת שנאת חינם הזה, אבל תתעסקו לא בלגייס חרדים, תתעסקו קודם כל בלטפל בלוחמים שיוצאים מהקרב ובאמת לתת להם מענה. אני פה עם סיכה, מוות למחבלים, אני לא מייצג את הסיכה, אבל משום מה הרבה העירו לי על הסיכה הזאת, כי אני הלום קרב, א...
היו"ר בועז ביסמוט:
כאשר התכנסתם אצל חברתי קטי שטרית, בוועדה שלה, השעה הייתה 9 וחצי בבוקר, התחלנו בדיוק ועמ"ש מודיעין שהיה דיון חשוב ביותר. אני לא אומר שהדיון שלכם לא היה חשוב מאוד, אבל היה משהו מאוד ספציפי שחייב אותי באותן דקות, יחד עם חבריי פה מוועמ"ש מודיעין שנמצאים פה להיות שם.
שרון ניר:
נכון, ואנחנו הלכנו אגב, גם חבר הכנסת ינון וגם אני קפצנו - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני ניהלתי את הדיון הזה והייתי מחויב להיות שם. הם יכולים להעיד על כך.
עומר אמסלם:
אני מבקש בפעם הבאה כמה שאתם יכולים להגיע, להיות איתנו, אני מתחנן אליכם.
עומר אמסלם:
אנחנו נכנסים פה לוועדות שלא קשורות, גם הוועדה הזאת לא קשורה אלינו, אבל אנחנו נכנסים לכל ועדה וועדה רק להשמיע את הקול שלנו, כי הבעיה שלנו היא שקופה.
חגי עזרן:
תודה רבה לכולם. חוק הגיוס, באמת הסכמה לא רחבה, אבל יש חוק שאנחנו מתחננים אליו, חוק להלומי הקרב, שיגדירו את הלומי הקרב בחוק. זה משהו שאמור להיות גם מצד ימין, גם מצד שמאל, מכל הכיוונים. אנחנו מתחננים אליכם. דיברתם על הילדים, עוד פעם נסבר לכם את האוזן, אין חוק שמגן על הילדים שלנו, עד גיל שבע למשל, לדוג...
מיכה כץ:
לפני שאתה מבקש נתונים, יש לי מלא נתונים, ים נתונים. אני אתן לכם עכשיו ים נתונים. אני בדרך כלל לא אוהב לחזור על מה שאנשים אמרו, אבל אין מה לעשות, אני היום אחזור על כל דבר שכל בן אדם פה אמר. באנו אליכם, אמרנו לכם מראש שיש ועדה על הילדים, ביקשנו שתגיעו. אין בעיה, לא יכולים להגיע, צריכים להיות במקום אחר...
עומר אמסלם:
אנחנו יוצאים מפה, אבל אני יכול, בבקשה ממך, לבקש ממך משהו הכי קטן?
עומר אמסלם:
שתארגן לנו אתה ועדה להלומי קרב ולילדים. אם אתה תארגן אני מאמין שכל אלה יהיו פה.
אליהו רביבו:
אדוני היושב ראש, אני רק מבקש, סעיף 26יב נוגע בהגדרות. מרגע שעברנו לבחינת מתן מענה למאגר כלים סטטיסטיים לצה"ל, שזה כלי חשוב ביותר שאיתו אנחנו אמורים להתנהל, שנייה לפני כן אנחנו צריכים לעסוק בהגדרה. כמו שאנחנו רוצים לבחון מהו מוסד חינוכי חרדי שנכלל בתוך אותה הגדרה ויש לזה התייחסות באותו סעיף, יש פה שא...
רון כץ:
רביבו, לא הבנתי מה אתה אומר.
משה טור פז:
הוא אומר שזה צריך להיות בוגר י"א-י"ב, לא בוגר ט'-י'.
רון כץ:
אני מסכים איתך, אם הבנתי את מה אתה אומר.
אליהו רביבו:
אז אני אבהיר, כדי שאתה תגיד אם אתה מסכים איתי או לא. אגב אני לא זקוק להסכמות שלכם, כי להבדיל מכם אני באמת רוצה לקדם גיוס.
אליהו רביבו:
לא, אתם לא. אם הייתם רוצים לקדם גיוס לא הייתם מתעסקים בשאלת מאגר נתונים במשך שעה ורבע שמפספס את המהות.
רון כץ:
זה הכי חשוב, הם עיוורים.
אליהו רביבו:
לא, לא שייך. עיוורים אתה יכול לטעון לעתיד.
רון כץ:
הוא אומר את זה, לא אני.
אליהו רביבו:
צריך לדון כרגע מי נכלל בתוך אותם יעדי גיוס וכל הדיון פה לא נוגע בזה.
רון כץ:
לא, אבל צריך לקדם את כל התמונה.
אליהו רביבו:
ובהובלה שלכם, אתם מעוורים. אתם עושים פה פיליבסטר, כי אם אתם מבקשים חוות דעת של משרד החינוך - - -
רון כץ:
זה סולומון שאמר את זה, לא אני.
אליהו רביבו:
אם אתם מבקשים את חוות דעת משרד החינוך, אתם שוב פעם חוזרים לעניין איסוף ואיגום המשאבים והנתונים. זאת לא השאלה בסעיף הזה.
הסעיף נוגע במי נכלל בהגדרת יעדי הגיוס החרדיים. אנחנו באנו להסדיר פה את מעמד בני הישיבות, לא את מעמד החרדים. השאלה אם אנחנו יכולים להכליל את מי שלמד בפרק זמן מסוים, במוסד מסוים, כחר...
בועז. אתה אמרת לי.
דברי דובר/ת #653 | 4 מילים
— המשך —
בועז. אתה אמרת לי.
דברי דובר/ת #653 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז למה אמרת לי שאתה חוזר אליי?
דברי דובר/ת #655 | 7 מילים
— המשך —
אז למה אמרת לי שאתה חוזר אליי?
דברי דובר/ת #655 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בהמשך לרביבו.
דברי דובר/ת #657 | 2 מילים
— המשך —
בהמשך לרביבו.
דברי דובר/ת #657 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
צבי ידידיה סוכות:
שטרן, אתה דיברת כל הוועדה. ברשותכם, אני אשמח לקבל נתונים - - -
משה טור פז:
צבי סוכות, אתה אמרת ביום ראשון שהיה זיוף נתונים והאשמת את השרה לשעבר ברביבאי. אני רק רוצה לציין שאתה טעית, אתה צריך לחזור בך. גם אתה וגם היושב ראש.
צבי ידידיה סוכות:
אני מבקש גם ממשרד החינוך וגם מהצבא, אני חושב שאולי השאלה שהכי חשובה בדיון הזה זו השאלה בנתונים, כמה באמת מתוך אותם אנשים התגייסו או לא התגייסו בתוך שנים הללו. למה? כי בסופו של דבר כשאנחנו רוצים לקבוע מיהו חרדי, השאלה מי הציבור שאותו אנחנו רוצים להביא לצבא. אם יש לנו בתוך אנשים שבגיל 16 לצורך העניין ...
בועז, אפשר שורה על זה?
דברי דובר/ת #663 | 5 מילים
— המשך —
בועז, אפשר שורה על זה?
דברי דובר/ת #663 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בהמשך לדברים שאמרו חברי הקואליציה לצורך העניין, גם רביבו, אני פעם ראשונה שמעתי כאן עכשיו את ההסבר למה זה 14 עד 18.
דברי דובר/ת #666 | 22 מילים
— המשך —
בהמשך לדברים שאמרו חברי הקואליציה לצורך העניין, גם רביבו, אני פעם ראשונה שמעתי כאן עכשיו את ההסבר למה זה 14 עד 18.
דברי דובר/ת #666 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אני שואל את קובי. קובי אמר פה בתשובה לשאלות שיש איזונים בין אלה שעוזבים את הישיבות והולכים, נגיד למה שצבי סוכות אמר, לבין אלה שחוזרים בתשובה ונהיים חרדים בגיל 18. אני חושב שההסבר הזה, שסוף סוף אנחנו מתחילים להבין, הוא הסבר, סליחה על הביטוי, שהוא הדבר הכי לא מדויק שיש בעולם. אנחנו יודעים שיש אלפים שעוזבים את הישיבות.
דברי דובר/ת #668 | 59 מילים
— המשך —
נכון, אני שואל את קובי. קובי אמר פה בתשובה לשאלות שיש איזונים בין אלה שעוזבים את הישיבות והולכים, נגיד למה שצבי סוכות אמר, לבין אלה שחוזרים בתשובה ונהיים חרדים בגיל 18. אני חושב שההסבר הזה, שסוף סוף אנחנו מתחילים להבין, הוא הסבר, סליחה על הביטוי, שהוא הדבר הכי לא מדויק שיש בעולם. אנחנו יודעים שיש אלפים שעוזבים את הישיבות.
דברי דובר/ת #668 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע. אפשר לשאול את משרד החינוך. עוזבים את המוסדות החרדיים בגיל 16 או 17, לא משנה, ויש בודדים שחוזרים בשאלה בגיל 17 וחצי ורוצים לא לשרת בצבא.
דברי דובר/ת #670 | 28 מילים
— המשך —
אני יודע. אפשר לשאול את משרד החינוך. עוזבים את המוסדות החרדיים בגיל 16 או 17, לא משנה, ויש בודדים שחוזרים בשאלה בגיל 17 וחצי ורוצים לא לשרת בצבא.
דברי דובר/ת #670 | 28 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
רון כץ:
יש לי שאלה אחרי זה למשרד החינוך.
היו"ר בועז ביסמוט:
אין שאלה, אני מחליט, עכשיו אין שאלה, אני מתקדם. לגבי החוק, מילה אחת.
רון כץ:
אני רק רוצה לדעת - - -
רון כץ:
בועז, אתה אמרת לי תדבר, לא הבנתי, מה אתה רוצה?
רון כץ:
לא, רק רציתי לדעת מי הפונקציה שנותנת את ההנחיה במשרד החינוך, זהו.
קובי בליטשטיין:
האיזון שאני התכוונתי קיים, אבל הוא לא בין מה שאתה אמרת. יש אנשים בני 14 ו-15 שחוזרים בשאלה וגם אולי בגיל 16.
כמה?
דברי דובר/ת #686 | 1 מילים
— המשך —
כמה?
דברי דובר/ת #686 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי לך.
דברי דובר/ת #688 | 2 מילים
— המשך —
אמרתי לך.
דברי דובר/ת #688 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קובי בליטשטיין:
דקה. אתה כמו עורך דין, לא נותן לענות תשובה, מחפש רק את המילה שאתה מחפש.
תן לי פתק ללשכה.
דברי דובר/ת #690 | 4 מילים
— המשך —
תן לי פתק ללשכה.
דברי דובר/ת #690 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
קובי בליטשטיין:
מצד שני יש את אלה שחוזרים בתשובה, לא בשאלה, בגיל 18-17. עוד פעם, מה שלי נאמר, שבזמנו הוועדה - - -
קובי בליטשטיין:
לא. אמרתי שזה אחד משלושה טעמים, אנחנו נתפסים עוד פעם לזנב שמכשכש בכלב. אני אומר עוד פעם, ממה שנאמר לי, יש איזון בין הדברים האלה, אלעזר. אתה טוען שלא, אני אבדוק את זה עוד פעם.
אני אשמח.
דברי דובר/ת #694 | 2 מילים
— המשך —
אני אשמח.
דברי דובר/ת #694 | 2 מילים
◂ 83 הפסקות — לחצו להצגה
צבי ידידיה סוכות:
אפשר לקבל את הנתונים? אדוני, שאלתי שאלה, אני יכול לקבל תשובה? מירי, מגיל 16, כמה אנשים שעזבו את הישיבה בגיל 16 התגייסו או לא התגייסו.
משה טור פז:
אבל יש תשובה למה שצבי סוכות אמר. יש נתון ש - - -
מירי פרנקל-שור:
מרים ושי, ההגדרה של מוסד חינוך חרדי היא קריטית מכיוון שהיא קשורה ליעדים. כאשר חוקקה ההגדרה מוסד חינוך חרדי, לעמדתנו ההגדרה הייתה חדה מאוד, לכן לא ברור מדוע אתם מבקשים כל הזמן להפנות לדוח רוני נומה, מכיוון שאם יש לתקן את ההגדרה אז צריך לתקן את ההגדרה כאן בחקיקה. זו אמירה אחת. לכן השאלה, מדוע מלכתחילה...
מרים גראזי רוזנבאום:
הוא לא נכנס להגדרות. שאלה מצוינת, זה צה"ל עשה את העניינים שלו בדוח נומה ואני רוצה להבהיר שלא התייעצו עם משרד החינוך בנושא הזה, לא שאלו אותנו. אמרו פיקוח, אנחנו אמרנו מה פיקוח קשור?
מירי פרנקל-שור:
זאת אומרת מוסד דתי לאומי שנמצא תחת פיקוח חרדי לא נחשב לעמדתכם כמוסד חינוך חרדי, נכון?
מאיר פרוש:
אני לא בטוח שמרים יודעת את כל הפרטים, בתקופה ההיא היא עבדה במשרד אחר לגמרי.
מרים גראזי רוזנבאום:
בדיוק בשביל הדבר הזה נקבע מנגנון של הצו. הצו אומר ששר הביטחון הוא זה שמחליט מי ייכנס לצו שמוגדר שהוא מיועד לתלמידים חרדים בהתייעצות עם שר החינוך.
מרים גראזי רוזנבאום:
לא. אם הוא לא בוגר מוסד תרבותי ייחודי, אז כל הסוגים האחרים, וקיימים סוגים אחרים, יש למשל מוסדות שהיסטורית של חב"ד היו בפיקוח ממלכתי דתי.
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון. יש כאלה שהם לא תרבותיים ייחודיים שהם בפיקוח החרדי כי לצורכי חינוך ולעניין צורכי החינוך - - -
יעקב אשר:
שמנהלי המוסדות שלהם החליטו. זה לא קשור.
מרים גראזי רוזנבאום:
פיקוח לא צריך להיכנס לחוק. במקרה הייתי פה לפני עשור והתעקשנו שלא ייכנס הפיקוח, המנגנון של הצו הוא מנגנון שאומר שבודקים בית ספר בית ספר ולא משנה מה הפיקוח שלו, כי יש גם כאלה שהם בפיקוח ממלכתי דתי אבל הם היסטורית - - -
שי טייב:
להעביר אותם להכרה במוסדות צו השר.
מרים גראזי רוזנבאום:
ברגע שהם נכנסים לצו השר, זאת אומרת שנעשתה בדיקה של שר הביטחון בהתייעצות עם משרד החינוך שזה מיועד לתלמידים חרדים, נכנס לצו השר, אמור להיכנס, הוא נספר.
מירי פרנקל-שור:
נושא נוסף שהוועדה מתבקשת לדון זה בהגדרה בוגר מוסד חינוך חרדי. ההגדרה כיום היא מי שלמד בגיל 14 עד 18 במשך שתי שנות לימוד לפחות במוסד חינוך חרדי. כפי שאנחנו ציינו - - -
מירי פרנקל-שור:
אני מבקשת להעלות את הדברים. בית המשפט ציין בפסק דינו שההגדרה היא רחבה מדי, בין 14 ל-18 ואנחנו ציינו שלעמדתנו יש מקום לצמצם את ההגדרה. אנחנו הצענו בעבר שתי חלופות, או שלוש שנים מתוך ארבע שנים או שלוש שנים וצמצום הגיל בין 15 ל - - -
מירי פרנקל-שור:
ואני בכל זאת מבקשת להעלות את הדברים ולומר את זה בפני חברי הוועדה.
מירי פרנקל-שור:
בסופו של דבר כן נספרו בוגרי מוסד חינוך חרדיים שהתגייסו לצה"ל ובעצם הם לא קיימו אורח חיים דתי והם לא בגדר חרדים.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו מבקשים לתת את המענה. אולי היה נכון לקבוע, אם שנתיים, מ-16 עד 18. אני מציעה לוועדה לבחור באחת משתי האפשרויות.
רון כץ:
נראה לי שאתם כבר אחרי האירוע.
משה סעדה:
גם אני ביקשתי. מה עם משה סעדה?
רון כץ:
קודם כל טוב שהתעכבנו על הסעיף כי אנחנו מבינים שיש פה בעיה אמיתית ומהותית, גם לדעתה של היועצת המשפטית.
יעקב אשר:
שעתיים מדברים על זה. מה, אתם לא אינטליגנטים? אתם לא קוראים? על מה דיברנו שעתיים, לא על זה?
רון כץ:
מה לעשות שיש דברים מהותיים?
רון כץ:
השאלה שלי היא כזו, לפי מה שמשרד החינוך אומר, יושב שר הביטחון עם שר החינוך והם מחליטים בצו את מי הם רוצים לפטור. אנחנו פה בדיוק בשביל למנוע את הדבר הזה, אנחנו רוצים שקיפות ואנחנו רוצים שכולם יתגייסו לצבא, לכן הקומבינה הזו ששר יושב עם שר ומחליט את מי לפטור, את זה אנחנו רוצים לפתור.
רון כץ:
אני רוצה להבין מי במשרד החינוך היום - - -
רון כץ:
מי היום במשרד החינוך מונע את העברת הנתונים?
אליהו רביבו:
אתה אומר שאתה רוצה את כולם ואתה לא רוצה אף אחד.
רון כץ:
אני רוצה לשאול שאלה לפרוטוקול. חברים, אני לא צריך סרטונים, אני רוצה שאלה לפרוטוקול, אני רוצה לדעת מי במשרד החינוך אמון על העברת החומרים ומי מונע אותם, ואני רוצה תשובה לפרוטוקול. זהו.
רון כץ:
הנה אומר שי, לא אני, אני לא באירוע.
רון כץ:
שי אומר שהוא לא רואה את הנתונים.
יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה. על פי בקשה של שכני מימין אליהו רביבו אני אשתדל לדבר רק על הסעיף עצמו. מה שמשתמע מן הדיון שמתקיים כאן, היה די ברור גם לפני זה, שלא חשוב מה אנחנו נכתוב בחוק, אני אישית מצדד בהגדרה שהציעה גם היועצת המשפטית עוד מזמן, אבל זה לא משנה אם אנחנו לא נטפל ברשימת המוסדות.
כרגע תת אלוף שי טייב הרגיע קצ...
יולי יואל אדלשטיין:
לכן אני אומר שיש פה אלף ואחד דברים שצריך לראות שבאמת מדובר אכן במוסדות שתלמידים שם באים מן הציבור החרדי.
שתי הערות. אחת, למה הדיון חשוב? לכאורה הרי זה דיון טכני. בעיניי הוא מאוד לא טכני, הוא יגדיר שני דברים. אם אנחנו עם הגדרה די רופפת, כמו שבוצע בנוסח הנוכחי, אז אני רוצה לומר לכם שלא חיפשתי את זה, ק...
שי טייב:
חבר הכנסת, אני יכול להעיר הערה ברשותך? אם יש מישהו, בין אם הוא חרדי או לא חרדי, היה או לא היה, והוא לא מתנהג בצורה שהולמת מסלול חרדי הוא לכתחילה לא היה צריך להיכנס למסלול חרדי בלי קשר להגדרתו. זה לא קשור להגדרה.
יולי יואל אדלשטיין:
אבל, שי, אני מצטער, אני כבר הזכרתי את העובדה הזאת, אני שלב ב' ובשלב ב' שלי מחצית האנשים היו עולים, מחצית חרדים שעשו שלב ב', והיו גם כמה אנשים, איך אני אגיד את זה בעדינות? כמו שאמרתי, אני מאוד נזהר בדברים האלה, לא נכנס לאף אחד לאורח החיים, אבל לא היה להם קשר, לא כל כך. אז למה הם היו בכיתה הזאת או בפל...
יעקב אשר:
יש הרבה שהיו גם בתקן של עולים ולא היו עולים, מה קשור? פח זבל יש בכל מקום.
יולי יואל אדלשטיין:
לא סיימנו. אני פשוט מעדיף, אדוני היושב ראש, לדבר כשנותנים לי לדבר ולא מעירים. כששואלים שאלה אני מנסה לענות.
יולי יואל אדלשטיין:
הדבר בעיניי הרבה יותר חמור עם השלכות לטווח ארוך זה הכנסת מנגנון להשמדה עצמית לחוק הזה כי אין שום ספק שאותם חברים שמתאר אותם אותו כתב ישתחררו מהשירות הצבאי ויהוו הוכחה ניצחת לכל מי שרוצה לומר הנה, כפי שהזהרנו לאורך כל הדרך, צה"ל זה חילון, אנשים הלכו חרדים, חזרו כולם בלי כיפה, חילול שבת בפרהסיה וכן הל...
יולי יואל אדלשטיין:
זאת בדיוק הנקודה. הרב פרוש, מכיוון שאנחנו מכירים הרבה שנים אפילו הקדים ויודע מה אני רוצה לומר במשפט האחרון שלי. הוצאת המושג תלמידי הישיבות משפיע ישירות גם על הסעיף הזה, ולא מכיוון שאני פנטזיונר. אני לא חושב שמחר אנחנו נראה שמישיבת פוניביז' או ישיבת מיר או ישיבת חברון כולם מסתדרים בשלשות וצועדים ללשכ...
יעקב אשר:
אני חוזר עוד פעם על מה שאמרתי גם בתחילת הדברים.
רק אל תעשה פיליבסטר.
דברי דובר/ת #778 | 4 מילים
— המשך —
רק אל תעשה פיליבסטר.
דברי דובר/ת #778 | 4 מילים
◂ 68 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הדברים הללו נאמרו לא רק כשישבנו כאן כשיולי היה יושב ראש, ואז הוא אמר מיצינו את הנושא. הוא הגיע למסקנות שלו וזה בסדר, אבל מיצינו את הנושא, זה היה גם בישיבה שנערכה כאן לפני שבועיים-שלושה. עלו כל הדברים, כולל ההערה בתוך פסק הדין והנושא הזה, הייתה תגובה מפורטת של צה"ל, נאמרו פה גם דברים שלא נאמרו על ידי...
רון כץ:
לא הבנתי מה אמרת, יעקב.
יעקב אשר:
אתה לא יכול להבין, לא היית פה בשום דיון.
רון כץ:
שאלתי מה הוא אמר, גם זה לא?
רון כץ:
אין לי מושג, אתה יודע, בועז.
רון כץ:
אם תרצה שאני אצא תגיד ואני אצא.
רון כץ:
אין בעיה. אני רק רוצה להגיד לך דבר אחד, הייתה פה שאלה אמיתית והדבר היחיד שאתם עושים פה - - -
יעקב אשר:
רון, אל תגיד לי שום דבר. אני מכיר אותך, היית חייב לבוא לפה, עכשיו תוכל להגיד למזכיר הסיעה שהוציאו אותך ותקבל וי.
רון כץ:
לא, לא צריך. להיפך, אני שאלתי שאלה עניינית על דבר אחד.
רון כץ:
אין פריימריז, אתם עושים אקזיט - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
די, לצאת. תקצר, כי יש פה גם חברה אזרחית, אני רוצה לשמוע גם את החברה האזרחית.
יעקב אשר:
אני סיימתי. אני רוצה משפט אחרון. אם אתה רוצה שאני אענה לך, על כוס קפה אני אענה לך על הכול ואני אסביר לך גם את החוק.
היו"ר בועז ביסמוט:
הגברת המצלמת כשאני מוציא, אני מקווה שהסרטון מוצלח, תעשי כיתוב ובועז זה עם ו"ו.
רון כץ:
בועז, זה לא נורמלי, זה הכול. לא אכפת לכם.
יעקב אשר:
אני רוצה להשלים את דבריי. לכן אני אומר מה שאמרתי גם בתחילת הדיון, הדיון עכשיו הוא חשוב, מיצו את הדברים, אבל שלא יישמע כאילו זה, תסתכלו בפרוטוקולים, הפרוטוקולים פה לידי, הדברים האלה מוצו, דוברו, כל אחד יהיה בדעה שלו בצורה כזו או אחרת, אבל מבחינת מיצוי הדבר כן. אסור רק דבר אחד, שמישהו ינצל את המקצועיו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, יעקב. אני רוצה לשמוע את כולם ויש גם את החברה האזרחית. לכן, חברי הכנסת, הרבה דברים כבר נאמרו ולכן אנא לא לחזור על דברים שכבר אמרו.
שרון ניר:
אבל יש דברים לפרוטוקול מאוד חשובים.
שרון ניר:
גם לי יש דברים שעוד לא נאמרו. יש לי דברים חשובים לסעיף.
היו"ר בועז ביסמוט:
מי שלא דיבר ידבר, מי שדיבר מחברי הכנסת, אני מעדיף את החברה האזרחית. פרוש, בבקשה.
מירב כהן:
אנחנו פה מ-11:30, אנשים שבאו אחרי דיברו.
מירב כהן:
זה צריך להיות לפי סדר הגעה, לא לפי תעדוף פוליטי.
מאיר פרוש:
רק תבקש מאלה שאני הפרעתי להם שלא יפריעו לי עכשיו. האמת שזה לא נוח לדבר - - -
מאיר פרוש:
אני לא מדבר על דברים של ליברמן, אל תפריעי לי.
שרון ניר:
כי הוא לא מפסיק. במקום שיהיה במבוכה כשהוא מדבר על זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
את לא מפסיקה עכשיו. אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית, מה שאת עושה עכשיו את מפריעה, זה עוד דקה וזה מישהו פה שלא ידבר.
מאיר פרוש:
לא נוח לי לדבר כאשר אנחנו נמצאים אחרי ה-7 באוקטובר, ואנחנו שומעים את המשפחות, זה לא קל.
שרון ניר:
בועז, אתה מוציא אותי במקום להוציא אותו?
שרון ניר:
אני שואלת אותך, זה מה שאתה עושה? אתה מוציא אותי?
שרון ניר:
אתה יודע בדיוק על איזה ציבור אני נמנית.
שרון ניר:
הוא יושב פה ומבייש אותי, מתחילת הדיון הוא מבייש אותי.
יעקב אשר:
את ליברמן, לא אותך. שרון, זה לא אותך, זה לא נכון.
שרון ניר:
שאני, לא רק שיש לי 62 שנות שירות עם בעלי, הילדים שלי, אתה יודע בדיוק איפה הם.
שרון ניר:
אז הוא יושב ועושה מאיתנו, מצחקק עלינו? שיתבייש. ואתה נותן לו גיבוי? תתבייש.
שרון ניר:
זה הדבר הכי מביך. ברור לחלוטין איזה ציבור מקבל תעדוף.
יעקב אשר:
שרון, זה לא עלייך, זה על ליברמן.
מאיר פרוש:
לכן כאשר אנחנו אנשים פוליטיים - - -
זיו ברנס:
אל תנכסו את עצמכם לציבור המשרת. היא תת אלוף בצה"ל, אל תגיד לה לא משרתת.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, רגע, רגע. שדברים יהיו ברורים ואני לא מהסס עכשיו להוציא. יש פה אנשים שביקשו לדבר מהחברה האזרחית. מי שמפריע עכשיו, לא מעניין אותי אם אתה חילוני, חרדי, קואליציה, חבר שלי, לא חבר שלי, מי שמפריע עכשיו יוצא החוצה, נקודה, כי אני רוצה לשמוע גם את החברה האזרחית. אז הוא ידבר, לקחתי שעון, תוסיף לו עוד דקה...
מאיר פרוש:
אני אומר שמאוד קשה בין אנשים פוליטיים שאחד יצליח לשכנע את השני.
היו"ר בועז ביסמוט:
איזה יופי זה, אז אני תת אלוף אז מותר לי להפריע? לא, זה לא הולך ככה.
מאיר פרוש:
מאוד קשה לשכנע בין אנשים פוליטיים ובפרט כאשר כל אחד מייצג את המפלגה שלו והמפלגה שלו זה לדגל. הכי טוב אם היינו יכולים להסתדר ולהיאחז, לא שאני הסכמתי עם הכול, אבל היו דברים אצל לפיד וכל אלה שהזכרתי אותם במשך כל היום. אבל אחרי ה-7 באוקטובר זה מאוד קשה. לאדם כמוני זה קשה מאוד לדבר, אחרי ה-7 באוקטובר?
אנ...
אני יכול להשמיע את זה אם אתה רוצה.
דברי דובר/ת #847 | 8 מילים
— המשך —
אני יכול להשמיע את זה אם אתה רוצה.
דברי דובר/ת #847 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
בחורי ישיבה שתורתם אומנותם ורוצים ללמוד תורה, צריך לתת להם פטור ללא הגבלה, כמה שזה לא יהיה. זה כבר לא פרוש החרדי אומר את זה, זה לא אשר או ינון.
מאיר פרוש:
הוא שבעצם טוען שצריך להיות שוויון מלא - - -
אז מקשיבים לאהרון ברק? לא הבנתי.
דברי דובר/ת #851 | 6 מילים
— המשך —
אז מקשיבים לאהרון ברק? לא הבנתי.
דברי דובר/ת #851 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ביום שאני שומע שאתה לא מקשיב לו אולי - - -
אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת פרוש יודע מה זה טענת מיגו. תגיד לו מה זה מיגו או הפה שאסר הוא הפה שהתיר. אני מוכן להגיד לו מה זה טענת מיגו.
דברי דובר/ת #856 | 31 מילים
— המשך —
אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת פרוש יודע מה זה טענת מיגו. תגיד לו מה זה מיגו או הפה שאסר הוא הפה שהתיר. אני מוכן להגיד לו מה זה טענת מיגו.
דברי דובר/ת #856 | 31 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
גם אני חולק על השופט, נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, אבל אני לא מזלזל בו כמו שאיווט ליברמן היום, היום, אני רוצה שתשמע. (משמיע הקלטה).
זה מקובל בוועדה ככה? אין לי בעיה. אני רוצה להשמיע את אהרון ברק על דברים אחרים, אפשר גם? על המהפכה המשפטית.
דברי דובר/ת #858 | 21 מילים
— המשך —
זה מקובל בוועדה ככה? אין לי בעיה. אני רוצה להשמיע את אהרון ברק על דברים אחרים, אפשר גם? על המהפכה המשפטית.
דברי דובר/ת #858 | 21 מילים
◂ 39 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
יש ששמעו את זה אפילו בלופ. וכל מה שיש לי להגיד על זה, לאותם אלה שאומרים מהו המקור.
מאיר פרוש:
אז לכולם ברור, ועכשיו אני אומר לליברמן שיפסיק לפגוע בנשיא בית המשפט העליון, יש גבול לוולגריות. באמת.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, סיימנו. רק הערה אחת על העניין הזה, קודם כל איזה יופי זה, בכל גיל אפשר להצטרף למחוזותינו, הכול טוב ויפה.
לענייננו, מי הדובר הבא שעוד לא דיבר? משה טור פז.
משה טור פז:
החוק הנוכחי, כמו שהוא מופיע לפנינו וכמו שמיושם על ידי צה"ל, לפי נתוני צה"ל והלמ"ס 55% מהמתגייסים היום לצה"ל לא מתגייסים ליחידות חרדיות. אני לא מכיר חרדי שאורח חייו חרדי שלא רוצה יחידה חרדית. כשאדם חרדי מתגייס לצה"ל הוא רוצה יחידה חרדית. אם למעלה מ-50% מהמתגייסים היום לא מתגייסים ליחידות חרדיות, הדבר...
משה טור פז:
גם אותו דבר, אבל אז הוא לא צריך לחזור.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, רק למען הפרוטוקול, אם אני צודק? כי על פי השופט ברק אני צודק ואתה הטועה.
משה טור פז:
בועז, אמרת איפה צדקת, עכשיו אני אגיד איפה טעית. שלשום הציג פה חבר הכנסת סוכות נתון שהוא נתון שגוי. הוא דיבר על כך שחברת סיעתי לשעבר טעתה - - -
משה טור פז:
אבל לא חזרת בך. על פי ועדת נומה שמצוטטת פה בחוק נאמר ככה, ראוי לציין כי במהלך אותן שנים נפתחה ביוזמת אכ"א חקירת מצ"ח, תיק החקירה נסגר ללא נקיטת צעדים משפטיים, הוועדה התרשמה, בעמוד 25, שתהליך בדיקת הנתונים שעברו לבג"צ וכלל דיונים תכופים ותהליך טיוב הנתונים היה מקיף ויסודי.
אני מוחה כאן בפני חבר הכנסת...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, הדברים ברורים. חברת הכנסת מירב כהן. ואם אפשר, להתחשב בדוברים הבאים, בחברה האזרחית.
מירב כהן:
קודם כל אני מזכירה שאנחנו לא סגרנו את הסעיפים הקודמים.
מירב כהן:
זה מאוד עקרוני, כי אחרת אנחנו מתקדמים כאילו הדברים מסוכמים והם לא מסוכמים. אני אתייחס לסעיף הזה, אני רק אגיד בהתחלה שאני חושבת שכל ההגדרה של יעדים ולא מכסות היא פסולה. בעיניי זה מגוחך שכנסת ישראל צריכה לשבת ולבחון האם בן אדם מתפלל או לא מתפלל, האם הוא דתי או לא דתי.
מירב כהן:
אל תזלזל, זו עמדתי והמתנתי הרבה זמן לומר אותה.
מירב כהן:
אז אני מתייחסת לזה כי זו ההצעה המונחת לפנינו, אבל זה פסול מיסודו. כל בן אדם צריך לחיות על פי צו מצפונו, אנחנו לא צריכים להגביל אותו ואנחנו גם לא צריכים לשלם לו כסף בשביל שהוא ינהג כפי שהוא מאמין.
מירב כהן:
קודם כל שנתיים בין הגילאים 14 ל-18, יש בדיקה שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה שמלמדת 70% מהאנשים התגייסו תחת הקריטריון הזה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
רק נזכיר, המכון שלפני מספר שנים קרא לגיוס נשים ולא חרדים ואנחנו רוצים את שניהם. רק למען הפרוטוקול.
מירב כהן:
המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוציא את המסמך הזה והתבסס על נתוני למ"ס הראה שכשלוקחים רק אנשים שהיו שנתיים במוסד חרדי 70% מתוכם דה פקטו אינם חרדים. הנתון הזה מלמד שהשיטה לא מוביל לגיוס חרדים בפועל.
בדיוק כפי שבן אדם לא נחשב שיש לו תעודת בגרות אם הוא למד רק שנתיים או הוא רופא אם הוא הפסיק את הלימודים באמצע...
מירב כהן:
מי שזכאי לדחייה ומי שבפועל לומד זה לא אותו דבר וזה היה צריך להיות אותו דבר.
מירב כהן:
מי שנספר לצורך היעדים ומי שמקבל אישור לצורך דחייה - - -
זיו ברנס:
אל תדבר עם האחים לנשק. אל תדבר פה. אתה מהאחים לנשק, סרבן, אל תדבר. שלא ידברו.
זיו ברנס:
שהוא קבע שאחים לנשק לא מדברים פה.
תגיד, אתה יודע כמה סרבנים יש פה?
דברי דובר/ת #898 | 7 מילים
— המשך —
תגיד, אתה יודע כמה סרבנים יש פה?
דברי דובר/ת #898 | 7 מילים
◂ 57 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתם מולי שניכם. בואו תישארו שניכם יחד פה, לא אוציא את שניכם, אבל אנא לא להפריע לדיון.
מירב כהן:
הייתי בנקודה שיש דיסוננס בין ההגדרה מי זכאי לדחייה לבין מי שנספר כחרדי לצורך העמידה ביעדים וברגע שאין חפיפה בין השניים זה יוצר סתירה פנימית בנוסח של החוק.
כבוד היושב ראש, אתה הרבה פעמים נתלה בחקיקה שהייתה פה לפני ה-7 באוקטובר וחקיקה שהביא בזמנו גנץ, אבל האם בסעיף הזה שמת לב שהחוק שונה מהנוסח שהביא ב...
מירב כהן:
מה השוני? אתה כל הזמן משווה. הוצאת פה פלאיירים.
מירב כהן:
מה זאת אומרת אין לך זמן להתייחס אליי? אני פונה אליך בשאלה כחברת כנסת, אתה היושב ראש, מה ההבדל בין הנוסח המובא בפנינו לבין הנוסח של גנץ שאתה כל הזמן נתלה בו.
מירב כהן:
בסעיף הזה. מה ההבדל? אם היית קורא את החוק שהגשת היית מגלה שמה שהשתנה זה - - -
מירב כהן:
אם היית קורא את הנוסח שהגשת היית מגלה שהמילים תלמידי ישיבות נמחקו ממנו לעומת הנוסח המקורי, זה הנוסח שאתה הגשת. אולי אריאל אטיאס ניסח אותו, אבל אתה זה שהניח אותו פה על שולחן הוועדה, אז שווה לדעת מה כתוב שם. זה מלמד באמת על רמת השליטה בפרטים פה.
מירב כהן:
עוד דבר שהנוסח הזה כולל זה נוער נושר. אני לא מבינה מדוע נוער נושר מישיבות נספר לצורכי יעדים, מה זה קשור? אנחנו רוצים לגייס תלמידי ישיבה, מדוע אנחנו סופרים נוער נושר בתוך היעדים האלה? מדובר על סדר גודל של למעלה מ-10,000 תלמידים, אז מה ההיגיון להכניס אותם?
האם אתה מקשיב? כי זה מיועד אליך.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מקשיב, אני מסוגל לעשות 40 דברים בבת אחת. אני בליכוד, אני לא ביש עתיד.
מירב כהן:
למה לכלול נוער נושר בתוך ספירת היעדים? מה ההיגיון בזה?
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרתי לך, יקירה, שאני רוצה לשמוע גם את החברה האזרחית. את לא תמנעי מהם לדבר.
מירב כהן:
אבל יש לי שאלה, אנחנו לא פה בהצגה.
מירב כהן:
למה להכניס נוער נושר? עוד לאקונה פה זה שמוסד חרדי לצורך ספירת היעדים יכול לקבל גושפנקה כמוסד חרדי שאפשר לקחת את התלמידים שהתגייסו ממנו לצורך היעדים על ידי שר הביטחון. זה כמובן פתח שיכול להנדס את היעדים איך שהוא רוצה. הוא יגדיר כל מוסד שהוא רוצה ככזה שתלמידיו נספרים לצורך היעדים וכך הוא יעמוד ביעדים ...
מירב כהן:
אני רוצה לומר עוד שני דברים כלליים.
מירב כהן:
כל שומרי הסף במדינת ישראל, אם זה היועמ"שית, אם זה נגיד בנק ישראל, אם זה אגף התקציבים, כל מי שיש לו עיניים בראשו, מזהיר מהחקיקה המסוכנת הזו על עתיד המדינה.
מירב כהן:
אני חושבת שכדאי שאתה כיושב ראש הוועדה תזמין את האנשים האלה ו - - -
מירב כהן:
הנקודה הנוספת והאחרונה היא שבעצם בימים אלה לממשלה אמורה להגיע החלטה שתגדיל פי שלושה את ימי המילואים גם בשגרה.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה קשור לסעיף? תודה רבה, לא קשור לסעיף. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ינון אזולאי.
מירב כהן:
זה מדהים, אני חיכיתי פה שלוש שעות לדבר ו - - -
מירב כהן:
אני ממתינה פה ואני רוצה לומר - - -
מירב כהן:
הוא כרגע אומר שאפילו חודשיים במילואים לא יספיקו.
היו"ר בועז ביסמוט:
את בקריאה שלישית. תודה רבה. שמענו. כל זמן שדיברת לסעיף אין לי כל בעיה, יכולת לדבר עוד ועוד. כשאת חורגת מהסעיף את יוצאת החוצה, תודה רבה.
אני רוצה לשמוע את החברה האזרחית, לא תמנעי ממני לשמוע את החברה האזרחית. תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן, את מוזמנת לצאת ותודה על הדברים שאמרת, היה נעים ולהתראות בשבוע ...
ינון אזולאי:
אני מבקש להתייחס לסעיף עצמו, דיבר חבר הכנסת יולי אדלשטיין, הוא יצא, לגבי אותו כתב שראה שיש בני הציבור כביכול שמגויסים למסלול חרדי והם לא חרדים. אז קודם כל להגיד, אני חושב שכל אחד שמגיע בוחר לעצמו את המסלול לאן הוא רוצה ללכת, אם הוא רוצה מסלול חרדי או לא. אם הוא רוצה מסלול חרדי, הוא צריך גם להתאים למ...
ינון אזולאי:
תלמיד ישיבה גם מוגדר בחוק, אם אנחנו מדברים על הפער הזה של השנה, שזה ישיבה גדולה, דיברנו על זה בפעם שעברה, ברשימת הישיבות, שלפחות 45 שעות הוא לומד בישיבה. כלומר על אותם אלה זה מכסה, כי הם אלה שמתוקצבים ב-45 שעות של אותם אלה שנמצאים במוסד חרדי.
ינון אזולאי:
בהמשך החוק, גם לפני זה, כל הזמן דיברו על 45 שעות בישיבה. 40 זה בכולל, בישיבה זה 45 שעות. זה נותן מענה לאותם אלה שנמצאים בדלתא הזאת של השנה, כי הוא כבר עבר לישיבה גדולה, שהיא שיעור א' מה שנקרא, והוא נמצא ביחד עם אותו אחד שהוא בשיעור ב' ו-ג' שנמצא בתוך ה-45 שעות. אז ממילא, ברגע שהוא מגיע לשם והוא מחוי...
ינון אזולאי:
יש דלתא של שנה אחת, אתה עובר מישיבה קטנה לישיבה גדולה. אז הדלתא הזאת, הכותרת של המוסד שהוא נמצא בו זה ישיבה גדולה, ישיבה גבוהה, כל אחד איך שהוא קורא לזה. בכותרת הזאת הוא נמצא ביחד עם שאר הבחורים שכבר מוזכרים בחוק, שהלימוד שלהם הוא 45 שעות שבועיות. כלומר הוא כבר כפוף למקום הזה של המוסד החרדי כשהוא בן...
ינון אזולאי:
הוא ייחשב כבוגר, בוודאי, כי גם אותו אחד שהוא ב' ו-ג' בישיבה גדולה הוא נחשב כבוגר.
מה זה ההתפלפלות הזאת? התחלנו ללמוד?
דברי דובר/ת #956 | 6 מילים
— המשך —
מה זה ההתפלפלות הזאת? התחלנו ללמוד?
דברי דובר/ת #956 | 6 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
בין 14 ל-18 הוא צריך שנתיים, אתה אומר שבגיל 17 הוא עובר לישיבה הגדולה.
ינון אזולאי:
לא, שהיא גם נמצאת תחת ההגדרה של מוסד חרדי.
דרור גרנית:
לא, היא לא נמצאת בהגדרה של מוסד חינוך חרדי לפי חוק מוסדות תרבותי ייחודי. שלוש השנים האחרות שלו הוא כנראה היה במוסד חינוך חרדי.
ינון אזולאי:
קודם כל הוא היה במוסד חינוך חרדי, זה ודאי, אבל אני אומר שמכיוון שזה נמצא תחת אותה כותרת של ישיבה, לכן אני אומר שזה כן יכול להיכלל. תבדוק את זה.
לא הבנתי מה אנחנו עושים, להגדיל את אלה שנכללים?
דברי דובר/ת #964 | 9 מילים
— המשך —
לא הבנתי מה אנחנו עושים, להגדיל את אלה שנכללים?
דברי דובר/ת #964 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מה, כאילו רוצים להגדיל את הבלוף?
דברי דובר/ת #967 | 6 מילים
— המשך —
מה, כאילו רוצים להגדיל את הבלוף?
דברי דובר/ת #967 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני רוצה להזכיר פה עוד דבר, דיברו פה שאולי אדם שהוא לא הגיע דתי לא להחשיב אותו. כשעשינו סקירה של כל משרדי הממשלה על הסנקציות, על מה יש להוריד, על מה אין להוריד, ישבו פה מנציבות שירות המדינה ושאלו אותם מה זה אצלכם באחוזים מוגדר כחרדי. הרי בחוק צריך להיות, אם אני לא טועה, כ-7% מכלל שירות המדינה חרדים....
בגנון.
דברי דובר/ת #969 | 1 מילים
— המשך —
בגנון.
דברי דובר/ת #969 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בחיידר. יש לו פטור, הוא למד בחיידר, הוא לא צריך להתגייס.
דברי דובר/ת #971 | 11 מילים
— המשך —
בחיידר. יש לו פטור, הוא למד בחיידר, הוא לא צריך להתגייס.
דברי דובר/ת #971 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
יש לך את זה ביותר מצחיק? כדי שיצחקו. תודה.
לא, זאת האמת.
דברי דובר/ת #973 | 3 מילים
— המשך —
לא, זאת האמת.
דברי דובר/ת #973 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
הדבר האחרון, הוא הביא ממשרד העבודה שיש כללים במשרד העבודה. אני לוקח את מה שאמר קינלי, מאותו מקום במשרד העבודה, ההכשרה המקצועית, הוא הקריא את הכול, רק הוא שכח, אני מאמין שהוא שכח כי זה נחתך כנראה בסוף, יש גם הגדרה, יוצאים בשאלה. כלומר אדם יצא בשאלה לגמרי. בשביל להיקרא כאוכלוסיית יעד של המגזר החרדי, י...
אביחי אברהם בוארון:
אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו, 14 עד 18 שתי שנות לימודים. יש חשש שכתוצאה מזה שעוזבים את הלימודים מדובר בנוער שאינו דתי באורחות חייו ולכן לא נכון לספור אותו כחלק מהציבור החרדי, אבל אנחנו יודעים שמדובר במיעוט דמיעוט. רוב "הנושרים", ויש לי בני משפחה כאלה, חרדים. יש לי בן דוד חרדי, אביו רב קהילה בהר נוף, ...
טוב.
דברי דובר/ת #980 | 1 מילים
— המשך —
טוב.
דברי דובר/ת #980 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיפה אתה יודע את זה? יש לך בן דוד.
דברי דובר/ת #982 | 9 מילים
— המשך —
מאיפה אתה יודע את זה? יש לך בן דוד.
דברי דובר/ת #982 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיפה אתה יודע שרובם ככה? אני יודע הפוך.
דברי דובר/ת #984 | 8 מילים
— המשך —
מאיפה אתה יודע שרובם ככה? אני יודע הפוך.
דברי דובר/ת #984 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה ועד הישיבות? ועד הישיבות ש - - -
דברי דובר/ת #986 | 9 מילים
— המשך —
מה ועד הישיבות? ועד הישיבות ש - - -
דברי דובר/ת #986 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא פנה אליי, מה אתה רוצה ממני?
דברי דובר/ת #988 | 7 מילים
— המשך —
הוא פנה אליי, מה אתה רוצה ממני?
דברי דובר/ת #988 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
תוציא, מה, אתה מאיים עליי?
דברי דובר/ת #991 | 5 מילים
— המשך —
תוציא, מה, אתה מאיים עליי?
דברי דובר/ת #991 | 5 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
ראינו את הסרטון, שלחתי לך אתמול, של חיילי חטיבת חשמונאים שרוקדים ומדברים על עוד דף גמרא ועוד דף גמרא. חלק גדול מאותם צעירים חרדים עם פאות וזקנים וציציות לא גמרו את הלימודים וחלקם גם סיימו את הלימודים בגיל 16. צריך להבין את הדבר הזה, זו תופעה חברתית, התופעה החברתית הזאת רווחת בכל המגזרים, גם במגזר הד...
אליהו רביבו:
צריך לתת לו את כל הכלים כדי שהוא יוכל להישאר חרדי.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. הזכרתם קודם את המכון הישראלי לדמוקרטיה, גלעד מלאך נמצא כאן?
זיו ברנס:
בועז, אני בניגוד לכל הצקצקנים, בשבוע הבא יש לי סבב שישי, בשם זה אני מבקש לדבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לתת לכולם לדבר, שתי דקות, לעשות את זה כמה שיותר מהר כדי שכולם ידברו. כפי שאמר חבר הכנסת אלעזר שטרן, זה חנוכה, יש כאלה שרוצים ללכת הביתה. אגב אתם מורשים ללכת.
זיו ברנס:
הוא גם אמר שהם אחים לנשק, ארגון הסרבנות.
בועז, אני חושב שהוא לא יכול לדבר. גם אם הוא מוזמן של דנה.
דברי דובר/ת #1007 | 13 מילים
— המשך —
בועז, אני חושב שהוא לא יכול לדבר. גם אם הוא מוזמן של דנה.
דברי דובר/ת #1007 | 13 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יש עוד ימים של דיונים.
דברי דובר/ת #1012 | 5 מילים
— המשך —
יש עוד ימים של דיונים.
דברי דובר/ת #1012 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא הבנתי מה אמרת עכשיו.
דברי דובר/ת #1014 | 5 מילים
— המשך —
לא הבנתי מה אמרת עכשיו.
דברי דובר/ת #1014 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני לא מבין.
דברי דובר/ת #1016 | 4 מילים
— המשך —
לא, אני לא מבין.
דברי דובר/ת #1016 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
להסתכל עליך? אני יכול לענות לך? מה זה תסתכל עליי ותוציא אותי בקריאה שלישית.
דברי דובר/ת #1018 | 14 מילים
— המשך —
להסתכל עליך? אני יכול לענות לך? מה זה תסתכל עליי ותוציא אותי בקריאה שלישית.
דברי דובר/ת #1018 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד, מה אתה מייחס פה דברים של צביעות? מי נתן לך את הסמכות?
דברי דובר/ת #1020 | 13 מילים
— המשך —
תגיד, מה אתה מייחס פה דברים של צביעות? מי נתן לך את הסמכות?
דברי דובר/ת #1020 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, הוא לא נתן לך. עשית מעשה נבלה והחלפת את יולי. ליולי הבוחר נתן, לא לך.
דברי דובר/ת #1022 | 16 מילים
— המשך —
לא, הוא לא נתן לך. עשית מעשה נבלה והחלפת את יולי. ליולי הבוחר נתן, לא לך.
דברי דובר/ת #1022 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מעשה נבלה.
דברי דובר/ת #1024 | 2 מילים
— המשך —
מעשה נבלה.
דברי דובר/ת #1024 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה, לא עשית מעשה נבלה? בבקשה, אני אצא.
דברי דובר/ת #1026 | 8 מילים
— המשך —
מה, לא עשית מעשה נבלה? בבקשה, אני אצא.
דברי דובר/ת #1026 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זיו ברנס:
קשה לכם שמישהו לא מסכים איתכם? אתם רגילים שאתם ממלאים את הוועדות?
מותר לו, אה? דנה הזמינה אותו.
דברי דובר/ת #1029 | 6 מילים
— המשך —
מותר לו, אה? דנה הזמינה אותו.
דברי דובר/ת #1029 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יוצא, אל תדאג. כמה אני יכול לשמוע אותך עם כל חד הצדדיות שלך?
דברי דובר/ת #1031 | 14 מילים
— המשך —
אני יוצא, אל תדאג. כמה אני יכול לשמוע אותך עם כל חד הצדדיות שלך?
דברי דובר/ת #1031 | 14 מילים
אני רוצה לנצל את העניין בהמשך לדיון הקודם, שאלה קצרה לשי. נציגה של אכ"א שהייתה כאן, אמרה שהצבא מעוניין לשבץ את החיילים במשטרה. אני קצת התפלאתי וממה שאני מכיר הצבא עושה את זה מכוח החלטה של הממשלה, וכמובן הוא צריך לבצע את זה.
דברי דובר/ת #2 | 43 מילים
— המשך —
אני רוצה לנצל את העניין בהמשך לדיון הקודם, שאלה קצרה לשי. נציגה של אכ"א שהייתה כאן, אמרה שהצבא מעוניין לשבץ את החיילים במשטרה. אני קצת התפלאתי וממה שאני מכיר הצבא עושה את זה מכוח החלטה של הממשלה, וכמובן הוא צריך לבצע את זה.
דברי דובר/ת #2 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, זה מה שאמרתי, וכמובן שהוא צריך לבצע את זה, אבל הפתיע אותי שבהמשך לדיונים שמתנהלים פה לצווי 8, לכל מה שאנחנו עושים, פתאום אנחנו שומעים, על פניו, אלא אם כן לא הבנתי טוב, עמדה של הצבא שאומרת שהוא רוצה לתת 710 חיילים וחיילות בשנה למשטרת ישראל.
דברי דובר/ת #4 | 47 מילים
— המשך —
כן, זה מה שאמרתי, וכמובן שהוא צריך לבצע את זה, אבל הפתיע אותי שבהמשך לדיונים שמתנהלים פה לצווי 8, לכל מה שאנחנו עושים, פתאום אנחנו שומעים, על פניו, אלא אם כן לא הבנתי טוב, עמדה של הצבא שאומרת שהוא רוצה לתת 710 חיילים וחיילות בשנה למשטרת ישראל.
דברי דובר/ת #4 | 47 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
שרית זוסמן:
שלום לכולם ותודה רבה על ההזמנה ועל האפשרות להשמיע קול. שמי שרית זוסמן, ירושלמית גאה מאוד, קצת יותר מדי כנראה, נשואה לצבי, אמא לבן, מיקה ובועז. בן אהוב ליבי, שאני מתגעגעת אליו עמוקות, נפל בקרב לפני שנתיים ברצועת עזה, הוא היה לוחם הנדסה קרבית. מיקה שתיבדל לחיים ארוכים וטובים ולשלום ובועז איתנו. מיקה ס...
שרית זוסמן:
לא, רק עם האישה אפשר להתייעץ. ובכן זה באמת מדגם של העם, הרוב פה הצביעו שהם מבקשים את שש השנים הטובות בסוף ימי חייהם. אבל אשתו על המקום אומרת לאותו חסיד: לך ואמור לו הבא אותן עכשיו. ובאמת הוא הולך ואומר לאליהו הנביא תביא את השנים הטובות האלה עכשיו, וכמו בסיפור דג הזהב הוא חוזר הביתה, אותו חסיד, מהעבו...
שרית זוסמן:
תשאל. אנחנו נלחמים על העתיד שלהם ועל הילדים של הילדים והילדות שלהם, עם השותפות החרדיות. אגב, אנחנו מדברים רק על חרדים, אני מתייחסת לציבור הנשים באותו אופן, כולם צריכים להתגייס וכולן.
שרית זוסמן:
נצטלם ונשנה פה את ההיסטוריה וננפק חוק שהוא באמת מיטיב.
אנחנו גם מוכנים לעשות הפסקה כדי שתדבר עם מיקה עכשיו.
דברי דובר/ת #17 | 10 מילים
— המשך —
אנחנו גם מוכנים לעשות הפסקה כדי שתדבר עם מיקה עכשיו.
דברי דובר/ת #17 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אולי התשובה של שי למה ששאלתי.
דברי דובר/ת #19 | 6 מילים
— המשך —
אולי התשובה של שי למה ששאלתי.
דברי דובר/ת #19 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה שנייה אחת. השאלה הזאת היא שאלה ששאלתי אותו עכשיו על דיון שהיה, יכול להיות שהוא יענה לי.
דברי דובר/ת #21 | 18 מילים
— המשך —
סליחה שנייה אחת. השאלה הזאת היא שאלה ששאלתי אותו עכשיו על דיון שהיה, יכול להיות שהוא יענה לי.
דברי דובר/ת #21 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע, אבל אני רוצה להגיד משהו. יש לי שאלות. אני אומר את זה גם לך ואני אומר את זה גם למירי.
דברי דובר/ת #23 | 22 מילים
— המשך —
אני יודע, אבל אני רוצה להגיד משהו. יש לי שאלות. אני אומר את זה גם לך ואני אומר את זה גם למירי.
דברי דובר/ת #23 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, סליחה, בועז, אני יודע, אבל אני רוצה להגיד משהו גם לייעוץ המשפטי של הוועדה.
דברי דובר/ת #25 | 15 מילים
— המשך —
לא, סליחה, בועז, אני יודע, אבל אני רוצה להגיד משהו גם לייעוץ המשפטי של הוועדה.
דברי דובר/ת #25 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עד שתנהל את הדיון כמו דיון, עד אז אני אמשיך להגיד את מה שאני אומר. אני מבקש תשובות לשאלות שכבר נשאלו בעבר.
דברי דובר/ת #27 | 22 מילים
— המשך —
עד שתנהל את הדיון כמו דיון, עד אז אני אמשיך להגיד את מה שאני אומר. אני מבקש תשובות לשאלות שכבר נשאלו בעבר.
דברי דובר/ת #27 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, אני לא מצליח להבין.
דברי דובר/ת #29 | 5 מילים
— המשך —
מירי, אני לא מצליח להבין.
דברי דובר/ת #29 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל השאלות שהיו לי הן גם על סעיפים קודמים שקראו וגם לא ניתנה לי הזדמנות להתייחס אליהם.
דברי דובר/ת #31 | 17 מילים
— המשך —
אבל השאלות שהיו לי הן גם על סעיפים קודמים שקראו וגם לא ניתנה לי הזדמנות להתייחס אליהם.
דברי דובר/ת #31 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עד עכשיו עושים כל יום דברים לא מקובלים.
דברי דובר/ת #34 | 8 מילים
— המשך —
עד עכשיו עושים כל יום דברים לא מקובלים.
דברי דובר/ת #34 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
סתם זה עוד דרך, כל כך אנחנו רוצים חיילים שאנחנו עושים הכול כדי לדחות את החוק.
לא, אנחנו רוצים חיילים שיתגייסו. תשאיר את זה ככה יתגייסו יותר.
דברי דובר/ת #36 | 11 מילים
— המשך —
לא, אנחנו רוצים חיילים שיתגייסו. תשאיר את זה ככה יתגייסו יותר.
דברי דובר/ת #36 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
לא הבנתי, לבקש תשובות על שאלות זה לדחות גיוס?
יש חוק.
דברי דובר/ת #39 | 2 מילים
— המשך —
יש חוק.
דברי דובר/ת #39 | 2 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
סך הכול ביקשנו תשובות לשאלות שנשאלו בדיונים קודמים.
היא אמרה שתיכף, יקראו והיא תיתן את התשובות. אני מחכה שיגמרו לקרוא ונקבל תשובות.
דברי דובר/ת #46 | 14 מילים
— המשך —
היא אמרה שתיכף, יקראו והיא תיתן את התשובות. אני מחכה שיגמרו לקרוא ונקבל תשובות.
דברי דובר/ת #46 | 14 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, נציג הצבא. ותתחיל כמובן עם תשובה מהדיון של הבוקר, שאלה של חבר הכנסת אלעזר שטרן מהדיון של הבוקר. היה דיון מאוד מעניין הבוקר, גם הגענו בסוף להחלטה, שרון ניר גם הייתה בדיון הזה, היה דיון חשוב, היה דיון מעניין, פורה, ונשאלו שם שאלות. בבקשה.
שי טייב:
לגבי הדיון של הצבת חיילים במשטרה. האמירה, אני אחדד, וגם בדקתי, כדי שזה לא אני מחדד את מה שלא הייתי בו, היא לא אמרה שאנחנו רוצים לתת, אלא שאפשר לתת בנסיבות הרלוונטיות שהן הנסיבות שמסתכלים על המשטרה גם כחלק מהמארג הכולל של ביטחון המדינה. זה מה שהוסבר פה על ידי הנציגה שלנו.
אנחנו גם המלצנו לקצוב את זה ...
שי טייב:
כן, אני מתייחס אליהן. באופן עקרוני לאמירה הזאת של אתם צריכים חיילים, אבל מה שנקרא אפשר לתת חיילים. קודם כל כל העברה של חיילים היא קשה בהקשר הזה, אבל אנחנו מסתכלים גם על צורכי ביטחון נוספים. המעמד שלנו הוא לא להגיד באופן אוטומטי לא, אלא כל עוד אנחנו מצליחים, לא בלי מחיר, כי אנחנו יכולים גם לסובב כוח ...
וצווי 8 והארכת משך שירות.
דברי דובר/ת #51 | 5 מילים
— המשך —
וצווי 8 והארכת משך שירות.
דברי דובר/ת #51 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אבל צו 8 והארכת משך שירות, אני הצגתי את זה מספר פעמים, חבר הכנסת שטרן, איפה הפערים המרכזיים שלנו וגם צו ה-8 משרת אתה יודע את מה, את הלחימה.
גם תומכי לחימה.
דברי דובר/ת #53 | 3 מילים
— המשך —
גם תומכי לחימה.
דברי דובר/ת #53 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
נכון, לכן אמרתי עכשיו, כל עוד אנחנו יודעים לשלוט בעניין הזה של הכשירות ולאזן את זה עם אחוזי האיוש - - -
סליחה, מה זה יודעים לשלוט? יודעים לשלוט זה שאתה באת לפה לפני שבועיים ותבוא לפה בעוד שבוע ותבקש לילדים שלנו, גם לתומכי הלחימה שבהם, אצלי הם במקרה לוחמים, 280,000 צווי גיוס, ותבוא לפה בהצעה שכבר מונחת על שולחן הוועדה, שאתה ביקשת אותה, להאריך שירות של חיילי חובה. אז מה זה נקרא אתם יודעים לשלוט? אתם לא יודעים לשלוט.
דברי דובר/ת #55 | 58 מילים
— המשך —
סליחה, מה זה יודעים לשלוט? יודעים לשלוט זה שאתה באת לפה לפני שבועיים ותבוא לפה בעוד שבוע ותבקש לילדים שלנו, גם לתומכי הלחימה שבהם, אצלי הם במקרה לוחמים, 280,000 צווי גיוס, ותבוא לפה בהצעה שכבר מונחת על שולחן הוועדה, שאתה ביקשת אותה, להאריך שירות של חיילי חובה. אז מה זה נקרא אתם יודעים לשלוט? אתם לא יודעים לשלוט.
דברי דובר/ת #55 | 58 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אתם יודעים לשלוט - - -
דברי דובר/ת #58 | 6 מילים
— המשך —
אתם יודעים לשלוט - - -
דברי דובר/ת #58 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אבל אני עונה לך, אם אתה לא רוצה את התשובה, זה בדיוק כמו השאלה - - -
זו לא תשובה. הפוקד בא לפה שאני אאריך לו ושאני אתן לו עוד צווי 8, מה זה נקרא הוא הפוקד?
דברי דובר/ת #61 | 20 מילים
— המשך —
זו לא תשובה. הפוקד בא לפה שאני אאריך לו ושאני אתן לו עוד צווי 8, מה זה נקרא הוא הפוקד?
דברי דובר/ת #61 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה סולומון:
אני מבין אותך, בסוף בסוף בסוף הוא אומר לך כמה הוא צריך ומה הוא צריך והוא יודע לנהל את כוח האדם.
לא, הוא לא אמר לך, הוא אמר לך שגם אם אני אגיד לו לתת עכשיו 5,000 הוא יגיד לך: אני יודע לשלוט בזה. מה זה נקרא אני יודע לשלוט בזה?
דברי דובר/ת #63 | 30 מילים
— המשך —
לא, הוא לא אמר לך, הוא אמר לך שגם אם אני אגיד לו לתת עכשיו 5,000 הוא יגיד לך: אני יודע לשלוט בזה. מה זה נקרא אני יודע לשלוט בזה?
דברי דובר/ת #63 | 30 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
זה לא מה שאמרתי. המספר לא השתנה.
הוא אמר אני יודע לשלוט בזה.
דברי דובר/ת #66 | 6 מילים
— המשך —
הוא אמר אני יודע לשלוט בזה.
דברי דובר/ת #66 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
לא, זה מה שהוא אמר עכשיו, אני שמעתי אותו גם.
שי טייב:
זה לא מה שאמרתי, המספר לא השתנה וגם נאמר במפורש, לכאורה אם היה צריך לעמוד בהכול אז היינו צריכים לתת 100% במשטרה, ונאמרו פה אחוזי האיוש שאנחנו נותנים, ולכן זה לא שאם אני אגיד - - -
70 ו-.
דברי דובר/ת #69 | 2 מילים
— המשך —
70 ו-.
דברי דובר/ת #69 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
יפה. ולכן האמירה שלך שאומרת, אם אני אגיד לך 5,000 אתה גם תגיד לי על 5,000 היא לא אמירה נכונה.
למה?
דברי דובר/ת #71 | 1 מילים
— המשך —
למה?
דברי דובר/ת #71 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
כי עובדה שכשאני מנהל את זה אני לא נותן אנשים שאני מסוגל לשלוח אותם ליחידות הקצה, משתדל במינימום לתת אנשים שאני מסוגל לשלוח אותם ליחידות הקצה.
מה זה המינימום? כל חייל זה משהו, מה זה נקרא משתדל במינימום?
דברי דובר/ת #73 | 12 מילים
— המשך —
מה זה המינימום? כל חייל זה משהו, מה זה נקרא משתדל במינימום?
דברי דובר/ת #73 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני מסביר את העניין. התנאים של השליחה של אנשים לטובת השירות שהוא שירות מוכר הם כאלה שאני אתעדף תמיד לשלוח לטובת האחזקה ולטובת הנהיגה ובוודאי לטובת הלחימה. כיוון שיש חיילים גם מהסוג הזה וגם מהסוג הזה, לא כל חייל מחליף את החייל בצו 8. לכן כשאני עושה את השיקול המלא שמסתכל על זה שיש פה גם צורך ביטחוני, ...
בסדר, אז ענית לי לשאלה. מה שאני שאלתי זה לא אם אתה יודע לשלוט, וזה בסדר, שאלתי ביחס לאמירה שנאמרה פה שהצבא רוצה.
דברי דובר/ת #75 | 23 מילים
— המשך —
בסדר, אז ענית לי לשאלה. מה שאני שאלתי זה לא אם אתה יודע לשלוט, וזה בסדר, שאלתי ביחס לאמירה שנאמרה פה שהצבא רוצה.
דברי דובר/ת #75 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אמרתי, בדקתי את האמירה ו - - -
והיא לא, אוקיי.
דברי דובר/ת #77 | 3 מילים
— המשך —
והיא לא, אוקיי.
דברי דובר/ת #77 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יודע לשלוט, הבנתי.
דברי דובר/ת #79 | 4 מילים
— המשך —
אתה יודע לשלוט, הבנתי.
דברי דובר/ת #79 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לא, היא לא כמו שאמרת שהצבא רוצה. היא לא, זאת לא אמירה שנאמרה.
מאה אחוז. יש פרוטוקול, עכשיו אני מבין את התשובה.
דברי דובר/ת #81 | 9 מילים
— המשך —
מאה אחוז. יש פרוטוקול, עכשיו אני מבין את התשובה.
דברי דובר/ת #81 | 9 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
יולי יואל אדלשטיין:
רק ברשותך, אדוני היושב ראש, הנושא הזה עלה גם בדיונים הקודמים לפני שנה ושנתיים. גם אצלי היה בראש שאיך אפשר לעמוד בדרכו של מישהו שרוצה לתרום לביטחון במסגרת אחרת, מתחייל ונשלח לשירות מוכר? אבל, כפי שאתה הצגת את זה, אחרי כל המסננת, וככה אמרו גם אנשים מהמשטרה והמשרד לביטחון פנים, ביטחון לאומי, איך שזה נק...
יולי יואל אדלשטיין:
כלומר כולם תורמים תרומה חשובה, אבל בעבודה פקידותית אולי יותר ודברים כאלה. זאת אומרת העניין הזה של כאילו למה לחסום ביטחון רק מתוך התעקשות שכולם יהיו עם מדים ירוקים, זה לא בדיוק כך. זה גוף ביטחוני, אבל בתפקידים של פקידות.
יעקב אשר:
אבל זה לא נכון שכולם בניירות ובפקידות.
שרון ניר:
יש משימות חשובות למכביר במדינת ישראל ולא כל המשימות הן משימות של צבא, ואחת שהצבא נמצא בצוק העיתים וצריך כוח אדם, אז מי שצריך להיות ראשון בסדר עדיפויות זה הצבא.
שרון ניר:
וציפינו לשמוע את זה גם מהצבא, במיוחד לאור העובדה שאנחנו יודעים שמסגרת החקיקה ומסגרת החוק מאפשרת לכם לשבץ או בשירות צבאי או בשירות אזרחי. אז למה שכל מי שהולך היום לשירות מוכר זה לא יהיה במסגרת של שירות אזרחי ולא שירות צבאי? שירות צבאי יהיה הארד קור שירות בצבא.
שרון ניר:
ברור, כי יש החלטת ממשלה, אבל זה סיבה ומסובב שאנחנו רוצים להניח – תראה, בסוף אנחנו מצפים, אתם מביאים את עמדות הצבא, אתם אל מול החלטת ממשלה מביאים משמעויות, הבאתם משמעויות, אמרתם חסרים 12,000 חיילים בצה"ל. אתם לא יכולים פעם אחת לבוא ולהגיד שחסרים 12,000 חיילים בצה"ל, פעם שנייה, אנחנו רוצים להאריך את ש...
שרון ניר:
וגם שיבחנו את המשטרה, אבל אתה יודע, יש הרבה מערכות במדינת ישראל שעושות את עבודתן ובסוף כשמגייסים לצה"ל חיילים הציפייה הראשונה שצה"ל יידע להגיד שהוא רוצה את החיילים שלו אצלו, במיוחד לאור העובדה שיש לו חיילים. זו השאלה.
משה סולומון:
אם אפשר הערה מאוד קצרה. אני לא הייתי בדיון בבוקר, אני רק אומר בהקשר הזה, אני מסכים עם חבריי לגבי הצורך בלוחמים והצורך בהשלמת השורות בצה"ל, אבל אם הצבא בא ואומר לי שהוא יכול והוא צריך ויש עוד כוחות ביטחון שחשובים לנו והוא יכול לשחרר אנשים לא בקצה, אלא אנשים ברמה מסוימת לכוחות המשטרה או גורמים אחרים, ...
כיוון שהמשטרה הציגה כאן שרוב החיילים, לא כולם, הם במשימות סיור. זה דבר אחד. והדבר השני, שאני לא רוצה לראות חייל, לא מפנה בגוש קטיף, או לא משנה איפה, במגע של חייל-אזרח, ואני גם לא רוצה לראות חיילים ברחובות תל אביב או ירושלים מתעסקים עם אזרחים.
דברי דובר/ת #97 | 46 מילים
— המשך —
כיוון שהמשטרה הציגה כאן שרוב החיילים, לא כולם, הם במשימות סיור. זה דבר אחד. והדבר השני, שאני לא רוצה לראות חייל, לא מפנה בגוש קטיף, או לא משנה איפה, במגע של חייל-אזרח, ואני גם לא רוצה לראות חיילים ברחובות תל אביב או ירושלים מתעסקים עם אזרחים.
דברי דובר/ת #97 | 46 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, זה נאמר, מיצינו. זה דיברנו הבוקר. בבקשה, לגבי הסעיפים עצמם.
מירי, את הבטחת לי תשובות למה שהיה קודם.
דברי דובר/ת #99 | 8 מילים
— המשך —
מירי, את הבטחת לי תשובות למה שהיה קודם.
דברי דובר/ת #99 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה, איזה תשובה? אני חייבת משהו, אני רוצה להבין מה אני חייבת.
יעקב אשר:
מי אמר שאת חייבת? בגלל שהוא אומר?
אני שאלתי פה וגם כתבתי מספר שאלות, כולל שאלות יסוד שנזרקו לחלל האוויר ולא ניתנה להם תשובה חוץ מזה שאנחנו עכשיו מקריאים את הסעיף הבא, בגלל שזה מה שנקבע בסדר היום. אני אתן לך את אחת משאלות היסוד, בגלל שזה קשור גם עכשיו שכתוב פה ישיבה. אני שאלתי למה ארבע פעמים בתוך החוק הוציאו את המושג תלמידי ישיבות.
זאת שאלה אחת, אני רוצה לחדד אותה. לא רק שהוציאו את המושג תלמידי ישיבות, אלא שגם על תלמידי מוסדות חינוך חרדיים כתבו בוגרי מוסדות חינוך חרדי. זאת אומרת ששר החינוך יואב קיש לצורך העניין כשהוא מתגמל ישיבות או בתי ספר תיכוניים שמחנכים להשתמטות הוא צודק, מכיוון שזה מה שכתוב פה. לכן השאלה שלי שאני מבקש עליה תשובה, לא רק אוקיי שמענו, תגידו לי בבקשה למה עקרו מתוך החוק, קו אדום, את המושג תלמידי ישיבות? למה על מוסדות חינוך חרדיים כתבו בוגרי?
אחרי זה אני אשאל למה הממשלה לפי החוק הזה מחויבת להשקיע מאמץ אך ורק בבוגרי מוסדות חינוך חרדיים כשתיקחו בחשבון ישיבות זה גם ישיבה קטנה. יש פה חברי כנסת חרדים, למי שלא מבין, הם יגידו לכם ישיבה קטנה זה עד גיל 18, הגאונים שבהם אולי עוברים לישיבה גדולה כבר, אבל על פניו אסור לפעול, אתם עקרתם את זה מן החוק, בקרב בני 16, 17, 18 וגם לא 19, 20 ו-21, בגלל שהם תלמידי ישיבות. עקרתם את זה מן החוק, אני מבקש על זה תשובה, למה יש על זה קו אדום? מי עשה את זה?
דברי דובר/ת #105 | 233 מילים
— המשך —
אני שאלתי פה וגם כתבתי מספר שאלות, כולל שאלות יסוד שנזרקו לחלל האוויר ולא ניתנה להם תשובה חוץ מזה שאנחנו עכשיו מקריאים את הסעיף הבא, בגלל שזה מה שנקבע בסדר היום. אני אתן לך את אחת משאלות היסוד, בגלל שזה קשור גם עכשיו שכתוב פה ישיבה. אני שאלתי למה ארבע פעמים בתוך החוק הוציאו את המושג תלמידי ישיבות.
זאת שאלה אחת, אני רוצה לחדד אותה. לא רק שהוציאו את המושג תלמידי ישיבות, אלא שגם על תלמידי מוסדות חינוך חרדיים כתבו בוגרי מוסדות חינוך חרדי. זאת אומרת ששר החינוך יואב קיש לצורך העניין כשהוא מתגמל ישיבות או בתי ספר תיכוניים שמחנכים להשתמטות הוא צודק, מכיוון שזה מה שכתוב פה. לכן השאלה שלי שאני מבקש עליה תשובה, לא רק אוקיי שמענו, תגידו לי בבקשה למה עקרו מתוך החוק, קו אדום, את המושג תלמידי ישיבות? למה על מוסדות חינוך חרדיים כתבו בוגרי?
אחרי זה אני אשאל למה הממשלה לפי החוק הזה מחויבת להשקיע מאמץ אך ורק בבוגרי מוסדות חינוך חרדיים כשתיקחו בחשבון ישיבות זה גם ישיבה קטנה. יש פה חברי כנסת חרדים, למי שלא מבין, הם יגידו לכם ישיבה קטנה זה עד גיל 18, הגאונים שבהם אולי עוברים לישיבה גדולה כבר, אבל על פניו אסור לפעול, אתם עקרתם את זה מן החוק, בקרב בני 16, 17, 18 וגם לא 19, 20 ו-21, בגלל שהם תלמידי ישיבות. עקרתם את זה מן החוק, אני מבקש על זה תשובה, למה יש על זה קו אדום? מי עשה את זה?
דברי דובר/ת #105 | 233 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הם לא יקבלו זימון לצו ראשון? בטח שהם יקבלו.
לא שאלתי אותך הפעם, חברי יעקב אשר.
דברי דובר/ת #107 | 7 מילים
— המשך —
לא שאלתי אותך הפעם, חברי יעקב אשר.
דברי דובר/ת #107 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, אני שואל אותך, אתה הרי יודע הכול. הם יקבלו בגיל 16.5 את ה –
שרון ניר:
אבל יקבלו באותה נשימה את הפטור, אז מה זה יעזור? ברגע שלא מגייסים מבני הישיבות, אני כבר צועקת את זה שתי ישיבות, זה הופך להיות קבוצה ריקה.
אם היושב ראש ייתן לי תשובה אני אשמח. יוסי, אני רוצה להגיד למזכיר הממשלה, אחד הדברים שהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה - - -
דברי דובר/ת #111 | 24 מילים
— המשך —
אם היושב ראש ייתן לי תשובה אני אשמח. יוסי, אני רוצה להגיד למזכיר הממשלה, אחד הדברים שהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה - - -
דברי דובר/ת #111 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אל תתערב.
דברי דובר/ת #113 | 2 מילים
— המשך —
אל תתערב.
דברי דובר/ת #113 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש הפרדה בין רשויות.
דברי דובר/ת #115 | 4 מילים
— המשך —
יש הפרדה בין רשויות.
דברי דובר/ת #115 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני פונה אליך.
דברי דובר/ת #117 | 3 מילים
— המשך —
אני פונה אליך.
דברי דובר/ת #117 | 3 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל הנושא הזה, אנחנו עוד נדון בו, לשיטתי זה ביעדים. אנחנו נדון בזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבין היטב את הרצון פה למשוך זמן, אם זה פיליבסטר, אם זה בשאלות - - -
מה ההתייחסות, בועז? מירי, לא התייחסנו.
דברי דובר/ת #125 | 6 מילים
— המשך —
מה ההתייחסות, בועז? מירי, לא התייחסנו.
דברי דובר/ת #125 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ולדימיר בליאק:
אתה אומר שהכול כדי למשוך זמן. זה לא רק למשוך זמן, זה שאלה עניינית.
לא התייחסנו. רק אמרנו, לא התייחסנו.
דברי דובר/ת #127 | 6 מילים
— המשך —
לא התייחסנו. רק אמרנו, לא התייחסנו.
דברי דובר/ת #127 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל, בועז, תתייחס. לא התייחסת, זה לא נכון.
דברי דובר/ת #129 | 8 מילים
— המשך —
אבל, בועז, תתייחס. לא התייחסת, זה לא נכון.
דברי דובר/ת #129 | 8 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
גם בשבוע שעבר לא קיבלנו על זה תשובה.
מירי, באמת אני לא מבין את זה.
דברי דובר/ת #134 | 7 מילים
— המשך —
מירי, באמת אני לא מבין את זה.
דברי דובר/ת #134 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה הניהול של הדיון.
דברי דובר/ת #136 | 4 מילים
— המשך —
זה הניהול של הדיון.
דברי דובר/ת #136 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני רוצה רק להשלים את חצי ההתייחסות לחברת הכנסת ניר. אנחנו צריכים 12,000 חיילים, לוחמים ותומכי לחימה. לא כל החיילים יכולים לעשות את כל המשימות, זה קשור בכשירותם, בהתאמתם וכן הלאה ולכן אנחנו לא פה בייקוב הדין את ההר אלא בניתוח מקצועי. זהו, אמרתי, לא חייב להסכים על הכול.
עכשיו אני רוצה להתייחס לדברים ...
למה מתייחסים?
דברי דובר/ת #139 | 2 מילים
— המשך —
למה מתייחסים?
דברי דובר/ת #139 | 2 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
יש פה את הסעיף שדיברתם ויצא בסקירה גם על הורדת העניין של צורכי הביטחון. בהקשר הזה, אני פחות בקי להגיד דרך מה זה נשאב בתוך החוק עצמו, אבל הסעיף הזה שיכולנו לקרוא לאנשים בגלל צורכי הביטחון בעבר שימש אותנו, למשל כשעשינו פה את הקדמת המכינות ושנות השירות ועברנו פה הרבה שעות בוועדה, הוא ישב על הדבר הזה. ל...
שי טייב:
יש בבייניש ויש גם בהסדר ויש גם דחיות שאנחנו נותנים כמו מכינות לשנות שירות שלא בתוך החוק. אז העניין הזה שבסוף תהיה לנו היכולת להגיד שאנחנו צריכים את האנשים הוא עניין בכלל על כל החוק כולו, חשוב ביותר. אם זה נובע משם, אם זה 36.
יוסי פוקס:
שנייה, לפני שאתה מדבר, לא שמעתי שיש הפרדת רשויות כשהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה מדבר. אמרת שאני לא יכול לדבר, רק רציתי ששטרן אולי יענה על השאלה מה ההבדל בינינו.
אני מוכן.
דברי דובר/ת #149 | 2 מילים
— המשך —
אני מוכן.
דברי דובר/ת #149 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם הוא שאל אותי אני דווקא אשמח לענות לו.
דברי דובר/ת #151 | 9 מילים
— המשך —
אם הוא שאל אותי אני דווקא אשמח לענות לו.
דברי דובר/ת #151 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ברור שאתה תשמח. אתה רוצה את כל הטוב הזה בסוף.
דרור גרנית:
בהמשך לסקירה שהציבה היועצת המשפטית של הוועדה, הסעיף מקים סמכות לשר הביטחון לדחות שירות והוא לא מציב שום קריטריון לשיקול דעת, הוא לא מציב שום מכסה, שום מספר. הוא לא נכרך אפילו ביעדים שהצעת החוק מבקשת להגיד, זאת אומרת הוא לא אומר משהוגשמו היעדים משם ואילך אפשר לתת דחיות שירות לאלה שמעבר ליעד. אפילו את...
כיוונת לדעת גדולים של הייעוץ המשפטי של הוועדה.
דברי דובר/ת #154 | 8 מילים
— המשך —
כיוונת לדעת גדולים של הייעוץ המשפטי של הוועדה.
דברי דובר/ת #154 | 8 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אמרתי. אבל הדבר היחיד שהסעיף הזה כן עושה הוא לכרוך את שיקול דעתו של שר הביטחון ואת הפעלת סמכותו בתנאים שבסעיף 26ה, שבעצם עניינם הלימוד בישיבה ולכן במובן הזה כשהסעיף הזה הוא סעיף הסמכות אולי העיקרי, לב ההסדר, לב הסמכות המנהלית הקנויה בו, זה בעצם סעיף שאומר שעיקר הסמכות היא להפנות אנשים ללימודים בישיב...
משה סולומון:
אולי אני אחזור על חלק מהדברים שאמרו קודם לכן, באמת ביסוד של האפשרות לדח"ש שמוקנית לשר הביטחון צריך להיות משהו מאוד מאוד ברור, ואמרת את זה עכשיו. ברור לחלוטין שבסוף סוגיית הדח"ש היא אמצעי כדי שבסוף נוכל להגיע לעמוד ביעדים או בדברים שאנחנו מגדירים בתוך החוק עצמו. בסוף זה חוק גיוס שאנחנו צריכים לגייס א...
מירב כהן:
לאחר, זאת אומרת אחרי שהם עמדו ביעד.
משה סולומון:
לא, אני לא אומר לאחר, כי אז זה מגביל. אני אומר, אם היעד הוא 6,000, עכשיו תוריד אותם כבר, לא אחרי שסיימת את הכול.
יולי יואל אדלשטיין:
שני דברים. אחת, אני מאוד מסכים עם הרישה של חברנו משה סולומון, לא מסכים עם הסיפה, למה הכוונה? אני חושב שכאן בסעיף הזה, 26ד, כדאי למצוא ניסוח נכון של מילוי קודם כל הצרכים של הצבא ולאחר מכן להסמיך את שר הביטחון לדחות, זה ייתן גם מענה שאם פתאום הופיעו לך רק אנשים בגילאים שהם לא מתאימים לשירות משמעותי וכ...
משה סולומון:
יולי, על פי מה שאתה מציע, אני עשיתי דח"ש, את הדח"ש שלי הגשתי בכסלו, קיבלתי תשובות בניסן, זה אומר שכל תהליך הדח"ש הוא לא רגע אחד, איך אתה מגשר על הדלתא?
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר הכנסת אדלשטיין, נניח מישהו למד בתיכון תל נורדאו בתל אביב והוא מציג את עצמו והוא אומר לי אני בוגר תל נורדאו.
יעקב אשר:
גם אם אין לו תעודת בגרות משם. הוא למד בשני מוסדות, הוא בוגר של שני מוסדות.
יולי יואל אדלשטיין:
פלוני אלמוני ישב בישיבה קטנה בגיל 14 עד 16 ואחר כך עבר תהליך חילון ועבר לתיכון והוא בוגר תיכון ד' בתל אביב, אז הוא בוגר תיכון ד', הוא לא בוגר הישיבה הקטנה.
יעקב אשר:
לא, הוא גם בוגר של זה וגם בוגר של זה.
יעקב אשר:
אז תגיד לי מה השם ואני אקרא לך. 50 שנה, יולי, הגזמת.
היא במילואים, היא לא בוגרת.
דברי דובר/ת #175 | 5 מילים
— המשך —
היא במילואים, היא לא בוגרת.
דברי דובר/ת #175 | 5 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני רוצה להתייחס קודם כל לחוות הדעת המשפטית שהובאה לנו בהקשר של הסעיף הזה. את עיני צד סעיף 3, סעיף זה מסמיך את שר הביטחון לתת דחיית שירות לתלמיד ישיבה ועולה בקנה אחד עם התכלית השלישית המוצעת בסעיף המטרה שזה הכרה בחשיבות לימוד תורה. אני שואלת את עצמי מה עם צורכי צה"ל, איפה זה עומד בבסיס שיקול הדעת? צ...
מאיר אינדור:
יכול להיות ששני הדברים משתלבים יחד, גברתי, לא אחד על חשבון השני.
ינון אזולאי:
שרון, 26ד זה דחיית שירות לתלמידי ישיבה, זה בעצם משרת את המטרה.
שרון ניר:
אבל זה לא מופיע בתוך החוק. צורכי הביטחון לא מופיע בתוך החוק באף אחד מהסעיפים.
שרון ניר:
אז אני רוצה לומר שחוות הדעת המשפטית האירה את עיניי ולכן הסעיף הזה - - -
יעקב אשר:
את רוצה שזה יהיה כתוב בכל סעיף?
שרון ניר:
אני רוצה להגיד שהסמכת שר הביטחון ויצירת סמכות לשר הביטחון להקנות דחיית שירות לבוגרי הישיבות, שאגב לא קוראים להם כאן בוגרי הישיבות, זה בוגרי מוסדות חרדיים, אני חושבת שזה צריך להיות מתוך בני הישיבות, כשזה הדבר הראשון בסדר העדיפויות - - -
מירי פרנקל-שור:
אנחנו מדברים על התוויה, זה בדיוק חוות הדעת, אנחנו מדברים על עיבוי הסעיף והתוויית שיקול דעתו של שר הביטחון.
שרון ניר:
היא הנותנת. אני מבקשת שבתוך הסעיף קודם כל ברישה של הדברים, בסעיף הזה כבר, שהוא הסעיף המוביל להסמכת שר הביטחון ולמתן הסמכה לשר ביטחון לדחות שירות, יגיע כבר התבחין הראשון שלדעתי כולנו צריכים להיות שותפים לו, מה הם צורכי הצבא. מה הם צורכי הצבא, מה הם צורכי כוח אדם, מה הם פערי כוח אדם, ואפשר למצוא לזה כ...
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, שרון, רשמנו לפנינו. מירב כהן. אתה הצבעת, אלעזר, אתה מיד אחרי.
מירב כהן:
בהתייחס לסעיף 26ד שמסמיך את שר הביטחון להוציא צו לדחיית שירות, אני תמיד כשאני מסתכלת על הסעיפים אני מסתכלת מה נמחק מהם.
מירב כהן:
דווקא נמחק. מה שנמחק ב-26ד, בחוק המקורי וגם בחוק שפג תוקף, ששם זה 26ה, יש משפט שנועד להתוות את שיקול הדעת של שר הביטחון ונכתב שם שיש לו את הסמכות לדחות שירות אם ראה לנכון לעשות זאת בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים. זאת אומרת היה חשוב למחוק את זה ואני שואלת למה. זה כל כך בסיסי ומתבקש, למה ...
שבות צריכה לצאת, נאפשר לה.
דברי דובר/ת #193 | 5 מילים
— המשך —
שבות צריכה לצאת, נאפשר לה.
דברי דובר/ת #193 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שבות רענן:
אנחנו ב-26ד, חשוב לי לציין שהתוספת שלי קשורה למצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. אנחנו סיימנו את הלחימה העצימה, אנחנו עדיין בלחימה, יש לנו הרבה חזיתות, אבל ההצדקה לקרוא לאנשים בצו 8 באמת הסתיימה ועדיין קוראים לאנשים בצו 8 והאיש שלי עוד חודש שוב ייצא למילואים, וכמוהו עוד רבים וטובים, בגלל שלא מילאו את הצרכי...
שבות, אני רק רוצה להגיד לשבות, בהמשך למה שאמרת על מי שלומד תורה, שהשופט סולברג ציטט את הרב חיים מבריסק, ומה שהוא אמר: מי שאינו יודע מתי לסגור את הגמרא מוטב שלא יפתח אותה. והדבר השני, שהוא ציטט את האדמו"ר הזקן, שיש לנו יום הולדת משותף, בח"י אלול, אז אני מצטט שהוא אמר שאם אדם לומד תורה ואינו שומע בכיו של תינוק הרי משהו פגום בלימודו, ישמע חכם ויוסף לקח.
ועכשיו לסעיף. אני מתייחס רק לסעיף 26ד. א', אני תכננתי להתרגש, אדוני היושב ראש, אז יכול להיות שזה עוד יקרה לי, אני אגיד למה, מכיוון שכתוב פה פתאום: שר הביטחון רשאי, ודרך אגב אפשר לפתוח פה דיון ארוך על המשפט הזה 'שר הביטחון רשאי'. על זה נשברו קולמוסין גם בבית המשפט העליון וגם בחוות הדעת שהצוות המשפטי של הוועדה כתב, שאני מקווה שנדון בזה, על הרשות לאישיות פוליטית שהוא זה שיהיה רשאי לקבוע. אני מקווה שלזה נגיע. כתבתם על זה.
דברי דובר/ת #196 | 150 מילים
— המשך —
שבות, אני רק רוצה להגיד לשבות, בהמשך למה שאמרת על מי שלומד תורה, שהשופט סולברג ציטט את הרב חיים מבריסק, ומה שהוא אמר: מי שאינו יודע מתי לסגור את הגמרא מוטב שלא יפתח אותה. והדבר השני, שהוא ציטט את האדמו"ר הזקן, שיש לנו יום הולדת משותף, בח"י אלול, אז אני מצטט שהוא אמר שאם אדם לומד תורה ואינו שומע בכיו של תינוק הרי משהו פגום בלימודו, ישמע חכם ויוסף לקח.
ועכשיו לסעיף. אני מתייחס רק לסעיף 26ד. א', אני תכננתי להתרגש, אדוני היושב ראש, אז יכול להיות שזה עוד יקרה לי, אני אגיד למה, מכיוון שכתוב פה פתאום: שר הביטחון רשאי, ודרך אגב אפשר לפתוח פה דיון ארוך על המשפט הזה 'שר הביטחון רשאי'. על זה נשברו קולמוסין גם בבית המשפט העליון וגם בחוות הדעת שהצוות המשפטי של הוועדה כתב, שאני מקווה שנדון בזה, על הרשות לאישיות פוליטית שהוא זה שיהיה רשאי לקבוע. אני מקווה שלזה נגיע. כתבתם על זה.
דברי דובר/ת #196 | 150 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
על שהוא אישיות פוליטית? לא על זה כתבנו. בחוות הדעת לא הייתה לזה התייחסות.
אני אראה לכם.
דברי דובר/ת #198 | 3 מילים
— המשך —
אני אראה לכם.
דברי דובר/ת #198 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הרשות המבצעת זה שר הביטחון. אני לא רשות מבצעת, זה שר הביטחון, הוא רשות מבצעת.
דברי דובר/ת #200 | 15 מילים
— המשך —
הרשות המבצעת זה שר הביטחון. אני לא רשות מבצעת, זה שר הביטחון, הוא רשות מבצעת.
דברי דובר/ת #200 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז במתח למה תכננתי להתרגש.
דברי דובר/ת #202 | 5 מילים
— המשך —
בועז במתח למה תכננתי להתרגש.
דברי דובר/ת #202 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שהוא יפעיל שיקולים פוליטיים, מכיוון שגם נטרלתם לו כמעט את כל המגבלות שהיו עליו והוא ייתן פטור כדי לשמר קואליציה, מה הבעיה? כאילו מה, זה נראה לך מנותק מהעולם?
דברי דובר/ת #204 | 29 מילים
— המשך —
שהוא יפעיל שיקולים פוליטיים, מכיוון שגם נטרלתם לו כמעט את כל המגבלות שהיו עליו והוא ייתן פטור כדי לשמר קואליציה, מה הבעיה? כאילו מה, זה נראה לך מנותק מהעולם?
דברי דובר/ת #204 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, אני לא אהיה. אתה יכול לרשום.
דברי דובר/ת #206 | 7 מילים
— המשך —
כן, אני לא אהיה. אתה יכול לרשום.
דברי דובר/ת #206 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני מאמין, לכל אחד יש את הייעודים שלו. אני אחרי זה אסביר לך גם למה אני לא אהיה.
דברי דובר/ת #208 | 19 מילים
— המשך —
לא, אני מאמין, לכל אחד יש את הייעודים שלו. אני אחרי זה אסביר לך גם למה אני לא אהיה.
דברי דובר/ת #208 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היעד שלי שתהיה פה יהדות נורמלית, שלא ינצלו אותה להרחיק אנשים, אלא לקרב אנשים. אני הולך לסעיף ואנחנו כמובן על זה עוד נרחיב. למה תכננתי להתגרש? להתרגש.
דברי דובר/ת #211 | 27 מילים
— המשך —
היעד שלי שתהיה פה יהדות נורמלית, שלא ינצלו אותה להרחיק אנשים, אלא לקרב אנשים. אני הולך לסעיף ואנחנו כמובן על זה עוד נרחיב. למה תכננתי להתגרש? להתרגש.
דברי דובר/ת #211 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בגיל שלי אני יכול לטעות ככה.
דברי דובר/ת #213 | 6 מילים
— המשך —
בגיל שלי אני יכול לטעות ככה.
דברי דובר/ת #213 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין לי בעיה שיהיה על זה דיון, דורית תשמח. אחרי כמה שנים? מאז שהיא הייתה פקידה פלוגתית שלי. אני אתן לכם עוד חומר לצחוק.
דברי דובר/ת #215 | 24 מילים
— המשך —
אין לי בעיה שיהיה על זה דיון, דורית תשמח. אחרי כמה שנים? מאז שהיא הייתה פקידה פלוגתית שלי. אני אתן לכם עוד חומר לצחוק.
דברי דובר/ת #215 | 24 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
זה כמעט 50 שנה, אז אתם יכולים לפתוח על זה דיון, אני אשמח.
דברי דובר/ת #219 | 13 מילים
— המשך —
זה כמעט 50 שנה, אז אתם יכולים לפתוח על זה דיון, אני אשמח.
דברי דובר/ת #219 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד למה תכננתי להתרגש. בגלל שאני רואה כתוב שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה. יש תלמיד ישיבה, בום, לדחות. חשבתי כבר לגייס, ואז אני רואה שגם שר הביטחון יש לו לדחות. למה אני אומר את זה? בגלל שבסעיף 26יג(א) כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, קו על תלמידי הישיבות.
זאת אומרת תלמידי ישיבות, איפה שיש את המילה לגיוס זה נמחק, איפה שיש לדחייה, מחיאות כפיים סוערות. אני חושב שאת ההסבר הזה, זה לא יכול להיות שהוא נדחה ונדחה ונדחה והנה כל סעיף אנחנו פוגשים את זה מחדש. אין ספק שהמונח תלמיד ישיבה בחוק הזה הוא רק באשר לדחייה, הוא לא בלגיוס. בועז, כבר אמרו לכם, זה ליכודניקים, זה ציונות דתית, איך אתם נותנים לזה יד? איך אתם חיים עם זה? באמת אני לא מצליח להבין את זה.
עכשיו אני רוצה ללכת לתוך זה עוד יותר ואני מתפלל על סיפו של ייאוש שאני אקבל גם תשובה לעניין הזה, אבל יכול להיות, אולי פעם, זמן מנחה עוד לא עבר, גם על זה נתפלל. בהמשך למה שאמר חבר הכנסת אדלשטיין, שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, ואני לא הבנתי, גם השבוע נעצרו אנשים שהם היו תלמידי ישיבה, לא רק שהם עכשיו תלמידי ישיבה. וגם בחוק הזה כשאתם אומרים מ-14 ל-18 זה מתכתב עם סעיפים אחרים, הרי אתם בעצמכם אמרתם על מי שעזב את הישיבה בגיל 16, ועכשיו פתאום פה אתם רוצים דווקא שהוא תלמיד ישיבה, זאת אומרת אז אפשר לדחות, האחרים ייספרו לנו באותם יעדים. ואני שואל, גם כאן למה לא כתבתם בוגר מוסד חרדי?
הדבר הנוסף, אנחנו העלינו את השאלה על מה זה תלמיד ישיבה, זאת אומרת מה זה ישיבה. על מה זה ישיבה דנו ונדון גם בהמשך בסעיף ההגדרות ואני שאלתי את נציג משרד החינוך שהיה פה, לא את מר הלפרין שהוא לא היה בדיון הזה, האם כל אחד במדינת ישראל שרוצה להקים בית ספר בגיל 14, 15, 16, 17, 18, 19 יכול להקים בית ספר? על פניו החוק הזה נותן לשר הביטחון, שעוד נרחיב על הבעייתיות שבעניין הזה, להכיר בכל מי שלצורך העניין לקח שטיבל ושם בתוך השטיבל הזה עשרה תלמידים, אני לא ראיתי מגבלות, ועכשיו הוא יוגדר כישיבה לצורך השתמטות, או דחיית שירות, אם אתה רוצה מילה אחרת.
דברי דובר/ת #221 | 367 מילים
— המשך —
אני אגיד למה תכננתי להתרגש. בגלל שאני רואה כתוב שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה. יש תלמיד ישיבה, בום, לדחות. חשבתי כבר לגייס, ואז אני רואה שגם שר הביטחון יש לו לדחות. למה אני אומר את זה? בגלל שבסעיף 26יג(א) כתוב: הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, קו על תלמידי הישיבות.
זאת אומרת תלמידי ישיבות, איפה שיש את המילה לגיוס זה נמחק, איפה שיש לדחייה, מחיאות כפיים סוערות. אני חושב שאת ההסבר הזה, זה לא יכול להיות שהוא נדחה ונדחה ונדחה והנה כל סעיף אנחנו פוגשים את זה מחדש. אין ספק שהמונח תלמיד ישיבה בחוק הזה הוא רק באשר לדחייה, הוא לא בלגיוס. בועז, כבר אמרו לכם, זה ליכודניקים, זה ציונות דתית, איך אתם נותנים לזה יד? איך אתם חיים עם זה? באמת אני לא מצליח להבין את זה.
עכשיו אני רוצה ללכת לתוך זה עוד יותר ואני מתפלל על סיפו של ייאוש שאני אקבל גם תשובה לעניין הזה, אבל יכול להיות, אולי פעם, זמן מנחה עוד לא עבר, גם על זה נתפלל. בהמשך למה שאמר חבר הכנסת אדלשטיין, שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, ואני לא הבנתי, גם השבוע נעצרו אנשים שהם היו תלמידי ישיבה, לא רק שהם עכשיו תלמידי ישיבה. וגם בחוק הזה כשאתם אומרים מ-14 ל-18 זה מתכתב עם סעיפים אחרים, הרי אתם בעצמכם אמרתם על מי שעזב את הישיבה בגיל 16, ועכשיו פתאום פה אתם רוצים דווקא שהוא תלמיד ישיבה, זאת אומרת אז אפשר לדחות, האחרים ייספרו לנו באותם יעדים. ואני שואל, גם כאן למה לא כתבתם בוגר מוסד חרדי?
הדבר הנוסף, אנחנו העלינו את השאלה על מה זה תלמיד ישיבה, זאת אומרת מה זה ישיבה. על מה זה ישיבה דנו ונדון גם בהמשך בסעיף ההגדרות ואני שאלתי את נציג משרד החינוך שהיה פה, לא את מר הלפרין שהוא לא היה בדיון הזה, האם כל אחד במדינת ישראל שרוצה להקים בית ספר בגיל 14, 15, 16, 17, 18, 19 יכול להקים בית ספר? על פניו החוק הזה נותן לשר הביטחון, שעוד נרחיב על הבעייתיות שבעניין הזה, להכיר בכל מי שלצורך העניין לקח שטיבל ושם בתוך השטיבל הזה עשרה תלמידים, אני לא ראיתי מגבלות, ועכשיו הוא יוגדר כישיבה לצורך השתמטות, או דחיית שירות, אם אתה רוצה מילה אחרת.
דברי דובר/ת #221 | 367 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תמשיך, תבחר את אוצר המילים שלך. אנחנו פה בדמוקרטיה, תגיד מה שאתה רוצה.
ובשורה התחתונה, כיוון שאני חושב שהשאלות שהעליתי כאן הן שאלות יסוד, יש לי עוד שאלות שאני מקווה שנגיע אליהן, גם לדחות בצו מה הקשר בין רשאי לבין לדחות בצו, כמובן שיש לי בהגדרות של מה זה תלמיד ישיבה, עוד נגיע לזה, גם למספר השעות, אפשר להלביש את זה גם על הסעיף הזה. כמובן שדעתי מאוד מאוד אינה נוחה מ-45 שעות לימוד.
דברי דובר/ת #223 | 61 מילים
— המשך —
ובשורה התחתונה, כיוון שאני חושב שהשאלות שהעליתי כאן הן שאלות יסוד, יש לי עוד שאלות שאני מקווה שנגיע אליהן, גם לדחות בצו מה הקשר בין רשאי לבין לדחות בצו, כמובן שיש לי בהגדרות של מה זה תלמיד ישיבה, עוד נגיע לזה, גם למספר השעות, אפשר להלביש את זה גם על הסעיף הזה. כמובן שדעתי מאוד מאוד אינה נוחה מ-45 שעות לימוד.
דברי דובר/ת #223 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא הבנתי, מה השאלה לגבי רשאי לדחות בצו? למה אתה מתכוון?
אני חושב שניתנת פה סמכות לשר הביטחון, שאני כבר מכיר. הרי את החוק הזה קראתי, לא רק את מה שאיילת ואת וגלעד ולא יודע מי כתב, וזה יפה – אני אומר לכם דוגרי, אתם כבר למדתם שחלק מהבעיה שלי עם היושב ראש זה שהוא יודע שאני מתכונן לדיונים.
דברי דובר/ת #225 | 48 מילים
— המשך —
אני חושב שניתנת פה סמכות לשר הביטחון, שאני כבר מכיר. הרי את החוק הזה קראתי, לא רק את מה שאיילת ואת וגלעד ולא יודע מי כתב, וזה יפה – אני אומר לכם דוגרי, אתם כבר למדתם שחלק מהבעיה שלי עם היושב ראש זה שהוא יודע שאני מתכונן לדיונים.
דברי דובר/ת #225 | 48 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אין לי בעיה, הבעיה שלי איתך זה רק שאתה אומר דבר שאפשר להגיד בעשר שניות בשעתיים וחצי. זה מה שמפריע לי. היא שאלה אותך שאלה פשוטה, מה מפריע לך - - -
יש לזה עלויות אלטרנטיביות. אני אגיד לך אחרי זה בכלכלה מה זה עלויות אלטרנטיביות, גם מה שאני מדבר כאילו.
דברי דובר/ת #227 | 19 מילים
— המשך —
יש לזה עלויות אלטרנטיביות. אני אגיד לך אחרי זה בכלכלה מה זה עלויות אלטרנטיביות, גם מה שאני מדבר כאילו.
דברי דובר/ת #227 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שאני חושב שאנחנו נותנים לאישיות שיש לה שיקולים אחרים - - -
דברי דובר/ת #229 | 12 מילים
— המשך —
שאני חושב שאנחנו נותנים לאישיות שיש לה שיקולים אחרים - - -
דברי דובר/ת #229 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין בעיה. אני אתן לך דוגמה - - -
דברי דובר/ת #231 | 9 מילים
— המשך —
אין בעיה. אני אתן לך דוגמה - - -
דברי דובר/ת #231 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני אתן לך דוגמה.
דברי דובר/ת #233 | 5 מילים
— המשך —
לא, אני אתן לך דוגמה.
דברי דובר/ת #233 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל מי פוטר את הערבים? גם שר הביטחון.
תאר לך שהיה כתוב, שר הביטחון רשאי להקים היאחזויות נח"ל ליד עזה. כמו שהוא אמר דרך אגב היום. אם שר הביטחון רשאי להקים, אז הוא מקים היאחזויות בגלל שיש לו פריימריז. הוא יכול להקים היאחזויות, אם היה כתוב גם שם.
דברי דובר/ת #235 | 40 מילים
— המשך —
תאר לך שהיה כתוב, שר הביטחון רשאי להקים היאחזויות נח"ל ליד עזה. כמו שהוא אמר דרך אגב היום. אם שר הביטחון רשאי להקים, אז הוא מקים היאחזויות בגלל שיש לו פריימריז. הוא יכול להקים היאחזויות, אם היה כתוב גם שם.
דברי דובר/ת #235 | 40 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל יש חוק ממשלה, לצורך העניין, ויש צבא ויש מומחים שאומרים לו: אתה לא יכול להקים.
דברי דובר/ת #237 | 16 מילים
— המשך —
אבל יש חוק ממשלה, לצורך העניין, ויש צבא ויש מומחים שאומרים לו: אתה לא יכול להקים.
דברי דובר/ת #237 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה לענות לאלעזר. לאורך כל חוק שירות ביטחון יש סמכויות לשר הביטחון לדחות שירות. גם סעיף 36 - - -
יעקב אשר:
בדיוק, גם לספורטאים וגם לזה וגם לזה וגם לזה.
אבל אנחנו הגענו, מירי, לכל הדיון הזה, גם כמו שכתבתם וגם כמו שאני אמרתי בוועדה, לחוק טל, הגענו כל הזמן בגלל הבעייתיות הזאת של מה שר הביטחון עשה עם זה.
דברי דובר/ת #240 | 30 מילים
— המשך —
אבל אנחנו הגענו, מירי, לכל הדיון הזה, גם כמו שכתבתם וגם כמו שאני אמרתי בוועדה, לחוק טל, הגענו כל הזמן בגלל הבעייתיות הזאת של מה שר הביטחון עשה עם זה.
דברי דובר/ת #240 | 30 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה לדבר על מה שכתבנו. הבעייתיות לא מצויה באישיות עצמה של דחיית השירות מכיוון שגם בסעיף 36 הוא רשאי לדחות מטעמים הקשורים בצורכי חינוך, ההתיישבות הביטחון או המשק הלאומי וכו'. זאת אומרת שר הביטחון כ - - -
דרור גרנית:
לא, אבל, מירי, הבעייתיות כן קשורה בסעיף הזה.
מירי פרנקל-שור:
עכשיו השאלה היא לא באישיות, השר הוא הממונה על חוק שירות ביטחון והשאלה היא לא האם שר הביטחון צריך להיות פוקד.
לא אמרתי באישיות.
דברי דובר/ת #246 | 3 מילים
— המשך —
לא אמרתי באישיות.
דברי דובר/ת #246 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
השאלה היא בשיקול דעתו של שר הביטחון, וזה בדיוק מה שכתבנו בחוות הדעת.
בהערות שלכם. שאף אחד לא התייחס אליה, אנחנו יודעים את זה, בגלל זה אני שואל.
דברי דובר/ת #248 | 15 מילים
— המשך —
בהערות שלכם. שאף אחד לא התייחס אליה, אנחנו יודעים את זה, בגלל זה אני שואל.
דברי דובר/ת #248 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
נכון, אז אני חושבת שהדיון צריך להתמקד בשיקול דעתו של שר הביטחון.
לזה התכוונתי.
דברי דובר/ת #250 | 2 מילים
— המשך —
לזה התכוונתי.
דברי דובר/ת #250 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
כלומר השורה התחתונה של חוות הדעת שלנו אומרת שחייבת להיות התוויה של שיקול הדעת, מה אתם חושבים איך צריך להתוות את שיקול הדעת, צריך לעבות את הסעיף.
מאה אחוז.
דברי דובר/ת #252 | 2 מילים
— המשך —
מאה אחוז.
דברי דובר/ת #252 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
ובהמשך למה שאת אמרת, שרון, מצד אחד אני רואה את זה, למרות שאנחנו מקשרים את זה לתכלית השלישית, אבל אין ספק שהתכלית הראשונה היא התכלית שכמובן חייבים להתייחס גם לצרכים הביטחוניים ולהתאים אותה לעת הנוכחית.
שרון ניר:
אז למה אנחנו לא מכניסים את זה גם כאן?
מירי, מה שנקרא אז אמרת, גם אמרת ששירות ביטחוני אזרחי לא צריך להיות פה. אז אמרת.
דברי דובר/ת #256 | 16 מילים
— המשך —
מירי, מה שנקרא אז אמרת, גם אמרת ששירות ביטחוני אזרחי לא צריך להיות פה. אז אמרת.
דברי דובר/ת #256 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אלעזר, מה שאני חושבת שחשוב זה איך לעבות את הסעיף ולקבוע אמות מידה לשיקול דעתו.
אני מסכים איתך, מירי.
דברי דובר/ת #258 | 4 מילים
— המשך —
אני מסכים איתך, מירי.
דברי דובר/ת #258 | 4 מילים
◂ 69 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אנחנו אומרים שחייבים לקבוע קריטריונים.
היו"ר בועז ביסמוט:
חברי הכנסת, עם כל הכבוד, את הדיון הזה אני מנהל. חברת הכנסת מטי צרפתי.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה, אדוני. יש לי כמה שאלות. אני רוצה להתייחס למה שאלעזר אמר לגבי שר הביטחון רשאי. עורכת הדין פרנקל ויושב ראש הוועדה, כשניתנת לנבחר ציבור זכות לעשות משהו בדרך כלל לצידה יש קריטריונים, איזה שהם איזונים ובלמים שבסעיף הזה לצערי אני לא רואה. כל האיזונים והבלמים הם כמובן בהתייחס לתלמיד הישיבה, אבל ל...
מטי צרפתי הרכבי:
אני חושבת, וזה גם כתוב בחוות הדעת, שצריך להוסיף מספר קריטריונים. קריטריון אחד הוא על אי עמידה ביעדי הגיוס, כי לכאורה אומרים לנו, מתגייסים, אל תדאגו, כך וכך יתגייסו, אנחנו נעמוד ביעדי הגיוס, אז אם לא עמדו ביעדי הגיוס הוא לא רשאי יותר. זה סייג אחד שאני חושבת שצריך להוסיף.
מירי פרנקל-שור:
כאן בסעיף 26ד צריך להתייחס להתוויית שיקול הדעת של שר הביטחון, במה הוא צריך להתחשב.
יעקב אשר:
לזה מתייחסים. אנחנו עוברים אחד אחד לשאול מה דעתו?
יעקב אשר:
כל אחד יגיד מה שהוא חושב, אין הזמנות לדבר הזה.
מטי צרפתי הרכבי:
אז אם אנחנו מדברים על קריטריונים, אני חושבת שזה צריך להיות קריטריון אחד. קריטריון שני בהחלט צריך לקחת בחשבון את צורכי הביטחון ואת היקף הכוחות הסדירים. זאת אומרת תחת השיקולים, זה לא חייב להיות במשקולת דיכוטומי אפס או אחד, אבל זה בהחלט צריך להיות תחת השיקולים שלו כי הוא חייב את הסייגים האלה. וגם היעדי...
יעקב אשר:
אם הוא בוגר והיום הוא לא לומד אז הוא לא מקבל דיחוי.
ינון אזולאי:
בועז, אני לא חושב שיש תשובה. היא אמרה את הדעה שלה על הסעיפים של היועצת המשפטית.
מירי פרנקל-שור:
כשחבר כנסת אומר שהוא מצפה לתשובות אני רוצה לדעת על מה - - -
יעקב אשר:
אני מצפה למשיח, את יכולה לעזור לי בעניין הזה?
מטי צרפתי הרכבי:
אני הייתי רוצה לדעת מה ההבחנה, אחת, הייתי שמחה לדעת האם גברתי חושבת שכן צריכה להיות כריכה בין ה - - -
שרון ניר:
בוודאי, היא כתבה את זה בחוות הדעת שלה, יותר ברור מברור.
מטי צרפתי הרכבי:
לבין קריטריונים וסייגים. איזה שהיא מידה של איזונים ובלמים. ודבר שני שהייתי רוצה להבין יותר טוב למה לא כתוב בוגר מוסד חינוך חרדי אלא כתוב כאן תלמיד ישיבה.
מירי פרנקל-שור:
מכיוון שדחיית השירות ניתנת רק למי שהוא תלמיד ישיבה ולא למי שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי.
שרון ניר:
אדוני, אני יודעת שזה עוד לא התור שלי לדבר, אבל אני חייבת להגיד משהו, אני לא מבינה את המתודולוגיה.
מטי צרפתי הרכבי:
צריכה להיות הגדרה של תלמיד ישיבה. זה שיש ישיבות זה בסדר, הישיבות גם יכולות להיות ריקות מתלמידים.
מירב כהן:
הם הגדירו את זה שלמד שנתיים בטווח השנים 14 עד 18.
מטי צרפתי הרכבי:
זה בסדר שיש הגדרה של ישיבה, אני לא יודעת אם השטיבל של אלעזר נכלל בתוך ישיבה, אבל אני כן חושבת, במיוחד כשהשר פוטר או דוחה שירות לתלמיד ישיבה, שחייבת להיות הגדרה של תלמיד ישיבה. כי אם הוא יושב על הברזלים הוא לא תלמיד ישיבה.
שרון ניר:
אני חייבת משהו כי אחרת אנחנו לא נתקדם ונהיה באותו מקום, אדוני.
שרון ניר:
מתי יש לי זכות דיבור? כי אני חושבת שהדיון תקוע.
יעקב אשר:
את דיברת מקודם. זה לא את דיברת?
שרון ניר:
אבל הדיון מתנהל באיזה שהוא סוג של ריק.
שרון ניר:
אדוני, אנחנו מדברים עם היועצת המשפטית שכתבה פה - - -
מירב כהן:
היועצת המשפטית שאלה למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מבקשים תשובות. התשובות הן לא רק מהיועצת המשפטית, ששם אנחנו קוראים במסמך שלה, אלא - - -
מירב כהן:
אלא מה הוועדה מחליטה לגבי הנוסח של כל סעיף שסיימנו. האם תיקנו או לא תיקנו? מה הדין?
מירב כהן:
אין לנו שורות תחתונות לשום סעיף.
יעקב אשר:
לא חייבים להודיע כל סעיף מה תיקנו ומה לא תיקנו, בסוף יוצא נוסח מתוכלל.
שרון ניר:
בועז, אני חייבת לקבל זכות דיבור, אני אמתין את כל הח"כים.
שרון ניר:
לא, אבל ספציפית, כי אי אפשר להתקדם עם הסעיף הזה.
שרון ניר:
אבל אנחנו לא מבינים אותו. אדוני, אתה נותן לי? אני אעשה את זה קצר.
מאיר פרוש:
26ד בלבד, אבל אני רוצה להבין את הרציו של ההנחיות שקיבלנו. אני אומר ככה, היועצת המשפטית של הוועדה מצטטת בחומר שקיבלנו לקראת הדיון הזה את השופטים נאור, הנדל וסולברג. המסקנה שלי, אם הבנתי נכון מה שקראתי - - -
מירי פרנקל-שור:
זה לא רק מה שכתוב בחוות הדעת, אלא חוות הדעת גם סוקרת את ההשתלשלות של הסעיף. זאת אומרת הסעיף הזה לעומת מה היה בעבר כאשר הדברים של השופטים מתייחסים להסדר שהיה בעבר, מזה אנחנו צריכים להבין מה צריך לעשות בעתיד.
מאיר פרוש:
המסקנה שלי, אם אני מבין ברמזים - - -
מאיר פרוש:
בעצם את סבורה שאנחנו יכולים להתפזר גם. אנחנו כוועדה יכולים להתפזר, ולמה? אנחנו זוכרים שהיה חוק טל, הוא נחקק כהסדר ראשוני, את מזכירה אותו בסוף חוות הדעת ששלחת לנו היום, אבל הוא נפסל. היה לנו ב-2013 חוק של לפיד, לכאורה היו צריכים להרים לו, לפיד, הוא גם נפסל. אז אנחנו ניסינו משהו אחר ב-2016-2015 - - -
הוא לא נפסל. אתה מתכוון לחוק הנשים הדרוזיות.
דברי דובר/ת #328 | 8 מילים
— המשך —
הוא לא נפסל. אתה מתכוון לחוק הנשים הדרוזיות.
דברי דובר/ת #328 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מספיק לי שהיועצת המשפטית מסכימה איתי, מה אני צריך שהם יסכימו?
אצל פרוש זה חוק הנשים הדרוזיות.
דברי דובר/ת #332 | 6 מילים
— המשך —
אצל פרוש זה חוק הנשים הדרוזיות.
דברי דובר/ת #332 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
בעצם היועצת המשפטית מכוונת אותנו ומציעה לנו לנסח משהו שהשופטים בעליון יסכימו עם זה. אני צריך לעשות עכשיו משהו שעשו עד עכשיו וזה לא היה טוב, תנו לנו משהו שהשופטים בעליון יוכלו לחיות עם זה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
לא, שאני אוכל לחיות עם זה. אתה תוכל לחיות בכל מקרה, אנחנו נשמור עליך.
דברי דובר/ת #334 | 14 מילים
— המשך —
לא, שאני אוכל לחיות עם זה. אתה תוכל לחיות בכל מקרה, אנחנו נשמור עליך.
דברי דובר/ת #334 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, אתה יכול, בבקשה.
דברי דובר/ת #336 | 4 מילים
— המשך —
כן, אתה יכול, בבקשה.
דברי דובר/ת #336 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הסעיפים הנידונים היום זה שר הביטחון כך, שר הביטחון יגיש את זה, שר הביטחון יקבע, שר הביטחון. מה הסיכום שלי מדיוני הוועדה? שאם אתה אומר משהו שהאופוזיציה לא מרוצה מזה, אז מתקיפים אותך, אתה לא יכול לדבר, אומרים לך: זה היה לפני ה-7 באוקטובר, אחרי ה-7 באוקטובר אתה לא יכול להגיד מילה, שום דבר לא, אי אפשר ל...
מאיר פרוש:
בוויכוחים הציבוריים שאני נתקל בהם, וסליחה שאני אומר לך את מה שאני אומר, אדוני היושב ראש, כששואלים אותי: אלה שלא לומדים אתה מוכן שיתגייסו? ואני עונה להם: קודם כל 75 שנה אלה שלמדו קיבלו דיחוי, תחזירו את זה קודם כל. אני לא יכול להגיד לך מה יהיה אם - - -
אוה, טוב שאתה אומר את זה.
דברי דובר/ת #341 | 6 מילים
— המשך —
אוה, טוב שאתה אומר את זה.
דברי דובר/ת #341 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
תודה רבה. פרוש, אתה יכול להרחיב?
דברי דובר/ת #344 | 6 מילים
— המשך —
תודה רבה. פרוש, אתה יכול להרחיב?
דברי דובר/ת #344 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני חושבת שצריך לתת לחבר הכנסת פרוש לפרש את זה.
לא, גם ניתן לו את הזמן שלנו.
דברי דובר/ת #346 | 7 מילים
— המשך —
לא, גם ניתן לו את הזמן שלנו.
דברי דובר/ת #346 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
היה משהו מסוים, לקחו את זה. עכשיו שאני אתן לך הצעה חדשה שגם אותה ייקחו אחר כך? מה קרה עכשיו פה - - -
מיקי לוי:
אפילו יעקב אשר לא יכול לפרש אותך.
אבל העיקר שהוא מדבר על סעיף 26ד.
דברי דובר/ת #350 | 7 מילים
— המשך —
אבל העיקר שהוא מדבר על סעיף 26ד.
דברי דובר/ת #350 | 7 מילים
◂ 76 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הביאו פה ניסוח חדש, זמנים אחרים - - -
יעקב אשר:
מאיר, צווי בומבעס על הזלדה עוד פעם? מאיר, אל תתחיל איתי.
מאיר פרוש:
אני אומר, ההצעה שהונחה בפנינו זה סוג של הסדר חדש, כי הרי בית המשפט אומר, ופה מנסים להציע סוג של הסדר חדש, תאריכים אחרים, דילוגים על זמנים שונים, והנה לאחר שכבר הניחו את זה פה, אז שוב מבקשים לתת משהו שהעליון יהיה מרוצה מזה. ואני שואל - - -
מאיר פרוש:
תאמין לי שאני לא מרחיב, אבל מי שמבין את זה - - -
מאיר פרוש:
אני אשמח אם אני אקבל תשובה. אני אומר, אם הנוסח שמוצע פה מכווין אותנו לשר הביטחון עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם - - -
מאיר פרוש:
כן, אני רוצה שוב לומר, יש המלצות שגובשו חצי שנה אחרי ה-7 באוקטובר, דווקא על ידי שר הביטחון גלנט, הוא מינה את האלוף שקדי, יש צוות של עשרה איש, שמונה מהם אנשי צבא, זה היה על דעת הרמטכ"ל הרצי הלוי, זה היה על דעת הרמטכ"ל הנוכחי, הוא היה מנכ"ל משרד הביטחון, כך כתוב במסקנות, והם מתייחסים למה שהם חושבים שצ...
שרון ניר:
אגב שקדי אמר שמתוך הבריכה רק 30% לומדים.
מאיר פרוש:
אני שוב אומר, שר הביטחון הקים צוות והגיש את זה לשר הביטחון גלנט, אבל הוא הגיש את זה גם לרמטכ"ל הרצי הלוי והגיש את זה לרמטכ"ל הנוכחי כמנכ"ל משרד הביטחון, אז יש פה דברים ברורים. נכון שיש פה שתי עמדות פוליטיות, צד אחד וצד שני, זה לא אומר שאם יש לנו ראש אכ"א לשעבר שיושב פה, אחרי שהוא עובר להיות ביש עתיד...
שרון ניר:
אבל בתוך דוח שקדי כתוב, אם אתה מכיר את דוח שקדי, ש-70% מהבריכה לא לומדים, איפה הם?
מאיר פרוש:
שאלה אחרונה למשרד האוצר, האם הוא באמת מתנגד שבגיל 22 אברך שלומד 40 שעות, אחרי שהוא סיים את זה בלילה, שיוכל לעבוד כדי שיוכל להשלים הכנסה? האם שר האוצר מתנגד?
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. אביחי בוארון בזכות דיבור, רק לפני זה אני רוצה שיהיה ברור, וגם לפרוטוקול, אמרתי את זה ואני אומר את זה שוב, אמרת שאנחנו פה יושבים כדי לרצות את בג"צ, זה אני לא יכול לקבל. אנחנו רוצים שהחוק יעבור כמובן, אבל אנחנו פה באים לרצות את צורכי מדינת ישראל, את ביטחון מדינת ישראל. אנחנו פה יושבים כי הצבא צר...
אביחי אברהם בוארון:
בהמשך למה שאתה אומר, אדוני היושב ראש, אנחנו יושבים פה כדי להביא או לגייס חיילים. יש לכאורה איזה שהיא גריעות בנוסח הזה בסעיף מהנוסח הקודם, בנוסח הקודם יש לנו את הסיפה של ויתחשב בצורכי הביטחון והיקף הכוחות הסדירים, מה שאין כן בנוסח הזה, ולכאורה זה חסר. אבל יש את סעיף 26ה, ואני מפנה - - -
שרון ניר:
אגב הוא אומר את מה שאני אמרתי, בוארון, ולא התייחסתם לזה, כי אנחנו מדברים עם עצמנו פה.
אביחי אברהם בוארון:
אני מפנה ל-26ה שאומר שמי שיהיה כשר לדחייה או התנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, הם כמפורט להלן, ב-26ה(6), תנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. זאת אומרת שהשר יכול לקבוע כל נושא שהוא מוצא לנכון באישור ועדת חוץ וביטחון שתאשר לו את זה, וכשהוא יחליט...
שרון ניר:
בוארון, איפה ראית איזונים ובלמים לכוח שלו לדחות? הוא יכול לדחות כי הוא רשאי, אין פה שום איזונים ובלמים.
אביחי אברהם בוארון:
מטי, אני אסביר עוד פעם. ב-26ד כתוב שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון - - -
אביחי אברהם בוארון:
רגע. שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לדחות בצו את מועד התייצבותו לשירות סדיר אם מצא כי מתקיימים לגביו כל התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 26ה. מה הטענה? הטענה היא שפה בסעיף הזה לא נכתבה שורה שאומרת וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים, אבל שיקול ה...
יולי יואל אדלשטיין:
אבל היוזמה צריכה להיות שלו לבוא לוועדת חוץ וביטחון. בבדיחותא אתה יכול לומר את זה, אבל לא ברצינות.
אביחי אברהם בוארון:
מה שאני אומר, חבר הכנסת אדלשטיין, מה שנאמר פה בסעיף קטן (6) הוא לא פחות ואולי אף יותר מאותה שורה שנגרעה ב-26ד, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון, כיוון שהוא יכול - - -
יולי יואל אדלשטיין:
זה נקרא היפוך נטל ההוכחה. כאן אתה קובע בחוק שהשר חייב להתחשב בצורכי הביטחון, מה שאתה אומר, שהשר יחליט, כאילו היום השר לא יודע מה שכל חייל יודע, שחסרים 12,000 לוחמים.
אביחי אברהם בוארון:
חבר הכנסת אדלשטיין, מה שכתוב פה בסעיף, וראה לנכון, הוא לא חייב, לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון וכו', פה זה לא זה - - -
מירי פרנקל-שור:
- - - הוא כתב בסיפה, בהתחשב בכוחות הסדירים, ואנחנו מסבירים את זה בחוות הדעת. בהתחשב בכוחות הסדירים הושמט מהנוסח, הוא לא קיים כרגע.
מירי פרנקל-שור:
אז אתה לוקח את 26ה פסקה (6) ואתה מעלה אותה למקום אחר שהוא לא קשור.
יולי יואל אדלשטיין:
הוא לא קיים בנוסח, אבל אני יכול לספר לך כמה טלפונים קיבלתי וכמה האשמות בזה שאני עוכר ישראל שאני לא מאריך את השירות הסדיר ל-36 חודשים.
אביחי אברהם בוארון:
יולי, השאלה היא שאלה משפטית בסופו של דבר. האם שיקול הדעת כתוצאה מהגריעה של השורה הזאת נפגם או לא, ואני אומר שהוא לא נפגם.
מירי פרנקל-שור:
אני מבינה את סעיף 26ד ו-ה לחלוטין אחרת. סעיף 26ד מדבר על האסטרטגיה, על התפיסה, כאשר הוא צריך להסתכל בראייה הכוללת בין מתן הדיחוי לבין צורכי צה"ל, משהו עליון יותר. הוא יכול להוסיף לתנאים שב-26ה, יש פה הסמכה שהוא יכול לדבר על תלמיד הישיבה הספציפי באיזה תנאים הוא צריך לעמוד, אבל זה לא אחד מחליף את השני...
שרון ניר:
בראש סדר העדיפויות צריך להיות צורכי הצבא.
מירי פרנקל-שור:
אבל אין ספק ש-26ד זה הסעיף ששר הביטחון חייב להסתכל על כלל הצרכים, על המצב הביטחוני, על צורכי הביטחון.
אביחי אברהם בוארון:
גברתי, מה שאני טוען זה דבר כזה. 26ד קובע את העיקרון, 26ה מפרט את העיקרון לפרטים, התנאים לדחיית שירותו של מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לפי סעיף 26ד.
אביחי אברהם בוארון:
מה הם התנאים האלה? (6) תנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת חוץ וביטחון.
מטי צרפתי הרכבי:
בוארון, הוא לא כולל את צורכי הצבא, הוא לא כולל עמידה ביעדים.
שרון ניר:
במיוחד לאור העובדה שבתכליות לא הכנסתם את צורכי הצבא, הכנסתם את תכלית לימוד תורה ואת צורכי הצבא לא הכנסתם. לכן יש בזה צורך חיוני ביותר.
שרון ניר:
אדוני, אנחנו עוברים על הסעיף והמתודולוגיה שבחרת זה לעבור סעיף סעיף, גם תתי סעיפים, ולהביע את דעתנו. אני מרגישה שהפעם, אחרי שקראתי את חוות הדעת של היועצת המשפטית, שבה היו אמירות מאוד ברורות על הסעיפים האלה ועל זה שהם לא מתכתבים עם צורכי הצבא, אולי היא תגיד את זה בצורה יותר מעודנת, אני קראתי את הסיפה ...
שרון ניר:
אני שואלת אותך, אדוני, יש פה תהליך סדור, אנחנו אלה שמתנגדים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
את יודעת שלא מצביעים היום, יהיו עוד דיונים, יהיו תשובות, יהיו התייחסויות.
שרון ניר:
אז האם יהיה תיקון בסעיף הזה? לפחות תגידו לנו כי אנחנו מדברים עם עצמנו, מדברים עם היועצת המשפטית שמסכימה איתנו.
דבר שני שאני רוצה להגיד, דיבר פה חבר הכנסת פרוש על ועדת שקדי, אגב שאני לא מסכימה איתה, כי אני חושבת שכולם צריכים להתגייס בהגדרה לצה"ל בגיל 18 ואחרי זה ללמוד ואפשר ללמוד בישיבה ואפשר ללמוד -...
שרון ניר:
אבל אני אומרת שבסוף בדוח שקדי, כשניתחו שם את הנתונים אמרו שרק 30% מאותה בריכה מפורסמת של 100,000 איש לומדים תורה. אז אני אומרת לעצמי, איך זה מתכתב אם הוא מסביר לי כאן את דוח שקדי ודוח שקדי וועדה מקצועית. 70%, תביאו את היעדים לפי 70%, נתחיל להיות במקום אחר כלשהו.
מאיר אינדור:
אני התלבטתי אם לבוא. אני מתעסק בנושא של מאבקים נגד הטרור כבר כמעט 40 שנה כהמשך של הפעילות שלי בצבא. אני בא מכפר אתא. היסטוריה קצרה, היא מעידה על הכול, אבל אני פונה כעת לציבור החרדי מפה. הייתי עיתונאי ב'ידיעות אחרונות', כתב אזורי, והייתי עורך מדור גיאוגרפיה ארץ ישראל בעיתון 'היום' וכתבתי בעיתון פועלי...
אז אולי גם לא היית בסיירת מטכ"ל?
דברי דובר/ת #427 | 7 מילים
— המשך —
אז אולי גם לא היית בסיירת מטכ"ל?
דברי דובר/ת #427 | 7 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר אינדור:
לסיירת מטכ"ל הגעתי אחרי שבחטיבת השריון - - -
מאיר אינדור:
אני מתרכז. חברים יקרים, יש לי שישה חתנים, כולם לוחמי עילית, אחד מהם, לצערי, נפצע קשה ואיבד את הרגליים. יש לי נכדים, הוא מכיר אותם, אחד מ"פ.
מאיר אינדור:
עכשיו, עם כל הכנפיים האלה ששמתי עליי אני פונה לחרדים ואני אומר להם: אל תקשיבו פה לכל המערכה, כי הכול פוליטיקה. מאיפה אני יודע? בזמן ממשלת שמיר גם אז הייתה הפגנה גדולה בכיכר מלכי ישראל לגיוס חרדים. ארגנתי הפגנה נגדית, פרוש זוכר את זה, למען עולם התורה, והיו שם שני טייסים, אחד הרץ שאיבד את הרגליים שלו ...
מאיר אינדור:
בסדר, נתת להם לדבר הרבה והם מדברים פה כל הזמן. כמעט לא בא לפה ציבור ציוני דתי פה לדבר בזכות לימוד התורה.
מאיר אינדור:
על הסעיף עצמו אני אדבר. כל הסיפור המשפטי הוא חרטא ברטא. בצוהריים היה פה דיון על נושא שחרור מחבלים ופתאום אנחנו רואים איך בית המשפט מתמלא ענווה כשצריך לשחרר מחבלים ואו אז כל נושא החוק נעלם. אני ראיתי. הייתי בוועדת שמגר, אמרו את הדברים האלה. אתם צריכים להבין, הנושא המשפטי הוא רק בא לבטא את המחלוקת, לת...
בועז, תן לו, הוא לא מדבר פוליטיקה, הוא מדבר על הסעיף.
דברי דובר/ת #446 | 11 מילים
— המשך —
בועז, תן לו, הוא לא מדבר פוליטיקה, הוא מדבר על הסעיף.
דברי דובר/ת #446 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר אינדור:
אני לא אזכיר ששטרן גם את ישיבות ההסדר מוכן לפרק, נכון, שטרן? אלעזר, אתה נגד ישיבות ההסדר.
אני אתייחס למה שאתה אומר אחר כך.
דברי דובר/ת #448 | 7 מילים
— המשך —
אני אתייחס למה שאתה אומר אחר כך.
דברי דובר/ת #448 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר אינדור:
תודה שעזרת לי. אני הקמתי את שראל והקמתי פרויקט שומר ישראל. פה על השולחן אני שם, יש פרויקט שבו היו חרדים ונסגר אחרי עשר שנים. תנו לי להקים אותו מחדש, תנו לי להקים פה דבר חדש ישן ותהיה מסגרת גם לאלה שלומדים תורה ותוך כדי זה יוכלו להגן. תודה רבה לך שנתת לי את רשות הדיבור.
תודה שדיברת רק על סעיף 26ה.
דברי דובר/ת #450 | 6 מילים
— המשך —
תודה שדיברת רק על סעיף 26ה.
דברי דובר/ת #450 | 6 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
חיים דרעי:
שלום. אני אתחיל מזה שאני פעם ראשונה בכנסת ובכלל בוועדה. זכיתי שאשתי דוברת הרבה יותר רהוטה ממני אז אני מאוד אקצר ואני אשתדל לדבר בשם סעדיה. אתחיל ככה, אני אבא של סעדיה דרעי, ה' ייקום דמו, שנהרג לפני שנה וחצי במרכז רצועת עזה. אני לא אדבר על הסעיף המדובר, אבל איך שהוא שמו של סעדיה נקשר לדיון הזה, לוויכ...
חיים דרעי:
זה לא ויכוח בין הימין לשמאל, זה ברור לי, ואיך שהוא אני קצת מצטער על זה שתלמיד חכם, אברך, נקשר לסערה, לוויכוח בתוך עם ישראל כשהוא בעצמו היה הפוך מזה, הוא היה איש של חיבורים. סעדיה בשנים האחרונות התחבר מאוד לרב יהודה לאון אשכנזי, המניטו, ומשפט שהיה שגור בפיו של מניטו היה: חבר'ה, אי אפשר להיות נורמליים...
חיים דרעי:
בקשר לסעדיה, הרבה אני שומע בזמן האחרון, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח, זה אתם תדעו לעשות, אבל במסגרת הוויכוח הזה נאמר לו לא מעט פעמים שאי אפשר לשלב ועל זה אני מוחה. אני מוכן לקבל שיש ויכוח, אני מוכן לקבל שיש אנשים שרוצים גם ללמוד תורה, זאת מציאות שקיימת, אבל להגיד שאדם שמשרת בצה"ל הוא ייפול? זהו שקר. ס...
יעקב אשר:
אני יכול לבקש מילה אחת, אדוני?
היו"ר בועז ביסמוט:
אחרי משה סעדה. גם טור פז לא דיבר עדיין. אתה רוצה גם לדבר, אני מניח.
גם ביחס למה שיוחס לי כאן.
דברי דובר/ת #464 | 6 מילים
— המשך —
גם ביחס למה שיוחס לי כאן.
דברי דובר/ת #464 | 6 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
לגופו של עניין, עברתי על זה. אני מדבר על הסעיף, אני לא אדבר מפוזיציה, אני מדבר על המהות. כל הבקשה היא לעגן את שיקול הדעת של שר הביטחון. זה לא פוגע בחרדים כהוא זה, כי שר הביטחון שוקל את השיקולים שלו ובתוך השיקולים הוא לוקח גם את זה, זה בסדר, זה לא מונע מלקבל דחיית שירות, זה לא מונע מאף אחד, חרדי שעומ...
יעקב אשר:
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משהו דווקא באמת אחרי הדברים המרגשים של אבא של סעדיה, ה' ייקום דמו. אני לא יודע בשם מי אומרים דברים או מה, אין שום ספק שסעדיה ה' ייקום דמו הוא קדוש ונמצא ליד כיסא המלכות, אין ספק שבחייו התורה שהוא למד הייתה תורת אמת ותורה של כולם. בלימוד התורה שלו, בהליכות שלו, במידות ש...
משה טור פז:
אדוני, אני רוצה ברשותך להתחבר פה לדברים של אבא של סעדיה ולהזכיר את המודל שנדמה לי שפשוט לא הזכרנו אותו. חז"ל אומרים שברשימת גיבורי דוד מופיע עדינו העצני והם מחדשים לנו שדוד המלך הוא עדינו העצני, כשהיה יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ וכשהיה לומד תורה היה מעדן עצמו כתולעת.
כשאני הייתי בחור ישיבה והייתי ...
משה טור פז:
הם מראים שזה אפשרי. ביחס לסעיף 26ד, אני רוצה לומר ככה. קודם כל בעיניי יש פה בעיה, כמו שאמר משה סעדה, אי התייחסות לעמידה או אי העמידה ביעדי הגיוס, אי ההתייחסות להתחשבות בצורכי הביטחון ואי ההתחשבות בהיקף הכוחות הסדירים הנדרשים על ידי צה"ל, וגם אי ההתייחסות ליעד הגיוס השנתי שקבעה הממשלה. כל אלה בעיניי ...
איילת עירון:
החברה האזרחית יכולה לדבר? אני צריכה לצאת לילדים, אשת מילואימניק.
אפשר, רם בטח נותן לה.
דברי דובר/ת #473 | 5 מילים
— המשך —
אפשר, רם בטח נותן לה.
דברי דובר/ת #473 | 5 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אז בוא נעשה דבר כזה, שיהיה סדר. אשת מילואימניק שצריכה לצאת הביתה, את לפני הכול.
איילת עירון:
אני מייצגת את פורום נשות המילואימניקים. בעלי כרגע בסבב, חגגנו כרגע את חנוכה, פעם שלישית שהוא בחנוכה לא נמצא. ערב חמישי של חנוכה זה יום נישואים שלנו, אז לא עשור, לא 11 ולא 12 היינו ביחד. בת דודה שלי בדיוק מסיימת מילואים, מאמצע אוגוסט, אז היה לה אוגוסט, היה לה החגים של ספטמבר ועכשיו את חנוכה והיא מסיי...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע לי. היא תסיים, אני מאפשר. אבל אני אומר לדוברים הבאים, לסעיף עצמו.
יעקב אשר:
לדוברים שכבר דיברו, היא לא דיברה.
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, גברתי. דווקא מעניין ואני שומע בקשב רב ובעניין רב, אבל להבא, לסעיף עצמו.
איילת עירון:
הסעיף עצמו מדבר על לימוד התורה. בחומש דברים הכאב של משה שיוצא מהפסוקים מבקשת גד וראובן שמבקשים להבדיל את עצמם מהכלל אך הם ממהרים להבהיר, אנחנו נצא חלוצים. אני מביעה אכזבה שצריך להביא חוק כדי לגייס חלק מעם ישראל.
במסע ישראלי, שהוא תהליך שאנחנו עוברים בתיכונים בישראל, שהוא חלק מתהליך הגיוס, אנחנו עובר...
איילת עירון:
ו-ד, ואני מתייחסת גם ל-ה כי לא אוכל להישאר כדי לשמוע, גם בתיקון של היועצת המשפטית לממשלה אנחנו לא רואים התייחסות לחזרה של פיקוח. יש פיקוח על ישיבות ההסדר, על שהייה בישיבה ועצם הלימוד, וכרגע הפיקוח היחיד שיש על 45 השעות השבועיות של לימוד התורה הוא ההצהרה של אותו תלמיד ישיבה.
יוסי פוקס:
לא, זה שני סעיפים שונים, יש גם פיקוח וגם הצהרה.
מירי פרנקל-שור:
יש פרק שלם על פיקוח בהצעת החוק. אפשר לדון בעניין, אבל יש התייחסות בהצעת החוק. אנחנו נגיע לזה ונדון.
ארז בן עזרא:
אני נמצא פה שנה וחצי, מילואימניק, אבא לשלושה חיילים, שניים מילואימניקים, אחת סדירה. קודם כל הצעה. אתה נותן לנו לדבר, אבל אנחנו מרגישים שזה לא אפקטיבי, רק הצעה לסדר, מזמן לא נפגשנו, אנחנו מרגישים שלנציגי החרדים יש אליך דלת פתוחה או קשר ישיר, אנשים שיושבים פה, אנחנו מרגישים שאנחנו הנפגעים - - -
ארז בן עזרא:
בסדר, אוקיי, בזה זה הסתיים. אנחנו רוצים להיפגש שוב כי רוצים שזה יהיה אפקטיבי.
ארז בן עזרא:
מאה אחוז, תודה רבה. אני אדבר, לא על הסעיף עצמו כמו על הדיון על הסעיף.
ארז בן עזרא:
בסדר, קיבלתי. לגבי הדיון על הסעיף, לא על הסעיף עצמו, אני מוחה על הטרמינולוגיה שמשתמשים בה, הצבא צריך, הצבא מסכן, הצבא לא יכול. תקשיבו, מי שפה נושא בנטל זה לא הצבא, זה הצעירים שלנו. אני מבקש שכל הזמן תזכירו לעצמכם שלא מדובר פה ב-12,000 מקומות חסרים, מדובר פה על צעירים שלנו שתיכף או מתגייסים, או בסבב ...
רם בן ברק:
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני לא הייתי כאן רוב הדיון, לצערי הרב, אז יכול להיות שאני אתפרץ לדלת פתוחה, אבל אני רוצה לשאול אותך האם הסברת כאן מה הסיבה שהורדתם את הסעיף הזה, למה ביטלתם את הסעיף של להתחשב בצורך ביטחוני. מאיפה זה הגיע?
אבל הוא צודק, לא ניתנה כל תשובה.
דברי דובר/ת #502 | 7 מילים
— המשך —
אבל הוא צודק, לא ניתנה כל תשובה.
דברי דובר/ת #502 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אני יכול לקבל תשובה? זו שאלה אליך, אדוני.
היו"ר בועז ביסמוט:
כן, השאלה נשאלה. אמרתי, אנחנו נתייחס. בבקשה תמשיך. אנחנו לא פה בשאלות תשובות, פה מכירים דיון - - -
אתה יודע כמה דיונים אני כבר שומע שנתייחס ואני לא שומע התייחסות?
דברי דובר/ת #506 | 12 מילים
— המשך —
אתה יודע כמה דיונים אני כבר שומע שנתייחס ואני לא שומע התייחסות?
דברי דובר/ת #506 | 12 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
נכון, יהיו תשובות. יש לי חדשות בשבילך, יש עוד הרבה דיונים, יהיו עוד הרבה שאלות ויהיו תשובות לכל שאלה.
רם בן ברק:
אני חושב שלהוריד את הסעיף של צורך ביטחוני ולא להתחשב ביעדי הגיוס השנתיים, אני חושב שהורדה של זה מייתרת את היכולת לגייס כמעט בצורה מוחלטת.
אני רוצה גם לפנות לחבריי החרדים. אני מבין שאתם בטוחים בזה שהתפילה בישיבות מחזקת את הביטחון של ישראל - - -
זה לא נכון, עובדה שהם הולכים לבית חולים גם, לרופאים, לא רק התפילות.
דברי דובר/ת #511 | 13 מילים
— המשך —
זה לא נכון, עובדה שהם הולכים לבית חולים גם, לרופאים, לא רק התפילות.
דברי דובר/ת #511 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
גם בועז הולך לבית חולים, הוא לא רק מתפלל.
דברי דובר/ת #514 | 9 מילים
— המשך —
גם בועז הולך לבית חולים, הוא לא רק מתפלל.
דברי דובר/ת #514 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אני שומע כל הזמן, אדוני היושב ראש, שעצם הדבקות בלימוד מחזקת את עם ישראל. אגב אני לא מתווכח עם זה, אני לא יודע, אין לי מושג לשפוט את זה, אבל אני רוצה לשאול אתכם, החרדים, האם זה משנה אם יתפללו 1,000 במחזור או שחייבים 7,833 במחזור?
רם בן ברק:
זה קשור לסעיף, ברור, את מי מגייסים, איזה שאלה. זה ברור. ברור שזה קשור.
בועז, זה שישב על הכיסא שלו קודם הוא יושב ראש פורום אלמגור, איך מה שהוא דיבר קשור לסעיף הזה? והוא דיבר רבע שעה.
דברי דובר/ת #518 | 23 מילים
— המשך —
בועז, זה שישב על הכיסא שלו קודם הוא יושב ראש פורום אלמגור, איך מה שהוא דיבר קשור לסעיף הזה? והוא דיבר רבע שעה.
דברי דובר/ת #518 | 23 מילים
◂ 112 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אני שואל. אני חושב שזה מאוד קשור לסעיף מפני שמדובר על מי מגייסים ומי לא ומה הם הקריטריונים.
רם בן ברק:
אני שואל את חבריי ואני מצפה לקבל תשובה, האם תפילה של 5,000 טובה יותר מתפילה של 3,000? והאם תפילה של 1,000 ממש רציניים לא יכולה להיות כמו תפילה של 10,000 שיילכו לצבא? אדוני, אתה יכול לענות לי?
יעקב אשר:
אתה שואל שאלה כזו קשה, אני חייב לחשוב על זה.
רם בן ברק:
לא, אני שואל ברצינות, אני מבין שהתפילה היא דבר מאוד חשוב, אני מקבל את זה, אבל האם לא מספיק שנקבע ש-1,000 יתפללו במחזור? הם לא יוכלו להחזיק אותנו?
מאיר כהן:
אני רוצה לדבר לאבא של סעדיה זיכרונו לברכה, חיים. אני הייתי בשבעה, אני זוכר שעמדנו שם כולם, כל מי שהיה שם, ימין ושמאל, חרדים היו שם, כולם עמדו עם דמעות בעיניים, שמענו את הדרשה שלך וזה ריגש אותנו מאוד. צר לי שפטרו אותך בזה שהבן שלך ז"ל הלך אחרי רבותיו והבנים שלנו בוחרים ללכת אחרי הרבנים שלנו. צר לי, ז...
יעקב אשר:
למה אתה אומר את זה? חצוף. חצוף, משחק בדם שלהם.
מאיר כהן:
אני יכול להגיד מה שאני רוצה ואתה חצוף ותסתום את הפה שלך.
מאיר כהן:
מספיק, במקום לסתום את הפה שלך, יושב כאן - - -
מאיר כהן:
יושב כאן אבא שכול ואתה אומר לו על רבותיו.
יעקב אשר:
תתבייש, אל תדבר עליי. הוא דיבר על רבותיו וגם אני דיברתי על רבותיי, כן.
יעקב אשר:
אל תעשה עליהם סיבוב. מאיר, זה לא מתאים לך.
מאיר כהן:
אתם יושבים כאן ומרשים לעצמכם להגיד מה שאתם רוצים.
מאיר כהן:
המחוצף, אני כמעט בכיתי כשאתה דיברת אליו.
יעקב אשר:
אתה בכית? רק לך יש רגש, לנו אין רגש, כלום.
מאיר כהן:
אין לך רגש אם אתה ככה מדבר. תלמדו לשתוק, לפחות תשתוק.
יעקב אשר:
אל תחנך אותי, אני הולך בדרך של אבא שלי וסבא שלי, אתה לא הולך בדרך הזאת.
יעקב אשר:
מה, הוא יגיד עליי שאני פגעתי בו? תתבייש.
מאיר כהן:
כנראה שבאמת אתה מרגיש שפגעת בו.
היו"ר בועז ביסמוט:
תקשיבו לי עכשיו שניכם. עצם העובדה שהמשפחה עכשיו עזבה את הוועדה, גועל נפש.
היו"ר בועז ביסמוט:
עצם העובדה שהם יצאו. תקשיבו מה שעשיתם. דיברת על השבעה, אני הייתי בהלוויה, זה היה ביום שישי, היינו בעשרות, מאות הלוויות, לא יודע בכמה הלוויות היינו בשנתיים האלה, כשהצטרפתי לפוליטיקה לא האמנתי שאני אהיה בכל כך הרבה הלוויות בחיים שלי. הלוויה קורעת, כמו כל ההלוויות. אתה עומד שם, עמית הלוי היה לידי ואתה ...
יעקב אשר:
אל תגיד שמתם, בועז, אל תגיד שמתם. הוא לחץ לי את היד והוא אמר לי יישר כוח ואני אמרתי לו יישר כוח.
יעקב אשר:
הוא מנסה להדליק פה. הוא סוחר בדם.
מאיר כהן:
לצערי הגדול עוד הרבה משפחות מרגישות מבוישות ממה שמתנהל כאן.
מאיר כהן:
הם והרבנים שלהם ולנו יש את הרבנים שלנו.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאיר, אין לאף אחד מונופול, לא על השכול, לא על העצב, לא על החמלה, לא על הביטחון, לא על השלום. מספיק עם זה, די.
מאיר כהן:
באשר לסעיף הזה, להפסיק עם זה, אתה יודע מתי נפסיק עם זה?
מאיר כהן:
כשחוק ההשתמטות הזה, החרפה הזאת תרד מכאן.
היו"ר בועז ביסמוט:
בושה וחרפה? אני מאוד גאה בו. ואין לי בעיה, אני מסתכל על כולכם ואני מאוד גאה בו.
משה טור פז:
אז תתבייש לך. אין לך מה להתגאות בו, אל תתגאה בו.
משה טור פז:
תוריד את הראש כשאתה מדבר עליו, בושה וחרפה של חוק.
מירב כהן:
בן אדם אחד אתה לא מגייס. אתה ממסד השתמטות.
היו"ר בועז ביסמוט:
עם ישראל זה לא ערוצי הטלוויזיה וזה לא אתם. עם ישראל זה לא מה שאני שומע כאן.
מאיר כהן:
ביסמוט, אם אתה מקבל שבחים ואתה חושב שאתה גאה בחוק הזה - - -
מירב כהן:
אין לך במה להתגאות. אתה צריך להתבייש פה.
משה טור פז:
כמו שלפרוש אין במה להתגאות. לפחות תתביישו.
משה טור פז:
יעקב אשר, לא שמת לב, אבל הבריחה היא עליך. הבן אדם יצא למלחמה אחרי שהוא למד תורה פי עשרה ממך ומהילדים שלך ומהנכדים שלך, אז תתבייש לך.
משה טור פז:
הוא לפחות הבת שלו משרתת בצה"ל, לפחות זה. אפילו אין לך את זה, על מה אתה מדבר?
משה טור פז:
מי שמשתמט ממלחמה צריך להתבייש. תתבייש.
היו"ר בועז ביסמוט:
משה טור פז, שמענו. משה טור פז, אתה בקריאה ראשונה. בבקשה, מאיר כהן ואחריו ינון אזולאי. מספיק כבר, די. מה זה הדבר הזה? בלתי נסבל. מאז שאני בפוליטיקה אני רק צריך להתבייש כל הזמן. תגידו, נפלתם על הראש?
משה טור פז:
עז פנים. אל תהיה עז פנים, בושה זו תכונה חשובה.
מאיר כהן:
לגבי הסעיף, אני רואה בסעיף הזה סעיף שהוא מסכן את כל החוק הזה. אני חושב שמי שכתב את הסעיף ונתן לשר הביטחון, אני הקשבתי למה שאמר חבר הכנסת לגבי סעיף (6), אני חושב שהוא צדק, הוא הבין את הסעיף הזה, הסעיף אומר שלא רק מה שכתוב ב-(4) ו-5), אלא (6) בא ואומר שתנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והב...
רם בן ברק:
ואם ועדת החוץ וביטחון לא תאשר את זה יחליפו את הראש.
מאיר כהן:
הוא יכול לבוא לשר הביטחון ולהחליט על עוד הרבה אנשים שהוא לא מגייס אותם, ואתה השלמת.
או את שר הביטחון, גם את שר הביטחון אפשר להחליף.
דברי דובר/ת #631 | 10 מילים
— המשך —
או את שר הביטחון, גם את שר הביטחון אפשר להחליף.
דברי דובר/ת #631 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה ככה הולך, אם לא יחליפו את שר הביטחון, אם לא, יחליפו את יושב ראש הוועדה.
דברי דובר/ת #633 | 16 מילים
— המשך —
זה ככה הולך, אם לא יחליפו את שר הביטחון, אם לא, יחליפו את יושב ראש הוועדה.
דברי דובר/ת #633 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דרך אגב אם יחליפו את הרמטכ"ל. זה הכול תלוי.
דברי דובר/ת #636 | 9 מילים
— המשך —
דרך אגב אם יחליפו את הרמטכ"ל. זה הכול תלוי.
דברי דובר/ת #636 | 9 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
נבנה ועדה מיוחדת. המזכיר של הממשלה יבוא לפקח. מה הממשלה עושה כאן? אתם זרוע מבצעת, לא? מה, אתם באים להשגיח עלינו? אני לא מצליח להבין את זה.
רם בן ברק:
מה עושים כאן משרד הביטחון והממשלה? אתם זרוע מבצעת, באתם לפקח עלינו. מה זה הדבר הזה?
רם בן ברק:
שם יושב שר התקשורת, כאן יושב מזכיר הממשלה. מה זה הדבר הזה? הייעוץ המשפטי, את מכירה דבר כזה?
רם בן ברק:
את זוכרת מקום שבוועדת חוץ וביטחון יושבים ומשקיפים על מה שקורה?
רם בן ברק:
לא, אני שואל אותך, אדוני, איפה העצמאות של הוועדה הזאת?
היו"ר בועז ביסמוט:
רם בן ברק, אני קובע, והם יושבים פה ולהזכיר לך שהם ישבו פה גם כשלא הייתי יושב ראש.
רם בן ברק:
הם פה בשביל להשגיח עליך, אל תתבלבל.
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. רם, רק - - -
דרך אגב זה מה שהוא אומר, שהם ישבו פה גם להשגיח על יולי וכשהוא לא התיישר - - -
דברי דובר/ת #656 | 19 מילים
— המשך —
דרך אגב זה מה שהוא אומר, שהם ישבו פה גם להשגיח על יולי וכשהוא לא התיישר - - -
דברי דובר/ת #656 | 19 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
כן, הם לא אהבו את מה שהם ראו, לכן החלפתם כיסאות.
משה טור פז:
יולי לא היה ילד טוב, אז החליפו אותו, אוי אוי אוי.
יעקב אשר:
הם יושבים פה כי היועצת המשפטית לממשלה לא מוכנה שהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון יבוא לפה. זאת האמת. מה לעשות? גלי בהרב מיארה לא מוכנה שיבוא הייעוץ המשפטי.
משה טור פז:
מזל שיש את מי להאשים. יעקב אשר, אתה יודע למה אנשים מתחתנים? כי אי אפשר להאשים בכל דבר את הממשלה. יאללה, נו, רדו מהיועמ"שית.
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. לגבי סעיף 26ד. עלו פה טענות למה הורד הנוסח שנקרא אותו כמו שהיה, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון והיקף הכוחות הסדירים. רק להזכיר לכולם, כשהנוסח הזה היה בכחול אז היה בהחלטת הממשלה היעדים. זה לא היה בחוק, לא היו סנקציות אישיות ולא סנקציות מוסדיות כמו שיש עכשיו.
ינון אזולאי:
נראה לי שאני כיבדתי את כולם ולא הפרעתי לאף אחד.
רם בן ברק:
כמו שיש עכשיו? בעוד שנה וחצי, רק תדייק.
ינון, לי יש הרבה כבוד. למה תמיד - - -
דברי דובר/ת #666 | 10 מילים
— המשך —
ינון, לי יש הרבה כבוד. למה תמיד - - -
דברי דובר/ת #666 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
תדייק, ינון. הסנקציות יהיו בעוד שנה וחצי מיום תחילת החוק.
ינון אזולאי:
ממש לא. רם, לא מתאים לך לא לקרוא חוק. אני יודע שאתה לומד חומר לפני שאתה נכנס לוועדה. אני יודע ואני יודע שגם בחומר שקראת ראית שיש סנקציות שחלות במיידי ויש סנקציות שחלות אם לא עמדו ביעדים. אני יודע שאתה יודע את זה וזו רק טעות שאמרת.
למה תמיד ינון עונה לנו על השאלות ומסביר את החוק? סתם אני שואל.
דברי דובר/ת #669 | 13 מילים
— המשך —
למה תמיד ינון עונה לנו על השאלות ומסביר את החוק? סתם אני שואל.
דברי דובר/ת #669 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כי גם אני מכין חומר לפני שאני נכנס. כמו שאתה מכין גם אני מכין.
מאה אחוז, ינון. אתה עונה על שאלות שהפניתי ליושב ראש.
דברי דובר/ת #671 | 10 מילים
— המשך —
מאה אחוז, ינון. אתה עונה על שאלות שהפניתי ליושב ראש.
דברי דובר/ת #671 | 10 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לכן כשהיו היעדים נמצאים בהחלטת הממשלה ולא היו סנקציות והיעדים היו גם לאורך שנים, עד שנת 2035, שאנחנו מקווים שלפני זה עוד יבוא המשיח, לכן שם היה שיקול רחב יותר לשר הביטחון, כי גם היעדים היו נמוכים, סנקציות לא היו.
כרגע בהצעת החוק שמונחת בפנינו יש יעדים בחוק, יש סנקציות בחוק, סנקציות לא פשוטות, גם איש...
רם בן ברק:
יש לי שאלה, לא בהתרסה. האם אם המצב הביטחוני יחמיר או אם יהיו איזה אירועים, שר הביטחון יכול להגדיל את היעדים?
ינון אזולאי:
תקראי לזה ככה, אוקיי. הציפייה שלי הייתה שהיועצת המשפטית תבין והיא הבינה.
ינון אזולאי:
רם, קודם כל אני בא ואומר שביעדים הקיימים כרגע יש יעדים שאנחנו יודעים להביא אותם, היעדים האלה גם אנחנו אומרים שזה לא פשוט, וביעדים האלה אנחנו אומרים, ואמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים, מי שיושב ולומד ימשיך לשבת ללמוד ומי שלא, אמרנו, הוא יצטרך ללכת לצבא. אמרנו את זה, יכול להיות שאני חולק על חברי מאיר פרו...
רם בן ברק:
אז אם כולם ילמדו אף אחד לא יילך לצבא?
ינון אזולאי:
אני לא מוכן דבר אחד, שמי שרוצה לשבת וללמוד נוציא אותו. אין דבר כזה, מי שיושב ולומד יושב ולומד. אני חושב שגם פה כולם אמרו את זה. כל פעם אומרים לי: אז תגידו. אז אנחנו אומרים את זה וגם אתם אמרתם.
ינון אזולאי:
אתם אמרתם את זה ואגב גם הארגונים אמרו: רק תגידו.
לא נכון. לא נכון. לא ההורים השכולים, לא רבנים של הציונות הדתית, לא אמרו את זה.
דברי דובר/ת #684 | 16 מילים
— המשך —
לא נכון. לא נכון. לא ההורים השכולים, לא רבנים של הציונות הדתית, לא אמרו את זה.
דברי דובר/ת #684 | 16 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
היות שעשינו שינויים בחקיקה עצמה, בגופו של חוק, ולא בהחלטת ממשלה, לכן נכון יותר להשאיר את הסעיף הזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. גאולה פארן מחוג פרופסורים לחוסן לאומי. בבקשה, גאולה בזכות דיבור.
גאולה פארן:
יש לי משהו קצר מאוד להגיד, משהו עקרוני.
היו"ר בועז ביסמוט:
על הסעיף עצמו. אבל במקרה הספציפי הזה לפחות היית מספיק הגונה להגיד שאת רוצה לדבר. אז בבקשה, בקצרה.
גאולה פארן:
אני רוצה לדבר על עצם קיום חוק גיוס, על העובדה שלראשונה יש הבנה עקרונית של החרדים, רבניהם ומנהיגיהם, שאי אפשר להמשיך ככה. הציבור נמצא בנקודת רתיחה והשינוי חייב לקרות. החוק מסמן נקודת פתיחה לגיוס חרדים ולא משנה כמה יתגייסו בשנה הראשונה, כמה בשנייה ואילו סנקציות יופלו.
אני לא אכנס פה לסעיפי החוק כי בוו...
יעקב אשר:
זה בהתחלה שקט כי חושבים שמדברים בעדם, ברגע שהם מבינים אחרת טראח.
לא, כששמענו חוסן לאומי אנחנו יודעים ישר.
דברי דובר/ת #696 | 7 מילים
— המשך —
לא, כששמענו חוסן לאומי אנחנו יודעים ישר.
דברי דובר/ת #696 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני מסביר ליעקב אשר.
דברי דובר/ת #698 | 5 מילים
— המשך —
לא, אני מסביר ליעקב אשר.
דברי דובר/ת #698 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גאולה פארן:
אז מה אם אתה יודע? גם אני יודעת מי אתה ומאיפה אתה בא.
נכון, אמרתי. לא, אמרו פרופסורים ואמרו שאת ד"ר. אמרו פרופסורים, חשבתי פרופסור.
דברי דובר/ת #700 | 12 מילים
— המשך —
נכון, אמרתי. לא, אמרו פרופסורים ואמרו שאת ד"ר. אמרו פרופסורים, חשבתי פרופסור.
דברי דובר/ת #700 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר, מה קרה לך? מה רוצים ממך? מה היא יודעת עליך?
תשאל אותה, אני מבקש שהיא תגיד מה היא יודעת עליי.
דברי דובר/ת #702 | 10 מילים
— המשך —
תשאל אותה, אני מבקש שהיא תגיד מה היא יודעת עליי.
דברי דובר/ת #702 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אין לי שום דבר להסתיר, שהיא תגיד מה היא יודעת עליי.
דברי דובר/ת #704 | 12 מילים
— המשך —
אני אין לי שום דבר להסתיר, שהיא תגיד מה היא יודעת עליי.
דברי דובר/ת #704 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גאולה פארן:
ואז אם תקום ממשלת שמאל, במידה שזה יידחה לאחר הבחירות, היו סמוכים ובטוחים שהחרדים יקבלו כל מה שהם רוצים ובלבד שהם יצטרפו לממשלה.
אתה הבנת את הפוליטיקה?
דברי דובר/ת #706 | 4 מילים
— המשך —
אתה הבנת את הפוליטיקה?
דברי דובר/ת #706 | 4 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
גאולה פארן:
ספוילר, הם יעדיפו בלי חוק גיוס. כדברי שולמית אלוני בזמנה, בשביל השלום אני מוכנה לחבוש גם שטריימל, כדי שתקום ממשלת שמאל.
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, גאולה, בקצרה. יש לנו עוד עשר דקות הפסקה. תנו לה לסיים, יש עוד אורחים פה, יש שיגידו דברים שאתם אוהבים יותר או מתחברים יותר ויש פחות, לכבד את הדוברים ותנו לה לסיים. בבקשה, גאולה.
גאולה פארן:
ובמקרה שתקום ממשלת ימין לאחר הבחירות סוגיות חדשות יעסיקו אותה וידחו את הישנות שלא צלחו, החוק יתמסמס, יידחק ולא יבשיל כדי להיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. או אז נראה מי באמת רצה לתקן את העיוות הזה מדברי ימי ישראל ומי רצה לעשות בו שימוש פוליטי לצורך ניגוח הממשלה והפלתה. מה שיקרה בשורה התחתונה הוא של...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לשמוע על הסעיף עצמו. קואליציית המשרתים, לילך אידלברג. זו את?
לילך חיים אידלברג:
אני רוצה לדבר לגופו של הסעיף, אבל בשביל זה אני רוצה לחזור לשאלה, ואולי הייעוץ המשפטי יוכל לענות. אנחנו דיברנו פה לפני מספר דיונים על סעיף המטרה, על תכלית החוק. אמרנו שבתכלית החוק לא הייתה שום התייחסות לנושא של צורך ביטחוני, לנושא של הצרכים של צה"ל. מזה נגזר גם כל ההמשך, כי אם אנחנו מדברים היום על סמ...
יעקב אשר:
תלוי איזו ממשלה יהיה לך באותו זמן.
יעקב אשר:
תבחרי ממשלה ואז נשנה את החוק כל פעם.
לילך חיים אידלברג:
חבר הכנסת אשר, הממשלה הזו היא זו שבחרתי בה, פשוט ולעניין. יותר בייס ממני אין.
מה קרה לך? יעקב, דבר, הפתיעה אותך.
דברי דובר/ת #726 | 7 מילים
— המשך —
מה קרה לך? יעקב, דבר, הפתיעה אותך.
דברי דובר/ת #726 | 7 מילים
פרוטוקול 518
— 2025-12-23
(325 דברי דובר/ת)
בועז, הצטרפו אלינו הורים שכולים.
דברי דובר/ת #3 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
בכלל לדעתי, אדוני יושב-הראש, צריך לתת לארגוני חברה אזרחית שנמצאים כאן מהבוקר, הרבה מאוד אנשים. לתת להם להתבטא.
היו"ר בועז ביסמוט:
בינתיים הזכרת. אז אני רק אגיד לך שבזמן ששהייתה המליאה, פה אולי אני אגיד איזה מילה. לא קשור לכנסת, קשור לפרק הקודם. עיתונאי ספורט, אבי מלר, מכירים? ערוץ הספורט, כתב מעריב. אחד האנשים באמת היותר מקסימים ויותר מדהימים. עבדתי איתו ממש בתחילת הדרך, אני מדבר אתכם על תחילת שנות ה-80, אבי מלר. אפרופו, אתה י...
אתי פרץ:
קודם אני רק אמשיך בתמצית את ההצעה שלי וכאן אני באמת מבקשת להגיד את זה ברמה של הערה וחלילה, יש פה שתי עורכות דין מנוסות, רציניות מאוד ויו"ר ועדה. אני כן רוצה להציע סוויץ' שלם בכל התהליך של החוק הזה. אני רוצה להציע שכל הפרק שנוגע לפירוט הישיבות וכל המפרט כולו יוצא מהחוק הראשי. ותקשיבו עד הסוף בבקשה. א...
לא אמרתי כלום.
דברי דובר/ת #9 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתי פרץ:
לא, כי אתה צריך לראות את המימיקה שלך. אני רגישה, סליחה.
לא, סליחה, אני מאוד בעד להוציא את זה מהחוק.
דברי דובר/ת #11 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, פנית אליי. שלושת רבעי מהחוק הזה אם היו הולכים על מכסות ולא על יעדים.
דברי דובר/ת #13 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתי פרץ:
בבקשה. סליחה, אני מתנצלת. אני מבקשת סליחה ומחילה שנפלתי ממך.
כל התרגילים המסריחים האלה איך מגדירים חרדי וכמה אחוזים ומי שומר שישיבה ומי לא שומר בישיבה ומה עושה ועד הישיבות.
דברי דובר/ת #15 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתי פרץ:
אדוני, אתה מרשה לי להמשיך? כי אנחנו מוגבלים בזמן.
עכשיו כן. לא, לא גוזלים זמן.
דברי דובר/ת #17 | 6 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
אתי פרץ:
כל מה שנאמר כרגע אני לא בעד ולא נגד, לא עם הטון ולא עם הסגנון ולא עם התוכן. אני רוצה שתקשיבו רגע לקטע שאני רוצה להציע. כל הפרק הזה יעוגן במספר משפטים שמכניסים את הישיבות באזכור בגוף החקיקה הראשית. תכף אני אגיד על עוד מפרט. צו של שר הביטחון, ואני רוצה להעיר פה לכולם, חוק הוא לא עניין של פוזיציה ולא פ...
אתי פרץ:
תודה, אני מעריכה את זה מאוד. חייבים לעגן תחולה, תקופת מעבר, התחלה וסוף. זה לא יכול להיות חקיקה נזיל לחלוטין. ודבר נוסף ובזה אני מסיימת, אנחנו חייבים גם לעגן את העניין של הסנקציות ברמה שהם כאלה שהם מדידים. וכאלה שבמועד מסוים חלות כל הסנקציות, כמו על כל מלש"בניק שלא מתייצב.
לכן במשפט האחרון אני פונה א...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. מי מבין הח"כים טרם התייחס לסעיף 26ד? מישהו מבין הח"כים שיושבים כאן? בבקשה, נעבור ל-26ה.
דרור גרנית:
כן. ברשות אדוני רגע אני רציתי להשלים התייחסות ביחס לדברים שאמרתי קודם, כי לא הספקתי.
דרור גרנית:
כמה נקודות רגע על הקושי שסעיף 26ד מייצג בעייני. כי בעצם סעיף 26ד, אמרתי קודם, הוא בעצם בעיניי סעיף הליבה של כל ההסדר. זאת אומרת, הוא הסמכות המינהלית הראשית והעיקרית שמופעלת פה. וחוץ מהדיון הארוך שהיה פה על השאלה, על הקריטריונים והתניית שיקול הדעת של השר, צריך להגיד שיש בסעיף הזה עוד כמה רכיבים שהם ב...
מירב כהן:
זה ששואלים אותו 'אתה רוצה לא להתגייס?' זה לא שוויוני.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא שאלתי אותך. גברתי, לא שאלתי אותך. אני יודע - - - שהיית בקריאה ראשונה ואז לא ידעתי לספור עד שלוש. אז את בקריאה.
שרון ניר:
אבל זה דיון נוסף, זה דיון אחר.
גם את לא דיברת, קארין.
דברי דובר/ת #37 | 5 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
בעוד שההסדר הבסיסי של חוק שירות ביטחון אומר כל בן 18 יתכבד, יתייצב וישרת, פה אומרים ביחס לאוכלוסייה החרדית בחלק הזה, אומרים בן הציבור החרדי עומדת לו האפשרות לבחור או שהוא בא להתגייס לשירות או שהוא יכול לבקש לדחות את שירותו. אז עצם הדבר הזה הוא ההסדר הלא שוויוני.
יוסי פוקס:
מה לא שוויוני? יש חוות דעת תומכת שלכם בחוק המקורי עם אותו הסדר.
יוסי פוקס:
שנייה רגע, הוא עוסק בשוויון. תקשיבי, אני מכבד את הטיעון על ה-7 באוקטובר. לכן ההחמרות הן פי כמה וכמה. הוא עוסק בשוויון, הוא חתום. הייעוץ המשפטי לממשלה חתום על החוק של רם בן ברק, עם אותו הסדר. בואי תגידי מה השתנה.
שרון ניר:
אבל השוויון מתלכד על אחת כמה וכמה עם צורך מבצעי עכשיו. יש פה שוויון וצורך מבצעי, שזה באותו סקטור.
יוסי, אבל צריך להגיד גם את האמת.
דברי דובר/ת #50 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
הייתה חוות דעת משפטית תומכת, אני אראה לך. יש לי אותה פה.
אני אגלה לך משהו, יוסי.
דברי דובר/ת #54 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
לא רק שהוא לא עבר, אלא שמאז התקדמנו בכמה פסיקות של בית המשפט.
יוסי פוקס:
לא, לא, אין שום פסיקה מאז שדיברה על ההסדר הכולל שיש פה. אל תטעה. לא הייתה פסיקה אחת של בג"ץ, שנייה אחת. ומי שטיפל בחוק הזה מלכתחילה וגם אחרי ה-7 באוקטובר עד שהוא סיים את תפקידו היה עו"ד איתי אופיר. אפשר לאהוב, אפשר לא לאהוב את המתווה האייקוני הזה של יעדים, סנקציות וכו'. הדבר הזה כמכלול לא נפסל מעולם...
יוסי, אני אגיד לך משהו, הוא לא הגיע לדיון. אני רוצה לגלות לך משהו.
דברי דובר/ת #57 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני אגיד לך. הוא הגיע, היה עליו ערעור. תכף אני אגיד לך. אחרי ועדת שקד הוגש ערעור של התנועה לזכויות האזרח. תן לי אני אגיד לך משהו, אני אזכיר לך. הוגש ערעור. אני, כיוון שהייתי בוועדה הזאת אני יודע. והערעור צדק. רק אמרנו יש לנו אוריינטציה, ייקח 10 שנים, זה דוגרי מה שאני אמרתי, כמו שלקח לבטל את חוק טל.
בתוך ההמלצות האלה התחלפה הממשלה ובאה ממשלה של נתניהו ב-2015 והחרדים התעקשו בישיבה הראשונה שיבוטל החוק של ועדת שקד. וזה מה שעשתה ממשלת ישראל. לכן כל מה שאתה עכשיו מנסה להגיד על החוק ההוא, אתם התעקשתם.
דברי דובר/ת #59 | 97 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני מציע לך, חה"כ שטרן, אני מציע רק דבר אחד. קח את המסמך הזה, הצעת החוק. יש בדברי ההסבר שבו תמך הייעוץ המשפטי לממשלה.
תגיד, אני נראה לך, אני חוקר היסטוריה?
דברי דובר/ת #61 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבין במילואים, בשירות.
דברי דובר/ת #63 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
רגע, אתה מדבר 2015, אני מדבר 2021.
וגם היסטוריה.
דברי דובר/ת #65 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
עומד במה שבג"ץ קבע. זה כתוב בדברי ההסבר, תקרא מה כתוב.
לא, אני מציע לך לקרוא את סולברג. אתה רוצה שאני אקריא לך קצת את סולברג מ-2025?
דברי דובר/ת #67 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יכול להקריא לך את סולברג.
דברי דובר/ת #69 | 6 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אני אשיב למזכיר הממשלה, רק כדי לא להשאיר את הטענה ללא מענה.
דרור גרנית:
בכמה רבדים. אחת היא שבעצם לאחר שפקע פרק ג'1 ופקע סופית, שזה קרה בשנת 2023, אחרי כל הדחיות, המשיכות וכדומה. בעצם ברירת המחדל של הסיטואציה התהפכה. זאת אומרת, ברירת המחדל שעד אז הייתה סיטואציה שבה הדיפולט זה דח"ש ואנחנו בעצם מחריגים מתוכו. משפקע ג'1 עכשיו יש תחולה כללית. ולא רק שהתחולה הכללית של חובת ה...
יוסי פוקס:
כי הבג"ץ קובע במפורש שבמצב הנתון שפרק ג'1 בוטל ולא נחקקה שום חלופה, ברור שמה שחל זה חובת גיוס לכולם. איך זה קשור לדיון פה? אנחנו דנים פה בחוק, לא במה המצב בלי חוק.
דרור גרנית:
לא, זה קשור לזה שכאשר ההצעות האלה הונחו על השולחן הן הונחו בתוך עולם שבו לכתחילה היינו במצב לא שוויוני. עכשיו אנחנו במצב שוויוני ובעצם ההצעה הזאת גורעת מהשוויון.
דרור גרנית:
זה לעניין השוויון, לעניין ההיפוך. נקודה שנייה במענה לטענה של מזכיר הממשלה זה עניין התחולה בזמן. בעוד שבהסדרים השונים, בהסדר הובנה, אגב, גם ב-ג'1 הוראת שעה כאמצעי בדרך, שלב בדרך, תהליכים בדרך אל היעד הסופי, פה ההסדר הזה, לפחות כפי שאני מבין אותו, ושוב, יכול להיות שאני לא מבין נכון, הוא בעצם מותווה לה...
דרור גרנית:
קראתי על השנים. שההסדר הוא הסדר קבע במובן הזה שהשר יכול להאריך אותו ולהאריך אותו.
יוסי פוקס:
אבל אם רואים שהוא לא ישיג את תכליתו, אחרי כמה שנים הוא יתבטל.
מירי פרנקל-שור:
דרור, אני רוצה לשאול. האם עמדתכם היום שאי אפשר לעשות הסדר ייחודי לחברה החרדית למי שתורתו אומנותו?
דרור גרנית:
העמדה היא, והיא גם נכתבה בחוות דעת המשנים, שאני מקווה שגם תזכה להיות מוצגת פה בהרחבה, היא שצריך שינוי עמוק ויסודי במתווה.
יעקב אשר:
זה לא תשובה. זה לא תשובה משפטית.
היא שאלה משפטן.
דברי דובר/ת #86 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם לי יש אמירה הבאה.
דברי דובר/ת #88 | 5 מילים
◂ 63 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
האם לעמדתכם יכול להיות הסדר לחברה החרדית, לבחור ישיבה שתורתו אומנותו?
דרור גרנית:
רגע, אני משיב רגע בצורה קצת יותר מורכבת מכן או לא. יש שאלה של כלל וחריג מן הכלל. ההסדר הכללי שהוא חוק שירות ביטחון אומר כולם חייבים שירות. החריג זה שיש 36, השר יכול לדחות שירות לפלוני, לאלמוני, פרטנית אישית, על נסיבות רפואיות, משפחתיות וכו'.
פה מה שקורה זה שהמצב מתהפך. עכשיו, המצב מתהפך - - -
דרור גרנית:
הסעיף הבסיסי של ההסדר הוא יבקשו יקבלו דח"ש, זה הבסיס. זה הכלל. החריג הוא שיהיו יעדים במספר כזה ומספר אחר. וזה לגישתנו לא יכול לעמוד. העמדה שלנו אומרת, וזה הדיון על - - -
דרור גרנית:
גם מספרית זה יוצא הכלל והחריג, אבל גם מבחינת ההבניה המשפטית. ההבניה פה אומרת שסעיף 26ד שהוא סעיף היסוד, הוא הבסיס, הוא הסמכות. עזבו רגע שהוא לא - - -
ינון אזולאי:
לא הבנתי, אבל מה ההבדל בין תיקון 26 אז נתת את הסמכות לשר הביטחון?
שרון ניר:
כי לא שמו מגבלות לכוח, זה בדיוק הסיפור.
יוסי פוקס:
הוא אומר לך 7 באוקטובר אי אפשר לעשות גם - - -
ינון אזולאי:
מה זה קשור? בתיקון 26, דרור, זה לא נכון. דרור, בתיקון 26 לשר הביטחון הייתה אפשרות, ולא, אתם לא יצאתם נגד. וגם למלש"ב הייתה לו אפשרות לבקש דחייה ולקבל אותה. ואתם אפילו תמכתם בזה.
יעקב אשר:
והמספרים היו הרבה יותר גבוהים.
משה טור פז:
אחרי ה-7 באוקטובר ולאור צרכי צה"ל זה בלתי אפשרי.
דרור גרנית:
גם ההסדר שהוצע בשנת 2022 בתיקון 26 בנוסח הכחול אכן, זה גם כתוב מאוד במפורש בחוות דעת המשנים, כך שאני מרגיש בנוח להגיד את זה. נכתב שם ונאמר שם שצריך שינוי עמוק ויסודי.
יוסי פוקס:
ואומרים לך האופוזיציה הם רוצים מכסות.
יוסי פוקס:
בחוות הדעת הכתובה, מירי, הם אומרים ברחל בתך הקטנה אין יעדים, אנחנו רוצים חוק - - -
שרון ניר:
לא, לא, לא. אפשר למצוא פה את הגוונים בסקלה.
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה לחדד את העמדה. כאשר אתה אומר צריך שינוי עמוק ויסודי, זאת אומרת אנחנו אומרים לוועדה שיש נוסח, יש מתווה מסוים. צריך לעבור, אתה לא הולך על הבסיס שלו, אלא אתה אומר זה צריך לעבור שינוי עמוק ויסודי. זאת אפשרות אחת.
אני הבנתי את העמדה שלכם קצת אחרת. מה שאני הבנתי שאתה אומר שלבני הציבור החרדי לא יכ...
שרון ניר:
לא, זה לא התפלפלות. זה בדיוק השינוי, אגב, בשתי הטיוטות.
יעקב אשר:
הוא אומר כמוכם, שרון, את צודקת.
יעקב אשר:
הוא אופוזיציה, הוא לא קואליציה.
שרון ניר:
חה"כ אשר, תסתכל רגע על הטיוטה.
משה טור פז:
הוא לא קואליציה והוא לא אופוזיציה, הוא יועץ משפטי.
שרון ניר:
חה"כ יולי אדלשטיין, שכזכור לי הוא עדיין בליכוד, הוא התווה את סעיף 26, חה"כ יולי אדלשטיין, יושב-ראש הוועדה הקודם התנה והכניס סייגים לסעיף 26ד. תסתכלו בטיוטה שלו.
שרון ניר:
לי זה רלוונטי ולציבור המתגייסים זה רלוונטי ואתם תשמעו את זה, לא יעזור לכם.
שרון ניר:
כי זה מרגיז אותי, כי לא מתנים - - -
יוסי פוקס:
רק שתדעי, חוות הדעת, רק מילה אחת, שרון.
שרון ניר:
כל ציבור המשרתים רוצים לראות הרחבת שורות.
מירי פרנקל-שור:
אני להבנתי יש סתירה פנימית במה שאתם אומרים. כי אם אי אפשר לעגן הסדר לחברה החרדית, אחר, אז אי אפשר גם לעשות את זה במכסות. אם אפשר לעגן אז מתעוררת השאלה האם זה יהיה במכסות או ביעדים.
דרור גרנית:
ההבדל בהיפוך של הכלל והחריג. למה אני אומר את זה? כי מתווה היעדים, בכל פורמט, אפילו בואו נסתכל רגע על הנוסח הנוכחי. מה אומר הנוסח הנוכחי? הוא אומר בשיא, במקסימום, מה יהיה לנו? יהיה לנו 50% ממחזור. עכשיו בואו נניח רגע לשם נוחות הדיון שכל המחזורים שווים. אז יהיה לנו חצי מ-X.
דרור גרנית:
לא, רגע. אני ממחיש רגע למה מודל היעדים by definition הוא הופך את הכלל והחריג. מה עושה מודל היעדים? הוא אומר אני לפחות קראתי 50%. את אומרת זה לא 50%, נלך על מעט. נניח שהיעד הוא 100% ממחזור, מתוך שמונה מחזורים. אז מה זה אומר? שיהיה לי X מתוך 8X. יהיה לי 12.5%, זה יהיה המקסימום - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
תקשיב לה. תקשיב, אתה בטוח שאתה פה, אתה יודע, כל מה שאתה אומר - - -
דרור גרנית:
אני אולי מבין לא נכון. אני רגע רוצה - - -
מירי פרנקל-שור:
יש לך עמדה עקרונית, אבל אני רוצה רגע לנתק אותה מהנוסח. מכיוון שאם אנחנו מדברים על הנוסח, מדברים על הנוסח. אם אנחנו, אני מבקשת לחדד את העמדה העקרונית. ושוב אני אומרת, האם אתם אומרים, אני הבנתי ממה שאמרת לא יכול להיות הסדר לחברה החרדית למי שתורתו אומנותו. אז מקסימום החריג יכול להיות במכסה? זה מה שאתה ...
מירי, אני רוצה לשאול.
דברי דובר/ת #152 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אני רוצה להסביר רגע לפי הקונספט - - -.
מירי, אני רוצה לשאול אותך על מה ששאלת אותו.
דברי דובר/ת #156 | 9 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אם אתה אומר שיש בין 18 ל-26, נכון? שמונה מחזורים. כלומר, בואו נניח שהם אחידים בגודלם. אז יש לי 8X. ההסדר, אני קראתי אותו כאומר מקסימום יהיה לי חצי X, אתם אומרים לא, יהיה נניח אפילו נלך ל-100%. זאת אומרת יהיה לי X אחד מתוך שמונה. זאת אומרת, יהיה לי 12.5% מתוך האוכלוסייה. זה המקסימום שאני אקבל.
משה טור פז:
בקיצור, הוא אומר מכסות אי אפשר להעביר יעדים. בסדר, רם בן ברק צדק. טלי גוטליב צדקה. כל מי שאמר, צדק.
שרון ניר:
החוק הזה במסלול ישיר לדחייה בבג"ץ, זה הכול. זה מה שהוא אומר לכם.
יוסי פוקס:
אבל לא הבנתי מה החידוש. אגב, היא פוסלת מינה וביה גם את כל המתווה של יולי. אל תגידי לי לא. יולי הלך עם יעדים, הלך עם הכול.
שרון ניר:
קודם כל, אני לא הסכמתי למתווה של יוסי.
משה טור פז:
יוסי, אנחנו בעד לפסול את המתווה של יולי.
מירי, אני רוצה לשאול אותך על השאלה ששאלת את נציג משרד המשפטים, את דרור. מאיפה הבאת את המילה חברה חרדית וציבור חרדי? אני הפכתי את החוק הזה שמונה פעמים, לא מצאתי. למה אני אומר לך את זה? בגלל שהחוק הוא על פרטים. על מי שלומד בישיבה, מי שלא לומד בישיבה.
דברי דובר/ת #175 | 50 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אנחנו מדברים קודם כל על תפיסה, על מנת להבין את התפיסה שמציג כאן דרור.
אבל דרור גם כן לא יכול - - -
דברי דובר/ת #177 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא קראת, עוד פעם, תקרא, כתוב מאה פעם פה הציבור החרדי. בדברי ההסבר.
לא, יש חוק, אין דברי הסבר. יש חוק.
דברי דובר/ת #179 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דברי הסבר זה לא קשור לחוק. סליחה?
דברי דובר/ת #181 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי, זה לא קשור. מה אתה עושה? אתה עורך דין.
דברי דובר/ת #183 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דרך אגב, אין דברי הסבר.
דברי דובר/ת #186 | 5 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
לנו אין דברי הסבר. נשמח לקבל אותו. את הבלופילד אני אשמח לקבל, אבל אין לי.
קארין אלהרר:
תודה רבה אדוני יושב-הראש. אני מתנצלת, לא הייתי בבוקר בדיונים ויכול להיות שאני אגיד דברים שחזרו עליהם.
אני קוראת את הסעיף. הסעיף הוא בתוך חוק שירות ביטחון כללי. עכשיו כתוב "שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות שהוא תלמיד ישיבה לדחות את מועד התייצבותו אם מצא שמתקיימים בו כל התנאים". לא הבנתי איפה בסעיף ...
מירי פרנקל-שור:
אנחנו דיברנו על זה בדיון הקודם שלעמדתנו צריך לחזק ולעבות ולקבוע קריטריונים לשיקול דעתו של שר הביטחון.
ומה זה אומר שזאת הייתה ההערה שלכם?
דברי דובר/ת #205 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל את בועז מהיום הראשון. הוא לא עונה לי על זה.
דברי דובר/ת #207 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה?
דברי דובר/ת #209 | 1 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני יכולה שאלה? בועז, שאלה ממש קטנה אפשר? אני רגע חוזרת למטרת החוק.
מירב כהן:
מטי, סליחה על ההפרעה, אבל יש פה הורים שכולים שצריך.
מירב כהן:
לא, אני מרגישה לא בנוח שאנחנו עושים דיונים וויכוחים והם יושבים.
מירב כהן:
לא הטפתי, הסבתי את תשומת ליבך.
למה אתה אומר אתם?
דברי דובר/ת #230 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שענה לו עשה את הבעיה.
דברי דובר/ת #232 | 6 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תפסיק להתערב ולקפוץ. מה שהיה פה בשעה הקודמת היה מביך ומביש. אז לבוא ולהטיף לי?
מטי צרפתי הרכבי:
שאלה קטנה ליועצת המשפטית. עו"ד פרנק שור, שאלה. במטרת החוק כתוב "מטרתו של הפרק לצמצם את אי השוויון". אני רוצה לשאול איך סעיף 26ד שבו יש בחירה לבחור הישיבה מצמצם את אי השוויון.
איילת לוי נחום:
אני אעזור. התשובה צריכה להיות לא רק בסעיף 26ד, היא צריכה להיות לאורך כל סעיפי החוק.
מטי צרפתי הרכבי:
נכון. אבל במיוחד בסעיף הזה, שיש לו זכות בחירה. לבן שלי לא הייתה.
איילת לוי נחום:
לכן התשובה היא בעמדתנו ביחס להשמטה של "בהתחשב בהיקף הכוחות הסדירים". זה אחד מהמענים שצריכים להיות. זה שאלה של צמצום.
מטי צרפתי הרכבי:
עדיין, נניח ויוסיפו את כל הסייגים ואת הקריטריונים. עדיין איך זה מצמצם את אי השוויון כאשר כאן יש לו זכות בחירה ולבן שלי לא?
איילת לוי נחום:
אני חושבת שצריך לבחון את השאלה שלך ביחס לכל ההסדרים שייקבעו בסופו של דבר בהצעת החוק. אנחנו עכשיו בדיון על סעיף 26ד. לדעתי השאלה שלך לא יכולה להתמצות או לקבל תשובה מלאה רק ביחס לסעיף הזה.
יעקב אשר:
היא על כל הצעת החוק, היא שאלה מצוינת. כל הצעת החוק.
משה שפירא:
ערב טוב. אני משה שפירא, אבא של סמ"ר ענר אליקים שפירא, שנהרג בקרב הגבורה במיגונית ליד רעים בשמחת תורה.
משה שפירא:
כאשר הציעו לי לבוא לוועדה אני מאוד התלבטתי. כי אני אגיד שהאמת שהתחושות של הציבור הרחב בחוץ הן שמוכרים אותנו. התחושות הן שבעצם שיקולים פוליטיים קואליציוניים בעצם נרמסים פה. ערכים ציוניים, מוסריים וגם דתיים.
למרות זאת אני אמרתי שאני כן חייב להגיע. חייב להגיע בגלל שתי סיבות: גם קול דמי אחינו זועקים עלי...
משה שפירא:
זה נכון. אני התפללתי המון. המון המון.
משה שפירא:
אני לא דיברתי על בני ברק, אני נקטתי.
יעקב אשר:
אני לא יודע להגיד לך. אין ישיבה שלא בכל תפילה שלושה פרקים לאחינו כל בית ישראל.
משה שפירא:
טוב, אז העולם הירושלמי הוא קצת, אבל אני אומר. בין הזמנים, אחרי שענר נפל התקשרה אליי מישהי שהכירה אותו מהמכינה. היא מקיבוץ שדה אליהו. היא סיפרה לי שהבן שלה, שני הנכדים שלה, שהם יצאו בהפוגה ראשונה מעזה, הדבר הראשון שהם רצו זה לישיבת עלי ללמוד תורה. כי אמרו חייבים ללמוד תורה. הם לא הלכו, לא נחו, לא ישב...
צבי גרינגליק:
ערב טוב, אני פה פעם שנייה. אני אבא של שאולי, הזמר. אנחנו שני הורים של זמרים וגיבורים.
צבי גרינגליק:
באתי כי לבן שלי יש יום הולדת בשבת הקרובה, ב-ז' בטבת. באתי לחגוג איתו, אתכם. בשבת הבאה זה יום הזיכרון שהוא נפל. הוא נפל וזו שבת בר המצווה שלו, פרשת ויהי. אצלנו במשפחה קוראים לשבוע הזה "שכול המועד".
אני לא באתי לדבר על דברים שאני חושב, אלא באתי לספר לכם על שאולי סיפור מאוד מעניין. כשהיינו בשבעה אז פתא...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך על הדברים. רק להגיד, אני לא יכול שלא להתייחס ולהגיד שהדיונים פה ומה שהוועדה הזאת עושה כעת זה אחדות בעם ישראל. להבדיל מתקופות קודמות, כאשר לא הייתי בפוליטיקה, אבל הייתי בעולם העיתונות שחצה את הקו. היו גם תקופות שהמדינה הזאת, וכולם פה מספיק הגונים להגיד שלא רצו חרדים בצבא. היום לא רק שהמדינה א...
עד כאן.
דברי דובר/ת #260 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו רואים.
דברי דובר/ת #262 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה אומר בגלל שאתה לא אומר את האמת.
דברי דובר/ת #264 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. לא ביקשתי התייחסות. צריך להגיד את זה. אני הייתי הרבה מאוד שנים ואתה יכול להסתכל בארכיון, כאשר המדינה לא רצתה חרדים בכלל בצבא. לכן אני אומר את זה שוב, אני על אחיי החרדים אומר את זה כאן בוועדה הזאת. אני מצפה מהם לבוא לצבא והם רוצים את זה, אני מדבר איתם. אבל כן, כשאני אומר אני אגן בחירוף נפש על ...
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. ועל החיילים זה, לא, אבל החיילים זה אצלי בבית. זה הבת שלי. הרי זה טבעי, זו הבת שלי. אז מה אתם חושבים?
בועז, שנייה אחת.
דברי דובר/ת #267 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, על משהו אחר.
דברי דובר/ת #269 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, חברה אזרחית. בבקשה גברתי, חברה אזרחית. אתם בעצמכם אמרתם שצריך לתת להם לדבר ואנחנו ניתן להם לדבר.
אני מסכים, אבל יש לי כמה דברים.
דברי דובר/ת #271 | 7 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
ענבר הרוש גיטי:
שמי ענבר הרוש גיטי, אני ממובילי מפלגת "ישר" עם גדי אייזנקוט.
היו"ר בועז ביסמוט:
אגב, אני קודם כל מעריך את הגילוי נאות. זה גם כתוב אצלי. אני אוהב את ההגינות וגם את יודעת על מה את מדברת ויש לך הרבה הערכה.
ענבר הרוש גיטי:
תודה. אז אני גם הייתי מנכ"לית "אחריי", גם הקמתי הרבה מאוד פרויקטים לגיוס חרדים וגם הייתי מנהלת מתווה השירות במשרד הביטחון. אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו.
תשמעו, מה הסיפור? הסיפור זה להיות מסוגלים להבחין בין מי לומד תורה לבין מי שאינו לומד תורה. לשיטת החוק, על פניו מי שלומד תורה צריך לקבל את מעמד תורתו...
ענבר הרוש גיטי:
אני אומרת, גם אם הולכים לשיטת החוק הזה ומבקשים לאפשר ללומדי התורה באמת ללמוד תורה, שר הביטחון כאן אמור לדעת מתוך 100,000 הלומדים מיהם לומדי תורה. עכשיו, מי הרגולציה שהחוק ממנה על הדבר הזה? ועד ראשי הישיבות. אז אני זכיתי להיות במשרדי ועד ראשי הישיבות כמה פעמים והתקבלתי באהדה והרב שפירא הוא רב מקסים ו...
ינון אזולאי:
לא, זה תלמיד ישיבה. מי שמבקש את הדחייה הוא תלמיד ישיבה.
ענבר הרוש גיטי:
אוקיי, תלמיד ישיבה. שאלתי את הרב, 'הרב כבודו, איך אתה' - - -
זה לא חשוב, מחקתם את זה. מחקתם. בגלל שמחקתם.
דברי דובר/ת #281 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבין מה שהוא אמר. מהחוק מחקתם.
דברי דובר/ת #283 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ענבר הרוש גיטי:
רגע שטרן. 'איך אתה יודע שמכל הפתקים האלה שבאמת הם לומדים?' ציפיתי שהוא יגיד לי יש לנו מערכת מידע, יש לנו זה. ובאמת יש מערכת מידע. הוא אמר לי הרב 'את רואה את האיש הזה שיושב בסוף המסדרון?' אמרתי לו 'כן'. אז הוא אמר 'הוא יודע'. ואז ביקשתי מהרב, אמרתי לו 'תשמע, ועד הישיבות, הרי אתם', הוא מאוד התגאה בזה ...
שרון ניר:
כי האינטרס שלהם הוא הפוך, לקבל את הכסף על תלמיד ישיבה.
יוסי, אתה רוצה למשוך את החוק? אתה מבין מה עושים פה.
דברי דובר/ת #286 | 11 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אדוני יושב-הראש, אבל אולי נאמץ את מה שהיא אמרה.
יוסי פוקס:
עוד לא שמעתי על דרך יותר יעילה שאתם הצגתם לגייס חרדים.
לא, אבל סליחה, אתה זירזת אותי.
דברי דובר/ת #292 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זירזת אותי. תכף תשמע שיש הערה. זה לא נאמר. לא, אני לא מוכן לזה, בועז.
דברי דובר/ת #294 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, יש לי הערה שלא נאמרה.
דברי דובר/ת #296 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זירזת אותי ועוד איך.
דברי דובר/ת #298 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל מה זה משנה לך? יש לי הערה שלא נאמרה.
דברי דובר/ת #300 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואני מבקש אחרי זה לדבר על ההערה שלא נאמרה.
דברי דובר/ת #302 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל יש לי הערה עניינית שלא נאמרה.
דברי דובר/ת #304 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בקצרה מאוד.
דברי דובר/ת #306 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אחריה? תודה.
דברי דובר/ת #308 | 3 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
רום בר-אב:
תודה. אני מתייחס ל-26ד. התייחסנו פה בדיונים קודמים ואמרנו שלדעתנו, לעמדתנו המטרה של כל המתווה הזה צריכה להיות הגדלת היקף המתגייסים לשירות חובה, בשביל להקל על המשרתים גם בסדיר, אבל בעיקר במילואים. וכל הרכיבים השונים של המתווה הזה צריכים לשרת את אותה התכלית.
לעמדתנו המנגנון של דחיית השירות סותר את הצו...
משה טור פז:
כשהם לא עושים מה שאתה רוצה אז זה בעיה.
רום בר-אב:
גורמי המקצוע זה אנשים שעובדים במשרד האוצר, זה גורמי המקצוע.
יעקב אשר:
אלו שהגדילו את התקציב של הצבא כל השנים. שאמרו צבא קטן וחכם. אותם אנשי מקצוע.
רום בר-אב:
המנגנון הזה מייצר לאותו צעיר חרדי שתי אפשרויות בחירה שהוא יכול לבחור להתגייס והוא יכול לבחור שלא להתגייס. שתי האפשרויות הן תקינות ובסדר במסגרת המתווה. כל עוד זה המצב אנחנו חוששים שהדבר הזה סותר את התכלית של הגדלת היקפי הגיוס.
מירב כהן:
לא הבנתי. לא מכירים בבית משפט, לא מכירים באגף תקציבים.
מירב כהן:
לא מכירים באף אחד מגופי המדינה. אף אחד לא לגיטימי.
רום בר-אב:
זה קשור. צריך להגדיל את היקף המשרתים בשירות חובה.
ינון אזולאי:
את העמדה שלי אני אומר אותה בעל פה, כי אני מאמין בה.
רום בר-אב:
לנו יש חשש שהדבר הזה מייצר מסלול עוקף לחובת הגיוס. מפני שיש כביכול חובת גיוס אישית. אבל כל עוד אני יכול לבחור שלא להתגייס והבחירה הזאת היא חוקית ולגיטימית, אז חובת הגיוס הזאת לא תקפה.
כל עוד האפשרות לבחור שלא להתגייס מונחת לפתחו של אותו צעיר, אז יש קושי מאוד גדול להניח שהוא באמת יתגייס ושאנחנו נצליח...
משה טור פז:
קשה, קשה לשמוע אנשי מקצוע. נורא קשה, הם אומרים את האמת. זה קשה.
רום בר-אב:
אם המטרה היא להפחית את נטל המילואים.
רום בר-אב:
ולהגדיל את היקף המשרתים אנחנו חושבים שלא נכון שההסדר הזה ייכלל במסגרת המתווה.
רום בר-אב:
דבר נוסף שאנחנו באים להגיד, שהשימוש במונח "תחילת שירות" זה שימוש מטעה ולא נכון בהקשר הזה. כי כאשר יש דחיית שירות באוכלוסיות מסוימות בצבא יש דחייה של שנה-שנתיים, אולי בהסדר קצת יותר. אבל זו דחייה שיש בסופה גיוס.
רום בר-אב:
יש מעט מאוד אנשים שמתחילים את מסלול דח"ש ומגיעים, אבל אני רק אסיים את המשפט.
מירב כהן:
למה אתה קוטע? משרד האוצר של מדינת ישראל, תקשיב.
רום בר-אב:
במקרה הזה יש מעט מאוד אנשים שנכנסים למסלול הזה ומגיעים בסופו לצה"ל. הרוב המוחלט מסיימים בפטור.
רום בר-אב:
לכן השימוש במונח דחיית שירות הוא לא נכון ולא מתאים פה והוא מטעה. אין פה דחיית שירות, יש פה דחייה חוזרות ונשנית שמסתיימת בפטור.
שרון ניר:
גם אני מבקשת, אדוני, בקצרה. למה לא? אני מבקשת גם.
אני שואל שאלה קצרה ואני מבקש דקה על ישיבות ההסדר, כיוון שהוטחו בי דברים אחרים.
דברי דובר/ת #367 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שאלה קצרה וגם אחרי זה אני מבטיח להיות קצר.
דברי דובר/ת #369 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני מבקש להגיד משהו שהוטח בי.
דברי דובר/ת #371 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון.
דברי דובר/ת #373 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שאני רציתי לסגור את ישיבות ההסדר, שאני נגד ישיבות ההסדר. זה שהבאת אותו, ארגון אלמגור, זה נאמר פה. על זה אני ארצה להתייחס דקה, דווקא כשאבא על ענר נמצא פה.
השאלה שלי, שלא שאלתי קודם, אמרתי שזה דבר שלא נאמר. "שר הביטחון רשאי לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה". פעם בציונות הדתית מי שיכול היה ללכת לדוגמה לישיבות הסדר או לישיבות ציוניות היה צריך להיות תלמיד ישיבה תיכונית. הדבר הזה השתנה. והיום גם בוגרי בתי ספר בכלל אני חושב, אולי דתיים כתוב, בכלל, צריכים לענות על תנאים מסוימים של כמה שעות יהדות הם לומדים, גם בבתי ספר שלא מגדירים את עצמם כדתיים אלא כממלכתיים.
לכן אני שואל שאחרי זה יגידו, זה יתווסף לאוסף השאלות שחייבים עליהם תשובה.
דברי דובר/ת #375 | 118 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, אז הנה עוד שאלה. למה זה דווקא תלמיד ישיבה? על פניו יש פה הרבה היבטים של אפליה. אני אמרתי שאני אהיה קצר, אני לא רוצה להרחיב כרגע.
כיוון שקודם אבא של ענר תפס אותי כאן לפני שהתחיל הדיון ואמר לי אני זוכר מה שאמרת לנו כשהיינו במדים, כשהייתי מפקד, לא משנה איפה כרגע, על ישיבות ההסדר. אמרתי וואלה, זה מצוין. הנה, יושב פה יעקב אשר והיה פה קודם הבחורצ'יק הזה שישב שם ודיבר ארוכות מארגון אלמגור ואמר שאני רציתי לסגור את ישיבות ההסדר.
דברי דובר/ת #377 | 84 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני לא אמרתי שניסית לסגור. אתה אמרת רק לא לתת להם 17 חודש, תפתח גוגל, תראה 10 נאומים שלך שבשניים מהם אני נכחתי. לא אמרתי שאמרת לסגור.
לא, לא, הוא עשה גוגל הוא לא מצא.
יעקב אשר אומר לי את זה בערך שלוש שנים.
דברי דובר/ת #380 | 17 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר אומר לי את זה שלוש שנים. אני השתמשתי במילה קשה כלפיו שהוא משקר. שימצא לי הוכחה. הוא עוד לא מצא.
אבל אני רוצה להגיד מה כן אמרתי.
דברי דובר/ת #384 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תפתח אתה. יש לך טלפון כשר? אני אתן לך שאת שלי, תפתח גוגל.
דברי דובר/ת #386 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני אצל בוארון, אני על הטלפון של בוארון.
אני רוצה להגיד מה כן אמרתי. אני חושב שישיבות ההסדר זה מפעל מאוד חשוב. בזמני בנתיב מאיר, איפה שיוסי מזכיר הממשלה למד, הרבנים שלנו היו כולם בוגרי חברון, כמו שאבא של ענר תיאר פה ככה, גם צביקה למד שנה מתחתיי עם כיפות שחורות.
דברי דובר/ת #388 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה יותר מאוחר הוא בא. בזמנך, לא בזמני. כיפות שחורות. אבל הם כולם שירתו בצבא. מה אני רוצה להגיד? אני, מה שאני רציתי מישיבות ההסדר, ואני רוצה גם היום את זה, א' שלא יהיו בפלוגות נפרדות. היו פלוגות ישיבות הסדר. וזה מה שאבא של ענר זכר. אני ביקשתי שני דברים: אחד, שיהיו בפלוגות משולבות, שבכל פלוגה יהיו לפחות 12 בחורים מאותה ישיבה. למה בין השאר? כיוון שגם בוגרי המכינות של עלי ושל עצמונה, תהיה גם להם סביבה דתית, אם ההורים רוצים, ושגם להם יהיה מניין. זה מה שרציתי.
הדבר השני, שלהבדיל ממקומות אחרים שבאים, נותנים לך רשימות של אלפים - - -
דברי דובר/ת #390 | 102 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני מחזיק את הטלפון של בוארון.
אל תתערב. אל תתערב עכשיו.
דברי דובר/ת #392 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
"ראש אכ"א: אני איתן בדעתי לפרק את יחידות ההסדר".
אל תתערב, אתה משקר. אתה משקר.
דברי דובר/ת #394 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אתה משקר עוד פעם.
דברי דובר/ת #397 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
בבקשה, אני איתך. הדבר השני שביקשתי שכמו בזמני, שהלכתי לישיבות כשהייתי שמיניסט ושלחו אותנו מהישיבה, עשו לנו בחינות בישיבות מי יכול להתקבל לישיבה, מי מסוגל ללמוד בישיבה, מי מתכוון באמת. ואני רציתי מישיבות ההסדר, לא דיברתי אז על הישיבות של המשתמטים, על הישיבות של המשרתים. ביקשתי שגם הם, שיעשו את המגבלה הזאת ושיעשו בחינות.
זה מה שרציתי. דרך אגב, יש את זה גם בפרוטוקול של הכנסת, כיוון שהזמינו אותי לוועדת חוץ וביטחון אז. וכל השאר אגדות ושקרים.
דברי דובר/ת #401 | 77 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, רגע. אחד. לא, אי אפשר. אם שרון לא, גם אתה לא. על הסעיף עצמו, 26ד, רק על הסעיף. יוסי? גברתי מהמכון, לא דיברת עדיין. בבקשה.
יוסי לוי:
כבוד יושב-הראש, קודם כל תודה. אני מבקש להתייחס קצר, אבל לפתוח שנייה ולומר שהשבוע, דווקא בגלל שני ההורים היקרים שנמצאים כאן, השבוע יש אזכרה לשני לוחמים מגדוד נצח יהודה, ביום חמישי, שנפלו. מחבל שפגע בהם. והשלישי עדיין בשיקום, כבר שש שנים. נתנאל פלבר מרעננה, מתפללים כבר שש שנים שהוא יצליח לצאת מאותו אי...
זה יוזכר בעלון "במשפחה"?
דברי דובר/ת #406 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, עכשיו, השבוע.
דברי דובר/ת #408 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
לא קוראים לי אלי פלה ואני לא יושב-ראש משפחה, אז אני לא הכתובת לשאול אותי.
ינון אזולאי:
אגב, לשאלתך, מוזכרים גם אותם חללים ולא משנה אם הוא חרדי או לא. מוזכרים לא פעם ולא פעמיים.
לא, שאלתי אם זה יוזכר השבוע.
דברי דובר/ת #412 | 6 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
תפסיק להתעסק, תפסיק להתעסק עם הדבר הזה. בושה וחרפה שכל פעם אתם עושים את זה. מספיק.
יעקב אשר:
וכשרצו לסגור את סמינר, את מכינת עלי, אתה לא פתחת פה על זה. אתם כולכם, כל הצבועים שיושבים פה. אמרתם לסגור. כשהוא דיבר על ישיבת עלי שהוא הלך ללמוד שם בזה. איפה אתם, צבועים? צבועים. משחקים בהם. אתם משחקים בהם.
יוסי לוי:
כבוד יושב-הראש, השעון נפתח עכשיו.
יוסי לוי:
אז קודם כל לחזק אתכם. אני ספגתי לא מעט כמג"ד במלחמה ומכיר את הסיפורים וגם הכרתי קצת, עקבתי קצת. אז רק לחזק אתכם ולומר לכם שאני זוכה להיות חלק ממארג המשרתים ומה שהילדים שלכם עשו אין נעלה מזה.
שנית לומר, הבוקר ב-4:00 קמתי, ב-5:00 הייתי בעוטף עזה, 5:30 יצאנו לריצת חצי מרתון עם גדוד נצח יהודה. לא סיימתי...
יוסי לוי:
בדיוק. סיימתי 12, קינלי, אני צריך לשמור על הבית שלך. אחרי 12 קילומטרים פרשתי. כולם שם ילדים, אני כבר לא בגילם. אבל מה שרציתי לומר זה שלידי רץ רב סרן עם כיפה שחורה כל הריצה ולידו רץ עוד רב סרן ועוד סרן ועוד סגן, וכולם קציני נצח יהודה. חובשי כיפות, אנשים מאוד רציניים, שבאו ושירתו. ויש חרדים, אלפי חרדי...
שרון ניר:
אנחנו מאוד מכירים ומוקירים אותם. הלוואי והרבנים גם יכירו ויוקירו אותם כמו שאנחנו.
יוסי לוי:
הדבר השלישי והחשוב שנוגע לסוגייה, הזכירו כאן קודם וזה כבר נוגע לסעיף עצמו. הזכירו כאן קודם את סוגיית תורתו אומנותו. ואת סוגיית המגזר החרדי והכרה בחוק למי שלומד תורה. אז צריך לזכור שמי שטבע את המושג הזה תורתו אומנותו היה קודם כל הגמרא בקידושין ואחרי זה דוד בן גוריון בקום המדינה. הוא הכניס את המושג הז...
יוסי לוי:
כן, דוד בן גוריון, הוא הכניס את המושג.
יוסי לוי:
הוא טבע את המושג תורתו אומנותו.
יוסי לוי:
סתם מכניסים הערות. תקשיבו רגע למה אמרתי את זה. למה אמרתי את זה? כי נאמר כאן קודם אמירה שלא ניתן היום להכיר במושג תורתו אומנותו. כך נאמר, גם לא בפומבי, אז בסאב טקסט. צריך להכיר במושג תורתו אומנותו. זה לא פוגע בגיוס חרדים, שיהיה לכם ברור. זה לא פוגע בכלל. אם יכירו, הפוך, זה יעזור לגיוס חרדים.
מי אמר את זה?
דברי דובר/ת #431 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איפה?
דברי דובר/ת #433 | 1 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
לכן מה שאני בא להגיד מהצד השני, ואמרה פה ענבר, אני רוצה גם להתחבר למה שהיא אמרה. בסוף אם אנחנו נדע נכון להפריד בין מי שלומד תורה באמת, ויש טכניקות לדעת. אני אתן לכם דוגמה קטנה. כבר ב-2022, לפני 7 באוקטובר, אני לא מדבר על פוסט 7 באוקטובר. יצרה מסמך ועדת חינוך של הכנסת שבראשה עמד אדם חרדי, יוסי טייב, ...
יוסי לוי:
בסדר, אתם לא יודעים את הנתונים. אולי יציגו אותם עוד מעט.
יוסי לוי:
לא הייתה עלייה בשירות קרבי של חרדים בצה"ל, נקודה.
יוסי לוי:
אז שנייה, אני חוזר שנייה לעובדה שמעניינת אותי.
יוסי לוי:
אני התחלתי לפני שבועיים, אני אומר, בשירות קרבי לא הייתה עלייה.
יוסי לוי:
אני מסיים במשפט הזה, שהוא מבחינתי הכי חשוב. בימים האחרונים קיבלתי משימה מצה"ל. אני הולך להיכנס עם הגדוד שלי למחנה פליטים. היום פגשתי את המ"פ והתחלתי להבהיר להם מה אני מצפה מהם. והם כבר דיברו עם האנשים. מה אתם חושבים, שכולם אמרו כן אני בא? זה לא עובד ככה. ברור שיש מוטיבציה מדהימה ואנשי המילואים, באמת...
קובי בליטשטיין:
יוסי, תסביר את הנושא הזה, כי אני חושב שלא כולם מבינים את הסוגייה של השעות. תסביר את זה.
יוסי לוי:
אני אסביר. אני אומר, שירות אזרחי לא מתקיים על חשבון לוחמים חרדים בצה"ל. ואגב, גם לא מסלולים טכנולוגיים בעיניי.
שרון ניר:
כאן לא רק שלא רוצים לבטל לך אותו, מכניסים לך אותו בתוך היעדים, שזה הופך להיות, מנמיך לך את יעדים.
קובי בליטשטיין:
יוסי, על ישיבות הסדר חרדיות, תסביר את הסוגייה עם ה-40 שעות, 20 שעות.
יעקב אשר:
העולם השתנה לך לגמרי. כי את, את ישבת אצלי בדגל התורה בבני ברק ודיברת איתי על שירות אזרחי.
העולם השתנה.
דברי דובר/ת #459 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
יש בחירות. על מי אתם עושים תרגילים?
שרון ניר:
יעקב, גם הבן שלי לא אמרו לו שהוא יעשה 100 ימי מילואים בשנה.
יעקב, קרה ה-7 באוקטובר.
דברי דובר/ת #464 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קרה ה-7 באוקטובר.
דברי דובר/ת #466 | 3 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
גם לבן שלי לא אמרו שהוא יעשה 100 ימי מילואים בשנה.
היו"ר בועז ביסמוט:
סעיף 26ד, מי מהחברה האזרחית טרם דיבר? לא ידברו כולם. את דיברת. שלושה ידברו ואני ממשיך הלאה. אתם תדברו בסעיף הבא. בבקשה.
אילת פלר מימון:
אילת פלר מימון, תנועת אימהות בחזית. תנועה של עשרות אלפי אימהות.
אילת פלר מימון:
על הסעיף עצמו. אבל אני אגיד שמי שיושב פה לצידי בצד הזה של השולחן, זה הסד"כ של צה"ל. הרבה דיונים והרבה דברים נאמרים פה בצורה היפותטית. חשוב שתסתכלו בעיניים וגם אתה כמובן, לסד"כ של צה"ל, לאימהות של הסד"כ של צה"ל. לסדירניקים, למילואימניקים, למי שהדיון הזה עבורו הוא לא דיון היפותטי. אלה החיים שלנו. אלה ...
אילת פלר מימון:
בסדר, אני בסערת רגשות. לא צריך לצעוק. ואני לא צועקת, כבודו. אבל אם אי אפשר להכריח, אתם לא יכולים להמשיך - - -
אילת פלר מימון:
אני לא צועקת, בועז ביסמוט, אני מדברת בסערת רגשות, בגלל שאתם מנהלים פה כביכול דיון היפותטי. הדיון הזה הוא לא היפותטי, הדיון הזה הוא דיון על החיים של הילדים שלנו. תודה.
איריס שפירא:
בהמשך למה שהיא אמרה, שום דבר פה לא היפותטי. קודם אמרו זה פוליטי. זה הילדים שלי. הבת שלי לא קבעה תאריך חתונה, כי היא חיכתה שהחתן שלה יקבל את הצו 8 שלו. הוא לא מסיים תואר שני כבר שנתיים, עם כל ההטבות שנתנו, כי כל פעם קוראים לו לעוד צו מילואים. אז הוא לא עושה תואר שני.
הבן הגדול שלי ביחידה קרבית, הוא ל...
ינון אזולאי:
לפחות אל תערבבי דברים שאנחנו מדברים, עם כל הכבוד.
ינון אזולאי:
אמרתי משהו אחר. לא, לא, אני מדבר על משהו אחר.
איריס שפירא:
על הספירה אם הוא חרדי או לא חרדי, אם שנתיים.
ינון אזולאי:
אז בואי, תעשי טובה. שם תתייחסי לסעיף ואל תנסי לנצל את זה.
ינון אזולאי:
אני מכבד אותך. אם את רוצה שאני אחזיר לך באותו מטבע אני יודע לענות לך באותו מטבע.
ינון אזולאי:
תני גם מוסר לאותה אמא שהילד שלה בקריה ולא עושה כלום?
איריס שפירא:
שישנה שנה וחצי על הספה בסלון, כי היא מפחדת מדפיקה בדלת.
איריס שפירא:
אתה לא יכול להגיד את זה. שנה וחצי אנחנו מחכים לדפיקה בדלת.
ינון אזולאי:
שם את גם אומרת לאותה אמא? תפסיקי לבלבל. שם יש לך שוויון, הכול בסדר?
איריס שפירא:
מה זה לשלוח ילדים למלחמה שנתיים ולא לדעת מה קורה ומתי זה נגמר.
איריס שפירא:
דקה. שר הביטחון רשאי לדחות סעיף וזה כרגע בסעיף 26ד לא מותנה בשום דבר. צריך להתנות את זה, גם לעשות קריטריונים לשיקול הדעת וגם להפעיל מידתיות וגם להתנות את זה בעמידה ביעדים לפני. כלומר, הם לא יקבלו דחיות שירות לפני שיעמדו ביעדים שנקבעו להם. כלומר, שלא יהיו דחיות לפני שסיימו את העמידה בצרכים.
צורכי צה"...
שחר ורון:
אני שחר ורון, הייתי מ"פ ב-202. דיברתי פה כבר בוועדה הקודמת. אני דווקא רוצה להתחיל בהתנצלות למשפחות השכולות. בתור מפקד שגם איבד לוחמים, אני באמת רוצה להתנצל על זה שלא הצלחנו להחזיר את הילדים הביתה. אני מרגיש אחריות אמיתית על זה.
לפני שאני אגע רגע בסעיף עצמו, יו"ר הוועדה ביסמוט, אני רוצה רגע לספר לך ס...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אשאל אותך שאלה. בכיתת המחוננים שבה הבת שלי לומדת, בתל אביב, באה כיתה שלמה. והם יאמרו אנחנו לא מתגייסים לצה"ל. זה היה לפני, בזמן הרפורמה המשפטית, מסיבות מצפון. מדינת כיבוש, ייאוש, קשקוש, כל הדברים האלה. אז מה, כל התיכון, כל התל אביביים - - -
הם התגייסו או לא?
דברי דובר/ת #512 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זאת השאלה.
דברי דובר/ת #514 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ממה אתה מתרגז, שאני אומר את האמת? אתה יודע שהם התגייסו.
דברי דובר/ת #516 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אתה יודע שהם התגייסו.
דברי דובר/ת #518 | 5 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אז מה, אני אעשה הכללה על כל הציבור החילוני? הציבור החילוני מדהים, שמתגייס.
יאללה, זה רק מילים.
דברי דובר/ת #528 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני לא מחפש את אותם אלה, אני בארבעה חודשים האלה ראיתי כל כך הרבה, מה זה רבנים? כל האדמו"רים. אני יודע איך הם מדברים. וזה תהליך.
למה אנחנו לא שומעים אותם?
דברי דובר/ת #530 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה לא שומעים אותם? אחד.
דברי דובר/ת #532 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה שומע אותם. איך אני לא שומע אחד?
דברי דובר/ת #534 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור. רק השאלה איזה היסטוריה. לא צוחק, השאלה איזה היסטוריה.
דברי דובר/ת #536 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קדנציה ראשונה, אתה יותר ממני. לא ראיתי את חוק הגיוס הנהדר שהבאתם.
אמרתי לך. אתה רוצה? תגיד לי, מחר אני שם לך.
דברי דובר/ת #538 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מחר אני שם לך. לא, לא אצלי.
דברי דובר/ת #540 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא נכון.
דברי דובר/ת #542 | 3 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
זה את הטון המזלזל. אז עם כל הכבוד, אני לא עושה הכללות. לא על חילונים, לא על חרדים. הכללות לא בוועדה הזאת.
שחר ורון:
אז אני באמת מקבל את ההערה ואם זה היה נשמע כאילו הכללתי, אז אני לא מכליל. ברור לי שיש הרבה פרטים - - -
מירב כהן:
מה זאת אומרת? רוב החרדים לא מתגייסים. מה? זה לא הכללה.
שחר ורון:
- - - רבים בחברה החרדית. ושוב, אני חוזר על זה כל פעם כדי לדייק את זה. אני חייב את החיים שלי למוטי, המ"פ של פלוגת חרדים בחץ, שהוא התגייס והוא הציל לי את החיים. הוא רץ בין הכדורים והוציא אותי מהמארב של המחבלים ואני אחזור ואגיד. כי זה, הנה, יש פה נצח יהודה ופלוגת חץ, שזה לתפארת מדינת ישראל. והלוואי והי...
ינון אזולאי:
שחר, תרשה לי. אם הוא מסכים רק בדיאלוג איתך. אתה יודע, אני מכבד אותך ואני מעריך כל אחד שנמצא פה. אני נמצא פה כשליחם של רבנים ומועצת חכמי התורה. אם אני נמצא פה, ואני הייתי אצלם לא פעם ולא פעמיים. הם מכירים את החוק על בוריו.
אז שיגידו.
דברי דובר/ת #551 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר.
דברי דובר/ת #553 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי הפתעות בשבילך. למה הוא יכול לדבר?
דברי דובר/ת #555 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אה, אוקיי. אני מבקש גם כן לענות לו.
דברי דובר/ת #558 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אה, אוקיי. בסדר, אני הבנתי איך אתה מחליט.
דברי דובר/ת #560 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה אני לא שומע אפילו רב אחד?
דברי דובר/ת #562 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה מפריע לו אבל. למה אתה מפריע לו? אל תפריע לו גם אתה. גם אתה מצטרף? תנו לו לענות. רם.
עושים פה אחיזת עיניים? אז מה אם הוא יושב פה?
דברי דובר/ת #564 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שיביא רב אחד שיגיד את זה.
דברי דובר/ת #566 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בסדר, קריאה שנייה.
דברי דובר/ת #569 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
שחר, אני רוצה להגיד לך שעצם זה שאני יושב כאן. כל אלה של נמות ולא נתגייס. הרי אני מכיר אותם טוב, הם באים מתחת לבית שלי.
אנחנו יודעים מה מועצת חכמי התורה כתבה.
דברי דובר/ת #571 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
ואני לא רואה אותם, בסדר? אני לא רואה אותם.
אני קורא מה הם כותבים, מה אתה רוצה ממני פורוש?
דברי דובר/ת #575 | 10 מילים
◂ 39 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אתה יודע למה אני לא רואה אותם ולא סופר אותם, את אנשי הפלג, עם כל אלה, שימשיכו להפגין. אני לא רואה אותם. באמת שלא רואה אותם. לא מפחד מהם ולא כלום. בסדר? ואלו גם לא מקיימים את החוק. ואגב, אני מגנה את כל ההתפרעויות שלהם.
אבל אותם אלה בעצם כשהם נמצאים פה בוועדה, יש כאלה אנשים שדוחפים אנשים לזרועות שלהם....
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע אחד. נחזור אחרי זה לחברי הכנסת לסעיף 26ה, אשר פותח את הדיון בליאק שטרם דיבר. אגב, נתתי לך את זכות הדיבור ב-(ד).
שחר ורון:
דבר ראשון, ינון, אני מאוד מכבד אותך ואתה יודע כמה. שידברו, יש להם פה.
ינון אזולאי:
אגב, גם את זה, הרב מאיה ברשת ב' ממועצת חכמי התורה.
שחר ורון:
כן. שידברו, שלא יחתמו על מסמכים של נמות ולא נתגייס.
ינון אזולאי:
זה לא הם. אבל הנה, אמרתי לך, זה היה בקולו.
שחר ורון:
הדבר השני זה שבסוף אנחנו, כמו שאתם אומרים פה כל הזמן, צריך לבנות אמון. אבל אמון, לאמון יש שני צדדים. ואם הם שולחים אותך לשבת פה ומימינך, שאני מכבד אותו גם מאוד, הוא בקולו אומר היום שהוא לא יכול להבטיח שגם אם החוק הזה יעבור לא לומדי התורה יבואו. אז איזה אמון? על איזה אמון אנחנו מדברים? מי שימינך היום...
היו"ר בועז ביסמוט:
שחר, אני מתחבר למה שאתה אומר. ונכון כשאמרת עכשיו על דואליות, אתה יודע, על הדדי, באמת אנחנו פה עובדים מאוד קשה. ואני באמת עובד מאוד קשה. ואני מאמין, ראית, אני מאמין בחוק הזה. לכן אני גם לא רוצה שישברו את האמון. גם האמון, כפי שאמרת, גם אני, זאת אומרת אני פה נותן אמון.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני מקבל. ראית, להיפך, אני מתחבר למה שאמרת. מקבל את זה. ועוד איך שאני מקבל את זה. בליאק, בבקשה. 26ה.
ולדימיר בליאק:
אני משתדל להגיע לכאן כמה שאני יכול. לא תמיד זה מסתייע, אבל תמיד אני מנסה לחבר את החוק הזה.
ולדימיר בליאק:
אני עובד, כן, אני עובד במשכן. מנסה לחבר את החוק הזה להיבטים הכלכליים שלו. דיברתם על תהליכים, אז אני רוצה רק לומר מספר נתונים. ב-2016, לפני תשע שנים, הציבור החרדי מנה כ-980,000. היום ב-2025, אחרי תשע שנים, 1,452,000. כלומר, עלייה של 53%. ב-2016 התגייסו כ-2016 התגייסו כ-2,050 חרדים. היום התגייסו, כלומ...
יוסי פוקס:
מאיפה הנתון? רק מעניין, 2016? כי אנחנו מחזיקים ב-1,200. מה שלנו יש זה 1,200.
משה טור פז:
לא, לא, זה נתון נכון. 2015 הייתה שנת השיא, יוסי.
יוסי פוקס:
אתה שנה לקחת, אבל לקחת שנה אחת חריגה.
ולדימיר בליאק:
תנו לי לסיים, אחר כך אתם יכולים להתווכח עם הנתונים.
בגלל ההפגנות של ה-600,000 - - -
דברי דובר/ת #615 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא לפיד. גם לא היה חוק לפיד.
דברי דובר/ת #617 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
חה"כ שטרן. אלעזר, תן לבליאק, הוא לא דיבר, אני רוצה לשמוע אותו. חה"כ בליאק. תגיבו אחר כך, אל תפריעו לו. בבקשה חה"כ בליאק.
ולדימיר בליאק:
מבחינת התעסוקה, ב-2016 אנחנו מדברים על 52% של הגברים החרדים שהשתלבו בשוק התעסוקה. ב-2025 השתלבו 53%. כלומר, נוספו כ-50,000 גברים חרדים שלא עובדים. היום זה עולה לנו כ-80 מיליארד שקלים סך הכול גם אובדן תוצר וגם אובדן תקציב, כ-80 מיליארד שקלים בשנה. ואנחנו מכירים את המגמה הדמוגרפית. כלומר, בעוד 20 שנה ...
להיפך, לכבוד.
דברי דובר/ת #623 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. אם לא אכפת לך, אחרי מירב. שרון, הצעתי לך קודם. יש לנו אפילו סדר.
אתה לא רוצה לפצל את זה? זה סעיף ארוך מאוד, באמת.
דברי דובר/ת #626 | 11 מילים
◂ 289 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני מתייחסת למספר אלמנטים בסעיף. מדברים על זה שלמידה בישיבה זה 45 שעות ובכולל 40 שעות. ואז יש שורה שכתוב בה "למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבה". זה נוסח מאוד ערטילאי מהן התקופות המקובלות בישיבה. אני ראיתי בנוסחים קודמים שהיה שהשר בעצם יקבע בתקנות וזה שונה. פה זה נשאר פתוח. צריך לחדד מה זה. כי אפשר ...
מירב כהן:
אני לא ראיתי. אני ראיתי בחוקים קודמים.
מירי פרנקל-שור:
אחרי המקובלות בישיבה ,"שקבע שר הביטחון". הכוונה היא לחופשות בין הזמנים.
מירב כהן:
אוקיי, זה כתוב? אני לא ראיתי את זה.
מירי פרנקל-שור:
26ה(1) יש את התוספת "המקובלות בישיבה". ואחר כך "שקבע שר הביטחון".
מירב כהן:
אוקיי.
הנקודה השנייה שרציתי להתמקד בה זה שהוא לא עוסק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. שוב, אני חושבת שלא תפקידה של מדינה בכלל להיכנס לחייו האישיים של אדם. אם הוא לא מתגייס, חשוף לסנקציות ויעשה עם זמנו מה שהוא רוצה. אבל גם לעודד אותו פה. בסוף אנשים הולכים לעבוד בצורה שאינה מוסדרת ואינה חוקית. אני חושב...
יוסי לוי:
אני אשמח להתייחס במשפט. אבל פשוט הגמרא וקידושין אומרת שמי שתורתו אומנותו זה מי שמניח את כל האומנויות שבעולם ועוסק בתורה. אין שום הצדקה בעולם לחרדי לעבוד במשק, גם לא דקה אחת, ולא לשרת בצה"ל. בשום אופן. מי שיש לו תלוש לבן יבוא לשרת בצה"ל. מי שמאמין בתורה יהגה בה יומם ולילה, לא שום אופציה אחרת.
יוסי פוקס:
אז יוסי, אתה בעד הנוסח הקיים. הנוסח הקיים אי אפשר לא לעבוד, לא ללמוד, לא כלום.
יוסי לוי:
בהחלט, חד משמעית. יותר מזה אני אגיד, הנוסח הקיים שמכניס את האלמנטים שבהם אין רישיון נהיגה ואין טיסות הנאה לחו"ל ואין תואר אקדמי חינם למי שנמצא בישיבה, זה בדיוק מה שצריך להיות. ומבטיח לכם שזה יביא גיוס חרדים, חד משמעית.
מירב כהן:
אני לא ראיתי שעד היום זה הביא לגיוס חרדים.
מירב כהן:
למה? היום גם היה אסור להם לעבוד. בוודאי שהיה אסור לעבוד.
מירב כהן:
מה זאת אומרת? עד גיל 26 הוא לא יכול לעבוד.
מירב כהן:
אבל רגע, שנייה, אני רוצה להגיד על זה משהו עקרוני. אני רוצה להגיד על זה משהו. תראו, כיוון שהחוק הזה לא מגביל את כמות האנשים שתורתו אומנותו אנחנו יוצרים פה כמות ענקית של אנשים שלא משרתים ולא עובדים. זה נטל גם כלכלי וגם ביטחוני אדיר. כיוון שלא הלכנו לנתיב המכסות והלכנו לנתיב היעדים, שמאפשר לכל אחד להיו...
מירב כהן:
אני מבינה את הרעיון, את הרציונל.
מירב כהן:
שהצגת פה שהוא רלוונטי אם זה מכסה של מספר מוגדר של אנשים. אוקיי, בזה מדינה יכולה לעמוד. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה שלא יתגייסו ולא יעבדו עשרות אלפי אנשים. אי אפשר לעמוד בזה.
רם בן ברק:
מכסה, מכסה. אמרתי לך, מכסה. תקבעו 1,000, 1,200, 1,300.
יוסי פוקס:
כשנגיע לשם נדבר על היעדים או על המכסות.
רום בר-אב:
לאורך שנים זה היה המצב, זה לא הביא אף אחד לצבא. זה שהיה אסור לעבוד או ללמוד. מה שיביא אנשים זה סנקציות אפקטיביות.
שרון ניר:
האינדיקציה לזה זה חוסר הגיוס. זה יהיה גיוס.
יוסי פוקס:
חוץ מהמלחמה, רגע משפט. שנייה, תן לי לדבר, אני מסביר לך משהו. זה הפוך ממה שאתה אומר. אני מסביר. היה מי שטען שסנקציות או דברים שקרו, מעצרים, פעולות שננקטו, הביאו, בפועל התברר - - -
רום בר-אב:
לא. הם גדלו פי שתיים. מ-1,200 ל-2,940.
יוסי פוקס:
אבל אני אומרת, הוא יענה לך, אתה טועה.
רום בר-אב:
אבל בוודאי שאותם חייבי גיוס מבינים שאולי המצב הזמני כרגע לא יהיה לטווח הארוך, אז למה שמישהו יוכל להתגייס עכשיו? כי הוא מבין שאולי הסיטואציה הולכת להשתנות בקרוב. אבל עשרות שנים בהם האיסורים האלה לא הביאו אף אחד לצבא.
מירי פרנקל-שור:
על מה שאת מדברת זה באמת השאלה. צריך לקבל על כך החלטה מה יביא יותר חרדים לצה"ל. זו בעצם השאלה שמונחת.
מירב כהן:
תראי, ברגע שאת מאפשרת להם לדחות את כבר לא מביאה אותם לצה"ל.
מירי פרנקל-שור:
הנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוא נוסח של יעדים ולא מכסות.
דרור גרנית:
אני אומר שאם אתה לא מגייס אותם ואין תכלית ביטחונית ולא חלה עליהם תכלית ביטחונית במובן הזה שאתה לא מגייס אותם - - -
יוסי פוקס:
נכון, לא בבסיס ולא בטיפול ולא מה שכתוב.
דרור גרנית:
הסעיף הזה לא משרת תכלית ביטחונית, כי אלה אנשים שלא יבואו לצבא. הם לא ישרתו.
ינון אזולאי:
לא, לא, אתה לא יודע. אדם כל שנה, דרור, בוא.
מירב כהן:
בטח, הם תמיד דוחים לשנה-שנתיים ואז הם מתגייסים.
רום בר-אב:
היועצת המשפטית, מדוע - - - שאיסור על עבודה או על לימודים הוא מה שיביא אנשים להתגייס? זה לא קרה במשך עשרות שנים. אני רוצה שהוא יתגייס. ככל שהמנגנון מאפשר את זה וזה לא קורה, זה לא משנה מה הוא עושה.
יוסי פוקס:
בדיוק. עשית סלט, אתה לא יודע. כל שנה - - -
מירי פרנקל-שור:
מירב, זאת באמת הדילמה. כרגע מונח על השולחן מתווה של יעדים ולא מונח מתווה של מכסות.
מירי פרנקל-שור:
בסדר, יכול להיות. אבל כרגע הוועדה לא משנה. וזו באמת השאלה.
מירב כהן:
בעיניי בעולם של קבוצה עם גודל בלתי מוגבל אי אפשר שהם גם לא יתגייסו וגם לא יעבדו.
מירי פרנקל-שור:
כיוון שיושב, יוסי, בוא תהיה איתנו, כי אנחנו הרבה לומדים ממך. השאלה שמונחת האם אנחנו מאפשרים, נאפשר להם בחקיקה גם לעבוד וגם ללמוד, כיוון שזה משרת תכליות נוספות. האם זה יוביל לגיוס או שזה יפגע?
יוסי לוי:
אם הוא יכול ללמוד, הוא יכול לשרת.
מירב כהן:
שי, הנוסח רק מדבר שאחרי שהוא עשה את ה-40 או את ה-45 שעות.
מירי פרנקל-שור:
שי, שנייה. זה חייב להיות דיון מסודר, כיוון שזו שאלה ממש מהותית וצריך לקבל על זה בסופו של דבר הוועדה תצטרך לקבל על כך החלטה. לכן חשוב שכל אחד יישמע את דעתו בצורה נורא מסודרת.
יוסי לוי:
רק משפט לסיים את מה שהתחלתי לומר.
יוסי לוי:
אז משפט לסיים את מה שהתחלתי לומר. אני דוגל באמונה שלי כיהודי במדינת ישראל או כחלק מהעם היהודי שלומדי תורה הם חד משמעית חלק ממה שמגן על עם ישראל. אני מוכן, מוכן כמג"ד מילואים לשלם מחיר שיישבו, לא יודע, עשרות אלפי חרדים, כן, לא אלפי, עשרות אלפי חרדים, באמת, וילמדו תורה בישיבות. זה אני מוכן לשלם מחיר א...
מירב כהן:
אנחנו לא נשרוד, יוסי. אי אפשר, אבל יש משק.
שרון ניר:
אבל זה שיהיו רשומים יעני בישיבות ולא יעבדו, זה מקובל עליך. זה שיענו יהיו רשומים.
יוסי לוי:
קודם כל, אמירה מוסרית פוסט 7 באוקטובר. סליחה, אלו אמירות של תיקון 26 לחוק שירות ביטחון, שהיה תיקון גרוע. והיה לפני 7 באוקטובר וכל התיקון התבסס על אמירה כלכלית שגויה. אחד זו אמירה מוסרית. שתיים, לטובת מי - - -
יוסי לוי:
או תורתו אומנותו או צבא, נקודה.
יוסי לוי:
שתיים, לכלכלנים הגדולים פה. לגייס את הגדוד שלי למילואים עולה לפחות 40 מיליון. לפחות.
מירב כהן:
לא, אנחנו בעד שהם יתגייסו, אבל הם לא מתגייסים. אז גם לא לעבוד וגם לא להתגייס?
יוסי לוי:
אם אני מביא לצה"ל את אותו חרדי עובד הוא חוסך מיליונים למשק. איפה אתם חיים?
מירב כהן:
אבל הם לא באים להתגייס, אבל לפחות שיעבדו.
יוסי לוי:
כל מה שצריך, ותבינו הכול שנייה. אתם רוצים להבין או רק לתקוף? כל מה שצריך, ותבינו הכול. כל מה שצריך זה להפסיק - - -
יוסי פוקס:
מירב, אתם רוצים - - -. זה מה שאת חושבת.
יוסי פוקס:
לא, זה מה שאת חושבת. החוק הזה בא לגייס.
יוסי לוי:
שיבינו פשוט את הנקודה הפשוטה. כל מה שצריך זה להפסיק כמדינה לתת לחרדים לעבוד ולא להתגייס. יש אלפי חרדים עם תלוש לבן שעובדים בגיל 19 בפיצה ולא מתגייסים. אתם פשוט לא מחוברים. העניין הוא רק לעצור את זה.
יוסי פוקס:
זה ברור. עכשיו מירב, דווקא אני מתייחס. קודם כל, צריך לומר שהטיוטה שמונחת בפנינו זה מה שכתוב בה. מי שתורתו אומנותו ולא מתגייס לצה"ל הוא לא עובד, הוא לא אקדמאי, לא מימון לימודים ולא עבודה זמנית וכלום.
רם בן ברק:
יוסי, אבל אתה יודע שיש תעשיית שקר סביב הדבר הזה.
יוסי פוקס:
רם, תן לי רגע. לא, לא, זה דיון אחר, שתהיה אכיפה אפקטיבית.
יוסי פוקס:
אני בעד, הנה אני אומר לך, אכיפה אפקטיבית. אני אומר מירב למה בעיניי יש פה נקודה חשובה. זה גם הממשלה אמרה את זה.
יוסי פוקס:
לא, לא, העלית נקודה חשובה. אני רוצה להתייחס. הממשלה גם נדרשה לזה בפרוטוקול שדנו בערר על ועדת שרים לחקיקה. דנו קצת בתכנים. אחד מהדברים שאמרו בראי ה-7 באוקטובר, אחד מהשינויים המהותיים שהממשלה ביקשה לעשות בחוק והם נעשו בו, מהחוק המקורי, היה לשנות איחוד המטרות שיש שם, בהגדרת המטרה, להזיז הצידה את המטרה ...
מירב כהן:
אבל גם הנושא הביטחוני זה לא משרת.
יוסי פוקס:
רגע. לכן הוצאנו את התכלית הכלכלית.
שרון ניר:
ולא הכנסתם את התכלית הביטחונית.
יוסי פוקס:
לכן גיל הפטור שלא היה כמו בחוק של רם בן ברק, לא 22 או 26, כי אנחנו רוצים, כן, אני רוצה לוחמים או חיילים גם בגיל 23-24. היה לי צלף בגולני איתי בפלוגה, אמריקאי בן 23. לא משנה. מה רע? אני רוצה לוחמים. לכן אני אומר, מה שאת אומרת במציאות אחרת - - -
יוסי פוקס:
אני לא מסכים איתך. אתה פוסל את כל החוק. עזוב, זה דיון. גמרת להרצות שבעידן הזה אי אפשר יעדים, אי אפשר כלום. אני בא למי שרוצה לדון לגוף הסעיפים.
דרור גרנית:
לא, לגוף הסעיפים. רגע, לגוף הסעיף. מה אומר הסעיף הזה? במה הוא עוסק? הוא לא עוסק באלה שיבואו לצבא. הוא במפורש עוסק באלה - - -
יוסי פוקס:
זה מובנה בחוק. לכן אין פטור מגיוס, יש דחיית שירות לשנה אחת. אחרי שנה יבחנו אותו עוד פעם.
שרון ניר:
אבל אדוני מזכיר הממשלה, תקשיב. החטא הקדמון, אתם פשוט משעתקים אותו. אתם מעתיקים את המנגנון של הדח"ש, דח"ש, דח"ש, פטור. זה המנגנון. זה המנגנון שהיה, זה המנגנון שאתם מלבינים אותו בחוק.
יוסי פוקס:
לא, יש שינויים מהותיים ואת יודעת את זה.
יוסי פוקס:
אין בין מה שהיה, אין בין הבלופילד המקורי של רם לזה ולא כלום.
שרון ניר:
יוסי פוקס, מגיל 18 עד 26 ההיסטוריה מלמדת, רגע, תקשיב לי.
שרון ניר:
ההיסטוריה מלמדת ששנת ההכרעה לא מביאה להכרעה לגיוס. היא מביאה להכרעה לעוד דח"ש ולעוד דח"ש ובסוף לפטור.
יוסי פוקס:
זה לא שנת הכרעה. כל שנה הוא ייבחן.
שרון ניר:
אבל יש פה דחיית שירות. תקראו לזה איך שאתם רוצים. יש פה דחיית שירות. רגע מירי, יש פה דחיית שירות. אני רק אגיד דבר אחד.
יוסי פוקס:
אגב, שרון, גם לא היה את המארג הזה של סנקציות אישיות, הגבלות של עיכוב יציאה מהארץ. אין רישיון נהיגה. לא היה את זה מעולם. אין מעונות. תקציב מוסדות. אתם מדברים על דבר שלא היה.
שרון ניר:
26ד ו-ה שאתם מביאים פה, שאנחנו מסתכלים עליו, ואני רוצה עכשיו להסתכל על כללותו, הוא במצב הקטגורי, בדיפולט של הסעיף זה בן אדם מקבל, ששר הביטחון רשאי לתת לו פטור. זה לא לתת לו דח"ש. זה לא שעכשיו הבן אדם מגיע, עובר בדיקות רפואיות, נבדק על ידי הצבא.
מאיר פרוש:
כמו אצל ליברמן היא אומרת לך. כמו אצל ליברמן.
שרון ניר:
מזכיר הממשלה, אני רוצה שתישאר איתי. תקשיב רגע. זה לא שהבן אדם - - -. אני רוצה שתבין, בסוף יש פה מצב שאנחנו אומרים שר הביטחון רשאי לתת לו פטור וזה הדיפולט שאתם יצרתם.
שרון ניר:
רשאי לתת לו דח"ש, נכון. לא בתנאים האלה ולא בסייגים ופחות בקריטריונים. שר הביטחון רשאי לתת לו דח"ש. ואנחנו מבינים שזה הולך כבר, אתה יודע, לאיזה שהוא סוג של ערוץ שהוא יקבל דח"ש ועוד פעם דח"ש ועוד פעם דח"ש ויהפוך להיות פחות אפקטיבי, בטח כלוחם בצבא, בטח בגיל 23-24.
יוסי פוקס:
אלא אם כן זה מצליח, שרון. אלא אם כן התהליך הצליח. רגע אחד, בואי נניח שנייה.
שרון ניר:
אם היית מכניס פה שלושה סייגים.
יוסי פוקס:
נניח שיתברר שהממשלה צדקה. 10%, נניח ויתברר, שנייה.
יוסי פוקס:
שנייה בוארון. שבמקום מה שהיה פה ממוצע לאורך שנים של בין איזה 1,200 ל-1,800, וואו, המהלך השלם הזה יוביל לגרף כמו שמופיע פה. נניח שכל שנה זה עולה - - -
יוסי פוקס:
רגע. את לא תשאלי יותר את השאלה דח"ש, דח"ש. כי פתאום במקום 1,800 יהיה 3,000, 5,000. 7,000. את פשוט מניחה שזה לא יעבוד.
יעקב אשר:
אבל זה מיצינו כבר כשהיה אדלשטיין יושב-ראש.
שרון ניר:
רגע, דבר אחרון, אני רק רוצה לסכם את דבריי.
יעקב אשר:
כשיולי היה יושב-הראש היה אותו דבר. היה אותו דיון.
שרון ניר:
למה אני מניחה שזה בלוף? אני אומרת לך את זה הכי ישר. אני מניחה שזה בלוף כי כשאני אומרת לך תרשום את זה שזה מתכתב עם פערי כוח האדם בצה"ל או שזה בהתאם לצורכי הצבא או שר הביטחון יבחן ויפעיל את שיקול דעתו בהתאם לצורכי הביטחון ולצורכי כוח אדם ולפערי כוח אדם בצבא. אם היית רושם את זה והיית מראה כנות כוונות ב...
יעקב אשר:
נו באמת, את לא יכולה להגיד את זה. ליברמן יפטר אותך באותו יום שתגידי את זה.
שרון ניר:
לא רואה את זה. הורדתם את זה. הורדתם את זה.
יוסי פוקס:
קינלי, קודם כל דנים בזה. יהיו תיקונים.
יוסי פוקס:
אני קודם כל אומר, אם אנחנו דנים פה מה בדיוק שיקול דעת של שר ביטחון, אני מוכן לשמוע. אני רק אומר להניח באופן גורף, זכותך.
יוסי פוקס:
שהמנגנון לא יעבוד, למרות הסנקציות ואף אחד לא יגיע, לגיטימי, אבל אנחנו לא בזה.
משה טור פז:
זה מה שקורה עד היום, יוסי, אתה יודע. זה המציאות.
שרון ניר:
אני מצטערת, למירב. סליחה מירב, סליחה.
מירב כהן:
אני רק אשלים ואשיב למזכיר הממשלה. הניסיון מעשרות שנים מלמד שזה שאסרנו על אותם צעירים לעבוד לא הוביל לגיוסם. הדבר היחידי שזה כן עושה זה לכבול את אותם צעירים לישיבות שלהם. זה עוזר במקום לשים פקחים בכניסה שהם לא יברחו, שמים את זה, זה עוזר - - -
מירב כהן:
גם פה אני לא באמת מטילה סנקציות.
מירב כהן:
לא יטוס לחו"ל, לא יביא לגיוס, יביא להישאר בישיבה.
מירב כהן:
לא ללמוד לא יביא לגיוס, יביא לישיבה.
מירב כהן:
רישיון נהיגה לא יוביל לגיוס, יוביל רק לישיבה. המנגנון עצמו נשאר אותו מנגנון של דחיית שירות. הכספים הגדולים חוזרים אליהם והסנקציות המיידיות רק יכבלו לישיבה ותו לא. המטרה של החוק הזה זה לא לכבול לישיבות, זה גיוס. וגיוס זה לא מביא. וזו פגיעה כלכלית עצומה במשק. עצומה.
יוסי לוי:
אני רק אומר שאם אפשר לעבוד תוך כדי הישיבה אני ממליץ לבחורי הישיבות לא להתגייס לצה"ל.
מירב כהן:
הם בכל מקרה מבינים את זה ממה שכתוב פה.
יוסי לוי:
זה נוח, לא כדאי. אני אחזור אולי לישיבה, כי אני יכול לעבוד. חבל על הזמן.
מירב כהן:
רגע, יש לי עוד הערות. אני רק בנקודה השנייה. הנקודה השלישית בסעיף, כי זה סעיף ארוך, הסעיף הבא. יש את הסעיף שמתייחס לזה שמי שצריך להצהיר שהתנאים מתקיימים, וזה צריך להיות בעל תפקיד בישיבה שצריך. הם כבר בסעיף הזה, בניגוד לסעיפים אחרים, זה לא מנהל הישיבה, אלא איזה שהוא בעל תפקיד. ואני מזכירה את הדיון שהי...
מירב כהן:
אם הולכים לפי מה שהם אומרים, אז אנחנו צריכים שהם יהיו ערבים. לא אכפת לי אם הוא בן 100, 200, 300.
יוסי פוקס:
לא, אולי עדיף פשוט מישהו אחר. למה מישהו בן 100 שהוא דמות - - -
יעקב אשר:
זה מחזור של כל הדברים שדובר עליהם כבר, נו.
מירב כהן:
עכשיו הנקודה הנוספת. אחר כך יש מנגנון שאומר אם מי שחתם, אם אותו בעל תצהיר חתם על הצהרות ונמצא שחלקן לא נכונות אז מונים פה תרחישים: אם יוטל עליו עיצום כספי יותר מפעם אחת, שזה 5% מהתצהירים נמצאו שקריים או שהוטל עליו קנס לפחות על חמישה מלש"בים, שקנס זה פר מלש"ב שנמצא שהוא חתם על תצהיר שקרי. אז הוא לא י...
יעקב אשר:
זאת אומרת, אין יותר שרים בנושא של חוקים?
מירב כהן:
אנחנו חושבים שהשרים ייטו פוליטית.
יעקב אשר:
גברתי היועצת המשפטית, שאלה. אין יותר שרים שאמורים, בגלל שהם אנשים, גברתי היועצת המשפטית. משהו פה לא מובן. כי אני מגיע מוועדות אחרות, את יודעת, מתחומי עניין אחרים. שם השר הוא גם בנושאים כאלה משמעתיים או לא משמעתיים כאלה ואחרים או בוועדות או דברים כאלה, שר חינוך, שרים אחרים, שר הפנים וזה, פה נדון בזה ...
שרון ניר:
לא רוצים לתת סמכות לאף שר ביטחון, תתגייסו.
שי טייב:
רציתי להתייחס. אני רוצה רגע להתייחס למנגנון וגם פה להתחבר.
שי טייב:
אני רוצה להגיד ככה: קודם כל, אני לא יודע איך משלבים פה את תורתו אומנותו עם לימודים ועבודה. לא נראה לי הגיוני לחלוטין.
שי טייב:
גם אחרי שהתחככנו והתנסינו בהוצאת זימונים לאנשים שהם למדו ועבדו וכן הלאה, אנחנו יודעים איפה האנשים היו. חלקם יכול להתגייס. ולכן אני לא יכול לראות, גם לא ערכית, אבל גם לא מעשית, איך הדבר הזה תורם.
חשוב להגיד משהו על המנגנון. לא יודעים בגיל 18 מי ימשיך עד גיל 26. זה מנגנון של כל שנה. בכל שנה צריך לוודא...
רום בר-אב:
שי, אתה לא היית מעדיף שכולם יבואו אליך בגיל 18?
יוסי פוקס:
משרד האוצר, אתם לא גייסתם חייל לצה"ל מעולם.
שרון ניר:
למה אתם תוקפים את הדרג המקצועי?
משה טור פז:
99% מבוגרי צה"ל הולכים לעבוד. זה הנתון.
שרון ניר:
למה אתם תוקפים את הדרך המקצועי? אתם תפסיקו עם התרבות הזאת.
יוסי פוקס:
הוא קופץ על עניין שלא קשור למשרד האוצר.
יעקב אשר:
שרון, זה אותו דרג מקצועי שקיצץ בצבא את כל היחידות. זה אותו דרג מקצועי. אותו דרג מקצועי.
אביחי אברהם בוארון:
אדוני יושב-הראש, אני חייב להגיד משפט אחד. הדרג המקצועי של משרד האוצר כל הזמן אומר את דעתו הפרטית. אני מתכתב עם נציג שר האוצר עכשיו.
שרון ניר:
תגיד לי, שר האוצר שלח אותך לפה? תודה רבה.
יעקב אשר:
במקום לעבוד על תקציב למדינה הוא יושב פה כל היום.
ינון אזולאי:
מילא, היועץ המשפטי של הממשלה לא סופרת את שר המשפטים. עכשיו משרד האוצר לא סופר את שר האוצר.
משה טור פז:
יש דרג מקצועי, ינון. אני לא יודע אם אתה יודע, יש דבר - - -
משה טור פז:
בסדר, ואני חושב אחרת. אני אומר לו. סליחה, תת אלוף שי טייב מייצג את עמדתו המקצועית.
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, תת אלוף שי שטייב, לא להפריע לתת אלוף שי טייב. ואף אחד לא מפריע.
שי טייב:
אז אני חוזר עוד פעם. אני לא רואה איך הדברים - - -
שי טייב:
אני מתייחס למה שכתוב עכשיו. ולמנגנון ולא לשאלות היפותטיות. אני מתייחס למה שכתוב כאן. אני בעניין הזה חוזר ואומר, אני לא יודע איך מקיימים לימודים בישיבה בצד עבודה או לימודים שהם אקדמאים.
שי טייב:
לא יודע איך הדבר הזה קורה. וגם אנחנו לא יודעים כל שנה, אנחנו לא יודעים מראש מי האנשים שהם ילכו על המסלול הזה שרוצה להגיע לפטור. לכן כל שנה נבחנת בנפרד. ברגע שמזהים שיש את העירוב הזה, כמו שזיהינו אותו בעבר, אותו בחור, כמו שאמר יוסי, צריך להתגייס. כך אני רואה את הדבר הזה.
גם הנתונים שהוצגו פה על לימוד...
מאיר פרוש:
בהסכמת האוצר גם, חשוב להגיד. תגיד שהאוצר מסכים.
שי טייב:
גם הנתונים שהציגו פה האוצר וכן הלאה, הם מגלמים, אני לא יודע, ענבר דיברה שלא רואים את הנתונים. אני לא יודע אם היא נמצאת פה או לא. שלא רואים את הנתונים של לפני. אבל בכל מקרה, גם הנתונים שמדברים עליהם, על 30% עובדים וכן הלאה, הם נכונים לגיל מסוים. זאת אומרת, זה דבר מתפתח.
שי טייב:
רואים את זה לא רק פה. יש עוד מנגנונים של דיחוי, צריך להגיד, בחוק. וגם הם מתנהלים באופן כזה שמתחילים X ובשנה הראשונה יורדים Y מהם, בשנה הבאה עוד קצת ועוד קצת. זה התפתחות טבעית. בעיניי אסור לאפשר את הדבר.
שי טייב:
מוגבלת במכסות. אני אומר, נכון, נכון. אני רק מסביר שגם כאשר מכניסים עכשיו 800 אנשים בישיבות הגבוהות לא יודעים מי יגיע עד גיל 22, מי יסיים בגיל 21 ומי בגיל 20.
שי טייב:
אני לא אמרתי שהוא לא משולב וזה הסדר מסוג אחר. וזה מסלול גיוס. אני לא אמרתי שלא. אני מדבר על סוציולוגיה, איך אנשים מתנהגים בחברה.
שי טייב:
אני רק מסביר שאתה לא יודע בגיל 18 מי זה הבן אדם. זה מה שאני מסביר. וגם לא בגיל 19 וגם לא בגיל 20. זה מה שאני מנסה להגיד. לכן אני גם חושב שאסור לעשות את זה, שיהיה אפשר גם לעבוד וגם זה. אני גם מסכים עם יוסי, זה יוביל לזה שכולם יישארו ויישארו ללמוד ולעבוד ולא עשינו כלום.
עכשיו אני רוצה להגיד רגע מילה ע...
משה טור פז:
מזכיר הממשלה, למה הוא לא קורה היום? למה זה לא קרה עד היום? במקרים האלה שהוא מדבר עליו?
שי טייב:
דבר שני שאני רוצה להגיד זה שבאמת יש ערך גדול פה. מדובר על הבקרה והסנקציות. לא היו סנקציות ולא הייתה בקרה טובה. יודעים את זה. זה נאמר פה גם בדיון הקודם. לכן זה הדבר שצריך להיות המשלים.
הדבר האחרון שאני רוצה להגיד רק בהקשר של הנתונים בהתייחס פה קודם כל לסיפור של הגיוס. לא רציתי להפריע בכל פעם כשהתייחס...
יעקב אשר:
אבל ב-2022 לא היה לך צווים בכלל. פה עם אשרות אלפי צווים, וזה נקרא עוד עלייה?
שי טייב:
אין ספק שזה טיפה ביום אל מול כמות הצווים שיצאה. חלק מהצווים האלה כבר הגיעו למצב של מי שבקיא, אני נותן לך תשובה חה"כ אשר. אפילו גם מסכים עם חלק מהדברים שאתה אומר.
שי טייב:
אני אומר ככה: אין ספק שזה טיפה בים. וצריך להגיד, חלק גדול מהאנשים האלה כבר הגיעו למעמד של צו 12, מה שנקרא, הם כבר קיבלו צו גיוס. זה עשרות אלפים כבר אני אומר. וחלק גדול מאוד כבר משתמטים. ועדיין, זה מייצר עלייה מצד אחד, גם בגלל שיש יותר חרדים שרוצים להתגייס ולהיות חלק. גם בגלל שיש יותר מסלולים וגם שהס...
יעקב אשר:
לא, אבל כשאתה משווה את זה מול אפס צווים לעשרות אלפי צווים.
שי טייב:
- - - את הנתונים כדי שיהיה שקוף פה.
מאיר פרוש:
אבל בכל זאת היועמ"שית לא מרוצה מהעבודה שלכם.
יעקב אשר:
את לא מבינה מה שאני אומר. לא, כי הם באים ואומרים הנה, זה סימן שזה עובד.
שי טייב:
יש לנו נתונים שהם כמו שאמרתי אותם ב-2024, בהערכה. כיוון שהסברתי פה ארוכות בוועדה הזאת לא פעם ולא פעמיים כמה זה קריעת ים סוף לעשות את הספירה באופן שזה עובד היום. לכן הצעתי פה לפני שני דיונים לשנות את השיטה מעיקרה ולהגיד שמגיעים לגיל 18 אומרים מי האנשים הרלוונטיים לספירה. לכן אני מחזיק פה בהערכה. אגב,...
בבקשה. אני רוצה להגיד קודם ביחס למה שנאמר כאן, אנחנו קצת משחקים בלה לה לנד, כאילו אם יהיה החוק הזה או אם יהיה משהו של גיוס, אז ההנהגה החרדית ישר תדחוף את כולם. חה"כ אזולאי, שלצערי הוא לא פה.
דברי דובר/ת #916 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה, אז קינלי מסתיר אותו. סליחה. אני צריך לפרש את הנוכחות שלו פה כזה שהרבנים אומרים שאם יהיה חוק יתגייסו. אז אני לא מבין מה הבעיה של אותם רבנים, דרך אגב, שאמרו את ההיפך בדיוק. אני יכול לצטט את השמות של הרב מאיה ושל הרב יוסף, של אמירות מאוד קשות. הם אומרים דברים מאוד ברורים ואני צריך לפרש את הנוכחות של חה"כ אזולאי - - -
דברי דובר/ת #918 | 66 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אתה לא צריך לפרש. תפרש את עצמך, שיבינו אותך זה יותר חשוב.
אוקיי, אז אני אמשיך לפרש את עצמי. תודה, אני מודה לך. מה שאני רוצה להגיד שאני לא נופל במלכודת הזאת. פעם אמרתי אני לא מתגרש, אני לא מתרגש.
דברי דובר/ת #920 | 28 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא מתרגש מהנוכחות שהיא באמת יפה. אבל זה רק כדי לוודא שאולי אנחנו באמת עושים את מה שנסגר בחדרי חדרים ואנחנו באמת ייאמר לזכותו שהוא באמת בקיא בחוק כאילו הוא כתב אותו.
אני גם רוצה לומר שכמי שקצת מבין בחינוך כשאתה מוליך עדר לשפת התהום ואתה אומר אני אדע איפה לעצור, בסוף הרבה ימשיכו לתוך התהום. כאשר בתיכון מחנכים אותם לא להתגייס, כאשר הרבנים שלהם אומרים להם לא להתגייס, כאשר מנהיגי הדור אומרים להם לא להתגייס ואז פתאום ייצא חוק ויגידו להם עכשיו תתגייסו – יהיו אלפים שימשיכו באותו קו.
אני חושב, שי, סליחה, שמה ששי אמר פה עכשיו רח"ט תומכ"א, זה שגם העלייה ישנה לא במקצועות של לחימה. שי, אני לא צריך לגלות לך, בלחימה לא תמיד חוזרים הביתה. זהו. ולכן זה אם מציעים מסלולים אחרים, למרות שמה שחסר לצבא, כמו שאמרת פה כמה פעמים, זה בעיקר לוחמים ותומכי לחימה. אם יש מסלולים ואפשר לעשות "וי" בלי להיות לוחם, אז בבקשה.
אני רק רוצה להזכיר גם לך וגם לנו, שכשאתה אומר, בצדק, חסרים 12,000 לוחמים תומכי לחימה אתה יודע שבשביל זה צריכים לגייס, לגייס. אתה רוצה, אחרי זה תשחרר אותם. אבל בשביל זה צריך לגייס 25,000.
דברי דובר/ת #923 | 188 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כדי שיהיה את המספר הזה שהוא חסר לצבא, שזה המקצועות שלהם.
דברי דובר/ת #925 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה כבר נאמר בוועדה 17 פעמים בתקופה שלך, אדוני יושב-הראש.
אבל אתה לא מבין מה שאני מדבר, אז אולי בפעם האלף תבין.
דברי דובר/ת #927 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני לא מבין כלום, מאיפה אני מבין? מה אני, אלעזר שטרן?
אני עכשיו רוצה להיכנס לתוך הסעיף.
דברי דובר/ת #929 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז למה הוא אומר את זה ככה?
דברי דובר/ת #931 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה לא מפסיק אותו. אוקיי, תודה.
דברי דובר/ת #933 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הוא לא אמר לך שאתה לא מבין. הוא אמר שאמרת 17 פעם. מה, מה?
יוסי לוי:
חשוב רק לומר שאחוזי החרדים בקרבי הם הרבה יותר גבוהים מאשר אלה שמתגייסים.
מאיר פרוש:
אל תגיד כאלה מילים פה. אל תגיד כאלו מילים פה. אל תגיד את זה.
יוסי, אני מציע לך להשאיר את זה לרח"ט תומכ"א. שנייה יוסי, שנייה.
דברי דובר/ת #937 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בגלל שאני מדבר.
דברי דובר/ת #939 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא לא רוצה, הוא רוצה שהכול - - -
אני חונק? אתה נותן לי ציונים. ברוך הבא לדיון.
דברי דובר/ת #942 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברוך הבא לדיון.
דברי דובר/ת #944 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, אל תיתן לי ציונים, בוארון.
דברי דובר/ת #946 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני אעשה לך קבלת פנים כשאתה מגיע פעם הבאה.
דברי דובר/ת #950 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מציע לך, כיוון שיוסי מומחה, אני אגיד את מה שאני שמעתי ממנו 30,000 פעם. בסדר? וגם אתה, בועז, שמעת את זה ממנו וגם מאחרים. לכו לרחובות, תראו כמה עשרות אלפים רשומים בישיבות, מסתובבים ברחובות ולא לומדים.
דברי דובר/ת #952 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תשאל את יוסי אחר כך, הוא יגיד לך.
דברי דובר/ת #954 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עכשיו אנחנו הולכים לתת לאותו מנגנון, בדיוק לאותם אנשים - - -
דברי דובר/ת #956 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, זה ממש הסעיף.
דברי דובר/ת #958 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה ממש הסעיף.
דברי דובר/ת #960 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה ממש הסעיף. אנחנו הולכים לתת - - -
דברי דובר/ת #962 | 9 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אבל זה הסעיף, מה אתה רוצה? אתה רוצה שלא נדבר עליו?
אנחנו הולכים לתת בדיוק לאותם אנשים שחתמו ולא קיימו את זה, שהם בישיבות, שהם בוועד הישיבות. כמו שענבר גם אמרה כאן באותו תיאור, אנחנו עכשיו עוד פעם הולכים לתת להם את אותה זכות לשחרר אנשים מהצבא. לתת להם פתק שהם לא צריכים לשרת בצבא. תגידו, מה אנחנו, כאילו בועז, אתה תגיד מילים יפות שאני יכול להזדהות איתן. היסטורי, גיוס, סוף-סוף. אבל אנחנו מסתכלים על המציאות. והמציאות היא שבחוק הזה אנחנו נותנים את אותם מנגנונים, רק עכשיו מחזקים אותם הרבה יותר. זה דבר אחד.
דבר שני, אני רואה בסעיף 26ה(1) עוד פעם את אותו דבר שאני הערתי קודם רק על סעיף אחר. איפה שמוזכר ישיבה או לומד בישיבה זה רק לצורכי דיחוי, לא לצורכי גיוס. וגם פה אני אומר את זה, כיוון שבסוף אמרת שהכול נרשם וזה יגיע. אז אני אומר עוד פעם שחלק כנראה מאותם דיונים בחדרים שאני לא הייתי בהם, אתם הייתם בהם, זה כנראה מבטיחים להם שלא יהיה כתוב בחוק תלמיד ישיבה שמתגייס.
דברי דובר/ת #967 | 155 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יופי, אז אני שמח שאתה נהנה במפגשים איתנו. רק חבל שזה לא בא לידי ביטוי כאן. או שזה, סליחה, חבל שזה בא לידי ביטוי כאן. בבחירות בסדר.
הנושא של 45 שעות. אנחנו שבעים - - -
דברי דובר/ת #969 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו שבעים, באמת, מלהריץ את תלמידי הישיבות שלומדים מהבוקר עד הלילה וששולחים אותנו לחברון ולאיתרי ולפוניבז' ולאן שאתם רוצים. אני כמובן, לא משנה, הרבה ישיבות. שנבוא לשם ב-23:00 ונראה אנשים לומדים. אני חושב שהחוק הזה צריך להיות בשבילם. ומה זה 45 שעות? זאת אומרת, בהנדסה קרבית, כמה שעות משרתים בשבוע? מה זה 45? מאיפה הבאתם את המספר הזה? במיוחד, חשבתי פעם, אני אגיד לכם מה. הביאו את המספר הזה כשאמרו אוקיי, תהיה גם הכשרה מקצועית. אז אמרו 45 שעות. ואז נשאר להם זמן - - -
דברי דובר/ת #971 | 86 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא, אני מסביר רגע, שנייה. אני לא סתם.
לא משנה, גם 30 שעות. אתה צודק, היה 30 שעות.
דברי דובר/ת #973 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אני מבקש. מה לעשות שהוא מדבר - - -
דברי דובר/ת #975 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז תגיד לי מה אתה, בסדר, יש זמן.
דברי דובר/ת #977 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, יש זמן. אני אמרתי לכם, אני מדבר לעניין. אתה קבעת את הסעיפים להיום, לא אני.
דברי דובר/ת #979 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנושא השני שכאן נמחק וכיוון שזה נשאל, אז אני אגיד. הנושא של תקופות החופשה המקובלות בישיבות. אני אגיד את האמת לכל מי שלא יודע, גם אני הייתי מתבייש לכתוב את החופשה המקובלת בישיבות. החופשה המקובלת בישיבות זה מעל 75 ימים.
אני אומר לכם, מעל 75 ימים. חייל שיוצא מעזה או מלבנון, או בכלל לפי חוקי הצבא, אתה יכול בשנה במקרים טובים שאין מלחמה 21 ימים. מאיפה הבאתם לנו את המספר הזה? איך אין לכם בושה? סליחה, יש לכם בושה. לכן אתם לא כותבים את השעות. עוזי, סליחה עכשיו. אבל גם להם, דרך אגב, יש רק 21 ימי חופשה, גם אם הם לא לוחמים. תדע, אם אתה שכחת את זה.
דברי דובר/ת #981 | 109 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, גם מי שבקריה יש לו 21 ימים. יש פה את רח"ט תומכ"א, תשאלו אותו. מה אתם רוצים ממני? תשאלו את רח"ט תומכ"א הוא יגיד לכם. גם מי שבקריה, עוזי דיין שכח כנראה או שאני לא יודע מה, ופורוש אף פעם לא ידע.
דברי דובר/ת #983 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא יודע. מספרים אמיתיים גם אני יודע.
דברי דובר/ת #985 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא הבנתי מה אתה אומר, סליחה. לא הבנתי.
דברי דובר/ת #987 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא הבנתי מה הוא אומר. מה אתה רוצה?
דברי דובר/ת #989 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אין לי בעיה, שידבר. אם הוא רוצה שאני אפסיק.
דברי דובר/ת #991 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אוקיי. מה שאני רוצה להגיד שאני ניסיתי פעם לבדוק את זה למה. אז אמרו לי שלחזור לישיבה מחופשת סוכות עם הכרכרות מוולוז'ין.
דברי דובר/ת #994 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שהמספר הזה הוא מספר שכמו שכתוב פה, מקובל בישיבות. זה שמקובל בישיבות כשאנחנו עושים חוק שירות ביטחון להגיד בגלל שזה מקובל בישיבות 75 או 80 ימי מילואים, זה מה שאנחנו נכתוב פה, זה בושה וחרפה. שאנחנו משווים את זה ואנחנו רוצים להגיד שזה במקום להתגייס לצבא. איך זה יכול להיות? אתם שומעים מה אנחנו אומרים פה, מה אנחנו עושים פה? מה אנחנו רוצים לקבע בחוקים של מדינת ישראל? כאילו איבדנו את הבושה. יצרנו פה איזה מציאות הזויה שנכון שהיא קיימת הרבה מאוד שנים.
עכשיו אם היו באמת, דרך אגב, אני אגיד לך, אם היו באמת הולכים לשיטת המכסות והיו תלמידי חכמים אמיתיים, הם לא צריכים את ה-75 ימים. הם לומדים יותר. הם לומדים גם כאשר הישיבות סגורות. זה הכול מערכת של השתמטות שאנחנו רוצים לעשות חוק למשתמטים. וכמו שאמרו פה ההורים השכולים, בעלי גם כשיוצאים מעזה הולכים ללמוד בעלי גם כשאין אפילו שבועיים חופשה בשנה.
ומה אנחנו עושים פה? כאילו אנחנו יושבים פה ואנחנו עושים מן סוג של אילוזיה כזאת של אחיזת עיניים של איך להשתמט ואיך ללכת לרבנים שייתנו לא משנה למי, פתק, שיאללה, אתם יכולים להצטרף להצבעות עם הקואליציה. בזכות זה שיש את הדבר העלוב הזה.
דברי דובר/ת #996 | 190 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הלאה, אני רוצה להמשיך. אני עובר סעיף.
דברי דובר/ת #998 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, גם ישיבות ההסדר, כן. לא יודע מה אתה אומר.
דברי דובר/ת #1000 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא יודע מה שהוא אומר. עוזי דיין לא יודע מה שהוא אומר. ינון אזולאי לא יודע מה שהוא אומר.
דברי דובר/ת #1002 | 20 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל עוזי דיין לא יודע מה שהוא אומר.
דברי דובר/ת #1005 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
מה אתה משווה? בעלי כולם משרתים, אביחי בוארון.
אני רוצה להגיד משהו. אני, דרך אגב, חושב שבהינתן אך ורק 45 שעות, ויכול להיות שזה יפתיע אתכם, וכל כך הרבה חופשות בשנה, יש כן מקום להכשרה תעסוקתית. שמעת? בועז.
דברי דובר/ת #1009 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שיש מקום להכשרה תעסוקתית. אני לא יודע מה עושים ב-80 ימים חופש. בעצם אני כן יודע, אני רואה בכבישים, בגליל, במקרה הטוב פזצטות על קברי צדיקים. לא יודע מה. נכנסים לשדות מוקשים, עושים תאונות.
דברי דובר/ת #1011 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, בבקשה.
דברי דובר/ת #1013 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן. אז אני אומר לך, התחלתי. אני רוצה להגיד, אני חושב שכאשר יש 75 או 80 ימי חופשה בשנה - - -
דברי דובר/ת #1015 | 22 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
למה הילדים שלנו יכולים ללכת בין החופשות בסמסטרים לעבוד, להיות במילואים. למה, למה?
אז אני חוזר, בועז. אני לא רוצה להגיד לעבוד. אני חושב שהכשרה מקצועית זה דבר חשוב. לא אמרו את זה שזה חשוב, לא נתנו את הפתרון או את הרעיון של בתוך החופשות. אני חושב שכאשר יש, אני אגיד עוד פעם, 75 ימי חופשה והחשיבות של הציבור החרדי ורמת החיים שלהם ותחבר את זה לדמוגרפיה, היא חשובה לכולנו. ואני מקבל את מה שאמר רח"ט תומכ"א וגם את מה שאמר יוסי לוי על היכולת של איפה לגייס אותם.
אחרי שאני מכניס את כל זה למה שכתוב כאן בתוכו, אז אני כן בעד למצוא דרך. א', אני בעד להעלות את ה-45 שעות לימוד בשבוע. אני מאוד בעד להעלות את זה. ואז ממילא מתייתרת שאלת העבודה והכול. אבל יחד עם זה, אם יישארו מה שנקרא "החופשה המקובלת בישיבות" ולא יתביישו לשים אותה פה עם המספרים בחוק. ובאמת, אני בטוח שבגלל זה הוציאו את זה. בועז, בוועדת חוץ וביטחון, תשאל רק את מירי, איילת אני לא יודע אם היא כבר הייתה אז, היו דיונים על התקנות של כמה ימי חופשה נמצאים. והייתה בקשה מעבר ל-75 או 77 ימים שלראש הישיבה תהיה זכות לתת עוד איזה שבעה ימים מעבר ל-77 תוך שיקול הדעת שלו, בגלל ש-70, סליחה? אתה זוכר את זה גם. הנה, גם נציג משרד החינוך זוכר את זה.
דברי דובר/ת #1018 | 204 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה.
דברי דובר/ת #1020 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד, הדיון הוא לא רק שלך, אז מספיק. קדימה, תקצר. תקצר אלעזר. רם מחכה וגם שרון.
הוא דווקא אומר לי שאני מדבר לעניין.
דברי דובר/ת #1022 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא אמר לי שאני מדבר לעניין. רם, בגלל זה אני מחייך.
דברי דובר/ת #1024 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה משעשע את עצמך. לא, פשוט אתה לא מתחשב בכל האנשים שנמצאים כאן, זה הכול.
אני חושב שאתה לא מתחשב בזה שקבעת היום חמישה סעיפים. אתה לא מתחשב בלוחמים. אל תתחיל איתי ככה.
דברי דובר/ת #1026 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה רוצה שאני אתן להם לדבר? אני מוכן להפסיק, אני אחזור להסבר.
דברי דובר/ת #1028 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אל תגיד לי, אני מוכן לתת להם לדבר עכשיו.
דברי דובר/ת #1030 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, תן להם לדבר, בועז. אל תעשה לי נקיפות מצפון. אני אחזור אחרי זה להמשך הנימוקים שלי. אני לא מוכן לזה.
דברי דובר/ת #1032 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, אז בבקשה. אני חושב שצריכים להסביר לנו גם על סעיף 26ה(2)(ב). למה הדברים האלה נמחקו. אני רק אגיד שכל מה שאמרנו עד עכשיו כולנו וכל שלושת רבעי דפים שכתובים כאן ו-90% מהרמאויות שטמונות כאן, אם היינו הולכים לשיטה של מכסות לא היה דיון כזה בא לעולם. כל המנגנון שאנחנו כאילו יוצרים פה, כל בעלי זכות החתימה, כל כמה שעות ילמדו בשבוע.
והבעיה הכי קשה שאנחנו לא רוצים להגיד אותה כאן זה שראשי הישיבות והציבור החרדי לא מוכנים לתת את השמות, יותר נכון לא מוכנים לשתף פעולה עם המדינה. לא בהיבט של העשרות אלפים שאנחנו משחררים, אלא שתגידו להם עכשיו. מישהו אמר 1,000, יש מישהו יגיד 5,000. אני אומר לך 10,000 בשנה. תן פטור ל-10,000 בשנה זה יותר ממה שאתה זה. אבל תביאו בבקשה את השמות שלהם. הם לא יביאו אותם. הם לא רוצים לשתף איתך פעולה. הם רוצים יד למפעל הרמאות הזאת. ולכן הם לא הסכימו לתת לך שמות גם של התלמידים שלומדים באמת, לא משנה מה המספר שתגיד.
והנה, אני ערכתי לך את תמונת המראה. אם אתה אומר בסוף אני אגייס 7,500, בסדר? נגיד שזה המספר, נשארו במחזור 7,500 אחרים, אני אומר לך תביא את השמות של ה-7,500 אחרים, אני פוטר אותך מכל המנגנונים שיש פה. הם לא רוצים. למה? למה הם באמת לא רוצים לשתף איתך פעולה. הם רוצים רק לחלוב אותך.
דברי דובר/ת #1034 | 215 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק שתיתן להם. רגע, סליחה.
דברי דובר/ת #1036 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה?
דברי דובר/ת #1038 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, אז שיירשם שלא סיימתי.
דברי דובר/ת #1040 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
א' אני לא מעל חצי שעה.
דברי דובר/ת #1042 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא נכון. מאיפה הבאת את הזמנים האלה?
דברי דובר/ת #1044 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #1046 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, ככה סופרים בישיבות שעות. שמעת? זאת הבעיה. אם אני חצי שעה, ככה נראות 45 שעות.
דברי דובר/ת #1048 | 16 מילים
◂ 99 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אני רוצה להתייחס לסעיף הזה. ואני בא, אני רוצה להציע אולי פתרון אחר. אני מציע לתת פטור גורף לכל בני ה-18. אף אחד לא צריך להתגייס. מי שירצה שילך ללמוד, מי שלא ירצה שיעשה מה שהוא רוצה. ואני שואל אתכם, אם אנחנו נעשה את הפטור הזה, כמה אנשים יישארו ללמוד? כמה ילכו לישיבה? אה? אזולאי?
ינון אזולאי:
כל אחד זורק לי מספרים, גם אתה תזרוק. כל מספר זוכה.
מאיר פרוש:
כמה לומדים רשומים במשרד הדתות מעל גיל 26 עד גיל 90?
מאיר פרוש:
אבל הם לא חייבים צבא, למה הם לומדים?
רם בן ברק:
הם לא לומדים. אני שואל, תגידו לי באמת. אם אנחנו ניתן להם פטור ואימת הצבא, אדוני יושב-הראש אני מדבר, אני רוצה שאתה תקשיב.
רם בן ברק:
כשאני הייתי, כשהחוק הזה שאתם מדברים עליו שאנחנו ניסינו להעביר אותו ביחד, באחד מהדיונים אני אמרתי לרבנים 'אתם יודעים מה? פטור גורף'. את זוכרת? פטור גורף. הם לא הסכימו.
מאיר פרוש:
אלה חייבים בצבא מעל 26? אז למה הם לומדים?
רם בן ברק:
בחוק המקורי זה שאתם מאשימים אותי שלא העברתי אותו בזמן, ומזל שלא העברתי אותו, אני הצעתי להם בשלב מסוים לפטור את כולם. זאת אומרת שאימת הגיוס לא תחול על אף אחד. הם לא הסכימו. הם אמרו 'לא, אימת הגיוס היא מה שמביאה אותם לישיבות'. אם לא יהיה את אימת הגיוס, אז כמה ילמדו? יש כאלה שילמדו.
רם בן ברק:
אני אומר לך, אני אומר לך במאה אחוז.
שרון ניר:
לא, ילכו לעבוד, לא יתגייסו. בדיפולט יקבלו פטור, זה מה שהוא אומר לך. תפטור את כולם.
שרון ניר:
הם ילכו לעבוד, זה מה שהוא אומר.
מאיר פרוש:
אז למה הם יושבים בישיבה אחרי גיל 26?
אביחי אברהם בוארון:
את חושבת הרבה מאוד, אבל התשובה הרבה מאוד. הרבה מאוד, אותו דבר, זאת התשובה.
שרון ניר:
הציבור שלנו, המקום שממנו אני באה יהיה לך 95%.
רם בן ברק:
אני רוצה להגיד לך, בועז, זה לא משהו תיאורטי. חברים, אני רוצה להמשיך.
שרון ניר:
רגע, אבל רם בן ברק ברשות דיבור.
יוסי פוקס:
רגע, אבל מה אתה מציע? לא, אני דווקא לא רוצה לקטר.
שרון ניר:
הוא אמר שהוא רוצה להציע לכם לתת באופן קטגורי, לעשות ניסוי. באופן קטגורי לתת פטור לכולם.
רם בן ברק:
הטענה שלי אומרת שזה נכון שיש אנשים שרוצים ללמוד והם למדנים, זה אחוזים מאוד קטנים. זה מאוד מסובך. אני גם רציתי להיות עתודאי, לא קיבלו אותי. כי אני לא מסוגל ללמוד.
דבר שני שאני רוצה להגיד זה אם אנחנו הולכים כאן לכנסת, יש כאן עובדי כנסת בתוך האולם, נכון? את עובדת כנסת? יש לך כרטיס עבודה? את מחתימה אותו...
רם בן ברק:
אני הייתי לוחם במוסד. החתמתי כרטיס כשנכנסתי למשרד. מה זאת אומרת?
רם בן ברק:
כשאני הייתי ראש אגף, פעם בחודש היו מביאים לי את הדוח של האנשים. כשהייתי רואה שיש אנשים שלא הביאו את השעות שלהם, הייתי קורא להם לבירור. ולחלק מהם הורדנו מהמשכורת. אז למה פה אי אפשר? אני לא מבין. אתה בא לישיבה, אתה מעביר כרטיס. אתה יוצא מהישיבה, אתה מעביר כרטיס. למה לא? זה נהוג בכל מקומות העבודה.
רם בן ברק:
זה הדבר השני. אני דורש שבחוק ייכנס העניין הזה של טביעת האצבע.
ינון אזולאי:
אגב, זה לא פה. זה בפיקוח, זה לא בסעיף הזה.
רם בן ברק:
זה כן הסעיף. כן הסעיף כי מדבר על שעות. אם אתה מדבר על שעות.
רם בן ברק:
סליחה, אני לא יודע איך סופרים שעות. שעות סופרים עם טביעת אצבע. אז זה כן בסעיף.
ינון אזולאי:
אפשר לדבר על זה. אין עניין לדבר פעמיים על כל דבר.
רם בן ברק:
זה בסעיף לגמרי. עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד משהו.
שרון ניר:
אגב, אפילו תוכנה בבית ספר, תוכנה הכי פשוטה של משוב כל ילד מגיע/לא מגיע, מסמנים באופן אוטומטי זה קופץ. מה הבעיה? לא רוצים טביעת אצבע, אפשר למצוא מנגנון אחר. לא מסובך.
רם בן ברק:
לכן אדוני יושב-הראש, תראה, הבת שלי, היא בטח תכעס אם היא תשמע שדיברתי עליה כאן.
היו"ר בועז ביסמוט:
אגב טביעות אצבע, זה היה נשמע, בישיבות, אני פשוט באמת לא יודע. בישיבות הציוניות יש טביעות אצבע?
משה גוטמן:
אין טביעת אצבע ולא כרטיס עובד. אני עונה לך, אין.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, אתה בזכות, אבל אני רוצה לשאול. מותר לי, אני יושב-הראש של הוועדה הזאת. אני רוצה לשאול, אני רוצה מידע. בבקשה אדוני. האם בישיבות יש?
משה גוטמן:
אין טביעות אצבע, אנחנו מתנגדים לדבר הזה, עם כל הכבוד.
משה גוטמן:
גם לבחורי הישיבות הבקרה עליהם היא בקרה היא מאוד קשה גם ככה. והדבר הזה הוא אקט משפיל. אנחנו לא מוכנים אליו.
מאיר פרוש:
אני שואל את שי, חיילים בתפקידי מטה, עושים אצבע?
שרון ניר:
כן. מה הבעיה בשקיפות של נוכחות?
משה טור פז:
תעביר כרטיס, אל תשים אצבע. - - - 14 שעות ביום, עוד שנייה נדבר על זה.
משה גוטמן:
אם יתנו לי הזדמנות להסביר אני גם אסביר את זה.
משה גוטמן:
אם יתנו לי הזדמנות להסביר אני גם אסביר את הדברים.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה תסיים. אני יודע. שאלתי אותו. העלית נקודה, להיפך. העלית נקודה מעניינת.
רם בן ברק:
בסדר. שאלת שאלה, בסדר גמור. גם קיבלנו תשובה.
מאיר פרוש:
רם, רק תענה לנו, חיילים בתפקידי מטה מחתימים כרטיס?
רם בן ברק:
גם קיבלנו תשובה. די, נו, חלאס, אתה מפריע לי. קיבלנו גם תשובה שלא מקובלת עליי. אני חושב שאנשים במוסד, אם הם מעבירים כרטיס אז גם בישיבה אפשר להעביר כרטיס. זה לא משפיל לא את אלה ולא את אלה.
משה גוטמן:
אם תתנו לי הזדמנות להסביר אני אסביר.
רם בן ברק:
מה שרציתי להגיד לך. תראה, מדובר על החופשות. הבת שלי עתודאית. למדה רפואה, והייתה רופאה צבאית. בחופשות, יש חופשות של האקדמיה. פה חודשיים, פה חנוכה, פה זה. בחופשות היא עשתה קורסים. היא עשתה טירונות בחופשת קיץ. חופשה אחרי זה היא עשתה עלתה מרובאי משהו לרובאי משהו, לא יודע מה. אחרי זה היא עשתה קורס קצינים...
רם בן ברק:
שיעשו חודשיים. יש להם חופשה אחת של 30 יום. יתאמנו בנשק, יעשו רובאי 1, אחרי זה רובאי 2.
רם בן ברק:
אחרי זה רובאי 3. וארבע שנים אנחנו מכשירים אותם להיות חיילים. מה הבעיה?
משה גוטמן:
אדוני יושב-הראש, אני אשמח רק להתייחס בנחת. אני אוכל להסביר את הדברים וגם להעיר על משהו שאמר תת אלוף טייב אם אפשר.
וגם תגיד כמה מתגייסים אצלכם.
דברי דובר/ת #1148 | 5 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
הנקודה האחרונה, אדוני יושב-הראש. הנקודה שרציתי להעביר כאן. אנשים שבאמת רוצים ללמוד.
רם בן ברק:
בסופו של דבר האנשים המוכשרים, אדוני יושב-הראש, אני ממש רוצה שתשמע, זה חשוב לי.
רם בן ברק:
האנשים המוכשרים, הלמדנים. אלה שבאמת שוקדים על הדבר הזה. אני מעריך גס 10% במחזור. כי אני משווה את זה לציבור שלי. הציבור שלי, כמה אנשים יכולים ללמוד רפואה ומתמטיקה ופיזיקה? 10%, 12%, 15% במחזור? שהם לומדים את המקצועות הקשים.
רם בן ברק:
אני לא באירוע, אתה יודע למה? אתה יודע למה אני לא באירוע? אני אגיד לך למה אני לא באירוע. כי אני הצעתי לו לעשות את הפטור בחוק שלי ואמרתי מי שירצה ילמד, מי שירצה יעשה מה שהוא רוצה. אף אחד לא מתגייס. הוא התנגד לזה.
רם בן ברק:
אני זוכר את זה טוב מאוד. הוא התנגד. 'לא, לא, לא, אנחנו חייבים את הדבר הזה. כי רק אימת הצבא משאירה אותם בישיבות'.
לי אמר את זה הרב טננבום.
דברי דובר/ת #1169 | 6 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
למה יש 90,000 שלומדים אחרי גיל 26?
רם בן ברק:
אני הצעתי את הדבר הזה אמרתם לי לא.
רם בן ברק:
אמרתם לי 'לא, לא פטור גורף. לא רוצים פטור גורף'.
יעקב אשר:
אה, "רבתם, אמרתם". תענה לי, אני?
יעקב אשר:
רם, שאלתי אני. אני אמרתי לך דברים כאלה?
לי אמר את זה הרב טננבום, ראש ועד הישיבות.
דברי דובר/ת #1180 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה שאתה יושב ליד שטרן זה לא אומר שאתה צריך להתבלבל כמוהו.
לי אמר את זה הרב טננבום, ראש ועד הישיבות. חה"כ אשר, הרב טננבום, ראש ועד הישיבות.
דברי דובר/ת #1182 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
טוב שלא דיברת נגד ישיבות ההסדר.
רם בן ברק:
אשר, אני חושב שזה גם אתה היית בשיחה הזאת. אבל לא משנה, זה ממש לא.
וגם אטיאס אישר את זה.
דברי דובר/ת #1185 | 5 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
לכן אני חוזר ואומר למה שאמרתי לך, אדוני, ואמרתי ליועצת המשפטית בדיון הראשון. חייבים לקבוע מכסה.
יעקב אשר:
לא, היא ענתה. כי היא אמרה איזה שהוא נתון.
יעקב אשר:
אני אומר למה את אומרת את זה בשקט?
יעקב אשר:
אם פעם היא הייתה מקצועית, היום היא ב-"ישר", זה משהו אחר.
משה גוטמן:
אני אשמח רגע לעשות את זה רק בצורה - - -
משה גוטמן:
ביקשו שאני אציין לפרוטוקול, אז אני מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות.
משה גוטמן:
בסדר גמור, קצר מאוד. אני מעיר רגע למה שנאמר על סעיף 26ה(2)(ב). לא מדבר על הכשרה תעסוקתית, אני מדבר על ההיתר לעבוד מעל גיל 22. אני מתייחס אלינו כישיבות גבוהות ציוניות וגם לישיבות ההסדר. אנשים בגיל שהם לומדים לפני צבא, מעבר לשעות הלימודים צריכים גם לחיות ממשהו. הם לא יכולים להיות מוטלים על ההורים. הדב...
רם בן ברק:
אבל לא מדובר על הישיבות המתגייסות.
משה גוטמן:
אבל זה משליך, כי זה אותו דבר. יש לו"ז ישיבתי כמו לו"ז אקדמי שהוא קבוע לכולם. לכן אני מתייחס אלינו. רגע רבותיי.
הם יודעים שהם הולכים לצבא אחר כך.
דברי דובר/ת #1206 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
רק שנייה רגע רבותיי, בבקשה. כי שאלו אותי. באו אליי גם ושאלו אותי בצד. אני מדבר עלינו.
אבל הם יודעים שהם אחרי זה הולכים לצבא.
דברי דובר/ת #1208 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אבל חה"כ שטרן, אני לא מדבר על הנושא של האם מתגייסים או לא מתגייסים.
אבל זה כן קשור. זה קשור.
דברי דובר/ת #1210 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
אלעזר, השאלה היא אם הסעיף הזה יושת גם על הישיבות - - -
לא, ברור שלא.
דברי דובר/ת #1213 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני לא יודע מה זה ה-"ברור שלא" הזה.
בגלל שהם צריכים את החופש למה הם הולכים לשלוש שנים בעזה או חמש שנים? תשאל אותו איזה אחוז מתגייסים. אנחנו יודעים.
דברי דובר/ת #1216 | 21 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
אבל זה נכון לתת לזה כוכבית, כי יש איזה חשש.
מאה אחוז.
דברי דובר/ת #1219 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני מבקש רגע לציין וגם להגן על לוח השנה הישיבתי שכן קיבל פה מתקפות. הוא לא קשור איזה כיפה יש לך על הראש, זה לוח השנה הישיבתי. לוח שנה אקדמי הוא בערך בין 130 ל-200 ימי לימוד. לוח שנה ישיבתי כולל הרבה יותר מזה. את כל מה שלא בימי החופשה. שבוע אקדמי זה בערך 25 שעות לימוד, שהם 45 לשעה ולפי החוק מה שנקבע ...
מאה אחוז.
דברי דובר/ת #1222 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני מבקש להגן על הדבר הזה. יש לישיבות את המסורת שלהם. זה לא קשור לנושא הגיוס. זהו, עד כאן.
בועז, אי אפשר להוציא את הישיבות האלה? מירי, אני חושב שגם היה עליהם, איזה חוק נפרד.
דברי דובר/ת #1225 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
זה לא חוק נפרד.
אנחנו לא נמצאים בפרק ג'1. נשאלה גם, אני לא עניתי על שאלת טביעת האצבע. רק שנייה. במלחמה הנוכחית לצערי ברמת הפצועים וההרוגים היה לנו פי יותר משלוש מגודלנו. אני מדבר גם על ישיבות ההסדר וגם הישיבות הגבוהות הציוניות.
נכון.
דברי דובר/ת #1227 | 1 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אנחנו לא מוכנים לטביעת אצבע, חה"כ רם בן ברק. הדבר הזה הוא דבר שלא מקובל. יש דרכי ביקורת אחרות. יש ביקורת של משרד החינוך, ויושב פה נציגם, הוא יכול להעיד שבכל זמן נתון אחת לשנה לפחות הוא חייב להגיע ולבקר, לפי נוהל שר האוצר. ובכל זמן נתון הוא יכול להגיע לכל ישיבה, ליפול על כל ישיבה. אף אחד לא יודע שום ...
משה גוטמן:
אתה אולי למדת, אבל אני מנכ"ל הישיבות. אני לא יודע באיזה מקום למדת.
משה גוטמן:
אף אחד לא יודע. אתה מדבר שטויות, אתה מדבר מהחוויה שלך.
יעקב אשר:
אתה צייאדה? יש פה מישהו שאומר שהוא היה מנכ"ל של ישיבה שהוא היה מקבל מראש. מראש דיווח שמחר הולכים להגיע. אם יש לך נוהל כזה אני אשמח לשמוע.
רם בן ברק:
רק תסביר לי מה משפיל בזה. מה האקט המשפיל שעובד או לומד בא עם כרטיס. מה משפיל בזה?
משה גוטמן:
יש בזה, זה לא מתאים לישיבות מכל מיני היבטים.
משה גוטמן:
יש בקרה בישיבות שהיא בקרה כבדה ומשמעותית וקשה גם כיום. עד כאן.
החוק הזה לא קשור אליהם.
דברי דובר/ת #1241 | 5 מילים
◂ 22 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני אעבור על פי סדר הסעיפים, יש לי מספר הערות.
מאיר פרוש:
אולי טור פז יוכל להגיד לנו, חיילים בתפקידי מטה, הם חותמים עם אצבע?
משה טור פז:
בפתיח של סעיף 26 נאמר ככה: "התנאים לדחיית שירותו" - - -
משה טור פז:
אז הנה פורוש, בוא, שאלת, אני אענה. כל חייל בצה"ל יש לו מה שנקרא דוח 1. היום עושים דוח 1 - - -
מאיר פרוש:
אני שואל תפקידי מטה, האם הם צריכים?
משה טור פז:
ואתה מדווח אליה פעם ביום נוכחות. אז כן, פורוש. אתה מוזמן פעם ביום לדווח נוכחות בישיבה, בדיוק כמו חייל.
עכשיו תראו, סעיף 26ה בפתיחתו, לפני הספרה 1, הוא מתייחס לתלמיד ישיבה. ואני חושב שהערבוב פה בין תלמיד ישיבה ציונית, קרי שהולך להתגייס בוודאות של מאה אחוז לבין תלמיד ישיבה שכלול בחוק הזה, זה מה שהרמב"...
משה סולומון:
מירי, זה נכון מה שהוא אומר? שנייה, טור פז אולי זה באמת ההערה הזאת. האם אפשר לעשות פלגינן דיבורא, האם אפשרת לעשות פלגינן?
משה סולומון:
לא, אני שואל אותה. ברגע שהחוק הזה יוצא, האם זה משית באופן אוטומטי גם על ישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר?
הם סתם משתמשים בו.
דברי דובר/ת #1264 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
ביום שייגעו בלוח הזמנים של הישיבות - - -
הם סתם משתמשים בו.
דברי דובר/ת #1266 | 4 מילים
◂ 35 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
משה, תן להשלים רגע. עם כל הכבוד, תן לי עכשיו להתייחס. מה שאני בא לומר, היות והחוק הזה לא נוגע לישיבות הציוניות ולא לישיבות ההסדר, יש פה, כמו שאמר ידידי משה סולומון, פלגינן דיבורא. כל מה שאני קובע כאן לא רלוונטי לשם ולהיפך. מי שמתגייס במאה אחוז גיוס והקריב פי שלוש מחלקו היחסי באוכלוסייה, לא רק שאין ל...
משה טור פז:
השעה עכשיו היא 20:31. לפי החוק הזה, לפני שעה וחצי סיים הבחור הממוצע בישיבה הזאת, החרוץ, סיים את מטלת לימודיו. אם הוא כוללניק הוא סיים לפני שעתיים וחצי.
משה טור פז:
למה? כי למי שלא מכיר, סדר בוקר ברוב הישיבות מתחיל בין 8:00 ל-8:30 ומסתיים ב-13:00. בין 13:00 ל-15:00 אוכלים ארוחת צוהריים, מתפללים מנחה וישנים שנ"צ. אין לי טענה, אני בעד שנ"צ, אבל זה הסטנדרט בישיבות. בשעה 15:00 חוזרים לסדר צוהריים. שוב, אם אתה כוללניק ב-18:00 נגמרות חובותיך, כי יש לך 40 שעות בשבוע, ...
משה טור פז:
ב-23:00 בית המדרש בישיבת הר עציון מלא. מזמין אתכם עכשיו. גם בישיבות חרדיות. למה אנחנו בחוק? כשאנחנו משחררים בחורי ישיבה הולכים על סטנדרט נמוך.
אני מציע להגדיל את הסטנדרט בעוד שעתיים לפחות. קרי במבט שבועי זה אומר כוללניק 50 שעות ובחור ישיבה, שהוא לא כוללניק 55 שעות. שוב, רק נתרגם את זה לשפה. ושטרן אמ...
שרון ניר:
אם יש לו שעות שינה מטכ"ליות הוא צריך להגיד תודה.
משה טור פז:
כשהוא יעלה לגדוד, כשהוא יעלה ליחידה הוא כנראה יישן ארבע שעות בלילה וישכב בלילה במארב. אז אנחנו לוקחים פה בחורים שאנחנו פוטרים אותם בשם לימוד התורה. בואו לא נלך על סטנדרטים נמוכים. אמרתי, סטנדרט מינימלי בעיניי 50-55 שעות, קרי 20:00-21:00. לא חריג. כמו שוועדת חוץ וביטחון עושה, כך יעשה גם בחור ישיבה ממ...
משה גוטמן:
אבל אמרת שזה סטנדרט נמוך. אני מוחה על הדברים האלה.
משה טור פז:
בבקשה. תורי עכשיו. אני ממשיך.
עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא החופשות המקובלות בישיבה. היות ורק בדקתי את עצמי רגע כאן עם חבריי פה לראות שאני בסטנדרטים, החופשות המקבלות בעולם הישיבות היום הם 11 שבועות בשנה. שלושה שבועות תשעה באב עד ראש חודש אלול. חודש תשרי כולו וחודש ניסן כולו. זה 11 שבועות. ואחרי יום כ...
משה טור פז:
11 שבועות. יעקב אשר, יש לי תחושה מהדיונים פה שאין לך מושג מה זה ישיבה.
משה טור פז:
יופי. אז 77 יום. באמת של החיים אני אומר, אני חושב שבעולם הישיבות המתגייסות לתת 11 שבועות בשנה זה לא נורא. זה גם צריך לומר בכנות, זה סדר הישיבות שקיבלנו מפולין ומכל הישיבות בכל הקבוצות. לעומת זאת, אם אני באמת משחרר את הבחור הזה והוא באמת לא הולך להתגייס, כלומר אני הולך לתת לו שמונה דח"שים ובסיום הוא ...
משה טור פז:
שתי הצעות לדרישות נוספות. דרישה אחת, אופציה אחת.
משה טור פז:
אופציה אחת זה לדרוש בתוך העולם, שוב, של אלה שמקבלים פטור טוטאלי נדרוש יותר. דרך אגב, הישיבות יגידו לנו תודה. אני יכול לספר לכם שבתקופות קשות לעם ישראל, נגיד בתקופת פיגועי אוסלו, בא אלינו הרב ליכטנשטיין ישיבת הסדר מאה אחוז גיוס, אמר תקשיבו, לא מוסרי לצאת עכשיו לבין הזמנים. חותכים את הזמן בעוד שבוע. א...
משה טור פז:
אבל לפחות זה מצמצם את הפער. אפשרות שנייה זה שנבנה כאן סעיף, אני חושב שישיבות ההסדר החרדיות אמרו את זה, שמיועד אליהם. קרי אם אתה בתוך מסלול שנקטע בגיוס, כלומר אתה לא עושה שמונה דחיות שירות, אלא נגיד אחרי שלוש שנים אתה מתגייס או אחרי שנתיים. תהיה לך אפשרות להכניס אלמנט של הכשרה מקצועית לצרכים מסוימים....
שי טייב:
הערה אחת. החבר'ה של ישיבות ההסדר מתחיילים. הלימודים הם בתוך פרק השירות כחייל.
שי טייב:
להבנתי המשפטית הדלה כן. הם מתחיילים. הם לא נמצאים, זה לא אותו, רגע חבר'ה, אני יודע, תנו לי להסביר.
שי טייב:
זה לא כמו בחור שמקבל דחייה, דחייה ודחייה.
כן, כן, כן.
דברי דובר/ת #1302 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני רוצה לענות. בהסדר, כי דובר פה על הסדר. לכן לכל היותר יש דח"ש של שנה אחת, כמו בישיבות הציוניות. ואז הם ממילא מתחיילים. לכן אני חושב, אני לא בטוח שיש פה בעיה משפטית.
משה טור פז:
כלומר, אתה חושב שבהקשר של ההסדר החרדי אין פה בעיה.
קינלי, זה בשביל להגן עליהם. הגיוס המוקדם זה להגן עליהם.
דברי דובר/ת #1305 | 10 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
הם כבר חיילים ולכן הם לומדים תוך כדי זה שהם חיילים.
משה טור פז:
מאה אחוז. סעיף 4, 26ה(4). אני חושב שסעיף 4 וסעיף 5 מייצרים כאן לקונה גדולה באמת. אני רוצה לומר כאן משהו. אני שמעתי בחשיבות לא קטנה את משה גוטמן מדבר על טביעת האצבע וכיצד הוא רואה בזה השפלה. אני אמרתי בעיניי, היות וכל החוק הזה נוגע לעולם הדח"ש הקבוע שהופך לפטור ולא לעולם הגבוהות וההסדר, אז זה לא בהכר...
יעקב אשר:
לא, תחפש מה קורה בכיכר דיזינגוף.
ינון אזולאי:
רגע משה, אתה אומר כיכר החתולות. בבקשה, לך, קח. מה אתה רוצה? הם לא אשמים.
יעקב אשר:
הוא ממש נהייה, הוא נהייה יושב-ראש ועד הישיבות, הוא מכיר אוהלה של תורה.
משה טור פז:
אני ממשיך. בסעיפים 4 ו-5, כאמור, הבקרה היחידה שניתנת זה של בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה חתימה ושמצהיר בכתב. אני חושב שזה לא מספיק ואני רוצה להציע כאן שלוש הערות. הראשונה, אני חושב שכמו שכבר נאמר, בעל התפקיד צריך להיות ראש ישיבה. בעל סמכות תורנית, איש חינוך, ולא לצורך העניין קראה לזה ענבר גזבר. אני או...
מירי פרנקל-שור:
היו תקנות בשנת 2017, תנאים נוספים. אנחנו יכולים לתת דוגמאות.
איילת לוי נחום:
הסעיף קובע שלא יינתן דח"ש. התנאים הנוספים האלה רלוונטיים גם לישיבות הסדר ולישיבות גבוהות ציוניות. וגם לפרק ג'1. אז למשל אחד מהתנאים הנוספים זה בנוסף לתנאי דחיית השירות צריך ללמוד באופן סדיר מיום שמלאו 16 שנים לפחות במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותי ייחודיים ומשויך לקבוצה תר...
משה טור פז:
כלומר, הוא בוגר ישיבה קטנה לצורך העניין. כן? זה המשמעות?
לא. לא רק זה. קינלי, אתה לא מבין? זה שנתיים מגיל 16, לא מגיל 14, כמו הבדיחה פה.
דברי דובר/ת #1323 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עבודה בעיניים.
דברי דובר/ת #1325 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אז המשמעות היא, שוב, איילת, תסבירי שוב, זה לא ברור.
למה?
דברי דובר/ת #1328 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
צריך לדעת קרוא וכתוב כדי להסביר את זה, מה זה?
מירי פרנקל-שור:
כדי לקבל תנאי דחיית שירות אתה צריך להיות בגיל 16.5 זה ישיבה קטנה?
מירי פרנקל-שור:
ישיבה קטנה. זה לא אותו דבר, אתה לא יכול להשוות לבוגר משרד החינוך חרדי האם אתה נספר ביעדים.
משה טור פז:
אז שוב, אז תסבירי את הסעיף, את התקנה הזאת.
לא, לא הבנתי. סליחה, לא הבנתי.
דברי דובר/ת #1334 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
כדי לקבל דחיית שירות כשאתה לומד בישיבה, צריך להוכיח שבגיל 16.5 למדת בישיבה קטנה. זה דבר אחד. זה לא רלוונטי, הסעיף הזה לא רלוונטי לעניין בוגר מוסד חינוך - - -
ברור מירי.
דברי דובר/ת #1337 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אז איילת, אם אני מגיע משנה בישיבה ציונית או מתיכון אני לא יכול לקבל דח"ש לפי הסעיף הזה?
לא, פה לא.
דברי דובר/ת #1342 | 3 מילים
◂ 66 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל אם הוא אחר כך 16-17 ישיבה חרדית אז הוא יוכל ב-18 לקבל את הדח"ש מהסעיף הזה.
ינון אזולאי:
אם אתה לפני גיל 16, בגיל 15-16 אתה בישיבה ציונית אז בעצם אתה תקבל דח"ש מהצד השני. אבל אם אתה נגיד 17-18, יותר נכון זה 16-17, כי ב-18 אתה כבר נכנס, אתה תקבל את הדח"ש של הישיבה החרדית של שנתיים מתוך.
משה טור פז:
אוקיי, תמשיכי, איזה עוד תקנות יש לשר הביטחון?
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע. אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה. היא תענה לך עד 21:15. יש כיבוד בחוץ, שמנו לך, אלעזר.
משה סולומון:
רק שנייה. מה נפקא מינה בין ישיבה קטנה לישיבה תיכונית חרדית? יש הבדל? ינון, בין ישיבה קטנה לבין ישיבה תיכונית חרדית.
משה טור פז:
אני מציע, בועז, אפשר אחרי הפסקה, כי זה ארוך.
ינון אזולאי:
לא, במושג יש ישיבה קטנה. אין, אין ישיבה תיכונית שהיא חרדית שהיא נקראת כמו הגדרה של ישיבה קטנה.
משה סולומון:
נכון. אבל השאלה אם יש ישיבה חרדית שהיא תיכונית?
ינון אזולאי:
ישיבה תיכונית זה יותר מתאים, הוא מתכוון, יוסי, הוא מתכוון לאלה שנקראים ישיבות חרדיות. בסדר, זה נקרא, הוא קורא לזה, הוא מכניס את זה. יש כמו נאורה, יש להם אגב שם גם לימודי חול.
משה טור פז:
בועז, יש פה נקודה לא ברורה. ישיבות תיכוניות חרדיות נחשבות בתרבותי ייחודי?
משה טור פז:
לא, אני יודע שהם חרדים, אבל הם כלולים בדיחוי הזה? החרדי? אוקיי. תמשיכי איילת, איזה עוד תנאים?
איילת לוי נחום:
חוץ מהתנאי הזה של למד או לומד באופן סדיר מיום שמלאו לו 16 במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כמו שהקראתי מקודם. תנאי חלופי, כן? הוא למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי ונבחן או מתעתד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או ל...
משה טור פז:
תגידי, מירי, הסעיף הזה הוא לא סעיף מפלה? אני באמת שואל. אם אדם הגיע מחינוך לא ציוני דתי ולא חרדי ועכשיו הוא רוצה דחיית שירות כי הוא נכנס לישיבה. אין לו דרך לעשות את זה?
מירי פרנקל-שור:
יש פה סעיף לדעתי. לדעתי יש פה. אתם מדבר על מי? חוזרים בתשובה כאלה?
משה טור פז:
כן, היינו בתנאים הנוספים. ניסיתם כאן לענות לעניין, אבל אני מודה, איילת ומירי, שלא הצלחתי להבין ואני חושב שאחרים פה לא הבינו, כשבדקתי בהפסקה. התנאים הנוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הם מתייחסים אך ורק לסוגייה של בוגר מוסד ומאיזה מסלול הוא מגיע או שיש עוד סעיפים?
איילת לוי נחום:
לא, הם לא מתייחסים לבוגר מוסד. הם מתייחסים לתנאים נוספים לקבלת הדח"ש. ואמרתי שחוץ מהתנאים שקבועים בסעיף עצמו בחוק קבועים תנאים נוספים.
משה טור פז:
בנושא שהקראתם, נאמר פה על ידי שי, אבל בדיוק יצאנו להפסקה ואני לא שמעתי את התשובה. יש עולם שלם שברוך השם הולך וצומח, בעיניי גם יש עניין להצמיח אותו, של ישיבות תיכוניות חרדיות. קרי ישיבות חרדיות בגיל תיכון שעושות בגרויות. וברוך השם, לומדים שם יפה. תלמיד שמגיע מתוך העולם הזה, הובאו פה דוגמאות של כמה יש...
משה טור פז:
הוא מקבל דיחוי רגיל. זאת ישיבה, אוקיי. איך אתה יודע להבחין? אביגדור, איך אתה יודע להבדיל בינו לבין ישיבה תיכונית ציונית דתית? כי הם לא בתרבותי ייחודי?
מירי פרנקל-שור:
יש כאן תנאי שמדבר על למד או לומד באופן סדיר מיום שמלאו לו 16 שנים לפחות במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו.
משה טור פז:
אז הישיבות התיכוניות, האם הישיבות התיכוניות החרדיות - - -
משה טור פז:
אני רק רוצה לוודא, כי אתה יודע, כאשר דנו על זה, האם הישיבות התיכוניות החרדיות כלולות בתקנת הדיחוי הזו? קרי, הן עומדות בתוך החוק, הן כלולות בחוק. שלא חלילה ייצא שאנחנו מפלים אותם לרעה בחוק הזה. זה בעיניי מאוד קריטי.
משה טור פז:
שבחוק החדש הם לא ייפגעו. בסדר? אז אני חושב שזה חשוב לוודא כי זה עולם צומח ובעיניי גם יש לנו עניין שהוא יצמח עוד. מה עוד איילת? איזה עוד תקנות קובע שר הביטחון?
איילת לוי נחום:
לא. אז דיברתי על זה. צריך להתקיים אחד מאלה. אז אמרתי, למד או לומד מגיל 16. למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי.
איילת, מאיפה את קוראת?
דברי דובר/ת #1409 | 4 מילים
◂ 130 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
אני קוראת מתקנות שירות ביטחון, תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות. מ-2017. את תקנה מס' 2 שנקראת תנאים מוקדמים.
איילת לוי נחום:
אז אמרתי, למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי. ונבחן או מתעד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו התיכוניים באופן הזה: בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או לימודי יהדות. (ב) התלמיד ייבחן באחד משני המקצועות בהיקף של שלוש יחידות לימוד לפחות בבחינה חיצו...
משה טור פז:
אז לפני שיצאנו להפסקה שאלתי האם המשמעות של התקנות האלה שאדם שחזר בתשובה והוא בעצם הפך להיות ציוני דתי או חרדי לא כלול כי הוא בא ממוסד ממלכתי? מה המצב?
איילת לוי נחום:
נכון, "(ב). על אף האמור בתקנת משנה (א) יכול שיינתן צו דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון אף שלא התקיימו בו התנאים הקבועים בה, ובלבד שהוא מקפיד לנהל אורח חיים דתי הכולל שמירה על כשרות ושבת והוכר כחוזר בתשובה לפי פקודות הצבא."
משה טור פז:
לפי פקודות הצבא. כלומר, אתה יודע להכיר חוזר בתשובה ולתת לו דיחוי. יש עוד תקנות של שר הביטחון?
משה טור פז:
האם יכול שר הביטחון מחר בבוקר על פי החוק הזה לקבוע עוד תנאים?
איילת לוי נחום:
שר הביטחון יכול לקבוע תנאים נוספים, לתקן את התקנות ולאשר אותן בוועדת החוץ והביטחון ולקבוע עוד תנאים מלבד אלה.
משה טור פז:
ויצטרכו לתקן אותן מחדש אם יהיה חוק? ואם לא יהיה חוק מה המשמעות? שאין תקנות?
משה טור פז:
אוקיי. אם מחר שר הביטחון על פי זה רוצה לקבוע תקנה אחרת לגמרי, הוא יכול. הוא יכול, האם אין פה סעיף יציאה, אפרופו מה שאמר קודם רם בן ברק, כוכבית יציאה או כיסא מפלט מתוך החוק הזה?
אלון שוסטר:
רגע, בעניין הזה אני רוצה לשאול. מה זה נקרא, מהן המגבלות של החלטות שהוועדה הזאת יכולה לקבל? בהקשר להמלצות או הנחיות שר הביטחון?
משה טור פז:
זו הפרשנות שלכם. כלומר, לא יכול מחר בבוקר שר הביטחון, דיברנו בימי ההפיכה המשטרית על הג'ינג'ים. הוא לא יכול מחר להחליט שהג'ינג'ים הם מחוץ לחוק ההוא או בתוך החוק.
איילת לוי נחום:
הוא לא יכול לסתור את התנאים הקבועים בחוק. החוק מאפשר לו להוסיף תנאים נוספים בתקנות באישור הוועדה.
משה טור פז:
אבל התנאים הנוספים זה החמרה או גם הקלה?
משה טור פז:
זה יכול להיות גם החמרה וגם הקלה. כלומר, אין פה חשש שהתקנות של שר הביטחון יהיה כיסא מפלט?
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. היא ענתה לך על כל השאלות. אני רוצה פשוט להמשיך, נחזור אליך. מטי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה אדוני יושב-הראש. רק משפט פתיחה, מה שמטריד אותי במהלך כל הדיון זה בסוף שהילדים שלנו מתגייסים הם מגיעים, רובם מגיעים עם מוטיבציה יחסית גבוהה. וכל עוד החינוך מבית הוא לא כזה של שירות צבאי וגם המוסד החינוכי הוא במערכות חינוך עצמאיות חרדיות, שאני רואה, סתם נניח, אני רואה מישהו ששורף דגל או לא שר...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, לא, לימוד בישיבה. אבל יש הפסקות, יש חברותא. אני שואלת.
מטי צרפתי הרכבי:
לא. אז במקרה הזה, אם זה להבנתי שהות בישיבה אז אני באמת חושבת, גם ממה שאני שומעת בסדר היום, הם בערך 12 שעות בישיבה, אם לא יותר, ולכן מאחר וזה חמישה ימים בשבוע, אני חושבת שכן נכון לשנות את זה ל-60 שעות. אם זה חליף לשירות. בשירות הם עובדים יותר מ-60 שעות. וזה חליף, במידה מסוימת חליף לשירות, במיוחד אם ה...
מטי צרפתי הרכבי:
לא משנה. ויש גם כמובן שישי-שבת בחודשים הנותרים. מדובר על סדר גודל של עד מקסימום 200 ימי לימוד נטו בישיבה. אני רק אומרת את זה כדי לקבל איזה שהיא השוואה לכמות הימים שהמשרת משרת.
מטי צרפתי הרכבי:
יש גם שישי-שבת שלא לומדים. ובצבא כן משרתים, ינון. יש עוד 80 ימים של חמישי-שישי, של שישי-שבת. יש עוד 80 ימים של שישי-שבת על תשעה חודשים.
מטי צרפתי הרכבי:
בסדר. לגבי האיסור הגורף לעיסוק. אני די מסכימה עם האמירה הזאת. כי להבנתי אם אתה גם נמצא 40 שעות בישיבה וזה רק יעודד אנשים לצאת לעבוד. ואז הם יותר, זה יעודד אותם ללמוד מעין לימודים פיקטיביים וייצאו לעבוד במקום לשרת בצבא. אז אני חושבת שעבודה רק תוביל ליותר מוטיבציה לפטור בסוף המעלה.
יש כאן חובת התייצבו...
ינון אזולאי:
כל השאר זה פחות או יותר חוות דעת שנאמרה פה. השאלה הזאת עדיין לא נגעו בה. שי אני חושב שצריך לענות על זה.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, גם לגבי ה-60 שעות הייתי שמחה לשמוע התייחסות. אבל זה יהיה במסגרת ההתייחסויות לגבי השעות.
ינון אזולאי:
התייחסויות של השעות אולי עמוס יגיד מה הולך, גם בבין הזמנים.
מטי צרפתי הרכבי:
מה בפועל? בפרקטיקה. אם בפרקטיקה הם יותר מתשע שעות. אתם רוצים שאני אגמור את כל השאלות? אין בעיה. אם בפרקטיקה הם יותר מתשע שעות אז אין סיבה שזה יהיה תשע שעות בחוק.
יש כאן את הצהרת תלמיד הישיבה. ושמענו שיש התנגדות לכרטיס נוכחות. אני חושבת שכל המשק, אז אני חוזרת על אותה טענה.
משה גוטמן:
במוסדות חינוך אין את הדבר הזה. זה לא דומה.
ינון אזולאי:
גם במכללות אין את זה וגם באוניברסיטאות אין את זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל פה יש דחיית שירות. ואני חושבת שמאחר ויש כאן הטבה אז - - -
אביחי אברהם בוארון:
אבל עתודאים, מטי, לא מסמנים עם האצבע ואין להם כרטיס ודוחים להם את השירות.
ענבר הרוש גיטי:
יש מבחנים לעתודאים, פה לא רוצים מבחנים, לא רוצים אצבע.
מטי צרפתי הרכבי:
זה באמת לנסות לדייק את המכסות, אני לא חושבת שיעדים, את המכסות. צריך ללמוד מה קורה מעל גיל 26. זה איזה שהוא מחקר קטן שצריך לעשות בישיבות ולהבין באמת מה הפוטנציאל של אותם תורתם אומנותם, שבאמת בוחרים בזה כדרך חיים ולא כמילוט, לפטור עתידי לשירות צבאי.
אני לא חושבת שגזבר בעל תפקיד עם זכות חתימה צריך לאשר...
דרור גרנית:
זה אותו דבר, הישיבה מקבלת את התקציבים.
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא יודעת על מי אתה מטיל את הקנסות. אמרתי שאני חושבת שמכסות כדי באמת לוודא שזה רק תורתם אומנותם. עדיין אני חושבת שלגזבר יש יותר אינטרס בהבנה הכספית של המשמעות של כל תלמיד שעוזב.
יש כאן את העניין, לא הבנתי אם בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה חתימה והוטל עליו עיצום כספי יותר מפעם אחת הוא יאבד את הזכות ל...
מטי צרפתי הרכבי:
הוא דיווח דיווח שקר ובזה זה מסתכם? גם סנקציות אישיות על בעל זכות החתימה?
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי התנאים הנוספים שקבע שר הביטחון. אם קראתם מאיזה שהוא סעיף תקנות, אני חושבת שצריכה להיות פה הפניה מפורשת לתקנות. כי כאן זה נשאר - - -
מטי צרפתי הרכבי:
ב-6, 26ה(6). תנאים נוספים שקבע שר הביטחון. אז הקראת את זה מתוך איזה שהוא מקור שהוא ניתן לשינוי. אבל אני חושבת שכאן צריכה להיות הפניה. כי לפי זה אין הפניה לתקנות האלה.
מטי צרפתי הרכבי:
עדיין הן נמצאות איפה שהוא. אבל זה צריך להיות עם הפניה מפורשת. כי אם הם יהיו שם באיזה שהוא מקום זה לא עושה את ה-linkage בין אותן תקנות שהקראתן, מאיפה שהקראתן וצריך לעדכן לבין מה שכתוב כאן. כאן זה עדיין גמיש מידי. ולכאורה, לפי מה שאני קוראת, אין פה שום חיוב להסתכל על התקנות האלה. שוב, מותר לשנות אותן,...
עמוס צייאדה:
היום שעות הלימוד שמוגדרות זה 45 שעות בישיבה לרווקים ו-40 שעות לנשואים, כמובן מחויבי גיוס. אם הם לא חייבי גיוס, יוכלו ללמוד פחות. השעות הן 60 דקות. וזה אומר שלומדים - - -
עמוס צייאדה:
אני אתייחס לזה. השעות הן, שעת לימודים זה לא 45 דקות, זה 60 דקות. וזה שעות לימוד נטו. כלומר, אם אני אראה מוסד שידווח לי מ-8:00 עד 17:00 אני לא אקבל מערכת כזאת. כי זה לא סביר. אנחנו כשנתקלים בדברים אלה מעירים על הדברים האלה.
שעות הלימוד בישיבות שלומדים 45 דקות, בישיבות הסדר או ישיבות חרדיות, זה בדרך כ...
עמוס צייאדה:
כן. יש כאלה גם יותר מוקדם. בכל אופן, סדר היום לא מסתיים לפני 20:00-20:30 וזה גם לישיבות הציוניות. נכון הוא, ציינו כאן שבהרבה ישיבות אפשר למצוא 10%-20% מהתלמידים שלומדים שעתיים-שלוש. אבל אני לא חושב שצריך לגזור מאותו מיעוט שיושב ומתמיד או שיש כל מיני פעילויות נוספות שהישיבה עושה או הרב עושה בבית שלו ...
עמוס צייאדה:
אני עונה, לא כולל הפסקות. תשע שעות לימוד נטו.
מטי צרפתי הרכבי:
אז זה צריך להיאמר. מירי, אם זה תשע שעות נטו של לימוד, אז זה צריך להיאמר בצורה מפורשת
דרך אגב, איך בודקים את זה?
דברי דובר/ת #1540 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך בודקים תשע שעות?
דברי דובר/ת #1542 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
אנחנו יודעים גם להגיע בשעות שמצהירים עליהם כלימודים. ואם אנחנו נראה שאין הפסקה מבחינתי, אם מוסד יבוא ויגיד, נגיע בצוהריים ואנחנו נראה שיש הפסקה, מחייבים על זה ביקורת שלילית.
אין הפסקה בצוהריים.
דברי דובר/ת #1544 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך אתה יודע שזה תשע שעות?
דברי דובר/ת #1546 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
אני אומר, אני לא מקבל מערכת שעות של מוסד שהוא לא נותן לי הפסקות.
עזוב אותך, נתן לך הפסקות. איך בביקורת שלך אתה יודע לספור שעות?
דברי דובר/ת #1548 | 12 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
בכל שעה שאני מגיע מאחת השעות שדווחה לנו למערכת המחשוב שלנו, והמבקרים מחוברים אליה, אני מצפה לראות שתלמידים בבית מדרש או בכיתות. אם הם לא שם אז אין לימודים.
עמוס צייאדה:
לא כולל עובדי חשבות ולשכה משפטית, משהו כמו 25.
עמוס צייאדה:
משרדי רואי חשבון, שמונה משרדים שזכו במכרז.
עמוס צייאדה:
הם יוצאים לפי תוכנית עבודה שמוגדרת להם לביקורת, לאורך כל השנה.
עמוס צייאדה:
מה שאנחנו מגדירים להם. בשנה האחרונה בוצעו מעל 2,300 ביקורות.
שרון ניר:
אז אולי תיתן לנו קצת ממצאי הביקורת?
שרון ניר:
אני חושבת אדוני שאולי כדאי שנשמע מעמוס את ממצאי הביקורת.
שרון ניר:
לא, לא, אדוני, אני רוצה דווקא שעמוס יענה. תקשיב, אני רוצה גם ששי יענה. אבל תראה, נשמעות פה טענות, אדוני, באמת לאורך הדיון, ואני מקשיבה להן.
שרון ניר:
לא, לא, האב השכול, שמעתי כאן, ישב כאן אבא שכול, אבא של ענר שפירא. וטען טענות על ישיבות שמרבית הזמן החברים בהם לא לומדים תורה ומסתובבים. והנה יושב מולי - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, את לא מנהלת אותי. את בקריאה ראשונה. אני לא אוהב את הקטנות האלה, את בקריאה ראשונה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אוציא, אין לי בעיה. נו. את לא מנהלת פה את הדיון, אני מנהל אותו.
שי טייב:
אנחנו מבקשים לעשות בתהליך הזה תהליכים לכל המיועדים לגיוס, באופן שהוא שונה לגמרי ממה שהיה במנגנון הקודם של הדיחוי. במנגנון הקודם של הדיחוי אני מזכיר שבגדול היו מתייצבים בלשכה, היו עושים להם רק רישום של פרטים אישיים, למי שמגיש דיחוי והם מביאים אישור לימודים מהמוסד ועושים בדיקת גובה ומשקל בלבד. וזהו. ל...
זה לא כתוב.
דברי דובר/ת #1594 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כתוב אחרת.
דברי דובר/ת #1597 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, כתוב אחרת.
דברי דובר/ת #1599 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה.
דברי דובר/ת #1601 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רשמתי לי את זה מתי שבועז חתך אותי, להתייחס לשאלה הזאת.
דברי דובר/ת #1603 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
"ובכלל זה יתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים 3 ו-5".
נו, זה לא.
דברי דובר/ת #1605 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אז עכשיו אני אומר. אני מבחינתי אני קורא, בואו נחזור לסעיף 3 ו-5.
בבקשה.
דברי דובר/ת #1609 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רשמתי לי את זה.
דברי דובר/ת #1611 | 5 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אבל צריך רק להגיד שהסעיף הוא אותו נוסח שהיה גם בחוקים הקודמים. אז אם שי אומר אנחנו הולכים לשנות את הפרקטיקה של הפעלת הסעיף, אני רגע משאיר לגברתי את השאלה אם כן או לא צריך - - - תוקף או נופך או ביטוי לשינוי הפרקטיקה.
שי טייב:
עניין שבעובדה היה פרקטיקה שאומרת שעושים את מה שאמרתי עכשיו, כולל התייצבות מרוכזת וכן הלאה. אני לא חוזר איפה זה נולד ומתי. אני אומר מה אנחנו הולכים לעשות. כולם עושים את התהליך, כולל התהליך שקשור בריאיון, מאבחן פסיכוטכני, מבחן דפ"ר וכן הלאה.
אני רק אגיד, אני רוצה להגיד מילה על הבדיקה הרפואית. באופן עק...
שי טייב:
אז תנו לי רק להשלים עד הסוף. לא אמרתי זה התניה. אם המשאבים מאפשרים לי, אני עונה לך, חה"כ סולומון.
משה סולומון:
לא, אבל יעקב אשר שאל למה זה חשוב. לכן אני מבקש שטייב יסביר לו.
שי טייב:
כיוון שכתוב עכשיו פה על העניין של הבדיקה הרפואית, אני צריך לעשות את הבדיקה הרפואית. לכן אני אומר, אם המשאבים מאפשרים לי באותה נקודת זמן וזה לא בא על חשבון מישהו שהוא מתנדב שרוצה להתגייס, אחר שאמור וכן הלאה, ואני יודע שהבן אדם הזה הולך לדחייה, כי הוא הגיש לי בקשת דחייה. כי זה המנגנון, מגישים בכל שנה ...
מאיר פרוש:
אבל כל שנה בוודאי שלא צריך לעשות בדיקה רפואית.
מטי צרפתי הרכבי:
לשיטתך אתה לא רוצה את סעיף 5. אתה אומר את סעיף 3 ו-5(א). לצורך העניין.
שי, אני חושב, סליחה על הביטוי, נגיד מישהו אומר לך שהוא הולך למכינה. אתה לא עושה לו פרופיל רפואי?
דברי דובר/ת #1639 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה. מי נתן לך את הזכות - - -
דברי דובר/ת #1641 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בבקשה. אני שואל אותו על השאלה הזאת. מה זה קשור לזכות דיבור? בבקשה.
דברי דובר/ת #1644 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אמרתי שאני עושה את ההליך שהוא תהליך שונה לגמרי ממה שהיה לפני, מהפרקטיקה שהייתה נהוגה. שונה לגמרי. יש לו דפ"ר, יש לו יכולת. הבן אדם, אני צריך לגייס אותו באופן מיידי, אני רוצה מיד לקבוע לו את הפרופיל. הבן אדם, אני לא מגייס אותו באופן מיידי כי נתתי לו דחייה. אז יכול להיות שאני אגיד לו תשמע, אני לא עושה...
שנייה.
דברי דובר/ת #1646 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אז אתה מציע לתת פרק זמן, נניח סתם, של הדח"ש בשנתו הראשונה לעמוד בסעיפים 3 ו-5? אתם מבינים מה אני אומרת?
שי טייב:
אפשר לקבוע גם פרק זמן שיאפשר לי יותר ממה שאני רוצה. אני אומר עוד פעם, תראו, אני גם צריך לחיות את החיים עצמם. בחיים עצמם, אני אומר לכם, מדובר פה הרי באלפי אנשים בכל שנה.
לא, אנחנו משנים את החיים עצמם. לזה התכנסנו.
דברי דובר/ת #1649 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אתה מתחיל במה שחצי קליק שאני דיברתי עליו בסוף ואתה לא פותח בזה שאני אמרתי שעושים דפ"ר, שעושים ריאיון, שעושים תהליך מלא ושאין צו.
לא, אני לא מבין. אם אתה אמרת שחסרים לך לוחמים ותומכי לחימה. כשאתה אומר לי עכשיו קליק-קליק ואתה לא אומר לי אני עושה תהליך, כמו שאני עושה לנכדים שלי כבר, גם אם הם הולכים אחרי זה לישיבה. אתה עושה להם. הם יודעים בגיל 16.5 או 17 אם הם יכולים להיות - - -
דברי דובר/ת #1653 | 53 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אז מה? אני שאלתי.
דברי דובר/ת #1658 | 4 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה נשמע שטייב שואל את אלעזר שטרן.
משה סולומון:
יש לי שתי הערות בסעיף הזה. קודם כל, לגבי הסעיף הראשון, חברי חה"כ טור פז העיר קודם לגבי השינויים גם בסדרים וגם בחופשות. בעיניי לא נכון לגעת בכל מה שנהוג בעולם הישיבות, גם החרדיות וגם הציוניות. הסדרים הקובעים ידועים מקדמה דנא ולכן ככל שאתה פחות נוגע אתה מייצר גם משהו שהוא נשמע בתהליך סדור וארוך. אני ח...
משה סולומון:
זו הערה כללית. אני אומר שככל שאנחנו פחות נוגעים אנחנו מייצרים דווקא קביעות יותר טובה וגם לימוד יותר טוב בהקשר הזה.
משה סולומון:
מטי, קודם כל, היום זה בחוק. היום זה בחוק ככה. ובאופן הזה אני משה סולומון למד שלושה סדרים ביום בישיבה, מ-8:00 עד 23:00.
והלך לצבא.
דברי דובר/ת #1674 | 2 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
משה, הלכת לצבא. החוק הזה נוגע למי שלא הולך לצבא.
משה סולומון:
לצד ההערה הזאת שאני חושב שממנה נגרור מצב שבו ילמדו הרבה יותר מאשר שנצליח לגרום להם ללמוד על פי חוק, לצד ההערה הזאת אני רוצה להעיר הערה נוספת על סעיף 2 שבעיניי, ופה אני אומר לרח"ט תומכ"א. בעיניי אני מבין את המגבלה של צוואר בקבוק בנושא הרפואי, אני מבין אותו לגמרי. אבל כדי לייצר מצב שבו יש לי עתודה מספ...
משה סולומון:
לכן אני לא רוצה שזה יקרה רק לאותם 6,000 המיועדים לגיוס, אלא הרבה יותר מזה. אני הייתי רוצה בכלל, אמרתי את זה גם בסעיף קודם, אני הייתי רוצה שכל מלש"ב שהוא טרם ביצע דח"ש או בתהליך קביעת דח"ש יעשה את כל התהליך של צו ראשון. כל התהליך שבו אני יודע, אני מבין שהוא פוטנציאל להתגייס לצבא. אם יהיה לו דח"ש ויהי...
שי טייב:
זה מה שאמרתי. גם ככל שיהיה גם רפואי.
משה סולומון:
גם העניין הרפואי, יכול להיות שכאן צריך לעשות שינוי גדול. אני מבין שזה צוואר בקבוק בצה"ל, אבל יכול להיות שהחוק הזה הוא הזדמנות כדי לתת מענה גם לסוגייה הזאת. כי אני מבין שהרי הוא תוצאה של כוח אדם, הוא תוצאה של סדר עדיפות. הוא תוצאה של המון מרכיבים שבגינם אין לך יכולת לתת מענה רפואי לכלל המלש"בים.
אני ...
ינון אזולאי:
משה, אבל שאלה. אם אתה למשל עכשיו קובע לו את הפרופיל. הוא מגיש את הדחייה שלו, את הדח"ש.
ככה זה עובד, דע מי ברשות דיבור ומי לא ברשות דיבור.
דברי דובר/ת #1684 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה אתה רוצה? היו לי שאלות על זה.
דברי דובר/ת #1686 | 8 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
רק אם יש שינוי. אבל בדרך כלל אין שינוי. 90% הפרופיל נשאר.
משה סולומון:
אגב, הבן שלי היה שלוש שנים בישיבה גבוהה. היה לו בכיתה י"ב הוא עשה את כל התהליך. אחרי שלוש שנים הוא התגייס. אגב, היה לו שינוי פרופיל ושינו לו. אבל הוא בכיתה י"ב כבר ידע מה הפרופיל הרפואי שלו.
אלון שוסטר:
ערב טוב. אני רוצה להזכיר שאנחנו בהקשרי שעות. תראו, אנחנו באנו מעולם לפני 70-80 שנה של יחידי סגולה שהשקיעו את כל מרצם, זה היה מצחיק אותם אם היו רואים פה 40-45 שעות. ואיכות הלמידה, תרשו לי להתייחס לנושא שאני לא בקיא בו, אבל אני מעריך, איכות עוקרת הרים.
עברנו לקונספט אחר, לנרטיב של חברה לומדת. אני משתמ...
אלון שוסטר:
לא, לא, היינו חבורה משער הנגב ומשדרות ועשינו דברים יפים.
בסעיף 26 יש פה המון אותיות וספרות. 26ה(1)(א). הסעיף שנוסף, כן? הוא יוצא מנקודת הנחה, הוא כבר נותן מענה, מהבחינה הזאת זה בסדר. איך אמרת ינון? רק חבל תלייה היה חסר. אבל הוא יוצא מנקודת מוצא שהיא מעציבה אותי. זאת אומרת, הסיטואציה היא שמראש אנחנו ...
שרון ניר:
מבקשים ממש מ-2,000 ביקורות. נשמח מאוד.
אלון שוסטר:
כי כתוב שם שמי שחמש פעמים ימצאו שהוא לא דיווח אמת, קיבל סנקציות - - -
אלון שוסטר:
- - - אז הוא לא יוכל יותר לתת אישורים.
שרון ניר:
אדוני, אני רוצה רגע להתייחס לשני דברים. גם תיקח אותי בחשבון.
אביחי אברהם בוארון:
אנחנו מדברים על סעיף 26. אני אעבור ככה מהר על הסעיפים. בנוגע לשעות כבר נאמר פה. 40-45 שעות לא מייצג את מה שקורה בפועל. מה שקורה בפועל זה הרבה יותר שעות. אני שאלתי את החברים למה שזה לא ייכתב? אמרו לי וזה עשה לי שכל. כל החוקים המקבילים של ישיבות כאלה או ישיבות אחרות ומקדמה דנא היה כתוב 40-45 שעות. ואנ...
משה טור פז:
אבל אותך לא פטרנו משירות, אותם כן. זה ההבדל, זה כל ההבדל.
ינון אזולאי:
אבל מה זה קשור? באותו זמן הוא לומד. הוא מדבר איתך על הזמן של הלימוד שלו. זה קשור.
משה טור פז:
אם אני הולך לפטור בן אדם מלשרת בצבא אז שילמד כמו שצריך.
ינון אזולאי:
כרגע אתה נותן לו את הדחייה בגלל שהוא יושב ולומד.
ינון אזולאי:
גם בישיבות ההסדר הוא כרגע יושב ולומד. גם בישיבות הגבוהות.
משה טור פז:
הוא דוחה שירות לתמיד. לכן זה חוק אחר, זה לא אותו חוק.
משה טור פז:
תתרום כמוהו. גם התנדבות וגם שירות. כן, תתרום כמוהו. הלוואי ותתרום כמוהו, פורוש.
אביחי אברהם בוארון:
יסלחו לי החברים, יש פה לא מעט פטרונות בחדר. יש פה ניסיון לחנך את הציבור החרדי. סליחה, תנו לי לדבר.
אביחי אברהם בוארון:
יש פה ניסיון לחנך, לנסות לעשות חינוך מחדש של החברה החרדית. אנחנו לא באים לחנך מחדש, רם, אתה אומר מאה אחוז. אנחנו לא באים לחנך את החברה החרדית. אנחנו באים לגייס ולהעלות, תכלית החוק להעלות את מספר המתגייסים ולהקל את הנטל על הנושאים בנטל המילואים.
אביחי אברהם בוארון:
קינלי, אתה איש חינוך מובהק ואתה רוצה לחנך את החרדים ואתה מתייחס אליהם בפטרונות. זה נובע מדבריך.
אביחי אברהם בוארון:
תודה רבה. אני מבין. בסדר גמור. לחנך את החרדים? זה מה שכתוב בתכלית החוק? יופי, אז אני לא מנסה לחנך את החרדים עכשיו.
- - - על מי אתה מנסה - - -
דברי דובר/ת #1732 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
זה קשור אדוני ראש אכ"א, תשתחרר כבר מאכ"א. תשתחרר מאכ"א. היום אתה חבר כנסת, אלעזר שטרן. אתה לא באכ"א, אין לך דרגות על הכתף ותפסיק לחנך את העולם.
משה טור פז:
לפחות הוא לא ילד כאפות של ציבור אחר. מה אני אגיד לך, אביחי?
זה מה שיש לך להגיד?
דברי דובר/ת #1735 | 5 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
באים הציבור שלנו וצועקים פה ואתה מספר על השירות שלך.
משה טור פז:
הציבור הציוני דתי שמשרת, גם שלך וגם שלי.
אביחי אברהם בוארון:
תאמין לי שאני הציבור שלנו. אתה ממש לא הציבור שלנו. אתה ממש לא הציבור שלנו.
משה טור פז:
הוא, הוא. כי העמדה שהוא מייצג זה עמדת ילד כאפות.
משה טור פז:
זה ויכוח פנים מגזרי, כן? שבו בצד ותנו לנו להתווכח.
רם בן ברק:
הערה לסדר. אתה אומר כל הזמן שהחוק הזה אמור לחנך את החרדים ולהרגיל אותם - - -
זה הגאון בוארון.
דברי דובר/ת #1752 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
יושב-הראש אומר כל הזמן החוק הזה יגייס חרדים, הם ילכו ברחובות, חרדים - - -
רם בן ברק:
זאת אומרת להרגיל אותם להתגייס. וזה בדיוק מטרת החוק.
הלכת לסחוט את המדינה שיבנו לך בית על חשבונם.
דברי דובר/ת #1759 | 9 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
רם, אני לא רוצה להוציא בשעה כזאת. אני רוצה שתחזרו בניחותא הביתה כשנסיים. בבקשה.
אביחי אברהם בוארון:
לפחות זכיתי להקים יישוב בארץ ישראל, אלעזר שטרן. אפילו את זה אתה לא עושה.
אביחי אברהם בוארון:
בסדר גמור, מאה אחוז. דבר ראשון אני מציע לא לחנך אף אחד ולנסות להעלות את יעדי הגיוס.
מה זה הגנה על ביטוי זהות יהודית. אתה לא מנסה לחנך אותנו? זה החוקים שלך. אה, זה החוקים שלו.
דברי דובר/ת #1768 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה זה משנה?
דברי דובר/ת #1770 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה.
דברי דובר/ת #1772 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אתה יכול לשלוח אותי.
דברי דובר/ת #1774 | 5 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
בישיבות הציוניות החיזוק הזה של האמונה, אחרי זה בא לידי ביטוי - - - זה אני מסכים. אבל מי שלומד - - - לא עושה כלום, במה זה מציל אותנו?
רם בן ברק:
אנחנו רצינו לסגור את ישיבות ההסדר?
רם בן ברק:
אנחנו רצינו לסגור את ישיבות ההסדר? מתי?
רם בן ברק:
אם אתה עושה פה דין ובסוף לא עושה איתו פעולה מבצעית, למה אספת - - -
רם בן ברק:
אם אתה מתפלל ומתחזק בסוף זה לא בא לידי ביטוי - - -
אביחי אברהם בוארון:
אגב, ברשותך אדוני יושב-הראש, אם נגענו בחינוך אז מילה על חינוך. אומר המהר"ל מפראג: זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל, ברצונם ייקחוה וברצונם יניחוה. זאת הגישה. ולא כפה עליו הר כגיגית. זה אחד.
שתיים, הוא קיים את חובותיו לפי סעיף זה. אנחנו מדברים על סעיף 3. יש פה תהליך נכון וטוב שבו מסלילים, לא מסלילי...
אתה כתבת חוק הגנה על ביטוי זהות יהודית במרחב הציבורי?
דברי דובר/ת #1811 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
את מי אתה רוצה לחנך? אתה רוצה לחנך.
דברי דובר/ת #1813 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
לא נוח לך לחנך כשזה נוגע אליך, מה לעשות?
הוא המחנך הגדול, מדבר עלינו.
דברי דובר/ת #1816 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה צריך הגנה אתה? אתה התוקף הכי גדול. צריך הגנה.
דברי דובר/ת #1818 | 10 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אני בשקט בחושך. אנחנו מחוקקים חוק שבסופו של דבר יחייב את כל תלמידי הישיבות לחתום על תצהיר. והתצהיר הזה, מי שחותם על תצהיר שקר צפוי לכל העונשים.
שרון ניר:
תגיד לי, אתה מקשיב לעצמך? רגע, הוא מקשיב לעצמו?
משה טור פז:
בוארון, תקשיב לי, את עצמך לא שכנעת. טיעון כזה חלש, את עצמך לא שכנעת.
שרון ניר:
אנחנו רוצים אותם שיחתמו על תצהיר או שיתגייסו?
זה קורה היום, אתה לא יודע.
דברי דובר/ת #1824 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בואנ'ה, בוארון, כזה טיעון חלש, תאמין לי.
לי לא נתת לדבר על הנקודות בסעיף הזה. תראה כמה זמן הוא מקשקש.
דברי דובר/ת #1828 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אולי תדבר לעניין סוף-סוף.
דברי דובר/ת #1830 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
בסדר. ואחר כך אנחנו נחזור.
דברי דובר/ת #1834 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
בועז, אתה לא נתת לי לדבר. שעתיים אני רוצה, על הסעיף הקודם. על הסעיף הנוכחי, לסעיף הזה.
שרון ניר:
להתייחס למה שאמר פה חה"כ בוארון, שאין בו שום חיבור למציאות.
הוא אורח בוועדה, איך הוא יכול לדעת?
דברי דובר/ת #1839 | 7 מילים
◂ 73 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
לא. עוד שתי נקודות קצרות. יש פה אמירה כוללת. נעבור לסעיף קטן (5). בעל תפקיד בישיבה שבה הוא לומד הוא מורשה חתימה של העמותה או החברה. אני חושב פה, וזה אני אומר לאחיי החרדים. לא יכול להיות שבישיבות יהיה איזה שהוא אדם שהוא סוג של חניך תורן או מישהו שהוא לא רלוונטי. לא בכל ישיבה אפשר למצוא איזה שהוא בן א...
אביחי אברהם בוארון:
דבר אחרון אדוני יושב-הראש, אני רוצה לחזור על סעיף (6). זה סעיף סל מאוד חשוב. ומירי, אני רוצה שתתני את דעתך על הסעיף הזה, בהמשך למה שאמרנו בדיון הקודם. תנאים נוספים שקבע שר הביטחון באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. יש פה סעיף סל. שר הביטחון יכול להפעיל אותו, לקחת את זה לכל אימת שהוא ירצה. ובין היתר...
מירי פרנקל-שור:
שי, אתה התייחסת לסעיפים 3 ו-5 ודיברת על שינוי הפרקטיקה. איך אפשר לוודא שהפרקטיקה לא תשתנה פעם נוספת?
מירי פרנקל-שור:
לא, אתה אמרת שהייתה איזה פרקטיקה מסוימת. עכשיו הפרקטיקה השתנתה. עכשיו אנחנו רוצים לוודא שהפרקטיקה תישאר זו הפרקטיקה. לא לחזור למצב שבאו, נרשמו, עברו משקל, גובה וכו'. אלא שבאמת יעברו את מבחני הדפ"ר, את כל מה - - -
מירי פרנקל-שור:
נכון. באופן עקרוני כולם היו צריכים לעבור, נכון. אבל לפי מה שאנחנו יודעים צה"ל לא פעל בהתאם לסעיפים 3 ו-5.
שי טייב:
אם רוצים להגיד משהו יותר מפורש ממה שאמרתי אפשר לכתוב אותו באופן יותר מפורש. לרבות מבחני התאמה לזה ולזה. תגידו ואז אנחנו מה שנקרא - - -
מטי צרפתי הרכבי:
לא, זה כתוב בסעיף 5 בצורה מפורשת. אבל הם לא עושים את זה, זה לא הפרקטיקה הנהוגה. אפשר לקרוא את סעיף 5 כדי להבין מה הם לא עושים. תמיד צריך ללכת לבדוק את הסעיפים.
אביחי אברהם בוארון:
בועז, יש מילה אחת, משהו אחד, נושא אחד, שורה אחת. או תורתו אומנותו או צבא.
יובל שיינין:
אני יובל שיינין, מפורום המילואימניקים הדתי לאומי. אני רוצה באמת להתייחס דקה רגע לנושא הזה של הצהרה. בסופו של דבר אנחנו צריכים רגע להבין, יש פה קהילה דתית שיש לה ערך יותר עליון מגיוס בצבא וזה לשמור על אורח החיים החרדי שלהם. זה משהו שהם לא מתכחשים אליו. גם עכשיו כשהקימו את החטיבה החרדית, אני, שהייתי ה...
יובל שיינין:
הניסיון שאני אגיד, ואני לא יורק אל הבאר שאני שותה ממנה. אני אגיד את זה.
ינון אזולאי:
לא, אמרת שאתה - - - של אמונה. אני דיברתי איתו, לא שמעתי את זה.
יובל שיינין:
חה"כ אזולאי, א', אמרתי לך את זה באופן אישי.
ינון אזולאי:
אמרת את זה באופן אישי אתה, אני לא רוצה לרדת באמת כמה יועצים היו לאמונה ולבדוק מי היה. אני לא אכנס איתך לרזולוציות האלה.
ינון אזולאי:
כך אתה אמרת. שהם מוכנים במידה מסוימת. הוא אמר במידה מסוימת הם מוכנים לשקר. זה מה שאמרת.
משה טור פז:
התנגשות בין ערכים, אנשים יעדיפו לימוד תורה על שירות בצבא.
שרון ניר:
תוכיח אותנו. יש איזה אמירה וברכת הדרך של רבנים לגיוס בצבא?
יובל שיינין:
וואלה, יכולתי לדבר דקה, יכולתי לסיים, חה"כ אזולאי.
יובל שיינין:
אמרתי רק שבתור יועץ בחטיבה החרדית באנו למשגיחים, לראשי הישיבה, ביקשנו מהם לתת אמירה בעד החטיבה והם לא נתנו. סיימתי את הנושא הזה. עכשיו לא קשור לאמונה, שימו אותו בצד.
אני אומר לך, בתור אחד מקהילה דתית, ובתור אחד שמבין, וגם אתה מבין, שכאשר יש התנגשות של ערכים בין לשמור על אורח החיים החרדי, שהציבור החר...
ינון אזולאי:
הוא מדבר לשקר. ויש דברים אחרים כשאתה בא ואתה אומר לאבא.
יובל שיינין:
זה כתוב בגמרא: כיצד מרקדין לפני הכלה כלה נאה וחסודה. מתי אומרים לה את זה? כשהיא לא יפה וחסודה, כדי לא להלבין אותה.
יובל שיינין:
אני רוצה ממש לסכם. ואם חה"כ אזולאי לא יתפרץ אז הייתי מסכם כבר לפני שתי דקות.
יובל שיינין:
הסיכום שלי הוא כזה. היועצת המשפטית, אני אשמח רק שתקשיבי, כי זה חשוב לנושא הזה. אם נבין שהנחת היסוד, וזו הנחת יסוד של כל חוק שמחוקק. הנחה יסודית שעל מי שזה מחוקק לא רוצה לקיים את החוק. כי אם הוא היה רוצה לא היה צריך חוק. אז יש חוק כדי לחייב את ההוא שלא רוצה לעשות משהו, לכן אנחנו מחוקקים אותו.
אם נבין...
יובל שיינין:
גם בישיבות הציוניות זה קרה. ואני לא יורק לבאר שאני שותה ממנה ועדיין חשוב להגיד את זה. אז צריך לשנות את המנגנון.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה לא רשום כאן, אבל אתה מצביע כבר הרבה זמן. הוא לא רשום והוא מצביע ולא נעים לי, פשוט לא נעים לי.
אליהו מאירי:
תודה יושב-הראש, תודה על זכות הדיבור. קוראים לי אלי מאירי.
רם בן ברק:
אתה בחור טוב מידי. זה לא הולך ככה, אתה לא יכול להיות ראש ועדה ובחור טוב.
אליהו מאירי:
תודה. קוראים לי אלי מאירי, אני ממובילי תנועת אל הדגל וסמח"ט במילואים. אני לוחם כבר כמעט 30 שנה, מחייל ברצועת הביטחון, דרך מ"פ בחומת מגן, מ"פ במלחמת לבנון השנייה, דרך כל הדרך לסמח"ט. כמעט שנתיים רצוף בלחימה.
אליהו מאירי:
סמח"ט של חטיבה 179, שריון. במלחמה הנוכחית, לפני שבועיים עלה החייל האחרון שלי כמעט כרצף. אבל שום דבר לא הכין אותי ולא היה דומה בחצי שנה האחרונה.
אליהו מאירי:
29 שנה, כן. אני בן 47. אני אבל איש מילואים.
אליהו מאירי:
תודה. שום דבר לא הכין אותי לחצי שנה האחרונה. בחצי שנה האחרונה כל מה שאני עושה בלחימה עם החפ"ק שלי זה לדאוג שאנשים לא יהרגו את עצמם. השחיקה של חיילים ושל מפקדים בסדיר ובמילואים היא בלתי ניתנת לתיאור. אני מסתובב אחוז תזזית במקומות בעזה. אל תפריעו לי בבקשה. אני מסתובב אחוז תזזית בעזה, בין מוצב למוצב, מ...
לא, לא, אתה הפסקת אותי.
דברי דובר/ת #1913 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אדוני, אני מציעה שתסתכל אחרי זה על הפרוטוקול ותראה כמה כל אחד דיבר, ביחס לאלה שיושבים פה מ-8:00. תבדוק בדיוק כמה דיברנו. אני אומרת את זה גם לפרוטוקול.
אני אמרתי לך שאתה מפסיק אותי.
דברי דובר/ת #1917 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה לא נכון. זה שקר. זה לא משנה.
דברי דובר/ת #1919 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש את היועצת המשפטית.
דברי דובר/ת #1921 | 4 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
לא, לא, אני בבקשה אומרת את זה כדי שהמידתיות בדיון תיבחן גם בראייה לאחור. כאשר בג"ץ יבחן את האופן שבו נוהלו הדיונים.
שרון ניר:
החוק הזה יגיע הרי לבג"ץ, הוא הרי לא יעבור. אז שיראו בדיוק גם כמה נתת לנו להתבטא.
שרון ניר:
וכמה מענה קיבלנו גם מהשאלות שרצינו, שזה עוד יותר חשוב.
שרון ניר:
אתם לוקחים אותו לבג"ץ. הרגע דיבר אתכם המילואימניק.
אנחנו לוקחים אותו לערכים. לא שמעת.
דברי דובר/ת #1931 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא לבג"ץ, לערכים.
דברי דובר/ת #1934 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא לבג"ץ, לערכים.
דברי דובר/ת #1937 | 3 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני בקריאה שנייה, בועז? אני בקריאה שנייה? הוא לא בקריאה.
אביחי אברהם בוארון:
אנחנו רוצים את החוק הזה כדי לגייס אנשים ואתם הופכים את זה לפוליטי ולבג"ץ.
שרון ניר:
ואני לא דיברתי. והנה, שהפרוטוקול ישמע את זה שאתה לא נותן לי להתבטא. היית מקשיב קצת עכשיו למילואימניק מאל הדגל. והאטימות שלך שאתה מחרב נפשך ללומדי תורה וזה פה מלמד אותנו שיעורים בחינוך. מטיפים לנו על שיעורים בחינוך.
שרון ניר:
אולי תקשיבו למה שאומרים לכם כאן המילואימניקים.
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. בסדר, אני אתבייש. כשאני אגיע הביתה ואני אתבייש עד מחר בבוקר.
היו"ר בועז ביסמוט:
די. אני אתבייש עד מחר בבוקר, אני מתחייב. בבקשה.
(חה"כ שרון ניר יוצאת מחדר הוועדה)
רם בן ברק:
- - - אתה אמרת דברים הכי ברור שאפשר. אי אפשר להגיד את זה יותר ברור מזה.
טלי הרן בן נון:
תודה רבה, תודה על זכות הדיבור. שמי טלי הרן מתנועת אמא ערה, אימהות ללוחמים. אני אמא ללוחם בסדיר, לוחם בחטיבת חי"ר. אני רוצה להתייחס לסעיף שדיברו פה עליו הרבה, סעיף 26ד. שמדבר על דחיית שירות.
לדעתי המושג דחיית שירות זה בעצם מכבסת מילים לביטול שירות, לפטור משירות. לבואו לא נשרת. אני אספר לכם מה זה דחיי...
טלי הרן בן נון:
אוקיי. אז הוא היה בשנת שירות. דחה שירות. הצבא נתן לו אישור לדחות שירות בשנה כדי שהוא ישרת עוד שנה לפני השירות הצבאי את המדינה שלו. והתנדב בעמותה מדהימה שעובדת עם נוער בסיכון בקצה הכי קצה של הסיכון. והגיע 7 באוקטובר, הוא היה בשנת השירות שלו. וכמה חודשים לתוך המלחמה החליטו שלוקחים אותו לצבא לפני הזמן....
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, הדברים ברורים. שני נציגי משרדי הממשלה ונמשיך הלאה עם ח"כים. בבקשה.
דרור גרנית:
סליחה, אני אשתדל להיות מאוד קצר ולקוני.
דרור גרנית:
דיברתי קודם על 26ד ועל הפגמים, הקשיים המהותיים שקיימים בו. אני רוצה רגע לדבר על התנאים של סעיף 26ה. קודם כל, בהסתכלות על השיח, מה קרה בשיח על פרטי הסעיף הזה? דיברנו על איך מזניחים בלשונו של חה"כ שוסטר את איכות הלימוד ואיך מבטיחים את משך הלימוד. חה"כ שטרן התייחס למשכי החופשות ומשכי הלימוד.
שימו לב על...
משה טור פז:
אני יודע. אבל אתה מפריע לו, אני מגן על זכותו לדבר.
גם בוארון לא וגם אתה לא יושב-הראש.
דברי דובר/ת #1976 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
בסדר, לא שאלה לגיטימית. שאלת אותה קודם. כבר שאלת אותה קודם.
אתה בתור המלשן פה? אתה המלשן של השר? לך תשאל את השר.
דברי דובר/ת #1978 | 12 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אני אשיב לחה"כ בוארון. אני פה מטעם היועץ המשפטי.
הייעוץ המשפטי זה חלק מהממשלה.
דברי דובר/ת #1982 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
תגיד, הוא יושב פה, בועז אתה יודע כמה הוא יושב?
דברי דובר/ת #1985 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל תגיד אם אתה יודע כמה הוא יושב?
דברי דובר/ת #1987 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איזו אמירה זאת הוא בא לטרפד?
דברי דובר/ת #1989 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. גם אני. אבל גם אני אומר מה שאני רוצה.
דברי דובר/ת #1991 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי הפתעות. אז מה? אבל גם אני יכול להגיד מה שאני רוצה.
דברי דובר/ת #1993 | 13 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
עכשיו רגע לפרטיהם של הסעיפים. בעיניי יש שני כשלים מאוד משמעותיים. יש הרבה קשיים, אבל שניים מרכזיים, ממש - - - חוקתית.
מאיר פרוש:
אחד זה הערבים. זה השווין עם ערבים.
דרור גרנית:
האחת היא, הסעיף הזה בעצם מה שהוא עושה, הרי אנחנו מדברים פה על אנשים שלא מגיעים לצבא. זאת אומרת, אלה האנשים ש-by definition לא הולכים לצבא, אלא הם הולכים לישיבה. לכן לא מתקיימת התכלית הביטחונית. משכך עולה השאלה על שום מה ולמה אנחנו מגבילים אותם ואת זכויותיהם ואת קיומם, בפרט למשל, אולי הדבר הכי בולט ו...
דרור גרנית:
אדוני יושב-הראש, אין פה תפיסה, אני רגע מחדד, אני מנסה לחדד את הנקודה .
דרור גרנית:
אין פה תפיסה שאומרת זאת זאת ענישה, זאת סנקציה על זה שאתה לא מתגייס אנחנו נמנע ממך לעבוד. יש פה, לכן עולה, אני מנסה להבין מה הרציונל.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, הרציונל זה מי שלומד לומד, ומי שלא לומד הולך לצבא. הסבירו לך את זה כל כך הרבה פעמים. התכלית היא צבאית, לגייס.
דרור גרנית:
אבל זה לא גורם לו להתגייס, זה אנשים ש-by definition - - -
שים סנקציות ותן לזה סיכוי.
דברי דובר/ת #2015 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שים סנקציות ותן לזה סיכוי.
דברי דובר/ת #2017 | 5 מילים
◂ 116 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אתה חוזר על דברים שאני שמעתי פה פעם ופעם שנייה ופעם שלישית וענו לך על זה. כמה פעמים ענו לך על זה.
דרור גרנית:
עכשיו רגע נקודה נוספת קשה פה וגם זה היה פה דיון רב על מי יהיה בעל התפקיד בישיבה. ראש הישיבה או גזבר הישיבה.
דרור גרנית:
רגע, שנייה. יהיה הפרסונה אשר יהיה, זה בעצם גורם פרטי מטעם הישיבה.
דרור גרנית:
והוא לא סתם גורם פרטי, אלא הוא גורם פרטי שיש לו עניין בדבר. כי אורגן בישיבה הוא מקבל תמיכה - - -
מאיר פרוש:
הוא בניגוד עניינים אתה רוצה לומר, כמו הפצ"רית.
ינון אזולאי:
אי בעיה, תכניס אותו כעובד של משרד החינוך ואז הוא לא יהיה.
היו"ר בועז ביסמוט:
בתחום אקדמי המרצה או בעל, נשיא אוניברסיטה, הוא רוצה שיהיו לו אחוזים גבוהים.
היו"ר בועז ביסמוט:
מה זה הוא לא מקים? כל הזמן להטיל, אתה יודע, דופי. אתה יודע, זה פשוט מדהים. זו הגישה הזאת - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
כל הזמן לראות, כל הזמן שקרן, לא מאמין. לא אמין. ככה אתה בונה אמון, תגיד לי?
דרור גרנית:
אדוני יושב-הראש, ניסיתי רגע להגיד משהו. אני ניסיתי להגיד - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא ניסית. ניסית לחזור על דברים שנאמרו פה שוב ושוב הסבירו לך. אבל אתה כמובן עוד פעם ועוד שכבה ועוד שכבה. בבקשה, תמשיך.
דרור גרנית:
הנקודה היא שיש פה גורם פרטי ואנחנו נותנים לגורם פרטי לשלוט בגורלו של אותו מלש"ב. זאת אומרת, אם הוא יחתום או לא יחתום תלויה בזה חירותו של הפרט.
מאיר פרוש:
מה, אבל יכול להיות שהוא אומר גם שקר.
מאיר פרוש:
אז למה שהוא יגיד שקר? למה שהוא יצהיר שקר? למה הוא חשוד בעיניך שהוא יצהיר שקר?
משה טור פז:
אז מה אתה מציע, דרור? הבנו את הבעיה. מה אתה מציע?
מאיר פרוש:
אומר כמו שהפצ"רית למשל. בסוף היא שיקרה, נו אז מה? ישקר.
דרור גרנית:
לכן אני ניסיתי להגיד שהסעיפים הללו, ואני מסתכל עליהם רגע כקונסטלציה שלמה, כי ד' ו-ה' בעיניי הם ממש ליבת ההסדר. בין הקשיים, דיברתי גם על הקשיים האחרים שיש בסמכות עצמה. אבל גם צריך להגיד שכל תנאי הדח"ש לגופם כשמסתכלים עליהם רגע הם מעוררים שאלות, בעיניי לפחות, חוקתיות מורכבות.
משה טור פז:
יש לך הצעה לפתרון? סליחה, לשפר את החוק?
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, לא. אני אשאל. אם אני ארצה אני אשאל אותו. הוא העלה פה נקודה שכבר שמענו. בסדר גמור, אחרי זה נחשוב.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני לא שאלתי אותו את השאלה הזאת. נציג משרד האוצר רוצה לחדש? או אותו דבר?
ינון אזולאי:
אגב, יש לך את זה גם בעמדת השר? יש לך גם את עמדת השר?
משה טור פז:
תבקש מהשר שיבוא לפה. אם השר חשוב, שיבוא. יש מושג של אנשי מקצוע שמייצגים את דעתם המקצועית. מה, המצאתם את הכנסת?
היו"ר בועז ביסמוט:
אני נותן לדבר. המצחיק הוא, אני רוצה להגיד, בעיקר לחה"כ טור פז. המצחיק הוא שאצלי, שים לב, שים לב, החברה האזרחית וגורמי המקצוע אומרים מה שהם אומרים. ייגמר הדיון הם ילכו לבכות, אתה יודע, להתלונן. מה פתאום, לא נותנים פה זכות דיבור, קרקס.
אביחי אברהם בוארון:
אבל מירי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. מירי, יש לו standing פה כאיש משרד האוצר?
מאיר פרוש:
ליועמ"שית של משרד הביטחון אין standing ולמשרד האוצר כן. אתם מבינים את זה?
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. אחרי זה אני רוצה לשמוע את ינון, שלא דיבר. בבקשה, לא להפריע.
מאיר פרוש:
היועמ"שית של משרד הביטחון אין לה standing ולא יש. אה? ראית?
רום בר-אב:
בסעיף הקודם ב-26ד הזכרתי את הקשיים של הסדר הדח"ש באופן כללי ולאופן שבו לעמדתנו זה סותר את התכלית של המתווה של הגדלת היקף המתגייסים לשירות החובה.
רום בר-אב:
בסעיף הנוכחי של 26ה יש קושי משמעותי עם זה שהמנגנון הזה בעצם מייצר מסגרת שאומרת שזה בסדר שלא מתגייסים, כל עוד לא עובדים ולא לומדים. זה בתכלס התנאים האלה ומה שהם אומרים.
רום בר-אב:
זה כמובן סותר את התכלית הביטחונית של הגדרת היקף המשרתים, כי לא מתגייסים. אבל זה גם פוגע בהשתלבות בשוק העבודה.
מירי פרנקל-שור:
קודם כל, יש פה תכלית. יש פה תכלית שמתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. מעבר לזה, אין כאן תכלית תעסוקתית.
רום בר-אב:
אני לא חושב שצריכה להיות תכלית תעסוקתית. אבל בגלל שאנחנו יודעים שלאורך שנים ארוכות האיסורים האלה לא עודדו אף אחד ללכת לצבא.
רום בר-אב:
אבל הסנקציות צריכות להיות אפקטיביות. הן צריכות להיות מהיום הראשון. יש רשימה של דברים שהסנקציות צריכות ליישם כדי שהן יהיו אפקטיביות. כרגע, כפי שגם אמרנו, אנחנו לא חושבים שזה מיושם בתזכיר החוק. אפשר גם לדבר על הסנקציות, אני מניח שנעשה את זה עוד בהרחבה. אבל אני אומר רגע, לאורך שנים ראינו שהאיסורים האלה...
רום בר-אב:
זה בדיוק ההפסד הכפול שדיברנו עליו בעבר.
רום בר-אב:
אסור לי לדבר על הפגיעה הכלכלית בתור משרד האוצר?
רום בר-אב:
אין בעיה. אני לא מבקש שתקבל את דעתי, אני רק מבקש - - -
רום בר-אב:
סליחה יושב-הראש, אני רק מבקש להשלים את המשפט.
רום בר-אב:
יושב-הראש, אני יכול להשלים את המשפט בבקשה?
מה זה ה' ו-ו'? אנחנו ב-ה'.
דברי דובר/ת #2134 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, סליחה, מה זה ה' ו-ו'?
דברי דובר/ת #2136 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא, אבל אני עוד לא סיימתי ל-ה'. אתה הפסקת אותי.
דברי דובר/ת #2138 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה לא אומר שאמרת לי, בועז.
דברי דובר/ת #2140 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא רוצה להפריע. אני אומר לך את האמת, אני לא רוצה להפריע.
דברי דובר/ת #2142 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
היה ויכוח אם דיברת חצי שעה או לא חצי שעה, אבל דיברת.
לא דיברתי.
דברי דובר/ת #2145 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה.
דברי דובר/ת #2147 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שידבר ינון.
דברי דובר/ת #2149 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק אמרתי לך שלא סיימתי על סעיף ה', הערות ענייניות ומקצועיות.
דברי דובר/ת #2151 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא דיברתי 40 דקות.
דברי דובר/ת #2153 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אבל מה זה משנה כמה דקות מדברים? זה משנה אם מדברים לעניין או לא.
מאיפה זה בא? תגיד, אתה יודע על כמה דקות החוק הזה ישפיע?
דברי דובר/ת #2156 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יודע על כמה דקות מילואים של הילדים שלי זה ישפיע?
דברי דובר/ת #2158 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אדוני יושב-הראש, תודה רבה. אני רוצה להתייחס ראשית ל-26ה.
אני על ה'.
דברי דובר/ת #2162 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה לא ילך.
דברי דובר/ת #2164 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
קיבלת. שתקבל חרדי מהר כמו שתקבל שדרוג.
אמרתי לך שגם אצל גפני, אפילו אצל רוטמן בשעות האלה היה יותר ממה שהיה פה.
דברי דובר/ת #2167 | 15 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אוקיי. קודם כל אמר דרור שהסעיף לא מעודד גיוס. אז קודם כל, כל החוק נוצר גם התכלית שלו זה גם עבור גיוס וגם עבור להסדיר את מעמדם של לומדי התורה. מי שתורתו אומנותו, אז כאשר מסתכלים מסתכלים על כל החוק ולאו דווקא על סעיף מסוים.
לגבי 45 שעות. אני בדעה שזה דבר שהוא היסטורית נמצא כבר שנים. אני לא חושב שכדאי ...
משה טור פז:
אני רוצה לשאול אותו שאלה על זה, זה בסדר?
משה טור פז:
ינון, מה זה הטיעון הזה "מה שהיה"? זה לא טיעון חזק.
ינון אזולאי:
לא, מה זה לא טיעון? אני באמת אומר לך, הרי כרגע כיום מה שקורה, סתם אני שואל אותך שאלה פשוטה. כשאתה מסתכל היום על מי שעובדי, לצורך העניין נמצאים במטה של הצבא. בסדר? לא נמצאים כלוחמים היום או משהו. מה השעות שלהם? מה השעות שלהם?
משה טור פז:
כמה שדורשים מהם. יש מקומות שעובדים יותר ופחות.
ינון אזולאי:
לא, מה דורשים? מה הממוצע שלהם? אני הייתי שואל.
משה טור פז:
אבל פה אתה משחרר מהצבא. ינון, פה אתה משחרר מהצבא.
ינון אזולאי:
כשאני מדבר איתך על אותם ג'ובניקים או על אותם אלה שבאים ועובדי מטה, הם נמצאים בשמונה שעות שלהם. ועם כל הכבוד, פה הם נמצאים יותר משמונה שעות. ולכן כשאני אומר לך - - -
אנחנו אין לנו ילדים ג'ובניקים. אין לי אף ילד ג'ובניק. מה הוא רוצה?
דברי דובר/ת #2183 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אין לי ילד ג'ובניק. גם אין לי נכד ג'ובניק. מאיפה הוא הביא את העניין הזה?
דברי דובר/ת #2185 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אבל ינון, השמעת פה שני טיעונים מאוד שונים.
הלילות שלנו זה לא בגלל הג'ובניקים.
דברי דובר/ת #2188 | 6 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לכן אני אומר לך, אני מאמין שאם אני מסתכל בשניהם ואני אומר יש פה דבר שהוא לא סתם נקבע שנים אחורה. כשהסתכלו והסתכלו על הלימוד בישיבה, ואמר גם עמוס, כשאני שם, יש לי רשימה שאני שם אותה ואני יודע מה שעות הלימוד, מאיזה שעה עד איזה שעה, זה שעות שהן נורמליות. ואגב, הם לא נמצאים אפילו רק בשעות האלה, הם נמצאי...
ינון אזולאי:
ככה. כיוון שהסברתי לך, אם השעות הסטנדרטיות גם שנמצאים היום עובדי מטה לצורך העניין של הצבא נמצאים שמונה שעות או שבע שעות, אז גם פה תקבל את זה באותו דבר. ואין שום סיבה לבוא ולהאריך את זה. למרות שהם נמצאים שם, הרי זה גם פנימייה. הם גם נמצאים בפנימייה. הם נמצאים שם גם שבתות, לאותם אלה שאמרו ששבתות לא. א...
ינון אזולאי:
ונמצאים גם שלוש שבתות שם. בסדר, תחליטו עכשיו אם זה מי שהולך להתגייס הוא בתכלית של לוחמים. ואני לא מתערב לצבא כמה לוחמים הוא ירצה לקחת ושייקח גם את כולם מבחינתי אם הם מתאימים. כשהוא מגיע לצבא, שייקח לצבא גם מאה אחוז לוחמים.
משה טור פז:
הוא רוצה לפטור בחורי ישיבות. לא נכון אבל, אנחנו דנים פה בפטור בחורי ישיבות.
ינון אזולאי:
לא נכון. לכן אני בא ואומר לך, כשאתה מדבר איתי על השעות, כשאתה מדבר איתי על בין הזמנים, זה חופשות. זה חופשות שנמצאות גם בישיבות ההסדר, גם בישיבות החרדיות.
ינון אזולאי:
אז מה, אבל כרגע הוא לומד. אבל זה לא נכון להגיד את זה. כרגע הוא לומד. מה זה משנה? כרגע אותה ישיבת הסדר הוא מקבל - - -
משה טור פז:
אמרתי לך, אין בזה לזה לשיתוף השם בלבד. הוא לומד שנה או שנתיים ומתגייס.
משה טור פז:
והוא לומד לומד, לא מתגייס. אתה פוטר אותו מהחובה הקדושה ביותר של מדינת ישראל.
משה טור פז:
אבל אתה משווה תפוחים לתפוזים, זה לא אותו דבר.
ינון אזולאי:
אני ממש לא משווה תפוחים לתפוזים, אני משווה אותו אחד שהוא בן תורה שיושב ולומד עכשיו בכל מקרה אם הוא ישיבת הסדר או מישיבה שהיא ישיבה חרדית. שניהם יושבים ולומדים. התכלית שלהם כרגע לשבת וללמוד תורה. לכן כשאני מסתכל, אני מסתכל עליהם בחדא מחתא שאתה מסתכל עליהם, גם להם לא לגעת וגם אצלנו לא לגעת. זה 78 ימים...
ינון אזולאי:
אגב, בישיבות בין הזמנים גם קיימות. יש כאלה שעושים את זה במסגרת הישיבתית. יש כאלה עושים את זה במסגרת עירונית.
משה טור פז:
אבל ינון, יש סיבה שיש חוק נפרד. החוק הנפרד לחרדים כי זה לא אותו דבר.
ינון אזולאי:
אמר לך גוטמן שגם הוא אצלו חושב שזה הדבר הנכון.
כולם מתגייסים. הוא אמר לך פי שלושה הרוגים הוא אמר לך.
דברי דובר/ת #2209 | 11 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אנחנו מסתכלים על אותו זמן שהם נמצאים ולומדים ואני מסתכל ומשווה את התנאים האלה.
היו"ר בועז ביסמוט:
קריאה שנייה. אמרתי לך לא להפריע לו. לא להפריע. הוא מדבר, לא להפריע לו.
ינון אזולאי:
אגב, אם אני כבר מסתכל ואומר, גם שבוע שעבר הבאתי ואני אשאל אותם, אותה אלה שמקבלים דחיית גיוס למשל. ואמרתי הכת המיסיונרית שמקבלת, יהודים שמקבלים. אף אחד לא בודק להם את השעות, אף אחד לא בודק להם את הזמנים שהם נמצאים. אף אחד לא בודק להם את הלימודים שהם נמצאים. אבל הם ממשיכים לקבל דחייה. זה לא אמר לא שוו...
לא הבנתי מה, איך זה הגיע למיסיונרים? איך זה הגיע למיסיונרים?
דברי דובר/ת #2214 | 11 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
לאן הגענו? התחלנו מג'ובניקים, עברנו למיסיונרים.
דברי דובר/ת #2220 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני סתם פתחתי חלון שפתחתי אותו שבוע שעבר והוא גם מתאים לפה. כשאנחנו מדברים על דחייה למשל, וכשאתה אומר שמונה שעות ודרישה או עשר שעות או 12 שעות ביום. כלומר, שבועיות זה יוצא לך 50-60 שעות, לא משנה מה. אף אחד לא אמר ואני גם לא שומע את זה למשל מדרור, שהוא אמר גם לא שוויוני. שכת עדי השם שהם מקבלים דחיית ...
מאיר פרוש:
דרור לא פה עכשיו, מי יציג לו את זה?
אוי ואבוי, אני לא מאמין לאן זה הולך הדיון.
דברי דובר/ת #2225 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לאיפה הולך הדיון?
דברי דובר/ת #2229 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בגלל שזה לא סעיף ה'.
דברי דובר/ת #2231 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
זה סעיף ה'. למה אתה אומר לי זה לא סעיף ה'.
כמה חיילים יש כת - - -
דברי דובר/ת #2234 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שוויון.
דברי דובר/ת #2236 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל זה לא משנה, יש שניים. אתה מדבר על שוויון? זה לא משנה.
שנייה, בועז שנייה.
דברי דובר/ת #2239 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כשאני מדבר על רעיון השוויון זה לא משנה אם אתה, כשאתה שואל אותי על שוויון זה לא משנה אם יש לך שני חיילים. לא יותר, בסדר? שניים. שניים בשנה.
נו, אז מה זה משנה? על זה אתה לוקח?
דברי דובר/ת #2242 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
זה לא משנה? כאשר הדרישות שלך הן אותן דרישות ואתה לא דורש את זה. לא על החופשים שלהם ולא על השעות השבועיות שלהם.
אני מוכן שנעשה דיון על זה.
דברי דובר/ת #2246 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
תוסיף כת עדי השם אותו דבר.
דברי דובר/ת #2249 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי, וכל תלמידי הישיבות.
דברי דובר/ת #2251 | 5 מילים
◂ 50 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לגבי העיסוק הנוסף. אגב, אני לא חושב שפעם הוכח אם זה כן מועיל או לא מועיל. אומר לך שי, שהוא הדעה המקצועית בעניין של הצבא.
רם בן ברק:
אל תשאל, חשבתי שאתה אומר שלא הוכח אם התפילות עוזרות או לא עוזרות לביטחון.
ינון אזולאי:
אמרתי לגבי העיסוק הנוסף. שי אומר ובסדר, הוא אומר שמי שהולך לעבוד אז זה בעצם יגרום לו שלא להגיע. ומי שלא הולך לעבוד, הוא בטוח שזה יותר יגיע. לגבי הנושא הזה, שיהיה לשני הצדדים בהצלחה, אני לא מתערב לכם, מה שתחליטו. כרגע זה לא נמצא בחוק. כלומר, הוצאנו את זה. ושי אמר את זה גם בדעה שלו, מקבל את הדעה של שי...
ינון אזולאי:
כן. שי אומר את זה.
הדבר הנוסף לגבי סעיף (3) ו-(5) לגבי הבדיקות הרפואיות. אני חושב שצריך בכלל את כל המנגנון הזה לתת לצבא לבחור. יש ימים ויש אני חושב חודשים או מחזורים מסוימים שיש יותר לחץ על הצבא. הצבא צריך להחליט בעצמו על הכול. אמרת פה שהוא יעשה את מבחני הדפ"ר, יעשה, אין בעיה. אבל אני אומר שזה דבר ש...
ינון אזולאי:
בסדר, אני אומר דבר שגם יכול להיות. לכן אני אומר זה צריך להישאר בשיקול דעת של הצבא.
רם בן ברק:
ינון, גם כשאתה הולך לבית חולים אתה אומר זה לא מתאים למגזר שלי?
רם בן ברק:
אף פעם לא הבנתי איך החרדים לא מוכנים לשירות משותף - - -.
ינון אזולאי:
יש כאלה הולכים ובוחרים גם מה שהם רוצים. יש גם כאלה.
רם בן ברק:
גם לא ראיתי שיש לכם בעיה לשבת עם נשים באותו חדר דיונים בוועדת חוץ וביטחון.
ינון אזולאי:
לגבי בעל תפקיד בישיבה. אמרנו את זה פעם שעברה ואני אומר את זה גם הפעם. בעל תפקיד בישיבה, כשאנחנו מדברים על בעל תפקיד זה כדי לא לעשות איזה שהוא, שלא יהיה לאן לפנות. נרשום ראש ישיבה. יכול להיות בישיבות מסוימות שיש כמה מספר ראשי ישיבות. וכשאתה אומר ראש ישיבה אז יאללה. ואני לא מסכים עם הדבר הזה שאמר דרור...
מאיר פרוש:
זה כמו שדרור יאמר אם אני לא אייצג פה את העמדה של היועמ"שית אז אני לא אתקדם במשרד המשפטים.
ינון אזולאי:
תסתכל מה קורה למשל, הוא נגע בדבר נכון. אינפלציה של יועמ"שים. תסתכל מה קורה עם כל המשנים.
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרת את זה גם על הפצ"רית באיזה דיון. טור פז, אמרת את זה גם על הפצ"רית באיזה דיון.
משה טור פז:
נו, אז מה? אז אתה - - - על דרג מקצועי, מה קרה?
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני מצטט את עצמי. אתה יודע, אני גם בוועדה הזאת. רק אני מזכיר לך. את ההטפות שלך. בבקשה, קדימה.
היו"ר בועז ביסמוט:
בטח. הוא יכול לעשות הכול. מה אכפת לך? גם אולי תהיה דייג בים ותדוג לי טלפונים. בבקשה, נו.
ותמצא שם מה שלא רצית למצוא, אה?
דברי דובר/ת #2302 | 7 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
איך יהיה לך הערות? אתה כתבת את זה. איך יהיה לך הערות?
היו"ר בועז ביסמוט:
סיימנו. רם בן ברק, אני מבקש ממך רשות, יש פה אמא שרוצה לחזור. נכון? ממהרת הביתה? על הסעיף עצמו. אמא, על הסעיף עצמו.
חוי ארנפלד:
תודה רבה. נעים מאוד, שמי חוי ארנפלד, אני תושבת בית שמש. אמא לארבעה ילדים, מתוכם חייל לוחם בהנדסה קרבית ואשת מילואימניק. בעלי בעקבות הבן שלנו ויתר על הזכות של תורתו אומנותו בתוך המלחמה בגיל 46 והחליט להתגייס. אני מאוד שמחה וגאה להיות מהצד שנכנס תחת האלונקה ולוקח חלק. מתוך ההתמודדות האישית שלי, במהלך ...
חוי ארנפלד:
המטרה שלי, באמת, שהעמותה שלנו תיתן את המענה לנשים האלו בתמיכה נפשית, בהנגשת מידע. בחיבור וחיזוק השייכות והגאווה. ואנחנו בעצם מבקשים שלושה דברים: אחד, הכרה. תכירו בעמותה הזאת, בפעילות הזאת ובחשיבות. כי כל מה שנאמר פה בדיונים המאוד חשובים. וכאמא לחייל לוחם ואשת מילואימניק אני באמת מתחננת שייכנסו עוד ל...
חוי ארנפלד:
הנשים של משפחות המגויסים צריכות מידע, קבוצות תמיכה, קו חם. את כל מה שבעצם חסר להן, בכלל איך הצבא מתנהל. אמא לחייל חרדי לא יודעת איך להתמודד והיא צריכה מישהו שיעזור לה בדרך. היא צריכה לדעת למצות את הזכויות. היא צריכה לדעת לקבל את התמיכה.
כאשר אמא לחייל חרדי מפחדת מדפיקה בדלת היא לא יכולה לצלצל לא לאמ...
ינון אזולאי:
רק שאלה. היום כשאת מכירה עוד נשים, אימהות יותר נכון, במגזר החרדי.
חוי ארנפלד:
אנחנו קבוצה של כבר מעל 700 אימהות ורק התחלנו את הפעילות.
ינון אזולאי:
אני שואל, כשפניתן אולי לצבא או למשרד הביטחון על איזה שהוא קו תמיכה או כל דבר אחר? אני מאמין שיש מענה.
חוי ארנפלד:
לא. היום יש מענה מאוד מזערי וחלקי שעושה אותו במסירות נפש יוסי לוי מנצח יהודה. אבל זה נותן מענה לחלקים מאוד מסוימים. יוסי לוי, ברוך השם, עסוק בעיקר בלדאוג לחיילים הלוחמים. ומטבע הדברים אנחנו מעגל שני שפחות אפשר להיות ממוקדים בו. לכן זה הזמן גם של חברי הכנסת החרדים לבוא ולהראות נכונות של המצב הזה ולהג...
ינון אזולאי:
לא, אבל חייל מבית שמש שהוא לא חרדי, הוא כן מקבל?
חוי ארנפלד:
לא, הוא לא יודע על זה. כי אף אחד לא מנגיש לו את המידע. זה בדרך כלל הולך דרך בתי הספר, דרך הקבוצות. מישהו פה צריך להיכנס בוואקום הזה ולתת מענה לחיילים. ובסוף האמא היא זאת שהולכת וקונה ציוד. היא זאת שהולכת ודואגת לדברים. שלא לדבר על החיילים הבודדים, אלא שאין להם את המענה.
חוי ארנפלד:
אני מבקשת בעזרת הפעילות הזאת להיות גשר ולתת תקווה ולעזור למי שכבר כן בחר להיכנס תחת האלונקה.
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל, תודה רבה על הדברים. את רצה הרי הביתה לתינוקת, חוי, תני לה חיבוק מהוועדה. תגידי לה בשם כולנו פה שיש לה אחלה אמא. בסדר? ריגשת אותנו מאוד.
חוי ארנפלד:
תודה רבה. אני רוצה שתעשו את הכול כדי שהבן שלי לא יקבל את הארכת השירות ויהיה מי שיחליף אותו.
רם בן ברק:
שאלה. בעלך את אומרת היה בישיבה והחליט לעזוב את תורתו אומנותו?
חוי ארנפלד:
בתוך המלחמה הוא ויתר על הפטור תורתו אומנותו.
רם בן ברק:
קודם כל, להוריד את הכובע. אבל השאלה שלי האם זה פגע באמונה שלו? חיזק אותו או החליש אותו?
חוי ארנפלד:
אני לא מייצגת. אבל יש לי שני אחים שהתגייסו לנצח יהודה לפני כעשור. נכנסו חילונים ודווקא התחזקו וחזרו בתשובה.
ינון אזולאי:
לא, לא. חוי, אבל חשוב שיידעו את זה. זה קורה. אני לא אמרתי שזה לא קורה שאדם שנכנס. אבל גם קורה הרבה, וגם אמר את זה יוסי לוי, שאדם שנכנס חרדי אם הוא לא נותנים לו את הכלים הנכונים לשמור על אורח חייו הוא יורד שם. מה, זה לא סוד.
חוי ארנפלד:
אבל היום יש, ברוך השם, את נצח יהודה, את חשמונאים.
ינון אזולאי:
אגב, גם בנצח יהודה אומר יוסי צריך לעשות שינויים.
חוי ארנפלד:
רגע, זה מאוד חשוב שנדע שיש גם נושרים חרדים שהם לא בצבא והם עדיין נושרים.
ינון אזולאי:
אז מה אנחנו אמרנו? היית פה כל היום ושמעת את הדעה שלי.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני אמרתי אחרי הח"כים. לך יש תינוק שמחכה בבית? לא. בבקשה. רם בן ברק.
אנחנו עוד ב-ה'.
דברי דובר/ת #2348 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בקצרה. הוא ב-ו', אני ב-ה'.
דברי דובר/ת #2350 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שעה דיברתי.
דברי דובר/ת #2352 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
משפט או שניים, אני פשוט עוצר אותך, שיהיה לך ברור. יש לי עוד שני סעיפים.
מה שאני רוצה להגיד זה שלפחות מהניסיון שלנו, אני אומר את זה לשי. שי, תשמע משהו. כשאתה נותן למישהו, כמו שכתוב, כמו שאטיאס כתב, יתייצב לרישום ולבדיקה רפואית לפי סעיפים (3) ו-(5). כשאתה הולך, הנכד שלי נגיד, שהולך לישיבה ציונית. אבל הוא כבר הולך עם פרופיל רפואי ועם דפ"ר ועם הכול. או הנכדה, אחותו לצורך העניין, שהייתה ביום המאה והיא יודעת למה היא מיועדת ומה היא יכולה לעשות.
כשאנחנו מדברים על ציבור חרדי ואנחנו רוצים שהוא יבוא, לא רק ה-1,200. אנחנו רוצים שיבואו הרבה יותר. מה שאני אומר שהבדיקות האלה שאתם עושים והם לא כתובות כאן זה גם בדיקות שמעבר לך, שיעזרו לך, ממי אתה רוצה בשביל לעמוד נגיד במינימום הזה שנקבע כאן, עוזרים גם למוטיבציה שלהם.
לכן מה שאני אומר, כשאתה אומר אני יש לי צוואר בקבוק ואני מחיל אותו עליהם, אני יכול להגיד לך הפוך, אלה שממילא מתגייסים ופחות צריכים את זה כמוטיבציה, אותם תשמור אם יש לך צוואר בקבוק. תפעיל עכשיו קודם על אלה שאולי זה יעזור להם להתגייס, בגלל שהם יודעים בדיוק מה הם שווים ומה הם יכולים לעשות.
דברי דובר/ת #2354 | 173 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
זה מה שאני עושה, אלעזר. אתה חוזר על זה.
לא, אתה אמרת הפוך.
דברי דובר/ת #2356 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לא, זה לא מה שאמרתי. לא, רגע, אני רוצה להסביר.
סליחה, בבקשה. אמרת הפוך.
דברי דובר/ת #2358 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רגע, שנייה.
דברי דובר/ת #2361 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, זה לא נכון. אני אמרתי את זה פעם ראשונה.
דברי דובר/ת #2363 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה צועק עליי. אני לא צועק עלייך.
דברי דובר/ת #2365 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, בסדר. אז מה אתה חותך אותי? הוא עונה לי. שי, אני אמרתי ההיפך.
דברי דובר/ת #2367 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה אמרת קודם.
דברי דובר/ת #2369 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך מה אמרת.
דברי דובר/ת #2371 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה, אין לי בעיה.
דברי דובר/ת #2373 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
רק אמרתי את הדבר בא: כל מה שאתה תיארת אותו כדבר שחושף את כישרונותיו של האדם וכן הלאה, הדפ"ר, מבחן וכן הלאה.
גם לעצמו.
דברי דובר/ת #2375 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לעצמו, לעצמו. עושה את זה על מלא. אמרתי את זה, עושה את זה על מלא. חוזר ואומר, עושה את זה על מלא. אמרתי שיכול להיות שהעניין של הרפואי אני לא אוכל לעשות אותו באותו יום. אני צריך לדחות אותו.
אז הוא לא עושה את זה על מלא. תחליט, או על מלא או הילדים שלנו או לא על מלא. אני שמעתי מה אמרת.
דברי דובר/ת #2377 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
טוב, בסדר. אמרתי את מה שאמרתי. מה שיוחלט פה.
אז עכשיו אני אומר ליושב-הראש, אם הוא שומע.
דברי דובר/ת #2379 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יופי.
דברי דובר/ת #2381 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שמה שכתוב כאן בחוק, גם ביחס למה שאמרה היועצת המשפטית אחרי שאני דיברתי, לפני 12 דקות. מבחינת זה שהוא החליט עכשיו לעשות ולמה משאירים את זה לשיקול דעתו שהוא לא יחזור ויעשה עוד פעם בדיוק חזרה את מה שהוא עשה קודם. אני חושב שמה שצריך להיות זה שחייל בוגר מוסד חרדי, תלמיד במוסד חרדי, לא משנה מה, שמגיע ללשכת גיוס אם יש צוואר בקבוק לבדיקות רפואיות זה לא צריך להשפיע על מה שכתוב בחוק. זה כבר עניין של הצבא, שהצבא יחליט.
דברי דובר/ת #2383 | 83 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה הוא עושה אם יש לו צוואר בקבוק. למה לתעדף את זה? זה דבר אחד. שנייה.
דברי דובר/ת #2385 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה אחת. לא. אתה רואה שאני דיברתי על דבר שלא אמרתי קודם.
דברי דובר/ת #2387 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא אמרתי. בועז, אתה רוצה שאני אגיד לך, המילים הכי הגיוניות שאני יודע להגיד לך - -
דברי דובר/ת #2389 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - שזה לא נכון. שנייה, רגע. כיוון שיש לוועדה הזאת פרוטוקול.
דברי דובר/ת #2391 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מציע לך ללכת לבדוק אם אני דיברתי בכלל על הסעיף הזה קודם. אני אומר לך שלא דיברתי על זה.
דברי דובר/ת #2393 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז בבקשה, אני הולך הלאה. בסדר.
דברי דובר/ת #2395 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה, זה אני דיברתי על הדברים האלה. שנייה.
הדבר הבא, אני קורא בסעיף (5), בועז, אתה רואה, התקדמנו. ואני לא חוזר על דברים גם שאמרו אחרים.
דברי דובר/ת #2397 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הצהיר בתצהיר בכתב.
דברי דובר/ת #2399 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
נו, באמת, די כבר. עכשיו אני לא מוכן. בבקשה, הדובר הבא, עד שתמצא מה להגיד. שוסטר ואחרי זה נחזור אליך.
אלון שוסטר:
חברים וחברות, החקלאים. לא ביקשתי רשות דיבור.
כולנו. על ו' כולם מתייחסים.
דברי דובר/ת #2404 | 5 מילים
◂ 70 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
צו דחיית השירות יינתן לשנה ואז יידחה. אני רוצה לדעת איך התהליך הזה? האם התהליך הזה הוא אוטומטי או שהוא עובר איזה שהוא תהליך? אני פונה אליכם. הסיפור הזה של הדחייה. אני הרי יודע איך הדברים הולכים. אנחנו גם חלק מהדברים מגיעים לוועדה. זה תהליך שהוא אוטומטי.
רם בן ברק:
כן. אתה מקבל את הערימה ואתה אומר - - -
מאיר פרוש:
רם, סליחה, זה אותו נוסח כמו שהיה אצלך. אין פה מחיקות, אין שום דבר פה. לך גם היה. מה ששלך, שלך.
רם בן ברק:
אבל אצלי עוד לא אושר. אם היינו מגיעים לסעיף הזה.
רם בן ברק:
בועז, אולי לא סיפרו לך, אבל אנחנו לא גמרנו לעבור על החוק אצלי. לא גמרנו. לסעיף הזה לא הגענו עדיין. אם היינו מגיעים הייתי שואל איך נעשה התהליך? זה כל השאלה. השאלה שלי זה איך נעשה התהליך. האם זה תהליך אוטומטי או שהם דנים תלמיד תלמיד? שיודע כן התייצב, לא התייצב או שהם מקבלים איזה שהוא בלוק?
רם בן ברק:
לא, אבל עכשיו היינו בדיונים על החוק.
רם בן ברק:
אבל אתה יודע שהדיון הוא בין שנייה לשלישית.
רם בן ברק:
מתי עושים את הדיון? בין קריאה ראשונה לשנייה.
רם בן ברק:
נו? עכשיו אנחנו בדיון. עכשיו אנחנו בדיון.
רם בן ברק:
אבל היא לא רצינית. אני אגיד לך למה.
רם בן ברק:
מפני שאנחנו לא דנו בזה. הנה, היועצת המשפטית יושבת לידך.
רם בן ברק:
היועצת המשפטית יושבת לידך, עדיין לא הגענו לסעיף הזה.
מאיר פרוש:
יושב-הראש, - - - קריאה ראשונה. הוא ניהל דיונים לקראת שנייה ושלישית. הוא טוען שהוא לא עבר בוועדה .
רם בן ברק:
שאלתי. לא חיזקתי ולא התווכחתי. שאלתי. ואני שואל, האם התהליך הזה של דחיית שירות הוא תהליך פרטני, עוברים אחד-אחד ואומרים את זה אני מאשר, את זה אני לא מאשר, לזה אני דוחה, לזה אני לא דוחה או שהוא לוקח את כל הישיבה ובבלוק אחד מאשר את כולם היא היא עמדה ביעדים?
שי טייב:
פרטני, פרטני. כל אחד יביא את הזה שלו עם טופס חתימה של המוסד. צריך להביא שם חתימת עורך דין, אם אני זוכר נכון. זה תהליך פרטני.
איילת לוי נחום:
ב-(ג) כתוב שהוא צריך לחזור על התהליך ולהגיש את כל ההתחייבויות.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה. אני רוצה להתייחס ל-26ו(ב). בסעיף כתוב שר הביטחון רשאי לחזור לתת למבקש צו דחיית שירות, עד הגיעו לגיל הפטור כהגדרתו בסעיף 26י. בסעיף 26י זה בעצם הפטור הגורף.
אני רוצה לחזור ולומר, גיל הפטור זה בעצם בגיל 26. בגיל 26 הוא נותן לו שנה אחרי שנה, הוא יכול לתת לו שנה אחרי שנה ובגיל 26 הוא מקבל פטור...
מטי צרפתי הרכבי:
אבל אני תמיד זוכרת את המטרה של החוק, שהיא להגדיר את תורתו אומנותו.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, אבל באמת אני שואלת. יש כאן הגדרה שאומרת מה סוף הדרך של הפטור. אין כאן איזה אזכור - - -
מירי פרנקל-שור:
את מדברת כל הסעיפים שאנחנו דנים בהם זה סעיפי מנגנון. הוא מגיש משנה, אם הוא רוצה. וכמו שאמר שי, בהתחלה יש הרבה, אחר כך באופן עקרוני, לפי הניסיון שלו - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אבל מאחר ואין פה מכסות, יש פה יעדים, אז יש כאן איזה שהיא עגלה גדולה שהרוב יכול ליפול תחת הנתיב של העגלה הגדולה הזאת ולהגיע בסופו לפטור. והיעד, הוא בסדר, הוא בסדר, הוא - - - כדי שכל העגלה תנוע על הציר. אז יש איזה שהוא יעד שהוא מוגבל ואחרי זה נגיע ליעדים, אני לא זוכרת אותם בעל פה. אבל זה כאילו זה העיק...
מטי צרפתי הרכבי:
היעד ולא המכסה. אני באמת רוצה, אדוני, זאת ההערה שלי רק. שהתחושה שלי, כשזה בא פה במיקום הזה זה כאילו העיקר ולא התפל. זאת התחושה שלי. שלא יתגייסו הרבה.
יעל רון בן משה:
במסמך שהפצתם לנו שאין שום קריטריון מנחה לעניין התוויית שיקול דעתו של שר הביטחון.
מטי צרפתי הרכבי:
בהתייחס לסעיפים, שהוא מפנה שוב לסעיפים (4) ו-(5) ושאמרנו כאן שאנחנו מאמינים לתלמידי הישיבה שהם מצהירים אמת, למרות מה שנאמר כאן שלפעמים הם לא אומרים אמת.
לא, לפעמים אומרים אמת אמרו.
דברי דובר/ת #2475 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
כמו שיצחק שמיר אמר, לטובת מדינת ישראל אפשר לשקר.
מטי צרפתי הרכבי:
לא. אבל בגלל האמונה שלהם בלימוד התורה וחשיבות לימוד התורה לפעמים הם קצת מסדרים את הנתונים.
אמרתי לך, לפעמים הם אומרים אמת.
דברי דובר/ת #2480 | 6 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מבקש לא לזלזל כשאני אומר לא על דעתנו.
מטי צרפתי הרכבי:
אני רוצה לבקש, אדוני יושב-הראש. נאמר כאן קודם שהיו 2,000 ביקורות בישיבות בשנה על ידי משרד החינוך. הייתי רוצה לדעת מה הממצאים לגבי אמינות הדיווח וההצהרה. הן של תלמידי הישיבה והן של בעלי התפקידים.
מאיר פרוש:
הנה, עמוס עוד פה. עמוס יכול להסביר. היא רוצה להתלוות לאחד הסיורים.
משה טור פז:
האמת שזה מאוד מעניין. הייתי פעם בסיור כזה וזה מאוד מעניין. לא עם צייאדה.
לא, יש לי.
דברי דובר/ת #2494 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה, אוקיי, סליחה. ב-26 היה יותר מבעל תפקיד אחד בישיבה שהוא מורשה חתימה, כאמור בסעיף 26ה. מה שאני רוצה להגיד, ואני מתכתב עם מה שכתוב בסעיף (ב). יוטל עליו עיצום כספי לפי סימן ד' יותר מפעם אחת. אני שואל למה יותר מפעם אחת? למה זה צריך להיות יותר מפעם אחת?
בהמשך למה שנאמר פה על תרבות של דיווחים וגם אני מקבל את זה על תרבות של שקר. אם הוא נתפס פעם אחת וכבר הוחלט להטיל עליו עיצום כספי, למה צריך שזה יהיה יותר מפעם אחת? מירי, את שומעת את השאלה?
דברי דובר/ת #2496 | 90 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, שני דברים. אחד, למה לא כתוב מהו העיצום הכספי.
דברי דובר/ת #2499 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאה אחוז, זאת שאלה ראשונה. ושאלה שנייה, למה יותר מפעם אחת?
דברי דובר/ת #2502 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בן אדם נתפס. נתתם לו כוח שאתם לא נותנים לאף אחד בעולם.
דברי דובר/ת #2504 | 12 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אז שנייה. בוא, אנחנו חושבים שצריך לדון בזה ביחד בוועדה. צריך לדון בזה ביחד. זה יעלה שם, תראה את ההסבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
היא הסבירה לך היטב שאנחנו נדון בזה. זה לא שאנחנו מתעלמים מהשאלות. כל שאלה תקבל תשובה.
אנחנו דנים בסעיף הזה עכשיו, אז למה כתבת את הסעיף הזה לעכשיו?
דברי דובר/ת #2511 | 12 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מה לא כתבתם? זה סעיף 26ה(1)(א)(ב). זה כתוב פה במצע לדיון של היום.
דברי דובר/ת #2515 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא. הם אומרים לך. נו, זה לא אני. הייעוץ אומר לך. יאללה, נו, זה סתם. בחייך.
כתבתם אתמול בלילה וזה מה שכתוב היום?
דברי דובר/ת #2518 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
- - - שלא כתבתם. כתבתם להיום.
דברי דובר/ת #2522 | 7 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
אנחנו עושים בפיקוח על המוסדות התורניים כמה סוגי ביקורות.
עמוס צייאדה:
הסוג הראשון זה בקרות ממוחשבות. אנחנו עושים הצבה של המערכת הממוחשבת שלנו מול משרדי ממשלה ומאגרי מידע.
עמוס צייאדה:
משרד הפנים קודם כל, שתלמיד קיים, בגיל המתאים, במגדר המתאים. אם הוא נמצא בארץ בכלל. מול משרדים נוספים כמו ביטוח לאומי באמת, כמו שאמרה חברת הכנסת. יש גמלאות שאם אתה תלמיד ישיבה אתה לא יכול לקבל אותם. גם לנו, אגב, יש עניין לקבל את המידע הזה. המידע עובר בשני הכיוונים. גם מול שירות אזרחי. כי שוב, יש משמע...
עמוס צייאדה:
אין לי מספר, אבל באופן כללי אני יכול להגיד שזה יכול להיות מאות עד אלפים של שגויים. תלמידים שיכולים להיות שגויים זה יכול להיות מאות עד אלפים.
עמוס צייאדה:
רגע, שנייה. זה לא בהכרח שתלמיד לא קיים או משהו כזה. יכול להיות שמוסד דיווח מספר זהות לא נכון. והרבה פעמים גם פונים לתקן. באים ואומרים שמע, דיווחתי לא נכון, אני מבקש לתקן. אז המספרים האלה לא בהכרח, זה לא בהכרח ממצאי הביקורת - - -
עמוס צייאדה:
יכול להיות. אבל בקרות ממוחשבות זה קצת שונה. אגב, למשל משהו שיותר יכול להיות כפל דיווח. נגיד גם אלינו, גם למוסדות חינוך. אותו תלמיד מדווח. נחשוב על תלמיד שנגיד עזב מוסד חינוך, עבר לישיבה גבוהה אצלנו. דווקא מוסד החינוך המשיך לדווח אותו ואצלנו מדווח באופן לגיטימי.
עמוס צייאדה:
זה יכול להיות מאות, זה יכול להיות גם אלפים. אבל אלה דברים שנעשים כל הזמן. אני אתן דוגמה אפילו ביקורת הגבולות. אנחנו מבחינתנו תלמיד אמור להיות בארץ. המערכת אוטומטית פולטת. זה לא אומר שיש לו אישור לצאת לחו"ל. אבל אחרי מספר ימים המערכת פולטת אותו החוצה. יסווג כשגוי, לא תשולם תמיכה בגינו. אז יכול להיות ...
עמוס צייאדה:
הסוג השני זה בדיקות כספיות שהתמיכה שימשה ליעדה. שאין עודף תמיכה. שהוצאות מינהלה וכללית, העברות אסורות. יש לו מספיק מימון עצמי.
הסוג השלישי שעליו הוועדה, ביקשתם לשמוע, זו ביקורת שטח. אנחנו מעסיקים שמונה משרדי רואי חשבון ש-2,000 מוסדות. זה מספר לא מדויק 2,000. כי לפני החלטת בג"ץ היו מעל 2,000 מוסדות. ...
עמוס צייאדה:
לא, זה לא רואה חשבון אחד. זה משרד רואי חשבון שיש לו כמה עובדים. אם אני מחלק את זה נגיד לארבעה מוסדות, לצורך הנוחות, אז כל אחד מקבל כמו 250 מוסדות. הם מגיעים למוסדות, הם מחוברים למערכת המידע שלנו. באים עם רשימות שהם יודעים מי צריך להיות במוסד. מזהים אותם עם תעודה או רישיון נהיגה.
עמוס צייאדה:
בשום פנים ואופן לא. אירוע כזה שקורה זה תקלה שמטופלת. היה לנו מקרה, סתם, מישהו שעבר במשרד רואי חשבון והודיע לחברים שלו אני מגיע מחר. כשעלינו זה טופל. לפני שנים דבר כזה. אין דברים כאלה, אף אחד לא יודע.
עמוס צייאדה:
ככלל, לרוב המוסדות עושים ביקורת אחת בשנה. יש כאלו שעושים להם יותר. בשנת 2024 למשל בוצעו 2,316 מוסדות, כאשר המספר של המוסדות היה אולי 2,000. הוא התחיל עם 2,000, אבל שוב, בעקבות החלטת בג"ץ זה ירד קצת. אז אתם רואים שיש פה 316 ביקורות נוספות שיש מוסדות שקיבלו יותר מביקורת אחת. יש כאלה שגם קיבלו שלוש ביק...
מאיר פרוש:
אתה מודיע מראש שאתה בא לביקורת, נכון?
עמוס צייאדה:
ממש לא. אני אומר גם שאני באופן אישי, זה מה שנקרא שאלה להנחתה. אבל אני אומר לך, חשוב להגיד, גם אני כמנהל היחידה. אנחנו לא יודעים מתי מגיעה ביקורת, אנחנו גם לא רוצים, זה גם טוב לנו.
למה אתה מגיע לארבע ביקורות?
דברי דובר/ת #2550 | 5 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
לא, אני אסביר. רוצה את הפרטים, ניתן לו. תראה, באתי למוסד. בדרך כלל אם ביקורת היה לפי עד 15%, רוב המוסדות זה אחוז חוסר. מוסד קטן אפילו 20 הוא יכול.
עמוס צייאדה:
כן. נגיד רוב המוסדות זה 15% מותר שיהיו חסרים. נגיד מוסד עם 100 תלמידים, עד 15.
עמוס צייאדה:
בזמנו זה נגזר, על פי נוהל שר אוצר שעשו עבודה. בחנו כל מיני מקומות, עבודה, לימודים, והגיעו שחוסר כזה זה במסגרת הנורמה.
מה המוסד הכי קטן, דרך אגב?
דברי דובר/ת #2557 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
כעיקרון מוסד, תנאי סף זה 15 אברכים, זה המינימום. יכול להיות אבל שלאותו מוסד יש - - -
עמוס צייאדה:
לא, לא משנה. הוא שאל על מוסד. יכול להיות שלאותו מוסד גם תהיה שלוחה שבה לומדים 10 תלמידים, אבל זה בנוסף ל-15. פה עכשיו נגיד, לא יודע, בגבעת שאול יהיה המוסד הראשי עם 15 או 40 או 50 ויהיה סניף באיזה שהוא מקום. אבל זה תאגיד אחד.
וכאשר שר הביטחון, ברשימה שהוא מכיר, איך המוסד הזה נקרא?
דברי דובר/ת #2561 | 10 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
לא, לא, אותו שם. פשוט הסיומת היא 0, 1, 2, 3 אנחנו נותנים.
עמוס צייאדה:
כן. אז בשנת 2024 בוצעו 2,316 ביקורות. 38 מתוכם נכשלו. נכשלו זה אומר לא בביקורת א', נכשלו כולל ביקורת ב'. זה אומר שגם ביקורת א' וגם ביקורת ב' היו שליליות. 38 מוסדות.
עמוס צייאדה:
כן. זה אומר שהמוסדות האלה, שתי ביקורות נכשלו. ואז יש לו קנס. יש כל מיני כללים לגבי הקנס. אם זה בגין כאלה שנעדרו פעמיים ברציפות או כאלה באקראי.
לא, אבל שאלתי אותך למה אתה מגיע לבדיקה שלישית ורביעית אמרת קודם.
דברי דובר/ת #2567 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
אני אסביר. אתה מגיע למוסד לביקורת ראשונה וזו ביקורת פתע.
אוקיי, אז אתה עושה שנייה.
דברי דובר/ת #2569 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
לא, לא, רגע. יש מוסדות, שוב, טובים, עוברים ביקורת ראשונה ב-5%, 6%, 7%. גם ב-2%, גם ב-1%. גם באפס חסרים. זה גם עניין של אקראיות ומזל. אבל מוסדות טובים מסיימים ביקורת עם אחוזים נמוכים. אגב, אנחנו גם שולחים ביקורות דווקא אחר הצוהריים.
פורוש, עלו על השיטה שלך.
דברי דובר/ת #2573 | 5 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לפי השאלות שלך אני שואל. נכון צריך לפחות 60% תמיד לא נמצאים. נכון? לפי האוכל.
ינון אזולאי:
אגב, רם, אם אתה מדבר על אוכל. במוסד, באמת איזה אוכל יש לכם.
מאיר פרוש:
שווה לכם לשמוע את עמוס. שווה לכם. אני יודע שלא נעים לכם, אבל שווה לשמוע את עמוס.
אבל למרות זאת, דופקים כרטיס.
דברי דובר/ת #2580 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
כן.
דברי דובר/ת #2584 | 1 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
תראו, כשאנחנו מגיעים למוסד ביקורת א', שהיא הביקורת פתע, יותר משמעותית, והיא נכשלת. אז מגיעה אחר כך ביקורת ב' והוא עובר אותה. אנחנו לא מסתפקים בזה. אנחנו במוסד כזה שלא עבר ביקורת א'.
עמוס צייאדה:
הוא גם פתע. אבל שמע, אוטומטית הוא יודע. מתישהו תוך 45 ימים. אבל הוא יודע שבגלל שהוא נכשל ב-א' אמורה להיות ביקורת ב'.
עמוס צייאדה:
אגב, זה לא כזה קל למוסד, ששוב, הרשימה שלו לא טובה או שדיווח על מי שלא לומדים אצלו או שמי שעזב והוא מדווח, לא פשוט לעבור את הביקורת. אבל אחד כזה אנחנו לא מסתפקים בביקורת ב', אנחנו נגיע אליו בהמשך.
יכול להיות גם שיש כל מיני אינדיקציות.
מאיר פרוש:
והוא לא נספר כי אותו יום הוא לא היה. מה הדין שלו? תספר להם, תספר להם מה הדין שלו. נו.
מאיר פרוש:
כן, כאשר לימור לבנת הייתה אחראית. נו?
עמוס צייאדה:
מספר אישורים מאוד מצומצם שהוועדה יכולה לקבל. מי שהולך לרופא לא מקבלים את זה.
מאיר פרוש:
לא מקבלים את זה. שיהיה חולה, מה אכפת לנו?
עמוס צייאדה:
נגיד יש פה, לא יודע מה, כמה אנשים חולים בשפעת, לא מקבלים אישור כזה. רק אישור אשפוז מקבלים. אני אגיד שוב, מישהו שיושב שבעה מקבלים.
מאיר פרוש:
אחר כך אם יש חצבת לחרדים אז מה, הוא לא הלך לרופא כי לא כדאי להפסיד את עמוס. מה?
עמוס צייאדה:
בודקים במשרד הפנים, רואים תאריך חתונה, אנחנו נותנים לאחד כזה להיעדר. ממש דברים שהם ברמה של אשפוז ורמה של שבעה.
מטי צרפתי הרכבי:
אתה יודע להגיד אם ה-38 שנפלו עכשיו, לא אמרת לי כמה שנה קודם.
עמוס צייאדה:
זהו, אז שנה קודם המספרים הרבה יותר נמוכים, אבל אני גם אסביר למה. בוצעו ביקורות רק ב-1,358. זה היה 2023. אני אסביר גם. קודם כל, בתחילת השנה חמישה חודשים לא היה תקציב מדינה ומבחינתנו זה התחיל בביקורות כמות יותר נמוכה. ואז אחרי שעבר תקציב, שזה היה אמור לתפוס תאוצה ולהגיע למספרים של מעל 2,000 הגיע אלינו...
מאיר פרוש:
לא היה תקציב כי למפקחים לא היה תקציב. הם עוד יחשבו שלאלה שלומדים לא היה תקציב אז לא באו.
המפקחים היו במילואים.
דברי דובר/ת #2608 | 3 מילים
◂ 46 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
התקציב לצערנו בהרבה סעיפים יש את הבסיס ויש את התוספות שמגיעות. כשאין תקציב מדינה כולנו מתכנסים לאיזה שהוא, לא יודע, אני אקרא לזה הידוק חגורות ועושים, גם התמיכה שלנו יותר נמוכה. גם הפעולות שאנחנו מבצעים, גם אם זה רכש, גם אם מערכת המחשוב. אפילו תיאורטית מחר אם אני צריך לפתח כל מיני דברים, לא יהיה לי כ...
משה טור פז:
"ביקש מיועד לשירות ביטחון לחזור ולקבל את צו דחיית שירות כאמור בסעיף זה יצרף מחדש לכל בקשה תצהירים". אז אני מבין שהתצהירים שמדובר עליהם ב-(4) ו-(5) זה שהוא לומד. נכון? זה התצהיר בעצם, על זה מדובר. אני בראש מעוד 5, סעיף (ג). מה שנאמר בסעיף 26ה(4) ו-(5) זה בעצם הצהרה שהוא לומד. נכון?
משה טור פז:
אוקיי. אני חושב שאולי גם בסעיף המקורי, אבל בוודאי כאן, ההצהרה צריכה להיות רחבה יותר. למשל אם אנחנו אוסרים עליו עבודה לגמרי אז צריך להצהיר שאיננו עובד.
איילת לוי נחום:
הוא צריך להצהיר בכתב הניתן לפי סעיף 15 כי מתקיימים בו התנאים שבפסקאות (1) - - -
משה טור פז:
האם הוא מתחייב גם על מה ששי דיבר עליו, כמו הוא עשה את כל הנדרש בהתייצבות?
איילת לוי נחום:
הוא צריך להצהיר שהוא קיים את חובותיו להתייצבות לרישום ובדיקה.
משה טור פז:
אם שי מרחיב עכשיו את ההתייצבות אז הוא צריך להצהיר גם על זה.
מירי פרנקל-שור:
אם הוא לא מסיים את (3) עד (5) שי לא יכול לתת לו דיחוי.
משה טור פז:
שי לא יכול לתת לו דיחוי. ההצהרה פה היא הזה. אוקיי, בסדר. הבנתי, תודה.
אלון שוסטר:
כן. אני רוצה לשאול לגבי, אני רוצה להבין האם הפטור בגיל 26, כתוב שהוא משירות סדיר. לא כתוב שהוא פטור משירות. זאת אומרת, למה שלא ילך לשירות מילואים? שלב ב'?
מטי צרפתי הרכבי:
שאלנו את זה גם בדיונים הקודמים. בעצם למה שהם לא ייכנסו למערך המילואים?
שי טייב:
בפעם הקודמת זה נשאל בעניין של השירות הביטחוני אזרחי.
שי טייב:
זה חוזר על אותו רציונל. אפשר להכשיר אנשים שסיימו את הדבר הזה.
רם בן ברק:
אני מציע, היועצת המשפטית, שבאמת מדובר על שש שנים דחייה. זה המון זמן. יש שם שש פעמים בין הזמנים.
רם בן ברק:
שמונה פעמים. סליחה, שמונה פעמים בין הזמנים. אפשר לנצל את מי שדוחים לו שירות לאיזה שהיא הכשרה יותר מבסיסית אפילו, כי זה יכול משנה לשנה. ואז יכול לעשות לפחות שירות מילואים.
הוא חושב שש שנים זה שש פעמים בין הזמנים.
דברי דובר/ת #2655 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הבנת?
דברי דובר/ת #2657 | 1 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
הבנתי, כן. הבנתי שאני לא מבין בזה כלום. אבל אני אומר, בעיקרון - - -
רם בן ברק:
ינון, עכשיו אני שואל ברצינות. אוקיי, תורתו אומנותו. מקבל את הפטור בגיל 26, הכול בסדר. אפשר לקבוע שבחלק מהשנים בין הזמנים יעשה אימון בסיסי. וכמו הנהג שלי, הבדואי לא עשה צבא, עשה שלב ב', עכשיו הוא עשה רובאי, עסקה קורס לרובעי 3. עכשיו צריך עוד קורס ואז הוא הולך לשמירת יישובים. הוא כבר הודיע לי שאני אשכ...
אלון שוסטר:
ינון, אני הרבה יותר מתירני. בין הזמנים נחים, צריכים לצבור כוח, ללמוד. בסדר. אני אומר לעצמי, הבן אדם סיים בגיל 26 את הפטור. מגדירים פטור משירות סדיר. יתכבד ויעשה מה שאני מניח שאכ"א עושה לגבי מי שלא התגייס.
אלון שוסטר:
בסדר גמור. רק אני מציע לכם לחשוב על זה בצורה מאוד רצינית. למצות את היכולת של אנשים שלמדו, קיבלו פטור שמונה שנים.
מטי צרפתי הרכבי:
לא משנה, בשביל המתמטיקה 30 שנה מילואים. 60 יום בשנה, כמה זה יוצא? נכון? זה חודשיים? 60 חודש זה חמש שנים בנוסף לשירות הסדיר. זה עוד חמש שנים שהבן אדם עושה מילואים ותורם למדינה.
אתה מבין ינון? זה עוד חמש שנים שכל אחד נותן למדינה. עוד חמש שנות מילואים בכל חייו. שלוש בסדיר ועוד חמש במילואים. למה שאלה שק...
ינון אזולאי:
ואתה אומר שהמילואים יהיו ביעדים. אוקיי, אפשר לחשוב על זה.
רם בן ברק:
אמר כאן שוסטר דבר מאוד נכון ואנחנו קצת הרחבנו. הוא אמר למה שבגיל 26 הוא מסיים כבר, מקבל את הפטור, למה שהוא לא יעשה שירות מילואים עכשיו 20 שנה.
משה טור פז:
זה כמו שניסיתם לספור את "שלב ב'-ניקים".
רם בן ברק:
לא, במהלך שש השנים גם להכשיר אותו לזה. שלב א', שלב ב', כמו שעושים, אתה יודע, לחלק.
אני, אבל אני מוותר.
דברי דובר/ת #2681 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אין משהו - - -
דברי דובר/ת #2684 | 5 מילים
פרוטוקול 520
— 2025-12-28
(97 דברי דובר/ת)
לפני כמה שנים?
דברי דובר/ת #5 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא מפריע. רק "לפני כמה שנים" שאלתי, בגלל שגם אני הייתי חייל באותם שנים והתנאים השתפרו לגמרי.
דברי דובר/ת #7 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה מה שרציתי רק. "תחילת שנות ה-60" - שיהיה ברור.
דברי דובר/ת #10 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אלישע האס:
לא, אני מסכים. אחרי מלחמת יום הכיפורים הדברים השתנו, כן. אני הייתי קצין ביחידה קרבית במשך 32 שנה בסדיר ואחר כך במילואים. הבעיה הזאת היא בדיוק שהביאה להקמת המכינה בבני דוד. הם עלו על הבעיה ודאגו לחלק מהפתרון.
אנחנו יודעים שגיוס בכוח יש לו 2 בעיות. בעיה אחת היא, אף מ"פ לא רוצה חיילים חסרי מוטיבציה והם...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים. אנחנו פותחים ברשותכם את הדיון בסעיפים 26יג ו-26יד להצעת חוק שירות ביטחון בנושא יעדי גיוס. הדיון יעסוק בסעיפים אלו בלבד. אנחנו נדון בהמשך היום, כפי שראיתם את הלו"ז, יהיו עוד דיונים, גם אחה"צ וגם בערב, בסעיף ט"ו, בנושא הסנקציות המוסדיות. כעת אני מבקש שכל ההתייחסויות יהיו ממוקדות לסעיפי...
מה? את שואלת למה נתנו לו לדבר? הוא דיבר יפה.
דברי דובר/ת #14 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אסף הייזלר:
אנחנו נתחיל בהגדרות "מתגייס בפועל".
עכשיו 26יג.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו קוראים את ההגדרות בסעיף 26יב כיוון שהן רלוונטיות לסעיף 26יג, בעמוד 10.
10 למטה. זה 26יג, ומעל זה יש את מה שאתה מחפש.
דברי דובר/ת #17 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני תמיד לשירותך, אתה יודע את זה. אני גם יודע את זה כבר בעל פה, להבדיל מהרבה אחרים.
דברי דובר/ת #19 | 18 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני בעד, דרך אגב.
דברי דובר/ת #22 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כן, כן. ואז נמשיך.
דברי דובר/ת #25 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה שגם יוסי ישמע את זה כי זה גם חשוב לו. אנחנו קוראים בפרשת השבוע "וייגש אליו יהודה". ככה נפתחת הפרשה.
דברי דובר/ת #27 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כולנו שואלים – איך הגענו ליהודה פתאום? יש ראובן, שמעון, לוי, יהודה. על שמעון ולוי אנחנו יודעים, גם יעקב גילה לנו קצת אחר כך, "כלי חמס מכרותיהם. בסודם אל תבוא נפשי, בקהלם אל תחד כבודי, כי באפם הרגו איש, וברצונם עיקרו שור. ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה, אחלקם ביעקב, ואפיצם בישראל".
דברי דובר/ת #29 | 53 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תמשיך, שטרן. תמשיך עם הציטוט. הוא יודע שאני לא יכול לקטוע אותו כאן.
לא רק זה, במיוחד שיש כאלה שחושבים שהתורה היא רק שלהם.
דברי דובר/ת #31 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל לא משנה. אוקיי. ואז נשאלת השאלה והדרא קושיא לדוכתה מה עם ראובן? אז אומרים שיש 2 אפשרויות – אחד בלבל את היצואים, ושתיים, על זה שהוא לא גילה מנהיגות, שהרגו את יוסף - - - הם מכרו אותו בבוקר, אבל אנחנו יודעים שהוא כן גילה מנהיגות, בהתחלה מה שאומר ראובן –
"ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו."
על פניו הוא כן גילה מנהיגות. אבל מה קרה אחר כך כשהוא בא? הוא אמר 'שימו אותו בבור', אבל הוא בא, והבור ריק, אין בו מים. מה יש בו? נחשים ועקרבים. אז שואלים איפה הוא היה. אז אומרים, או שהוא היה עסוק בתפילת מנחה, או שהוא היה באבל על מה שהוא עשה ליצואי עכו.
מה בעצם אנחנו רוצים לראות פה? הוא גילה מנהיגות, הוא בא לבור, אבל הבור כבר היה ריק עם נחשים ועקרבים. מנהיגות צריך לגלות בזמן. יוסי כבר הבין אותי. כשאתה לא מגלה אותה בזמן, אחרי זה יש נחשים ועקרבים.
אני לא רוצה לפנות דווקא אליך, יושב-ראש הוועדה, או למזכיר הממשלה, אני רק אומר שמנהיגות, אפילו להתפלל מנחה, ואנחנו עושים את זה הרבה פעמים, גם יחד עשינו את זה לפחות, זה לא תירוץ בשביל לא לגלות את המנהיגות באותו הזמן. ואם אתה לא מגלה אותה – אחרי זה "וייגש אליו יהודה" ולא ראובן.
זה היה מפרשת השבוע. ועכשיו, אם אפשר, לעבור לזכות הדיבור שלי.
דברי דובר/ת #33 | 232 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בהפטרה יש בה אופטימיות.
דברי דובר/ת #35 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, ויש בה אופטימיות.
דברי דובר/ת #37 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לגבי מה שקורה כאן בחדר. אני אומר שלהפך, ההפטרה הזו היא בסוף, אתה יודע, אתה ואני – אחד אנחנו.
כן, כן.
יושב-ראש, אפשר לומר את פרשת השבוע?
דברי דובר/ת #39 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לפני שחבר הכנסת פרוש ידבר, אני רוצה להגיד לחבר פרוש מה היה בפרשת השבוע, איפה היה הראש שלי, והראש שלו – אני לא בטוח שהוא היה שם.
יש לי שני חתנים שקיבלו צו חמישי לשבוע הבא, והייתה להם בשורה שבמקום לסוריה הם הולכים ללבנון. הילדים שלהם, אחד מהם, דרך אגב, עובד במפעלי ים המלח והיה צריך לצאת להכשרה מקצועית. אבל הוא אומר שהוא לא יכול, אז אמרו לו מהמפעל 'נגיש ולת"ם', ואז הוא אמר 'אני מ"פ, אני לא יכול להגיש ולת"ם, זה לא מכובד.'
דורית אשתי אומרת 'עוד פעם אני צריכה להתחיל לנסוע לרתמים בגלל שאבא שלהם יהיה בצבא'. השבת שלנו, כמו שבת של הרבה אחרים, יחסית, במטותא, ביחס למה ששמענו כאן – ברוך השם. אבל עדיין, הראש שלנו, גם בשבתות, גם בימים, הוא נמצא במקומות שדבר התורה של החבר הכנסת פרוש כנראה לא - - - אותם. אני רק אומר את זה כדי שנדע את הדבר הזה.
הדבר השני, ברשותך, שאני חושב שהוא קשור לסעיף - - -
הוא אמר דבר התורה קודם.
דברי דובר/ת #41 | 164 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני רוצה להגיד לפני זה, אנחנו נכנסים עכשיו לסעיפים יג ו-יד.
כמו שנאמר כאן לגבי המכסות והיעדים וכל העניין הזה, ואני תכף אתייחס למה שכתבה העבודה הרצינית שעשה הייעוץ המשפטי לוועדה, אני אגיד כבר עכשיו שלא נהניתי מהכל, זה שאפשר להכשיר בדיעבד את היעדים, למרות שבבית המשפט העליון יש שופטים כאלה ושופטים כאלה, בעיניי - - -
דברי דובר/ת #43 | 58 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, כתבתם את זה אחרי הציטוטים של פסיקות השופטים. אני אגיע לזה. אין ספק, הצעקה הזאת, שתחשוב שהשכן שלי יכול לשחרר אותי מלשרת בגלל שהוא מתגייס, זה לא ערך השוויון של בית המשפט העליון, זה ערך השוויון שלנו, של בני האדם. של יהודים גאים. של ציונים גאים. של ישראלים גאים.
בועז, אני אומר לך, בתוך החוק הזה, 20 עמודים מתוך 39 זה – איך תגדיר מי זה חרדי, מה זה יעדים, איך תמדוד את היעדים ובאיזו שנה תמדוד את היעדים – והכל נובע מבעיה קשה כבר בתשתית של ההליכה הזאת של היעדים, שזה לא משנה אם זה יהיה 4,800 או שזה יהיה 8,150. אני כרגע לא מדבר על הכמות.
הדבר הנוסף בתוך העניין הזה, והוא מאוד חשוב, נאמר פה עד עכשיו שאנחנו לא מכירים את הנייר של יולי אדלשטיין, שאין לו מעמד – איזו הודעת וואטסאפ לחלק מהאנשים ביום האחרון שלו בתפקיד. אז אני, כמו שאתה יודע, לוועדה יש יועצת משפטית שאנחנו מאוד מכבדים, ואנחנו גם מכבדים את היועצת המשפטית של הכנסת. ובתהליך ההכשרה שלה, סליחה, ההכשרה את ההחלפה שהיא נתנה עם כל הסייגים, היא הנחתה אותך ואותי – אני בתוך אותנו – איך להתייחס למה שהיה עד עכשיו, איך להתייחס להמלצות שכאילו התגבשו בזמן של יושב-ראש הקודם, של יולי אדלשטיין.
על פניו נאמר פה - - - וזה קיבל כאילו סוג של גיבוי בעניין הזה. אני ברשותך רוצה להקריא. כמעט הייתי אומר "בלהבדיל אלף אלפי הבדלות" אבל דברי אלוקים חיים. זאת אומרת הדברים לא צריכים פרשנות.
דברי דובר/ת #45 | 237 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה קשור לסעיף עצמו ואני אגיד למה. בגלל שבנייר שכתוב אצל יולי אדלשטיין - - -
דברי דובר/ת #47 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יושב-הראש, אני מקנא בך על הטיסות האלה שאתה עשית ואני לא.
דברי דובר/ת #49 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה עשית, אנחנו יודעים. לא בדיוק, אבל עשית הרבה טיסות.
דברי דובר/ת #51 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברשותכם, אני רוצה ללכת בדיוק למה שאמרה שגית אפיק באשר לאיך אנחנו צריכים להתייחס לנושא של החלפת יושב-הראש - - - בסעיף 49. מירי, אני רואה שאת מסתכלת עליי ככה. אני לא אגיד עכשיו - - -
דברי דובר/ת #53 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
איך אתה רוצה שהיא תסתכל עליך? מה הבעיה בזה שהיא מתרכזת ומקשיבה?
טלי, בוקר טוב. בבקשה –
"עתה מתווסף לאלה מינוי יושב-ראש חדש לוועדת החוץ והביטחון. לפיכך אבהיר, בנוסף לאמור לעיל, כי ככל שיתברר שיושב-הראש ועדת החוץ והביטחון החדש מונה כדי לפעול, ואכן גם יפעל בהלימה מלאה למדיניות הממשלה, או לבקשות השר", מזכיר הממשלה, אתה לא פה, לצורך העניין, "בנוגע לתוכן הצעת החוק בנושאים טכניים או בנוגע ללוחות הזמנים ליישורם, וזאת כשהדברים סותרים את האינטרס המוסרי של הוועדה של הכנסת או של העולה מדיוניה בהצעת החוק – התנהלות כזו פוגעת באופן אנוש בוועדה, מחלישה את כוחה, פוגמת בסמכויותיה ושוללת את עצמאותה במקרה של התנהלות מסוג זה.
"הפגם בהליך החקיקה ייחשב פגם היורד לשורשו של הליך החקיקה ושמצדיק את פסילתו", אבל היא גם נותנת את הפתרון, "כדי להימנע מפגם בהליך, יהיה על ועדת החוץ והביטחון ברשות חבר הכנסת בועז ביסמוט לקיים בהמשך הליכי החקיקה דיונים מעמיקים תוך לימודו את הדיונים שנערכו עד כה בין אלה שהוא נכח בהם כחבר ועדת חוץ וביטחון ובין שלא, ואת העמדה שהוצגו בהם ואת הנתונים שנמסרו, והכל באופן שיבטיח כי יהיו ביחד עם חברי הוועדה, ישמעו בלב פתוח ובנפש חפצה את העמדות והנתונים העכשוויים הרלוונטיים לגיבוש הסדר החקיקה.
"הסדר שיתגבש במהלך כזה יצטרך כמובן להלום את עמדתם העדכנית של נציגי מערכת הביטחון והצבא, בשים לב בין השאר להשפעות המלחמה ולעקרונות שהותוו לאורך השנים על ידי בית המשפט העליון סוגיית גיוס תלמידי ישיבות. הדיונים יצטרכו להתקיים במסגרת דיוני הוועדה עצמם, בשיתוף חברי הוועדה, ותוך הקפדה יתרה על סכום ההשתתפות של חברי הכנסת, ולא רק בדיונים בלתי פורמליים מאחורי הקלעים, אשר גם אלו ישוקפו ככל הניתן לחברי הוועדה.
כמו כן, אם הוועדה תחליט לשנות החלטות שהתקבלו" – מירי, עכשיו זה משפט שאני חושב שהוא חשוב – "לשנות החלטות שהתקבלו, או שהוועדה חתרה לכיוונם בדיונים שקיימה קודם להחלפת היושב בראשה, הדבר יוכל להיות רק לאחר דיון בוועדה מבירור מחודש של הסוגיה והנמקה ברורה לכך."
זאת אומרת שכשאנחנו סוטים ממה שיולי אדלשטיין כתב - - -
דברי דובר/ת #55 | 304 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אולי ניתן ליועצת המשפטית לענות?
אולי תתנו לי להשלים?
דברי דובר/ת #59 | 4 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
כי מה? כל מטרתו הייתה למוטט את הממשלה. זה מה שיולי עשה פה. הוא הביא הצעת חוק עם סנקציות דרקוניות בלתי נסבלות.
שרון ניר:
שנייה. אני נכחתי פה בדיון, בכל הדיונים, בכל 40 הדיונים. לאורך כל הדיונים יולי אדלשטיין התייחס לכך שבתוך היעדים יהיו יעדים ללוחמים, וזה הלך לאיבוד. אז לפחות אל תשקרו במצח נחושה, גם אם זה היה כתוב או לא כתוב.
טלי גוטליב:
מה הקשר שקר? 40 דיונים ולא היה פה נוסח, די. 40 דיונים ולא היה נוסח.
שרון ניר:
אז זה בדיוק הדברים שנעלמו מהדיונים של יולי אדלשטיין.
טלי גוטליב:
הנוסח הובא במטרה להפיל ממשלה, שלא גובש עם אף אחד, רק עם עצמו.
יעקב אשר:
היועצת המשפטית התחילה לענות - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
ביקשנו לדבר על 2 סעיפים וחזרנו למתווה שלא הוצג ולא הוגש. בואו, עם כל הכבוד - - -
סליחה, אבל בועז - - -
דברי דובר/ת #71 | 6 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
סליחה, אל תבטלו את זה. היו פה 40 דיונים.
טלי גוטליב:
לא היה בהם כלום. את לא נכחת כנראה - - -
שרון ניר:
אנחנו דיברנו על לוחמים לאורך 40 דיונים ואתה יודע את זה, ינון. אתה נכחת כמוני בדיונים.
שרון ניר:
היה מדובר על זה שבתוך היעדים יהיו לוחמים. לפחות בואו נגיד אמת, זה אמת.
מירי, אני רוצה להגיד משהו.
דברי דובר/ת #83 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא כתוב שהיה צריך להיות נוסח, סליחה.
דברי דובר/ת #85 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין מי שיגיד יותר טוב לאן הוועדה חתרה מאשר יושב-הראש. שגית אפק, היועמ"שית של הכנסת, לא כתבה לפי הנוסח שהוצג והונח. היא כתבה כמו שאמרתי "או שהוועדה חתרה לכיוונם". אין מי שמייצג יותר את מה שהוועדה חתרה לכיוונם מאשר יושב-הראש שלה. ולכן, גם אם אומרים אין יער, לא מתעלמים, אם יש לך דרך אחרת להגיד לאן הוועדה חתרה, אני אברך אותך וגם את ביסמוט.
אבל אם אין דרך אחרת להגיד, והדרך הכי מפורשת שלאן הוועדה חתרה זה מה שהונח, או ליתר דיוק מה שנשלח לנו ב-04.08, לכל חברי הוועדה, אז אני חושב שצריך הנמקה. אני לא אומר שצריך לקבל את זה, אבל מה שאומרת היועצת המשפטית - - -
דברי דובר/ת #87 | 109 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה היא מתכוונת?
דברי דובר/ת #89 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לפי מיטב הבנתי, שהיא לא מתכוונת לנוסח שפרסם חבר הכנסת יולי אדלשטיין ב-4 באוגוסט.
אז למה היא מתכוונת?
דברי דובר/ת #94 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה רוצה את הטלפון שלה? אני יכול להביא לך.
אני דיברתי איתה. אני לא צריך את הטלפון שלה.
דברי דובר/ת #98 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא את זה. אבל אני שואל אותך, כשהיא אומרת "כיוונים שהוועדה חתרה אליה", איך אנחנו יכולים לדעת יותר מאשר מה שהיושב-ראש שלה שם על השולחן?
דברי דובר/ת #100 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם אנחנו רוצים - - -
דברי דובר/ת #102 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
הונח נוסח, ועל זה אנחנו מתכוונים. אם היו שינויים בין הנוסח הכחול לנוסח שמונח על שולחן הוועדה, את זה צריך - - -
אבל עוד פעם, אני רוצה שתסתכלי עוד פעם על מה שכתוב.
דברי דובר/ת #105 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא. אנחנו לא מתייחסים לנוסח שפרסם חבר הכנסת יולי אדלשטיין.
לא, אבל שנייה, אני יודע שאת מכבדת את שגית, וגם אני מכבד אותה, היא לא מבזבזת סתם מילים. מה שאני מבקש זה שתסתכלי בדיוק על מה שהיא כתבה, ואם צריך, אז אני מוכן להקריא את זה עוד הפעם. היא לא כתבה "אם הונח נוסח", היא כתבה "כיוונים שהוועדה חתרה". ועוד דבר אחד היא אמרה, בכיוונים שהוועדה חתרה - - -
דברי דובר/ת #107 | 60 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יצטרכו נימוקים למה סוטים מהכיוונים שהוועדה חתרה.
דברי דובר/ת #109 | 7 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
אבל חבר הכנסת שטרן, בגלל שאני לא נוכחת פה בכל הישיבות אני - - - סליחה שנייה.
יעקב אשר:
מה הדיון עכשיו? זה דיון על מה?
היו"ר בועז ביסמוט:
זה לא הדיון. נחזור לזה. הדיון זה הסעיפים יג ו-יד. היינו כבר בעניין הזה, בסוגיה הזו, פעם. עם כל הכבוד, אני קובע פה את הדיון.
היו"ר בועז ביסמוט:
עכשיו אני רוצה לשמוע, יש לך מה להגיד על הסעיפים? אם יש לך מה להגיד על הסעיפים, תגיד. אם לא, אני עובר לדובר הבא.
יש לי.
דברי דובר/ת #116 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
חבר הכנסת שטרן, אני לא מגיעה לכאן לכל הישיבות, אבל קוראת את הפרוטוקולים. למה אני לא מגיעה לכל הישיבות? לא בגלל שאני חברה בעוד 4 ועדות, אלא כי זה כבר ברמת השעמום. אתם ממחזרים את הדברים שלכם בקטע שכבר אי אפשר לשמוע. אני אותך שמעתי, בגלל שאני מכבדת אותך, שמעתי את הנוסח הזה בדיוק , אבל את זה בדיוק שש פע...
בחיים לא אמרתי את זה, בחיים.
דברי דובר/ת #118 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
על מה אמרה שגית, ואיך ההליך פה התנהל, והאם אנחנו צריכים לחזור אחורה, ואם אנחנו צריכים לבטל את - - - די.
אני רק רוצה שתדעי, טלי, זה לא מתאים לך. לא אמרתי את הדברים האלה בחיים.
דברי דובר/ת #121 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה. יכול להיות שיש דברים שקראת אותם באיזשהו מקום, זה לא משהו שאמרתי עד עכשיו.
דברי דובר/ת #123 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דרך אגב, אני רק רוצה להגיד שכיוון שיושב-הראש אמר שכבר העלינו את זה בעבר, מה שאני חושב, כשיש שינויים - - -
דברי דובר/ת #125 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני בתוך הסעיף, בתוך סעיף יג אם יש שינויים, ואני אשלח לכם את זה כתוב היום, אם יש שינויים בין מה שהוועדה חתרה אליו כפי שהתבטא יולי אדלשטיין, והוועדה חתרה - - -
דברי דובר/ת #127 | 33 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה - - -
דברי דובר/ת #129 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה, אוקיי. אני מקריא מתוך סעיף 26יג(א).
דברי דובר/ת #131 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק על זה אני.
"הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדי". תלמידי הישיבות מחוק כאן בקו שיש אצלי בנוסח, בין הצעת החוק שחל עליה דין הרציפות לבין הצעת החוק שמונחת בפנינו, יש קו אדום על "תלמידי הישיבות".
השאלה שלי היא – למה? זאת אומרת שהממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון לא מקרב תלמידי הישיבות. אני רוצה להגיד פה, לכל מי שלא יודע, תלמידי הישיבות זה לא גילאי 18, 19 ו-20, זה ישיבות גדולות. יש ישיבות קטנות, שזה מתחת לגיל 18.
דברי דובר/ת #133 | 88 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה אחת. מה שאנחנו מבינים פה - - -
דברי דובר/ת #135 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה יודע מה אתה עושה עכשיו? אני עכשיו הגעתי לאוניברסיטה ואתה חוזר לאלפוני, ל-א"ב. נו באמת. כמה אפשר? אי אפשר. די.
מה שאני שואל זה למה. אם יש מורה שקורא לסרבנות בבית ספר תיכון ברמת גן אז אנחנו מוציאים אותו מבית הספר ואנחנו מאיימים על בית הספר, ויש כאן בתוך החוק שאתם מציעים לא רץ כסף למורים שקוראים לסרבנות אלא גם שהממשלה לא תפעל באותם בתי ספר למוטיבציה לצה"ל. זה נראה לכם הגיוני? לא אם זה מקובל 20 שנה, אם זה נראה לכם הגיוני איפה המוטיבציה של הילדים שלנו נוצרת. כן, בבתים.
אבל גם בישיבות התיכוניות שהם נמצאים בגיל 14, 15, 16 ו-17. זה לא נעים לכם לשמוע? תשמעו את זה. יוסי פוקס ואני למדנו באותו מקום. ראש הישיבה קרא לי להציע לי כל מיני מסלולים בצנחנים בגלל שאז אני הכנסתי ב-84' כשהייתי מפקד את הצנחנים, את ההסדר לצנחנים, והוא רצה לסדר לי, כי אחרי מלחמת יום כיפור רק שריונרים היו חסרים.
אבל המוטיבציה נוצרה לנו בגיל 14-18. ופה, מה שאומרים לנו, שלא רק שאנחנו לא נפעל שם, אנחנו גם נותנים להם כסף כדי שיחנכו לא לשרת, ואז נגיד 'למה הצבא הולך לעצור את אלה שהם תוצרים של אותו חינוך שהמדינה שילמה?' תגידו, זה נראה לכם הגיוני? אז תגידו 'אוקיי, כבר שמענו אותך' אבל אני יודע ששמעתם אותי. אני מבקש תשובה ואני לא מקבל תשובה חוץ מ"הדובר הבא".
הדבר השני, ואם כבר הלכנו למוסדות החינוך החרדיים, למה צריך רק בוגרי המוסדות החינוך החרדיים? למה כתוב בוגרים? למה לא כתוב תלמידי המוסדות החרדיים? שם הממשלה לא צריכה לפעול? גם אם זה לא ישיבות. איפה עזות המצח הזאת? אנחנו שומעים פה הורים, רבנים, איך עושים מוטיבציה. מה אנחנו רוצים להכשיר פה שאנחנו לא אומרים לנו על השולחן?
חבר הכנסת אזולאי רוצה שנבין מהנוכחות שלו, שזה שהוא נוכח פה הרבנים כנראה יסכימו, אלה שקוראים "נמות ולא נתגייס ונרד מהארץ" שנבין שזה שהוא נוכח פה כנראה שאם זה יתקבל אז יהיה לזה - - -
דברי דובר/ת #137 | 290 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
נתקדם. אלעזר, אנחנו כבר על 10:15. יש פה דיון, יש פה אורחים, יש פה אנשים שלא דיברו בדיונים הקודמים בגלל חברי כנסת כמוך שמשום מה דבר שאומרים ברבע דקה אתה אומר את זה ב-5-10 דקות במקרה הטוב. אני מבקש להתקדם.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אתן לך לדבר, אבל קדימה, לעניין. להתקדם. יש לך עכשיו זמן מוגבל לדבר. יש לך 5 דקות לדבר.
5 דקות אני אסיים. את חטאיי אני מזכיר היום - - -
דברי דובר/ת #142 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי מספיק על מה להתלונן, אל תדאג.
דברי דובר/ת #144 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי מספיק על מה להתלונן, לצערי הרב.
דברי דובר/ת #146 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי. את חטאיי אני מזכיר היום כדי לא להפסיד אף דקה מהדיונים האלה, כמו שכולם יודעים, לא בדקתי היום לפני שיצאתי מהושעיה בחמש ומשהו מתי זמן הנחת תפילין. הנחתי, וגם נסעתי ברכבת כדי לא לאחר. הנחתי תפילין לדעתי קצת לפני הזמן, בגלל שאני חושב שהדיונים פה הם חשובים מאוד.
מה שאני שואל זה למה הממשלה תפעל לשם גיוס חרדים בהתאם לרף המינימלי השנתי. למה היא צריכה לפעול, הממשלה, בהתאם לרף המינימלי השנתי? תגידו, אתם רואים מה אתם כותבים? מה אנחנו? איך בדיוק פועלים בהתאם לרף המינימלי השנתי, שחס וחלילה לא יהיה יותר מ-4000 או 7000 מתוך ה-90,000? למה צריך להיות כתוב כאן "לרף המינימלי"?
דרך אגב, קודם היה כתוב "יעדים", שגם עם זה דעתי מאוד לא נוחה. אבל איך הממשלה, כשאומרים לה עכשיו "למה את מסבסדת חינוך למשתמטים?" אז היא אומרת "כבר הגענו לרף המינימלי, אז מעכשיו אני כבר פטורה מזה." תגידו, אתם שומעים מה אתם כותבים? אתם רואים מה אתם כותבים?
מישהו יכול להסביר לנו למה הם כותבים ככה? אני יודע מי יודע להסביר את זה – אלה שאמרו שיבואו לוועדה לדיונים שנמצאים אחורה ואנחנו לא יודעים מה קורה שם. הרי על כל אות הם ישבו כאן. ואנחנו פה אומרים 'עוד 5 דקות. כבר דיברת, אתה כבר לוקח את הזמן'.
דברי דובר/ת #148 | 201 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אני לא מפורום הפרופסורים לחוסן לאומי. בסדר? לא קיבלו אותי. עשו אותי רק חבר כנסת. באמת, רק. ולכן אני חושב שזה התפקיד שלי, זו השליחות שלי, לנסות להבין מה לא אומרים לנו, איפה עושים לנו אחיזת עיניים. בועז, אני אסיים עכשיו, אבל אני רוצה להגיד לך, אני לא סיימתי על הסעיף הזה. אני מבקש לחזור עליו - - -
דברי דובר/ת #150 | 60 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, לא. אתה סיימת. נתתי לך לדבר פה 20 דקות. אני מצטער מאוד. השיטה הזו – פעם זה עובד, פעמיים זה עובד, שלוש פעמים, אבל לא פעם רביעית.
לא, לא. השיטה שלך. זאת השיטה שלך. אתה עובד בקבלנות בשם הממשלה. זאת השיטה שלך.
דברי דובר/ת #152 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, השיטה שלי היא להתייחס לעניין. השיטה שלך זה לעמוד בזמנים כשיוסי שומר עליך.
דברי דובר/ת #154 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ב-2 דקות אני לא מוכן לדבר. תודה.
דברי דובר/ת #156 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אל תדאג, אני אחזור אליך.
דברי דובר/ת #158 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אנחנו עושים פה חוק למאות שנים. אתה מדבר איתי עכשיו על 2 דקות?
דברי דובר/ת #161 | 13 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני חושבת שהממשלה צריכה לשאוף לרף המקסימלי השנתי לגיוס, כממשלה, כאמירה, כתכלית החוק של צמצום אי השוויון הממשלה צריכה לשאוף למקסימום האפשרי, ולא למינימום שנקבע אחר כך. זה כאמירה ערכית של הממשלה.
דבר נוסף, העניין הזה של יעדים בעצם מעיין את חובת הגיוס האישית. אם יש יעדים של קבוצה, אז אני, כפרט, מה לי? ...
מטי צרפתי הרכבי:
אבל לא, זה עדיין לא מעודד מוטיבציה בפני הפרט. יש כאן בעצם העדפה לקבוצה של חרדים, ובעצם יש זכות לאינדיבידואל, לפרט, לבחור שלא להתגייס. שוב, מאותו הרציונל שהקהילה תדאג לזה, ואני כפרט לא חייב להתגייס. אני חושבת שזה חוטא לתכלית החוק של שוויון, של צדק, של הגינות, ובאמת, הכי חמור, שזה עדיין במתווה הזה מפל...
מטי צרפתי הרכבי:
כן, בסדר, אבל בעצם זה שיש יעדים, ובעצם זה שאם האחרים יעשו עבורי את העבודה, מירי, ברגע שמישהו אחר יעשה עבורי את העבודה, עמדו במכסה, אני פטורה מזה, ואין עליי. נגיד ואני נופלת, לא ביעדים, אלא בפטורים, אז אני יודעת שלא יענישו אותי. אין לי סנקציה אינדיבידואלית, רק בגלל שאני נופלת בקטע של לא להתגייס כי עמ...
רם בן ברק:
50 אחוז זה 7,500, זאת אומרת הם לא עולים את היעד אף פעם.
לא, סליחה - - -
רגע, מתוך מאה אלף.
דברי דובר/ת #170 | 9 מילים
◂ 39 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא לעזור לה. תעריכו ותכבדו את חברתכם לעשיה. היא יודעת להסביר את עצמה מצוין.
מטי צרפתי הרכבי:
הרף המינימלי בשנה החמישית צריך להיות מתוך הבריכה, כי אם היום יש 100,000 בבריכה, בשנה הבאה יהיה 110,000, אחרי זה 120,000 ואחרי זה 130,000. אז הרף המינימלי חייב להיות מתוך הבריכה, וזה לא נכון לבדוק את זה רק מתוך אותה שנת גיוס, כי הרי בקנה יש את כל אלה שלכאורה נמצאים בדחיית השירות. הם חלק מיעדים הגיוס....
מטי צרפתי הרכבי:
זה סעיף מאוד ארוך, אדוני. אני עוברת בצורה שיטתית סעיף אחרי סעיף.
מטי צרפתי הרכבי:
סעיף (5) גם כתוב "לא יפחת ב-50%", על זה כבר דיברתי, "של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים". הספירה של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים היא מתוך אלה שלמדו שנתיים בארבע שנתי. זאת אומרת, גם אם הם למדו בכיתה ט' ו-י', במונחים שלי, הם גם נספרים ביעדים. אני לא חושבת שזה נכון, כי יכול להיות מישהו שלמד בכיתה ט' ועזב את...
מטי צרפתי הרכבי:
אדוני יושב-הראש והיועצת המשפטית, אני חושבת שחייבים להגדיר מחדש מיהו בוגר מוסד חינוך חרדי. הוא לא יכול להיות כזה שלמד בכיתה ח' ו-ט' או ט' ו-י' ולא סיים ונפלט לאיזו מערכת אחרת. שוב, כאן יש לי כשל מתמטי בחישוב יעד הגיוס. אי אפשר לספור מכאלה שנפלטו. זה צריך להיות מכאלה שבאמת גומרים את המסלול באמת, ולא ה...
מטי צרפתי הרכבי:
זה צריך להיות 7. 26יג(א) יש 6, ואחרי זה יש 5.
כאמור בפסקה (5).
מטי צרפתי הרכבי:
אה, סליחה. אוקיי.
כאן שר הביטחון מתייחס לגידול בהיקף הגיוס של בוגרי מוסדות החינוך החרדיים בשנת הגיוס הקודמת, אבל לא מתייחס לצורכי הצבא. זאת אומרת חייב להיות במערכת השיקולים, וזה חוזר כבר קודם למה שאמרנו, חייב להיות במערכת השיקולים של שר הביטחון אזכור לקריטריונים נוספים. אם חלילה אנחנו באיזו מערכה עו...
מטי צרפתי הרכבי:
עכשיו אני ב-(ב).
אני מתאר לעצמי שלמגזר הערבי כן - - - כנראה כן.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, לא. אבל אני באמת מתייחסת סעיף-סעיף. הרף המינימלי השנתי לגיוס יכלול גם את מי שהוצב בשירות אזרחי-בטחוני – זה פסול מן היסוד, וגם אמרתי את זה בסעיף המטרה. הם מגדירים את זה כאן 10%, אז צריך לזכור שהיעדים שהוגדרו הם הרבה פחות, ואחרי זה אם נדבר גם על הסנקציות ועל היכולת של ההקלות אז זה יפחת עוד יותר.
כ...
מירי פרנקל-שור:
אבל - - - יותר מ-50% אמור להיות, (5) שהרף המינימלי לא יפחת, אבל ב-(6) צריך להיות שיעור עליה יותר מ-50%.
מטי צרפתי הרכבי:
"שלא יפחת" זה גם יכול להיות 51. אולי צריך לקבוע במקום זה שכל שנה יגדל ב-10%, 7%. צריך להיות איזשהו ערך - - -
- - -
מטי צרפתי הרכבי:
צריך להיות שיעור עליה שיטתי מדיד באופן יחסי, ולא לכאורה אפשר בשנה השישית לקבוע 51%, ובעצם עמדנו בחובתנו ברף של החוק, וזה לא נכון. צריך להיות עוד סעיף "מאז, בכל שנה שהשיעור יגדל" ושוב, שזה יעמוד בתכלית החוק של ביטול אי השוויון, של מטרת החוק. לכן צריך להיות סעיף נוסף. אני מבינה את המודולריות, נגיד שאנ...
היו"ר בועז ביסמוט:
הדברים ברורים. תודה רבה, מטי, על הדברים המעניינים. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, כולל דבר תורה.
מאיר פרוש:
ראשית, אני משתתף בצערך. לפי ההלכה, בוודאי, בתוך השנה, עדיין יש לומר המקום מנחם אותך וכואב לשמוע אב שכול. אני מצטער צער רב, עד כמה שאתה יכול להאמין לי אם אני מצטער או עד כמה אני מצטער, אבל צער רב. אנחנו שמענו פה היום, אדוני יושב-הראש, שני אורחים.
מאיר פרוש:
אנחנו שמענו היום שני אורחים, ואני מתאר לעצמי שחלק מהשולחן אהב את האורח הראשון מדבר, וחלק אחד בשולחן אהב יותר את מה שהאורח השני דיבר. כל אחד רצה לקלוט, ושמע את מה שהוא רצה לשמוע, אבל אחרי שאלעזר ביקש לומר - - -
מאיר פרוש:
כן, מנסים להתחבר, אבל כל אחד אוהב את הניואנס שהוא רצה לשמוע, ואני חושב ששניהם השמיעו - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
זה בוועדה שלי. אני אמרתי לך, ההפטרה של אתמול עדיין פה. בבקשה, תמשיך.
מאיר פרוש:
אני עדיין ב"שניים מקרא ואחד תרגום" לפני ההפטרה. תוך זה שאני חי בתוך העניין הזה של מה שקורה פה בחודשים האחרונים, אני קורא את פרשת השבוע, ואני מוצא דבר מאוד מעניין, שאני חושב שחשוב לנו - - - הרי התורה מוזכרת גם במגילת העצמאות, אז חשוב לכל מי שרוצה, חלילה, לומר - - -
אבל בתורה של פרשת השבוע שקראנו כתוב...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קוטע אותך. באו אתמול בבית הכנסת כאלה שתומכים בחוק – יש גם בציבור הרבה שתומכים, פשוט לא רואים אותם ולא שומעים אותם פה – והם באו בדיוק להגיד לי - - -
לא הבנתי מה זה קשור.
דברי דובר/ת #210 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אפילו פרעה מכבד את משרתי הכהונה, מי שקורא גם את רש"י, ויודע שאת משרתי הכהונה לא קונסים ולא פוגעים בהם.
פרוש, אתה כוהן?
דברי דובר/ת #213 | 3 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני לא הפרעתי לך.
כבוד הרב, מה התורה אומרת על מלחמת מצווה? מדברים על התורה.
מה היא אומרת על לצער יהודים? כמה יהודים ציערתם בחדר הזה? מי שמצער יהודים הולך נגד התורה. כמה יהודים ציערתם בחדר הזה?
היו"ר בועז ביסמוט:
הגברת באדום, לצאת בבקשה. לא להפריע לי בדיונים. לצאת בבקשה. אף אחד לא יפריע לי.
אבל היא לא דיברה.
אדוני, בעלה משרת שנתיים במילואים. אפשר רגע גם להבין את - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אוקיי, רגע. חבר הכנסת פרוש בזכות דיבור. הגברת אומרת שהיא אמרה רק משפט אחד, אני מאמין לך.
דיברתי על מלחמת מצווה וזהו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל לא להפריע. בואו נמשיך הלאה. היא אמרה משפט אחד ולכן היא תישאר. אני מאמין לך. אבל לא להפריע, חבר הכנסת פרוש בזכות דיבור. בבקשה.
מאיר פרוש:
מותר לי לצטט מפרשת השבוע ולומר - - -
הלוואי ופרוש היה מבין בצבא כמו שהיא מבין בנדל"ן.
מאיר פרוש:
בסופו של דבר בין הסעיפים גם פרעה ידע לכבד את הכוהנים, משרתי הכהונה.
מאיר פרוש:
אני לא רוצה להתייחס למה שאלעזר דיבר, על הסרבנות וזה, אבל כולנו זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר עם הסרבנות, כאשר היה - - -
אנחנו יודעים שסירבתם גם אז.
דברי דובר/ת #223 | 5 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אבל אני לא מדבר על זה. יושב פה חבר הכנסת רם בן ברק המכובד, היה 18 חודשים יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, ואני אומר לך כמה וכמה שיחות עם דמעות בעיניים שלו דיבר איתי "מה עושים עם המגזר החרדי?" זה כאב לו, הנושא.
דיבר איתי בנושא הזה, באמת כאב לו. אבל כשהוא ניהל את הוועדה, הוא ניהל בצורה ממלכתית. אני יכולתי ל...
מאיר פרוש:
נכון, זה היה לפני 7 באוקטובר, אבל הוא התנהג כמו שהאלוף שקדי ממליץ לטפל, והוא עשה דוח אחרי 7 באוקטובר. אל תסתכלו על זה כפוליטיקה, זה לא פוליטיקה. צריכים לטפל בזה ולא בכפייה - - -
מאיר פרוש:
על הסעיף עצמו אני מדבר. צריכים לטפל בזה, ולא בכפייה. למצוא את הנוסחה איך עושים את זה, כמו שהאורח השני דיבר היום. לא לבוא ולכפות ולצעוק. תאמין לי שרם הוא יש עתיד, הוא חושב בדיוק כמו - - - אבל בוועדה הוא נתן לשני הצדדים לדבר. פה אנחנו שומעים פוליטיקה. כשאתה מדבר בעד לפגוע בחרדים, יש מקהלה. כשאתה מדבר ...
מאיר פרוש:
חבר'ה, תתגבשו ותלכו להצעה של שקדי, תדברו בנושא לא פוליטי אלא מקצועי.
היו"ר בועז ביסמוט:
בדיוק, על הסעיף עצמו. מאחר ואנחנו פה עכשיו בשבחים לחברי כנסת, אז נגיד פה ששרון ניר, ינון אזולאי, ואם מישהו פה חסר אז לא - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
נמצאים בממש, מודיעים, אנחנו מצטרפים אליך למחמאות לחבר הכנסת רם בן ברק, אחד התורמים היותר רציניים בוועדה הזו. עוד 20 קולות והיה מנהיג את סיעתו בבחירות הקרובות. מי היה מאמין? בבקשה, מירב כהן.
מירב כהן:
רק בהתייחסות לדבריו של חבר הכנסת פרוש - - -
פרוש, אתה יכול להגיד את עמדתך על החוק?
זאת שאלה שאסור לשאול.
דברי דובר/ת #238 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני רוצה לשמוע אם אלעזר שטרן מוכן לקחת את כל החרדים לצבא.
כן, כן.
דברי דובר/ת #240 | 2 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מבטיח לך שיזרקו אותו כמו - - -
מירב כהן:
רק התייחסות לסיפא של הדברים של חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת פרוש, עם ישראל כולו המתין בשנתיים של מלחמה קשה שתגיעו ללא כפיה, וזה לא קרה. רק נזכיר את זה.
התייחסות לסעיפים – בסעיף יג אנחנו הרי מדברים על היעדים בכל שנה, כאשר התקופה הראשונה היא שנה וחצי, אז בעצם אם אני מנרמלת את ה-8160 בשנה וחצי, זה 5440 בש...
מירב כהן:
כי זה ביולי, בדיוק. ואז נניח אני הולכת על 2030 כשנה חמישית, לא יודעת אם להתייחס ל-30' או 31'. לפי התחזיות של הלמ"ס ב-2030 גודל הבריכה יהיה 121,000 צעירים בגילאים הרלוונטיים, ואם אנחנו משווים את המספרים שהחוק יביא לגיוס מתוך הבריכה בשנה החמישית, לא במידי, אז בעצם זה 7% מהבריכה. זה מספר מאוד-מאוד נמוך...
מירי פרנקל-שור:
רק צריך לדייק שהנתונים של צה"ל הם שונים מהנתונים של - - -
ינון אזולאי:
אבל גם אולי כדאי לשמוע את הנתונים של צה"ל מה היה ב-23' בבריכה. זה לא 100,000. נאמר פה כמה פעמים - - -
- - -
ינון אזולאי:
נאמר פה כמה פעמים - - - 80,000, מה שנאמר אז, ולכן אני אומר - - -
משה טור פז:
כן, אבל הוספנו שנתון. זה 14 אלף נוספים.
ינון אזולאי:
אתה לא יכול להקפיץ את זה למאה, כולם משתמשים במאה.
משה טור פז:
לא, נוספו 2 שנתונים ולא יצא אף אחד. נוספו 2 שנתונים עם 14,000 ו-14,500.
משה טור פז:
לא, רגע, ינון. שנתון יב שסיים באוגוסט האחרון מונה 14,500.
ינון אזולאי:
אבל זה לא נכון מה שאתה אומר, כי אם אתה מסתכל על הבריכה ואתה אומר שהם נוספו, מאיפה הם נוספו? הצבא כרגע הביא מהבריכה? כי אין בריכה. כרגע אין בריכה.
אביגדור דיקשטיין:
אני רוצה להתייחס, רגע. אוכלוסיית הבריכה היא אוכלוסייה מאופיינת של מי שהחזיק במעמד תורתו אומנותו. ולכן, האוכלוסייה הזו שנקראת הבריכה היא הייתה כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי באזור ה-80,000, והיא זזה צפונה, לצורך העניין, מאוגוסט 23'. מי שהיה אז בין 18-26, היום הוא כבר יותר מבוגר. לא נוספו לבריכה עוד - - -
כי עכשיו הם משתמטים.
דברי דובר/ת #266 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
כלל האוכלוסייה שהייתה אמורה להיכנס לבריכה לצורך העניין קיבלה צווים כמו כולם.
אבל זה מכניס אותם. התשובה שלך היא לא עונה, בגלל שזה מכניס אותם לבריכה.
דברי דובר/ת #269 | 14 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אביגדור, לצורך החוק הם כן נכנסים לבריכה. אז אתה מוציא את ה-26 מהבריכה.
שרון ניר:
המינימום של הבריכה זה יהיה 80,000, זה מוסכם על כולם.
ינון אזולאי:
אביגדור, אתה לא יכול לתפוס את החוק איך שאתה רוצה.
הם לא הוציאו אותם מהבריכה, הם לא תלויים באוויר, הם מחכים לחוק.
דברי דובר/ת #275 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
הם לא מחכים לחוק כי יצאו עבורם צווים.
אז יש לך שנתיים כרגע של מנומליה.
אביגדור דיקשטיין:
נכון. אני רוצה להסביר. לא יצאו מהבריכה. יש חייבי גיוס היום בני 29, לצורך העניין, כי הם היו בני 26 בפקיעת החוק. לגבי החדשים, לצורך העניין, הם לא נכנסו לאוכלוסיית הבריכה. הם לא נחשבים באוכלוסיית הבריכה. הם אולי נחשבים אוכלוסיית החרדים, או בוגרי המוסדות החרדים. בנתון הם לא נכללים באוכלוסיית הבריכה שעלי...
הם תלויים ועומדים מעל הבריכה.
דברי דובר/ת #278 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בטח.
דברי דובר/ת #281 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל אם החוק יעבור, את מוציאה גם את אלה מ-26.
ינון אזולאי:
אי אפשר לתפוס מצד אחד - - - מצד שני את החוק, ברגע שזה מתאזן, וזה אחרי זה 80,000.
איך שהחוק עובר, הם נופלים לתוך הבריכה.
דברי דובר/ת #287 | 7 מילים
◂ 84 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
שזה כמעט 30,000. זה מינימום 30,000. 14,000 ו-16,000.
מירב כהן:
נכון, נכון.
פוטנציאל אני מסכים.
מירי פרנקל-שור:
שגם אם היעדים הנוכחיים בערך תמיד אנחנו מסתובבים סביב 10% מהבריכה.
אביגדור דיקשטיין:
נכון אבל אני אומר מבחינה מקצועית, כשאנחנו מדברים כרגע, כל עוד החוק לא עבר לבריכה - - -
ינון אזולאי:
אבל מה, כל הדיון הוא האם יש 80,000 או 100,000?
- - -
מטי צרפתי הרכבי:
לפני שמירב ממשיכה, אני לא מבינה איך קובעים את היעדים מתוך בוגרי מוסדות החינוך ולא מתוך גם הפוטנציאל של בחורי הישיבות.
היו"ר בועז ביסמוט:
הזכרת את זה. שמענו. בבקשה, מירב כהן. אני רוצה לשמוע עכשיו רק את מירב כהן.
מירב כהן:
אביגדור הסביר את העשייה כי יש באמת שנתיים שהם אנומליה כי הם הפכו להיות משתמטים ולא חלק מהבריכה, אבל בגדול אלה סדרי הגודל של המספרים, וזה שיעור מאוד מאוד קטן מהבריכה. הלאה. החל מהשנה השישית ואילך, שר הביטחון יקבע בצו את יעד הגיוס, כל עוד הוא גדול מהשנה החמישית.
כפי שנאמר פה, אני מצטרפת להערה, זה יכול...
מירי פרנקל-שור:
מחזור הגיוס השנתי, אביגדור, אתם יודעים מה מחזור הגיוס השנתי?
מטי צרפתי הרכבי:
לא אבל הוא לא מחושב לפי שנתון הלידה. הוא מחושב מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדי שלמדו שנתיים בכיתה ט'.
מטי צרפתי הרכבי:
של בוגרי מוסדות החינוך החרדי. בוגרי מוסדות החינוך החרדי בהגדרה, בינתיים לא שונתה ההגדרה, זה מי שלמד שנתיים בבית ספר מתוך 4 שנות לימוד. תחזרי להגדרה. זה לא פר שנתון ילידי 2005, זה לא ככה. זה הגדיל פה את המספר. אני מסכימה איתך שצריך להיות לפי שנת לידה. שנת לידה של מי שסיים תיכון. מבינה מה אני אומרת? ה...
שרון ניר:
לגבי הציבור הכללי הוא מחשב את כל הנתונים - - -
שרון ניר:
אבל לגבי הציבור הכללי, תקן אותי אם אני לא אומרת את הדברים כמו שצריך, אביגדור, כשהצבא מתייחס למתגייסים מהציבור הכללי הוא מתייחס לגיל אפס, אלה שנולדים והוא יודע לצפות 18 שנה קדימה מה יהיה לו.
כשהצבא מסתכל על הצעת החוק הזו, הוא מסתכל על היעדים. הוא לא מסתכל על הפוטנציאל. לעולם זה יהיה לך לפי - - -
משה סולומון:
אבל זה לא נכון. מה שכתוב כאן, שבמקום שההתייחסות תהיה מגיל אפס - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר הכנסת סלומון, שנייה בבקשה. הדיון הזה יתנהל בצורה מסודרת. מירי.
מירי פרנקל-שור:
צריך להסביר מה זה "מחזור הגיוס השנתי של בוגרי מוסדות החינוך החרדי". תסביר מה זה.
אביגדור דיקשטיין:
אוקיי. אנחנו מסתכלים על הציבור החרדי, על בוגרי המסלולים החרדיים. אנחנו מקבלים את הסטטיסטיקה משנתון הלידה שלהם. יכול להיות שיש פה סטיות. יכול להיות שיש בן אדם שנולד חרדי ובסוף הוא הלך ללמוד בישיבה ציונית.
אביגדור דיקשטיין:
רגע, שנייה. הספירה בפועל היא תהיה של חרדים שלמדו במוסדות החרדים בין השנים האלה. אבל כדי להתחיל לעבוד איתם, מי אוכלוסיית היעד בהקשר הזה? זו אוכלוסיית השנתון שנולדה איקס שנים לפני.
יוסי פוקס:
אפשר לענות לך? בעיניי השאלה פשוטה.
יוסי פוקס:
בעיניי זה דווקא דבר שלא במחלוקת נניח שהייתה הסכמה פה בחדר מי הוא חרדי, מה ההגדרה לצורך החוק. פשוט עדיין זה במחלוקת. נניח שהיה ברור מי מוגדר חרדי לצורך החוק הזה. באותו רגע, כל מי שנופל בהגדרה הזאת ונולד בשנתון שהוא מגיע לגיל 18, זו הקבוצה שעליה מדברים - - -
שרון ניר:
אני רק מבקשת ממך, אדוני, אני אשמח כמובן לשמוע את מזכיר הממשלה, כי הוא פותח פה את עיננו, אבל גם אני אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית של הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים שסתמו לו את הפה מתחילת הדיון.
טלי גוטליב:
אבל הוא לא הגורם שלנו. אנחנו לא הממשלה. אנחנו כנסת. הגורם שמייעץ לנו זו היועצת המשפטית של הכנסת.
אבל טלי, לידך יושב מזכיר הממשלה. אני מקבל את מה שאת אומרת, אבל תסתכלי שמאלה ותראי מי יושב ומשתתף.
טלי גוטליב:
אין לי בעיה, אבל - - -
אני לא יכול ללכת לישיבת ממשלה ולשבת כאורח.
טלי גוטליב:
מי שמייעץ לך פה משפטית זאת היועצת המשפטית של הכנסת, זה הכל.
מירב כהן:
אבל יש זכות דיבור למשרד המשפטים.
טלי גוטליב:
אחרת היינו שמחים מאוד לכפות - - -
- - -
יוסי פוקס:
השאלה לא מתחילה. אם אלה הולכים לפי - - - הסטטיסטיקה בגידול, אז זה פשוט. השאלה אם את יוצאת מנוסח 26יד(ד).
יוסי פוקס:
פה מדובר על זה ששיעור הגידול, האינדיקטור יהיה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זה מה שכתוב. אבל השאלה שלך, או מי ששאל, של מירב, בעיניי זה פשוט. אמנם הכי קל זה לדעת מי בן 18 מהציבור החרדי, פשוט לפי מתי הוא נולד ואתה לא מתעניין, כשאתה עושה זום-אין לראות מי מתוך הקבוצה הזאת הוא חרדי אז אתה בודק לפי ההגדרה של ...
יוסי פוקס:
זה הסוגריים. אני אומר עזבי עכשיו את הסוגריים. נגיד שהוועדה פה תחליט - - -
ינון אזולאי:
הוא אומר כרגע תסתכלי שיש הסכמה מי הוא חרדי.
יוסי פוקס:
נניח שהייתה פה הסכמה מי הוא חרדי, אז את לוקחת את כל בני ה-18 במדינה, עושה זום-אין לתוך מי שחרדי, ואת יודעת כמה.
מירי פרנקל-שור:
זה לא מה שמטי אומרת. מטי אומרת כאשר את עושה את הזום-אין, התוצאה בסופו של דבר לא יוצאת שזה באמת חרדים מזוקקים.
מטי צרפתי הרכבי:
אני הייתי אומרת "מי שהשלים את לימודיו ומועמד ללמוד בישיבה הוא נחשב מבחינתי" - - -
מירי פרנקל-שור:
נכון אבל זו ההגדרה. כבר היה לנו דיון על בוגר מוסד חינוך חרדי.
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי מידע בפרקטיקה, אולי אפשר לעשות בדיקה רטרואקטיבית, מתוך אותן 4 שנות לימוד של מוסד חינוך חרדי בפועל כמה מסיימים . זה היה נותן איזשהו - - -
מירי פרנקל-שור:
מה שאת אומרת, זה שוב חוזר להגדרה. במקום שנתיים – ארבע. אפשר לשאול את הצבא אם אתה יכול לחשב מה הדלתא, לתת לנו איזושהי סקירה כמה שנים לאחור מה הדלתא בין ארבע ובין שתיים.
מירב כהן:
אם אתה מחשיב חרדי 4 שנים או שנתיים.
מטי צרפתי הרכבי:
או השנתיים האחרונות ללימוד, או משהו כזה. כי אז הייתי שקטה. אתם אומרים לי שזה "פתח סוגריים" אבל אני לא שקטה.
אביגדור דיקשטיין:
זה קשור לנתונים ממשרד החינוך, כי הנתונים שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך זה רק נתונים של מי שהתגייס, לא מי שלא התגייס. זאת אומרת בן אדם שלא התגייס - - -
- - -
אביגדור דיקשטיין:
רגע, אין בעיה. בסדר. אני אומר. כמובן. רק הנתונים היום שמשרד החינוך מעביר לצה"ל על פי חוק, על פי ייעוץ משפטי וכו' זה רק למי שהתגייס, לא למי שלא התגייס. לכן אנחנו לא יכולים לבחון מי שלא התגייס האם הוא שייך לאותה אוכלוסייה ספציפית.
מירי, יש לי הצעה פרודוקטיבית.
דברי דובר/ת #372 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
נכון. זה יושב בעיקר על ישיבות נושרים ועל ישיבות פרטיות.
מי שאבא שלו או סבא שלו היה חרדי. יש את זה בחוק כבר על יהודי. בוא נגיד גם חרדי אותו דבר. מי שאבא שלו וסבא שלו היה חרדי הוא פטור מלשרת.
דברי דובר/ת #375 | 31 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אז אני חוזרת על זה. בגלל שנקטעתי, אמרנו זה רק 7% מהבריכה, גם ההגדרה היא מאוד רחבה למי הוא חרדי, אז לא בטוח שזה יצביע על חרדי, ואני מוסיפה ש-10% יכולים גם ללכת לשירות אזרחי ביטחוני ולא לצבא, אז אלה באמת מספרים קטנים. הלאה.
מירב כהן:
באותו הסעיף.
עכשיו יש את החלק שגם בחוות הדעת של מירי, היועצת המשפטית, היא התייחסה לעניין היעדים, ובעצם אמרה, נגיד פסלו את חוק טל זה לא היה בגלל השימוש ביעדים, ובגדול - - -
מירב כהן:
כן, כן. ובגדול את אומרת שצריך להסתכל על המכלול.
מירי פרנקל-שור:
היא אומרת שאי אפשר לפסול לפריוריט את מתווה היעדים - - -
מירב כהן:
אז בהינתן זה, אני, כמובן, מאמינה בשיטת היעדים. אני חושבת ששיטת היעדים לא תוביל לגיוס, אלא רק מכסות לעיל ולעיל וכל היתר מחויבים בגיוס. אבל אם אנחנו באמת כמו חוות הדעת שאת ניסחת צריכים לראות את המכלול, אז מאוד חסרות לי התשובות גם מהסעיפים הקודמים, כי אני לא מצליחה לראות את המכלול כשאני לא יודעת אילו מ...
מאיר פרוש:
בית ספר חילוני בתל אביב שלא מספיק אנשים התגייסו לצה"ל.
בוודאי אין דבר כזה. אין.
מאיר פרוש:
למשל בית ספר חילוני באיזשהו מקום בארץ דקרו עם אולר את המורה. אז סוגרים את בית הספר נכון?
רם בן ברק:
אז כל תושבי חיפה יקבלו עכשיו קנס כי אנשים - - -
מירב כהן:
נכון אבל יש לי שאלה. האם יש משהו שלמדנו? את אומרת אי אפשר לפסול פריוריט רק בגלל זה - - -
מירב כהן:
לא, מאה אחוז, אבל מהניסיון, מהעובדות - - -
מירי פרנקל-שור:
לכן אנחנו אומרים שמלכתחילה אי אפשר לבוא ולומר מראש שאין - - -
מירב כהן:
הבנתי. קראתי את חוות הדעת, אני מכבדת. אני רק שואלת האם יש משהו בהיסטוריה של מדינת ישראל שמלמד על ההיתכנות היישומית של מודל כזה, שבו את מענישה קולקטיבית, על עמידה קולקטיבית.
מירב כהן:
אוקיי, זו שאלה, כי אני לא מכירה כאלה תקדימים. אני עוברת הלאה.
(היו"ר ינון אזולאי 11:00)
אני באמת שואל מה קורה - - -
אבל זו בכלל לא שאלה למירי. זה שאלה לערכים הבסיסיים שלנו.
דברי דובר/ת #404 | 11 מילים
◂ 42 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
האם הוא עבד מתישהו בתולדות מדינת ישראל?
מירי פרנקל-שור:
מירב, זו סוגיה כל כך ייחודית שנמשכת כל כך הרבה שנים. לכן יש מקום להניח שהפתרון יהיה ייחודי.
מירב כהן:
אבל זה לא ייחודי. דווקא יעדים קיימים עד היום בתורתו אומנותו, נכון?
- - -
דרור גרנית:
צריך להגיד בהקשר הזה שבדרך כלל צריך להגיד בהקשר הזה שבדרך כלל כאשר רוצים לייצר פעולה קולקטיבית וחבות קולקטיבית וזכאות קולקטיבית, עושים - - - אתה מייצר תאגיד, אתה מייצר לו אישיות משפטית משל עצמו, ודרכו אתה מטיל, לצורך הדיון, על החברה, או ניקח דוגמה אחרת, קיבוץ זה קולקטיב של אנשים והם משלמים נדמה לי ב...
יוסי פוקס:
גם אם זה נכון, רק צריך לומר שהם נתנו ייעוץ משפטי תומך ב-22' בדיוק לזה.
מירי פרנקל-שור:
- - - שלאחר פסק הדין של בית המשפט בתנועה לאיכות השלטון משנת 2017, הממשלה הגישה 2 הצעות חוק, שמתבססת על מתווה של יעדים. אז לבוא עכשיו ולטעון טענות כנגד - - - זה ממש מעורר חוסר נוחות.
איילת לוי נחום:
וגם בהיבטים התאגידיים שאתם מציינים, הכנסתם במקומות הרלוונטיים, אז בשעתו, בהצעות החוק הקודמות, איפה זה נכון להתייחס לישיבה כעמותה וכו'? הטענה הזאת של יעד שהיא בעייתית בגלל שאין בה היבטים תאגידיים היא לא נטענה מעולם. היא נטענת טענה ראשונה.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל הסברתם לנו בהתחלה שאם לא הוגשה הצעת חוק למרות שדיברו 40 דיונים זה לא נחשב. אז מה עכשיו כן נחשב?
מירב כהן:
נניח ששיטת היעדים היא אפשרית. קודם כל, היעדים הם מאוד נמוכים בהצעת החוק, וראינו את המספרים, אבל לפחות זה צריך לענות על הצרכים של הצבא. וכדי לוודא שזה עונה על הצרכים של הצבא, צריך שמתוך האנשים שמתגייסים נדע מי הולך להיות לוחם, מי הולך להיות תומך לחימה, וגם הדברים האלה לא מצוינים.
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה לחדד את מה שאת אומרת. מצד אחד אנחנו גם טענו שהיעדים הם נמוכים, ומעבר לזה - - -
היו"ר ינון אזולאי:
רק כשאתם אומרים יעדים נמוכים, מאיפה אתם יודעים שהיעדים נמוכים? אתם יודעים מה היכולות?
היו"ר ינון אזולאי:
אני שואל את היועצת המשפטית. אתם מבינים מה היכולות בתוך המגזר החרדי?
הצבא אמר מה היכולות, ינון.
מירב כהן:
הצבא אמר ב-26' ניתן לגייס את כולם.
היו"ר ינון אזולאי:
אני שואל מבחינה חרדית מישהו יודע מה המסוגלות? הרי אף פעם לא ניסו. כל פעם שניסו לא הצליחו.
יעקב אשר:
הצבא גם אמר צבא קטן וחכם, פעם.
היו"ר ינון אזולאי:
ולכן כשבאים ואומרים לי שיש פה איזשהו יעד נמוך, צריך להבין עד כמה מבינים את המגזר החרדי בשביל להבין אם היעד נמוך או לא נמוך.
כלומר הצבא צריך לתבוע את ביטחון המדינה על פי כמה חרדים - - -
היו"ר ינון אזולאי:
אז לפני שאתם אומרים שהיעד נמוך, צריך - - - לאותם אלה שמבינים במגזר החרדי מה באמת היכולת שלו להוציא, כי ראינו שהם לא מצליחים. וכשאנחנו אומרים משהו מסוים, כשאנחנו יודעים אולי כן להצליח לעמוד בו.
מירב כהן:
היעדים הם נמוכים, ולא רק נמוכים, גם לא ברור לאן החיילים הולכים. מי ללוחמה, מי לתומך לוחמה.
מירי פרנקל-שור:
אבל צריך להפריד בין גובה היעד לבין החלוקה. זה נושא שאני ממש מבקשת שאתם תתייחסו, מכיוון שלחוסר חלוקה של מי שאמור לעמוד ביעד יש משמעויות קריטיות לעניין הצעת החוק שאנחנו נדון בזה בהמשך.
(היו"ר בועז ביסמוט 11:07)
מירב כהן:
כי אנחנו אומרים מילא אין שוויון, אבל לפחות שזה יענה על צרכי הצבא ונבין כמה הולכים ללוחמה, כמה תומכים. מספר נמוך, לפחות שיגיע למקומות הנכונים.
ואני אגיד עוד דבר, אחרי השנה החמישית נשארים על 50% ואין חובה לעלות, נכון? הלכה למעשה, 50% זה היעד הסופי?
51.
מירב כהן:
עוד נקודה בעצם זה ש-51% זה בעצם הלכה למעשה היעד הסופי שעולה מהנוסח הזה.
יעקב אשר:
אבל היא ענתה על זה מקודם.
שהוא 51% מהבריכה, שזה בקושי 7%.
שרון ניר:
אבל תמיד תישאר בריכה. מה אתם לא מבינים? תמיד תישאר בריכה. זה תמיד יהיה מהבריכה. זה תמיד יהיה בקושי 8%.
שרון ניר:
די כבר עם ההבנה המעוותת. לפחות שאנחנו לא נבלבל את עצמנו.
יעקב אשר:
הלאה. יש עוד אחרים שרוצים לדבר.
מירב כהן:
רגע, סעיף טו לא עכשיו, נכון? יושב-הראש, לעבור גם לסעיף טו או שלא?
הכל זה הצגה. ההצגה הכי טובה בעיר. איך עושים קמופלאז' לגיוס?
דברי דובר/ת #447 | 11 מילים
◂ 54 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
תודה רבה אדוני. תראו, אני חייבת לפתוח באמירה כללית לא בדבר תורה, אבל באמירה כללית חשובה שמתייחסת למציאות הביטחונית, כי אני מאוד מסכימה עם חלק מהדוברים פה שלנושא הזה צריך להגיע בניקיון כפיים והפוזיציה היחידה שצריכה להיות לנו כאן היא צרכי מערכת הביטחון וצה"ל. אנחנו רואים שבאמת המציאות הביטחונית לא רק ...
שרון ניר:
זה לסעיף, אדוני. אני מדברת על יעדי גיוס.
שרון ניר:
האמירה הכללית זה האמירה של הבנים, שצריך להיות בני תורה ותלמידי ישיבות, וזה מתכתב עם האמירות, אין התנגדות לשלטים כמו "נמות ולא נתגייס" לצערי. אז הבחירה המועדפת על מול היעדים זה לא לגיוס. וכך אנחנו מנרמלים מצב, אדוני, שמתוך בריכה, ואני לא אתווכח על ההיקפים שלה, אבל היא בין 80,000 - - -
שרון ניר:
אני אסיים את מה שאני רוצה לומר אדוני. בין 80,000 ל-100,000 - - -
שרון ניר:
זאת הבריכה. בכל נקודת זמן יהיו בין 6 ל-8% ועוד הרבה פחות.
שרון ניר:
אני מבינה שזה מאוד לא נוח לשמוע את מה שאני אומרת, אבל אתה תשמע את זה בפעם המאה ואחת כי זה הזמן שלי לדבר לפרוטוקול. אני מבינה שאני לא מדברת אליך, אני מדברת לפרוטוקול, ואני אמשיך לדבר לפרוטוקול בזמני.
זה אומר שמתוך 80,000 ל-100,000 בין 6-8% זה המקסימום שיתגייסו, בהינתן שאנחנו מסתכלים על שנת 2045, שבאמ...
שרון ניר:
לכן אחד הדברים המהותיים שהתייחסנו אליהם ב-40 הדיונים שהיו קודם לכניסתך לתפקיד, אדוני, זה שחייבים להכניס בתוך היעדים יעדים שמתייחסים לאוכלוסיית הלוחמים, כי זה מה שהצבא צריך. רק היום בבוקר שמענו פרסום, שהצבא לא הכחיש אותו, אבל אני ממש התכווצתי למשמע הפרסום הזה, שאוגדה 99, הלוחמים שלה, המילואימניקים, ז...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך חברת הכנסת שרון ניר על הדברים. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. ביקשת – קיבלת.
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע. חברת הכנסת שרון ניר, מה שהצבא צריך זה חיילים ולוחמים, והיא צודקת. בבקשה, רם בן ברק.
רם בן ברק:
תודה רבה, אדוני יושב-הראש. ראשית, אני רוצה להפנות שאלה אליך וליועצת המשפטית לממשלה וגם למזכיר הממשלה, לוועדה. האם אנחנו כולנו מחויבים לפעול על פי חוק? גברתי היועצת.
טלי גוטליב:
גם יצחק עמית, אגב, גם נשיא בית המשפט העליון מחויב לפעול על פי חוק. מה זאת אומרת?
טלי גוטליב:
אני מצטערת שהתשובה שלי מעצבנת, אבל גם הוא חייב.
רם בן ברק:
האם אנחנו כפופים לחוק לפני שאנחנו כפופים לכל דבר אחר.
טלי, גם חברי כנסת.
רם בן ברק:
אדוני, מאחר ואנחנו כפופים לחוק לפני כל דבר אחר, אני רוצה להביע את התרעומת שלי על זה שאתה אמרת בתקשורת, וגם צייצת, והיועצת המשפטית של הוועדה לא התייחסה לזה לצערי הרב, שאתה בעצם לא מוכן לקבל את היועצת המשפטית כמעמדה כיועצת משפטית, ולא את העוזרים שלה שבאים מתוך הייעוץ המשפטי, למרות שבית המשפט העליון אמ...
טלי גוטליב:
לא, זה היועצת המשפטית לממשלה. הפסיקה אמרה את זה ליועצת המשפטית לממשלה ביחס לממשלה, אבל לא על היועצת המשפטית של הכנסת ביחס לכנסת. רק אומרת.
מירי פרנקל-שור:
רם, זה לא הגון. אני לא מתייחסת לכל ההערות של חברי כנסת או ציוץ של חברי כנסת. זה דבר אחד, ואתה יודע את זה.
מירי פרנקל-שור:
מעבר לזה, אתה לא יודע מה היו השיחות ביני לבין יושב-הראש.
טלי גוטליב:
לא הבנתי. היא היועצת המשפטית של הוועדה, זה מה שהיא.
מירי פרנקל-שור:
אני לא התייחסתי, אני לא מתייחסת, ואני לא אתייחס גם בעתיד לכל ציוץ של יושב-ראש הוועדה או של חבר כנסת. מעבר לזה, אתה לא מודע לשיחות הפנימיות שהיו ליושב-הראש הוועדה ולי לעניין זימונם.
מירי פרנקל-שור:
ביני לבין יושב-ראש הוועדה לגבי זימונם של המשנים ליועצת המשפטית לממשלה לדיון לוועדה.
טלי גוטליב:
לא ידעתי שאנחנו צריכים לקבל ייעוץ משפטי מהיועצת המשפטית של הממשלה. רציתי להבין.
טלי גוטליב:
כן ,אני לא נראית כמוך. לא חשבתי שאני מדברת.
רם בן ברק:
האם אני צריך להבין שיושב-הראש הוועדה לא כפוף לחוק במדינת ישראל.
טלי גוטליב:
איפה כתוב בחוק שחייבים לקבל עמדת ייעוץ משפטי של הכנסת?
רם בן ברק:
יש הנחיה מפורשת של בית המשפט העליון במעמדה של היועצת המשפטית - - -
טלי גוטליב:
של הממשלה ביחס לממשלה. זה מה שכתוב בפסק הדין.
רם בן ברק:
אל תתקני אותי. גם אם תצעקי, זה לא מעניין אותי. ככה אני הבנתי את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
טלי, תאפשרי לרם להמשיך.
<< דובר >> רם בן ברק (יש עתיד): << דובר >>
ולכן היועצת המשפטית לממשלה אם היא רוצה להשתתף בדיון אני חושב שצריך לאפשר.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
אוקיי הדברים נאמרו. ולגבי הסעיפים?
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
רק הערה קטנה ברשותו של רם. אני יכול להסכים א...
מאיר פרוש:
על החוק הזה יושבים בצום.
<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>
זה בדיוק מה שרציתי לשאול. אולי מי שמשתתף בדיון הזה פטור מהצום בגלל הכאב והחורבן שיש פה?
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ממש לא.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
לא, ממש לא. אם אני אצום, אתה תצום איתי. בבקשה, יעקב אשר. נצום יחד...
טלי גוטליב:
אתה יודע ש-10 בטבת זה ראש השנה לבתי המקדש? אולי ישמעו פה אחדות, והקדוש ברוך הוא בסוף יביא לנו גאולה. אולי.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
אני חושב שלא צריך לצום, מי שמשתתף בדיון ביום שלישי. כל כך עצוב, כל כך טרגי וכואב גם ככה.
דברי דובר/ת #502 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך, שטרן. אתה היושב-ראש. אדוני יושב-הראש שטרן, אני יכול לדבר? הוא יושב-הראש.
כן.
דברי דובר/ת #504 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אם הבוחרים החליטו ככה, אז הוא יהיה. בבקשה, יעקב אשר.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע שזה מרגיז וכואב אבל ככה זה. זו המציאות. דמוקרטיה. יעקב אשר.
<< דובר >> יעקב אשר (יהדות התורה): << דובר >>
תודה רבה. אגב, זה לא קשור לחוק הגיוס - - - מה, הם רוצים לפרק את הממשלה על זה? טוב, עכשיו אני מתחיל את רשות הדיבור. תודה רבה, אדוני. אני רוצה קודם כל להתייחס - - -
<< קריאה >> קריאות: <<...
יעקב אשר:
להתייחס להתייחסויות שקיימות. וזה בסדר, בגלל שבכל ועדה, בטח בנושא כזה, צריך לשמוע את חברי הכנסת וכו'. אבל יש הרגשה שיש כאן משהו שהוא הרבה מעבר לכך, ואני אומר את זה גם לך יושב-הראש, גם למנהל הוועדה, וגם לייעוץ המשפטי.
קראתי פוסט ששלחו לי, שכתב ראש מפלגת יש עתיד, שהוא יושב-ראש המפלגה של כמה מהאנשים שיו...
יעקב אשר:
למה אתם מפריעים לי? מטי, אני הייתי יושב-ראש ועדה, שמעתי נאומים שלך המון זמן, כיבדתי. תכבדי אותי בבקשה. אני יודע שאני בא ממגזר אחר - - -
ביסמוט אומר – דבר לסעיף.
דברי דובר/ת #510 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אם אתה חושב, אדוני יושב-הראש, שאני עכשיו לא מדבר על הסעיף – אני מדבר על הסעיף. בגלל שמה שנעשה כאן זה פיליבסטר מאורגן שהוא לגיטימי. הוא מעלה את הסעיף, נכון. הוא לגיטימי אבל עד הרגע שאתם מנצלים את העובדה שיש יועצים משפטיים וצריך לעבוד עם היגיון והכל. וכל דקה כשאתה לא יכול להמשיך נאומים, נאומי סרק שחזר...
יעקב אשר:
הנה, עוד דמוקרט מהולל. אתה קורא ליועצת המשפטית ואתה מאיים שלא נותנים לך לדבר, ואתה מדבר על הסעיף, ואתם מקבלים שבחים ש"בעקבות הפיליבסטר" והזה.
זה הסעיף? יעקב אשר, אתה בחור ישר. עד עכשיו לא אמרת מילה על הסעיף.
דברי דובר/ת #514 | 14 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בואו אני אסביר. רגע, זה כרגע ב-5 דקות שלו. כשאתה לא מדבר על הסעיף, וזה קרה אגב עם שרון ניר, תגיד מה שאתה רוצה ב-5 דקות האלה. לאחר מכן אתה הפסדת את הזמן שלך. בבקשה, יעקב אשר.
יעקב אשר:
אני פונה ליושב-הראש ולייעוץ המשפטי ואני אומר, קחו את זה בחשבון, מישהו מנצל לרעה, בתור עבודה פוליטית מאורגנת מראש, עם שאלות שחוזרות על עצמן ונטענות אחד לשני, גזור-הדבק. לקחת את זה בחשבון. לא אמרתי לא לתת לדבר – בהחלט שכן. גם אני הייתי יושב-ראש ועדה פעם.
דבר נוסף, אחד הדברים שממש התלהב מר שטרן הבוקר ש...
יעקב אשר:
כן. אז הוא ראה שיש מחיקה על דבר אחד. ועל זה הוא זעק שמחקו איזשהו משפט אחד מהחוק הזה, חוק הרציפות. הוא לא מדבר מילה על מה הוסף על החוק הזה. רק סיסמאות כאלה ואחרות. מה הוסף? מילה אחת לא.
דבר נוסף, הוא גם דיבר על – איך הגדרת את זה? רוח הוועדה של יושב-הראש הקודם, שזה בעצם רוח הוועדה, אני לא שמעתי אותך, ...
זה נכון, אתה צודק.
דברי דובר/ת #520 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אז תגיד, זה הכל. תודה, קיצרת לי.
אני לא תומך ביעדים.
דברי דובר/ת #522 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
דבר נוסף אני רוצה לומר, גברתי היועצת המשפטית, סליחה, יש לי 5 דקות ואני רוצה את הקשבתך. מגיעות לי 2 דקות.
קיבלת.
דברי דובר/ת #525 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הנה, אמרתי לך שאתה יושב-הראש. אמרתי לך. אני מכיר אותך כמו את כף היד. תאמין לי.
יעקב אשר:
תודה. אני אומר לייעוץ המשפטי וגם ליושב-הראש, קודם כל, אנחנו קוראים את המסמכים שיוצאים לפני ישיבות - - -
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
יעקב אשר:
אנחנו קוראים בעיון רב את הסקירות של הייעוץ המשפטי. לא כל דבר אנחנו מסכימים, כמובן, אבל זה בסדר – בדברים שהם תחום של הבנתנו גם כן.
אבל אני אגיד לכם מה קצת חסר לי. בחוק, אמור להיות מתוכו גם מטרות. הרי אנחנו לא רוצים אות מתה. אנחנו רוצים בסוף לראות איפה החוק אפקטיבי ואיפה לא. צדק וזה, יש הרבה טענות, וא...
יעקב אשר:
דירה שלישית. והסיבה שהחוק הזה נפסל היה בגלל - - -
זה הדיונים.
דברי דובר/ת #531 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תודה רבה. טוב שאתה אומר לי, כי אני לא יודע לקרוא.
הדיונים, להראות לך שגם אנחנו זוכרים.
דברי דובר/ת #534 | 6 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
יופי שאתה זוכר. רבותיי, אלעזר שטרן עדיין זוכר. החוק הזה הוגש ע"י משרד האוצר, עבר את כל התהליכים, כל עבודת המטה – הכל. אלא מה? אף אחד לא בחן אותו באפקטיביות שלו מה הוא יגרום, מה תגובות השרשרת שיקרו לכלכלה והעניין הזה.
ולכן הדבר הזה נפסל. הוא לא נפסל חוקתית סתם, הוא נפסל בגלל שלא היה את הבדיקה האמיתית...
יעקב אשר:
לא סתם איפכא מסתברא, אני לא חי מאיפכות מסתברות. מה שחסר לי זה הטעם בצד השני, וזה לא צד שני שלי או של מישהו אחר, אלא בתהליך. כי הרי מדובר פה בסוף בתהליך. מדובר פה על דבר, ואנחנו רואים גם בהערות על הסעיף, היה פה סיפור על זה. למה בריכה? כי כולם הרי משתמטים היום. ולמה הם משתמטים היום? נעצר החוק ומישהו ד...
יעקב אשר:
מילה אחת, שלא לסיכום, אלא מילה שנאמרה כאן לגבי דוח שקדי, ופה גם הייתי רוצה את הקשבתו של יושב-הראש הקודם, יולי, שהתרעם על כך מאוד. אנחנו דיברנו על זה בוועדה, דיברנו על זה גם בישיבות סגורות. לא ניתנה הרשות. אחר כך הוא כבר החליט את זה בעצמו, אבל דוח שלם שעליו מבוססת עבודה צה"לית שלמה עם פקודות מטכ"ל וה...
יעקב אשר:
אני רוצה לומר לייעוץ המשפטי גם, דוח שקדי, אני לא מקבל את כל מה שהוא כתב, הוא דיבר על תהליכים, הוא דיבר על צורה, הוא דיבר על יכולת ישימות, הוא ידבר על הדברים הללו – כל אלה נעלמו מעיני הוועדה, ובכוונת מכוון, ואני יודע מה שאני אומר. בהתנגדות שלכם, אתם לא אהבתם את זה, והיושב-ראש הקודם מאוד לא אהב את זה....
מירי פרנקל-שור:
קודם כל, יש דברים בתוך הצעת החוק שהם נכללים בדוח שקדי. מעבר לזה, הוועדה רצתה לשמוע, האלוף שקדי לא רצה - - -
לא נכון. הוא לא רצה נקודה.
דברי דובר/ת #541 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
יש דברים שאני יודע. קודם כל - - -
אני דיברתי איתו. מה אתה יודע? הוא לא רצה לבוא לוועדה.
דברי דובר/ת #543 | 11 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
שנייה. אני חושב שדוח שנעשה לא ע"י התנדבות סתם של בן אדם, ונעשה על ידי בן אדם עם צוות שלם, עם עבודה צה"לית, עם זה שהרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר, הוא ביקש - - -
יעקב אשר:
לא, לא נותנים לי לסיים כי זו בדיוק הנקודה, הטעות כאן, יש דברים שאת יודעת ויש דברים שגם אני יודע.
טלי גוטליב:
שקדי הוזמן ולא הסכים. חשבתי שאני לא זוכרת נכון.
יעקב אשר:
אם תתנו לי לסיים, לפני שהוא לא הוזמן, פנו לשר הביטחון דאז, הזמינו אותו אחר כך, אני יודע יולי ביקש אפילו כמה פעמים, אבל הוא ביקש גם את התערבות - - -
יעקב אשר:
ביקשת את שר הביטחון שיגידו לו להגיע. הרי הוא לא יכול לעשות עם דבר כזה - - -
שקדי הוא אזרח. הוא לא מחויב לשר הביטחון. דיברתי איתו אישית והוא - - - גם ידע למה הוא לא רוצה להגיע.
יעקב אשר:
אני יודע, ושיירשם בפרוטוקול, שזו הנחיה שהוא קיבל ממשרד הביטחון דאז. נקודה. תודה רבה.
שקר וכזב.
מאיר פרוש:
לסדר יש לי בקשה, אדוני יושב-הראש. לסדר.
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה. אני רוצה לענות לחבר הכנסת יעקב אשר. בתוך ההצעה אנחנו כללנו סעיפים לא מעטים שלקוחים מדוח ועדת שקדי. לא כל דוח ועדת שקדי ניתן לעגן.
יעקב אשר:
אני יודע. לא דיברתי אם כללתם או לא, לא אמרתי שאתם מתעלמת מזה.
יעקב אשר:
אני אומר שהדוח הזה לא הוצג כאן מכלי ראשון מאותם אנשים שעשו את זה, חוץ מהעוזרת של גלנט שהיא הציגה את זה כאן.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה לשמוע את מאיר כהן. שמענו – הוזמן ולא רצה לבוא. מאיר כהן, בבקשה.
מאיר פרוש:
אדוני יושב-הראש, חצי דקה, מותר לומר משהו?
מאיר פרוש:
בעניין זה לעניות הוועדה.
עושים פה פיליבסטר מאוד יפה.
מאיר פרוש:
אני מעריך מאוד את חברי הכנסת המשתתפים פה, למרות הדברים שהם אומרים, אבל הרבה יותר מאשר שלושה – ינון אזולאי, יעקב אשר ומאיר פרוש, צריכים לתת לצד הזה עוד כמה דקות.
גם שיבואו יותר ויקבלו יותר.
דברי דובר/ת #569 | 5 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
מאיר כהן, בבקשה. כל חבר כנסת שנוכח כאן מדבר וכולם זוכים לאותו זמן דיבור. מאיר כהן, בבקשה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
מאיר כהן:
אני אדבר 4 דקות. היות ואנחנו עסוקים במכסות, להזכיר לכולם, וראוי, אדוני יושב-הראש, שכל יום בישיבה יפתחו את הישיבה בדבר הזה – מאז 7 באוקטובר – 1,152 חיילים נהרגו, 12,000 חיילים נפגעו בגוף, עוד כ-8,000 נפגעי נפש. אנחנו מדברים בערך על 21,000 חיילים שיצאו מהסד"כ של הלוחמים בצה"ל. אנחנו כולנו, בלי יוצא מן...
מאיר כהן:
אבל כדאי שהמספרים האלה יהיו לפנינו. לא נתעלם מהצורך של הצבא שבשעת לחץ הוא חושב על לגייס את ילדי הזרים. ואני, היות והסעיפים האלה מדברים על המכסות, אני פעם אחת רוצה לשמוע את נציג הצבא, פעם אחת, מדבר 2-3 דקות בשיא הרצינות, ואומר כמה באמת. לא אם הוא יכול לקלוט או לא יכול לקלוט, זה לא הסיפור. כמה הצבא חס...
היו"ר בועז ביסמוט:
כולנו מצטרפים לפתיח של דבריך. כולנו אחד. לידך, סמוך אליך, חילי טרופר. דרך אגב, קיבלתי את ההערה שלך, מאיר, לגבי סדר הדוברים. צודק.
מירי פרנקל-שור:
אני רק רוצה להפנות את תשומת לבך, מאיר, שאנחנו התייחסנו בסקירה לגבי היעדים בחלק העקרוני. אנחנו התייחסנו. כן, יש כאן עניין של פגיעה בשוויון, אבל אנחנו התייחסנו לזה ואני בהחלט יכולה להרחיב על כך.
חילי טרופר:
תודה רבה. קודם כל, הערה לידידי ינון אזולאי. ינון, רק הערה אחת למה שאמרת, אפשר להתווכח בפורמלי האם זה 80 אלף או 100 אלף, כלומר אלה מוגדרים ככה ולככה – אבל בסוף יש שורה תחתונה, שגם אם זה 80 אלף איש, שבשעת מצוקה וצרה של אחרים עמדו מהצד.
ינון אזולאי:
אתה מדבר רגש או שכל עכשיו? אני רוצה להבין.
ינון אזולאי:
אנחנו מדברים עכשיו משפטים, מדברים נתונים.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
ינון, התווכחת על המספרים. אני רוצה להוסיף.
יעקב אשר:
הנתון שהוגדר שם, הוא לא 100, הוא 80. הוא מצוין על הכל. בסדר.
ינון אזולאי:
- - - משהו ביעדים, אתה צריך לדייק כמה שיותר ולא - - - בשביל הרגש תגיד 200,000.
חילי טרופר:
לא, לא קשור לרגש.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
לסעיף עצמו, ודיברו פה הרבה, אז אני לא רוצה לחזור, בועז – הבעייתיות של שיטת היעדים, שהיא פונה לכלל ולא לפרט, אנחנו היינו מנהלי בתי ספר, אף אחד לא אמר לנו 'תביא מספר' וליישוב וכו', אני רוצה בעיקר לשאול את מירי, כי קראתי את המסמך המקדים שלך, אני שואל נגיד - - - למי שהולך לפי שיטת היעדים ואנחנו חלוקים ע...
אף אחד לא מתכוון שייצא מפה משהו. מה, אתה עושה צחוק?
דברי דובר/ת #594 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אף אחד לא יודע מי כן ומי לא.
דברי דובר/ת #598 | 8 מילים
— המשך —
אף אחד לא יגיע. לא מתכוונים שזה יקרה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
דברי דובר/ת #599 | 18 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה, מירי. קראתי מצוין את החוק, הוא לא מסביר - - -
חילי טרופר:
רגע, בועז. החוק לא עונה איך אפשר, אני שואל, אחרי שהלכו לדבר הזה - - -
חילי טרופר:
אוקיי אז אני אשמח לשמוע את תשובתך. דעתי שצריך מכסות ותמיד, אבל בכוונה זזתי מהדבר הזה כי אני רוצה להיות פרקטי לדיון. אני שואל אליבא למי שהולך לשיטת היעדים כיצד זה יעבוד, מי כן מי לא, האם מי שנקבע שהוא כן צריך ואחרים לא לא יכול לבוא ולטעון על סמך מה קבעתם, איך אתם מטילים עליי סנקציות כשהאחר שלי לא. זו...
מירי פרנקל-שור:
אני לא עונה, אני רק רוצה לברר. אם אין עמידה ביעדים ולא התגייסת, אז הסנקציות חלות על כולם. על מה השאלה?
יוסי פוקס:
אף פעם לא. מי שהתגייס לא חלות עליו שום סנקציות.
חילי טרופר:
אני שואל שאלה בסיסית. ייקבע איזה מספר שרוצים. איך קובעים מי האנשים שכן ומי האנשים שלא? כי כשזה לפרט החובה היא ברורה. מי כן ומי לא?
יעקב אשר:
מי שתורתו אומנותו – לא. מי שלא – כן.
ינון אזולאי:
אני לא אדבר על הכל, אני רק אענה לו על זה ספציפית.
מאיר כהן:
אדוני יושב-הראש, כדאי שאתה תענה ולא ינון. אני מכבד את ינון, אבל כדאי שאתה תענה.
חילי טרופר:
אבל איזו מין תשובה זו? לא הבנתי, בועז.
חילי טרופר:
לא נכון.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
בחוק הקודם עשו 25 ימי מילואים בשנה, ב-3 שנים. מה זה החוק הקודם?
דברי דובר/ת #627 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
יענו לך. לא להפריע. תמשיך, תקבל תשובה.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
ברור, אבל בחוק הקודם עשו 25 ימי מילואים ב-3 שנים. מה, שכחתם?
דברי דובר/ת #629 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
הוא לא עבר כי הממשלה שלכם נפלה, לא כי לא רצית לקדם אותו.
יוסי פוקס, אתה כל שבועיים מביא לפה צו 8. תביא חוק.
דברי דובר/ת #631 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חילי טרופר:
שנייה, אני רוצה לשאול את מירי. או מירי, או אולי אביגדור. אתה הכתובת. לא יודע מי יותר נכון לשאול את השאלה.
נדמה לי שגם מחר אתם מביאים לפה צווי 8.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
דברי דובר/ת #633 | 19 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
לפי הייעוץ המשפטי קראתי, אמרת שזה אמנם לא מגיע עד כדי פסילה, ופירטת את הבעיות. ולכן אני רוצה לשאול, אולי לך, אולי זה לאביגדור, הבעיות שבין השאר המפורטות הן, אחד זה לא על פי שנתונים, שזה קשה לצבא, שתיים אין לוחמים. נכון שאז אמר שי שבאופן כללי הוא לא יודע על לוחמים, אבל ברור לו שאם יגידו לו באילו גילא...
חילי טרופר:
צריך לפרט שנתונים, והרי שזה אומר אתה בוחן את זה לפי שכבה אבל בעצם זה מכלל הבריכה, אז לפרט מתוך איזה טווח זה עובד, וגם השאלה האם שזה מודד רק אחרי שנה וחצי, בעצם אומרים לא עמד ביעדים, האם לא נכון להקדים את זה כדי שיותר מוקדם יהיה לך תמריץ לעמוד ביעד? זו השאלה. יכול להיות שהיא נכונה לך, אביגדור. מה אתה...
אביגדור דיקשטיין:
דיברנו על זה שאנחנו רוצים לאגור את המידע ממשרד החינוך לפני כדי שאנחנו נוכל לנתח ולא לעכור.
חילי טרופר:
אבל אתה צריך גם כדי לפרט לאילו תפקידים, לוחמה או לא. אתה גם צריך פירוט פה, לא?
אביגדור דיקשטיין:
לא, זה אין בעיה. אם אתם רוצים אפשר לפרט את זה. זו לא בעיה. רק מבחינת הספירה או החלוקה כדי לדעת מי חרדי לצורך העניין, אנחנו מקבלים למפרע את הרשימות. ומה שהדגיש הרכז גם בישיבה הקודמת זה שאנחנו צריכים את זה לפני, כדי שכשהוא יבוא אלינו כבר אנחנו נדע מי הוא - - -
אביגדור דיקשטיין:
אותו דבר. הדעה שנאמרה פה שאנחנו רוצים את זה בחלוקה לגילים כדי שנוכל סטטיסטית - - -
חילי טרופר:
אוקיי. אז זו הערה חשובה. מירי, אני אשמח - - -
למה אתה כזה אומר ככה, תגיד 'זה לא עוזר לי'. אתה הצבא.
דברי דובר/ת #647 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אולי תגיד לו גם באיזה טון להגיד את זה?
אותך אני לא שואל בכלל.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
דברי דובר/ת #649 | 15 מילים
— המשך —
אתה יושב-ראש או אני?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
דברי דובר/ת #650 | 14 מילים
— המשך —
אם זה היה פיליבסטר, הייתי שולח לך אליך מכתב תודה על הנאום הקודם. אבל זה לא פיליבסטר.
דברי דובר/ת #651 | 17 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל כל עוד שלא תקבל מכתב תודה מלפיד, ולא תקבל מלפיד אף פעם מכתב תודה – תירגע.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
חילי טרופר:
אני אשמח גם לשאול את מירי, אבל בועז, מה שעולה פה כדאי לדעת שגם אליבא השיטה הזו, כן כדי לעמוד ולעזור באמת למה שהצבא צריך, צריך לפרט פה על פי שנתונים ובלוחות זמנים. זה כן כדאי להכניס פנימה. לפחות זה.
מירי פרנקל-שור:
בנקודה הזו צריך פה לשמוע ממש עמדה מאוד רחבה של הצבא, מכיוון שעל מנת שאנחנו נדע מה הצרכים שלכם כדי לעמוד ביעדים. זה לא אנחנו צריכים כדי להתארגן - - -
מאיר פרוש:
אני מבקש שלא יהיה לפני ששקדי יגיע לפה.
חילי טרופר:
מירי, קודם כל זה כדאי שיהיה באמת, שהצבא - - - וגם מאיר אמר את זה , לפרט.
מירי פרנקל-שור:
- - - לפני הוועדה בהרחבה. מכיוון שלאי עמידה ביעדים יש משמעויות, כמו שאמרתי בעבר. אחד אתם מחויבים לפעול בהתאם לדוח ועדת שקדי, גם - - - מכינות, גם להגדיל את המסלולים כיוון שאי עמידה ביעדים יש לה משמעויות רציניות שאנחנו נראה בהמשך.
חילי טרופר:
מירי, הדבר השני, איך ייקבע מי כן ומי לא?
חילי טרופר:
מירי, איך החוק יקבע מי כן ומי לא?
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה, אני שאלתי שאלה. יש לך דרך לחזות? אתה יכול לדעת מי יהיה ומי לא יהיה לפני הלוחם - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני שאלתי שאלה. שניכם פה מגזימים, אתם יודעים? אני שאלתי שאלה ואני רוצה תשובה. בבקשה.
אביגדור דיקשטיין:
בהמשך למה ששאלת אנחנו נציג עמדה ברורה וסדורה לגבי איך אנחנו רואים את המיון של אותם אנשים. האמירה העקרונית הייתה – זה גם מה שאמרתי מקודם לחבר הכנסת שטרן – האמירה העקרונית הייתה שבשביל לדעת האם בסופו של דבר יצאו לוחמים, אי אפשר לעשות מיון לפני. זה מה שאמר - - - בישיבה הקודמת. אין כלים לגופים אזרחיים ל...
ומה הנתון הסטטיסטי?
דברי דובר/ת #671 | 3 מילים
פרוטוקול 522
— 2025-12-28
(141 דברי דובר/ת)
הרב יצחק יוסף, "אין כזה דבר ללכת לצבא. תקליטו אותי. "גם מי שבטלן ולא לומד אסור שילך".
דברי דובר/ת #16 | 17 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
הסעיף. - - -
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
תן לי רק להגיד לו על הרב יצחק יוסף. לא, הוא הקריא משהו.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, רגע, רגע, לא יהיה. שנייה, שנייה, שנייה. יעקב אשר על הסעיף, ינון אתה אחרי זה מדבר.
<< דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>
לא, אני אענה לו רק על הרב יצחק יוסף דקה. הוא ביקש משהו, אמרת ותשמע אני הלכתי עם זה. בדיוק שאלתי אותו על העניין הזה של בטלן שהרב יצחק יוסף אמר. אמרתי לו, "הרב, יש כאלה שהולכ...
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון ניר.
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>
אדוני, תודה רבה. ראשית אני רוצה להתייחס לדבריו של חברי חבר הכנסת יעקב אשר עכשיו שהתייחס בפליאה לבריכה שממנה באמת מזמנים אנשים להתגייס ואחרי זה כשהם לא מתייצבים אז מכריזים עליהם כמשתמטים. אז אני רוצה להזכיר לכולם שאפילו בחוק העונשין בשנת 1977 קב...
ינון אזולאי:
שרון אבל אומרים לך יש חפיפה רק של שנה, זה חשבון סנדלרים.
שרון ניר:
לא, קודם כול זה מראה וקטור אחד. זה מראה וקטור אחד מאוד ברור, וקטור אחד שלא כולם תורתם אומנותם. שאין פה קבוצה ריקה שאותה בריכה שאנחנו מדברים עליה שיכולה באמת להיות חלק, שהם האחים שלנו, שהם יכולים להיות חלק בלתי נפרד מהמאמץ הכל כך חשוב הזה.
הם באמת לא שם. הם לא היו שם בשנתיים האחרונות בתקופת המלחמה וה...
שמחה רוטמן:
תודה רבה אדוני יושב-הראש. טוב, האמת היא רציתי לומר משהו אחר אבל אני אפתח בזה. הנושא שרציתי לדבר עליו שני אני אדבר עליו ראשון לאור הדברים של שרון. אני מוכן להניח שהנתונים שהיא ציטטה בקשר לקבוצת הגיל מגיל 34-25 הם נכונים ואני חושב וזה הנושא השני שרציתי לדבר עליו היום וזה באמת לתת אלוף שי טייב ובכלל לא...
שמחה רוטמן:
וצריך להכליל אותם. אם אנחנו באמת במספרים ואני מוכן להניח שדו"ח שקדי הוא דו"ח פחות או יותר נכון, ככה אני מוכן להניח. ואם הוא אומר ששם אנחנו נמצאים על 70-30, למה הם לא ביעדים? למה לא עושים שום דבר בשביל לגייס את השלב בי"תניקים ולמה עכשיו לא עושים את זה?
שמחה רוטמן:
למילואים, מה זה משנה, לצבא. עכשיו אני לא מדבר על האפקט החינוכי, אני מדבר על האפקט להוריד את העומס. מילואים, צודקת. להוריד את העומס ממשרתי המילואים. אם יש עכשיו 4,500 אנשים שמתדפקים ואני יודע את המספרים ואת הנתונים האלו, מתדפקים על דלתות הבקו"ם ואומרים, "קחו אותנו לשלב ב', תעשו לנו טירונות 03, תשלחו ...
שרון ניר:
הוא גם נכון לגיל 18, אנחנו צריכים לוחמים.
שמחה רוטמן:
לא, את הקראת מדו"ח. את לא יכולה לעשות מה שאת רוצה, את הקראת מדו"ח.
שמחה רוטמן:
שרון, את הקראת מדו"ח, תעמדי מאחורי הנתונים שהבאת. תרגיל שקוף התגלה. עכשיו התגלה מה שאת עושה. שרון התגלה התרגיל השקוף שעשית פה.
שרון ניר:
אתה לא רוצה באמת לוחמים. אתה רוצה סידור עבודה.
שמחה רוטמן:
אני מבקש לא לתת לה לקטוע אותי, אני הקשבתי לה קשב רב. אני מבקש לא לתת לה לקטוע אותי.
שמחה רוטמן:
יצא המרצע מן השק. כשמתאים לה היא מצטטת נתונים ואחוזים ואז אומרים לה אבל נכון זה דו"ח שקדי, 34-25 אנחנו רוצים. מה זה רוצים? דורשים. תגייסו אותם. תגייסו אותם. אתם יודעים איזה עומס תורידו ממשרתי המילואים? למה אתם לא עושים את זה? עכשיו אני יודע, באים אליי, הם רוצים. הם פונים אליי.
שמחה רוטמן:
שאף אחד לא יעזור לי. אני מבקש לדעת איך יכול להיות, והאם הנתון שאמרתי נכון או לא נכון? זה אני אשמח לקבל תשובה. האם ידוע לך תת אלוף שי טייב ש-4,500 בני הציבור החרדי באו אליכם, ביקשו להתגייס לשלב ב' ואתם דחיתם אותם? כן או לא? - - - שנייה, יש לי אחר כך את החלק השני שלי.
שי טייב:
אני אענה לשאלה. לא, כי כמות הדברים שנאמרים פה שאין להם אחיזה. קודם כל, לא היו 4,500. הסברתי את זה, מתחילת המלחמה הצגתי פה כמה אנשים לא היו בגילאים הרלוונטיים.
אבל הוא לא היה, תסביר לו הוא לא היה.
דברי דובר/ת #48 | 9 מילים
◂ 33 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
בלי קשר לעניין הזה, גויסו לשלב ב' סדר גודל של – המספר לא מולי – 1,300-1,400 א נשים כולל 03 בכיתות כוננות איפה שזה רלוונטי וכן הלאה. הדבר השלישי, כדי להחליף חיילים בחטיבת אלכסנדרוני וכדי להחליף חיילים שהם אנשי הנדסה וכדי להחליף לוחמים בעזה ובכל הגבולות, לא מספיק לעשות שלושה שבועות שלב ב', עם כל הכבוד...
שי טייב:
רגע, שנייה. אני עונה לך על כל הדברים שאמרת עכשיו.
שמחה רוטמן:
לא, כי אתה לא ענית. - - - שאלתי שאלה פשוטה.
שי טייב:
אני עניתי. - - - עניתי לך תשובה על זה לא, אבל אני רוצה להמשיך על כל מה שאמרת.
שמחה רוטמן:
לא, אבל שי אתה לא ענית על שאלה פשוטה מאוד. אני יודע כי אני קיבלתי מספרים ושמות ואם צריך נביא את הבן אדם.
שי טייב:
עניתי, אנחנו שנתיים באירוע הזה. - - -
שי טייב:
רוטמן, אנחנו שנתיים באירוע הזה. - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא שנייה, שנייה. כפי שאמרו לך פה, אתה יודע אפשר גם לשאול את זה אחרת. שי טייב הוא יקר לנו פה- - -
שמחה רוטמן:
מאוד יקר אבל הוא לא עונה לשאלה שלי. - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד אני קובע פה. - - - הוא לא פה מול, אתה יודע עם כל הכבוד זה ועדת חוץ וביטחון. זה לא בית משפט.
שמחה רוטמן:
שאלה פשוטה, האם הוא יודע על המספר הזה כן או לא.
שי טייב:
שוב אני חוזר על מה שאמרתי שהנושא הזה הוא מלפני שנתיים, אני עונה לך. כשהחלה המלחמה חלק ניכר מתוך האנשים האלה לא היו רלוונטיים בכלל לגיוס, והצגתי אם אתם רוצים שאני אביא את הנתונים שהצגתי פה בוועדה שלוש וארבע פעמים מי רלוונטי וכמה מהם התגייסו.
והדבר השני שאני רוצה להגיד, להשוות בין מה שאנחנו אומרים פה ...
שמחה רוטמן:
תודה, אני אעבור לשאלה הבאה. פשוט לא ענית לשאלה שלי, צר לי לומר לך. סליחה שנייה.
שמחה רוטמן:
רק שנייה, אני רק אסביר. אני לא הבאתי את קבוצת הגיל הזאת כדוגמה. כל מה שאמרתי עכשיו זה בהתייחס למה שהיא אמרה לקבוצת הגיל 34-25. אני מסכים איתך שזה לא תחליף. לא חולק עליך על זה. אבל אני התייחסתי למה שאמרה שרון ניר. היא דיברה על קבוצת הגיל 34-25, דיברה על 70% ו-30%.
שמחה רוטמן:
זה הקול שלי בועז, זה הקול שלי. - - - ואני אומר בצורה פשוטה, אני דיברתי על הקבוצה הזאת כי שרון דיברה על הקבוצה הזאת. אתה צודק לחלוטין שזה לא קשור לנושא של הסדירים אבל כאשר היא מדברת על קבוצת גיל והקבוצה הזו אני יודע נתונים אחרים, נראה לי שגם אתה יודע אותם. זה לא מלפני שנתיים, זה מהשנה האחרונה. זה כ...
שי טייב:
אני לוקח בהתאם לסדרי העדיפויות שקבענו. - - - רגע, אני רוצה להשלים את השאלה ואני רוצה להגיד ש-1,000 יחליפו בערך שלושה גדודים לחודש אחד כל השנה. זהו, זה מה שיביאו 1,000 איש.
שי טייב:
אני מדבר איתך על מילואים. אני מדבר על מאות גדודים שעושים תעסוקה מבצעית.
שמחה רוטמן:
עכשיו לגבי מה שנאמר פה והלכו מפה גיל לימון ואביטל סומפולינסקי.
איך החמצת אותם?
דברי דובר/ת #82 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שמחה רוטמן:
לא החמצתי. הייתי פה. הם ראו אותי כשאני מגיע וברחו. אני הגעתי לפה.
שמחה רוטמן:
אני הגעתי לפה והם נעלמו. כך, הפלא ופלא.
הספיק להם בוועדה שאתה מנהל שאתה משתלח בכולם.
דברי דובר/ת #86 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שמחה רוטמן:
אני הגעתי לפה והם נעלמו, זה העובדות. אני יודע שפה נתונים ועובדות אמורות לדבר בחדר הזה. הגעתי והם נעלמו. ואתה יודע למה הם נעלמו? כי הם ידעו מה אני אשאל אותם. הם ידעו מה אני אשאל אותם. - - - קראתי את ההודעה שיצאה מפה מהוועדה לפני שעתיים. - - - כן, יצאה הודעה. יש פה דוברת חרוצה מאוד, אדוני יושב-ראש הוו...
זה עומד. לא לתת כסף זה כלי של הממשלה. - - - הוא בא לפה פעם בחודשיים, יורה בכולם והולך. מה זו הטכניקה הזאת? - - - תתייחס בכבוד לוועדה הזאת. - - -
דברי דובר/ת #88 | 34 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שמחה רוטמן:
אדוני יושב-ראש אחר כך אתה שואל למה אני צועק. הוא מפריע לי.
שמחה רוטמן:
תהיתי לעצמי האם הייעוץ המשפטי לממשלה הוא המומחה שלנו לעניין התמריצים לגיוס וישב פה, ראיתי שיוסי קיבל מחמאות רבות מאופוזיציה וקואליציה אפנה בשאלה פשוטה ליוסי. האם היועץ המשפטי בכל השנתיים שחלפו, בצעדים שנקטה היועצת המשפטית לממשלה האם היא עזרה לך לגייס - בתור מי שהיחיד פה שיכול לדבר על להביא אנשים להת...
התכתבת על זה איתו קודם בווטסאפ?
דברי דובר/ת #94 | 6 מילים
◂ 57 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
תודה אדוני יושב-הראש. אני רוצה להחזיר את הדיון בבקשה מרשמים לנתונים. נשאל קודם בצדק חבר הכנסת אשר בגוון לגמרי אחר יש לומר משאלתו של רוטמן, בעצם מתי נכנס פה הייעוץ המשפטי, באיזה מקומות הוא בוחר להיכנס אליהם. ואני אומר זה דבר מאוד פשוט. לפי הנתונים שהוצגו לוועדה וזה בסדר - נציגי צה"ל יתקנו אותי – 88%...
יעקב אשר:
לא, אבל דילגת על ציבור בוחרי יש עתיד - - -
משה טור פז:
והנה, אני מגיע לבנות. - - - אני מגיע. אל תדאג. אני מגיע. בנות, 40% מהציונות הדתית. זה נתון לא סופי כי עוד אין נתון סופי. 51% מהציונות החילונית ואפס אחוז מהחברה החרדית מתגייסים. מוזכרים פה הרבה בוועדה הזו ערבים. אז הינה. אני לא מדבר על הדרוזים.
משה טור פז:
הנתונים שהוצגו כאן בוועדה היו נכונים ל-2023-2022. אני מבין של-2024 יש גם נתונים.
משה טור פז:
לא, לא, תקשיב שוב. 88% אחוז מהבנים בציבור החילוני בישראל מתגייסים לצה"ל, תשעה אחוזים מהחרדים, 83% מהדתיים כשבדתיים יש הטיה בגלל שיש כאלה שמתגייסים אחרי גיל 21 ולא נספרים ולכן יש פה הטיה. בנשים, 44% מהציונות הדתית זה נתון לא סופי, זה נתון משוער. 57% מהחילונים ואפס אחוזים מהחברה החרדית.
דובר פה הרבה ע...
מאיר פרוש:
אז יש 40 אחוז דרוזים דתיים? יש 40 אחוז דרוזים דתיים אתה אומר?
מאיר פרוש:
לא, הוא מדבר על הדרוזים. 60% רק הדתיים? כי יש 40% - - -
משה טור פז:
היו יותר מוסלמים בצה"ל מאשר חרדים. אני יודע שלא נעים לשמוע את זה, אבל אלה העובדות. יותר מוסלמים בצה"ל מחרדים.
אני אמשיך. הוצגו כאן בוועדה נתונים שיש בצה"ל למעלה מ-7,000 בני חו"ל שבאו לארץ והתגייסו. גם הוצג נתון נוסף שבצה"ל יש כ-8,000 נשים לוחמות. כל זה הוצג בשנה האחרונה בנסיבות שונות, כולל בועמ"ש, ש...
משה טור פז:
טוב, זה תירוצים. זה תירוצים. עכשיו זה הסברים אבל אלה העובדות. אלה העובדות.
יעקב אשר:
אבל מה קורה עם ה-12%? מטפלים בזה?
משה טור פז:
שאלה ראויה ואתה מקבל פה תשובה ראויה. כאשר יש לך 80,000 אנשים פוטנציאלים ו-1,200 מתגייסים או אם תיקח רק שנתון.
משה טור פז:
אם תיקח בשנתון 1,200 מתוך 14,000 שזה כאמור 9% ובנשים אפס, אתה משווה כל מגזר שתבחר פה. דתיים, חילונים, עולים מחו"ל, ערבים, לא משנה מי. כל מגזר, כולל המגזר המוסלמי תורם את חלקו יותר מהציבור החרדי. לכן אני מסביר מדוע בעיניי הייעוץ המשפטי משקיע זמן רב במקום היחיד שיש בו פוטנציאל גיוס בישראל.
דרך אגב, הי...
צבי ידידיה סוכות:
רק הערה אחת. לדעתי, אני לא יודע אם הנתונים נכונים, שי יודע. רגע, משפט אחד.
צבי ידידיה סוכות:
שנייה, הנתונים על המוסלמים אתה לא לקחת פר שנה. עשית פה סלט, שנייה. לא להטעות. שנייה רגע, רגע - - -
מאיר פרוש:
בלי לדווח? תדווח שאתה עושה מניפולציה מסוימת. בלי העין.
משה טור פז:
תקשיב טוב, כאשר הוצג לוועדה לפני שנה מספר המוסלמים בצה"ל נאמר כך. יש בצה"ל 3,000 בוגרי החינוך החרדי לפני הגל האחרון ו-4,500 מוסלמים. עדיין היו בצה"ל, חבר הכנסת פרוש, 50% יותר מוסלמים מאשר בוגרי חינוך חרדי כשאני לא סופר חרדים לשעבר, שממלאים חלק גדול מהמכסה הזו.
שוב, כל מה שבאתי כאן לומר בנתונים – ואם...
יעקב אשר:
לא, אל תדבר בשמם. אף אחד מהם לא תומך בכלל. תדבר בשם אחרים.
משה טור פז:
ואפילו בשם הבנות הדתיות שגם הן כבר הולכות ועולות ותופסות את המקום שלכם. אז תעשה לי טובה. יעקב אשר.
יעקב אשר:
כמה משרתים בפועל? אחיי הפציפיסטים. בלי גרעיני נח"ל, בלי כל מיני דברים כאלה. פוילעשטיקים.
שרון ניר:
אולי אבל אנחנו ניתן לו קודם לרח"ט תומכ"א להתייחס לנתונים כי זה מאוד-מאוד מעניין?
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא יתייחס. שרון קודם כול אני - - - לא ידעתי אבל שאת מזכירת הוועדה.
שרון ניר:
לא, לא, אני רוצה רק לעזור לך כי זה נושאים חשובים שיהיו מתועדים.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני באמת מודה לך. הוא באמת צפוי לדבר על שני הסעיפים, לא רק על אחד. המתנו לו מהבוקר.
ינון אזולאי:
שי, אל תיפגע אני לא ראיתי בחסרונך. יש לך פה נציג מעולה. - - -
נכון. אבל בועז אני שואל באמת לארכיטקטורה של הדיון, אנחנו מעלים פה שאלות. לדוגמה - - -
דברי דובר/ת #152 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, רק תגיד לי מתי יהיה הדיון על זה.
דברי דובר/ת #154 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מקווה שנקבל את זה. בסעיף 26יג כבר אמרתי. כיוון שהעלו פה על מתי מופעלות הסנקציות ביחס אם זה 50% או 51% או במספר שעובר, אני יכול להבין למה בסעיפים הבאים שתכף נדבר עליהם יש התייחסות אם עמדו ברף המינימום או לא. אני לא יכול להבין למה הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים בהתאם לרף המינימלי השנתי. זאת אומרת הממשלה לא פועלת ביותר מאשר הרף המינימלי השנתי במיוחד.
דברי דובר/ת #156 | 67 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה ב-26 יג(א).
דברי דובר/ת #158 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, אבל אני אמרתי אני שואל את השאלה הזאת. אתם רואים את השאלה? כיוון שהנושא הזה עלה גם בסעיף יד. אני שואל על יג. למה הממשלה תפעל? הממשלה על פניו, יוסי מת לפעול ליותר, מזכיר הממשלה. ופתאום אומרים לו אל תפעל ליותר, תפעל רק בהתאם ל-50% לרף המינימלי, סליחה.
דברי דובר/ת #160 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני אגב לא מבין כך את הסעיף. - - - כי אין ויכוח שזה רף מינימום ולא מקסימום. אני לא יודע. אני לא קורא את זה כך. אם הנוסח לא מובן נתקן אותו.
לא, אומרים לו לפעול בהתאם.
דברי דובר/ת #162 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אבל ברגע שכתוב מינימום מה מדאיג אותך?
אני אעשה לך יותר קל. למה הממשלה לא צריכה לפעול – בלי קשר לרף – לגיוס וכתוצאה מזה יעמוד ברף? מה זה הביטוי הזה בכלל?
דברי דובר/ת #164 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אין להם מספיק קצינים. - - - אין להם מספיק קצינים על כל חייל.
תכף.
דברי דובר/ת #166 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
זו הצהרה ערכית שהממשלה תפעל למקסימום האפשרי לגיוס, כאמירה ערכית. למה היא תפעל למינימום?
הבנתם את השאלה? נכון שאלה טובה? נכון שאלה טובה. - - - הממשלה צריכה לפעול לגיוס כמה שיותר.
דברי דובר/ת #168 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היא לא צריכה לפעול ביחס לרף, לא משנה מעליו, מתחתיו. אני לא יודע איך מחנכים, איך באים לכיתה בישיבה קטנה או בתיכון ומחנכים לעמוד ברף. איך זה קורה? איך מתרחשת הטכנולוגיה הזאת? יוסי אתה בטח יודע או אטיאס יודע – מי שכתב את זה – איך עומדים ברף.
זה אומר עוד פעם מה שאני רוצה להגיד כל הזמן, שכל החוק הזה זה הסוואה איך לא מתגייסים וזה גם נאמר פה שבכלל לא מתכוונים שנלך לבתי ספר או לישיבות. גם חבר הכנסת ינון אזולאי אמר קודם, צריך לאסוף אותם כמו שיוסי לוי אסף אותם מהרחובות. כאלה שחס וחלילה לא יהיו בישיבה ואחרי זה מתפלאים כשאומרים שבנצח יהודה לא באים אנשים ומתביישים לבוא לנצח יהודה ואולי לחשמונאים עכשיו שזה כבר רמה יותר גבוהה מנצח יהודה יבואו אנשים.
מהיכרותי את נצח יהודה לפני שיוסי מכיר אותם, אני מכיר את זה מהיום הראשון, כשזה היה סוג של דימוי ואני הייתי נפגש עם הרבנים של נצח יהודה, חלקם גלגלו אותם ברחובות, זרקו עליהם אבנים וגם אני הלכתי לרב שטיינמן הביתה וגם הוא תמך ואחרי זה חזר בו בגלל שהיו עליו לחצים.
אני מכיר את הכול, סליחה גם אני מכיר את הכול. ולכן כשאנחנו מאמצים פה סוגים של דפוסים שאני לא יודע מהיכן, איך ממשלת ישראל יכולה להסביר למישהו שהיא פועלת לגיוס, היא משקיעה בגיוס, כך פועלת ממשלה בהתאם לרף מסוים. בועז אני יודע שאתה שומע. - - -
דברי דובר/ת #170 | 223 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
רק לציין בינתיים שנצח יהודה בנה מעל 12,000 - אין לי לימודי ליבה אל תתפסו אותי – בוגרים מוצלחים מהמגזר החרדי כמוני וכמו רבים.
יוסי לוי:
דוקטורים אברכים. - - - וכן, אם חשבתם אז גם אלעזר היה מעורב. גם היה מעורב ומגיע לו באמת הערכה על זה. - - - זו עוד הזדמנות לומר, אם מישהו פה בטעות לחשוב שאנחנו פוליטיקאים. אנחנו לא נבוא לכאן, אני לא אומר את זה סתם. אל תהפכו אותנו לפוליטיקאים. אנחנו באנו לפה כגורם שמגייס בשטח. לא מהנדס הודעות עם שמחה, ...
יוסי לוי:
עובדים בשטח ואל תאשימו אותנו במה שאנחנו לא. אנחנו גוף שעוסק בשילוב חרדים בצה"ל, נקודה. תכבדו את זה.
יוסי לוי:
ויחד עם צה"ל, עם שי טייב שגם אותו מנסים להכפיש.
כמובן שגם כאן בסעיף יג וזה קשור לסעיף יד, העניין של השירות הביטחוני-אזרחי. עכשיו אני שואל, לתוך המספר בסעיף י"ד, זה מה שרצית.
דברי דובר/ת #180 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז מה שאני שואל, אם יושב פה מי שלא היה בבוקר, כשדנו בסעיף יג תת-אלוף שי טייב לא היה כאן.
דברי דובר/ת #182 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אבל אני רוצה להתייחס כיוון שגם בי"ד מדברים על המספרים המינימליים והם מפורטים בסעיף יג. יג(א)1, 2, 3, ו-4.
דברי דובר/ת #184 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא התייחסתי לזה, זה לא נכון.
דברי דובר/ת #186 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
זה שדיבר הכי הרבה זמן בחלק הראשון בהרבה והתייחסת לזה ומספיק. עכשיו אני רוצה לשמוע את שי טייב אז אתה צריך לסכם. בבקשה. לא להתחיל להגיד לא דיברתי. דיברת הכי הרבה בחלק הראשון של הדיון כולל על הסעיף הזה.
אני לא אמרתי שלא.
דברי דובר/ת #188 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם אני הייתי מקבל כמו נגיד החברים של הקואליציה שהיו, רוטמן או - - - בוארון, סליחה. דקה פר נוכחות, בסדר? בועז. התנצלתי.
דברי דובר/ת #190 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, אני רוצה לשמוע, לא, רגע. עם כל הכבוד בוא אני אסביר לך משהו. בליכוד יש קולגיאליות, אתה יודע עם כל הכבוד מדובר בחבר, לא רק חבר כנסת. לא תדבר אליו כך.
אני התנצלתי, סליחה ששכחתי.
דברי דובר/ת #192 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה צודק, עכשיו אני רוצה להגיד משהו.
דברי דובר/ת #194 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לא, הוא באמת שכח הפעם. אני רואה, אני מכיר את התגובות שלו. הפעם אני אומר לך שהוא שכח והודה מודה בזה גם, הוא אומר.
אבל אני רוצה להגיד לך את מה שאני רוצה להגיד, שאתה כל הזמן מתלונן שאני מדבר הרבה. אם אני מדבר לעניין או לא בתוך החומר וישפטו מי שצריך לשפוט.
דברי דובר/ת #198 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, תכף אני אגיד לך משהו על פיליבסטר מכיוון שהוא שואל. רגע לפני הפיליבסטר. והנושא השני באמת זה אם אני הייתי מקבל על כל דקת נוכחות מה שמקבל בוארון אז הייתי מדבר אתה יודע עד מתי? אתה יודע שאני נוכח פה בוועדה.
דברי דובר/ת #200 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הכי הרבה, ותן לי לדבר ככה בהתאם. זה לא סתם שזה חשוב. הדבר השני, פיליבסטר, רציתי להתייעץ איתך בועז.
דברי דובר/ת #202 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה שי טייב, שי טייב. אלעזר, אתה בקריאה ראשונה. שי טייב בבקשה. - - - אתה בקריאה ראשונה. אני לא אהסס להוציא אותך. שי טייב בבקשה. - - - אתה בקריאה שנייה. אני אוציא אותך. אתה בקריאה שנייה. שי טייב בבקשה.
שי טייב:
תודה, ערב טוב. אני מקווה שאני לא אחזור על דברים שכבר מוצו פה.
שי תענה רק למספר הזה גם בבקשה.
דברי דובר/ת #205 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ל-6,840 שמופיע בסעיף 2 לדוגמה מאיפה בא המספר ולמה אתם מתכוונים.
דברי דובר/ת #207 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
וגם, עלה פה בבוקר, אתה לא היית. - - -
דברי דובר/ת #210 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מחדד את השאלה. עלתה פה בבוקר השאלה - - - כמה אתם צריכים לגייס בשביל לעמוד ביעדים האלה.
דברי דובר/ת #212 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר אני אוציא אותך, אלעזר חבל. אל תנסה אותי. הוצאתי אותך פעם אחת. - - - בבקשה, שי.
שי טייב:
אני אלך לפי כל סדר הסעיפים כי פספסתי את זה ואני מבין שחלק מהדברים עלו.
נשאל על מה שלא תענה, תודה.
דברי דובר/ת #215 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אשאל אם לא תענה על הכול.
דברי דובר/ת #217 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
<< דובר >> שיטי
בסדר, בסדר. אני רוצה להתחיל רגע להגדרות מתגייס בפועל. היועץ, אתה איתנו?
אחת, אני חושב שצריך להוסיף בהגדרת מתגייס בפועל את מי ששירת ביחידה שאינה יחידת מעבר. כי יש פה, אני אסביר. יכול להיות בן אדם עכשיו שהוא השתמט, הוא נקלט והוא עשה מייד עריקות באותה נקודת זמן. הוא לא עבר ביחידה שהיא י...
שי טייב:
כן, מאגר. יחידת מעבר זה מאגר. יש מאגרים שזה לא יחידות שהן יחידות שירות אלא יחידות שיבוץ.
שי טייב:
אני מציע לחדד את זה כי אחרת יהיה פה מה שנקרא, בדיוק עריקים זה דוגמה. הוא יכול להיות, רגע אני אגיד. יכול להיות שהוא שירת ביחידה ומשם עשה תהליך של עריקות. אז הוא נספר כשהוא שירת ביחידה. אבל אם הדבר הראשון שהוא עשה זו עריקות צריך לחדד את זה כדי שלא תהיה פה הטיה.
ואם זה הדבר השני שהוא עשה?
דברי דובר/ת #223 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אם זה הדבר השני אז כמו כל חייל.
נגיד הוא בא, היה שבועיים ועשה עריקות?
דברי דובר/ת #225 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז הוא נחשב כמי שגויס? הוא בתוך המכסה?
דברי דובר/ת #227 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אסביר. גם כשחבר הכנסת טור פז שתכף אני אתייחס לנתונים שהוא אמר. הוא אמר 88%, 89%, 85%, הוא התייחס למי עבר בשערי הבקו"ם והוא לא שאל את השאלה מי נשר בחודש הראשון, בחודש השני או בחודש השלישי. בתור מי שמצוי בנושא יודע שהרבה מהנשירות קורות בחודשים הראשונים לשירות, נכון. ולכן אנחנו מדברים על מתגייסים ל...
אבל יש פה אוכלוסייה שאתה לא מכיר אותה וגם אני לא מכיר אותה ויש פה גם מספרים ששמים שעד עכשיו לא היה פקטור. על פניו יש מוטיבציה לאנשים להגיד יאללה לך תתגייס, תעשה עריקות אחרי שבוע. העיקר שנספור אותך. אין דבר כזה בשום אוכלוסייה אחרת ולכן אין את המוטיבציות האלה. ולכן אתה לא יכול להשליך את זה, מזה על אוכלוסייה של מה שאני מכיר.
דברי דובר/ת #229 | 64 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני הראשון שאומר שיש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים על הציבור החרדי המתגייס ואני אמרתי עכשיו דווקא לשיטתך בעניין הזה שאני לא רוצה שיספרו אנשים שהם רק עברו ביחידת מעבר.
נכון.
דברי דובר/ת #231 | 1 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מה הוא האחוז הכללי של מתגייסים שאחרי חודש עוזבים את הצבא? אחרי חודשיים? תגיד את הנתונים האלה. שנדע אם מדובר בכמה חרדים או שחילונים וחרדים ביחד.
שי טייב:
גם בציבור הכללי - - - שנייה, גם בציבור הכללי יש לא מעט אנשים שלא חולפים. שנייה, אני לא מחזיק את כל הנתונים בראש למרות שזה נראה ככה, בסדר? אני לא מחזיק את כל הנתונים אבל אני אגיד כן. יש שיעור נשר לא מבוטל מהשירות, בסדר?
14%.
דברי דובר/ת #236 | 1 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
כן זה ירד קצת. וחלקו המשמעותי קורה בחלק הראשון של השירות. עכשיו, תמיד אפשר להחליט אם זה נחשב שבועיים, אם זה חודשיים נחשב, אם זה חודשים.
מירי פרנקל-שור:
אז שי מדוע שלא נשמיט את המילים "מי שהחל לשרת"? - - - בפועל מי שהחל לשרת בשירות סדיר בין גילים 26-18. אני חושבת לפי מה שאתה אומר שצריך להשמיט את המילה שהחל. מי ששרת בשירות סדיר בין הגילים - - -
שי טייב:
לא, מה זה שירת בשירות סדיר? ואם - - -
שי אבל אי אפשר להתעלם מהעניין.
דברי דובר/ת #243 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אין לי טענות אליך. - - - זאת אוכלוסייה אחרת בסדר? את זה כולם אמרו פה. יכולים ללבוש מדים בבית, לא יכולים ללבוש מדים. לא משנה כרגע. כן שידוכים, לא שידוכים. כל מה שיגידו לכם בהקשר הזה. מה שאני אומר שבגלל שיש את הלחצים האלה ומצד שני יש רף שלאלו שלא מתגייסים יש אינטרס לעמוד ברף.
מבחינה מסוימת החיילים האלה שמתגייסים הם כלים על הלוח שלהם. עכשיו, הם אומרים להבדיל נגיד מילד שבוגר תיכון בירושלים ויש לו דחיפות של כל העולם ואשתו להמשיך את השירות כמה שיותר, פה על פניו יכול להיות שהוא מילא את המשימה הקדושה שלו כשהוא נרשם בצבא וזהו, החל. החל, וזהו וזה נגמר האירוע והוא כבר הוא בתוך היעדים האלה ולכן זה קשור לכאן.
דברי דובר/ת #245 | 119 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
ולכן אולי צריך לחשוב פה על קריטריון נוסף, זה מה שאני מבין.
מאיר פרוש:
אני חושב שאנחנו נוכל להתייחס אחרי שנדע מה היה לפני שנה האחוז של הנושרים.
שי טייב:
אני תכף אתייחס לאחוז, בסדר? אני מבקש שישלחו את האחוזים כמה מתוכם נשרו. יכול להיות שיש לי את זה פה, אני תכף אחפש את זה. אני אומר, חבר הכנסת שטרן, אפשר לקבוע איזושהי נקודה בזמן. זה לא אומר אגב שאחרי חודש ימים, אם לשיטתך אנשים באו עם הכוונה הזו של רק להעביר את הזמן ואז ללכת אז עריקות זה יכול לקרות גם ב...
נכון, אז זה 3 חודשים.
דברי דובר/ת #250 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה סיום טירונות לוחמה.
דברי דובר/ת #252 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
זה יכול לקרות בהרבה נקודות זמן.
הנה זה גם אתה יודע להגיד.
דברי דובר/ת #254 | 6 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אבל אם אנשים ילכו אחרי שלושה חודשים, עדיין זה לא ימלא את הצרכים שצה"ל צריך.
שי טייב:
אני ממשיך. אני רוצה רגע להתייחס לצרכים כי זה נושא שעלה הרבה ואפילו ראיתי שביקשתם שיבואו בכירים ממני לאשש אותם. לא נראה לך שאני לא בא עם הנתונים שהבכירים ממני איששו אותם? אבל בסדר.
שי טייב:
לא, זה לא אמרתי. לא התפארתי בזה. - - - רק אמרתי שאני מתואם איתם. אם זה בכירות פה משנה אז בסדר גמור, אין לי בעיה עם זה. אני רוצה להגיד רגע כך. אנחנו הצגנו באופן עקבי ואני רוצה להסביר את זה ולנצל את העובדה שישבתי פה בשקט כדי לחדד את הנקודה הזאת.
הסברנו את העניין הזה של 12,000-10,000 חיילים. נשאלתי מספ...
שרון ניר:
12,000, הוא אומר אותו דבר. 7,000 ו-5,000.
שי טייב:
אמרתי 12,000. כן, אמרתי 12,000.
משה טור פז:
כשהוא אומר רב-פעמי הכוונה שהמכסה תגדל?
שי טייב:
אמרתי שצה"ל צריך לגדול באופן קבוע בכמות המשרתים הזאת. זה לא להחליף חיילים עכשיו באופן חד-פעמי אלא באופן קבוע ולכן המספר צריך לעלות. אני גם רוצה להתייחס למה זה יחליף ומה זה ימלא וכן הלאה, אבל לפני זה אני רוצה להגיד משהו חשוב ביותר, מבחינתי לפחות.
הפערים האלה צפויים בינואר 2027 לעלות באופן דרמטי כיוון...
שרון ניר:
זאת אומרת שאתה חווה באופן אוטומטי ירידה באופן קבוע של 5,000 אנשים? רק שנבין את זה.
שרון ניר:
לא, עזבו רגע אני רוצה להבין מה היה לפני.
שרון ניר:
בינואר 2027 אתה חווה ירידה דרמטית של 5,000 אנשים?
שי טייב:
אני חווה ירידה שהתוצאה הממוצעת שלה תהיה 5,000 אנשים בכל שנה. יהיה פה מכה ראשונה שבה נופלים אנשים.
שרון ניר:
5,000 וזה יהיה המצבות הממוצעות.
אבל צריך להגיד גם ליוסי שאתה מבין שמה ששי אומר זה לא 12,000.
דברי דובר/ת #272 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, עוד לפני 2027.
דברי דובר/ת #274 | 4 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
שי אומר לנו בשנת 2027 אנחנו ב-17.
שרון ניר:
כן, זה מה שהוא אומר, בכוחות סדיר. - - - ברור שהוא חותר לזה שניקח את אלה שתורמים ושיתרמו יותר ושמי שמשתמטים ישתמטו יותר. אני אומרת מה אנחנו צריכים. אנחנו צריכים להבין שהפער שהוא מצביע עליו הוא 17,000 אנשים. - - - אלא אם נגייס חרדים ולא נמשיך להעמיס על אלה שמשרתים שישרתו יותר.
משה טור פז:
קובי שיעור אחד בפוליטיקה. אף ראש ממשלה, לא משנה מי לא יוכל להאריך את השירות במצב הנוכחי.
שרון ניר:
אנחנו נרצה להתייחס לזה אדוני יושב-הראש.
שי טייב:
כאשר מורידים חודשיים של שירות מורידים אותם מתוך השירות המבצעי. בלי להסביר את כל החשבון המתמטי של העניין הזה, בעצם באותה נקודת זמן כל אחד משרת פחות חודשים בצבא בשירות ולכן את המצבה הממוצעת במהלך זה מוריד לפי המספרים שאמרתי פה. יש מאחורי זה כמובן חישוב מתמטי.
זה נוגע ללוחמים בוודאי כי הלוחמים, חלק ניכ...
מירי פרנקל-שור:
שי, לא חסר לך הפער כי אם אורך שירות הסדיר מתחלק בארבע, נכון? אז תמיד אחד מחליף אחד.
מירי פרנקל-שור:
ב-30 נעצר לך הפער אבל זה לא, אני רוצה להבין האם בגלל הפער הזה חסרים לך 5,000?
שי טייב:
אני אנסה להסביר את זה. רבים היו פה שותפים לדיונים של המעבר מ-36 חודשים ל-32 חודשים, למעשה, ירדה כמות מאוד גדולה של חיילים אבל קצב ההזנה נשאר אותו דבר. אחד נכנס, אחד יוצא. אחד נכנס, אחד יוצא. כאשר עוברים ל-30 חודשים, באופן אבסולוטי כל חייל משרת פחות. לכן יורדים המספרים שאמרתי כיוון שמה ששאלת אותי זו ...
משה טור פז:
שי, רק כדי להבהיר את הנתונים שלך. האם אתה כשאתה מציג את זה, התייחסתי פשוט שלא היית לכן אם אתה יכול להתייחס. זה מניח את כמות המילואים שדיברתם בפעמים הקודמות, קרי, כ-60 יום, כחודשיים לחייל מילואים קרבי בשנה, נכון? אני שואל את זה כי בעצם החוסר הוא יותר גדול. הרי חוק המילואים הקיים מאפשר לעשות תעסוקה פע...
משה טור פז:
אנחנו הארכנו בהוראת שעה לפני המלחמה פעם בשנתיים, גם זה כבר לא תקף.
משה טור פז:
ביחידות מסוימות. אנחנו כולנו ביחד מדברים על חוסר כשהנחת העבודה היא ששישית מהמילואים נמצאים - יחידות המילואים הקרביות - נמצאות ברגע נתון בתעסוקה כי אחרת חסרים לך הרבה יותר אני חישבתי עוד שש עד 12 – תלוי איך סופרים – חטיבות ברגע נתון מילואים רק כדי להחזיק את הגבולות פה ואת המשימות. נכון? אני צודק בחשב...
שי טייב:
אני אסביר. אני אחדד את זה כך. גם מה שאני אגיד תכף איך מתמלאות השורות בעקבות גיוס החרדים או הערכת השירות לא לוקח את עולם המילואים למה שהוא היה לפני המלחמה. - - - זה חשוב להגיד.
שי טייב:
לא 70 יום. - - - שנייה. זה לא מחליף את כל מה שצריך במילואים. עכשיו, כבר אני אגיד פה כספוילר. אני מבקש לא להגיד פה את הנתונים כי אלה נתונים - - -
שי טייב:
אמרתי, לא להגיד את הנתונים. - - -
לכן אני מבקש, שלא להגיד אותם פה. אני מבקש לא להתייחס לנתונים האלה פה כיוון שזה כבר יורד יותר מדי לפרטי פרטים אבל באופן עקרוני, מאחורי דבריו של חבר הכנסת טור פז יש היגיון רב. זאת אומרת גם התוספת הזאת של הלוחמים בסדיר לא ממלאת, היא לא מחליפה את כל המילואים שאנחנו מה ש...
משה טור פז:
האם יהיה נכון על נושא המספרים האלה בחישוב הזה לעשות דיון חסוי פה על חוק הגיוס?
שי טייב:
מעולה. אז אני רוצה רגע ברשותכם לחזור לעניין של 30 חודשים, כי לא אמרתי את זה כמובן כדי לחדד את גודל הפער שעוד ילך ויעמיק, אבל כדי להגיד את הדבר המשמעותי מהצד השני. העניין הזה של הארכת שירות החובה שנמצא פה בוועדת חוץ וביטחון ואני לא פוליטיקאי. כמו שאמר חבר הכנסת טור פז, יש מישהו שיכול להעביר את זה או ...
יוסי פוקס:
רק תזכירו להם מה קורה במבצעי כשיש לך את האורך של השירות.
שי טייב:
אורך השירות הזה הוא שווה ערך - - -
שי טייב:
אורך השירות הזה, הארכת השירות, יש בעצם שתי מדרגות פה. אחת, ההחזרה ל-32 והשנייה, התוספת ל-36. כמובן, הארכת השירות ל-36 פותרת את אותה ירידה שדיברתי קודם והארכת השירות ל-36 חודשים מוסיפה עוד כמעט 4,500 אנשים. מי שעושה את החשבון של מה זה 4,500 אנשים, זה סדר גודל של חטיבה פלוס. - - -
משה טור פז:
שטרן לא צריך לגייס חרדים, מה הבעיה? שטרן לא צריך לגייס חרדים. להאריך לארבע שנים ופתרנו את הבעיה, מה הבעיה?
יוסי פוקס:
אתה מציג את ה-7,000, שנייה. אם השירות יחזור למה שהוא היה כל השנים בימינו תמיד, 36 חודש, הפער הוא לא 12,000 הוא 8,000. פשוט להציג את זה מאוזן. - - -
יוסי פוקס:
רגע, שמעתי אותך גם מתבטא על זה אז תיזהר מה אתה אומר בנושא הזה. זה הייתה טעות פטאלית להוריד את זה אז מ-36 חודש ל-32.
יוסי פוקס:
כולם בוכים עליה. רגע, בוא נדבר מי היו הרמטכ"לים. אני לא רוצה להגיד פה. לכן אני אומר זו הייתה טעות ולכן כשאנחנו מנתחים מה צריך לעשות צריך למען ההגינות להניח מה רצוי ואז לראות כמה לוחמים חסרים ואני כמו שאתם יודעים, אני רק אומר תשימו את כל העובדות.
בסדר, אבל יוסי שני דברים אני אגיד לך. אחד על ה-12,000 - - -
דברי דובר/ת #318 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי תן לי להגיד לך שני דברים. אחד, כדאי שנדע. 12,000 עם ההגדרות של מי הוא חרדי ששמנו כאן זה 14,000, למה 2,000 כבר מתגייסים אצל יוסי לוי כבר גם ככה היום. לכן מדובר על 14,000 לוחמים ותומכי לחימה. בסדר? שתדע.
דברי דובר/ת #320 | 41 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
12,000 זה תוספת. בסדר? לצבא חסר 12,000. כשאנחנו עכשיו מדברים לפתור את 12,000 באמצעות מי הוא חרדי, נכנסים לתוכם גם 2,000 שכבר היום בתוך הצבא ממילא ולכן כשאתה תצטרך לספור אותם אם עמדו ביעד או לא עמדו ביעד, המספר הוא - - -
דברי דובר/ת #322 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני לא יודע אם כולם עומדים בהגדרה אבל זה לא חשוב. עזוב, תתקדם. זה לא הפער.
שנייה אחת, זה מאוד משמעותי. - - - הנה, זה המספרים. אבל עכשיו אני אגיד לך עוד דבר. אתה צודק כשאתה אומר אפשר לנרמל חזרה את ה-36.
דברי דובר/ת #324 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא לנרמל, זו הייתה טעות. צריך להודות בה.
טעות, טעות.
דברי דובר/ת #326 | 2 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, אני לא עוסק כרגע בחרדים. - - - לא, אלעזר בוא תהיה הוגן. נניח שלא הייתה סוגיה, בדיוק. שים בצד את הסוגיה של החרדים, בסדר? לא היה 7 באוקטובר. - - - שנייה רגע, שרון תני לי רגע לעזור לשיח. שרון, שנייה - - -
שרון ניר:
הילדים יפספסו לא סמסטר אחד בשנה, סמסטר כל שנה. - - - הם יגמרו תואר ראשון בשמונה שנים, לא בארבע שנים.
יוסי פוקס:
תני לי שרון לחדד משהו. נניח שלא היה 7 באוקטובר והיינו בחוק המקורי שלכם, בסדר? עזבי רגע. עדיין החישוב היה צריך להיעשות לפי מה שהיה כל השנים. לכן אי אפשר לקחת את הטעות ואז על גבי הטעות לומר כמה חיילים חסרים. אם כבר לתקן את הטעות.
יוסי פוקס:
לא, זו הייתה טעות בכל מקרה. - - - זו הייתה טעות לדעת כולם. לא היה צריך את 7 באוקטובר. - - - זה בדיוק כמו בחוק שאתה ניסחת חשבו ש-25 שנה לא יהיה 7 באוקטובר. זה מה שכתוב בחוק שניסחת. - - -
אני מוכן ללכת איתך, תראה ואני אגיד לך את ההסתייגות על ה-36 חודשים אבל אז זה הולך באותו זמן גם היו 25 ימי מילואים בשלוש שנים. למה אני אומר את זה? בגלל שעכשיו תשאל את רח"ט תומכ"א, אם אתה חוזר כמו שאתה רוצה לחזור ל-36 חודשים, תחזור גם ל-25 ימים ואז יצא שכרך בהפסדך כי תצטרך על 12,000 הרבה יותר. זה דבר אחד. - - זה דבר אחד.
הדבר השני, לגופו של העניין הזה, לתוך המספרים. כשאנחנו מדברים ואני אמרתי את זה קודם - סליחה אני מדבר לשי - על 12,000 זה לא דבר של מה בכך להגיד שכשאתה מחבר 12,000 ואתה גוזר מהם – לא משנה את ה-8,600 או כמה שאתה גוזר ביחס ל-12,000 – אתה לא יכול לגזור אותם ביחס ל-12,000. אתה צריך לגזור אותם ביחס ל-14,000 בגלל שאמרתי קודם, 2,000 מתגייסים גם היום.
דברי דובר/ת #333 | 136 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, אתה עשית כפל מבצעים אלעזר. - - - הוא אמר בין 10,000 ל-12,000, לקחת את הגבוה. אחרי שלקחת את הגבוה הנחת שכל מי שמתגייס ממילא עומד בתנאי ויהיו חרדים. בוא, אתה עושה הרבה הנחות. זה כמו שאמרתי 75% - - -
משה טור פז:
את המספר הכי חשוב פה לא כללת, זה עומס המילואים. - - -
עוד דבר אחד ששי ענה אותו בהתייחס לתשובה כבר כאילו בעבר. בציבור הכללי אם אתה רוצה 12,000 לוחמים ותומכי לחימה כמה אתה צריך להעביר בבקו"ם? כמה צריכים להתגייס?
דברי דובר/ת #336 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, אבל הוא לא צריך. אני מדבר על 7,000-6,000 לוחמים.
כן, זה מה שאני אומר.
דברי דובר/ת #338 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, וגם טכנולוגי. - - - אתה אומר בגלל שיש את הנשר.
לא רק נשר, התאמה.
דברי דובר/ת #341 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
אפילו בציונות הדתית אין לך 50% לוחמים. זה מטורף לתומכי לחימה.
התאמה. כשאתה מביא לשערי הבקו"ם אנשים, העברת אותם את שרשרת החיול, היום אתה כבר יודע את זה קודם, לא משנה. אז, פעם נגיד עברו בשרשרת החיול מתוך 100 יצאו 45 לוחמים. אתה רוצה עוד 20 תומכי לחימה, ולכן המספר שאנחנו צריכים להתייחס אליו – למה שהוא חסר לו בקצה - כמה צריכים להעמיד בשערי הבקו"ם הוא משמעותית יותר גדול. - - -
דברי דובר/ת #343 | 62 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אמשיך, אני רק רוצה לחדד שוב את הנקודה של משך השירות. אני מבין מה שנאמר פה על העניין של אתה מטיל בצד אחד ולא מביא מצד שני וכו', בוודאי. רק צריך לזכור, הצורך המבצעי של להגן על גבולות מדינת ישראל הוא מערכת של כלים שלובים ולכן מה שקורה היום, אנחנו שמנו את ההערכה הזאת להארכת השירות לפני שנתיים ימים, ...
שי טייב:
זה מיולי 2024 כאן. - - - סליחה שאני פה בענייני הוועדה, אמר יושב-הראש הקודם לא נעביר עד שלא נסגור את סוגיית החרדים ולכן - - -
מירי פרנקל-שור:
אבל שי, גם פה דברים רבים גם בוועדה וגם בדיונים פנימיים שהתקיימו בוועדה, כלומר בדיונים חסויים וגם היה פה היום יובקין שטען, גם לטענתנו שיש מאגר מלא של אנשי מילואים שלא מזומנים לצה"ל.
מירי פרנקל-שור:
יש מאגר ובסופו של דבר הפתרון שלכם הוא פשוט להעמיס על הציבור המשרת. זה לא סתם שהועדה - - - אבל זה לא סתם שזה מונח בועדה.
מטי צרפתי הרכבי:
מי שלא מזומן למילואים לפחות עשה סדיר, עשה כמה שנות מילואים ושוחרר מטעמים כאלה ואחרים.
שי טייב:
החצי הראשון של התשובה, זו התשובה שנתתי לחבר הכנסת רוטמן קודם. אין מה להשוות בין חייל מילואים לבין חייל סדיר בהקשר הזה. הדבר השני, אפשר להמשיך ולהגיד הצבא לא קורא, לא קורא, לא קורא. הדבר הקים אוגדה אחרי 41 שנים עם 25 גדודים מתפקדים שכולם נמצאים על הגרף של תעסוקות מבצעיות 2026 פלוס חטיבת השומר פלוס 16...
יעקב אשר:
כמה חיילי מילואים יש בנוח'בה, ששומרים על הנוח'בות?
יעקב אשר:
כמה שומרים על הנוח'בות? לא, במספרים. - - -
יעקב אשר:
שאלה חשובה, תני לי לדבר רגע. חוצפה.
שי טייב:
אני לא רציתי לעשות עכשיו העמקה על הנוח'בות.
יעקב אשר:
לא, לא העמקה. כמה על הנוח'בות אני שואל?
שי טייב:
הוקמו לטובת הדבר הזה 16 פלוגות, הן עושות סבבים.
יוסי פוקס:
לא, זה לא כולם על הנוכבות. זה לבא"חים באופן כללי.
יעקב אשר:
אם בשירות ביטחוני יהיה לך הרבה מגויסים שילכו לשמור ויעברו את ההכשרות המתאימות לזה זה משחרר לך חיילים קרביים - - - למילואים, לא?
יעקב אשר:
השב"ס נחשב גם לשירות ביטחוני נכון?
שי טייב:
צה"ל לא שולח חיילים לשב"ס. זה הופסק בדצמבר 2024. - - -
משה טור פז:
לא, לפני שנה הפסקנו בגלל האירוע. - - -
שי טייב:
השבוע אמרו לי, אמרו לי שקודם אתה נתת לי קריאה ראשונה. שזכיתי לקריאה ראשונה, יכול להיות? יכול להיות זה התחבר עם מישהו אחר?
בועז, שי רוצה שיהיה לפרוטוקול שאמרתי לו שהוא צודק.
דברי דובר/ת #380 | 9 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
בכוונה עמדתי על הדבר הזה וחידדתי אותו, לא רק בשביל לספר לכם על גודל הפערים אלא להגיד לכם היכן מצוי הפתרון, כזה שאני לא לחזור לאותם מיצוי של פתרונות, הטלת העומס וכן הלאה. עכשיו אני רוצה להתייחס לשתי סוגיות משמעותיות מאוד.
אחת, המספרים. כמה הם נותרים לפי המתאר של החוק המונח לפניי. עלתה פה השאלה הזאת. ...
שי טייב:
כ-45%. גם כשהצגתי בשבוע שעבר נדמה לי את כמות המתגייסים ואמרתי - - -
שי טייב:
הכול, הכול ביחד. הציבור המתגייס. גם כשהצגתי בשבוע שעבר את הנתונים אמרתי שהגענו לכ-2,800 ואמרתי שעיקר העלייה בתומכ"א ובשנה הזו שהייתה השנה הכי טובה בארבע-חמש שנים האחרונות בגיוס חרדים, בלחימה אנחנו נמצאים פחות או יותר באותם מספרים, באותו מקום. זאת אומרת זה מאוד מורכב להגיע ל-35%. אפשר להסביר למה מבח...
שי טייב:
רגע, תנו לי. אמרתי עכשיו. זה מאוד מורכב להגיע ל-35%. אם אני לוקח את אותם נניח בשתי שנות גיוס סדר גודל בשביל החשבון הפשוט 10,000 אנשים, אני מניח שחלק כמו שאמר שטרן ממילא היו מתגייסים והם באים ליחידות הכלליות, סדר גודל של 2,200 או משהו כזה ועכשיו נשאר עם 8,000 ומשהו ומתוכם 35% צריכים לבוא ללחימה – שו...
שי טייב:
אני אומר את הדברים בהיר ככל שאני יכול. עכשיו אני רוצה רגע להתייחס לסוגיית ה"איך", כן, לסוגיית המספרים. זאת אומרת כדי לעמוד באותם 35% שאמרתי קודם שהוא גם יעד מאתגר ועדיין צריך יותר מהדבר הזה, אנחנו צריכים לראות שהאנשים שמגיעים הם אנשים שמתאימים להשתבץ בתור לוחמים, אחרת תהיה לנו בעיה לעשות את הדבר הזה...
משה טור פז:
כלומר בשביל 7,500 לוחמים אתה בעצם אומר אני צריך, אני מחשב 1:3 אני צריך 22,500.
אני כבר אומר את זה חודשיים שזה המספרים האמיתיים.
דברי דובר/ת #393 | 9 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
כשאנחנו מודדים את היעדים זו צריכה להיות ההשוואה שלנו נכון?
שי טייב:
רגע, חבר הכנסת טור פז אני רוצה להתייחס. - - - אם אומרים 35% לוחמים, נספור רק 35%, אין יחס המרה. אין יחס המרה כי צריך להבין, רק הוא ייספר.
משה טור פז:
אבל אתה אומר שאין לך, הבנתי. אתה רוצה שהחוק יגיד לוחמים?
שי טייב:
אני לא אמרתי. - - - כשהחוק יגיד 35% לוחמים בדיוק על הקצה, זה יגרום לזה שהמשבץ יגיד תשמע גם אם יש לי עכשיו מישהו שמתאים להיות נהג או מישהו שמתאים להיות סייבריסט, לא אתה הולך רק להיות לוחם כי אני חייב קודם כל. כי אחרת יבואו הצד ששולח את האנשים ויגיד לא הבנתי למה שלחת אותו להיות במודיעין, אני צריך שהוא...
שי טייב:
בדיוק. האופציה השנייה היא להגיד תשמעו אנחנו צריכים להבטיח אחוז מסוים של אנשים שהם כשירים להיות לוחמים. יש ביטוי בצבא שנקרא מדרג 90, זה אדם שיש לו גם את פרופיל ואין לו מגבלות ת"ש כדי לשרת כלוחם. אם נניח אני רוצה להגיע ל-35% לוחמים אז אני מניח אם אני רוצה ללכת לפי המדרגים ש-50% מהאנשים צריכים להיות כש...
גם אז תעמוד ב-35%.
דברי דובר/ת #402 | 4 מילים
◂ 125 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
הכול זה כדי לעמוד ב-35%. - - - הכול זה בשביל לעמוד ביעד המאוד מאוד מורכב הזה. זה אומר שההערכה שלנו היא שאני אצטרך מתחת לגיל 21 לעמוד על כ-50% מהמתגייסים ומתחת לגיל 23 לעמוד על כ-75% מהמתגייסים. זה המספרים כדי להגיע. בכל מקרה צריך מנגנון שעושה את זה. אחרת יכולים להגיע 8,160 אנשים אחרי שהם מה שנקרא ...
שי טייב:
כמה התגייסו ללחימה במסלול חרדים? 25%.
שי טייב:
לא הגעתי, אמרתי זה יעד מאתגר מאוד.
יעקב אשר:
השאלה אם זה יעד, בייחוד כשאתה מסתכל על ציבור כללי שמחונך על פי זה מיום היוולדו וכו' אתה מגיע ל-45%.
יעקב אשר:
השאלה אם מישהו לא שם בכוונה משהו גבוה ואתה אומר שאחרים זה לא אנשים שיבואו וימיינו אורז. - - - אמרת שיש כאלה שחיוניים מאוד לצבא בדברים אחרים. יכול להיות שהמספרים הם נמוכים מדי.
שי טייב:
איך שמתנהג הגיוס כרגע – כך אני מזהה את זה מלראות את הנתונים – אנשים שבאו יותר והתגייסו יותר זה אנשים שכבר הגיעו לגילים שהשירות כתומך לחימה, המשפחה, הפרנסה היא סדר העדיפויות – גם בגלל זה הם יצאו החוצה – כי זה מתחיל להשפיע ולכן זה מטה את הכף לכיוון תומכי הלחימה. תראה, אם המספר 25% הוא המספר – כי אתה...
שי טייב:
לא הצלחתי לגדול בלחימה באופן משמעותי כיוון שתומך הלחימה - - -
שי טייב:
לא, חבר'ה. גדלנו ממוצע של 1,600 ל-2,800. זה לא לא-משמעותי, זה 70% גידול.
היו"ר ינון אזולאי:
אבל אם אני מסתכל, לא. שי, אני מתכוון שאם אתה מסתכל על היעדים ששמים אז ודאי שהיעדים - - - שנייה רגע, אז ודאי שאם אתה מחוקק את החוק ואתה מביא את היעדים האלה זה ודאי יותר טוב לך מאשר המצב עכשיו.
שרון ניר:
לא, אדוני אני חייבת להגיד שאני מבינה בדיוק הפוך. אני אגיד לך למה אני מבינה בדיוק הפוך. כי הוא אומר לך כזה דבר. הוא הסביר את זה ממש פשוט. הוא לקח עכשיו - - -
שרון ניר:
אדוני יושב-הראש הוא לקח עכשיו דלי מים קרים ואמר לך קחו את החוק הזה אתם לא בכיוון. למה?
שרון ניר:
אני אגיד לך למה אני מבינה את זה.
שרון ניר:
אלא אם אתה הולך ופותר את הכול באמצעות ציבורים אחרים שאני כבר לא יודעת כמה אפשר להעמיס עליהם.
שרון ניר:
הוא אומר לך דבר כזה. תעצור אותי איפה שאני טועה, בסדר? אתה הסברת הסבר מקצועי, הקשבתי לך רוב קשב. אנחנו כולנו מבינים שכרגע חסרים בצה"ל 12,000 אנשים, 7,000 לוחמים ו-5,000 תומכי לחימה. עכשיו, נכון לפני שנה, וברגע זה. זה מה שחסר בצה"ל, בסדר? עכשיו אנחנו שמים פה יעדים, לא אני רק אומרת שמה שהוא אומר פה אפש...
שרון ניר:
ולעבוד שוב שוב שוב.
(היו"ר – ח"כ בועז ביסמוט 18:50)
שרון ניר:
אז רגע אדוני, הוא נתן לי את רשות הדיבור.
שרון ניר:
אני חושבת שהחוק הזה לחלוטין לא מתכתב עם צורכי צה"ל. כי יושב פה עכשיו נציג צה"ל הבכיר ואומר לנו דבר כזה. הווקטור של חסרים לצה"ל 12,000, מתוכם 7,000 לוחמים עדיין קיים. היעדים שאתם שמים כאן בשנה הראשונה שמדברים על 8,400 ובהתייחסות לשנה 5,500, הוא יודע להוציא מ-5,500 במקסימום 25% לוחמים. זאת אומרת איך ש...
שרון ניר:
דקה, אני רוצה להמשיך את הקו שלי.
ינון אזולאי:
אבל מה זה קו שלך? שהוא לא נכון? אבל את שואלת, רגע, הוא יענה לך. - - -
שרון ניר:
ואם אל מול 7,000 יש בקושי כמה מאות, אין פה שום פתרון ושום התכתבות עם צורכי צה"ל, מה שאני צועקת כל הזמן.
שרון ניר:
הכי קל להגיד שאני אומרת את אותו דבר אבל לא להתייחס לגופו של עניין אדוני יושב-הראש בועז ביסמוט, כדאי שתתייחס לגופו של עניין. כי אם חסרים לנו כל כך הרבה אנשים וב-2027 יהיו חסרים לנו 17,000 שמתוכם כמה לוחמים?
יעקב אשר:
הכול יבוא לך תוך יומיים מהחוק שלך.
שרון ניר:
לא, אז מאיפה זה יבוא? חבר הכנסת יעקב אשר מציע להטיל יותר על מילואימניקים, להטיל יותר על לחפש בציבור הכללי יותר לוחמים. כבר 4,500 לוחמים. על מי אתם רוצים להעמיס עוד את העומס הזה? - - -
שי טייב:
שני דברים קצרים ברשותכם. קודם כול אני רוצה להעיר רגע. - - - אמרתי את המספר 25%. צריך להגיד שאנחנו את ה-25% האלה - - -
שרון ניר:
בסדר, אין בעיה. אני יודעת שקשה מאוד לשמוע את מה שאני אומרת עכשיו.
שי טייב:
גם השיעור הזה וגם העלייה שדיברתי עליה קודם, צריך להגיד היא נעשתה בחיכוך גדול מאוד ולכן אנחנו שמנו את היעד 35% כיעד שאנחנו סבורים שאפשר לעמוד בו. אמרתי, הוא מאתגר מאוד אבל אפשר לעמוד בו. דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו ולא הייתי פה אבל אני חושב שהוא דבר חשוב מאוד-מאוד והוא קשור כל הזמן.
מאיר פרוש:
היה פה מישהו בבוקר אחד יודקין שדיבר על עשרות אלפים.
שי טייב:
דיברו, התייחסתי לזה חבר הכנסת פרוש. התייחסתי למילואימניקים, התייחסתי. הבנתי שהוא התייחס למילואימניקים, התייחסתי לזה קודם. גם זה נושא שטופל ומדובר בוועדה כבר שנתיים והסברתי מה צה"ל עשה בתחום המילואים בשנתיים האחרונות. משפט אחרון ברשותך, לגבי העניין של מי הוא השנתון החרדי.
שוב, חבר הכנסת ביסמוט לעניין...
שרון ניר:
רגע, לא התייחסת להיקף הלוחמות.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, רגע, יש פה גברת. סליחה, יש פה גברת, אני הבטחתי לה, מהחברה האזרחית. מי זאת הגברת שמחכה פה הרבה זמן? מי זאת? ניצה פרקש נמצאת? את ביקשת לדבר. בבקשה, גברתי - - -
ניצה פרקש:
טוב, קודם כול כל הכבוד על האווירה. אני מבינה שבערב יותר כיף פה מאשר בבוקר. - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מאוד מאמין בלא להסכים בנועם. לא חייבים לריב כל הזמן. זה כולם פה אותו דבר. כולם פה אוהבים את הצבא וכולם פה אוהבים את התורה. איך זה?
ניצה פרקש:
נכון, נכון מעולה. אני נגד לריב אבל אני בעד כובד ראש מאוד מאוד גדול במה שדנים פה.
ניצה פרקש:
גם אני, תאמין לי אני על זה רוב היום.
אני רוצה להתייחס לסוגיה שדיברו עליה קודם לגבי התל-אביביים שמתגייסים, לא מתגייסים, המספרים. אין אף חוק במדינת ישראל שאומר שאם אתה תל-אביבי אתה לא צריך להתגייס. יש אנשים שעושים מעשים לא ראויים ולא מתגייסים או מוציאים פטורים שלא על פי חוק או שכן על פי חוק וצריך לתקן...
ניצה פרקש:
לא, זה לא עניין חוקי. היועמ"שית לא צריכה, אין פה צורך של התערבות היועמש"ית בזה שיש אנשים שהם פושעים. בפושעים מטפלים, יש לזה חוק ועושים את זה. כאן אנחנו יושבים ודנים בהצעת חוק שאומרת שאם נולדת לאימא מסוימת, ביי. משוחרר. אנחנו לא צריכים אותך. אתה לא תבוא, השכן שלך יבוא במקומך וזה מספיק לנו. ולכן אני ח...
יוסי פוקס:
לא, הוא פשוט אמר עובדות. הוא אמר שקצב ההתקדמות זה לא 100% ממה שצה"ל - - -
ינון אזולאי:
מה שהיא אומרת פה שזה לא מובן פה, שי אולי תיתן לנו הערכה שבמידה והחוק לא יחוקק כמה כן תצליח להביא ללוחמה? כמה תצליח בכלל לגייס בשנים הקרובות?
ינון אזולאי:
ויכול להיות שתגיד לי שהחוק יביא לך יותר. אני לא יודע.
ניצה פרקש:
חבר הכנסת ינון אזולאי. יש עלייה וזה תלוי בזה שמדינת ישראל פעם אחת ולתמיד תגיד לאזרחיה - - -
ינון אזולאי:
אין בעיה, היית באמצע דיבור. אני מותר לי לשאול ביניים את שי.
ניצה פרקש:
נכון, אתה יכול. כרגע ההצעה פה אומרת שמדינת ישראל אומרת אין צורך לבוא. זה מה שקורה פה כרגע.
ניצה פרקש:
זו דעתי, אני יכולה להגיד רק את דעתי. את דעתך אתה תגיד. זה מה שיש לי, רק את דעתי והיא נחשבת רק לדעתי. אבל בעצם הטענה היא שעד עכשיו ממשלת ישראל לא אומרת לאזרחיה כולם אני מבקשת שתבואו. אנחנו מחוקקים פה שאומר תבואו אבל אולי אבל חלק אבל כך.
ניצה פרקש:
ברור שלשיטתי. בסדר, כך אני מבינה את החוק. אני לא שומעת פה דרך אחרת להבין את החוק כי כל הזמן דנים פה במספרים שהם קצת אחיזת עיניים כי המספרים האלה לא יבואו. על פי המנגנונים שנמצאים בחוק הזה לא יהיו לנו לוחמים, את מי שאנחנו צריכים. יבואו 8,160 בשנה וחצי הראשונות ואולי אף אחד מהם לא יהיה לוחם. זה מה ש...
ניצה פרקש:
אולי, אולי לא. - - - רגע, ואני מציעה שפעם אחת מדינת ישראל תגיד אני זקוקה לשותפות שלכם, אני זקוקה ללוחמים ואתם צריכים לבוא ואם לא תבואו יש לזה איזשהו מחיר. כיום בחור חרדי כשהוא בא יש לזה מחיר.
אנחנו מאפשרים לקהילה החרדית ולהנהגה שלה לגבות מחיר יקר מאוד מבחור חרדי שמתגייס לנצח יהודה או שמתגייס לחשמונא...
יצחק דויטש:
תודה רבה כבוד יושב-הראש. שמי יצחק דויטש. ב-15 השנים האחרונות אני מלווה צעירים חרדים במסלולים החרדיים וכיום מנהל מערך הליווי בעמותת נצח יהודה. מערך הליווי פועל בשיתוף פעולה תחת משרד הביטחון. שיתוף הפעולה והאמון שלנו עם צה"ל, נציגי צה"ל שיושבים פה – שי טייב, אביגדור דיקשטיין – הוא פורה וזה באמת מה שעו...
יצחק דויטש:
אני לא חושב. גם בכלא כשביקרתי אותם לא ראיתי אותם עוזרים. השטח שמדבר בפועל ואני נמצא שם 15 שנים בשעות הקטנות של הלילה, ימים שלמים. בהתחלה בחיל האוויר בהתנדבות שבע שנים ואחר כך כרכז ליווי בפלוגת תומר. ליוויתי את פלוגת תומר יום-יום, שעה-שעה ואני חי את השטח. האמון שיש או שאמור להיות קיים בין הציבור החרד...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. דיברת על תקופה קשה על לחימה. מילואימניק פה, אתה כועס עליי. השם עוד פעם?
היו"ר בועז ביסמוט:
שחר, סליחה אני מתנצל. שחר, מרוב שמות. בבקשה שחר. אבל אם אפשר קצת בקצרה.
שחר ורון:
אני רק רוצה לגעת בנקודה קטנה שנאמרה פה עכשיו ואז להגיד את מה שרציתי להגיד.
שחר ורון:
אחת, זה נכון שבסוף גם אווירה יוצרת רצון להתגייס אבל זה צריך לבוא משני הכיוונים ודיברנו על זה שבוע שעבר אתה ואני פה בוועדה. ברור שגם הצבא וגם החברה בצבא וגם המפקדים צריכים לתמוך ולרצות ולהגיד ולתת את כל המסגרת והתנאים אבל אני לא רואה, באמת ועכשיו ינון, חבר הכנסת ינון אזולאי נגע פה ברב אחד שאמר בחצי ...
יוסי פוקס:
דווקא במטווחים אנחנו לא אומרים, אנחנו גם קצינים פה אבל בסדר.
שחר ורון:
אז מה, כמה היית רוצה שאני אפגע?
יוסי פוקס:
לא משנה. נותנים משהו ריאלי אבל לא משנה.
משה טור פז:
100 מ-100 אבל אתה יודע שגם במטווח אתה צריך לעמוד בטווח מינימלי. - - -
שחר ורון:
אני ממש מסיים בקצרה, אני חושב ונראה לי שכולנו נסכים שכשרוצים לחנך ואתם פה על תקן המחנכים, יו"ר הועדה אני אשמח.
שחר ורון:
אני רק אומר שאם אתם פה על תקן המפקדים ובסוף אתם המפקדים פה כי מה שאתם תוציאו פה הוא "ראה וקדש" לאוכלוסייה הכללית במדינת ישראל, זה צריך להיות כמו שאתם רוצים שהמ"פ מחר בשטח שהולך להטוויח את החיילים וכמו שהוא הולך לתת פקודה לחיילים שלו לצאת לקרב, אתה רוצה שהם יעשו את המקסימום. את המקסימום ולא את המינימ...
היו"ר בועז ביסמוט:
הדברים ברורים. - - - תודה. אנחנו נצא בקרוב להפסקה. - - - שנייה אחת ינון. יש פה מישהו מחברי הכנסת שלא התייחס לסעיף יד? - - - התייחסתם כולכם. אבל רגע, אתה ביקשת להתייחס. שנייה מירב, שנייה. ביקשת לדבר, לפני שאני יוצא להפסקה ונעבור לסעיף טו.
ינון אזולאי:
שאלה לשי. רק אני רוצה להבהיר ושאלתי אותך קודם. כרגע במצב של היעדר חוק אתה יודע לתת לי הערכה כמה בשנים הקרובות יגויסו או שאתה אומר לי שאתה חושב שבחוק, אם יהיה חוק, אתה חושב שכך נוכל להביא יותר מאשר בהיעדר חוק?
שי טייב:
אני לא חושב שזו שאלה אליי. אני לא רוצה להתייחס לזה.
שי טייב:
כי אני לא חושב שזו שאלה אליי ואתה מכניס אותי לשדה שאני לא רוצה להיות בו.
שי טייב:
במצב הנוכחי אמרתי את העובדות לאשורן. המספרים נשארו אותו דבר. זה מה שאמרתי, על הלחימה אני מדבר. על המספרים הכלליים הם עלו באופן משמעותי.
שי טייב:
רגע, אם אני כבר עם מיקרופון פתוח אז אני אגיב לשאלה של חבר הכנסת פרוש. וזה גם קשור לשאלה של חבר הכנסת שטרן. מתוך הנשר משירות, 31% הם בין אפס לשלושה חודשים ועוד 14% בין שלושה לשישה חודשים. זאת אומרת עיקר הנשר קורה בהתחלה צריך להגיד. זהו.
דוד פנדל:
אני רוצה לשבח את יושב-הראש שנותן כבוד לתורה.
דוד פנדל:
רציתי לשבח אותך שאתה נותן כבוד לתורה. אני באתי גם לתת כבוד ללומדי התורה. זה מפעל אדיר שכציוני דתי מעורר בי אהבה כה רבה. אני אוהב תורה. אני אוהב יהודים, ודאי שאני אוהב יהודים שאוהבים תורה. אז באהבה רבה, בכבוד רב וזה הבסיס ולכן אתה תצליח.
דוד פנדל:
דבר שני, הצבא לא מוכן. הצבא לא מוכן, אני אומר את זה באחריות מתוך ליווי של אלפי תלמידים, יש לי שני בנים בן מפקדים בגולני, עוד בן בגולני, עוד בן בגבעתי, חתן בגבעתי ועוד ועוד ועוד. הצבא לא מוכן. אפילו סרטון בטיחות הם לא יודעים לאפשר שהילדים שלנו יכולים לראות את זה. תכינו, תכינו, אני אומר את זה לשי מכוב...
אתה עדיין רוצה שאני אישאר פה?
דברי דובר/ת #528 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דוד פנדל:
בסדר, אני לא אגמור את המשפט אבל בואו נעשה משהו. בשדרות אני רוצה להקים ישיבת הסדר חרדית. בואו נקים את זה קודם.
לך על זה. - - -
דברי דובר/ת #530 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דוד פנדל:
חשוב לי להתייצב כראש ישיבת הסדר שמדבר עם הרבה תלמידים ולא מגיע לי לקבל מוסר ממילואימניקים כי קיבלנו. אנחנו מלווים המון מילואימניקים, גם מלווים משפחות חללים והם גם מחזקים אותנו. אנחנו רוצים תורה.
אבל אני בא גם לשבח את מפלגת הציונות הדתית וזה לא משהו פוליטי שלמרות שקברנו לא עלינו כל כך הרבה אנשים, בכל...
משפט קצר.
דברי דובר/ת #534 | 2 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, לא, אני רוצה להמשיך. - - - שנייה, אני רוצה להמשיך. מירב כהן ואנחנו נצא להפסקה.
שי טייב:
אני רוצה להגיד לרב פנדל שבאמת אני מאוד מעריך אותו ואנחנו מדברים הרבה וכן הלאה, אני לא מקבל את האמירה שלך הצבא לא מוכן. הצגתי פה רק לפני רגע מה ההתפתחות למול היעדים ששמו פה ודיברתי על שני גדודים בחטיבת החשמונאים ואני אומר לך לא היה כדבר הזה כמו חטיבת החשמונאים. לא ראיתי עוד אחד שמצא בה רבב ויש שם תהל...
שחר ורון:
גם מה זה אוכלי נבלות? מה זה אוכלי נבלות אני לא מצליח להבין את המילים האלה.
שי טייב:
אני לא מתייחס לזה. אני מתייחס למוכנות של הצבא ואני מבקש להתייחס.
שחר ורון:
מה זה המילים האלה? יש בעיה עם אנשים שהלכו לקרב והם אוכלי נבלות והם מתו בשבילנו? בואו, מה זה המילים האלה? תשמרו לפחות על כבוד מינימלי בשבילנו. זה שאני לא דתי לא הופך אותי לפחות טוב.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, אני עוצר. אני עוצר את שניכם. שניכם, קודם כל שחר לא לכעוס. שניכם, שניכם בדיוק מייצגים את כל מה שאני במדינה הזו אוהב. זה אתה מילואימניק לובש מדים, אני כזה מה לעשות? כל אחד מכם אני רואה את הבת שלי ואת אבא שלי ואותי ואת אחותי ולגבי כבוד הרב, מה לעשות? אני כל יום שבת במוסף כשהקטנצ'יק שלי מתחת לטלית ...
שרון ניר:
לא, אבל רצינו לשאול את רח"ט תומכ"א עוד שאלה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אמרתי, שאלתם. בבקשה מירב כהן. - - - די, קודם מירב כהן ביקשה להתייחס. מירב כהן לא התייחסה לסעיף.
אני מכבד כל חבר כנסת כאן, קואליציה או אופוזיציה. מירב כהן תזכה לכבוד הראוי לה כמו כל חבר כנסת אחר בבית הזה. מירב כהן זכות הדיבור שלך. בבקשה.
מירב כהן:
אז אני מתייחסת לנתונים שאמר פה שי טייב.
אמרת היום שאתה יודע להוציא מהצעירים החרדים שמתייצבים בבקו"ם 25% לוחמים, נכון?
שי טייב:
לא אמרתי שאני יכול, אמרתי שזה מה שבשנה האחרונה.
שי טייב:
ואנחנו שמנו יעד 35%, הוא יעד מאתגר.
מירב כהן:
זאת אומרת אם אנחנו רוצים להגיע ל-7,000 לוחמים אנחנו צריכים לפי הסטטיסטיקה הקיימת היום 25% אנחנו צריכים 28,000 חיילים שמתייצבים בבקו"ם ואם אנחנו רוצים לפי הסטטיסטיקה היותר טובה של 35% אנחנו צריכים 20,000 חיילים חרדים שמתייצבים בבקו"ם.
מירב כהן:
עכשיו מירי אני מתחברת לחוות הדעת שלך שמדברת על מכלול וחלק מהמכלול זה הולכים על יעדים ולא על מכסות, אין שוויון מלא אבל זה מתחבר לצורכי הצבא. הנה צורכי הצבא. צורכי הצבא מדברים על זה שגם אם אנחנו נגיע לסטטיסטיקה היותר טובה מהמצב הקיים ונגיע למצב של 35% שהופכים להיות לוחמים זה אומר שאנחנו צריכים 20,000 ...
שרון ניר:
בשנה האחרונה. 7,000 לוחמים עכשיו.
מירב כהן:
עכשיו אני צריכה את הלוחמים נכון? במודל הקיים אנחנו מדברים בשנה החמישית על 8,500. - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל רק לגבי האמירה הזו. כלומר השאלה אם באמת אפשר לבוא בהנחה ולומר 20,000 הם מבני הקהילה החרדית והאם אי אפשר למצות עוד.
שרון ניר:
אבל הוא אמר לך שאין מה למצות. למצות זה הארכה ל-36 או למצות זה להעמיס עוד על אנשי מילואים. - - - כן, 7,000 לוחמים אל מול 20,000.
יוסי פוקס:
אני מציע באמת לזמן שוב את ראש אכ"א כי הוא היה פה באמת כמעט שנה חלפה. סתם זה כדאי להתעדכן.
יוסי פוקס:
ואגב זה מבלי לפגוע בעבודה שעושים פה האנשים האלה.
וגם ראש הממשלה גם, יוסי יש לך קשרים איתו.
דברי דובר/ת #562 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
הוא אמר שתי הערות מעניינות פה. קודם כל, הוא אמר לא לזלזל ב-10,000. אז דיברנו על שנתיים 4,800 ו-5,760. לא לזלזל ב-10,000 בשנתיים כשאנחנו בממוצע שנים של 1,800. הוא אומר את זה. מה שיותר מעניין שהוא אומר - - -
איך אנחנו ב-1,800 בממוצע?
דברי דובר/ת #564 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, 1,800 בממוצע בשנה. הוא אומר אל תקבלו כמובן מאליו - - -
יוסי פוקס:
אל תקבלו כמובן מאליו 10,000 בשנתיים זה הרבה. מעבר לכך הוא אומר, אני רוצה לחברים היקרים שיושבים פה ושומעים הרבה סקירות. לא הכול ייבנה רק מהחרדים כי אתם מנסים לשים את המספרים רק משם. יש לנו עולמות נוספים שאנחנו עמלים בהם יום-יום. אני חושב שהם עלו פה בוועדות. הוא לא מדבר רק על 36 חודש, הוא אומר כולל מ...
אבל מיצו את זה כבר יוסי.
דברי דובר/ת #568 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הוא אמר לך, הקימו אוגדה.
דברי דובר/ת #572 | 5 מילים
◂ 89 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
מיכה
תן לי הנחת עבודה. אז תן לי הנחת עבודה כמה מהציבור החרדי וכמה מהחילוני. איזושהי הנחה. אנחנו לא בכיוון.
יוסי פוקס:
אני רוצה לענות לשרון. שלחתי לך מסרון אגב של הבנים שלנו, תראי.
יוסי פוקס:
אני אומר מהכול. מירב אני לא אפריע לך, משפט. רק רציתי בניסיון לסגור את מה שאמר רח"ט תומכ"א הנה אתם אומרים זה לא עומד בצורכי צה"ל. מה שאני מנסה לומר, יש לצה"ל צרכים והוא יכול למלא אותם מכמה וכמה מוקדים. רגע, אחד. ושתיים אני אומר אין צל של ספק וגם אם רח"ט תומכ"א לא רוצה לענות על זה ואני מכבד אותו לגמרי...
מירב כהן:
אז רגע, אני רוצה שנייה להשלים. סליחה.
יוסי פוקס:
הוא אומר נכון ינון, אתה הרי לא אמרת את הנתונים. אמרת כהערכה מה שיקרה בשנים הקרובות. למה אתה לא יכול להעריך מה שיקרה בשנים הקרובות אם לא?
מירב כהן:
סליחה אמרת שאתה לא מפריע ואתה מפריע.
היו"ר בועז ביסמוט:
יוסי, מירב בזכות דיבור, לא להפריע. מירב בזכות דיבור. די. מירב בבקשה.
מירב כהן:
אני יורדת למספרים כי הם בסוף חלק מהצרכים של הצבא והם אלו שאמורים להראות שאף שאין פה שוויון, אנחנו באיזונים מסוימים. אנחנו צריכים 7,000 לוחמים. בשביל 7,000 לוחמים לפי הסטטיסטיקה הקיימת היום אני צריכה 28,000 מתגייסים. זה בחרדים. נניח אתם רוצים, לא כולם יבואו מהחרדים, אז תנו הנחת עבודה. נגיד חצי, אז נג...
יוסי פוקס:
מירב, במתמטיקה גם אם עשית חמש יחידות יש פה, עשית פה סלט טורקי. - - - לא, זה לא 75%. זה 95 אחוז. לא, אחד-אחד. - - -
מירב כהן:
אני רוצה לפרוט ואני פורטת לך אחד-אחד את החישוב שלי. - - - אבל סנקציות הן במוסדי נכון?
יוסי פוקס:
רק הסנקציות שפוגשות את הפרט הן אפקטיביות. שם זה 95%. אז תמחקי 75.
מירב כהן:
מה שמשנה ומה שכואב זה הכסף לישיבות וכולם יודעים את זה. הכסף לישיבות ייפגע אם תהיה עמידה של פחות מ-75%. אם אני לוקחת, בואו נעשה ככה. אם אני לוקחת את היעד של שנה וחצי ושמה אותו על שנה זה 5,440. תחשבו רק 75 מזה.
מירב כהן:
תורידו 10% אחוזים ותגיעו ל-3,536.
ינון אזולאי:
למה לחשב 75%? - - - היא לא צודקת, זה 75% מהסנקציה המוסדית שלא מקבלים כלום.
מירב כהן:
זה 700 יותר חיילים ממה שיש היום ולא דיברתי על כמה מתוכם יהיו לוחמים.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, לא ביחד. לא ביחד. רגע, מירי. אני רוצה להבין. אני רוצה להבין, מירי בואי תסבירי לי. שנייה. שנייה. רגע.
ינון אזולאי:
שהן נשללות לגמרי אבל יש גם בזה הדרגה. לא, אבל תתחילו. אבל זה לא נכון.
היו"ר בועז ביסמוט:
באמת, רגע, רגע. בבקשה מירי תמשיכי. יעקב אשר אני רוצה לשמוע את מירי, אחרי זה אתם תגיבו אם תרצו. בבקשה.
מירי פרנקל-שור:
אי-עמידה ב-75% מהיעד שוללת לחלוטין את תקציב הישיבות. כאשר ביעדים היא מעבר ל-75% הסנקציה - - -
יוסי פוקס:
אבל האישי זה מה שהם אמרו פה כל דיון.
מירי פרנקל-שור:
עכשיו דיברתי על הסנקציה המוסדית. כאשר אנחנו עוברים לסנקציה האישית ואי-מתן הטבות, אי-עמידה ביעדים של 75% שוללת את הסנקציות האישיות.
מירב כהן:
האישיות לא קיימות. חו"ל ורישיון עד גיל 20 וכמה?
שרון ניר:
אז תורידו את זה, מה הבעיה? - - - הרי הסנקציות האלה באמת לא רלוונטיות, הסנקציות האישיות - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. יהיה לנו לדבר על הסנקציות מייד בסעיף הבא. הפסקה עד השעה, עד 20:10. תודה רבה.
מטי צרפתי הרכבי:
אנחנו עכשיו דנים בסנקציות של הציר המוסדי, לא על הפרטי. אי אפשר להגדיר ביעדים את השירות האזרחי-הביטחוני כי זה מוריד את העמידה ברף. במקום 75% למשל זה יהיה 67%. זה לא שירות סדיר ולכן חייבים לגרוע את זה. ושוב, גם היעדים האלה לא לוקחים בחשבון את צורכי הצבא.
דווקא המילים של רח"ט תומכ"א חידדו ואנחנו אומרי...
ינון אזולאי:
ממש לא, זה 67%. אתם חוזרים על הטעות הזאת פעם אחר פעם. 75% סך הכול זה שלילה מוחלטת. מעל זה או יותר נכון מתחת לזה יש שלילה של כפל. זה חשוב להגיד את זה. כלומר מחמש האחוזים השניים זה מתחיל כבר שלילה בכפל.
מטי צרפתי הרכבי:
בשנה הראשונה מאחר והחוק הזה הוא כזה שנוי במחלוקת ואם רוצים לחזק אולי את אמון הציבור בחוק אז בשנה הראשונה זה לא צריך להיות כל כך נמוך. זה צריך להיות יותר גבוה. אני שואלת מתי בפועל תתרחש הסנקציה הכספית הראשונה כי לפי הבנתי זה לא יתרחש באותה שנה, ייקח לזה.
מטי צרפתי הרכבי:
שזה הכסף הגדול, בינואר 2028 זה נראה לי בעצם כשנה וחצי אחרי כניסת החוק לתוקף.
ינון אזולאי:
ואם ביולי לצורך העניין – ביולי 2027 – בעצם ייווכח שלא עמדו ביעדים אז מתי יופסק התקצוב?
ינון אזולאי:
אז הוכח כבר שאפשר גם לעשות את זה באמצע שנה. - - -
עמוס צייאדה:
התמיכה משולמת לפי שנת תקציב ובאמת נכון להפעיל את ההפחתות או את כל מה שרוצים להפעיל בשנת התקציב שבין ינואר לדצמבר. התקופה שמיולי עד דצמבר היא תקופה שתידרש להיערכות.
מטי צרפתי הרכבי:
מדובר על ינואר 2028 ואני חייבת לומר משהו ואני מאוד נזהרת. אני מאוד נזהרת אדוני יושב הראש ואני משתדלת תמיד שהשיח יהיה מאוד ענייני ובאמת לא נכנסת לשיקולים פוליטיים אבל בשנת בחירות כשאנחנו יודעים איזה לחצים מושקעים או נטענים על הרכב הקואליציה מצד הסיעות החרדיות, העובדה שהסנקציות מתחילות בעצם בעוד שנתיי...
מטי צרפתי הרכבי:
את מבינה את הטיעון שלי? הטיעון שלי אני אומרת את זה בזהירות אבל זה שנה רגישה. - - -
מאיר פרוש:
ואם התשובות לא יהיו ברורות? מה נעשה אז?
ינון אזולאי:
אנחנו באמצע שלישון. אנחנו יודעים שאי אפשר, זה מה שיוצא. אין לך משהו אחר.
מירי פרנקל-שור:
למה? אני יכולה. צריך לשמוע את רח"ט תומכ"א. אם אפשר יעד באמצע במקום שנה וחצי.
שי טייב:
צריך לשנות את שיטת הספירה, נתחיל בזה עוד פעם. בלי לשנות את שיטת הספירה, בלי לדעת בכל נקודת זמן מי היה הבן אדם שהתגייס ולא בדיעבד של העברת נתונים אי אפשר לקיים מודל שונה. גם היעד ששמים פה לסיים ב-30 ביוני ולתת דיווח על הספירה תוך חודש אחד שכתוב אם אני זוכר, עד 1 באוגוסט אני אומר לכם הוא כמעט בלתי אפש...
שי טייב:
הצעתי את זה כבר בסעיפים הקודמים. - - - מתחילים את השנתון כשיודעים מי האנשים, יודעים מי בבריכה.
ינון אזולאי:
אבל אי אפשר כי זה אתה עוד פעם, דיברנו על זה בבוקר כשלא היית. זה מכסה.
ינון אזולאי:
בטח שזה קשור. כשאתה רוצה אחוזים בגילאים מסוימים אתה בעצם אומר אני רוצה.
ינון אזולאי:
בוודאי. כי אתה אומר אני רוצה 30% לגילי 18, לזה אתה מתכוון נכון?
שי טייב:
לא, לא, זה לא מה שאמרתי. אני אסביר. ילידי 2007 הגיעו לגיל 18, יודעים מי מהם נחשבים חרדים על פי משרד החינוך, על פי הקווים שתקבעו בחוק בזה.
שי טייב:
בדיעבד אני רוצה את זה, כן. אני רוצה את זה על כל השנתון ואז אני אוכל לדווח לכם.
מטי צרפתי הרכבי:
ואז יהיה אפשר לקצר לוחות הזמנים. לוחות זמנים של עוד שנתיים במעלה הזמן הוא לא הוגן ברמה הציבורית.
שי טייב:
יהיה אפשר גם לנטר כל הזמן את ההתקדמות.
משה טור פז:
נכון. אני מבין שבכל הכיתות, כך אני מכיר, יש מערכת ניהול של משרד החינוך שבה המוסדות ממופים לפי המגזר שלהם. כלומר יש פיקוח חמ"ד, פיקוח חרדי וכו'. מה שבעצם אם אני מבין נכון שי מבקש פה זה המערכת של נגיד י"א-י"ב תהיה פתוחה לו או תוגש לו כמו שהוגשה לו עכשיו על בסיס קבוע. אתה צריך את זה פעם בשנה או מערכת ...
שי טייב:
אני צריך שפעם בשנה - - - אנחנו נקבע מי הם בני ה-18 של שנת הלידה לצורך הדוגמה 2007, לפי הקריטריונים שאתם תקבעו בחוק ואז נדע מי האנשים שברגע שהוא התגייס יהיה גלינג הוא התגייס, הוא חרדי.
שי טייב:
אני צריך שיגידו לי, רגע שנייה. אני לא צריך את כולם. אני צריך שיגידו הנה זה נניח סתם לדוגמה שיש בני 18 במדינת ישראל, 150,000 אנשים נניח. אני צריך שיגידו לי מתוכם הנה ה-28,000, 30,000 גברים ונשים שמוגדרים חרדים. נשים, נשים אותן בצד זה לא רלוונטי לצורך החוק הזה. הנה 15,000 הגברים שעומדים בקריטריונים שא...
שרון ניר:
למה לא הפוך? - - - למה שאנחנו מדברים על זה כל כך הרבה זמן שאם יהיה לך את כל הנתונים, שנת 2005 את כל הנתונים של כולם. הרי זה קיים. משרד החינוך יוכל להתייחס לזה.
שרון ניר:
ומי שנכנס בתוך הצינור הזה של גיל 18-14 לפי ההגדרה שקובעים פה הקואליציה – אני כמובן לא מקבלת אותה אבל הם קובעים אותה – יידלק לך שהם עונים על הקריטריונים ואז תוכל לדעת שהמניפה הרבה יותר גדולה.
בועז אתה יכול להסביר לי מה קורה פה בדבר הזה?
דברי דובר/ת #662 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מרגיש כמו הארי פוטר או שר הטבעות, איזה מדע בדיוני. נראה לכם שבאמת יבואו? שאנחנו מקדישים את כל הזמן הזה לכל אם אחד, שניים, מתי. מי חושב שיבואו המספרים האלה ככה?
דברי דובר/ת #664 | 32 מילים
◂ 80 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
כן, אבל האם זה מוגדר בחוק? - - - אדוני רק אני רוצה לדעת שזה מוגדר בחוק. כי אם זה מוגדר בחוק, קודם כל התחלנו ללמוד נתונים. לצורך העניין קבענו מאגר נתונים ראשוני שממנו אפשר לצאת. השאלה שלי האם זה באמת מוגדר בחוק? לדעתי מי שצריכה לתת על זה את התשובה זו היועצת המשפטית.
אנחנו כרגע מבינים שנכון לשנת – הו...
שרון ניר:
אז לא, אני רוצה שזה ייאמר לפרוטוקול. לא. לא, זה חשוב לי להבין את זה.
שרון ניר:
בבקשה. - - - לא, אף פעם זה לא נאמר בצורה ברורה לפרוטוקול. אם זה נאמר אז כדאי שישתפו.
מטי צרפתי הרכבי:
טוב, אז שוב אני אומרת אנחנו חייבים למצוא איזשהו מנגנון שבו הסנקציה המוסדית תינתן בציר זמן יותר ריאלי. אני רוצה לשאול לגבי השם של הסעיף, הפחתת תמיכה בישיבות. למה משתמשים במונח הפחתה? כי בעצם מדובר על ביטול. אני שואלת כי בהמשך כתוב לא תינתן תמיכה לישיבה. זאת אומרת זה דיכוטומי, זה אפס או אחד מבחינת הסנ...
מטי צרפתי הרכבי:
אני אומרת המילה הפחתה, אם מקצצים בגין תלמיד מסוים אז זה ביטול התמיכה. זה לא הפחתת התמיכה.
מטי צרפתי הרכבי:
ברמת המוסד זו הפחתה יחסית אבל בסדר. אבל אני אומרת זה חשוב מאוד שזה לא, בסדר.
מירי פרנקל-שור:
לא, כתוב "לא תינתן תמיכה בעבור" - - - השאלה בעבור ישיבה שיש שם תלמידים למשל, נגיד גיל הפטור יהיה 26, זה מעבר לגיל הפטור. התקציב יופחת רק במי - - -
מטי צרפתי הרכבי:
כן. אבל למעשה מדאיגה אותי המילה הפחתה כי מבחינתי זה ביטול אותו חלק יחסי של אי-העמידה ביעד. אני שואלת אם יש מוסד ששוב ושוב לא עומד ביעדים למה אין מנגנון או לא מוצע מנגנון גם של סנקציה שלילית? זאת אומרת לא רק אחד לאחד על אי-עמידה ביעד. אם הוא חוזר ולא עומד וחוזר ולא עומד.
ינון אזולאי:
זה לא על מוסד מסוים זה סך הכול על הכול. אז את לא יכולה להפעיל את זה על מוסד מסוים שאם הוא לא עומד ביעדים כי היעדים הם כלליים ולא על כל מוסד.
מטי צרפתי הרכבי:
זה הנושא הבא שלי שמאוד מטריד. רק אני רוצה עוד משהו לומר. מה מבטיח לנו שהיעד לא יתייצב בסוף ל-90%? מה מבטיח לנו שזה לא יהיה בסוף 90 אחוז מהיעדים?
מטי צרפתי הרכבי:
לא, לא יודעת. כי בגיל 26 הוא מקבל פטור ואז הכול זה סנקציות הרי לתקופת זמן מסוימת. אני שואלת מה מבטיח, אני חושבת שצריך כאן איזשהו מנגנון שיבטיח שה-90 לא יהפוך להיות ה-100%. יש כאן בסעיף (ב) - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, כי באיזשהו שלב - זו אחת מההערות שלנו – באיזשהו שלב זה צריך להיות 100%. - - - שהוא לא יהפוך לרף.
ינון אזולאי:
לכן הסנקציה האישית ביחד עם זה היא מעלה את הרף.
ינון אזולאי:
כן, אז זה לא קשור ולכן הסננקציה האישית ביחד עם זאת מעלה את הרף. חלק מהמנגנון מעלה, אם אתה מחבר אותם. - - - היא בעצם משלימה ל-95%.
מטי צרפתי הרכבי:
ינון ברשותך אני רוצה להמשיך. כתוב כאן סכום שהופחת בהתאם - - -
ינון אזולאי:
אתה לא יכול להכניס קבוע. אתה יכול אחוז שניים תמיד לשחק.
מטי צרפתי הרכבי:
ינון ברשותך. כתוב כאן בסעיף (2)(ב) "סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת לתוכנית המקורית". גם זה גבירותיי ואדוני מאוד מאוד עמום. זה אומר שהסכום לא ישמש בשנה שבה הוא הופחת? אני חושבת שצריך לעגן בצורה מפורשת בחוק שהשלילה הזאת גם לא תינתן בעתיד. זה לא באותה שנה אלא הגריעה הזו היא ...
מירי פרנקל-שור:
אמרנו את זה בהערות שלנו בסקירה ואנחנו גם חושבים שצריך לתת לזה מענה בחוק.
מירי פרנקל-שור:
אם שנה אחר כך הם עומדים ביעדים אז הם מקבלים את התמיכה.
יעקב אשר:
לא, לנצח נצחים הזה אני לא הבנתי מה.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, כי אתה לא תקבל רטרואקטיבית. נגיד שנה אחרי זה אתה ב-100%.
ינון אזולאי:
אף אחד לא דיבר על רטרואקטיבית, לא דיברו פה על רטרואקטיבית. - - -
יעקב בליטשטיין:
מירי אבל זה מה שכתוב בסעיף ג. - - - כתוב במפורש שעל אף הוראת סעיף (13)(א) לא יתיר שר האוצר את השימוש - - - -
מירי פרנקל-שור:
אתה לא יכול להעביר את זה לשנה הבאה. אבל להבנתנו חסרים פה שני דברים. אחד, שאתה לא יכול לשפות אם שנה לאחר שלא הייתה עמידה ביעדים כן יש עמידה ביעדים אז אתה לא יכול לשפות אותם, זה דבר אחד.
ינון אזולאי:
אבל סעיף ב אומר לך סכום שהופחת בהתאם להוראת סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הוא מופחת - - וסעיף ג בא להגדיל לך ולעגן לך את זה.
מירי פרנקל-שור:
לא, אתה מדבר על התוכנית. אנחנו אומרים שאחד שלא יכול להיות תקצוב ושתיים אתה לא יכול להגדיל את הערך.
יעקב בליטשטיין:
אבל מתוך מה את למדה שאת יכולה לפצות? זה כסף חדש, זה לא הכסף שהופקד.
דרור גרנית:
הכנסת לא כובלת את עצמה במובן הזה שבשנה הבאה היא יכולה להגדיל את התקציב השנתי ואת הסעיף התקציב הרלוונטי לתוכנית הספציפית בתוך סעיף התקציב. במקום שיהיה בה 100 יהיה בה 150. זאת אומרת יש 150 עכשיו, יש גידול של 50% בתקציב שמתחלק מה שינפח את ערך הנקודה בפרט אם הוצאנו מהנקודה את "הראשים הנגועים", את חייבי ...
דרור גרנית:
אבל אתה בעצם מקבל, היכולת לפרוץ את המנגנון כי בסוף זה כסף. זאת אומרת אין לו צבע. אז זה כסף אז אתה מזרים עוד כסף לתוך התוכנית, מנפח את ערך הנקודה.
ינון אזולאי:
זה מה שאומר לך סעיף ב. סעיף ב בעצם בא להגיד, בוודאי. תסתכל. - - -
יעקב בליטשטיין:
רגע, נציג משרד האוצר. זה לא כסף שנופל? בסוף שנה זה כסף שנופל. גמרנו, אתה לא יכול להשתמש בו.
רום בר-אב:
זה המנגנון שחל היום. הוא מדבר בעצם על המנגנון שחל היום. היום יש לדוגמה, אני זורק מספרים, 100 חייבי גיוס. בגינם יש 100 מיליון שקל שהם מוקפאים ושמים אותם בצד. הקושי במנגנון הזה כפי שגם תיארה היועצת המשפטית שאם סך תקציב התמיכות – אני סתם ממציא מספרים – הוא 1 מיליארד שקל, הקפאנו 100 מיליון שקל בצד, יש ל...
רום בר-אב:
ואז מה שקורה שגם גדל התשלום המוקפא בגין אלה שהם חייבי גיוס ובאמת שמים יותר כסף בצד אבל גם גדל הסכום שאינו מוקפא בגין האנשים שלומדים בישיבה שהם גם חייבי גיוס ובפועל.
רום בר-אב:
יש תקצוב צולב שמשפה על הכסף שהוקפא.
רום בר-אב:
לכן נדרש פה מנגנון שגם חוסם את הוספת התקצוב הנוסף, גם חוסם מבחני תמיכה או דרכים נוספות להעברת כסף למוסדות.
רום בר-אב:
לא, הסעיף הכללי מתייחס לכסף המוקפא. זה כסף חדש.
רום בר-אב:
זה מתייחס לכסף המוקפא. - - - ורק נקודה נוספת, זה חייב להתייחס גם לשנה הנוכחית, לשנת התקציב שבה עושים וגם לשנה שלאחר מכן כי הסנקציה פה היא בדיעבד על השנה שהייתה. צריך להתייחס לשתי שנות התקציב האלה. זה אירוע מאוד מורכב. אני לא יודע אם זה הפורום לדון בו. אני אשמח להעמיק בזה באופן פרטני. - - -
רום בר-אב:
צריך להתייחס להרחבה של ערך הנקודה הכללי, להרחבה של התשלום בגין חייבי הגיוס, להרחבה של התשלום בגין אלה שאינם חייבי גיוס, למבחני תמיכה נוספים לישיבות ולשנים, לשנה הנוכחית, לשנה הבאה. זה קונסטלציה שלמה שצריך לתפור אותה ובסוף בשורה התחתונה שלא יהיה אפשר להעביר כסף נוסף למוסדות שיפצה על זה בכל מיני דרכי...
מטי צרפתי הרכבי:
אני רק רוצה שוב לציין את שתי הנקודות שהטרידו אותי לגבי הסנקציות. אחת, לוודא שזה לא ישמש בשנה שבה הופחת זה לא ישמש בכלל. לא קשור לשנה שזה בה הופחת. זה לא יינתן לעולם כפיצוי ושניים להבטיח שלא יימצא מנגנון עוקף קיצוץ במסגרת תקציבים נוספים שאפשר להחליט עכשיו לשפות. חייב להיות מנגנון שלא מאפשר מעקפים תק...
מטי צרפתי הרכבי:
היעדים שמוצגים לנו כאן הם יעדים ברמה הלאומית, ברמה הכללית. לא ברמת ישיבה. הסנקציה היא ברמת ישיבה אבל היעדים הם ברמה לאומית. אני רוצה לשאול האם ייתכן שתהיינה ישיבות שלא עומדות ביעדים אבל כל המדינה כן תעמוד ביעדים? ומה יקרה אם השאר יהיו ישיבות טובות שיעשו את העבודה שלהן ויעמדו ביעדים ונניח אפילו מעבר...
זה הבלוף. למה את מגלה את זה? זה בגדי המלך החדשים. - - -
דברי דובר/ת #745 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היא מגלה שהמלך עירום.
דברי דובר/ת #748 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
לכל הישיבות ביחד כאמבטיה. - - - אז אני שואלת האם יש מצב שבעצם יעמדו ביעדים ברמה, באמבטיה של איך לא יודעת איך לקרוא לזה.
לא, יקראו לסרבנות ויקבלו כסף.
דברי דובר/ת #755 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא נורמלי.
דברי דובר/ת #758 | 3 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל זו לא שאלה אליו. אין יעדים לישיבה בחוק. היעדים הם כלליים.
מטי צרפתי הרכבי:
לא הבנתי מה ייגרע מתוך הישיבה הספציפית ביעדים אם היעדים הם לאומיים.
עמוס צייאדה:
אני חולק כאן על חברי רום. כתוב בסעיף ב' סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת.
עמוס צייאדה:
אם תסתכלו בסעיף הבא, בסעיף ג', תראו שגם בשנה הבאה הכסף הזה לא יתווסף. רום אמר "טוב אולי יוסיפו במקום לדוגמה 1.5 מיליארד, ישימו 3 מיליארד שקלים בתקציב ויעקפו את זה. אבל בשנה שעברה לפני החלטת בג"ץ ערך נקודה – שזה מה שמקבל תלמיד רווק – הוא 470 שקלים לתלמיד. בשנת 2025 התקציב שנקבע הוא נקבע כזה שמאפשר מש...
אבל למה זה כתוב בסעיף הזה?
דברי דובר/ת #771 | 6 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
רגע, זה לא כתוב אבל אפשר לחשוב פה המון דברים איך סוגרים ואיך עוקפים מכל הכיוונים. אם אנחנו חושבים שהממשלה תוסיף פה כסף פי שניים, פי שלושה, בסדר זה עניין אחר. אגב, אם יורשה לי.
ינון אזולאי:
לא, אבל עובדה שלא מאשרים. גם את הקיים לא אישרו. אני יודע מה היה עם התקציב האחרון. יש עוד כסף בפיקוח שלא שילמתם אותו.
מירב כהן:
אבל היום אין לך חוק בתוקף אז אי אפשר להעביר.
עמוס צייאדה:
אני רוצה רק לתת פרופורציות. - - - אני לא מביע כאן שום דעה על היעדים ועל דברים שלא בסמכותי, אני פקיד. אני לא מתבלבל. אבל 470 או 400 השקלים שמשלמים היום, אפילו 500 השקלים, קחו תלמיד במכינה. אין בעיה, אתם יכולים להגיד לי הוא משרת, הוא תלמיד בישיבת הסדר. התעריפים של תלמיד במכינה זה מעל 3,000 שקלים לשנה....
משה טור פז:
עמוס בכסף הקואליציוני השנה יש 6 מיליארד שקלים. למה אתה חושב שזה לא ריאלי? - - -
מירב כהן:
עמוס אי אפשר לבנות על זה שמשרד המשפטים יבלום את ההוצאה הכספית. - - -
עמוס צייאדה:
ערך הנקודה, רגע. יכול להיות. אבל ערך הנקודה בשנת 2024 - - -
עמוס צייאדה:
לפני בג"ץ הוא כמו ערך הנקודה ב-2008. יש פה שחיקה מאוד מאוד גדולה בתעריפים ואנחנו מדברים פה - - -
עמוס צייאדה:
בסדר, יכול להיות שכן. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה אחרונה. בהוראת המעבר יש משהו יותר מעניין או יותר בעייתי לדעתי.
עמוס צייאדה:
היא אומרת שברגע שהחוק ייכנס לתוקף ישלמו בעד חייבי הגיוס מחצית מהתעריף ורק אחר כך מתישהו ב-2028 יחזירו להם את הכסף. תראו, בעולם - - -
עמוס צייאדה:
כן, אם הם יעמדו ביעדים. אבל אנחנו בעולם של שנת תקציב ושנת תמיכה ולא מעבירים כסף משנה לשנה.
עמוס צייאדה:
גם מבחינה עקרונית לא עושים את הדברים האלה וגם מבחינה יישומית, לא עושים את זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אני מצטערת שאני לא מבינה. שתי נקודות אני לא מבינה. אם היעד הוא יעד לאומי איך ניתן את הסנקציה ברמת הישיבה? אני שואלת. אני לא מבינה איך מחליטים? ברמה הלאומית עמדו ב-50%. עכשיו צריך לקנוס במידה מסוימת. איך זה יורד לרמת הישיבה?
מטי צרפתי הרכבי:
זה ברמת התלמיד? זאת אומרת יש מספר תלמידים וכל תלמיד שמשויך לישיבה הספציפית הזאת?
מירי פרנקל-שור:
לא משנה הישיבה. - - - הישיבה בכלל לא משנה. - - - יש לך סך הכול כולל סכום.
ינון אזולאי:
אבל זה לא קשור, עוד פעם זה לא קשור לישיבה.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל התלמיד זה הישיבה. רגע, אבל התלמיד זה הישיבה. הישיבה מקבלת בגין התלמידים שלה.
מי משלם לראש הישיבה?
דברי דובר/ת #810 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
הנחת העבודה היא שהם משלמים, מעבירים את הכסף לתלמידיהם. הם לא מחויבים בדין. זה במערכת היחסים הפנימית הפרטית.
מטי צרפתי הרכבי:
אז איך הישיבה לא, הישיבה תקבל פחות לפי איזה מפתח? לא הבנתי.
ינון אזולאי:
או שמורידים מסכום הלימודים כי לולא זה היו מעלים לך את הסכום של הלימודים, אז אוטומטית זה מגיע.
אבל למה רק על ערך נקודה? על איך ישיבה חיה.
דברי דובר/ת #817 | 10 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
רגע, אני רק רוצה להגיד משהו ניסוחי לגמרי שבסעיף 1 לא תינתן תמיכה לישיבה בעבור לימודי תלמיד שקיבל צו תחילת שירות לפי פרק זה. כי באותו מבחן תמיכה יש תלמידי ישיבות הסדר למשל, שמקבלים דחיית שירות שלא מכוח פרק זה ואנחנו לא רוצים לפגוע – אני מאשר – אבל מבחן התמיכה הוא אחד לכל מוסדות הלימוד התורניים ולכן ח...
לא אבל אם אני לא טועה, דרור אם אני לא טועה פעם בישיבות ההסדר נתנו נקודה יותר, עמוס לא?
דברי דובר/ת #822 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ערך הנקודה נתנו יותר?
דברי דובר/ת #825 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
רגע, ערך הנקודה לצורך הדיון הוא 470 שקלים. אז אומרים בישיבה החרדית כל תלמיד מקבל נקודה אחת.
נכון, ובישיבת הסדר 1.5 נקודות. אני יודע. אני יודע, זה מה שאמרתי. - - -אבל ממה הישיבה חיה?
דברי דובר/ת #829 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, חוץ מתרומות. מכספים של התמיכה, ממה היא חיה?
דברי דובר/ת #831 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
לצורך העניין ישיבה חרדית – זה הפוקוס כאן – התמיכה של המדינה היא יחסית נמוכה. כלומר בין אם זה 400 או 470 שקלים. היתר מגיע מתשלומי שכר לימוד של הורים ותרומות. אלה הדברים.
מה שהמדינה נותנת לישיבה חרדית בלי קשר לכמה מורים, כמה רבנים.
דברי דובר/ת #833 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לישיבה או לתלמיד?
דברי דובר/ת #835 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
רגע בבקשה. זה בגין תלמיד. בעולם של התלמידים הרווקים ברור שזה להוצאות עבור התלמיד כי לא רק שהוא לא מקבל כסף, אלא ההורים שלו גם משלמים שכר לימוד לישיבה.
נשווה לעולם של הנשואים. בעולם של הנשואים למשל המדינה נותנת 720 שקלים ל"כולל" בגין אברך. לא רק שהוא מקבל את כל הסכום בדרך כלל אלא גם ה"כולל" משלים לו ...
אני מכיר את זה. ואז הכולל הולך לאסוף כסף בשביל זה בארץ ובאמריקה והכול, רגע שנייה. שנייה. אבל מה שאני חושב שכבר נאמר פה, בועז לא שומע. יכולה להיות ישיבה – זה מה שנאמר פה, זה לב החוק הזה – שתקרא לאי-גיוס, לסרבנות, שתלמידים ילכו אליה בגלל שהם יודעים שרוח הישיבה היא נגד גיוס ובגלל שבישיבות אחרות עמדו, מילאו את הרף המינימלי הם ממשיכים לקבל כסף עבור כולם. תגידו, זה מה שאמרתי בגדי המלך החדשים. אתם לא מבינים מה אנחנו עושים פה?
דברי דובר/ת #839 | 82 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתם לא מבינים מה שאנחנו עושים פה? קובי זה מה שאתה רוצה לעשות? שישיבה שקוראת לסרבנות בגלל שעשר ישיבות אחרות מילאו את המכסה והיא תקבל כסף כאילו מפטירים דאשתקד?
דברי דובר/ת #841 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
היא לא תוכר. היא הרי לא תוכר אם היא קוראת לסרבנות.
למה?
דברי דובר/ת #843 | 1 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
בחוק כתוב שאם אין אחוז מסוים - - -
שרון ניר:
לא, לא. - - - חבר הכנסת פרוש ברגע שזה לא יעד לישיבה אלא זה יעד כללי, זה לא יורד לרמת הישיבה, יכולה להיות ישיבה שמעודדת וישיבה אחרת שמעודדת להשתמט.
מאיר פרוש:
אבל הישיבה נפגעת, מה פתאום? ודאי שכן.
מאיר פרוש:
היא נפגעת עבור 100 תלמידים, עד עכשיו היא קיבלה עבור 100 תלמידים עכשיו היא לא תקבל. היא תקבל פחות. - - -
מטי צרפתי הרכבי:
נניח שיש ארבע ישיבות עם 100 תלמידים כל אחת וישיבה אחת לא גייסה אף ילד, אף תלמיד ושלוש האחרות גייסו לכאורה במקום 25% אחוז, הם גייסו 33%. כלומר ארבע הישיבות ביחד עומדות ביעד הגיוס. ישיבה אחת לא גייסה בכלל.
שרון ניר:
לא, לא טוחנים מים. זה עניין עקרוני, זה עניין ערכי.
ינון אזולאי:
כי זה לא פר ישיבה. זה בכלליות, מה זה קשור?
שרון ניר:
אבל זה מה שאנחנו אומרים, זו לקונה, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים. אנחנו מדברים פה על סנקציות שצריכות להיות אפקטיביות וצריכות לפגוש מוטיבציה של גיוס. אם הסנקציות פוגשות משהו כללי ולא פוגשות מוטיבציה או אפילו פוגשות מוטיבציה של אי-גיוס ולא משפיעות על הישיבה, איך נשנה פה תרבות? כל הרעיון שאנחנו רוצים שלכול...
יעקב בליטשטיין:
נניח שיש את אותם 400. את צריכה לעמוד ביעד של כמות מסוימת של - - - מה אכפת לך מאיזה ישיבה זה?
תגיד לי מה אתה עושה צחוק?
דברי דובר/ת #861 | 6 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב בליטשטיין:
זה מה שאתה מחפש. בעניין הישיבות אתה מחפש את הערבות ההדדית בין הישיבות.
שרון ניר:
זה מה שאני מחפשת, כן. אני מחפשת ערבות הדדית.
יעקב בליטשטיין:
בצעדים הפרטניים אותו אחד שלא התגייס - - - זה לא הדיון.
שרון ניר:
אני מחפשת ערכים וערבות הדדית. - - -
ינון אזולאי:
קובי הם לא מחפשים באמת התשובה. יש פה תשובה והם לא מחפשים אותה.
מירי פרנקל-שור:
כל הסיפור של ישיבה, אנחנו בעמדה שזה לא נכון, שצריך שזה יהיה פר ישיבה מכיוון שבסופו של דבר גם אפשר להעביר תלמידים מישיבה לישיבה וכך אפשר לסדר את המפה.
מירי פרנקל-שור:
נכון. כך אפשר להתגבר על זה. לכן אנחנו חושבים שבסופו של דבר ההסתכלות צריכה להיות על התלמיד. כן אנחנו סבורים שאם יש ישיבה שאינה מעודדת גיוס והיא יוצאת כנגד, אנחנו סבורים שצריך להיות לה סנקציה.
מירי, על פניו יכולות להיות פה 1,200 ישיבות, אני לא אומר שתי ישיבות. תשאלי את עמוס ציאדה, הוא דיבר קודם על 2,000 ומשהו ישיבות שהוא בודק, סופר, לא משנה מה. כשהיעדים הם אלה ובתוך אותן ישיבות יש למשל 90,000 תלמידים, כשהיעדים הם 5,000 אנשים, יכולות להיות 1,500 ישיבות שאומרות אל תתגייסו ויש 500 ישיבות הסדר חרדיות – לא משנה איך תקראו לזה בסוף – שמכל אחת מהן מתגייסים בסך הכול - - -
דברי דובר/ת #880 | 73 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל תבדיל. אבל תבדיל. אם ישיבה אומרת אל תתגייסו צריך לתת לה סנקציה. - - -
איפה כתוב שצריך לתת לה סנקציה? - - - זה לא בחוק.
דברי דובר/ת #882 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא כתבתם.
דברי דובר/ת #884 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא כל ההערות שלנו עדיין נכנסו ועדיין לא מונח נוסח להצבעה.
אבל זה לב החוק.
דברי דובר/ת #887 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בפני חברי הוועדה, נכון? רק שנייה. אבל העלינו את זה כהערה. אני חושבת שיש להבדיל בין ישיבה שקוראת לא לגיוס, זה שונה מאשר - - -
מי יגלה את זה? מה תשלחו עכשיו? תתקינו האזנות בישיבות? איך זה עובד הדבר הזה? - - -
דברי דובר/ת #889 | 18 מילים
◂ 161 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לא, הוא בא ואמר משהו. בסדר. אבל אתה יכול מה שהבנת, תנסה על זה להגיד מה שהבנת. תניח הנחה.
דרור גרנית:
המצב המשפטי הנוכחי מאז הפסיקה של בית המשפט של הלכת 98, הוא שאם אתה חייב גיוס ואינך ממלא את חובתך, אזי לא יהיה תקצוב בגינך. זה לא קשור ליעדים. אנחנו לא מסתכלים במקרו. אנחנו לא עושים מדרגות. אנחנו לא מחלקים על פני שנים. אנחנו לא דוחים משנה לשנה, פשוט לא יהיה תקצוב בגינך כי לא יצא חוטא נשכר, נקודה. זה ...
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, רגע, אני רוצה לשמוע - - - איילת אני שמעתי מה שאמרת, אני רוצה בקול רם.
איילת לוי נחום:
אתה מנתח את פסק הדין האחרון ואתה מנתח אותו נכון אבל ביחס לעובדה שהיום אין הסדר לתלמידי הישיבות ועכשיו כרגע אנחנו דנים על ההסדר המוצע.
דרור גרנית:
אמת. רגע, אבל אני רק אומר יש נורמה מסוימת עכשיו שנקבעה בפסק הדין ועכשיו - - -
דרור גרנית:
רגע, נכון, את צודקת. עכשיו באים ואומרים לנו נקים פרק (ג)(1). ובמסגרת זאת ההסדר שייקבע לעניין שאלת התמיכה נחליף את הנורמה החדה שחור לבן, כן לא, פשוט להבנה וליישום. נחליף אותה במנגנון מורכב, מסובך, שיש עליו שאלות רבות מאוד. - - - אפשר לפרוץ אותו בכל מיני כיוונים, שתלוי ביעדים עתידיים, שנפרס על פני כך ...
דרור גרנית:
לא, אבל יש לך כלל. יש כלל שאומר לא ייצא חוטא נשכר. מי שחייב שירות ולא משרת, לא יקבל.
מאיר פרוש:
גם מישהו צריך לגלות לך שהוא לא התייצב. מי מגלה לך? אותו אחד שסופר את זה נכון? גם הוא היום לא ידע להגיד לך. אז זה אותו זמן שאתה בודק אם הוא כן התייצב אתה גם לא יודע להגיד לך אם הוא התייצב או לא התייצב. זה אותו זמן - - - אם אתה תרצה לקנוס את הבחור שלא התייצב - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אז אני לא השתכנעתי שהמנגנון הזה הוא לא יכול לגרום לישיבות להתחמק, לישיבות מסוימות ושוב זה אפילו לא צריך ללכת לקרוא לא לגיוס ואנחנו רואים מה קורה ברחוב החרדי, בפלגים מסוימים של הרחוב החרדי בסדר? לא בכולם. אני שואלת על סכום הבסיס כי הוא מתייחס לשנת 2023. לא הבנתי מה זה אומר, למה הוא מתייחס לשנת 2023 כ...
איילת לוי נחום:
מכיוון שאם את מייצרת מנגנון הפחתה את צריכה להתייחס לשנה האחרונה שבה היה תקצוב מלא.
איילת לוי נחום:
השנה לא היה תקצוב. בשנה האחרונה לא היה תקצוב לישיבות מכיוון שלא היה פרק (ג)(1) בתוקף ולאור פסק הדין בין היתר שציין דרור, לא היה תקצוב ולכן אם את רוצה לייצר 100% שמהם את מתחילה להפחית, את צריכה ללכת לשנה האחרונה שבה היה תקצוב.
מטי צרפתי הרכבי:
כן אבל אם יהיה עדכון של התעריף הזה אז זה עדיין יהיה הבסיס?
היו"ר ינון אזולאי:
לא, אבל מסתכלים על 2023. זה העניין. העדכון של השנה הוא לא אומר כלום כי לא תוקצב הכול ולכן מסתכלים על אותה שנה שתוקצב כשתוקצב הכול ב-100%, שזה היה בשנת 2023, זו השנה האחרונה שתוקצב. - - -
עמוס צייאדה:
כן, אני אשמח להסביר איך זה עובד היום. במבחני התמיכה נקבע - - - מוגדרים במבחני התמיכה כל מיני סוגי תלמידים. בחור רווק, אברך, תלמיד בישיבת הסדר, בישיבה גבוהה ציונית. זה לא ההגדרה הרשמית, יותר 22(ב), בנות במדרשות וכן הלאה. לכל סוג תלמיד מוגדר ניקוד. שוב, בחור נקודה אחת, אברך 1.8, בהסדר שתי נקודות. המוס...
עמוס צייאדה:
נכון, כן. נגיד במוסד לומדים 50 תלמידים לצורך העניין, 30 מתוכם רווקים אז זה 30 נקודות ועוד 20 נשואים אז זה עוד 36 נקודות. - - -
עמוס צייאדה:
רגע, זה המשפט הבא. לוקחים את הנקודות שכל המוסדות צברו, למשל אנחנו בחודש האחרון עם 223,000 נקודות ובואו נגיד לצורך הנוחות 250,000 נקודות ונגיד שהתקציב הוא 1.2 מיליארד. העליתי קצת לשם הנוחות.
בהנחה שהתשלומים בכל חודש ומספר התלמידים לא משתנה, 100 מיליון שקלים לחלק ל-250,000 נקודות נגיע לערך נקודה של 40...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, את ערך הנקודה. זה מחזק את זה שיכול להיות מצב שיעמדו ביעדים הכלליים שהרבה מאוד הישיבות לא יעמדו, לא יתרמו את חלקן.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, גם ככה רמ"ח תומכ"א שהמתווה הזה לא יפתור את כל צורכי צה"ל. לאורך כל הדרך אין התייחסות לצורכי צה"ל, גם לא ליעדים. למה אין במעבר משנה ראשונה לשנייה אין התייחסות במעבר בין השנים לצורכי צה"ל? יכול להיות פתאום איזו מלחמת עולם ואנחנו נצטרך פתאום לשנות את היעדים. אין התייחסות לצורכי צה"ל ויש את העמימות ...
מטי צרפתי הרכבי:
דיברה שרון קודם על ועדת שקדי שאומרת שמעל גיל 25 היחס בין תורתו אומנותו ללא הוא 70-30. 30 תורתו אומנותו. מה שמלמד אותי שמעל גיל 25 בערך שלושה מכל עשרה באמונה שהם צריכים ללמוד תורה "והגית בו יומם וליל" למען חשיבות לימוד התורה, מה שאמרתם. ובפחות מגיל 25 האחוזים הם 90%, 100% מה שבהיגיון שלי, כמי שלא מבי...
מטי צרפתי הרכבי:
90% לומדים לכאורה, לא משנה כרגע אם זה באמת או לא. 90% עד גיל 25 לומדים בישיבה תורתו אומנותו וברגע שהם מגיעים לגיל הפטור זה צונח ל-30%, מה שמלמד אותי שבפועל הישיבה עד גיל 25 היא מעין מקלט לאי-גיוס, כי במהות מתוך כל עשרה אנשים מעל 25, שלושה באמת רוצים ללמוד תורתו אומנותו והגית בו יומם וליל. מבחינתי המ...
שרון ניר:
אני גם לא בטוחה שהם רק לא רשומים.
עמוס צייאדה:
נכון להיום בבוקר, יש 81,000 אברכים, תלמידים מעל גיל 28.
עמוס צייאדה:
עד גיל 67 תיאורטית אבל אני יכול להגיד לך - - -
שרון ניר:
זה מה שכתוב אצלך. אז שקדי אמר 30%. - - -
היו"ר ינון אזולאי:
לא, אבל שרון, שקדי אמר 80,000. אתה קראת מאיפה הוא הביא את זה? - - -
שרון ניר:
שנייה, אני רוצה להבין. מה? מה? לא הבנתי - - -
היו"ר ינון אזולאי:
מאיפה הוא הביא את זה? - - - בואי תסתכלי, אני לא מכיר נתון כזה. - - - הוא הביא חוקר במשרד ראש הממשלה שפעם למד בישיבה. ככה הוא כתב.
עמוס צייאדה:
תראו, אחרי החלטת בג"ץ. לפני בג"ץ היינו - - -
שרון ניר:
לא, אמרתם שאתם נכנסים, אני לא מצליחה להבין.
שרון ניר:
לא, אבל אני שמעתי את פרוש - - - מתייחס לוועדת שקדי. - - -
היו"ר ינון אזולאי:
שרון, פרוש, שנייה. סליחה. מטי, נשאלה שאלה לעמוס. תנו לו בבקשה לסיים. תודה.
מטי צרפתי הרכבי:
אני רוצה לדעת מה אחוז תורתו אומנותו בכאלה שהם כבר בגיל פטור.
היו"ר ינון אזולאי:
מטי, הוא הבין. תודה, תודה. - - - בבקשה עמוס ברצף תענה, בבקשה לא להפריע לו.
עמוס צייאדה:
תראו אני אתן גם את ההשוואה. לפני החלטת בג"ץ היו כמעט 200,000 תלמידים, היו 196,000, כאשר מתוכם האברכים היו 120,000-115,000. היום יש בסך הכול 136,000 תלמידים. - - - רגע, זה לפחות 40,000 תלמידים צעירים רווקים מושעים, כלומר לא מקבלים תמיכה כי הם חייבי גיוס - - -
עמוס צייאדה:
לא, על זה. לא, אבל אני התייחסתי רק לדבר אחד. אני לא יודע מה שקדי ולא יודע מה אולי בשטח תגידו לי שהנתונים - - -
עמוס צייאדה:
אם יש לנו 81,000 מעל גיל 26, אי אפשר לבוא ולהגיד שזהו, אחרי גיל 26 או 28, כולם יוצאים החוצה והם לא במוסדות.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אבל זה צונח. לא, אבל אני עדיין רוצה לשאול. תורתו אומנותו החל מגיל הפטור פר שנתון. אתה מבין את השאלה שלי?
שרון ניר:
את צודקת 100 לחלוטין, גברתי וחברת הכנסת צרפתי שואלת את זה. אל תיתנו לנו נתונים ומספרים מוחלטים.
מטי צרפתי הרכבי:
האם יש שוני במוטיבציה בהגיעך לגיל פטור מבחינת המסה של הלומדים?
עמוס צייאדה:
תקשיבו, סך כל התלמידים מעל גיל 28 הם 83,000, לא רק אברכים, מתוך 136,000. אתם יכולים בשנייה לחשב את זה כולם. לא צריך להיות גאון לדעתי ולא צריך להיות גם בתחום הזה כדי להבין שברגע שאתה - - -
עמוס צייאדה:
136,000 תלמידים שיש היום. 136,900. כל סוגי התלמידים - - -
עמוס צייאדה:
עמצי
ברור, לא צריך פה איזושהי היכרות יוצאת דופן או איזו הברקה כדי להבין שכשמגיעים לגיל הפטור יש כאלה שיצאו החוצה ויגידו "אני כבר לא צריך להיות כאן, אני פנוי לעשות מה שבא לי, ללמוד, לעבוד", זה ברור. - - -
שרון ניר:
אדוני תודה רבה. אני רוצה להתייחס לנתונים שהעלה פה עמוס. אני לא יודעת איך אתם מקבלים את זה בשוויון נפש אבל תודה לך חברת הכנסת מטי הרכבי שבחרת להעמיק בעניין הזה כי אני ממש מרגישה שבין אם מקבלים את הנתונים של הוועדה שמינה שר הביטחון ובין אם לאו, יש פה נתונים שרב בהם הנסתר על הגלוי וכנראה יש גם עניין של...
שרון ניר:
אני מבקשת להעמיק בנתונים ואני מבקשת – אגב זה לא רק אני מרגישה אדוני – אני ישבתי פה בלא מעט ישיבות. בכל 50 הדיונים שהיו פה בשנה וחצי האחרונות ושמעתי, לא אני, לא חברי כנסת מהאופוזיציה, שמעתי מצה"ל כולל מבכירים מאוד מצה"ל שמבקשים מאוד שמשרד החינוך ישקף להם את נתוני החרדים בהתפלגות שונה מגיל אפס ועד גי...
שרון ניר:
הצבא כולל גורמים בכירים, כולל רח"ט תומכ"א. סליחה עכשיו אני מדברת - - - שמעתי את זה - - -
מאיר פרוש:
מה רח"ט תומכ"א? - - - זה לא נכון, תיתני שם.
שרון ניר:
לא מאחד אלא מכמה קציני צבא. - - - במשרד החינוך והם לא רק אמרו את זה פה, הם אמרו את זה גם בוועדה לביקורת המדינה.
מאיר פרוש:
לא יודע מי אמר את זה. תשאלי את רח"ט תומכ"א. אל תגידי דברים שלא קורים. אל תגידי דברים שלא שמעת אותם - - -
שרון ניר:
גם בוועדה לביקורת המדינה ומשרד הביטחון מכיר את זה. אז אל תנסו לטשטש לנו את המציאות. - - - הניסיון לטשטש לנו נתונים לגבי הציבור החרדי מתרחש כבר לאורך שני עשורים ואני מבקשת להעמיק בזה ולדעת יותר וללמוד על החרדים.
והדבר הראשון שאני אבקש עכשיו כמובן צופה פני עתיד ואני מבקשת את זה ממך מירי. אני ממש מבקשת...
מאיר פרוש:
מירי עונה לך, היא לא רוצה לשמוע תשובות.
שרון ניר:
מי לומד, איפה לומד, באיזה ישיבות. לא, אני כן צועקת כי אתה לא שומר על זכותי לדבר והוא מפריע לי ואתה לא שומר על זכותי כי הוא רוצה לטשטש את זה, יש לו אינטרס ברור פה. הוא טשטש את זה עשרות שנים ולא משקף את זה עכשיו.
שרון ניר:
אני רוצה להגיד שלחבר הכנסת פרוש יש אינטרס ולי יש אינטרס הפוך. לי יש אינטרס ללמוד את הנושא הזה מתוך הבנה שככל שאני אדע יותר על אחיי החרדים ואני אוכל לחבר אותם להיות חלק מתוך הציבור הכללי במדינת ישראל, כך הם גם יתרמו ויהיו אזרחים גם יצרניים וגם פרודוקטיביים וגם משרתים בצבא.
מתוך המקום הזה אני רוצה ללמ...
שרון ניר:
אבל שיהיה סעיף ייעודי לזה כי הם מספרים להם סיפורים. סעיף ייעודי ששוקפו נתונים מגיל אפס עד גיל 18 שמפרטים בדיוק וכמו שאמר פה רח"ט תומכ"א, הוא לא אומר את זה ברור אבל אני אגיד את זה ברור בשמו שהוא מבקש שבארבע השנים הרלוונטיות יהיה לו כמו נורה נדלקת שהאנשים האלה נמצאים, באיזו מסגרת הם נמצאים כדי שנוכל...
עמוס צייאדה:
אני רוצה לשאול את שי טייב ביקשת נתונים - - -
שרון ניר:
לא, לא, אני עכשיו מדברת. תודה. היה לכם עשרות פעמים להגיד את זה עמוס. אל תתחילו איתי. אני למדתי את הנושא הזה, תאמין לי. - - -
שרון ניר:
אני ממשיכה.
לעניין הסנקציות המוסדיות. אדוני עצם העובדה שאנחנו מתקשים להטיל אחריות ספציפית אישית נובע מכך שבחרנו בדרך של סנקציות מוסדיות. סנקציות מוסדיות מראש מקשות על טיוב הנתונים ככל שזה נוגע בפרט כי זה משהו כללי כזה. זה לא משהו פרטני שאתה יכול להגיד רגע בתוכו כן עמד ולא עמד.
דבר ראשון, גם אם קובעי...
שרון ניר:
95%. אז לא ברור לי למה 95%. כשבן אדם לא עומד בחובה שמוטלת עליו אז מה, ל-5% אנחנו מאשרים להיות עבריינים? זה חייב להיות 100%. זה דבר אחד.
שרון ניר:
אני אומרת, זה צריך להיות 100%. כשבן אדם לא עומד בפני מה שהמחוקק קבע לו שהוא צריך או לא צריך לחוקק אז הוא צריך להיענש על כך. כמו בציבור, כמו בכל ציבור. כשאנחנו מגדירים מה זה רף ומה זה סף, מה זה עבירה ומה זה לא עבירה ולכן זה צריך להיות 100%. דבר אחד. ודבר שני שאני רוצה לומר בזה זה ש-75% זה רף נמוך מד...
עמוס צייאדה:
אני נציג משרד החינוך אבל אני לא אחראי על מוסדות החינוך. אני מטפל בעל-יסודי במשרד החינוך. לא, רגע. יש ועדה במשרד החינוך, יש ועדה למסירת מידע שפונים אליה ולאחר דין ודברים עם היועצים המשפטיים של אכ"א הגיעו בסוף להסכמה מה נותנים להם ואיך נותנים להם.
שום דבר לא מעוכב אצלנו, לא באגף שאני אחראי עליו. אני י...
עמוס צייאדה:
הדבר השני שאני רוצה להגיד לך שגם לי היו לא מעט בקשות מצה"ל. אני לא אפתח פה איזה קרב כזה או אחר אבל אם את חושבת שבצד הזה יש את אלו שמבקשים ולא מקבלים ולא הפוך אז את כנראה תגלי שאת טועה.
יעקב אשר:
אני רוצה לומר רק שתי נקודות, שרון אולי אם תקשיבי. - - -
אתם חיים באיזשהו בלבול. אתם באים מתוך הצעת החוק שאתם רוצים או הצעת החוק שאתם לא רוצים, בואו נתחיל ממה שאתם הכי רוצים כרגע, שלא יהיה חוק. אם יהיה חוק אתם רוצים שזה יהיה מכסות, כל אחד פה מתחרה בשני ואנחנו נשמע את הדברים אחד מהשני. ולכן אתם קצת מת...
מירב כהן:
רק לרדת לסוף דעתך, אתה בעצם אומר אנחנו רוצים שהם יישארו ללמוד שם? אנחנו לא רוצים שהם ילכו להתגייס?
יעקב אשר:
אנחנו אומרים את זה מההתחלה, את לא מקשיבה.
מירב כהן:
אתה בעצם אומר מי שלא לומד אנחנו מוכנים שהוא יתגייס.
יעקב אשר:
כן, תורתו אומנותו. תקראי את החוק, את הצעת החוק הזאת.
מירב כהן:
אין לך שאיפה בכלל. - - - לא, אבל עכשיו אני אומר לך את זה כדי שלא תצטרך להקשיב עוד פעם. שתדעי שזה מה שאני אמרתי. - - - מי שיושב ולומד בתנאים האלה שנקבעים וייקבעו כאן בחוק ותורתו אומנותו זה בדיוק התפקיד שלו מה שהוא צריך לעשות, נקודה. נקודה.
יעקב אשר:
איפה זה מתנגש? זה לא מתנגש עם הצעת החוק הזו. זה מתנגש עם הצעת החוק שאתם רוצים ולגיטימי שהיא תהיה אחרת לגמרי ושיהיה רק מכסה לעילויים ורק לעוקרי ערים וכל מיני דברים כאלה. הבנו. אבל אתם בפינה הלא נכונה.
מירב כהן:
קודם כול אני חושבת שאתה אומר אמת.
יעקב אשר:
תודה רבה, סוף-סוף מצאת חרדי לא שקרן.
מירב כהן:
אני לא. לא, למה אתה? אני לא אמרתי דבר כזה. אני לא מסכימה אבל אתה צודק. - - - מה שאתם באמת אומרים זה מי שלא לומד ולא יכול לעמוד בזה, שהוא יתגייס. כל מי שיכול להישאר וללמוד אנחנו רוצים שהוא יישאר וילמד. זה כל מה שאתם אומרים וזה הפער בינינו. - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
בוא אני אסביר אותה. - - - מי שלומד תורה לומד תורה. ומי שלא, הולך לצבא. - - -
מירב כהן:
הפער בינינו שאנחנו חושבים שצריך לשלב בין לימוד תורה לבין צבא, זה הפער.
יעקב אשר:
את מדברת על חוק אחר, נכון. את צודקת.
מירב כהן:
זה מה שעם ישראל מדבר עליו. שאין סתירה בין לימוד לתורה לבין שירות בצבא.
מירב כהן:
וזה פה המתח כי אנחנו אומרים שזה ישראבלוף - - - כי אנחנו אומרים יש מקום - - -
מירב כהן:
אני רגע אומרת בלי התלהמות, אני אומרת את האמת.
מירב כהן:
שאיפה שלנו שיהיה חוק שמשלב בין מי שרוצה ללמוד לבין מי שרוצה ללכת לצבא. הם גם ילמדו וגם ישרתו. אנחנו לא רואים סתירה בין הדברים. אתם לא. אתם מהעולם הישן.
יעקב אשר:
<< דובר >> יעאש
הגעת לחוק הלא נכון.
מירב כהן:
אתם רוצים קבוצה כמה שיותר גדולה שתישאר ורק תלמד. - - - עכשיו אני אתייחס לסעיף אחרי דיון הצד עם יעקב, בסדר? - - -
שרון ניר:
צריך להגיד שהיה פה פעמיים הרמת מסך בדיון של תשע השעות היום. פעם אחת של חבר הכנסת ינון אזולאי - - -
יעקב אשר:
הבערות שלכם - - -
(היו"ר – ח"כ ינון אזולאי 21:10)
יעקב אשר:
וכשמספרים לכם זו הרמת מסך. - - - אתם לא יודעים לקרוא סעיף. אתם לא יודעים איפה אתם נמצאים. אתם קוראים לזה הרמת מסך. מישהו בא וגילה.
שרון ניר:
כל הזמן אומרים לנו שאנחנו בערות ואנחנו, לא משנה מה אנחנו מביאים מאחורינו. אתה יודע, את הכבוד האבוד שלנו נשאיר בצד. מסבירים לנו שאנחנו בערות ולא רציניים ולא מבינים ולא יודעים לקרוא. אבל אני אגיד דבר אחד. אם בסוף באים לכאן בהצהרות של ראש ממשלה עומד במליאה ואומר אני אגייס 10,000 ועשרות אלפי חרדים ובני ...
שרון ניר:
עכשיו, עכשיו הם מסבירים לי שלא מגייסים.
יעקב אשר:
את אמרת שיש 70,000 שלא לומדים, נכון? אז איך זה מתחבר לך?
לא, יש יותר. - - - כן, יש יותר מ-70,000.
דברי דובר/ת #1051 | 10 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
מירב כהן, אני לא רוצה להוציא בשעה כזו ולתת לכם את המתנה הזו. - - - בבקשה מירב כהן. מירב כהן, בבקשה. - - - מהרגע הזה, בבקשה. אני מתחיל להוציא. מירב כהן, יהיה פה דיון, מספיק עם זה.
מירב כהן:
טוב היה פה דיון קודם כשלא היית כאן יושב-הראש על שאין סנקציות על ישיבות שיעודדו סרבנות כי - - -
מירב כהן:
נכון. כי היעדים הם על סך הכול המתגייסים ולא פר ישיבה. גם אין שום סנקציה על ראש ישיבה שמעודד סרבנות. היחידי שישלם איזשהו מחיר זה הפונקציה של המנהל שהוא יכול לקבל קנס או שהוא לא יוכל לחתום על תצהיר וזה הופך להיות חוק בלי שיניים. אז זה ההערה על מה שהיה פה קודם.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו הצענו בסעיף 26(יא) להוסיף סעיף שישיבה שמעודדת סרבנות ואי-התייצבות.
יעקב אשר:
אבל קודם כל תגידי מה יש בחוק. - - - צאי מנקודת הנחה שהן באמת לא יודעות את החוק, עם כל הכבוד. את הולכת ישר - - -
מירי איפה יש את זה? - - -
דברי דובר/ת #1062 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בסעיף 26(יא). הוא דן ברשימת הישיבות. בעמוד 8, סעיף (ג). "שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה מרשימת הישיבות". אתה רואה את הרישא של (ג)?
איפה שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה?
דברי דובר/ת #1064 | 6 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
"ישיבה מרשימת הישיבות שנתן למנהל הישיבה הזדמנות לטעון טענותיו אם מצא כי התקיים אחד מאלה". אחת העילות היא שמנהל הישיבה שהוסמך לכך הורה לתלמידי הישיבה שלא להתייצב לגיוס. - - שנייה, הוא הורה לא להתייצב לבדיקות. אנחנו המלצנו להוסיף סעיף שיש - - -
יעקב אשר:
לא, אבל יש לזה עוד סעיף משלים סליחה. יש גם סעיף שישיבה שאחוז מסוים לא ניגשו וזה משלים אחד את השני.
מירב כהן:
אני לא מצליחה לשמוע את מירי, אני לא מצליחה לשמוע את זה.
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה לסיים את המשפט. אנחנו המלצנו להוסיף סעיף שישיבה שבעל תפקיד בישיבה - - -
שקורא לסרב להתייצב או לא מעודד גיוס. - - - לא, לא.
משה טור פז:
כל בעל תפקיד, זה לא מה שכתוב פה. כאן זה רק המנהל.
כתוב "הורה לא להתייצב". לא כתוב "חינך לא להתייצב", אמר להם.
דברי דובר/ת #1079 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל היא צריכה להיצמד קודם לזה.
זה בעיה, אנחנו קוראים מה שכתוב.
דברי דובר/ת #1082 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אבל זה לבדיקה רפואית, שהורה לא להתייצב בסעיפים (3) ו-(5).
להוסיף מה?
דברי דובר/ת #1087 | 2 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מיפר
אנחנו המלצנו להוסיף סעיף שאם הוא מעודד ואני כבר לא זוכרת, לעבות את הסעיף הזה. ואם זה מתקיים שר הביטחון יהיה לו את שיקול הדעת להסיר אותו מרשימת הישיבות.
יעקב אשר:
אז אם הוא מעודד הם לא באים להתייצב, דקה. רגע. - - -
מירב כהן:
שיגעו אותי. לא שמעתי, שיקול דעת למה?
יעקב אשר:
אבל אם הוא לא, אמרת שהוא לא מעודד או לא זה, אז אם בסופו של דבר אותם תלמידים לא הולכים ראשית להם אין דיחוי, שנית, יש לך עוד סעיף שאומר.
מירי פרנקל-שור:
הסנקציה תהיה הסרה מהרשימה. זה לא קשור להפחתה בתקציב הישיבות וזה קשור - - -
ינון אזולאי:
אבל זה לא קשור להפחתה. מיידית ההסרה דה-פקטו גם מסירים ממנו גם את תקציב הישיבות, אוטומטית מי שאין לו דחייה הוא גם לא יכול להתקיים כישיבה כי אף אחד לא יבוא אליו ואז אוטומטית הישיבה נסגרת.
אני לא מבין ולדעתי גם יעקב אשר לא מבין את החוק בגלל שעשה את זה אטיאס. הוא לא הסביר לו.
דברי דובר/ת #1098 | 20 מילים
◂ 119 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
לא, הוא הבין מצוין. הוא הבין והוא גם מסביר לו. אדוני, לא רק שהוא הבין, הוא גם מסביר לי למרות שאני מתקשה.
שרון ניר:
לא רק שהוא מבין, הוא מסביר לנו באמת ההדיוטות למה זה באמת חוק להסדרת מעמד המשתמטים ולא חוק גיוס באמת והוא מסביר לי ואומר לי שרון יש אינטרס לבעל הישיבה שהוא יישאר בישיבה, יש אינטרס באמת שכולם יהיו בישיבה, האינטרס שכולם ילמדו תורה ואני מנסה בכוח לחלץ משם לוחמים. - - - זה מה שמחוקקים פה. חוק להסדרת מעמד...
מירב כהן:
טוב. עכשיו, מירי אני רגע ממשיכה. הרי פה מדברים על ההפחתה בתמיכה בישיבות לפי אחוז מהיעד שעמדו בו. אז אני רק רוצה לרגע להסתכל איתכם על השנה וחצי הראשונות, התקופה הראשונה שהוגדרה. אז בעצם היעד הוא 8,160 בשנה וחצי הראשונות. היעד שממנו – זה מפריע לי – אז אמרנו השנה וחצי הראשונות זה 8,160. הסנקציות מוטלות...
מירי פרנקל-שור:
75% זה קצת מטעה מכיוון ש-75% אמנם נשאר תקציב הישיבות אבל מעל ל-75% או 75 ומעלה גם יש כפל שיעור. הקנס של שיעור אי-העמידה ביעדים.
מירב כהן:
את מסכימה איתי אבל שכשקובעים את הרף של 75% יש סבירות גבוהה שיתקבעו על 75%?
ינון אזולאי:
ממש לא. אבל זה לא הרף של 75%, זה מה שמסבירים לך.
מירב כהן:
כי מתחת לזה הסנקציה לא החזקה - - -
משה טור פז:
למה? זה בדיוק מה שקרה. הלכו על 75% אז אף אחד לא מלמד ליבה יותר מ-75%, הוא מלמד עד 75%. - - - בפועל. מירב צודקת. ההשוואה פה היא מאוד רלוונטית. ברגע שאתה קובע סף זה הופך להיות - - -
יעקב בליטשטיין:
<< דובר >> יעקב בליטשטיין: << דובר >>
חבר הכנסת טור פז, מה באמת היכולת לתאם בין כלל הישיבות? הרי זה לא מדובר על ישיבה אחת. מדובר על כלל הישיבות לתאם 75%.
משה טור פז:
לא, זה לא. קובי לא צריך לתאם. תאמין לי. - - -
יעקב בליטשטיין:
יש לי תחושה לפעמים שלא מבינים את החוק. לך עכשיו תתאם בין כלל הישיבות - - - רק שנייה, אפשר רגע? זה אומר, חברת הכנסת כהן זה אומר שמישהו צריך לעמוד ולהגיד לישיבה הזאת אתה ככה מעביר תלמידים, אתה ככה מעביר תלמידים, אתה ככה מעביר תלמידים בשביל לעמוד ב-75% בזה - - -
מירב כהן:
לא, זה קל. זה פשוט מאוד. יש ועד של ישיבות.
מירב כהן:
רגע, סליחה. זו קהילה מאוד מגובשת. יש ועד של ישיבות. הם יחליטו מי הם בעצם מביאים וכל היתר יישארו.
אליהו רביבו:
ינון אתה לא יודע מה יהיה בדיעבד, מה יהיה למפרע. הסנקציה מגיעה בעקבות אי-עמידה בדיעבד. אתה רוצה להגיד שאנשים יודעים שעומדים על 75% מה יהיה כשיטילו על זה ביולי שאחרי?
מירב כהן:
רגע, שנייה. אני סבורה שאלה דווקא גופים מאורגנים ומתואמים. הם יחליטו מי מיועד בתרחיש הזה להתגייס כי ממילא הוא לא מגיע והוא רשום והיתר פשוט לא ייגעו בהם. הם דווקא די גופים מתואמים ומאורגנים עם מנהיגים שכשהם מורידים הנחייה יודעים ליישם אותה. זה לא, בואו.
ינון אזולאי:
פעם אומרים שלא קשורים לרבנים, פעם אתם אומרים - - -
מירב כהן:
למה? להפך. אני לאורך כל הדרך אומרת שבגלל שהרבנים אומרים לא להתגייס הם לא מתגייסים. לרבנים יש כוח עצום, עצום. דבר שני אני חושבת שהמנגנון הוא מאוד מסובך ובמדיניות כשבונים מנגנונים מסובכים קשה לעקוב אחריהם וליישם אותם וזה יבטיח את זה שהדברים לא ייושמו - - -
מאיר פרוש:
למה את מאשימה את הייעוץ המשפטי שלנו? למה ככה לדבר אליהם? למה את מדברת אליהם ככה? - - -
מירי פרנקל-שור:
התמיכות זה מנגנון מאוד מאוד מסובך. אני חושבת שהמנגנון פה יש לו עיקרון. עד אחוז מסוים שלילה, מאחוז מסוים כפל שיעורי אי-עמידה ביעד.
מירב כהן:
כן, בגלל שיש את 75 וה-80 וה-90. זה יחסית אירוע.
מירב כהן:
הפשטות עוזרת לביצוע לפעמים. - - - אני רוצה להדגיש אולי בעיניי את הנקודה הכי חשובה פה. זה שבאמת אפשר להגדיל את ערך הנקודה ובדרך הזו לקזז את הסנקציה. אני חושבת שאולי צריך מנגנון שלא מאפשר להגדיל את ערך הנקודה במידה ולא עומדים ביעדים.
זאת אומרת פשוט לא לאפשר את זה. לכתוב את זה במפורשות. לא ניתן להגדיל ...
ינון אזולאי:
את צריכה להגדיל את הנקודה בפי שניים בשביל להחזיר את זה.
משה טור פז:
למה? באופק חדש הביאו לכם מיליארד. זו לא בעיה.
משה טור פז:
הגנב שמתלונן שהדלת נעולה, זה לא עובד ככה. - - - סליחה שנעלתי את הדלת.
מירב כהן:
בהחלט אפשר להגדיל את ערך הנקודה פי שניים.
ינון אזולאי:
אתה מבין? זה מה שהוא כועס. תבינו, הוא קורא לנו הגנב. אתה אמרת, אתה אמרת. הגנב טוען שהדלת נעולה. - - - קראת לנו גנבים - - -
מירב כהן:
אז אפשר להגדיל את ערך הנקודה פי שניים כבר עכשיו ולמנוע את הקיזוז בתקציבי הישיבות ואז באמת לא נותרה כבר שום סנקציה. החל מהשנה הרביעית צריכים לעמוד ב-90% וההפחתה – בגלל שהיא קשורה לפער היא באמת מינימלית – ולכן הלכה למעשה החל מהשנה הרביעית – לא שאני מאמינה שנגיע לשם בכלל – זה יתקבע על 90% - - - ואת זה...
מירי פרנקל-שור:
אז שי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. תראה, מה שעולה כאן בוועדה – ואנחנו גם דיברנו על זה בעבר בינינו – הנושא של השנה וחצי. השאלה האם באמת – והיו לנו שיחות בנושא – האם אי אפשר לקבוע יעד ביניים. זאת אומרת כאשר אנחנו מדברים על השנה וחצי אם נגיד החוק נכנס לתוקפו בינואר, עד סוף יוני לא יהיה כזה גיוס אבל השאלה...
שי טייב:
אפשר לקבוע יעד ביניים. התנאי כדי לקבוע יעד ביניים שנוכל לדווח על יעד הביניים כל יום. הסברתי את זה.
מירי פרנקל-שור:
לקבל ממשרד החינוך. בהנחה שאנחנו נפתור את הבעיה של משרד החינוך.
שי טייב:
כן, זה לא בעיה של משרד החינוך. זה לסדר את המנגנון. אני רוצה להגיב למה שנאמר פה. אני חושב שלקבוע אותו יותר מדי קרוב – למערכת ייקח קצת זמן להניע – אבל לא חייב לחכות איתו עד הקצה ואפשר גם לקבוע עוד יעדים.
שי טייב:
מה, על המספר? אני צריך לעשות חשבון.
ינון אזולאי:
אבל הדבר הנכון שזה שנה וחצי. זה מה שהוא אומר, אבל אם רוצים לבדוק פחות או יבדוק ויחזור עם תשובה.
שי טייב:
רגע, ואני אגיד עוד הערה. אפשר למדוד גם יעדי משנה כדוגמת מידת שיתוף הפעולה עם הזימונים ועם הצווים. זאת אומרת כמה אנשים באו והשלימו את התהליכים שלהם כדי שיהיו מוכנים לגיוס ואז אנחנו נוכל לעצור.
לדוגמה, נניח שהחוק נכנס לתוקף בינואר ואנחנו יודעים שאנחנו צריכים לבנות את הפוטנציאל לשנת הגיוס הבאה שמתחילה ...
שי טייב:
כן, רציתי לענות. קודם כל לגבי מה שמשרד החינוך נתן וכן הלאה. כיוון שהחוק פקע, (ג)(1) פקע, הייתה פה תקופה לא מבוטלת שבה נשאלה שאלה משפטית מתוקף מה אנחנו דורשים בכלל את הנתונים. היה פה שיח בינינו דרך הייעוץ המשפטי לבין משרד החינוך ותקופה ארוכה בתוך שנות הגיוס האלה, בתוך המלחמה שלא רצו לתת את הנתונים עד...
שי טייב:
לא, ייעוץ משפטי צה"ל אל מול ייעוץ משפטי משרד החינוך. זה מי שעושה העברות מידע. בסוף הדבר הזה נפתר. אני רק רוצה להגיד למה אנחנו צריכים לקבל נתונים. אני לא יודע אם נתונים מגיל אפס, זה לא מה שרלוונטי. מה שרלוונטי זה מגיל 18-14.
אני אסביר. אני מקבל היום נתונים על תלמידים שלומדים במוסדות החינוך למיניהם אב...
שי טייב:
כן, רק אני אגיד יש פה עוד שחקן אחד – סליחה שלא אמרתי – משרד העבודה הוא גם שחקן בזה כי יש מוסדות שהם מוסדות חרדיים במשרד העבודה.
שי טייב:
כן, לא משנה. אני אומר את זה לפרוטוקול.
שי טייב:
יש מוסדות שהם מוסדות מוכרים חרדים.
שי טייב:
כן, זה לא הרבה אנשים אבל יכול להיות שהוא למד שנה פה, שנה שם.
משה טור פז:
כלומר הם כלולים בצו השר אבל צו השר - - - לא, כרגע זה כלול?
שי טייב:
יש מוסדות שהיו כלולים בצו עשה ב-2014 ויש רשימה שממתינה לחתימה לצו השר. אז הם יכולים להיות כלולים גם בצו השר. - - - זה בית ספר מקצועי, לא נוחם.
משה טור פז:
כן, כן. האם יש כוונה בחוק לעדכן את צו השר? לקבע את זה איכשהו לחוק?
משה טור פז:
אבל זה הכרחי? יש דרך לחייב את זה בחוק? כי זה הולך כמו שאמרתי לשני הכיוונים. יש מוסדות שאפשר להכניס אותם ומוסדות שצריך להוציא אותם. ראינו, דיברנו על זה גם. האם זה כלול בחוק או שצריך להוסיף את זה כסעיף?
דרור גרנית:
מוגדר שיש רשימת מוסדות שיביא צו השר ואז צריך להביא צו.
משה טור פז:
כן, אבל שוב. צו השר תקוע 11 שנים אז אני שואל.
דרור גרנית:
הבעיה במנגנון של רשימת הישיבות או אחת הבעיות במנגנון של רשימת הישיבות זה בדיוק הצורך שרשימת הישיבות זה דבר דינמי ויכול אדם רב פלוני להחליט מחר בבוקר שהוא פורש מהכולל או הוא הלך לפתוח כולל משל עצמו ועכשיו יש מוסד חדש. המוסד הזה מגייס אליו תלמידים, מקבל תמיכות.- - - אבל לא מופיע בצו. אז הדינמיקה - - -
משה טור פז:
האם יש מקום בחוק לקבוע שבינואר 2026 נגיד ייחקק חוק ויעודכן צו השר ומדי שנה בינואר יעדכן השר את הדברים? כי אחרת אנחנו רואים ש-11 שנה הצו לא מעודכן. יש פה לקונה חוקתית.
דרור גרנית:
זה לא בשליטה, אני רק רוצה להגיד לטובת הממשלה ונציגת משרד הביטחון פה. משרד הביטחון הגיש בזמנו טיוטה - - - זה הוגש וזה הונח פה על שולחן הועדה ונתקע מימיה של הועדה אי-אז, אני לא זוכר באיזו שנה. אבל היה - - -
משה טור פז:
אני רוצה להציע פה הצעה לחקיקה איילת. אז פשוט זה לא מופיע בלשון החוק. אני רוצה להציע שבלשון החוק יופיע עדכון עם חקיקתו יעודכן צו השר בתוך 30 יום ואחת לשנה יחויב שר הביטחון לעדכן. זה אינטרס של כולם, לזה באמת אין קואליציה ואופוזיציה.
פשוט קורה פה מצב שאני באמת לא מבין אותו עד הסוף. 11 שנים לא מעדכנים א...
מאיר פרוש:
אבל אני באמת שואל כי אני שמעתי משרון ניר טענות על הצבא אז אני רוצה לדעת אם היא קיבלה את התשובות או לא, או שאין לה כבר טענות.
שרון ניר:
לא היה לי טענות. שמעתי שהוא אישש - - - שמעתי שהצבא אושש את טענותיי כשהוא אמר שהייתה תקופה שהוא לא קיבל נתונים ממשרד החינוך.
משה טור פז:
היות שזה הוזכר לפניי אומר את זה בקצרה - - -
משה טור פז:
סוגיית מי שחותם, גם כאן בעיניי צריכה להיות הגדרה של בעל תפקיד חינוכי קרי ראש ישיבה או משגיח. ביחס לאחוזים שהוזכרו כאן, אני חושב שהיות ובסקירה המשפטית שקיבלנו היעדים שהוזכרו הוזכרו כרף נמוך אז אני ממליץ שהרף יעלה לשיעור של נגיד 95% או בכלל שהרף יהיה רף מינימלי ולא רף שאפשר לרדת ממנו קרי אם כתוב בחוק ...
משה טור פז:
נכון, אז אני מציע שהרף המינימלי יהיה גבוה יותר ואני רוצה לומר עוד דבר. בגלל שיש לחוק הזה להבנתי בתצורתו הנוכחית בעיה של מדידות עם מה שהתחלנו איתו את הדיון ב-09:30 בסוגיית המכסות מול יעדים ואתם ציינתם שקשה להגן על החוק בתצורתו הנוכחית אז מעבר להעלאת המספרים שזה כמובן רעיון טוב אני חושב שההערה - - -
ז...
יעקב אשר:
- - - אנחנו חברים לפעמים גם כן. מבחינה תהליכית יותר כשאתה עושה תהליך, בכל זאת הרי אתה - - -
יעקב אשר:
אתה לא חושב שזה הולך בדיוק ברף הפוך? אתה בא ואומר אני רוצה שהתהליך יצליח, אני רוצה שייקרו כך וכך דברים, אני יודע שאין קפיצות - - -
משה טור פז:
בקביעת היעדים הרי יש פה שתי מדרגות שנקבעו. מדרגה אחת ביעדים ומדרגה שנייה באחוזים. בעיניי שתי מדרגות זה לא נכון ומספיק מדרגה אחת קרי דירוג היעדים משנה לשנה כעולה. הייתי מעיד להתחיל גבוה יותר, אני חושב שצריך להתחיל גבוה יותר אבל גם דירוג יעדים וגם דירוג אחוזים זה דירוג כפול. אתה מתחיל הרבה יותר נמוך....
משה טור פז:
לא, קודם בדיון המספרים. אז אני חושב שיש מקום בהכרח שתהיה הלימה בין היעדים לבין המספרים שהוצגו פה. המספר נקוט מעתה אם מדובר על 7,500 לוחמים אז אנחנו צריכים סדר גודל של פי שלושה מזה, זה 22,500. לראשונה נאמר פה למיטב זיכרוני אבל אולי היה פה איזה דיון אחד שפספסתי את סוגיית 17,000 מ-1 בינואר עוד שנה. אז...
שי טייב:
הוא אמר את זה על דברים אחרים.
משה טור פז:
זה נורא מפריע לי. - - -צריך שהיעדים יתכתבו עם המספר הזה. בסופו של דבר בעוד שנה מהיום צה"ל צריך גם בעומס המילואים הנוכחי, קרי, כחודשיים בשנה, הוא צריך 51,000 חיילים כדי להגיע ל-17,000 לוחמים ותומכי לחימה שדרושים לו. זו היום המתמטיקה שלמדנו. לא מסובכת, לא נראה לי שמישהו יחלוק על המספרים האלה.
מאיר פרוש:
צה"ל היה צריך 144 מיליארד שקל ולא קיבל את זה. הוא צריך בשביל חימושים, בשביל הכול הוא צריך. הוא היה צריך.
משה טור פז:
זה יפה שאתה משווה דמים לדמים, עכשיו בוא נחזור לנושא.
היות שהדם של האנשים שמקריבים אותו זה חיילי מהמילואים מהמגזר שלנו אז המשכיל בעת ההיא יידום. אני חוזר למספרים. אני לא באתי פה, אני חושב שצריך להוריד גם את נטל המילואים אבל היות וכרגע אין לזה תוכנית המספרים שאתם נקבתם בהם – 17,000 ב-1 בינואר 2027 –...
מאיר פרוש:
לא, יודקין דיבר על 140,000 שהפסיקו לקרוא להם למילואים.
משה טור פז:
אם אני אחזור לדיון המספרים פה ממקודם, 51,000 חיילים נוספים בסדיר – לא קשור למילואים – הבריכה היחידה שיכולה להתמודד עם זה בצורה מסיבית זה גברים חרדים. לאור זאת אני חושב שיעדים – אם בזה היה תלוי המכסות – צריכים לפגוש את המספר הזה. האם תוך שנה? כנראה שלא. שלוש? חמש? זה היעד.
משה טור פז:
המספרים לא נפגשים. כלומר כרגע המספר הזה צריך לפגוש את המספר הזה. לדעתי אפשר לשנות את היעדים לכיוון הזה. זה דורש גם העלאת המספרים - - -
מירי פרנקל-שור:
האמירה הייתה שלא כל החוסר הזה צריך לבוא מהציבור החרדי.
משה טור פז:
הציג לנו שי טייב בשיחה, זה היה עוד ראש אכ"א. הציג לנו אבל שי הציג מאמצים שצה"ל עושה כולל הגדלת המילואים, כולל הבאה מחו"ל. יצאו מפה אפילו כותרות כאילו יורדות על צה"ל אבל אני אומר את זה לזכותו. צה"ל עשה מאמצים אדירים להגדיל את הבריכה. - - - ואולי הוא יכול להגדיל עוד. - - - בוועדת המשנה לכוח אדם של שטר...
יעקב אשר:
אני מבקש לחשיבות העניין להביא את זה לדיון.
בבקשה, אין בעיה. תביא.
דברי דובר/ת #1218 | 4 מילים
◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני חוזר לעיקרי הדברים. עיקר הדברים הוא צה"ל צריך ב-1 בינואר 2027 כלומר שנה מיום - - - 17,000 חיילים לוחמים ותומכי לחימה שלפי החשבון המקובל הם 51,000. - - - אליהו זה מה שהוצג לנו.
אליהו רביבו:
אבל זה לא נכון. - - - אין בעיה, בוא נשאל אותו אם הוא מסכים לזה.
משה טור פז:
- - - הוא אמר את זה, זה מה שנאמר פה קודם. ברשות דיבור שלך תשאל אותו מה שאתה רוצה. מה שאני אומר כאן הוא תרגום של מה שאמר שי טייב קודם ולאור זאת אני מציע שהיעדים של החוק כדי שהם יהיו מידתיים וחוקתיים וגם עונים על הצורך יפגשו את הצורך הזה. איך עושים את זה? בשנה, בשנתיים, בשלוש, תציעו. אבל כרגע זה לא פו...
יעקב אשר:
רגע אבל היו עוד מומחים שאמרו שזה נכון בציבור ליברלי, לא קהילתי. למה אתה לא מזכיר את זה? הם לא אנשי מקצוע? פרופסור שי שטרן מאוניברסיטת בר אילן. - - -
משה טור פז:
תודה רבה. לא, תודה רבה. זו הערה חשובה, אני לא פוסל אותה. לאור זאת אני מציע לבחון מחדש את מבנה הסנקציות. כשיש לך 100 ישיבות ברור שב-100 ישיבות כל ישיבה כמו במשל אגם הקולה, לי זה פחות נוגע שאחרות יעשו את זה. כלומר הכלל הזה פוגש אותך גם בעולם קהילתי. אתה דואג לישיבה שלך ורק אחר כך לשאר.
לאור זאת אני ...
משה טור פז:
לא, אני אומר הסנקציה היעילה ביותר היא כשהיא פוגשת אותך - - -
משה טור פז:
או אחר כך את המעגל הקרוב שלך. הבלעה פה של סנקציות לכלל הישיבות – נאמר פה מספר, אני לא זוכר אותו – של כל הישיבות, בסוף הישיבה הספציפית לא מתמודדת עם זה.
יעקב אשר:
אבל אם אותו ראש ישיבה, רגע קינלי תסתכל עליי רגע. אם אותו ראש ישיבה יודע שבסוף לומדים, מה זה קשור לישיבה שלו או לא לישיבה שלו? - - - הרי מוחקים לו את כל התקציב.
משה טור פז:
יעקב אנחנו דמוקרטים, אנחנו ליברלים, אנחנו נותנים לאחרים לדבר. כמו שאנחנו רואים שהתפרסם היום - - -
משה טור פז:
כמו שאנחנו רואים היום ובצדק למשל יש הנחה מסוימת בחלקים בעולם החרדי – לא חלילה בין היושבים כאן – שישיבות הנושרים ימלאו חלק גדול מהמכסה. זה טבעי אפילו. ואז אתה בא ואומר רגע אז בעצם הישיבה הספציפית עכשיו לא מתמודדת עם העובדה שהיא לא מגייסת.
לכן שוב, אם אנחנו מעמיקים בעולם הסנקציות יש היגיון בקודם כול ל...
משה טור פז:
קודם כול חזרה לעולם סנקציות הפרט הכואב.
משה טור פז:
נכון. שנית, אני חושב שאם עושים פה – ושוב, הכול פה מבחינתי בדיעבד של הדיעבד כי אני רוצה מכסות – אבל בעולם בדיעבד של העתיד - - -
משה טור פז:
יש חוק. - - - יש חוק מיוני 2023, טלי גוטליב אמרה לפניי. אבל כשאנחנו חוזרים לעניין יכול להיות כשאנחנו אומרים שהמדד הוא כל ישיבה וישיבה זה מטיל אחריות על הישיבה. אם אנחנו בחוק קובעים אורגן - - -
ינון אזולאי:
מה פירוש כל ישיבה וישיבה? כלומר ניקח את הלומדים בישיבה ואותם נוציא? לא הבנתי.
יעקב אשר:
בדיוק, אתה רוצה שראש הישיבה יגיד למי שבאמת תורתו אומנותו "לך להתגייס"? אבל זה לא החוק הזה. - - -
ינון אזולאי:
זה ישיבות ההסדר החרדיות שהן ישיבות מעודדות גיוס.
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה, אבל שם עלתה הטענה הזו של לא ללכת למתווה הזה מכיוון שהישיבות בסך הכול בסופו של דבר יעבירו - - -
דרור גרנית:
לא, אבל לכן אמרתי מירי בתחילת השיח הזה וסליחה שאני מתפרץ לנקודה הזאת. ההסדר הנורמטיבי הנוהג כעת מכוח ההוראה הפסוקה הוא הרבה יותר פרטני ומכוון לכיוון שמדבר חבר הכנסת טור פז במובן הזה שהוא אומר בגין מישהו, תלמיד שחייב גיוס ואינו ממלא את חובתו לא תתקבל תמיכה. לא אכפת לי באיזה גוף הוא לומד, לא אכפת לי א...
דרור גרנית:
רגע, מה שאתה אומר זה נאמר פה על ידי המשנים שהסדר היעדים יש בו בעיות אינהרנטיות.
יעקב אשר:
אתה חוזר למשנים? הם ברחו, הם לא נתנו לי תשובות.
משה טור פז:
תן לי להשלים. אני יכול אחרי זה להמשיך ולהשלים את הנקודה?
דרור גרנית:
לשאלת תורתו ואומנותו ושאלת הדח"ש וזה בדיוק הנקודה פה במורכבות, נכון? אנחנו מנסים פה לפצח איך מצד אחד מייצרים הסדר שהוא קולקטיבי, שהוא מסתכל על יעדים והוא מסתכל על קהילה והוא מסתכל על קולקטיב ומצד שני בסוף הוא צריך לגעת בפרטים באופן שיהיה להם תמריץ.
הנורמה או הכלל ההתנהגותי הפסול מכוח הפסיקה הקיים ה...
משה טור פז:
לא צריך להמציא מודל. איילת ומירי, שנייה. כשלצה"ל הייתה - - - כשלצה"ל הייתה מצוקת חיילים בזמן המלחמה הוא בא למודל אחר של דחיית שירות על חוק אחר, לעולם המכינות. הוא בא ואמר להם תקשיבו לי חסרים 1,150 חיילים. כל מכינה, ארבעה חבר'ה יתגייסו במרס ולא באוגוסט למרות שאמרנו לכם דח"ש עד אוגוסט. זה עולם אחר, ע...
יעקב אשר:
זה לא מתכתב עם תורתו אומנותו, זה מכינות.
משה טור פז:
אם אנחנו קובעים פה – לפעמים התורה שלהם יותר טובה מהתורה שאתה מייצג – אם אנחנו קובעים פה גוף משפטי שחותם - - - כשמישהו בישיבה חותם על האחרים אפשר לקבוע שהמכסות הן פנים-ישיבתיות, קרי, ראש הישיבה צריך לגייס 90% מהחבר'ה שלו. לא גייס 90%? הישיבה נענשת. לא כל עולם הישיבות. כלומר האחריות יורדת לרמת הישיבה...
א' יש לי שאלת יסוד.
דברי דובר/ת #1268 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אנחנו יודעים שבית משפט בידיים שלכם זה לא משהו חדש.
משה טור פז:
בית משפט לפחות הפסיק את הוועדות האלה. - - -
אני הבנתי מר יעקב אשר וינון אזולאי חברי הכנסת אומרים ואני מחזיק מהם כאנשים - - - ואני מחזיק מהם כאנשים ערכיים ומוסריים. זאת אומרת שכל החוק הזה מה שהוא מיועד זה לא לתלמידי ישיבות שלומדים. אז למה מחכים? אני באמת לא מצליח להבין. למה מחכים?
אם גם אחרי החוק מי שלומד לומד זאת אומרת הכול הולך מאלה שלא לומדים, למה מחכים? למה הם לא קוראים עכשיו הוא והוא והוא והוא, למה הם לא קוראים? גם אתה.
דברי דובר/ת #1273 | 77 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור.
דברי דובר/ת #1275 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני עושה את זה בוקר, צוהריים, ערב. - - - אנחנו כל הזמן חוזרים פה - - - מה אנחנו עושים פה? - - - אלעזר בזכות דיבור, אני רוצה לשמוע.
אני ביקשתי עזרה, קובי אולי גם אתה יכול לעזור לי. באמת - - -
דברי דובר/ת #1281 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עכשיו אני לא צוחק. אני לא מתריס, אני אומר את זה באמת. אם בסופו של יום להבדיל מדעתי, אני חושב שגם אלו שלומדים צריכים לצאת ולהילחם כמו שחושבת הציונות הדתית. הם חושבים שלא והחוק הזה כמו שאומר יעקב אשר זה לא החוק שאני רוצה, זה החוק שהוא רוצה. אבל אם הוא רוצה שאלה שלומדים ימשיכו ללמוד - - -
דברי דובר/ת #1283 | 59 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה לא החוק שאני רוצה, זה רחוק ממה שאני רוצה.
תחליפו בדיחות, זה בסדר - - -
דברי דובר/ת #1286 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, זה מה שאני אומר לכם. זה מה שאני אומר לכם. זה מה שאני אומר לכם. למה אתה מחכה בועז? - - -
דברי דובר/ת #1288 | 23 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
מצוין, אז הגעתם לתוכנית הלא נכונה. יש פה הצעת חוק שאני קראתי אותה. היא לא שלי ולא של סבא שלי.
תודה. - - -
אם ניקח לפה מישהו מבחוץ וייקח את מה שיעקב אשר אמר שכמו שאמרתי גם ינון אזולאי אמר, שהחוק הזה לא נועד לגייס את אלו שלומדים תורה, זאת אומרת שהם יודעים שלא משנה מה תהיה המכסה, היא תהיה מכאלה שלא לומדים תורה, הרי אלו המכסות, למה הם לא אומרים להם עכשיו להתגייס?
"עת צרה היא ליעקב". אין אנשי מילואים. הוא רוצה להאריך את שירות החובה מחר, מוחרתיים. למה הם והרבנים שלהם שהם כל כך טובים וכל כך יפים לא אומרים לכל אלה שלא לומדים שלא משנה אם הם השנה 4,000 - - - או 7,000 או 10,000, למה אני לא שומע? למה הם מחכים? למה לא אמרו שכל אלו שאתם אומרים שלומדים שילמדו, בסדר, אבל תביאו לנו עכשיו את ה-8,000 שאתם אומרים שלא לומדים. מה אני לא מבין? איפה אני טועה?
זאת האמת הכי פשוטה שישנה ואנחנו כל הזמן מזמינים את עצמנו ב-09:30 וביום שלישי לנשף המסכות. כולנו פה לובשים סוג של מסכות, גם אני שמשתתף בהצגה הזאת ואני לא אומר המלך עירום. מה אתה לא רואה? איך אתה לא רואה שהם עובדים עליך? שהם עובדים על עצמם? זה דבר אחד. שאני אשמח אם תהיה תשובה. אני אומר לך את האמת, זה קשה לי. גם להם קשה איתי, אני יודע את זה גם. - - -
דבר שני - - -
דברי דובר/ת #1294 | 214 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר אני חייב לומר לך אני שומע בכאב את מה שאתה אומר עכשיו.
לא, הם מחזירים אותי לזה שאני אחשוב מי מוסרי ומי לא מוסרי כשאנשים עוזבים את המשפחות שלהם בסבב החמישי ואת הילדים ואת הנכדים. כן, אני יודע את זה. אתה רוצה אני אגיד את זה עוד פעם, אל תדאג. אתם תעשו מזה צחוק. אתה לא תבין, אין לי טענות לזה שאתה לא תבין.
דברי דובר/ת #1297 | 52 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה לא תבין את הלילות שלנו, אתה לא תבין אותם. אתה לא תבין את הלילות שלנו. לא כדאי לך להיכנס לזה.
דברי דובר/ת #1299 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הדבר השני - - - השאלה השנייה שגם היא עלתה פה, קודם כל אני אומר גם לנו החוק הזה לא נותן פתרון. לא נותן הגדרה ואין בו את המילה, כל המספרים שעטפתם אותם וניסיתם להפחית אותם עם שירות לאומי, אזרחי, ביטחוני וכו' למה לא כתוב כמה לוחמים בתוך החוק? כי זה מחייב את הצבא לתהליכים אחרים וכמה תומכי לחימה. זה צריך להיות כתוב בתוך החוק אחרת המספרים האלה אין להם משמעות. אין להם משמעות. ומי שרוצה, שישאל את הצבא. ומי שרוצה, הצבא כבר אמר שבשביל המספרים האלה צריך את אותן מכפלות שנאמרו פה. למה זה לא בחוק?
הדבר השני שבגללו אמרתי היום לגדולי המשפטנים שלא צריכים לשאול אותם את השאלות האלה, זה למה רב שמחנך, לא אומר להם שיתייצבו לבדיקות רפואיות כמו שכתוב בחוק, למה אם הוא אומר לתלמידים שלו "אני לא חושב שאתם צריכים להתגייס גם אם אתם לא לומדים, גם אם אתם לומדים שעתיים ביום לא תשע שעות ביום", למה שהוא ימשיך לקבל כסף מהמדינה אם רב בישיבה אחרת אמר להם שיתגייסו?
אני לא מצליח להבין את זה. אני יודע שאם זה היה בית ספר חילוני ברמת גן או בירושלים מזמן היו חותכים אותו. היה חותך אותו? שר החינוך יואב קיש. זה שנותן את הכסף לכל אותם מוסדות שמלמדים שלא להתגייס.
עוד דבר בסעיף 26(ג) - - -
דברי דובר/ת #1301 | 210 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא שמעתי אף בית ספר שנסגר כי יש בו אלימות - - -
כי אין אף בית ספר שכל המורים אמרו שלא להתגייס. אין אף בית ספר שכל המורים קוראים לא להתגייס. יש ישיבות כאלה. לא בית ספר כזה. - - -
בסעיף 26(ב) ו(ג) סעיף קטן של (2) כתוב כך, "סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת לתוכנית המקורית שבה נכלל באותו סעיף תקציב". למה הוא כן ישמש?
דברי דובר/ת #1303 | 60 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא כתוב, לא כתוב.
דברי דובר/ת #1306 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא כתוב. שיהיה כתוב אם חוזר.
דברי דובר/ת #1309 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לפי חוק יסודות התקציב לדעתי, אנחנו נבדוק את זה אבל כסף שלא היה בו שימוש - - -
(היו"ר – ח"כ ינון אזולאי 21:55)
מאיר פרוש:
בחוק כתוב שאי אפשר להשתמש בזה לצורך העניין הזה.
לא, שנייה. אני רוצה להגיד משהו. סליחה, אני מכיר את זה. אני הייתי גם חבר ועדת כספים קצת, שנייה. יש עוד מושגים. אני אגיד לכם, יש עוד מושגים. חלוקת עודפים. יש גם דיון כזה.
דברי דובר/ת #1312 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חלוקת עודפים מכל מיני העברות ויש שם מקבצים שם. סליחה. העברה בין סעיפים.
דברי דובר/ת #1314 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה (ב) וזה (ג). נכון, את צודקת. אני ישבתי בדיונים כאלה. מה אתם עכשיו אומרים לי שאני חלמתי? כל מה שעושים בדיונים האלה, לוקחים את העודפים ומעבירים מסעיף לסעיף ביום - - -
דברי דובר/ת #1316 | 33 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
רום אתה גם יודע שאי אפשר? אתה יודע שאי אפשר להעביר? את העודפים. אתה יודע כי העודף לא מחויב אז על מה תעביר אותו?
רום בר-אב:
עודפים זה עודפים שעוברים משנת תקציב אחת לשנת תקציב אחרת.
מה?
דברי דובר/ת #1320 | 1 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
רום בר-אב:
ספציפית עודפים, שימוש במונח עודפים מדבר על עודפים מחויבים. זה כסף שמדבר על התחייבות בין שנים ועובר משנת תקציב אחת לשנת התקציב העוקבת.
רום בר-אב:
זה לא משהו שבהכרח קשור לדיון הזה אבל מה שקשור לדיון הזה זה מה שאתה תיארת על הכספים שמוקפאים ולא ניתן, צריך לייצר בחוק מצב שבו לא ניתן לעשות בהם שימוש לשימושים אחרים ומה שהסברנו קודם על זה שלא תהיה אפשרות גם להכניס כספים חיצוניים נוספים כדי לחפות על הכספים שנלקחו.
רום בר-אב:
תלוי בהוראות החוק. אבל לא, הכסף לא ממומן, הוא לא מחויב, הוא לא ממומש. זה כמו שהיועצת המשפטית אמרה. הוא חוזר לקופת המדינה ב-31 בדצמבר.
רום בר-אב:
אבל זה תלוי במגבלות החוק. - - - הוא לא עובר לשנה הבאה.
היו"ר ינון אזולאי:
בדיוק. עכשיו אתה אומר אני חושש מדבר אחר שבשנה הבאה יגדילו את ערך הנקודה בלי כל קשר לשנה שעברה שהכסף לא עבר ואלה יגדילו אותו בכסף קואליציוני.
שרון ניר:
או תקציבים אחרים, בדיוק. בדיוק.
שרון ניר:
לא, אבל הוא התכוון לדעתי שלא ייתנו.
שנייה, יש לי שאלה. ואם לוקחים את הכסף הזה לסעיף אחר של בניית מוסדות דת? לא עכשיו, בשנה הבאה.
דברי דובר/ת #1334 | 19 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
אתה לא יכול, הוא לא עובר. אתה חייב לחייב אותו. אתה עכשיו לא יכול. ברגע שהוא היה למטרה מסוימת או במיוחד בתמיכות זה עוד יותר קשה, אתה לא יכול להעביר אותו כי זה עודף שאינו מחויב ורק עודפים מחויבים אתה יכול ועודף מחויב הוא לא קיים.
רום בר-אב:
אבל חבר הכנסת אזולאי, כתוב פה בסעיף (ב) סכום שהופחת בהתאם להוראות סעיף זה לא ישמש בשנה שבה הופחת לתוכנית המקורית שבה נכלל באותו סעיף תקציב. לא ברור, אולי אני לא יודע מה כוונת המשורר אבל לא ברור אם ניתן לקחת את הכסף הזה ולעשות איתו שימוש אחר שלא קשור.
דרור גרנית:
לא. הסעיף אחרי זה מתייחס - - - לתקציב שלא מומש.
רום בר-אב:
שאתה יכול לקחת אותו ולממש אותו לשימוש אחר.
היו"ר ינון אזולאי:
אין בעיה. הוא מדבר, אם הוא מדבר על שנה אחרת נתייחס לזה. אבל אם הוא מדבר על עודפים, העודפים יורדים מהשולחן.
היו"ר ינון אזולאי:
אתה אומר עוד דבר, שיכול להיות שלצורך העניין בשנה הבאה ישתמשו בכסף של התוספת. זה מה שאתה מתכוון?
דרור גרנית:
הכסף יושב בתוכנית תמיכה במוסדות תורניים. אומר חבר הכנסת שטרן נעביר אותו לתוכנית אחרת שבה כתוב הקמת מוסדות.
היו"ר ינון אזולאי:
אמר עמוס ציאדה כששאלו אותו האם באמצע שנה יכול להיות או לצורך העניין אחרי השנה וחצי שזה רק בינואר 2028, הוא אומר באמצע השנה אני לא יכול לעשות עם זה כלום. כלומר כל מה שאני אוכל לעשות זה בינואר 2028 אבל שם הוא כבר לא יוכל לגעת בכסף ולעשות העברה בתוך התקציב.
רום בר-אב:
לא, בשביל שלא יהיה אפשר לעשות על זה משהו, היום לא ניתן לעשות על זה משהו מתוקף הפרשנות של הייעוץ המשפטי.
רום בר-אב:
לא, אז צריך להגדיר את זה בחוק כדי שלא יהיה אפשר לעשות שימושים נוספים גם לעניין תמיכות עקיפות נוספות במוסדות או תמיכות בפרטים.
רום בר-אב:
היום אי אפשר מתוקף פרשנות. כרגע אנחנו מסדירים מנגנון להגן על אותה פרשנות.
דרור גרנית:
לאוצר המדינה. אז אפשר לכתוב את זה פוזיטיבית. זאת אומרת ממש לכתוב. - - - אם יש סעיף בחוק יסודות תקציב, אני לא מתיימר להיות בקיא בו דיה אבל להפנות לסעיף שאומר שזה חוזר לאוצר, לקופה הכללית.
אם אני לא טועה, גם השופט סולברג, מירי. את בטח יודעת, נדמה לי שהשופט סולברג גם הזהיר אותנו משימוש בכספים האלה בדרכים עקיפות.
דברי דובר/ת #1360 | 23 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה בעד שנעביר את תקציב המדינה לסולברג שהוא יחליט הכול?
לא, עד שתחליפו גם את סולברג.
דברי דובר/ת #1364 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני כבר מסיים.
דברי דובר/ת #1366 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אבל אלעזר אלה היו ההערות שלנו. שאנחנו צריכים לעגן עוד שני סעיפים בחוק.
היו"ר ינון אזולאי:
כן, הוא מחזק את הייעוץ המשפטי. הוא בא לחזק את הייעוץ המשפטי. - - -
מה שאני שואל, בסעיף 26(ב) כתוב הוא ישמש לבחינת - - - סליחה, 26 - - - לא, סעיף (יד)(ב). - - -"מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שיעור הגידול באוכלוסייה החרדית יימסר לשר הביטחון והוא ישמש לבחינת העמידה ביעדי הגיוס השנתיים לשירות סדיר".
דברי דובר/ת #1370 | 44 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה לא אמרתי. אני שואל עכשיו. לא, תשמע את ההערה. לא דיברתי. זו הערה קצרה.
דברי דובר/ת #1372 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה זה יימסר לשר הביטחון לבחינה? הגענו לכל הדיונים האלה מתוך שיקול הדעת של שר הביטחון בכל מיני דברים. למה דברים כאלה כשאנחנו יושבים פה ויורדים לפרטים, למה זה צריך להימסר לשר הביטחון לבחינה והוא יגיד לנו לא משנה מה הוא יחליט ולא צריך שיהיה בזה - - -
דברי דובר/ת #1374 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
שר הביטחון יכול להיות מעורב. להוריד 30 פצצות ולחסל את נסראללה והוא יכול להרים מטוסים להפציץ את הכור בעיראק או באיראן והוא לא יכול להחליט על השאלה הזו מה לעשות ביעדי הגיוס? למה?
ברור.
דברי דובר/ת #1376 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על זה התכנסנו, על זה התכנסנו.
דברי דובר/ת #1378 | 6 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא אבל השאלה - - - חבר הכנסת פרוש, האם לא יותר נכון שבמקום המנגנון הקבוע פה שהממשלה תקבע באישור ועדת החוץ והביטחון? שר הביטחון יביא את המלצתו לממשלה - - - בעמוד 11 פסקה 6. אני לא יודעת אם צריך להשאיר את זה רק לשר הביטחון. שר הביטחון ימליץ, הממשלה תחליט ויבוא לאישור ועדת החוץ והביטחון.
כן, אני חזרתי.
דברי דובר/ת #1385 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
כן, אבל הוא שאל למה זה נמסר לשר הביטחון. זה קשור לסעיף 6.
מירי פרנקל-שור:
זה קשור לסעיף 6. אז זה נמסר לשר הביטחון מכיוון שהוא צריך לקבוע את שיעור העלייה. אנחנו כבר מתייחסים בשרשור. - - -
כל החוק הזה, מירי, מדבר על מספרים מדויקים. למה אי אפשר, אם מדברים במספרים מדויקים למה אי אפשר לכתוב מספר מדויק?
דברי דובר/ת #1389 | 21 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
למה אתה פוגע בשר הביטחון? אני לא מבין, מה המשמעות של זה? מה זאת אומרת? איזה שר מוותר על הדברים שיש לו? - - -
כל העסק נפסל בגלל הסמכות של שר הביטחון.
דברי דובר/ת #1393 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
סמכות של שר הביטחון אבל הראשון שמקבל את הפרטים זה שר הביטחון. אם הוא רוצה יביא לממשלה, ישב עם שקדי, מה שהוא רוצה. שר הביטחון הוא המנהל של העניין הזה. קורה משהו במשרד שלו באחריות שלו. אתה ממשיך בדרך של היועמ"שית. הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון פסול, שר הביטחון יהיה פסול, מה זאת אומרת? מה, מה זו הגישה ...
שנייה, אלי רביבו, יעקב אשר ביקש איתי לדבר איתו לפני שהוא מדבר פה בוועדה. הוא ראה שיעקב אשר יצא אז הוא לא יכול לדבר לפני שהוא דיבר איתו בגלל התחייבות חברית - - -
דברי דובר/ת #1395 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מוכן לקבל את מה שאומר חבר הכנסת פרוש ולא לסגור את הישיבה אבל להרחיק את ראש הישיבה או את הרב שקרא לא לשרת או לא להתייצב או לא מה שאתם רוצים.
דברי דובר/ת #1397 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מקסימום לא יסגרו אבל לא יקבלו - - -
דברי דובר/ת #1399 | 9 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אם מישהו סרח אז הוא לא ראוי, בסדר. - - -
ינון אזולאי:
לא לא, אדוני יושב-הראש אני אדבר בקצרה כי דיברתי גם תוך כדי הדיון אבל רק לחדד את הדברים. עשו פה כל מיני חשבונות של 75 אחוז רק ואז הורידו עוד עשרה אחוזים של השירות האזרחי ואז מגיעים רק ל-3,700. רק לעשות סדר עוד פעם. כשמדברים על יעדים, היעדים הם בשנה הראשונה או השנה וחצי הראשונה 8,160. וכשמדברים על 50%...
עמוס צייאדה:
רק אני אגיד מילה, לא על החשש באותה שנה ובשנה העוקבת. מה שרום אמר שיכול להיות שיגדילו את התקציב נגיד במקום 1.5 מיליארד ל-3 מיליארד שקלים ואז יהיה לך על זה.
ינון אזולאי:
לא, כשאני שאלתי אותך מה יקרה באמצע שנה אתה אמרת לא החישוב שלנו זה רק ב-1 בינואר ולכן - - -
עמוס צייאדה:
זה מאוד מורכב. עדיף שיהיה לנו זמן מיולי, אוגוסט לינואר שנה עוקבת.
אמרתי את זה סולברג, על זה בדיוק על סולברג.
דברי דובר/ת #1407 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני רק רוצה - - - יכול להיות שגם כשאומרים לי שאנחנו אמרנו גם כשמדברים על יעדים מדברים על הכול, זה יעדי הגיוס שאנחנו אומרים שמי שתורתו אומנותו, תורתו אומנותו ומי שלא לומד בישיבה אמרנו את זה אלף פעם אז אין מקומו בישיבה, מקומו בגיוס. תודה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. חבר הכנסת פרוש בבקשה. אין לך מה להגיד? אלי רביבו אמר לי שיש לך מה להגיד - - -
בועז, באמת איך הם יבואו פתאום? כל התלמידים שלא לומדים, אז למה לא קוראים היום לאלה שלא לומדים?
דברי דובר/ת #1410 | 18 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני רוצה להגיד כמה דברים, גם להתייחס למה שאמר חבר הכנסת טור פז.
שי טייב:
ממש בקצרה. קודם כל לגבי העניין הזה של המתווה שלא ממלא את צורכי צה"ל, אין בזה כל חידוש. אולי זה נראה כך כי הרי אנחנו מעולם לא הורדנו מעל הפרק את הסיפור על ההארכה ל-36 חודשים וגם לא את חוק המילואים. בשני אלה שמנו אותן קצובות לאורך זמן. ידענו שזה כלים שלובים שאמורים להתחבר בקצה לפחות לפי המתווה. - - -
...
שי טייב:
כן, אז לכן אמרתי חמש שנים. - - - רק תן לי שנייה אחת.
לא, להפך אני יודע שאתה תסגור את הערב אז אני רוצה לנצל את זה. תשמע, מחר או מוחרתיים יש פה דיון. אני רוצה לגלות לך משהו, על צווי 8. כתוב אין הצבעות. ביום רביעי ב-10:45 כתוב הצבעות על צווי 8. אתה יודע מה זה? מי שיבוא בדיון זה לא רלוונטי. הדיון יהיה מחר או מוחרתיים על צווי 8. ביום רביעי רק יבואו להצביע. אתה לא צריך לבוא. אני כבר לא אבוא לדיון הזה בגלל שאני מבין שעושים ממני צחוק.
דברי דובר/ת #1417 | 79 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש דיון, אתם מבינים מה אני אומר, נכון? - - - יש דיון בלי הצבעות. למה? מי בא? מי בא לדיון?
דברי דובר/ת #1419 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני אגיד לך למה. בגלל שהגיע הזמן שיהיה חוק על מילואים. הוא אומר, זה לא הונח. אני יודע. אבל הוא כרך את שני הדברים יחד והוא אמר שהוא שם ומחכים לוועדה - - - אז לא משנה, עכשיו בדברים. מה שאני אומר, לא את החוק הזה. את המילואים עם החובה. מה שאני יודע שיש הבדל בין שני הדברים.
דברי דובר/ת #1421 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הצבא הניח את הבקשה לחזרה ל-36 חודשים? לא הניח.
דברי דובר/ת #1423 | 9 מילים
◂ 33 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
שנייה, אני לא מניח פה. מי שמניח פה למיטב הבנתי זה ממשלה וכן הלאה. מה שהצבא רצה מלכתחילה מתחילת המלחמה וגם עכשיו כאשר המצב המבצעי השתנה להעלות את זה ל-70 ימים.
שי טייב:
אני רק רוצה לסיים את זה. אין בזה חידוש כי זה שני דברים שאמרנו שצריכים להיות לשנים הקרובות אל מול המתווה המתפתח. עכשיו, שני דברים ויש עוד דברים דרך אגב שמעלים את המספרים. יש עוד דברים שמעלים את המספרים בראייה הארוכה. אלה הפעולות שאנחנו עושים כמו תוכנית המכינות, השנה ה-12 והדמוגרפיה שגם היא עולה, צריך...
שי טייב:
לא נותן מענה מיידי לכל הצרכים.
ינון אזולאי:
ולכן אתה צריך גם 36 חודשים שהנחת פה בלי כל קשר. גם בלי כל קשר לחוק.
שי טייב:
נכון וגם צריך להגיד ש-36 חודשים, אנחנו מדברים, רגע - - -
משה טור פז:
צריך גם את 36 החודשים וגם את זה וגם את המילואים.
ינון אזולאי:
הוא אומר לך בלי כל קשר לחוק הוא צריך את זה.
שי טייב:
אנחנו מדברים על צורך מיידי דחוף. צריך להגיד ש-36 חודשים והסדרת חוק המילואים הם מענים מיידים, גם באפקטיביות שלהם הם מענים מיידיים. אפשר לאהוב את זה או שלא, רק אני אומר את זה מבחינת מאיפה באים מקורות כוח האדם.
הוספתי לעניין הזה שבערבות חמש השנים האלה שבהן גם יפקעו הוראות השעה – אם הן יהיו – יש גם עליי...
שי טייב:
לא, כי 17,000 זה לוחמים ותומכי לחימה כמו ש-12,000 היו לוחמים ותומכי לחימה.
שי טייב:
צריך לחשב אותו. בלוחמים אם יהיו 30 חודשים אז זה סדר גודל של 9,500. אם עושים חשבון צריך לעשות אותו על הלוחמים. - - - תומכי הלחימה הם בעצם תוצר לוואי של הדבר הזה. אז אני רק מחדד את זה כי עשית פה 17 כפול שלוש, 51.
משה טור פז:
וזה לא, זה 10,000 כפול שלוש, משהו כזה? - - -תתקן אותנו.
שי טייב:
כן. אני מתקן אתכם. זה מה שאני אומר.
שי טייב:
אמרתי, אני אסביר. אני אסביר. לאור המספרים שאני אמרתי 35%, אם הבנתי נכון את הלוגיקה שהפעלת פה - - -35%. אז הוא אמר אם אתם יודעים למצות 35% לוחמים, קרי צריך להביא בשער הכניסה פי שלושה. והוא חישב את פי השלושה מ-17,000 שדיברתי עליהם קודם.
אני חוזר למה הם ה-17,000. קודם כל ב-17 יש את הרכיב של 30 החודשים ...
שי טייב:
ולא את ה-17,000 כמו שעשיתם.
יעקב בליטשטיין:
רק שנייה. אבל את זה בוא שנהיה גם אנחנו מיושרים, את זה אנחנו צריכים בהינתן לא מאריכים מ-30 ל-36. - - - הכוונה היא להאריך ל-36. - - - רק שנייה, אני אומר שוב, זה מה שביקשנו מועדת חוץ וביטחון. זה הונח על שולחן הועדה ואז אנחנו חוזרים למספרים האלה של ה-12,000.
משה טור פז:
קובי, הכול טוב, רק אני אומר משהו אחד. יש סיבה שזה לא הונח עד היום. כלומר זה הונח אבל לא יושם. בגלל שאני לא רואה פה ממשלה בישראל ולא משנה מי יהיה פה ראש הממשלה שכאשר לא יתקיים אקט מסיבי של הורדת נטל יאריך את השירות. ככה זה. עובדה שזה לא קרה בעידן מלחמה כשהיה פה את ההיתכנות הפוליטית הכי גדולה.
יעקב בליטשטיין:
רק מירי. אני רוצה לפרוטוקול, שתירשם עמדתנו שבסעיף 26(יג)(6) ו-26(יד)(ב) זה בסמכותו של שר הביטחון ובסעיף (יד) יימסר לשר הביטחון ובסעיף (6) של 26(יג) זה יקבע שר הביטחון.
מירי פרנקל-שור:
26(יד) אני באמת מבינה מדוע צריך להיות שר הביטחון אבל ב-26(יג) פסקה (6) המלצתי לוועדה שהממשלה תיקבע באישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת ולא שר הביטחון באישור הוועדה. שר הביטחון סביר להניח יביא את עמדתו בפני הממשלה ודעתו תישמע בכל מקרה.
שי טייב:
מה המספר רק מירי אם אפשר לשאול, שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמורה לתת? את מה, את - - -
שי טייב:
אוקיי. אז מה הוא יגיד, מול שיעור הגידול אז זה יהיה שיעור הגידול ביעדים? מה המנגנון?
זה לא כתוב.
דברי דובר/ת #1457 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
גודל השנתון זה קצת בעיה מכיוון שלפי דיונים שהיו בוועדה הם בוחנים מי הוא חרדי קצת אחרת מאשר משרד החינוך ואתם. אז לכן אני חושבת שיש פער גם למשל בהגדרה של הבריכה לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לעומת הבריכה לפי - - -
שי טייב:
אבל אם את עושה את שיעור הגידול את צריכה לעשות גם את שיעור היציאה מהחברה החרדית, זה לא מספר נקי. עוד פעם, אני לא רוצה להיכנס עכשיו לפרטים.
לא, הם סופרים את היציאה.
דברי דובר/ת #1461 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
לא, זה תלוי אם הוא יצא בכיתה ח'.
משה טור פז:
זה בוגרים. - - - לפי החוק הנוכחי זה בוגרי החינוך החרדי.
שי טייב:
צריך לחשוב איך עושים את זה, זה מה שאני אומר.
שי, אני רוצה להגיד משהו שקשור בעקיפין. אני עכשיו קיבלתי מחבר'ה מילואימניקים, במהלך השנה הזו הייתה גם בזבזנות בימי המילואים. שר האוצר התריע על זה, יודע על זה והוא צודק בחלק מהמקרים.
כתוצאה החליטו עכשיו להוריד את זה ולמילואימניקים שהם יעשו – הנה האוצר שומע – 10-4. 10-4 עשו מילואימניקים בזמנים כשעשו בשלוש שנים 25 ימים. כשאתם אומרים היום למילואימניקים לעשות 10-4, כשאתם אומרים לאנשי מילואים ולמשפחות שלהם שעשו 300-400 ימים בשנה, כשאתם רוצים שהם יעשו עכשיו על זה עוד 70, 80, 90 יום, לא יבואו חיילי מילואים. - - -
דברי דובר/ת #1467 | 91 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
למה 70, 80, 90 יום? המשימה היא, סליחה. המשימה בגרף הזה היא 42 ימים. - - - זו המשימה בגרף. אני אומר לך, אני מכיר את הגרף.
לקצינים זה 70 יום, ליחידות זה 60 יום. אם אתה לוקח גם את ההכנה לת"מ, את מה שעושים בהכנות הלאה.
דברי דובר/ת #1469 | 20 מילים
פרוטוקול 526
— 2025-12-30
(104 דברי דובר/ת)
גם הוא לא רוצה להיות חלק מהאירוע הזה. את יודעת, האמת היא, גם ביסמוט לא רוצה להיות חלק מהאירוע הזה, לא שמעת עכשיו?
דברי דובר/ת #3 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא רק שהוא רוצה, הוא מאוד גאה להיות חלק מהאירוע הזה, והנה אני אומר את זה מצולם. בבקשה.
אשרי המאמין.
דברי דובר/ת #5 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
יחד עם זאת, בתור משרד החינוך, שאנחנו תומכים בצד הלימודי של המוסדות התורניים, אני חושבת שיש כאן פער גדול במובן הזה שכל ההסדר הזה של עיצום כספי הוא כלי אכיפתי בידי רגולטור שאמור להכיר היטב את הישיבות, את אופן הפעולה שלהן, את צורת הלימוד, את הניואנסים, וכרגע משרד הביטחון הוא לא רגולטור כזה.
בועז, אתה רוצה לסגור את הישיבה?
דברי דובר/ת #8 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, בכדורסל עכשיו הייתם מבקשים פסק זמן להתייעצות.
דברי דובר/ת #10 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
אין לי משהו קונקרטי, אבל אני כן אתייחס. אני חושבת שבמובן הזה יש הרבה מאוד עבודה למשרד הביטחון ליצור את בסיס הידע, ליצור את דרכי הפיקוח, ובמובן הזה, קודם כל כרגע זה לא כלי מתאים לרגולטור שהוא עוד לא רגולטור. ובנוסף, אני חושבת שלקבוע את ההסדר עכשיו כמו שהוא, זה גם קצת לרתום את העגלה לפני הסוסים, וגם ל...
מאיר פרוש:
תגידי סוגרים דלתות, לא נותנים להיכנס לחדשים. תגידי את הכול, איך שזה נראה, כדי שיאמינו לך.
רם בן ברק:
אנחנו מאמינים לה, היא לא צריכה להוכיח.
מאיר פרוש:
אני מבקש ממנה, אם אתה לא רוצה, תשים אטמי אוזניים.
שמעת פרוש? לה אנחנו מאמינים.
דברי דובר/ת #16 | 5 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
עושים הרבה, אבל אני בכוונה לא רוצה להרחיב, כי אני רוצה להשוות למה שקורה כאן, ולדעתי זה הבדל מאוד גדול ויש חסרים במובן הזה. אנחנו לא בודקים תלמיד-תלמיד, לא מה הוא עשה, לא מי הוא הצהיר, לא איזו בדיקה רפואית הוא עשה, לא מה הוא אמר לצה״ל. פשוט נוכחות ברגע מסוים, ביום מסוים. ולזה יש איזשהו מנגנון שאומר ש...
יעקב אשר:
לא, אבל יש גם הבדל בביקורת ראשונה ושנייה.
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון, וצריך שתי ביקורות. יש מנגנון שבנוי על סטטיסטיקה, על ביקור בזמן מסוים.
שרון ניר:
שאלתי כדי שייאמר לפרוטוקול, הכול בסדר.
מאיר פרוש:
נאמר בשבוע שעבר לפרוטוקול, השבוע שוב.
אבל מרים, זה רק בשביל כסף?
דברי דובר/ת #26 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אה, אבל אנחנו פה דנים על חיי אדם.
דברי דובר/ת #28 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
אני מסתכלת על הסמכות של מנכ״ל שר הביטחון, וזו באמת אינסטנציה מאוד בכירה, והיא צריכה על כל הפרה של התצהיר שנתן אותו אדם בישיבה, שבעצם מאשר את התנאים של דחיית השירות, זאת אומרת, הוא צריך להצהיר על דברים שהם לא נוגעים אליו, הם נוגעים לתלמיד. ואם יש הפרה, יש כך וכך תוצאות.
גם אין מדרג. זאת אומרת, יוצא ש...
אבל מאיפה הבאת את המספר 15 תלמידים בכולל?
דברי דובר/ת #30 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
זה כאילו המינימום. זה מספר מינימלי לפתיחת כולל.
אתמול עמוס כתב לי 40 תלמידים.
דברי דובר/ת #34 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
כולל – 15. התקנות של משרד הביטחון, לא כמו מבחני התמיכה אצלנו, הם קבעו גם כמה דחויי שירות צריכים להיות מתוך אותם תלמידים. לגבי כולל, למשל, הדרישה היא לצורך ההכרה, הייתה, אני לא יודעת אם רוצים לשנות את זה עדיין, שמתוך ה-15, עשרה יהיו דחויי שירות. אז מדובר על קבוצה מאוד מאוד קטנה.
רגע, ועוד חמישה מה?
דברי דובר/ת #38 | 4 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
המינימום שנדרש לצורך ההכרה זה 15, שאני לא יודעת איך משרד הביטחון בדק את ה-15 האלה, מתוכם עשרה דחויי שירות. אנחנו למשל לא בדקנו, אין דרישה אצלנו שיהיו דחויי שירות. עשרה תלמידים, זאת אומרת ש-5%, תלמיד אחד זה 10%. במובן הזה, אני חושבת שיותר נכון לקבוע את המהות של הרגולציה. אם לוקחים את זה כמו שזה, זה י...
רם בן ברק:
לא יותר פשוט שתהיה מכסת לומדים וכל השאר מתגייסים?
יעקב אשר:
פעם ראשונה שזה עולה פה בוועדה. תאמין לי, עוד יבואו זמנים שאתה תתחנן שזה יהיה ההסדר.
מרים גראזי רוזנבאום:
גם המידע שנדרש כאן שמשרד הביטחון יאסוף, הוא מידע מאוד רחב, שהוא צריך לאסוף אותו מהצבא, מישיבות, שוב, שכרגע הוא לא רגולטור. והפרק הזה כמו שהוא, לדעתי הוא לא מותאם. ובנוסף, ככל שהוא ייושם הוא יצטרך להבנות פה שיקול דעת מאוד רחב שלא מתאים לכלי הזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאה אחוז, תודה רבה. חבר הכנסת יעקב אשר, לאחר מכן אחד מכם, אבל שניכם מדברים.
יעקב אשר:
אדוני, אני רוצה לומר לך שלפעמים דברים שרואים משם לא רואים מכאן.
יעקב אשר:
כמובן, על הסעיפים. ואני רוצה לומר לך, אדוני, אני שמעתי וראיתי את כל הדיון בדרך, ובאמת, כשאתה רואה את זה מהצד, אתה רואה באמת עבודה "יסודית" מאוד.
למה אתה פוגע ביו"ר?
דברי דובר/ת #54 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
טוב, אני לא רוצה רשות דיבור יותר.
יעקב אשר:
תאמין לי, חשבתי שצריך מבחנים יותר גדולים בשביל להיות משהו. ואתה רואה באמת עבודה עם שאלות – למה 20,000?
לא.
דברי דובר/ת #58 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
עוד פעם הוא מפריע לי. פשוט בושה לאינטליגנציה, סליחה שאני אומר לך.
אתה לקחת שאלה כזאת, אני אתן לך שאלה אחרת שתענה עליה, והיא נשאלה.
דברי דובר/ת #60 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
איך אתה מפריע לי באמצע לדבר, אתה יכול להסביר לי? אתה איש נמוך, ממש. לכן אתה יכול לרוץ הרבה, כי אתה נמוך.
לא נורא, לא נורא. אבל תענה על השאלה, אם אתה יודע ש-5,000 לא לומדים, למה אתה לא אומר - - -
דברי דובר/ת #62 | 21 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה אדם נמוך ברמתו, באינטליגנציה שלו.
לא, אין לי בעיה. ממנו אין לי בעיה, בתנאי שיענה לי למה הוא לא קורא לאלה שלא לומדים להתגייס מחר. זה הכול.
דברי דובר/ת #66 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה לא אישי. שיעקב אשר יקרא לאלה שלא לומדים להתגייס.
דברי דובר/ת #68 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה החוק. הוא אומר שבעוד חודש יעבור חוק ואז הם יתגייסו 5,000 בשנה. שיגיד להם, למה הוא מחכה לחופש?
דברי דובר/ת #70 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני לא מבין איך אתה נותן לו את זה, אני פשוט לא מבין את זה.
אז אל תתחיל.
דברי דובר/ת #72 | 3 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא מבין, לא לדבר? הבנתי, דמוקרטיה כמו שאתה אוהב.
יעקב אשר:
אגב, הייתי בטוח שתשלח לי זר פרחים, כי בעקבות ההערה שלי הקודמת שלפיד בפוסט שלו על הפיליבסטר, שם אותך בסוף.
יעקב אשר:
לא, אל תשאל מה קרה, היו"ר. בפוסט, יום למחרת, אחרי שאני הערתי, הוא שם אותו במקום הראשון. לפיד שם אותו ראשון.
משה טור פז:
בואנה, אתה עוקב אחרי הפוסטים שלו יותר ממני.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה להגיד לכם משהו, תקשיבו. השעה לא מוקדמת, יש פה אנשים, יש פה גם מילואימניקים שרוצים לדבר, אנשים מהחברה האזרחית.
יעקב אשר:
אז אני אוותר על רשות הדיבור, אתם לא מגינים עליי.
יעקב אשר:
אני מצפה שיגנו עליי, או היו"ר, אולי הייעוץ המשפטי יגן עליי כשאני לא מצליח להוציא משפט. טוב, ואני אומר עוד פעם, אתה ראית איך ישבו על כל דבר. אין כמעט מילה שאין בה בעיה. הבוקר שמעתי עוד דיון שהיה פה, היו גם הצבעות היום בבוקר, על חוק מאוד בעייתי שעולה למדינת ישראל מיליארדים מתקציב הביטחון. היה פה דיון,...
יעקב אשר:
אני לא ראיתי אף אחד מהאופוזיציה, חוץ מאת אלעזר, שנזכר שהוא צריך להגיד שהוא בניגוד עניינים, שהוא לא אמר את זה כנראה בישיבות הקודמות, אני לא יודע, אבל כנראה שלא. וחוק כזה, שמדבר על איך זה נקרא, של הרמטכ״ל, הגדלות הרמטכ״ל.
אתה לא רואה את כל הקואליציה שלך פה? איך אתה מעז לדבר על זה בכלל? כאילו כל חברי הליכוד בוועדה פה, וכל חברי הציונות. מה חסר לך?
דברי דובר/ת #87 | 27 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
הטרלול של עמית הלוי, אתה רוצה שאנחנו נשלם על זה?
דברי דובר/ת #90 | 10 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני שמעתי הרבה את עמית הלוי, והוא דיבר פה דברים לא מטורללים בכלל. אני אומר לך שאני כאיש קואליציה אצביע בעד החוק הזה, אבל אני לא ראיתי אתכם יושבים על סעיף-סעיף, שאלה-שאלה, לראות האם פה ההחלטה היא נכונה, האם פה זה לא כפל, האם זה לא דבר שאולי מבחינה צבאית היה יותר נכון להשקיע בכלים מסוימים?
רם בן ברק:
בכל הדיונים היינו, על ההסתייגויות לא היינו.
כי הוא אומר דבר לא נכון.
דברי דובר/ת #97 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה כואב, היו"ר. הם לא מסוגלים לסבול כאב.
בוא, אני אגלה לך משהו, גם כשמשקרים אנחנו קופצים.
דברי דובר/ת #101 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אסביר לך איך זה עובד אצלי. אם הוא אומר עליי דברים שלא נוגעים לי או שאני חושב שזה מופרך לגמרי, אני אתן לו לדבר. אז אמר.
אה, באמת? לא ראיתי את זה.
דברי דובר/ת #103 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא מדבר אלינו. עכשיו זה היה רמי.
דברי דובר/ת #105 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
עכשיו זה רמי, הוא זורק עליו. טוב, אני מבקש באמת לא להפריע לי.
אז אל תדבר עלינו. תגיד אמת.
דברי דובר/ת #108 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
כשאתם תפריעו, אני מבטיח לך שכל פעם שתפתח את הפה, אני לא אתן לך לדבר. הבנת?
לא אכפת לי, בתנאי שתגיד אמת.
דברי דובר/ת #110 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כשאני הייתי פה, לא ראיתי אותו בדיון של הבוקר.
דברי דובר/ת #112 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
בדיוק. אתה עומד בצד, ואתה אומר רגע, על מה דנים פה? על איזה משפחת פשע דנים פה? על איזה כנופייה?
זה פשע.
דברי דובר/ת #116 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
טוב, או שאתה מגן עליי, או שאני מפסיק לדבר.
להשתמט זה פשע, מה אתה רוצה?
דברי דובר/ת #118 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
יש הרבה שרוצים שאני אפסיק לדבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
יאללה, אלעזר, אני מבקש. אני לא רוצה להוציא, אני אומר לך, אבל אני אוציא.
אני אשתדל.
דברי דובר/ת #121 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ואני אומר לך, זו בושה למדינה היהודית שיושבים כאן, כל האנשים שיכולים להעיר על הרבה מאוד דברים אחרים ולא מעירים, ולוקחים ציבור שלם וצובעים אותו בצבעים כאלה שכל נקודת ההנחה על כל סעיף מתחילה מהרמאים, הגנבים, איך מישהו קרא לנו פה? עלוקות היה פה גם בחדר הזה, פרזיטים.
מדבר על הסעיף?
דברי דובר/ת #123 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא שמעתי על הסעיף הזה שאמרו את זה.
דברי דובר/ת #125 | 8 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה הסעיפים, והעיצומים והלא עיצומים. אני לא זוכר שראיתי אתכם כל כך יושבים על הדברים האלה, על החשבונות האלה, גם כשהיית בישיבה.
משה טור פז:
מעניין למה, כי נהרגו 2,000 אנשים מתחילת המלחמה.
יעקב אשר:
תפסיק לנופף ולשחק עם הדם של אחרים, הבנת?
יעקב אשר:
מותר לי לתת את ההתרשמות שיש פה ניחוח שקרוב מאוד לניחוח אנטישמי, קרוב מאוד בצורה הזאת. אני אומר, אפשר לתקן סעיפים, אפשר לדבר על סעיפים. אני רוצה לומר לך עוד דבר.
משה טור פז:
לא, הוא רוצה לדבר על האנשים, לא על הסעיפים.
יעקב אשר:
יש פה שני תאומים סיאמיים, ששניהם כנראה נולדו באותה משפחה, אחרת לא יכול להיות. שניהם יודעים הכול, שניהם מבינים הכול, שניהם יודעים מה קורה בציבור החרדי, שניהם יודעים מה קורה בכל הציבורים האחרים, שניהם, כמובן, יועצים משפטיים, מבינים באכ״א, מבינים בחיילים.
לא רק זה, התברר לי גם שיצא פה, אמר, נדמה לי, חב...
זה היה הפוך.
דברי דובר/ת #135 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, אתה. אני אוכיח לך את זה עוד פעם. אני רוצה לומר לכם, אתם מדברים בשם זה, ואתם יודעים מה הולך בישיבות ומה קורה בדברים האלה, הכול מגיע רק מדבר אחר. מבחינתכם, להשמיד, להרוג ולאבד את כל עולם התורה, זה הרצון שלכם מ-Day one.
אנחנו יודעים מה קורה בתמונת המראה, איפה הם לא נמצאים. איפה שנהרגים, איפה שרוצים להשמיד.
דברי דובר/ת #138 | 15 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
צילמו את הסרטון? קיבלת את הסרטון, יעקב? אוקיי, אתה יכול לעבור הלאה.
אנחנו רואים איפה הם לא נמצאים, אנחנו לא צריכים ללכת לעולם הישיבות לראות את השקרים, אנחנו רואים את השקרים שהם לא נמצאים בצבא.
דברי דובר/ת #141 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על מה? הוא לא יכול לדבר ככה.
דברי דובר/ת #143 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
סליחה, לדבר על גופו של אדם? בועז, לדבר על חברי ועדה במקום הסעיפים? לא לעניין.
עד עכשיו הוא לא אמר שום דבר על הסעיף.
דברי דובר/ת #146 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אם לא אמרתי שום דבר, אז למה אתה קופץ? מה קרה? מה כואב?
אני רוצה לחזק אותך, להגיד לך שלא צריך ללכת לישיבות. בוא לצבא, תראה כמה בחורי ישיבות משקרים, איך הם לא נמצאים שם.
דברי דובר/ת #149 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הם עוד הפכו למאשימים.
דברי דובר/ת #151 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
חלק גדול מהשאלות שהיו בסעיף הזה, שחזרו על עצמן כל הזמן, והנושא הזה של מנכ״ל, שר, אנחנו יודעים שהדבר הזה, אנחנו כולנו הרי נמצאים פה בחקיקה. יש מושג, למשל במשרד הפנים, שאם רשות רוצה למכור נכס או לעשות עסק במקרקעין, או כל דבר אחר, או רוצה בהקצאות, אוטומטית צריך את אישור השר.
אנחנו יודעים ששר זה בדרך כל...
הוא אומר שראש הממשלה אחראי על קטאר. זה כאילו מתחתיו, והוא אחראי על זה.
דברי דובר/ת #153 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה לא מגן עליי, אדוני היו"ר. זה פשוט מקעקע את הכול. אבל מה? זה בסדר, למה? כי זו סוגיה שכל מה שהם רוצים זה להחריב אותה כדי שלא יקרה כלום, הם לא דואגים לאף אחד.
שלח מחר 5,000 לצבא, למה אתה מחכה? מה אתה מחכה, שיהיה איזה חוק משתמטים?
דברי דובר/ת #155 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני אומר את זה גם לייעוץ המשפטי, גם לעצמנו, וגם לחברים האחרים. יש פה עוד ועדות, יש פה עוד הרבה חוקים. אם אתם רוצים להתחיל להוריד בכלל את הנושא הזה שנקרא אישור שר, או השר יאשר, או מנכ״ל יקבע, או הדברים האלה, אז אתם רוצים לעשות את זה בטסט על החוק הזה, זה לא נכון, ככה זה לא צריך להיות.
לסיום אני אומר, ...
ענייניות יש פה. תגיד לאלה שלא לומדים שאתה יודע להביא אותם מחר, שיבואו להתגייס. זאת ענייניות.
דברי דובר/ת #159 | 16 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר הכנסת ינון אזולאי טרם דיבר, מבקש לדבר עכשיו. בבקשה. בואו נשתדל לא להפריע.
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני היו"ר. אני אדבר על הסעיפים. נשאלה פה שאלה אם יש למנכ״ל משרד הביטחון או לא להאציל סמכויות. אני לא חושב שאין פה אפשרות למנכ״ל. המנכ״ל סוברנו להחליט למי שהוא רוצה, לא ציפיתי שהוא יישב ויעשה את הכול. יש לו מנהלי אגפים למיניהם, הוא יכול להאציל עליהם סמכות שהם יעשו את הבדיקה. המנכ״ל הוא...
לא אמרתי את זה, אמרנו לבטל את כל הדברים שהוא חתם עליהם, לא לסגור את הישיבה. לא אמרתי לסגור את הישיבה.
דברי דובר/ת #163 | 21 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לא אמרתי אתה. רם בן ברק, למשל, הציע לסגור את הישיבה. כתבתי גם פה את רם בן ברק, שזה הוא אמר את זה. אמרתי מישהו אמר. אותם אלה שאומרים שאותו אחד שנתנו לו את הדחייה, בוודאי שאם נתנו לו את הדחייה כשהוא לא היה, בוודאי שהוא מועבר לגיוס, אף אחד לא אמר שלא.
מי שקיבל דחייה ונמצא שבאותו יום הוא לא היה, אוטומטי...
שרון ניר:
לא הבנתי, ינון, איפה זה יבוא לידי ביטוי?
ינון אזולאי:
אם הגיעה ביקורת של משרד הביטחון, והוא רואה את התלמידים, הוא רואה שחמישה, עשרה תלמידים חסרים, ואלה, למשל, הגישו דחייה, קיבלו דיחוי מהצבא, אוטומטית הצבא לוקח את אותם בחורים ולא ממשיך לתת להם, אלא אם כן יש להם סיבה, היה בבית חולים מאושפז, בסדר? היה חולה בצורה שלא יודע מה, שהשביעה את רצונו של הצבא מאותה...
ינון אזולאי:
בחוק עצמו יש פה גם את הקנס, גם את העיצום הכספי, וגם רישום פלילי שיש לאותו אחד. כלומר, כל מה שאתם מבקשים פה כבר נמצא בפנים בעצם. אין פה איזה משהו שלא נמצא בפנים. כשמדברים איתנו 1,500 שקל, לא 1,500 שקל, 20,000 שקל, יש גם מידתיות.
יכול להיות שתבואו ותשימו 100,000 שקל. יכול להיות שגם לא תקבלו את זה, כי ...
לא, זה לא לישיבה. ינון, זה על הבן אדם.
דברי דובר/ת #169 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, אבל התשלום זה אותו אחד שחתם לא נכון.
דברי דובר/ת #171 | 9 מילים
◂ 42 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
ברור, אני מדבר איתך כשדיברו על 5%. אני עובר נושא. כשמדברים על ה-5%, אם זה 2,000 או 1,000, או 500, אז אומרים לא, אם זו ישיבה של 100, 5% אני מבין. אבל אם זה 1,200, 5% זה כבר יותר מדי. כשאדם מקבל קנס, לא מסתכלים עליו אם הוא עשיר או עני. הולכים, נותנים לו את הקנס שלו. כשאני בא ואומר לו, הישיבה הזאת, אני...
משה טור פז:
ינון, אני יכול להתייחס, ברשותך, עניינית?
משה טור פז:
תראה, היות ונגעתי בסעיף הזה, אני חושב שיש פה דיון ענייני. שוב, אתה הרי מכיר את עמדתי שאני מתנגד לחוק עקרונית, אבל פה, אליבא דאמת אומר זה החוק הנכון, קנס של 1,500 פר תלמיד הוא לא, בעיניי, סנקציה מספקת כדי להרתיע את העבריינות, אם וכאשר. אני כמובן לא חושב שכולם עבריינים, אבל בסוף חוק נועד להרתיע עבריינ...
משה טור פז:
אני יודע. אני הבאתי פה דוגמה רק, התייחסתי עניינית.
יעקב אשר:
יש פה מערכת שלמה של דברים, שהיא תוקפת את העניין מכמה כיוונים.
ינון אזולאי:
כשאני מסתכל, אני מסתכל גם על כל החוק. ואתה מסתכל עכשיו, אני מדבר איתך על ה-1,500, אבל אתה יודע, גם אתה וגם אני וגם כל אחד מאיתנו פתאום בורח גם לסעיפים אחרים, שזה בסדר כשאנחנו מדברים בענייני. אבל כשאני מסתכל, אני מסתכל על החוק כחבילה. כשיש בחוק הזה כחבילה, זה יכול להיות גם עיצום כספי, ויש בחוק הזה גם...
משה טור פז:
אני מתעכב איתך עניינית, עזוב שנייה מה אני אגיד. אני חושב שהמידתיות פה של שלושת הדברים שאמרת, אל מול לא יהיה חוטא נשכר, נראה לי לא מספק.
ינון אזולאי:
אין פה חוטא נשכר, כי כשהוא לא נמצא, גם משרד החינוך הרי שולל את התקציבים והוא לוקח להם כשהם לא נמצאים. אז אין פה חוטא נשכר, הוא גם מקבל משני הכיוונים.
משה טור פז:
אני אגיד לך. הרי הנער הזה שלא נמצא בישיבה עכשיו, הסיבה שאנחנו עוסקים בו בנפרד מחוק אחר, זה בגלל שאנחנו עוסקים בזה שהוא מקבל דחיית שירות ולא הולך להתגייס לצבא על זה. אז אנחנו באים ואומרים, זה שאתה גם מוריד את התקציב של הישיבה, זה לא מספיק.
אנחנו רוצים שהישיבה הזו והילד הזה, כמו שקורה דרך אגב, יהיה חש...
משה טור פז:
אפילו יש פרק יפה בשבאבניקים על זה. מה אני בא לומר לך? שבעיניי 1,500 שקל, אל מול התקציבים שפה, הבאתי דוגמה מישיבה אחת, אבל יש עשרות דוגמאות כאלה, של 20 מיליון, זה לא עונש הרתעתי.
ינון אזולאי:
אבל אמר לך פורש, לא סתם הוא אמר לך, שתסתכל על מה זה ה-20 מיליון.
משה טור פז:
ואני טוען שהחבילה לא מרתיעה. אתה חושב שהחבילה מרתיעה?
משה טור פז:
אתה, להבדיל מאחרים פה, מכיר את עולם הישיבות לא פחות ממני. אתה רואה פה חבילה מרתיעה?
ינון אזולאי:
כן, כי אתה יודע גם היום, זה לא שיש פה איזה בונוס שהישיבה מרוויחה פה כסף. אני חושב שאתה יודע גם שבמיוחד בישיבות הגדולות, אתה יודע שהיום להילחם על כל שקל שמגיע, בסדר, לא משנה שהוא מביא את זה ממקום זה, לוקח מתשלומי הורים, לא כל הורה יכול לשלם. כלומר, יש פה רתיעה של ה-1,500, יש פה רתיעה של 20,000, ויש פ...
מירי פרנקל-שור:
כן, אבל ינון, העלה פה בוועדה שיכול להיות שכן יש מקום לשים מדרג. אני חושבת שהמדרג יכול לתת איזשהו מענה.
ינון אזולאי:
אבל המדרג שאת מדברת עליו, אז אני שואל שאלה, כשאדם בעל ממון מקבל קנס של 1,000 שקל על חנייה, שרון אמרה שבאדום-לבן היא קיבלה 1,000 שקל. אני אף פעם לא קיבלתי על אדום-לבן 1,000 שקל.
משה טור פז:
אבל זה טיעון שאי אפשר, ינון. זה טיעון על כל עולם הקנסות.
ינון אזולאי:
250 שקל, סתם אנחנו זרקנו את המספר, לא משנה. וברוך השם שאף פעם לא חנית באדום-לבן, אז זה טוב. אדם עשיר ואדם עני, אני לא יכול להגיד, טוב, הוא יש לו כסף עכשיו, אני אתן לו יותר. אני לא יכול להגיד את זה. מבחינתי, כשהישיבה יש לה יותר, תיקחי אותה בגדר, כביכול יותר עשירה. למרות שתמיד זה הפוך, כשאדם יש לו יות...
ינון אזולאי:
בדיוק. אז אני אומר, כשאני מסתכל על חבילה שלמה, כחבילה, עכשיו יכול להיות שחולקים עליי פה, ואומרים, תשמע, אבל אותם אלה שחולקים עליי, הם אומרים שבכלל הם לא מסכימים לחוק. אגב, אני אומר, יש לי הערות לחוק, יש דברים שאני מסכים, יש לי דברים שאני לא מסכים. אני אומר את זה.
אבל בסופו של דבר, כשיגיע חוק והוא יב...
היו"ר בועז ביסמוט:
חשיבה נכונה, תודה על הדברים. שני גורמי המקצוע הנוספים, לפני שאני עובר לחברה האזרחית. בבקשה, דרור.
דרור גרנית:
קודם כל, תודה לך על זכות הדיבור. שלא כהרגלי, גייסתי לטובתי היום שלושה חברים.
דרור גרנית:
מאה אחוז. אני אבקש לתת לשמרית לדבר בתור התחלה. היא תדבר, ולכל היותר אני אשלים התייחסויות נקודתיות. הן מהמחלקה.
ינון אזולאי:
רק סתם הסבר על התגבור של משרד המשפטים היום, תשמעי זה יום חזק מספיק, שתדעו, הוא עושה עבודה טובה.
ינון אזולאי:
דרור, תסביר לה שיש פה הומור, במיוחד בשעות כאלה.
שמרית גולדנברג:
הצעת החוק כוללת עיצום כספי ועבירה פלילית שמוצע לקבוע כעבירת קנס. אני אתייחס מיד לרכיבים האלה, לרכיבי האכיפה. אני כן אבנה את הדברים ככה שלב על שלב, אבל כן נתחיל באמירות שהן ככה בהסתכלות רחבה יותר.
מזווית ההסתכלות של המשפט הפלילי, ההצעה לוקה מיסודה. תפיסת היסוד שמונחת בבסיס ההצעה הזאת היא של יעדי גיוס...
ינון אזולאי:
סליחה, לא הבנתי את זה. הוא לא משתמט? אם יש לו חוק, אז הוא לא משתמט. ואם את מדברת על היום, אומר שי טייב, אותם כלים שאני מפעיל על המשתמט הלא דתי, אני מפעיל על המשתמט החרדי. אם אני טועה, תגידי לי.
שרון ניר:
לא, אבל בהינתן שיהיה את החוק הזה, אתה מעגן פה הסדר נפרד. מה הבעיה להבין את זה? אתה עכשיו מעגן אפליה.
מה זה נקרא? אתה עושה חוק שעושה את ההבדל הזה.
דברי דובר/ת #214 | 10 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
ואז, אם הוא לא מגיע, הוא משתמט, מה זה? אם זה הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, זה ברווז.
ינון אזולאי:
את לא רשאית לקרוא לאדם שהוא משתמט, אם יש חוק שהוא לא משתמט.
מירב כהן:
ואם יש חוק והוא משתמט? היא מתייחסת למצב הזה, נכון?
היא מתייחסת לערכים הכי בסיסיים.
דברי דובר/ת #219 | 5 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
יש לה פה אפשרות לדחייה, מה זה הוא אומר?
שמרית גולדנברג:
בסופו של דבר, אנחנו מסתכלים על ההתנהגות. ההתנהגות היא אותה התנהגות, וצריך לראות מי חשוף כן להליכים פליליים.
ינון אזולאי:
תציירי לי את האדם, את מדברת לפני החוק או אחרי החוק?
מירב כהן:
מה לא הבנת? אחד הולך לכלא, לשני שואלים אותו אם הוא רוצה לדחות שירות. מה לא ברור?
ינון אזולאי:
תשאלי את דרור, אני מאוד ענייני, רוצה לדעת ולהבין באמת. רק תסבירי לי, את מדברת במצב הקיים או במצב אחרי החקיקה?
שמרית גולדנברג:
הקשיים האלה וקשיים נוספים שהוצגו בחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, עומדים למעשה בבסיס העמדה שלנו שהוצגה כבר בוועדה כאן, לפיה המתווה המוצע פוגע קשות בשוויון, והרכיבים שלו לא עומדים במבחנים החוקתיים.
אחרי הדברים הכלליים האלה אני כן אתייחס לסעיפים שלפנינו, אבל אני כן אומר כאמירה כללית, שבראייה שלנו הם...
ינון אזולאי:
לא יכול להיות שאני מדבר נקודתית, אגב, כל הזמן דרור נמצא פה, מעיר על כל סעיף.
אפשר לתת לה לדבר? תשמעו אותה רגע.
דברי דובר/ת #235 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שמרית גולדנברג:
אני בהחלט עומדת להתייחס, ואני רוצה להניח את הבסיס קודם, זה ייקח שני משפטים, ולאחר מכן אני אעבור גם להסדרים האלה.
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, היא יודעת לייצג את עצמה. אני רואה פה את האובר נמרצות, תני לה, היא יודעת להסתדר לבד, היא לא צריכה להקת מעודדים. אבל לפני יומיים דנו בזה, העמדה שלכם ברורה. אני מבין שאתם רואים שאנחנו מתקרבים פה להגיע באמת לחוג גיוס, אז עם כל הכבוד, אצל שייקספיר יש מילה מאוד יפה – ZELE.
אני מת שמישהו פעם יסתכל על בועז מהצד, ויגיד, בועז האמין באמת למה שהוא אמר. מת לזה, אני מת.
דברי דובר/ת #240 | 19 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
את אומרת כאן אמירה, שבעצם הצעת החוק, הנוסח שמונח על שולחן הוועדה, הוא נעדר סנקציות פליליות.
שמרית גולדנברג:
ראויות, שיתנו ביטוי לתמורה שיש בהשתמטות משירות ביטחון. זו האמירה. אני רוצה רגע להשלים משפט. הדברים נאמרים בפרט או בכלל, בכלל זאת שהדבר נעשה באמצעות הצגת מצגים שאינם אמת כדי לזכות בפטור משירות ביטחון.
לא, למה הכללה?
דברי דובר/ת #246 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
היא אמרה, מי שנמצא דיווח כוזב לגביו.
ינון אזולאי:
אני לא מכניס דברים לפה, את באת פה עם איזו משנה סדורה. כשאני בא, אני יודע לבטא את עצמי גם בעל פה. אני לא מקריא מהכתב, וזה בסדר גמור. את מייצגת עמדה. אבל עם כל הכבוד, אני רק רוצה להגיד לך דבר אחר.
יעקב אשר:
רגע, זאת היועצת המשפטית של משרד הביטחון? היא הגיעה, אדוני היו"ר?
כבר הייתה הבדיחה, פרוש כבר אמר את זה. תירגע.
דברי דובר/ת #252 | 9 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
לא יעזור לכם, היא תגיד את עמדתה המקצועית.
ינון אזולאי:
את ממשיכה לקרוא לאותו אחד שהוא משתמט. עכשיו, אם הוא משתמט, כלומר, הוא רימה והוא השתמט, לצורך העניין, הוא נמצא באותו מצב, וזה אני לא מבין, שאת חוזרת על זה עוד פעם. הוא נמצא באותו מצב כמו כל אחד.
רם בן ברק:
ינון, גם אתה חוזר על עצמך מדי פעם, עם כל הכבוד.
שמרית גולדנברג:
אנחנו מציגים את עמדתנו. שוב, בסופו של דבר יש כאן מי שזוכה לדחיית שירות משירות ביטחון באמצעות מצג שאינו אמת. זה התנאי. ההצהרה אינה הצהרה שהיא אמת, היא אינה מדויקת. ובסופו של דבר, שתי הסנקציות הבודדות שנבחרו להיכלל כאן בהצעה, הן בעינינו בחירה במנגנון אכיפה חלש. והדוגמה המובהקת לכך היא העובדה שהסנקציה ...
ינון אזולאי:
זה שאני שותק זה לא אומר שאני מסכים, אני חייב להגיד את זה לפרוטוקול.
שמרית גולדנברג:
כאמור, בראייה שלנו בכל מה שקשור לחשיפה לאכיפה פלילית, הדבר הזה מבטא אפליה יסודית שלא ניתן להצדיק. ועכשיו אני כן אעמוד על הפגמים בכל מה שקשור לנושא העיצומים.
ינון אזולאי:
אבל יש דברים שאי אפשר להגיד אותם. ששי אחר כך יענה על זה שאין אפליה, כי הוא כל פעם אומר פה גם אין אפליה. זה לא יכול להיות.
יעקב אשר:
אה, למה לא אמרת את זה כשאני דיברתי?
מירי פרנקל-שור:
מה שאת מבקשת לומר, שבעצם הנוסח נעדר כל התייחסות של סנקציה למי שמצהיר את ההצהרה הלא הנכונה.
שרון ניר:
היא דיברה גם על המשתמט וגם על המצהיר.
יעקב אשר:
אבל הוא מאבד את מעמדו באותו רגע. אני לא מבין את זה.
דרור גרנית:
לאבד מעמד הוא לא סנקציה פלילית. ברשותך, סליחה רגע, אני אבהיר ואחדד.
למה ככה?
דברי דובר/ת #272 | 2 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
מאה אחוז. להבדיל מהמלש״ב שאינו חרדי, שאם הוא אינו ממלא את חובתו להתגייס, להתייצב לבחינות מקדמיות, ואז להתגייס, אזי חלה עליו הסנקציה הפלילית שקבועה בחוק שירות ביטחון.
שי טייב:
סליחה, דרור, שהוא יהפוך למשתמט בסוף.
שי טייב:
לא, כי אני לא מצליח להבין מה ההבדל. אני צריך בסוף לממש את זה, אז שאני אבין מה ההבדל.
דרור גרנית:
שי, תרשה לי, רגע. הנקודה היא שפה, בגלל הפורמט של מתווה היעדים, שבעצם אומר, by definition, חלק אמורים להתגייס וחלק אחר אמורים לא להתגייס, אזי אנחנו בעצם מדללים את חובת הגיוס האישית.
ברור שכן, למה לא?
דברי דובר/ת #280 | 4 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
רגע, מירי, תרשי לי רגע להשלים את המשפט. ומשהחובה האישית נפגמת, היכולת להפעיל כנגדה סנקציה פלילית הולכת לאיבוד, מתאיינת. זה היה משפט הפתיחה, ועכשיו על הדבר הזה רצינו להתייחס רגע לפרק העיצומים. אם אדוני היו"ר יתיר לי, אני אשמח ששמרית, שהיא המומחית לעולם התוכן הזה, תתייחס.
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל רגע, ברשותכם, כי החברה האזרחית נמצאת פה, נקודתית לעניין הזה, בבקשה אדוני העו"ד.
רמי צוברי:
אני אקריא להם את הסעיף. עו"ד רמי צוברי, עו"ד 31 שנה, ואני מתפלא, אני שמעתי את זה גם מכמה חברים שלא שמו לב לנקודה הזאת, ואני שומע עו"ד שגם אומרת, סעיף 26כ(16) אומר דבר כזה – אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של בעל התפקיד בישיבה, לרבות לעניין סעיף 26 וכו', וסעיף 423 לחוק העונשין. 423 זה ...
דרור גרנית:
מר צוברי, תכף נתייחס גם לדבר הזה. אני אמרתי שהסנקציה הפלילית, האפליה באכיפה הפלילית, בזה שיש אכיפה פלילית, היא ביחס למלש״ב, לא לבעל התפקיד.
יעקב אשר:
אבל אתה טועה בהליך. זה שני הליכים. אחרי שנגיד תפסת מישהו משקר, למרות שכולם שקרנים, אחרי שחשפת את זה, הוא באופן אוטומטי מאבד את מעמדו. באותה שנייה שהוא מאבד את מעמדו, אם הוא לא מתקדם בכיוון הנכון, הוא בדיוק מגיע לאותו מלש״ב. הוא מגיע לאותו דבר, לאותה נקודה בדיוק. ושם הסנקציות הן אותן סנקציות, כמו שיש...
דרור גרנית:
חבר הכנסת אשר, המצב יותר מורכב, כי ברגע שאותו אדם משתייך לתוך קבוצה מאוד גדולה, להלן הבריכה תוגדר כפי שתוגדר, של אנשים שהם כולם בפוטנציאל יכולים היו אולי להיכנס, אזי תהיינה טענת אכיפה בררנית לכל אחד מה-80 אלף או 100 אלף, והתוצאה תהיה שאפשרות האכיפה הפלילית התאיינה.
יעקב אשר:
בסדר, מיותר להמשיך, עזוב. זה מעורר קשיים משפטיים.
ינון אזולאי:
לא, אבל זה לא רגע להגיד משהו שיהיה כתוב בפרוטוקול ולהמשיך הלאה. הטענה שלך היא לא טענה, אתה מערבב שני דברים.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו רוצים לחדד את הנקודה. הוא מאבד את מעמדו, והוא חוזר להיות מלש״ב לכל דבר ועניין.
מירי, אבל רק מאבד את מעמדו זה לא עונש. מאבד את מעמדו, זה כאילו משווה אותו.
דברי דובר/ת #298 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא, אלעזר. ברגע שהוא מאבד את מעמדו והוא הופך למלש״ב, כל הוראות חוק שירות ביטחון חלות עליו, לרבות הסנקציות הפליליות.
אבל זה עדיין לא סנקציה לאבד את מעמדו, ואז הוא יהיה שווה לכל אחד.
דברי דובר/ת #300 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כמו לכל אחד.
דברי דובר/ת #303 | 3 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
המערכת מחפשת לעמוד ביעדים, נכון? יש יעד קולקטיבי. אם עומדים ביעדים, בכלל, הסיכוי שיהיה מעקב ופיקוח ולתפוס את אותו אחד, היא מלכתחילה יותר קטנה. אבל אפילו אם כן, ויבואו חשבון עם אותו אדם, תהיה הטענה שאומרת, אבל מה אתם באים אליי? יש עוד 80 אלף בבריכה. למה באתם דווקא אליי?
ינון אזולאי:
מה זה קשור? תגיד לי, יש עוד 80 אלף נהגים שנוסעים באדום, אז מה, למה אתם באים דווקא אליי?
דרור גרנית:
אנחנו אומרים שמועל היעדים הוא מאוד מאוד מדלל את החובה האישית.
יעקב אשר:
טוב, אפשר להמשיך לשמוע את המומחית השנייה?
ינון אזולאי:
לכן, לא הבנתי למה אתה מנסה לערב לנו פרקים קודמים שאנחנו היינו בהם, והבעתם את הדעה שלכם.
שמרית גולדנברג:
אני נכנסת עכשיו לאמצעים שמדובר בהם בהצעה הזאת. האמצעים שמוצעים כאן מעוררים קשיים שונים, משמעותיים, כשהבסיסי שבהם נוגע להתאמה של עיצומים כספיים לאכיפה במטריה הספציפית הזאת. כאמירה כללית, ההסדר הזה חוטא לעקרונות היסוד של מודל העיצומים הכספיים. אני אתייחס לזה ממש עוד מעט, ואני אנסה גם לתת תשובות לחלק מ...
יעקב אשר:
לא הבנתי, אמרת פעמיים הפלילי. לא משנה, זה אותו דבר.
שמרית גולדנברג:
עיצומים הם אכיפה מנהלית, סליחה. הדרך הנכונה לאכוף הצהרה כוזבת היא באמצעות המשפט הפלילי.
ינון אזולאי:
רגע, מישהו אמר לך פה לא לאכוף את זה דרך המשפט הפלילי?
שרון ניר:
אבל מירי, אני גם אמרתי את זה, את לא היית כאן, אבל את יודעת טוב מאוד שבסוף כשבית המשפט רואה שרשות מנהלית נתנה את הדעת, אז זה מאפשר לו לשים את התיק בתור לתיק הבא.
שרון ניר:
זה לא במקום, זה יבוא מתישהו כשהפריץ ימות, כשהכלב יברח.
יעקב אשר:
אז תשני את המערכת המשפטית, מה הבעיה?
מירי פרנקל-שור:
אנחנו מנסים לתת כאן מנעד של כלים. אם יהיה לך יסוד נפשי, לכי למישור הפלילי. אם לא יהיה לך יסוד נפשי, אנחנו נותנים איזשהו מענה. אני לא מצליחה להבין את הביקורת הזו.
שרון ניר:
גברתי היועצת המשפטית, מה שאנחנו אומרים, שצריך לנהוג ביד קשה עם תצהיר כוזב. כמו שקורה, את יודעת, במדינת ישראל, לא בתוך מדינה בתוך מדינה. תצהיר כוזב זה דבר חמור במדינת ישראל, ולכן לא ברור לי למה פה יש הנחת סוף עונה.
שרון ניר:
לא, אם יצרת פה ערוץ נפרד, אז לא בטוח שאת מסכימה איתי.
דרור גרנית:
בערוץ המנהלי של עיצומים, התפיסה הבסיסית שלו זה שזה לעניין הפרות שהן טכניות ביסודן, ואין בהן יסוד נפשי. ולכן, אם במקרה מסוים מתגבשת התשתית העובדתית, שבמקרה מסוים היה אירוע שבו מולאה הצהרת מרמה, הצהרת שווא, אזי, by definition, זה האפיק הנכון או האפיק הפלילי, ולכן כל דיון העיצומים פה הוא לא מתאים. כי ד...
מירי פרנקל-שור:
הבנו את הנקודה. אנחנו חושבים שדיווח יכול להיות גם עם יסוד נפשי וגם עם יסוד טכני.
סליחה שאנחנו לא מבינים מה זה יסוד נפשי ומה זה יסוד זה, רק אנחנו מבינים בערכים ובנורמות, וככה דיברנו, וכנראה שאמרנו אותו דבר.
דברי דובר/ת #330 | 23 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
בחצי משפט, בעולם הפלילי, כדי להוכיח עבירה, צריך להוכיח יסוד עובדתי. למשל, בעבירת הרצח, היסוד העובדתי זה שאדם א' הרג את אדם ב', היסוד הנפשי זה שהייתה לו כוונה להרוג אותו. אז הכוונה היא היסוד הנפשי, והרכיב הנפשי קיים בכל עבירה פלילית. סוף ההסבר.
שמרית גולדנברג:
מה שמוצע כאן למעשה, זה להטיל עיצום על בעל תפקיד בישיבה. הדבר הזה כעיקרון במודל של עיצומים הוא דבר שאפשרי, הוא לא דבר שכיח, אבל הוא כן אפשרי בתנאים מסוימים. כשהגורם הזה מבצע פעילות משמעותית בפעילות של אותו גורם מפוקח, אני אתייחס כבר לזה, לגבי חובות פיקוח רגולטוריות של אותו גורם, כשהן מוגדרות בצורה מא...
דרור גרנית:
רק לחדד את הנקודה הזאת, ספציפית רגע לעניין הסעיף שלנו.
מירב כהן:
הם משלימים אחד את השני, שותפים.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להתערב לי, רגע. היא מסבירה את זה, מה לא ברור במה שהיא אמרה עכשיו? אני אתן לך, אבל תכבד אותנו. הבנו יפה מאוד מה שהיא אומרת.
דרור גרנית:
אני רק אגיד רגע לעניין ההפרה. הסעיף שהוא בסיס ההפרה פה הוא לא 26ה(1) שממנו קראנו, אלא דווקא 26(ה) רבתי והרכיב הוא פסקה 5 שצריך לעשות בעל התפקיד בישיבה, שצריך להצהיר על זה שהמלש"ב המיועד יושב בישיבה.
צריך לומר שגם בדבר הזה יש חוסר בהירות, כי בעצם כאשר אותו אורגן ישיבתי, ויהא זה ראש הישיבה או גזבר היש...
שמרית גולדנברג:
הוא לא מצהיר על מה שהוא יודע באותו רגע, שזה בדרך כלל המצב של הצהרה.
ינון אזולאי:
מה זה לא? הוא לא מצהיר לך שיהיו לו תלמידים בעוד זמן X.
גלעד נוה:
דרור, אבל ב-26ה(5) יש לך שם גם את הרכיב של הדיווח עצמו, וגם הוא אמור להתחייב כי אם יחדל להתקיים במיועד לשירות ביטחון התנאי האמור, יודיע על כך לפוקד.
גלעד נוה:
אוקיי, אז יכול להיות שצריך לחדד את זה.
שמרית גולדנברג:
כל זמן שמדובר על עובדות שבידיעתו, אז זה לא באמת אכיף. הזכרתי את שאלת ההתאמה של עיצומים כספיים לאכיפה במטריה שאנחנו מדברים עליה. קודם כל, על מה אנחנו מדברים? עיצומים כספיים הם דרך של אכיפה חלופית להליך פלילי, דרך מנהלית.
הרעיון שלה הוא שהרגולטור, שהוא הגורם בעל המומחיות, שהוא זה שמאסדר את התחום, שהוא...
זה בערך מה שאמרה מרים, לא?
דברי דובר/ת #351 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שמרית גולדנברג:
כן. אני לא אחזור על כל דבר שנאמר. בסופו של דבר, במקרה הזה, ואני מסכימה, הדברים נאמרו גם על ידי חלק מחברי הכנסת וגם על ידי הנציגה של משרד החינוך, משרד הביטחון לא מאסדר את הפעילות של הישיבות, הוא לא מנחה אותן, ובעינינו ספק אם מדובר בכלל ברגולציה.
עכשיו אני כן אגיד בהתייחס לטענה שעלתה אצלכם, זה נכון שה...
שמרית גולדנברג:
לטעמנו לא, כיוון שמשרד הביטחון לא מאסדר את הפעילות של הישיבות, הוא לא מנחה אותן, ואין לו את המומחיות בתחום הזה.
ינון אזולאי:
אבל הוא הגורם שבעצם מפקח. הוא מפקח בתחום שלו.
זה לא תחום.
דברי דובר/ת #356 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל זו בעצם האסדרה, שכל אחד מפקח בתחום שלו.
יעקב אשר:
אגב, גם במשרד הביטחון יש אגף שמטפל בנושאים של בני ישיבות.
זה לא נכון. הוא מטפל רק בלומדים, לא לומדים, זה לא אותו דבר.
דברי דובר/ת #360 | 13 מילים
◂ 73 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
יש פה שאלה רצינית שצריך לדון בה בנפרד, וחלוקת התפקידים במשרד החינוך.
מירי פרנקל-שור:
לא, זה מאוד ברור. היא האחראית על הצד הכספי של הישיבות.
דרור גרנית:
לא. בסוף זה מתגלם לזה שמשרד החינוך מממן ותומך, אבל מעבר לזה הוא בודק שמתקיימים לימודים תורניים, שהם מתקיימים במסכת שעות.
מרים גראזי רוזנבאום:
אבל זה מאוד בסיסי. אנחנו לא מתערבים, בניגוד למשל למערכת החינוך, ששם יש פיקוח פדגוגי על התכנים וכו'.
יעקב אשר:
לא רק פיקוח, אתם גם בונים את מערכת הלימודים.
יעקב בליטשטיין:
שמרית, את מציעה בעצם שזה יישאר במשרד החינוך, אני מבין.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני רוצה לדייק, סליחה. המומחיות של התנאים שצריך לבדוק כאן, זאת אומרת, אם התייצב, ואם למד, ואם הלך לבדיקות רפואיות, ואם הוא דחוי שירות בכלל, זאת לא מומחיות של משרד החינוך.
משה טור פז:
אני אומר לך מניסיון, מירי, שיש פה כדרור מסוים. זה לא קשור, דרך אגב, זו גם היום בעיה, אבל אנחנו מחוקקים. יש כדרור מסוים בין משרד החינוך לבין משרד הביטחון, וזה לא גם קשור לפרסונות, זו בעיה ארוכת שנים, והחוק צריך להסדיר ולהבהיר את זה. כי שוב היא אומרת, אני לא מטפלת בתוכן, הוא מטפל בדח"שים, התקצוב נמצא ...
יעקב אשר:
זה הכל מההיבט הכלכלי, לא מההיבט הפדגוגי.
יעקב אשר:
אה, כל הזמן? מעניין ממי למדתי את זה.
משה טור פז:
לא יודע, לא ממני. בקיצור, יש פה מה להסדיר, ואיפה שמזהים לקונות כאלה כדאי להסדיר אותן.
מאיר פרוש:
עמוס צייאדה לא אמר את המשפט שהזכרת עכשיו. כל פעם אתה נותן אמרה בשם מישהו, שזה לא היה.
משה טור פז:
האומר דבר בשם אומרו ,מביא גאולה לעולם. ואני רוצה להביא גאולה לעולם.
מאיר פרוש:
כל פעם אתה מספר שזה אמר, זה היה, זה עשה. זה לא היה.
שמרית גולדנברג:
בסופו של דבר נדרש כאן גורם מאסדר שמכיר את הפעילות, מאסדר אותה, מנחה אותה, ולא רק בנגזרת מאוד צרה. אז אין לנו בראייתנו גורם מאסדר. ואני אגיד גם שבעל התפקיד הזה, בינינו, לא יכול להיחשב גורם מפוקח. קודם כל הוא אורגן בתוך גורם שאינו גורם מפוקח על ידי משרד הביטחון, ולכן נראה שזה מעורר קושי בפני עצמו. זאת...
רם בן ברק:
לא רק שהחוק הזה לא יגייס, הוא גם יוסיף עוד פקחים, עוד יעלה לנו הרבה כסף לפקח.
יעקב אשר:
אולי נכניס את הפקחים גם כן ליעדים.
שרון ניר:
לא, העניין הוא שרוצים לאסדר משהו שהוא בהגדרה לא שקוף ולא מאוסדר, אז יש פה בעיה. יש פה חוסר שקיפות ביסוד, בבסיס.
שמרית גולדנברג:
אני אנסה רגע להתקדם. המתווה המוצע למעשה פוטר מסנקציה כשמדובר באחוזים נמוכים מ-5% של דיווח שאינו אמת. לנו לא ברורה ההצדקה לזה. בסופו של דבר, יש כאן איזשהו ביטוי למין גרייס או סף סיבולת לדיווח שאינו אמת עד השיעור הזה. זה לא ברור במיוחד בעולם של עיצומים כספיים.
שמרית גולדנברג:
נכון, אבל כעיקרון, ברגע שיש דיווח שאינו אמת, במיוחד בעולם של עיצומים כספיים, יש הצדקה לאכיפה. וכאן יש איזשהו סף סיבולת שהוא לא ברור. אני כבר אתייחס לקנס.
ינון אזולאי:
לא, אבל מה שאומר שיש פה את כל התמונה, לא להסתכל ולהפריד. זה לא לעשות הפרד ומשול בתוך זה.
דרור גרנית:
עוד הפעם, בעולם העיצומים התפיסה היא כאמור טכנית, ולכן זה עולם שחור-לבן. או שהייתה הפרה ואז צריכה להיות אכיפה, או שלא הייתה הפרה ואין אכיפה.
ינון אזולאי:
לא נכון, למשל במשרד החינוך זה לא ככה. כלומר, יש לך תקדים ממקום אחר.
ינון אזולאי:
מה זה לא? אי אפשר להניח פה הנחות ולהגיד לנו. ה-5% שמדובר, זה לא בדיוק שחור או לבן. כי בכל כשאתה מגיע לבדוק, אגב, בכל בית ספר, בכל תקצוב שאתה נותן, כשאתה מגיע, יש לך אחוזים מסוימים.
ינון אזולאי:
זה לא משנה, גם אותם עיצומים חלים עליו בצורה כזו או אחרת. אם אתה בא ומתקצב, אז אתה כן יכול להסתכל על זה בצורה כזו של העיצום.
דרור גרנית:
חבר הכנסת אזולאי, זה מנגנונים מאוד שונים לתמוך במוסד ציבור, ולהגיד אני כמדינה מקצה כסף כדי לממן ולסייע במימון של גוף כלשהו, לבין האירוע פה שעניינו, שוב פעם, עולם התוכן הטבעי של עולם העיצומים, זו רגולציה כלכלית.
מירי פרנקל-שור:
אבל יש סעיף פיקוח, שאומנם לא מיושם, אבל הוא קיים כנורמה בחוק שירות ביטחון. אז כן יש כאן איזשהו הסדר מסוים.
יעקב אשר:
אנחנו כבר חוזרים על עצמנו, אדוני.
מירי פרנקל-שור:
יכול להיות שצריך לעשות תיקונים, אבל לבוא ולומר בכזו דרמה שזה לא מתאים וכו', לא יודעת.
יעקב אשר:
אדוני היו"ר, הוויכוח הזה לא נגמר. מספיק, נו, דיי.
דרור גרנית:
כולנו יודעים שלא היה אפילו מפקח אחד מאז חוקקו הסעיפים האלה.
ינון אזולאי:
לא, כי אתה מדבר שלא היה יישום, אוקיי, עכשיו יש פה יישום. בסדר.
דרור גרנית:
אבל הוא אומר שהרגולטור הוא לא רגולטור מנוסה.
ינון אזולאי:
לא, זה אומר שיכול להיות שהיה עניין לא לעשות את זה. גם זה יכול להיות.
מירי פרנקל-שור:
זאת אומרת שאם יהיה אגף שיהיה אמון על הפיקוח וכו', אז יש לנו גורם מאסדר.
ינון אזולאי:
אתה רוצה שאני אביא לך עוד כמה מקומות שיש משהו שצריך לפקח ולא עושים את הפיקוח הזה? שוסטר עדיין פה? הייתי נותן לכם מאצלו, השבוע עשו שם דיון.
מירי פרנקל-שור:
החוק הזה הוא חלק מחוק שירות ביטחון. בחוק שירות ביטחון יש מנגנון פיקוח, אז אולי צריך לעשות קצת איזה תיקונים, אבל רגע.
מירי פרנקל-שור:
לדעתי זה גורם מאסדר. אני לא מצליחה להבין את הטיעון שלכם.
שמרית גולדנברג:
הטיעון שלנו שאין כאן את הרגולטור, שהוא הגורם שמאסדר את התחום והגורם שמבקשים להטיל עליו את העיצום.
ינון אזולאי:
לא שאין כאן, אתם פשוט אומרים שהוא לא הופעל. זה לא שאין כאן, הוא כאן, רק הוא לא הופעל מהזווית שלכם.
גלעד נוה:
גם אגב לגבי הגורם המפוקח, יש דוגמאות במודל של עיצומים כספיים, כמו נניח באיסור הלבנת הון, שזה מוטל על כל בן אדם.
יעקב אשר:
יש לי שאלה, אדוני היו"ר, אפשר? אנחנו רואים את הוויכוח המשפטי, ואתם באים ואומרים יש פה דברים יסודיים בכל העניין של האכיפה וכו'. ברור לי שוודאי את גם יודעת שאת נמצאת בהליך של חוק רציפות, והליך של הנוסח הראשוני שהיה, ובטח גם בזמנו כשזה הוגש והגיע לכאן, כשרם בן ברק היה היו"ר, זה גם עבר את המחלקה שלך.
דרור גרנית:
לא, כל הפרק הזה, כל כולו, תוספת של הייעוץ המשפטי.
יעקב אשר:
מצוין. בראבו. לזה חיכיתי. עכשיו אני רוצה לשאול אותך כמומחית. תיקחי את החוק הקודם שהיה, הוא היה לפני ה-7 באוקטובר, נכון, ותיקחי אותו מול הנוסח שיש לך כרגע אצלך, ותגידי לי האם מבחינת האכיפה, באופן כללי, במקצועיותך, ואני מאמין שאת מקצועית.
רם בן ברק:
אבל הוא לא עבר. זה חוק שלא גמרנו לדון בו.
יעקב אשר:
לא, אבל אתה לא שומע. משרד המשפטים לא העיר.
שמרית גולדנברג:
אני לא מכירה את החוק הזה, זה לא יהיה רציני שאני אענה לך על השאלה.
יעקב אשר:
משרד המשפטים לא העיר, לפחות לא ידוע לי. שיש כאן בעיה כל כך יסודית במנגנון הזה. היה לו הרבה הערות, נכון.
רם בן ברק:
מה שהוא אומר, שיש כאן איזו ביקורת שיפוטית רק נגד הקואליציה הזאת. בקואליציה אחרת, אין ביקורת.
יעקב אשר:
לא דיברתי על דרור. אני שואל אותה. חוות הדעת שלהם, שהם אישרו את עבודת המטה הממשלתית.
הם לא אישרו, מאיפה המצאת את זה?
דברי דובר/ת #434 | 7 מילים
◂ 40 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הם אישרו את עבודת המטה, אחרת זה לא היה מגיע לדיון. תודה רבה, אני קיבלתי את התשובה.
שרון ניר:
זה פרק חדש, יעקב, תסתכל, זה באדום, הם הוסיפו אותו.
שרון ניר:
זה מה שהוא אומר לך, שהוא לא מקבל את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, עם כל הכבוד לכולם פה. שמרית, יש לך חמש דקות. אני לוקח לך זמן, כי עם כל הכבוד, יש לי עוד דוברים פה שמחכים. חמש דקות עם השעון ואני קוטע אותך.
מירי פרנקל-שור:
מ-2014 עד 2017 החוק היה בפועל. האם הייתה פעם אחת שהוגש כתב אישום או איזה הליך פלילי בעניין של הצהרה? אנחנו לא יודעים, נכון? סביר להניח גם שלא היה שום הליך.
מירי פרנקל-שור:
יפה. נכון, ולכן הרציונל הוא שזה הליך סבוך, ואנחנו מנסים לתת כלי נוסף.
דרור גרנית:
בסדר, אבל השאלה אם הכלי הנוסף שמוצע, הוא מתאים לעולם התוכן.
מירב כהן:
מירי, אבל הטענה היא שאז יזנחו את הנתיב הפלילי, כי לכאורה תהיה אלטרנטיבה, אבל היא לא אמיתית.
מירב כהן:
בסדר, אנחנו רוצים לשנות סדרי עולם, נכון? אנחנו לא רוצים שמה שהיה הוא שיהיה.
ינון אזולאי:
מירי, אני רק מבקש, אני יודע שאתם רושמים הערות וזה בסדר, חשוב שההערה שלהם גם תיאמר. אני מסכים איתך בעניין שזה צריך להיות, כן?
שמרית גולדנברג:
מוצעים כאן למעשה כפל אמצעי אכיפה כספיים. גם הקנס שמוצע לקבוע במסגרת עבירת קנס וגם העיצום הכספי. כעיקרון, לדבר הזה אין היתכנות. זאת אומרת, לא קובעים שני אמצעי אכיפה כספיים על אותה התנהגות. וגם לגבי עניין המדרג, אני כן אעיר, אני מבינה שניסיתם ליצור מדרג.
אחד, הקביעה שאדם שכבר נתפס בזה שהוא הצהיר לא אמ...
יעקב אשר:
את אומרת, תתחילו יותר נמוך ותעלו לאט לאט.
שמרית גולדנברג:
גם היעדר המדרג כאן הוא מאוד בולט, כי בסופו של דבר, מבחינת העיצום הכספי, יש גורם כזה שלא הצהיר על 6% שלא נמצאים, או על 90%, חשופים לאותו עיצום, ויש בזה איזה משהו שהוא לא הגיוני.
שמרית גולדנברג:
לחלוטין. אבל שוב, אם הולכים ומתגברים על הקשיים לגבי העיצומים. יש כאן עוד קשיים, שאם אנחנו רואים כבר את המשוכות שדיברתי עליהן, כן מתעוררים קשיים לגבי ההסדר. חלקם עלו כאן בהערות של חברי הכנסת. העובדה שהגורם המוסמך הוא למעשה משרת אמון, זה דבר שלא נעשה. גורמים כאלה של משרת אמון לא אמורים לעסוק באכיפה. ה...
מירב כהן:
לא, זו פשוט משרת אמון. זה הכול.
מאיר פרוש:
לא הבנתי, אבל אייל זמיר היה מנכ״ל משרד הביטחון והוא נהפך להיות רמטכ״ל, איך זה קורה?
מירב כהן:
יכול להיות שבן אדם משנה תפקידים.
מאיר פרוש:
רמטכ"ל יכול לעשות את כל מה שהוא עושה בחזיתות, ופה הוא לא יוכל? נו, באמת.
יעקב אשר:
לא נכון, זה מתחת למנכ"ל, יש אגף.
מירב כהן:
גם היה רמטכ״ל שהפך להיות פוליטיקאי, אבל באותו זמן נתון הוא לא יכול לעשות את שני התפקידים, נכון? זה הכול.
שמרית גולדנברג:
אני אגיד עוד שתי אמירות אחרונות. כל הנושא של האכיפה הפלילית לא מוסדר כהלכה בהצעה הזאת, הוא צריך שיפור, וזה מחריף את הפגיעה בשוויון, בעקרון של השוויון בפני החוק, וצריך כאן איזשהו שינוי כולל.
עלו כאן עוד המון נקודות. בזמן שיש, אני לא אוכל להתייחס. אני כן אומר, שככלל, סמכות אכיפה לא אוצלים. צריך לקחת א...
מאיר פרוש:
ממש קצר. אני לא בא מתוך המקום שאני לא חושב שיש ויכוח עם אלה שנמצאים פה ורוצים לשאול שאלות, וזכותם גם לשאול שאלות. אם אנחנו רוצים לאשר סעיפים בחוק, אז יש שאלות ומותר לשאול אותן.
מאיר פרוש:
הועלו גם ספקות על השאלה של התצהירים.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה כל הזמן קורה, בין אם מסכימים, בין אם לאו. נקודות מעניינות, וזה מפרה את הדיון, ורק ישפר את החוק.
מאיר פרוש:
כמו שיש ישיבות תלמידים בגיל 18, שהם לומדים ולא עושים שירות, והרי זה פה הנושא, אני מבין שיש גם מושג של אוניברסיטאות. סטודנטים, לא הרבה, והם מתחיילים, מתגייסים, אבל לא הולכים לשרת, רק הם יוצאים לארבע שנים ללימודים באוניברסיטה. עתודאים, כן. הם לא עושים את השירות בגיל 18-22.
שרון ניר:
הם משרתים אחרי זה רק פי שלושה.
מה הם עושים בחופשות, דרך אגב?
דברי דובר/ת #475 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
הגנת יישובים. אגב, זה אחלה רעיון.
משה טור פז:
אני אוהב את המתווה. אני ואת, מתווה עתודה. יאללה. רעיון מצוין.
הנה, יש להם 75 ימי חופשה.
דברי דובר/ת #478 | 6 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני בעד ללכת על מודל הסטודנטים.
משה טור פז:
נהדר. מילואים בחופשות, ואחר כך שמונה שנים קבע.
יעקב אשר:
לא יקבלו אותנו, כי אין לנו בגרות.
שרון ניר:
זה מעולה. ככה יכולים להתחייל, ללמוד.
שרון ניר:
הם יבואו בבין הזמנים לעשות הגנת יישובים. אני רואה פה מלא פתרונות. באמת, לנגד עיניי פתאום אני רואה פתרונות.
יעקב אשר:
לא בגלל שהוא חרדי, למה אתה סתם אומר?
כאילו זו אוכלוסייה מופלה לרעה.
דברי דובר/ת #487 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אה, באמת? אף אחד? בועז, אנחנו נחשוש, ובטח נרחם על החרדים, מסכנים, דופקים אותם, הם משרתים בשבילנו ונלחמים בשבילנו. מסכנים.
דברי דובר/ת #489 | 20 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אפשר לשאול משהו? אני אעשה את זה קצר, באמת קצר.
לא, אני אומר היו"ר שלך כאילו מרחם עליהם, איזה מסכנים, אנחנו לא נותנים להם לדבר. אנחנו גם משרתים בשבילם, הם רוצים לשרת.
דברי דובר/ת #492 | 22 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני שואל אותך, ואני מבקש שתעזור לי.
מאיר פרוש:
על אותם סטודנטים. איך מפקחים עליהם? על מי שהם עושים מבחנים, ואני יודע שהם עושים מבחנים. אתה יודע, לא תמיד מצליחים בכמה מבחנים, ההוא יגיד לך 'למדתי, למדתי, למדתי, אבל לא הצלחתי'.
מאיר פרוש:
אבל אולי הוא לא בא? אז אני שואל, מי מפקח עליהם?
מירב כהן:
הסטודנטים מתגייסים, והם גם לא מקבלים קצבה.
מאיר פרוש:
אדוני היו"ר, בדקתי. הם לא נותנים. הסטודנטים זה 1,000 לשנה, עתודאים. בדקתי שבין 15%-20% גם מהם מתברר שבסוף זה לא היה.
נו ברור שהוא לא בדק.
דברי דובר/ת #504 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא שמעת תצהירים של בני ישיבות? לא היה.
מירב כהן:
אם הם לא היו, הם לא מקבלים תואר.
לא, הוא יודע ש-15% גם לא היו.
דברי דובר/ת #509 | 7 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני יודע. אם אני אמרתי מהראש שלי, אז אני מפסיק לדבר שנה עכשיו, טוב? מאחר ואני שאלתי, מי מפקח על כל התהליך הזה? אני מבין שעושים מבחנים. מי מפקח?
מאיר פרוש:
אני מבקש ממך דבר אחד, לא לסכם את הסעיף שדיברנו עליו היום, ולא את הסעיף של הפיקוח, עד שנביא לפה את ראש המל"ג שיגיד לנו בדיוק איך שהעסק הזה עובד. אני רוצה לדעת.
שרון ניר:
כן, תענה לו, ותציע שנעשה מודל סטודנטים. אני בעד.
מאיר פרוש:
אני רוצה את ראש המל"ג פה. אני רוצה אותו, לא אותך. יש לי הרבה שאלות אליו.
בועז, אני מצטרף לבקשה של פרוש, שלא נמשיך עד שיבוא ראש המל"ג.
דברי דובר/ת #519 | 12 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
רק אני אגיד שעתודאים הם מתחיילים ויוצאים ללימודים, ומבוקרים על ידי הקצין שלהם.
מאיר פרוש:
מתחיילים, אבל יוצאים לאוניברסיטה. לא עושים את השירות.
מירב כהן:
פרוש בקטע של לספר בדיחות, המצב מצחיק אותו.
שרון ניר:
כמה זמן זה חופשת בין הזמנים, חבר הכנסת פרוש? כי הם עושים בחופשים של האוניברסיטה אבט"שים. אני בדיוק חושבת על הגנת יישובים.
משה טור פז:
עזבי, נו, אין לו מושג. הלוואי ויהיה. אני בעד החרדים כעתודאים.
שרון ניר:
לילך ביקשה ממני להעביר משהו בשמה, אם אתה תתן לי בשורה אחת.
שרון ניר:
לילך חיים אידלברג ביקשה בכל לשון של בקשה, שבסעיף הזה כשמדובר על עיצום כספי, ככל שייוודע שאחת העמותות דיווחה דיווח כוזב, יישלל ממנה סעיף 46 על פי חוק עמותות.
שרון ניר:
זה מה שהיא ביקשה, וזו הערה חשובה בעיניי.
עד שלא יבוא רשם העמותות, לא נתקדם.
דברי דובר/ת #537 | 7 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הוא היה מנכ"ל משרד הביטחון אצל יעלון.
מאיר פרוש:
היו לו שני חוקים, תיקון 19 ותיקון 21.
דן הראל:
תפסיקו להרים לי, אני בסוף אחזיק מעצמי.
דן הראל:
תודה. קודם כל, רק להגיד, מיכל, בעלה דולב היה רל"ש שלי לאורך כל תקופת היותי סגן הרמטכ"ל, קצין מצוין, ותאזינו טוב למה שהיא אומרת, כי היא מייצגת הרבה מאוד אלמנות.
דן הראל:
מכיוון שהייתי מנכ״ל משרד הביטחון, אני אומר לכם, זה שיש 24 אגפים וזהי אגפים, במשרד הביטחון יש אלפי עובדים, צריכים לפקח על התעשיות הביטחוניות, צריך לעשות עבודה במשרה מאוד רחבה. לא חושב שיהיה מנכ״ל בעתיד, אני לא הייתי מצליח, אבל שיהיה מנכ״ל בעתיד שיצליח להיות רשות מאסדרת למכינות שאף אחד במשרד הביטחון ל...
היו"ר בועז ביסמוט:
אגב, רק הערה, סליחה, פשוט הצבא שלנו הוא קטן מדי, כי גם הייתה תפיסת עולם, תפיסה שכזו. צריך להזכיר, הייתה תפיסה שאנחנו צריכים צבא קטן. הייתה תפיסה מוטעית במשך שנים. אי אפשר היום פתאום לבוא ולהגיד, בואו.
שרון ניר:
אתה צודק, אדוני היו"ר, ועכשיו צריך צבא גדול. אז בוא לא נתפוס את הראש עוד פעם.
דן הראל:
אני מדבר על המהות של העניין. צבא ההגנה לישראל היום הוא חצי מגודלו שהיה בשנת 1974.
שרון ניר:
מגיע לפה מנכ"ל משרד הביטחון, סגן רמטכ"ל, רוצה להגיד את עמדתו על החוק. באמת.
דן הראל:
לסעיפי האכיפה שדיברתם בהם?
לא כל דיון, אבל הוא לא בא כל דיון.
דברי דובר/ת #566 | 9 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אי אפשר לסתום לאנשים את הפה, נו באמת.
דן הראל:
אם אנחנו לא מגייסים עוד חיילים, אין לנו תקומה. נקודה. אנחנו קטנים מדי אל מול הבעיות שיש לנו היום. גם למלחמה, שבה נצטרך לבנות עוד שלוש אוגדות, אחת מהן סדירה, שתזין שתי אוגדות מילואים, ובטווח של חמש-שבע שנים נעמיד שלוש אוגדות, ולא נחזור למצב שהצפון מופצץ במשך עשרה חודשים כי אין אוגדה להעלות לצפון. זאת...
מרדכי ליפו:
שמי מרדכי ליפו, אני רופא. אני לא עוסק לא בצבא ולא בפוליטיקה, אבל אני מטפל בהרבה אנשים חרדים, גם ראשי ישיבות, וגם בהרבה חילונים, הרבה חיילים, והרבה אנשים במילואים.
מרדכי ליפו:
ואני שומע אותם, ויש פה כאב גדול. זה לא רק עניין של עניין משפטי או משהו כזה, יש פה צורך מאוד חשוב מבחינה ביטחונית, מבחינה תורנית, וגם מבחינה נפשית. כמו שאמרת עכשיו, אנשים במילואים, קשה להם לראות את החרדים שבכלל לא קשורים לביטחון.
צריכים לחשוב על משהו מחוץ לקופסה, שייתן גם אפשרות של תורה ושל אווירה חר...
מאיר פרוש:
הוא אומר לך, אבל אם אתה תדבר ככה, אתה לא תביא כלום. עדיף, תאמין לו.
רם בן ברק:
אני שואל את הרופא, האם אתה חושב שאם מתגייסים יש פחות תורה?
מרדכי ליפו:
יש כל מיני אנשים. יש אנשים שיודעים תורה, ויש לי ילדים שהם תלמידי חכמים, כולם התגייסו, בסדר?
רם בן ברק:
אבל גם בחברה החילונית יש אנשים שלא רוצים להתגייס. לא מתאים להם. אז מה אתה רוצה, שגם אותם לא נגייס?
מאיר פרוש:
אבל עם המקל אתה לא מביא כלום, אז מה אתה צריך? אתה צריך מה שהראל מבקש, או שאתה רוצה מה שאתה רוצה?
מרדכי ליפו:
משפט אחד. זה כבר חודשיים שאני מתחנן להיפגש איתך, וזה לא הולך. אני רוצה אולי למצוא מישהו שיעזור לי, שנתקדם.
היו"ר בועז ביסמוט:
לפי המבטא, אפילו נדבר בצרפתית, אני חושב. בשמחה, ד"ר ליפו. יש פה אדם שקצת לא נעים לי ממנו, כי הוא הגיע כבר, הוא שמע את עמית הלוי לפחות ארבע שעות, זה עו"ד רמי צוברי. אתה ישבת פה, נכון? גם בדיון הקודם. שעות. בבקשה.
רמי צוברי:
גם סבלתי, אבל איך הוא אמר? סבלתי בשקט.
רמי צוברי:
כן. קודם כל, המטרה שלשמה אני באתי היא דבר אחד.
היו"ר בועז ביסמוט:
אפשרתי לכל האחרים, אז גם אתה תוכל לדבר על רוח החוק וזה, אבל אם אפשר גם התייחסות לסעיפים, אודה לך מאוד.
רמי צוברי:
אני לא שולל לגמרי את החוק. אם אני מבין נכון, ושמעתי את החברים פה, כאילו המתנגדים, כל הזמן הם הביעו את התרעומת על אי האפשרות לשלוט ולפקח.
זה לא נכון.
דברי דובר/ת #588 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רמי צוברי:
כן נכון. זה אומר שאם אנחנו נתגבר על זה, אין להם בעיה עם החוק.
רמי צוברי:
אה, אבל עכשיו יש להם כן בעיה עם החוק.
תגיד, אתה אורח לרגע, אתה יודע מה אמרנו?
דברי דובר/ת #592 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יודע כמה שעות אנחנו פה?
דברי דובר/ת #594 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע שהוא היה פה, אבל הוא עכשיו יודע מה אנחנו אומרים כבר 400 דיונים? מאיפה החוצפה הזאת?
דברי דובר/ת #596 | 18 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מקריאת ביניים אחת לשמוע אותך, מבינים את העניין. אתה מדבר מאוד ברור.
שאורחים לא יחשבו שיכולים לבוא ולהגיד, הנה, עליתי על הפטנט, אם רק יסדרו את האכיפה, זה בסדר.
דברי דובר/ת #599 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, אתה יודע מה אני שומע כאן? אני נותן, ואני שומע, ואני מקשיב. תן לו, זה לא ברגע שמישהו אומר משהו שלא מוצא חן בעיניך, אתה יודע כמה דברים אני שומע כאן?
לא, הוא אומר עליי. שלא יגיד עליי. אני מכיר אותו.
דברי דובר/ת #601 | 10 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
בועז, תגיד שגם אנחנו.
דברי דובר/ת #606 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רמי צוברי:
בכל אופן, אני הערתי לך הערה לגבי אותו סעיף שמחיל סנקציה פלילית חד משמעית, כאשר יש רישום כוזב. סעיף 423 לחוק העונשין מדבר על חמש שנים מאסר בפועל. זו סנקציה לא מבוטלת. עכשיו, אני רציתי גם טיפה להרגיע את המצב. השבת קראנו את פרשת ויגש. אני רוצה לעשות אתנחתא קצת מהכול.
גם על זה דיברנו.
דברי דובר/ת #608 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אגב, זה נכון. אלעזר צודק. אתה לא יודע, אפילו ביום ראשון, זה היה 90% הפרשה, 10% החוק. ואגב, אלעזר תרם רבות דווקא. שלט בפרשות, חבל על הזמן.
רמי צוברי:
אני רוצה להראות לכם איך התייחסו למי ששומר את הדת. כל מדינה בעולם דואגת לאנשי הדת שלה. כל מדינה בעולם. אפילו פרעה, לקחתי את פרעה כמי שדאג.
רק אדמת הכהנים. זה היה פה. אתה רואה? אנחנו יודעים.
דברי דובר/ת #611 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רמי צוברי:
תקשיב, אין אדם מנבא סתם. זה תמיד יוצא. והפסוק אומר דבר מאוד פשוט, רק אדמת הכהנים לא קנה, כי חוק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חוקם. זאת אומרת, הכהנים, שרש״י אומר שזו כמורה, שזה אנשי הדת שלהם, הכהנים האלה קיבלו בחוק של פרעה את מזונם.
זאת אומרת, אני מסכים עם הגיוס שלכם, ואני מסכים עם ההערות שלכם, אבל אני ר...
על ישיבות ההסדר.
דברי דובר/ת #615 | 3 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
רמי צוברי:
אני למדתי באוניברסיטת תל אביב, והיה לי קורס משפט מוסלמי. אז מה, אז אני קשור?
רמי צוברי:
אני מדבר על מי שתורתו אומנותו, ומי שרואה את עצמו מועמד. תקשיבו, רבי עקיבא, הוא לא נעשה סתם רבי עקיבא, הוא גם למד בישיבה. בכל העולם יש דחיית צבא, כמו שאתם עושים, כמו שאתם מנסים בחוק הזה לעשות, יש אפשרות לדחיית צבא. כמובן שהדחייה היא בתקופה של הלימודים. וכך אני מבין, שמי שתורתו אומנותו, אנחנו צריכים ל...
היו"ר בועז ביסמוט:
שהוא יביא הרבה הרבה הרבה חיילים לצה״ל, זה מה שחשוב, כי זו המטרה. אילת המתינה בסבלנות, בבקשה. רועי פרנק, אתה אחר כך.
אילת פלר מימון:
אני רק אגיד ברשותך שאנחנו, קואליציית ארגוני המשרתים, אימהות בחזית, אם זה מקובל על אדוני ועל היושבים פה, אמרנו שכל אחד ידבר בדיוק דקה וחצי.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, לא. אני קובע פה את הכללים. את מדברת, ואחרייך מדבר רועי פרנק. בבקשה, לא להכתיב לי פה, כי אם לא, אני עובר ישר לרועי. אני לא אוהב את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
חס וחלילה. יש לי יותר מדי כבוד לגברת, גם אם אני לא מסכים איתה, תמיד זה יהיה בנועם. בבקשה, גברת.
היו"ר בועז ביסמוט:
תמיד כבוד הדדי. הרבה אפילו. הגברת, אגב, יאמר לזכותה, מגיעה, מתעניינת, ויש לה דעה בנושא. אנחנו לא תמיד מסכימים, אבל היא עושה את זה מתוך אידיאולוגיה. בבקשה.
אילת פלר מימון:
אוקיי, תודה רבה. נתחיל בנקודה הראשונה, העיצומים, 20,000 שקלים. אני רוצה להתחבר לדוברים שיהיו פה ולהגיד עד כמה המספר הזה הוא לא רלוונטי. נחשפנו לזה שעריקים קיבלו במעטפות של כסף 1,000 שקלים ביום על כל יום שהם ישבו במאסר. העריק המצטיין קיבל במעטפה 140,000 שקלים במזומן. הוא ישב 140 יום בכלא. אז 20,000 ש...
בלי דיון.
דברי דובר/ת #632 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל המצביעים לא היו בדיון, אל תדאגי.
דברי דובר/ת #634 | 7 מילים
◂ 51 הפסקות — לחצו להצגה
אילת פלר מימון:
רבע שעה על הצבעה על אישור של 280,000 צווי מילואים, שזה פשוט מטורף, אם אנחנו נבין את הפרופורציות של כמה מקדישים פה להשתמטות וכמה מקדישים פה לגיוס. אני רוצה לסיים ולהגיד שאני לפני הדיון הזה דיברתי עם שני חיילי גבעתי, שני לוחמים, של נובמבר 2022. החבר'ה האלה היו תחת צו עיכוב שחרור. הם שוחררו בנובמבר 202...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך, גברתי. גם כן המתין בסבלנות רועי. בבקשה, רועי פרנק, מפלגת המילואימניקים.
רועי פרנק:
תודה רבה, אדוני היו"ר. אני רועי פרנק, אני בן 37, נשוי, אבא לשני קטנטנים, הגדולה בת שלוש, הקטן בן שנה. מאז שהוא נולד, עוד מעט אני מגיע לנקודה שיותר מחצי מחייו אני בבית ולא בצו 8. השנה בדיוק סיימנו את הסבב השישי שלנו, אני מפקד מחלקה בחטיבה 12, חלק מהחבר'ה שנושאים את האלונקה בזמן הזה.
בין היתר, בין הסב...
עידו קרן:
אני עידו קרן, אני בן 23, ואני מייסד ארגון כתף אל כתף. ואני שמח לספר לכם שאחרי שנתיים, אתמול סיימתי מילואים. לגמרי באמת מרגש, ובאמת אני אגש לסעיפים, ואחר כך קצת לרוח החוק, כי בכל זאת.
עידו קרן:
אני אתחיל עם העונשים בחוק הזה. אומנם דיברו על זה קצת.
עידו קרן:
לעונשים. עוד לא הקשבת לי. אני אתחיל מהעונשים בחוק הזה, נכון לסעיפים. מנסים למכור לנו שסנקציה תקציבית על הישיבה היא סנקציה. אבל בואו נגיד את האמת, זה קנס חנייה ליד הרווח שהסקונה גוזרת מההשתמטות הזאת.
רוצים לראות איך נראית אכיפה אמיתית? תסתכלו על מה שקורה בישיבות ההסדר. שם אין משחקים. בחור ישיבת הסדר ...
משה טור פז:
לא, זה נחשב סעיף. הוא אומר שזה לא עונה, והוא מציע לחזור לביומטרי. זה לגמרי בסעיף.
עידו קרן:
התנאי המוצהר נשען על כמעט אמון בלבד, והאמון הזה קטן מאוד בעיניי, וגם לא מוודא מה הוא עושה בתוך הישיבה. זאת אומרת, נניח שהוא נמצא בישיבה, איך אני יודע שהוא לא משחק פיפ"א או מעשן? איך אני יודע שהוא באמת לומד?
עידו קרן:
מה זאת אומרת? אם זה השירות שלו, ואם זה מה שהוא עושה בעבור המדינה, הציפייה היא שהוא באמת ילמד בישיבה וזה לא יהיה בלוף על חשבוננו. וראוי גם שתקשיב, חבר הכנסת ביסמוט.
עידו קרן:
ויש פרצה שאף אחד לא מדבר עליה, של 5%. החוק מאפשר סטייה של 5% ללא סנקציות. במגזר של עשרות אלפי לומדים, מדובר באלפי בחורים שיכולים להיות מחוץ למערכת מבלי שהישיבות יקבלו שום קנס. זהו למעשה פטור מובנה בתוך המנגנון. על זה אף אחד לא מדבר. יש אלפים שיכולים להשתמט וזה בתוך החוק, ולא מעניין אף אחד.
בשורה התח...
היו"ר בועז ביסמוט:
זו ממש גישה חיובית, הנאום שלך הוא ממש מדהים. אתה פה ממש בונה אמון, הטרמינולוגיה.
עידו קרן:
עם מי אני צריך לבנות אמון? איזה אמון? אמון כלפי מי? כלפי זה שבשנתיים לא עשיתם שום דבר?
עידו קרן:
תן לי להשלים את הדברים שלי, חיכיתי חמש שעות.
עידו קרן:
אתה נותן לאנשים להשלים את רוח הדברים, אתה לא נותן לי להשלים?
עידו קרן:
מה איבדתי אותך? זה היה ענייני לחלוטין.
חנניה בן שמעון:
כשאיתמר נמצא בחו"ל, זה איבד אותך? זה יותר גרוע מפיפ"א. הוא הלך והתגייס? הוא אמר שהרב הירש אמר לו שאסור לו להתגייס.
ינון אזולאי:
בסדר, מחר יראו את זה איפה שאתה מתראיין בערוץ 12, אנחנו יודעים את זה הרי. אנחנו יודעים שזה מה שרציתם. אני יכול לכבד כל אחד, דיברתם בכבוד, שתקתי. אבל לבוא, לדבר בצורה כזאת? עזוב, אני חלוק עליך, אבל דיברת בצורה מכובדת.
משה טור פז:
חבר'ה, הוא לא הראשון שמדבר פה על ישיבות הנושרים, מה קרה? זה שאלות שהעלינו. זה לא חדש.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה היה מיותר לגמרי. סליחה רגע, טור פז, הדיון היה ענייני, הדיון היה טוב, לא צריך להיות פוגעני.
משה טור פז:
בסדר, אתה לא צריך להסכים איתו, אבל הוא מדבר מדם ליבו.
ינון אזולאי:
משה, יש הבדל. אני מכבד כל אחד שמדבר, אבל יש גם גבול בלשנוא.
משה טור פז:
לא חייבים להסכים איתו. הוא מדבר על ישיבות של נושרים, הוא מדבר על נשירה. מה קרה? מה, זה לא נכון? הוא לא המציא פה שום דבר.
אמונה קליין בר-נוי:
הסעיפים שלנו היום מדברים על העיצומים הכספיים, וזה חשוב, אבל הציפייה מאיתנו שאנחנו נדבר עליהם באופן נטול רגש, כשאתם דנים פה על להחריב את החיים שלנו, היא ציפייה לא ריאלית. אני אמונה קליין בר-נוי, מארגון המתמרנות. הסיבה שהעיצומים הכספיים הם כל כך חשובים, היא שבסופו של דבר מה שיעבוד בהבאה של אנשים לגיוס...
אמונה קליין בר-נוי:
תודה, אני מעריכה את זה. זה אומר שסבב של 100 עד 120 יום מילואים בגדול עולה לנו כמו העיצום הכספי הכי חריף בחוק הזה, שזו קודם כל בדיחה, ודבר שני מעליב.
גם דעתי.
דברי דובר/ת #686 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל מה הבעיה בבדיחה, בועז?
דברי דובר/ת #688 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה היא אמרה? מה זו 'בדיחה'? מה אתה עושה עניין?
דברי דובר/ת #690 | 10 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
אמונה קליין בר-נוי:
סליחה, אני חושבת שיש בזה זלזול מהותי במחירים שהמשפחות המשרתות משלמות פה. לא יכול להיות שהבחירה להתגייס ולעמוד לצד צרכי הביטחון של מדינת ישראל, תעלה עשרות מונים מהבחירה לאטום את הלב ולהסתגר בבית המדרש. וגם האטימות למחירים המאוד מאוד כבדים שאנחנו משלמים גם ברמה הכלכלית, גם ברמה המשפחתית, כל זה לא משתק...
היו"ר בועז ביסמוט:
אוקיי. תודה רבה, גברתי. לגבי הדיון ביום ראשון, נודיע לך לגבי הסעיף.
פנינה פוגודה:
תודה. אם ניתנה לי עוד דקה, אני רוצה לבזבז ממנה עשר שניות, שנהיה רק בשקט וניתן לדברים של האלוף הראל לחלחל. כי מכל הסחבקייה שהייתה פה כל השעות, הרגשתי שזה הדבר הכי אמיתי שנאמר. אז ממש כמה שניות.
פנינה פוגודה:
לא אתה, חלילה. אתה בטוח שהפנמת את זה ברגע שהוא אמר את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אה, בשביל להפנים את הדברים שהוא אמר. אז כאילו, בואו ניקח כולנו נשימה עמוקה.
היו"ר בועז ביסמוט:
וואו, תקשיב, הראל, פה זה כבר, תכף ילמדו עליך בישיבות. בבקשה, להמשיך.
פנינה פוגודה:
ומצד שני, כשאנשים פה, שזה בנפשם אומרים פיפ"א, או מילה שהיא נשמעת לא מקובלת.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, יכבדו כאן. אני עוד לא ראיתי בישיבה מישהו עם הפיפ"א. אני לא יודע מאיפה הבאתם את זה, אני לא יודע. מספיק עם זה. בוועדה הזו מכבדים כל לובש מדים, ואמרנו את זה הבוקר עם הקבע, מילואים.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, רגע, אני אחליט מתי. קבע, מילואים, סדיר, כל מילואימניק. אבל בוועדה הזו גם מכבדים את לומדי התורה. ככה זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לכן אני לא הייתי אומר עלייך שאני משחקת פיפ"א שם. תכבדו פה את לובשי המדים, ואת לומדי התורה. ככה זה בוועדה שלי.
יש גם לומדי פיפ"א שם.
דברי דובר/ת #719 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה פוגודה:
רציתי לדבר על לומדי התורה. אני רעדתי למשך כמה דקות אחרי שדיברת, עו"ד צוברי, בגלל שאני מרגישה שהרבה פעמים דווקא מי שמכבד כל כך את לומדי התורה, זה לא אנשים שדווקא יושבים כל הזמן ולומדים תורה, וזה לא מובן לי.
היא מדברת על מה שאמרת.
דברי דובר/ת #724 | 5 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
טוב, דיי, נו. הגברת ביקשה שלא נפריע לה, לא מפריעים. היא ביקשה ואני הבטחתי. בבקשה, גברת.
פנינה פוגודה:
כשמדברים על לכבד את עולם התורה ואת לומדי התורה, אז אני מבקשת, אבא שלי אולי לא יאהב שאני מכניסה אותו לדיון, אבל הוא שהיה תלמיד של הרב סולובייצ'יק, ואחרי זה הלך לעבוד מהבוקר עד הערב, ואז הוא עושה את החברותות שלו עם כל הנכדים שלו, ויש לו חברותות עם השכנים שלו, זה לומדי התורה בעיניי. הוא גם הגיע לארץ בג...
פנינה פוגודה:
יאללה. אני אפילו מוותרת על החלק האחרון של הדיבור שלי.
פנינה פוגודה:
לא, ברור שלא חייב. אני פשוטת עם, אתה לא חייב לענות לי.
היו"ר בועז ביסמוט:
ינון, רגע. גברתי, מצד אחד את מבקשת, אני רוצה שלוש דקות ושלא יפריעו לי, מצד שני את מתחילה לי פה בראיונות.
פנינה פוגודה:
לא, אני מוכנה לוותר על ההמשך. אתה מכחיש את זה שיש ישיבות נושרים?
ינון אזולאי:
דווקא אתמול הייתי בוועדת הכספים, וביקשו ממני בלי התראה לבוא לדבר עם נוער בסיכון במגזר החרדי שנמצאים בישיבה מסוימת. באתי, היו שם כ-20 בחורים, ועברתי אחד-אחד. בחורים חרדים, משפחות חרדיות, שאלתי אותם אתם חוזרים הביתה? אמרו לי כן, אנחנו חוזרים לבית החרדי שלנו. אחים שלכם? מישיבות רגילות ברובם.
ואז שאלתי ...
ינון אזולאי:
יש מה שמתכוונים לנוח"מ, שזה תוכניות בתוך הישיבות, שזה של הרווחה. זה לא הישיבה שם.
שי טייב:
כן, שתי דקות. אל תתן לי שלוש. אני רוצה להגיד כמה דברים קצרים. אחד, אין ספק שצריך בקרה כדי שהחוק כמו שהוא מותווה, בלי להיכנס למספרים וליעדים, יהיה חוק אפקטיבי, למרות שהוא היה צריך להיות כבר בחוק של 2014. אני רוצה לחזור למה שאמרתי במספר הזדמנויות כדי לחדד את זה.
אני חושב שלסוגיית העברת המידע בין הגופי...
משה טור פז:
יש לך דרישות מסוימות? כאילו, ממי אתה רוצה?
שי טייב:
כן. אני יכול להגיד, כשאנחנו הוצאנו בפעם הראשונה את הצווים, ביקרתם את זה, אבל השתמשנו בכלים שהוכחו ככלים מאוד רלוונטיים ואפקטיביים.
שי טייב:
ביטוח לאומי, מיהו סטודנט, כן. זה דברים שהם נגישים לכל, הם יעזרו לעשות בקרה שהיא לא פעם בשנה או פעם בשנתיים.
שי טייב:
ואני חושב שזה יביא תוצאה, באמת, שכולנו נהיה ישרים איתה ואמיתיים איתה, ואני מדבר פה רק דרך העניין המקצועי. מאוד ממליץ להכניס את הדבר הזה.
דרך אגב, למה זה קשור לחרדים?
דברי דובר/ת #751 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לא אמרתי שזה קשור לחרדים, זה קשור לכל מי שלא מתפקד וזה, אבל יש פה עכשיו, בסדר, ברור. אם אנחנו מדברים על בן אדם שצריך ללמוד בישיבה וצריך לעשות 45 שעות, אז אם הוא כנראה סטודנט...
ובן אדם שתתפוס אותו באוניברסיטה או שהוא עובד ותגייס אותו לצבא, אז הוא ייחשב על המכסה של החרדים?
דברי דובר/ת #753 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל שוב פעם, אמרת שאתה רוצה כלים ומשרדי ממשלה, אני שואל אותך שאלה פשוטה. הלכת עכשיו לאוניברסיטה.
דברי דובר/ת #755 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
מישהו שנתתי לו דחיית שירות בשביל האוניברסיטה?
כן. נתת לו דחייה בשביל תלמיד ישיבה.
דברי דובר/ת #757 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ודפקת אותו שם, זה מה שאתה אומר.
דברי דובר/ת #759 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואני שואל אותך, עכשיו אתה צריך לדווח לוועדה לפי כל המנגנון פה, כמה גייסת חרדים, האם הוא עדיין ייחשב חרדי?
דברי דובר/ת #761 | 20 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אם הוא בהגדרה של מיהו חרדי, שאתם תקבעו פה המחוקק, אז מה, הוא לא במספרים?
הבנת את הטירוף?
דברי דובר/ת #764 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם הוא חרדי, איך הוא שיקר אותך חמש שנים?
דברי דובר/ת #766 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני לא אמרתי שהוא שיקר אותי חמש שנים, וגם לא שנה אחת. אני לא יודע למה אתה לוקח את זה לשם.
מה זה אני לוקח את זה?
דברי דובר/ת #768 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אלך לאוניברסיטה לבחון את כולם. בסדר, אני אומר את דעתי המקצועית.
כל הצביעות של היהדות שהמציאו לנו פה.
דברי דובר/ת #771 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אם אתה חושב שצריך תיקון חקיקה לגבי העברת מידע, אז תעביר לנו.
שי טייב:
אין בעיה. כמו שאמרתי על העברות מידע בהתחלה.
איך שקרן כזה ייחשב חרדי? איך החרדים לא מתביישים בעצמם בשביל לספור אותו כחרדי?
דברי דובר/ת #774 | 14 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
נתתי דוגמאות. אמרתי, משרד החינוך יעשה בקרות, ביטוח לאומי יודע מי עבד לכמה זמן, באיזה שכר וכן הלאה, יודע מי מוגדר כסטודנט. רשות האוכלוסין יודעת להגיד מי יצא לחו״ל, וכו'. יכול להיות שיש עוד שלושה-ארבעה דברים שהם עושים את ההצלבות האלה. בסוף ללכת לבקר את כולם כל הזמן, כנראה זה יהיה מדגמי. יש כלים.
רם בן ברק:
אבל זה מחזיר אותנו להגדרת החרדי. לפי החוק הזה, חרדי הוא מי שהיה שנתיים במוסד חרדי. מי שהיה שנתיים במוסד חרדי, ואחרי שנתיים במוסד חרדי הלך ולמד באוניברסיטה ועובד באיזו חברת הייטק, הוא לא חרדי.
ינון אזולאי:
אבל אתה מכניס אותו למקום אחר. יש לך את ההגדרה של מיהו חרדי, הוא עובד על ההגדרה של מיהו חרדי, זה מה שהוא אומר לך, תחוקק משהו אחר.
שי טייב:
אני ממשיך, מי שירצה, אני אסביר מה אני מתכוון, וזה לא רק הבן אדם שהיה שנתיים.
למה אתה מגלה להם את האמת? אל תגלה את האמת, בבקשה. זה לא משרת את היו"ר.
דברי דובר/ת #781 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם כשאתה לא רוצה, אני פה.
דברי דובר/ת #783 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
הייתה פה אמירה על דין שונה לבן אדם שעכשיו הוא חרדי או לא חרדי וכן הלאה. אני לא הבנתי אחרת את החוק, חוץ מאשר שבן אדם שהתגלה שהוא נותן דיווח כוזב, עכשיו יוצא לו צו, כמו שבן אדם שעבד עליי עם הפסיכיאטר, הוא עבד עליי עם הרופא וכן הלאה, יוצא לו צו, הוא לא מתייצב, צו 12, הוא לא מתייצב, הוא משתמט ויש עליו א...
הוא לא רוצה שאני אסביר.
דברי דובר/ת #785 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
דבר אחרון שאני רוצה להתייחס אליו, בין העניין הזה של העיצומים, שבאמת היה מורכב להבין אותו כחדש, לבין הקנס המנהלי שדובר פה. אני חושב שהקנס המנהלי הוא כלי חזק. אני לא אומר מה הסכום שלו, כי הייתה פה שאלה אם זה 1,500 או 5,000 או 10,000.
אבל אם אני הבנתי נכון, הוא מהבן אדם הראשון, וכל אחד שדיווח דיווח שקר...
מאיר פרוש:
אני מבקש שראש המל״ג יהיה פה, ואנחנו נשאל אותו שאלות.
לא, לא. שי, ומה עתודאים עושים בחופשות?
דברי דובר/ת #789 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר לא יכול לומר 'לא' על מה שאני מבקש.
יכול.
דברי דובר/ת #791 | 1 מילים
פרוטוקול 525
— 2025-12-30
(137 דברי דובר/ת)
מה סגרנו, חבר הכנסת פרוש?
דברי דובר/ת #6 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, אז אני עוד לא מדבר על הסעיפים, אלא רק מילות פתיחה.
דברי דובר/ת #8 | 12 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
רגע, יש מילות פתיחה. היה יום עמוס היום. יממה.
שרון ניר:
הייתי פה, בוועדת העבודה והרווחה, העברנו מענק למשפחות.
שרון ניר:
קרו פה גם דברים טובים, עם ההסתייגויות. היה פה ממש מונולוג קורע לב.
לא. מה שחברת הכנסת שרון אומרת, שהיינו גם בדיונים שייצא מהם משהו.
דברי דובר/ת #18 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כן, הבנתי. אז טוב שאתה אומר את זה שאתה לא רוצה שיהיה גיוס של חרדים.
אל תתרגם אותי. אני אומר שמהחוק הזה לא ייצא כלום, גם לא גיוס.
דברי דובר/ת #20 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זו לא פרשנות. לא ייצא מזה אפילו חייל אחד. להפך, ייצא מזה פחות.
דברי דובר/ת #22 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אצל האנגלים יש להפריד בין wishful thinking ו-Unwishful thinking. זהUnwishful thinking יפה מאוד. אנחנו באנו כדי להביא דברים טובים.
רם בן ברק:
אדוני, אני יכול לשאול שאלה לפני שאלעזר מתחיל? מי אחראי על הפלייר הזה?
לא, בזמן האחרון יש לנו פליירים פה. זה לא הפלייר הראשון.
דברי דובר/ת #26 | 11 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
הצבא, זה אתם אחראים על הפלייר הזה?
גלעד נוה:
אני אקריא קודם כל את סעיף 26ה(1) ולאחר מכן אנחנו נעבור לסעיפים השניים.
הצעת חוק שירות וביטחון (תיקון מספר 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022
רם בן ברק:
יש לי שאלה לגבי הדבר הזה. האם המנהל הכללי, קרי מנכ"ל משרד הביטחון, יכול להאציל על מישהו מסמכותו, או שהוא חייב לשמוע את זה באופן אישי?
גלעד נוה:
הצעת חוק שירות וביטחון (תיקון מספר 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022
משה טור פז:
אותה שאלה רק לגבי שנתיים, למה זה נקבע לפי הבנתכם?
שרון ניר:
כי ברור שיפרו כל הזמן הפרות על הפרות. מזמינים פה הפרות.
משה טור פז:
לא, בסדר, אבל למה שנתיים ולא שנה ולא שלוש?
קינלי, מה אתה עושה צחוק? אתה מחפש מה באמת? שיגידו לך גם?
דברי דובר/ת #36 | 12 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
גלעד נוה:
הצעת חוק שירות וביטחון (תיקון מספר 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022
רם בן ברק:
אני לא יודע מה אתם חושבים כשאתם שומעים את מה שכתוב כאן, אבל ברור לכם שמדובר כאן בבדיחה עצובה? מה זה הדבר הזה?
זה נכון. שוב ושוב.
דברי דובר/ת #42 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא מדבר עכשיו.
דברי דובר/ת #44 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
גלעד נוה:
הצעת חוק שירות וביטחון (תיקון מספר 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022
רם בן ברק:
שהפירוש של זה, אתה אומר שאתה מקבל קנס על עבירה אחת גם אם ביצעת עשר עבירות, נכון?
עד עכשיו הבנת הכול, רמי?
דברי דובר/ת #49 | 5 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
זאת אומרת, אם תגנוב ותרצח, אתה תקבל רק את הקנס.
גלעד נוה:
הצעת חוק שירות וביטחון (תיקון מספר 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022
משה טור פז:
רק תיקון, קודם אמרו פה שזה מנכ"ל משרד הביטחון. זה מנכ"ל משרד החינוך כל התהליכים האלה, לא?
משה טור פז:
זהו, אז מתי זה עובר מהביטחון לחינוך? זו טעות?
אבל שופט שלום זה לפני שדרסו אותו או אחרי שדרסו אותו?
דברי דובר/ת #58 | 11 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אבל אתה מפריע. היא ענתה לך ואני ביקשתי ממך. לא להפריע. שניכם בקריאה.
רם בן ברק:
אני רציתי להגיד משהו, אבל אני מפחד.
גם אני פוחד כבר.
דברי דובר/ת #65 | 4 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
גלעד נוה:
הצעת חוק שירות וביטחון (תיקון מספר 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022
רם בן ברק:
זה אחרי כל התהליך, נכון? זאת אומרת, אחרי שהוא עבר את כל התהליך שפירטת עד עכשיו, הערעור, 45 יום, בית משפט השלום, אז הוא מעביר את זה, נכון?
גלעד נוה:
יש תיקונים, אנחנו תכף נתייחס אליהם.
שרון ניר:
שנייה, רק תסביר לנו מתי ההבדל בין תאגיד לבין יחיד?
גלעד נוה:
מהותית, ההצעה שלנו שזה יהיה רק יחיד. זה בעצם סעיף שאמור היה להתייחס רק ליחיד.
שרון ניר:
יחיד, זו חובה אישית של אותו בן אדם.
משה טור פז:
רגע, סליחה, הנוסח שמופיע הוא לא הנוסח הנכון? זה יתוקן או שזה יישאר?
משה טור פז:
לפער בין שנתיים לבין ארבע בהקשר של יחיד ותאגיד?
שרון ניר:
לא, תגידו לנו גם למה אנחנו מתייחסים, אם יש כבר תיקונים ביניכם.
שרון ניר:
גם זה לא ברור. זו אחריות מנהלית, או זו אחריות פלילית? אני כבר לא הבנתי.
שרון ניר:
אבל יש אחריות פלילית לבן אדם, או שיש לו אחריות מנהלית? כי העיצומים זה משהו שהוא בסף הכספי, המנהלי, העשרה שקלים, זה כבר נשמע באמת כמו חשבון בסופר. אני מנסה להבין מתי זו אחריות פלילית ומתי זו אחריות מנהלית. מהותית, תסבירו לי את זה.
שרון ניר:
רק שיסביר לנו את זה מהותית. תודה.
תודה. אוקיי.
דברי דובר/ת #89 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
רגע, קודם שיהיו הסברים אולי, יש מלא הסברים.
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה אחת. אני בטוח, אלעזר, שאתה לא תתנגד. יש כאן שלוש דוברות, אלמנות צה״ל.
הן צריכות להיות ראשונות. ברור.
דברי דובר/ת #92 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיה אוחנה מורנו:
הדברים שלנו אמורים להתייחס למה שקורה כאן בוועדה ובחוק, בסעיפים הספציפיים, אז אני רוצה לדבר שנייה על נושא ההפרה שדיברתם עליו.
מאיה, סליחה, רק למי שלא מכיר אותך.
דברי דובר/ת #95 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיה אוחנה מורנו:
מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של עמנואל מורנו, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. עוד מעט עשרים שנה אלמנה. אמא לשלושה ילדים, שכשהתאלמנתי הגדולה הייתה בת חמש, השני בן שנתיים וחצי והקטן בן תשעה חודשים.
לנו אין זכות הפרה והם יתומי צה״ל. הילדים שלי, שלושתם שירתו. כרגע יש לי שני בנים בקרבי בסדיר, אחד בקומנדו, השני בר...
מיכל קסטן קידר:
שלום לכולם, שמי מיכל קסטן קידר. בעלי, סגן אלוף דולב קידר, נהרג במבצע צוק איתן כשהוא הסתער על מחבלים שחדרו לישראל דרך מנהרה.
היה מג"ד בבה"ד 1.
דברי דובר/ת #99 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מיכל קסטן קידר:
מג"ד גפן, לא סתם. התפקיד הראשון של דולב בתור מ״פ, היה מ״פ מסלול. אני זוכרת שהייתי שומעת אותו כל מוצאי שבת כשהוא היה בבית, שזה היה בערך פעם בחודש, מדבר על סוגיות של דת. עכשיו, אנחנו משפחה לא דתית בכלל, אבל שמעתי אותו מתפלפל בענייני האם למדתי את כל הצומות שיש, האם צריך לסחוב לשטח ספר תורה או לא צריך ס...
אסף חלמיש:
תודה על האפשרות לתת לי לדבר כאן. זה לא קל לי וזו לא פעם ראשונה שאני מגיע. אני גם קראתי את החוק, שמעתי אתכם מדברים פה על גרושים ועל עיצומים, זה נשמע לי הזוי, אבל טוב, כנראה שככה זה הולך.
אבל אתם מבינים שאם החוק הזה עובר, אתם סוגרים את הגולל על צה״ל כצבא העם? אין יותר צבא העם. יש שני צבאות. צבא אחד של...
תודה. אני רק לא יכול להימלט מהעניין הזה, שבא לי עוד פעם, אבל אף פעם לא אמרתי את זה, שבאים לפה אלמנות והורים שכולים, אבות, ומדברים אלינו, ומהצד של עשרות הח״כים שיצביעו בעד החוק הזה, לא באים אפילו לשמוע אותם. על מי זה משפיע? עלינו כאילו לא צריך להשפיע. ומי שישים לב לעובדה הזאת, שלא יתהדר אחרי זה בנוצות של ציונות ופטריוטיזם וכל מיני דברים כאלה.
ועכשיו בקשר לטרחנות הזאת שקראנו פה.
דברי דובר/ת #104 | 72 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לסעיפים. על כל הסעיפים אני אגיד, שאני עוד אף פעם לא הייתי בדיון שיש בו מסך עשן סמיך כל כך, ובאותו זמן שקוף כל כך. ואני חושב שמשך הזמן שלקח לקרוא את זה, זו עדות נוספת למה הוא לא רוצה להשיג, כמו כל החוק הזה, הוא לא רוצה להשיג גיוס. אדוני היו"ר, אתמול, אני יכול להגיד, היועצת המשפטית של הוועדה, ב-22:24 - - -,
(היו"ר ינון אזולאי, 19:35)
לאן הוא הלך? איפה הוא? רק התחיל הדיון.
דברי דובר/ת #106 | 76 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז נחכה רגע.
דברי דובר/ת #108 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זו בעיה שלו. הוא רצה להיות יו"ר ועדת חוץ וביטחון.
דברי דובר/ת #110 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אנחנו חשבנו אתמול שלא נכון להחזיק לא אותנו, לא את נציגי הארגונים, לא את הנשים, באוויר מתי אולי תהיה ועדה. אני חושב שזה זלזול בכנסת וזה זלזול בנו. ואני חושב שאם היה יו"ר לכנסת הזאת, אז אני מניח שהוא היה מתערב בזה. אבל לכנסת אין יו"ר.
אם אתה מבקש, אני אמשיך את זה, ואני אגיד לך את האמת, חבר הכנסת אזולאי, אין לי בעיה שאתה יושב פה בראש, בגלל שממילא גם היו"ר עצמו האוזניים שלו קשובות עוד פחות משלך.
אני רציתי רק להגיד שאתמול בערב דיברתי עם היועצת המשפטית של הוועדה ב-22:12, דוגרי נזהרתי, בגלל שהוועדה כתבה אנחנו זמינות. ובאמת כשמגיע ניתוח משפטי, כשאני בכלל כופר בעניין שצריכים להיות פה משפטנים, אלא אם כן הם כאן להשתלחות של היו"ר.
דברי דובר/ת #114 | 119 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, כן, זה לסעיף. דיברתי איתה על הסעיף, 40 דקות שיחה על הסעיף, תדע, חבר הכנסת אזולאי. וגם אחרי זה עוד דיברתי עם היו"ר ב-22:50. זה מעניין אותי, זה חוק שמדיר שינה מעיניי, והסעיפים האלה במיוחד.
דברי דובר/ת #116 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
אלעזר, אני מבקש לדבר על הסעיף. אם אתה לא יכול לדבר על הסעיף, נעבור הלאה. בסדר? זה שעשית אתמול שיחות, והיום ושלשום, ודיברת עם זה ועם זה, זה פחות מעניין. יותר מעניין מה אתה רוצה וחושב על הסעיף הזה.
אני רוצה להגיד לך משהו, ינון. חבר הכנסת פרוש, אני מעריך. אני חטפתי כותרת לפני כמה דקות בדה מרקר, כשנכנסתי לוועדה פה שדנה בפנסיות, ואמרתי שאני רוצה לעשות גילוי נאות.
דברי דובר/ת #118 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר. הנה, אני על סעיף. גילוי נאות שזה נוגע לי. אני אומר לך, חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה גם צריך לעשות גילוי נאות שזה נוגע גם בך החוק הזה, באופן אישי מאוד. לכן אני חושב, החלטת לקחת את הכיסא של היו"ר, זה לא סתם שהוא לא הציע לי לשבת שם, הוא הציע לך לשבת שם.
דברי דובר/ת #120 | 55 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
ולכן אני עכשיו אומר לך להמשיך ולגעת בסעיף. אם אתה לא מסוגל לדבר על הסעיף, אפשר לעבור הלאה.
תאמין לי שאני מסוגל.
דברי דובר/ת #122 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רק רוצה להגיד מה זה הסעיף הזה. אני לא הבנתי איך נכנס לפה מנכ״ל משרד הביטחון. מדובר על לימוד תורה. מדובר על ישיבות. מה קשור משרד הביטחון?
דברי דובר/ת #124 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
פחות משתי דקות, אם אתה לא מדבר על הסעיף, אני כבר אומר לך שמסתיים לך הזמן עוד שתי דקות.
תגיד, אתה לא מקשיב?
דברי דובר/ת #126 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה הסעיף של מנכ״ל משרד הביטחון. תקשיב.
דברי דובר/ת #128 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, הוא לא קיבל את האזהרה של היועצת המשפטית של הכנסת. אני מדבר לעניין, הוא לא יכול להפסיק אותי ולא יגיד לי שתי דקות.
דברי דובר/ת #130 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואני מדבר לעניין, גם אם זה לא נראה לך, ואני יודע למה. מה שאני אומר, שהכנסה של מנכ״ל משרד הביטחון לתוך הסעיפים, בסדר? אם לא קראת, תדע.
דברי דובר/ת #132 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי, הכול אתה קורא יותר טוב ממני, זה חלק מהבעיה.
דברי דובר/ת #134 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה אתה אומר שזה לא לעניין?
דברי דובר/ת #136 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, הוא כתב אותם. אני רוצה להמשיך, כמה שזה מפריע לך שאני מדבר. ההכנסה של מנכ״ל משרד הביטחון לאשר מי לומד תורה ומי לא לומד תורה, או מי משקר על לימוד תורה ומי לא משקר, זה כמו שמנכ״ל משרד החינוך יידרש להעניש רופא שנתן פתק מחלה למורה, והיא לא חולה.
ואני אומר עוד פעם, אני חושב שהעניין הזה, למרות שבשיחות שהיו לי בלילה הבנתי שיש לזה פרוצדורה כזאת באיזה מקום, וזה גם היה במתווה דומה לזה אולי, של היו"ר הקודם, זה לא אומר שאנחנו מקבלים את זה. אני חושב שהעייפות, תוך כדי הקריאה של גלעד כאן, את הסעיף הזה, זה רק אומר כמה עושים פה הכול.
ומה שאני אמרתי אז, ואני גם אומר עכשיו, שראש ישיבה או בעל חתימה ששיקר פעם אחת, לא על 5%, הוא עבר עבירה פלילית. ואם הוא עבר עבירה פלילית, אז בבקשה, שיטפלו כמו במי שעובר עבירה פלילית. למה צריך את כל ה... לא יודע כמה סעיפים האלה כאן?
דברי דובר/ת #138 | 153 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
זו הייתה הצעה שלנו, ואנחנו חשבנו שצריך להרחיב את מנעד כלי האכיפה. ולכן, כשחשבנו מה יכול להיות המנעד, הלכנו למתווה של עיצום כספי. יש גם קנס, והאחריות הפלילית נשארת, אלעזר. אנחנו נתייחס לזה עוד בהמשך.
אני אגיד משהו. מירי, גם את, כשנתת אחריות פלילית, עכשיו אני לא יודע מה זה, אני לא מכיר בחוק הפלילי, אבל את עורכת דין, לא אני, מקום שכתוב אם עברת פעמיים או שלוש, או אם שיקרת על חמש פעמים מתוך ה-500 שהיית בהם.
דברי דובר/ת #140 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא מבין. דווקא בגלל שאת אומרת לי שזה עניין של החוק. תגידי לי, את יכולה להגיד לי אם את מכירה דבר כזה?
דברי דובר/ת #142 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
של עם כמה פעמים שיקרת?
דברי דובר/ת #144 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
לא, אבל כאן מדובר על שקר. לא הפרת, מה זה הפרת? כאן מדובר על דיווח שקרי. זאת אומרת, את אומרת, בפעם הראשונה שהוא שיקר, בסדר, שיקרת. פעם שנייה, בפעם החמישית אנחנו נקנוס אותך. לא הגיוני.
מירי, זה שזה מופיע בכמה חוקים, זה לא עושה לי טוב. בכמה חוקים אין בקצה חיי אדם ממש. פה יש בקצה חיי אדם. פה אנחנו נותנים למישהו סמכות לפטור מישהו מלהסתכן בשדה הקרב. מה זה עכשיו 20,000 שקל שהתורמים יביאו להם? שולחים בלימוזינות עריקים מהכלא. את עכשיו שואלת מאיפה הוא יביא 20,000 שקלים? זה יפחיד איזה שקרן? מאיפה הבאתם את זה? באמת, זה יפחיד איזה שקרן?
דברי דובר/ת #147 | 66 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
פרוש, אני לא יכול לצחוק מזה. אני רואה את מה שאתם עושים. לא יכול, לא יכול, לא יכול.
דברי דובר/ת #149 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אל תעזור לי. בהקשר הזה, תאמין לי. עזוב. מה שאני אומר, שהמים ששאלתי את גלעד תוך כדי הקראה אם הוא צריך, לא שאלתי סתם. אני מודה, פעם העירו לי פה שחלק מהבעיה שלי זה שלמדתי גמרא גם, שאני מבין מה עושים לי פה, ואני מבין את הפרטים, ואני יורד לפרטים וגם לאותיות. אז אני אומר לכם, שלא הצלחתי להבין. כמה שאני מבין, לא הצלחתי להבין.
אני לא הצלחתי להבין מהמשפט הראשון, ואני צריך להגיד. השאלה הראשונה שלי הייתה, איך נכנס לפה מנכ״ל משרד הביטחון? יש פוקד, יש מפקדים, יש שקרנים, יש גנבים, יש משתמטים. מה קשור למנכ״ל משרד הביטחון? איך הכנסתם אותו פה כל כך הרבה פעמים? הוא בכלל יודע? הוא מבין?
הרי יש לו זמן. למנכ״ל משרד הביטחון יש המון זמן. הוא עכשיו יבדוק בישיבה והוא יקרא לו לשימוע. תגידו, מה קרה לכם? מה קרה לנו? אנחנו יושבים פה. הלוואי והייתי מקבל תשובות. אני, דרך אגב, יודע. ואמרתי, מירי, אני לא רוצה תשובות של משפטנים. לא רוצה.
אני לא רוצה תשובות של משפטנים, לא ממך, לא ממשרד המשפטים, בגלל שאני חושב שהחוק הזה, אני לא מכיר חוק שלפני המשפט דן בערכים הכי בסיסיים של החברה הישראלית, כמו שדן החוק הזה. אין יותר מזה, כאילו. זה הכי הכי הכי. אז בשביל הכי, הכי, הכי, עכשיו מביאים לי פה שלושה עמודים רק על איך לא. על השימוע ועל הקריאות ומה יעשה מנכ״ל משרד הביטחון.
ואני אומר את האמת, אני חושב שה-20 אלף שקל האלה, מה שנקרא, הצחקתם אותם וגם אותנו. סליחה, אנחנו בוכים. אותם הצחקתם, אנחנו בוכים. הם יודעים שאין בעיה להשיג את ה-20 אלף שקל. הם אמרו לנו שהם השיגו עכשיו 110 מיליון דולר בארצות הברית בשביל לתמוך בישיבות. עכשיו, זאת חברה שמקדשת אי שירות. היא מקדשת. הם ייתנו לו 200 אלף אם הוא ישלם 20 אלף, בגלל שהוא עמד במשימות של החינוך שלהם.
הנושא הבא, בתוך זה, אני שאלתי למה פעם אחת, ואם פעם אחת למה לא פעמיים, ואם פעמיים למה לא שלוש, ואם שלוש למה לא ארבע, ולמה דווקא חמש. למה צריך את זה? למה לא מספיקה פעם אחת? ואני רוצה להגיד עוד פעם, שכל העניין הזה, הכול, הוא נובע משתי מדרגות שהוועדה ויתרה עליהן בלי דיון.
אחד, שיש יעדים ואין מכסות, שאחרת היינו נפטרים מכל האירוע הזה. והדבר השני, שאני התלוננתי גם ליועצת המשפטית של הכנסת היום, שחבר הכנסת יולי אדלשטיין, במסמך שיצא לקראת הדחתו, אחרי הדחתו, זה לא משנה, דיבר על בדיקה ביומטרית.
ובדיקה ביומטרית, אמר רם בן ברק, שגם במוסד עושים את זה, במיוחד בגוף שאומר שיש שם 90 אלף, ויודע שיש שם עשרות אלפים שלא לומדים, אז עכשיו אנחנו ממציאים לו את המנגנון הזה. ואני ב-21:55 שלשום אמרתי, שאם הם יודעים, מי שהיה פה, גם כן, נדמה לי רק חבר הכנסת פרוש, ואזולאי, היה פה גם יעקב אשר, שאם הם יודעים, הם אומרים, מי שלא לומד תורה לא יהיה, אבל אם יעבור החוק, נביא לכם 5,000.
למה אני לא שומע אותם מביאים עכשיו את ה-5,000? אומרים לכם פה אלמנות, יתומים, אומר פה אב שכול שהבן שלו נהרג כנראה משחיקה של אלה שירו בו. אין לו טענות כלפיהם. אמר את זה פרופ' שוהם לפני יומיים פה.
אז איך יושבים פה חברי כנסת ואומרים, אם יעבור החוק, נקרא לאלה שלא לומדים לשרת? למה אתם מחכים? ואנחנו כאילו משתתפים בהצגה הזאת. הם חושבים שאנחנו מטומטמים. ואומר חבר הכנסת אזולאי, זה שאני יושב פה, כנראה שגדולי ישראל מאשרים.
(היו"ר בועז ביסמוט, 19:46)
דברי דובר/ת #151 | 545 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בועז, זה הסעיף? רק תגיד לי אם זה הסעיף, שאנחנו נדע.
אתה לא קשור לסעיף, אתה קשור לכל הסעיפים.
דברי דובר/ת #153 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
זה נקרא הסנקציות, או הפיקוח? זה לא זה, אבל בסדר, זו זכותך.
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא יחזור לסעיף עכשיו. הוא יחזור לסעיף, כי הוא רוצה גם לתת לשאר חברי הכנסת ולשאר הדוברים פה לדבר. בבקשה, אלעזר.
מאיר פרוש:
כן, אבל הייתי רוצה שאלעזר בזכות הדיבור שלו שיסביר, לא מנכ״ל משרד הביטחון, משרד החקלאות, משרד הדתות, מה הוא רוצה? לקחו את הקאפ שיכול להיות? לא טוב. תסביר, תגיד מה שאתה רוצה.
היו"ר, מכיוון שאמרת את זה, אני אגיד משהו, שאני אעזור לך, אני חושב, אולי.
דברי דובר/ת #157 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה בדיוק מה שרציתי להגיד, אתה רואה? הנה, לקחת לי את המילים מהפה.
דברי דובר/ת #159 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כי אתה פשוט או שאתה לא בסעיף, או שזה הדפוס. אם באמת כל כך היה אכפת לך כל השנים גיוס חרדים, שבאמת עמלת ועשית את זה כל השנים, באמת עשית את זה כל השנים. מי שישמע אותך יחשוב שאתה איזה צעיר שהגיע עד לפה. אני לא עונה, אני כבר לא מגיב.
אני מציע לך לא להתחיל איתי בעניין האישי, יש לי הרבה מה להגיד לך.
דברי דובר/ת #161 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כל חייך עמלת לגייס חרדים. כמה צביעות. אני חדש בפוליטיקה, אבל אני עומד על החוק. אתה שנים ולא עשית את זה.
כן, אני רוצה שתגיד. בבקשה, תגיד.
דברי דובר/ת #165 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה אמרת? תגיד.
דברי דובר/ת #167 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא סיימתי.
דברי דובר/ת #169 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע את זה.
דברי דובר/ת #171 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני בגלל זה פוחד, אתה לא רואה? אני פוחד. למרות שהמג"ד שלי אמר לי לפחד רק משני דברים, מתשעה מילימטר קצר ורופא שיניים.
דברי דובר/ת #173 | 23 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
שלושה מבכירי חברת מנורה מבטחים נחקרו באזהרה.
מאיר פרוש:
לא, השאלה אם סוגרים את הישיבה הזו.
פרוש, זכית בחיוך. ראית?
דברי דובר/ת #179 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מבקש ממך שלא תחייך ממה שאני אומר.
אוקיי. יש לילות שהייתי מת להחליף אותך. את פרוש, אני מתכוון. גם אותך, בועז. למה כתוב בסעיף 21ב(1) – "רשאי הוא להטיל על בעל תפקיד בישיבה עיצום כספי"? למה רשאי? אתה יכול להסביר לי למה רשאי? למה הוא לא מטיל? למה זה לא ככה? למה הוא רשאי? למה זה שיקול דעתו של מנכ"ל משרד הביטחון? מה אתם חושבים, שיש לו זמן לשקול את זה? למה כתוב פה רשאי?
והדבר הנוסף שאני אומר, עכשיו אל תגידו לי שזה בחוקים פליליים אחרים, יש גם עונשי מינימום. אז אם אתם רוצים, תקבעו מינימום גם פה. בגלל שאני לא משפטן, אבל אני מבין, רק המילה רשאי, כשאני נותן משהו למישהו שהוא מינוי של אדם פוליטי, אז יש לי ספקות בעניין.
כיוון שאמרת לי קודם, אתה צודק שגם אחרים רוצים לדבר, וכיוון שיש לי רק משאלת חיים, שאני אזכה לדבר כמו שבוארון ביחס לדקות שהוא נמצא פה, אז שייתנו גם לי לדבר על כל חבר אופוזיציה שנכנס, ונותנים לו ביחס לדקות שהוא נמצא. אני נמצא פה המון, המון, אתה יודע את זה. אבל בגלל שיש לי פה חברים, אני אשמח גם לוותר כדי שהם ידברו עכשיו, ואני מבטיח לך לחזור. אז אם אתה רוצה, אני אפסיק ואני אחזור.
דברי דובר/ת #181 | 193 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אה, יש לי המשך, אוקיי. אני רוצה להבין מה היחסים בין מנכ״ל משרד הביטחון, להבדיל ממנכ״ל משרד החינוך, למורה בישיבה, לבעל סמכות בישיבה. אני לא מצליח להבין. אני לא חושב שמנכ״ל משרד הביטחון יש לו איזשהו ניסיון. הוא בכלל יודע? הוא כאילו מנהל שלהם? הוא כאילו מתקצב אותם?
גם התקציב, לדעתי, הוא של משרד החינוך, נכון? אז איך פתאום מתערב שר הביטחון בגוף שמנכ״ל משרד החינוך מממן אותו? מה הוא מבין בזה? אתם יודעים שהוא לא מבין. הדבר היחיד שהוא מבין זה שעובדים עלינו בעיניים, ושעושים הכול כדי שגם זה לא יקרה.
ובגלל זה לא מספיקה שורה אחת, והיא השורה שהייתה אומרת שהוא נאשם בעבירה פלילית, שהעונש עליה הוא ככה וככה. תכתבו את זה, ונגמר הדיון הזה. לא עם 5%, ולא כמה מקרים הוא שיקר, וכמה פעמים הוא נתפס. זה לא סעיפים שמגינים על המתגייסים, זה סעיפים שמגינים על המשקרים.
זה סעיפים שמגינים על אלה שאנחנו יודעים שכבר עשרות שנים מדווחים שקר, בגלל שעשרות אלפים שאנחנו מוצאים אותם ברחובות, נוער מנותק, נוער לא משנה מה, זה אלה שחתמו להם, שהם בתוך האירוע הזה. אני אומר את זה בגלל שגם ב-26כ(3) נכנסים עוד פעם לתוך כל ההנחות שעושים עד שמגיע למישהו שהוא כאילו ישלם את ה-20 אלף שקלים.
ובשלב הזה מה שאני מציע, מעל הכול, שלא תחשבו שאנחנו מטומטמים. שלא תחשבו שאם בועז, תגיד שמונה פעמים, אתה בעד גיוס, אני נגד גיוס - - -
דברי דובר/ת #183 | 224 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן.
דברי דובר/ת #185 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז למה אמרת את זה אם זה לא קשור לסעיף? מה אתה חושב לך?
דברי דובר/ת #187 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, סיימתי.
דברי דובר/ת #189 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל מה אתה חושב לך? אולי הדבר היחיד לטובתך, שאולי אתה עייף. אבל גם עשית את זה כשלא היית עייף.
דברי דובר/ת #191 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אל תדאג, גם הלילה שלי. אני יודע שאתה יודע שלא גמרתי לדבר להיום.
דברי דובר/ת #193 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
תודה רבה, אדוני היו"ר, על הזכות לדבר פה. לפני שאני אגיד את מה שיש לי להגיד לגבי הסעיף, אני רוצה להעיר הערה לסדר ולהמליץ לחברי הבאמת טוב, ינון, אני מציע לך, אל תחליף את היו"ר כשהוא הולך להפסקה, מפני שאני חושב שזה לא ראוי, כי אתה בעצמך אמרת שאתה כאן כנציג הרבנים, ואתה לא מכחיש שהיית חלק מכתיבת החוק הז...
ינון אזולאי:
אני רק אענה לך על זה שאני נבחר ציבור בדיוק כמוך, והציבור שלח אותי, וכמו שאתה החלטת להיות יו"ר ועדת חוץ וביטחון, גם אני יכול להיות כל יו"ר ועדה בכנסת, וכשיבקש ממני למלא את מקומו יו"ר הוועדה, זכותי המלאה וזכותו המלאה לעשות זאת. ולכן אני אומר שאני מכבד אותך, ותשובתי היא שאני נבחר ציבור לא פחות מאשר אתה...
וזה לא קשור למה שהוא אמר. יש נוגע בדבר. כולנו נבחרי ציבור. יש נוגעים בדבר, ויש לא.
דברי דובר/ת #196 | 17 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
ברוך השם שהוא גם חבר שלי ואני יכול לדבר איתו.
רם בן ברק:
אני לא מתווכח איתך, אני רק נתתי לך המלצה. למשל, פרוש, אני יודע שהוא שומע את החוק, הוא עוד לא החליט אם לתמוך בו או לא.
ינון אזולאי:
אני אמרתי שאני מכיר את החוק, זה כן. מכיר את החוק. מה נעשה? לומדים.
רם בן ברק:
דבר שני, אדוני היו"ר, יושב כאן מנכ״ל משרד הביטחון לשעבר, בדיון היום, ואני מציע שנשאל אותו האם הוא חושב שמנכ״ל משרד הביטחון, אתה יודע מה? אני אספר לך לפני איזה סיפור קצר. אני הייתי מנכ״ל משרד המודיעין. אחרי שקיבלתי את התפקיד הייתי מנכ״ל של משרד מיותר, אבל מנכ״ל. קיבלתי נהג ורכב ואחלה משכורת.
הגעתי הב...
רם בן ברק:
אז אני שואל אותך, ומציע שתשאל אותו.
רם בן ברק:
תשאל אותו, האם יש סיכוי קטן של 0.0% שהוא באמת יתעמק בסוגיות המהותיות, אם איזה מנהל ישיבה, אחת מ-2,300 הישיבות שיש, דיווח לו, והוא יקרא לו לשימוע, והוא יתחקר אותו, ואז הוא ישלח את זה ל-45 יום שימוע, ואחרי זה זה יילך לבית המשפט המחוזי? נו, באמת. אתם מבינים שאין שום סיכוי בעולם שהדבר הזה ייאכף? אין שום...
זה כמו בן גוריון באשכול. הכול רשום, אז מה אם הכול רשום? איפה זה הולך?
דברי דובר/ת #207 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מתי זה ייפתח, מה שרשום?
דברי דובר/ת #209 | 5 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
לא, האמת היא שלא קיבלנו תשובות לאורך כל הדיון.
רם בן ברק:
אני חושב שאם כבר אתם תלכו לתהליך הזה שאין שום סיכוי שהוא יתקיים, איך אנחנו מוודאים שאותו אחד שנקנס לא מקבל את זה ממקור כספי אחר? הרי אין שום בעיה, הישיבה תצא לתרומות, או שהם ימצאו, הם יודעים לקבל כספים, גם כספים קואליציוניים שאף אחד לא יודע מה נעשה איתם, ויחזירו לו את זה. יוציא מצד אחד, יקבל מהצד הש...
מה עושים עם זה שזה נרשם? מתי זה ייפתח? מתי מישהו יקרא את זה?
דברי דובר/ת #216 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
ולכן, אדוני היו"ר, אני חושב שצריך למחוק את כל הסעיף הזה ולמצוא משהו הרבה יותר פשוט. אני חושב שמי ששיקר פעם אחת בדיווח, לא יכול להיות יותר מדווח. צריך להחליף אותו במיידי. ואני חושב שהקנס צריך להיות מיידי, ולא קנס כזה, תהליך כזה.
לפי מה שאני קראתי כאן, לוקח לפחות חמישה חודשים, אם לא יותר, מהרגע שראו ש...
מירי פרנקל-שור:
זה בעצם קובע סעיף 26ה(1)(ב). הוא אומר, בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה חתימה, שהוא צריך לאשר שאכן אותו תלמיד ספציפי לומד כך וכך שעות, שהוטל עליו עיצום כספי, לפי סימן זה, כל ההסדר הזה, יותר מפעם אחת, או שהוטלו עליו קנסות לגבי חמישה מיועדים וכו', לא יהיה רשאי להצהיר.
רגע, סליחה, מירי, אבל הפעם הראשונה מתי מוטל?
דברי דובר/ת #219 | 8 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא, יותר מפעם אחת הוא יותר לא יוכל להצהיר. אז השאלה שצריכה להיות פה, זה שתי שאלות נפרדות. האם צריך להיות מנגנון כזה? ואם כן, האם אחרי פעם אחת שהוטל עליו עיצום כספי, יותר לא יוכל?
שרון ניר:
זה מה שאומר פה חבר הכנסת בן ברק.
שרון ניר:
למה צריך את הטיול הזה? בן אדם ששיקר זוז מהמנגנון. על מי אנחנו מגינים, עליו או על התהליך?
שרון ניר:
זכות טיעון, מנכ״ל משרד הביטחון? פיניתם את זמנו.
מה? משטרה.
דברי דובר/ת #227 | 2 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אנחנו ניסינו להציע לוועדה כלים נוספים, עיצום כספי וקנס.
מירי פרנקל-שור:
בסדר, תכף נגיע למודל. אבל קודם כל יש כאן איזה יתרון שניסינו להציע.
רם בן ברק:
מדובר כאן בתהליך מאוד ארוך, שהוא יכול לערער, ואחרי זה זה עובר למשרד המשפטים, השר צריך לאשר, כל מיני דברים כאלה, שלדעתי אין סיכוי בעולם שיקרו. פשוט אין סיכוי שזה יקרה. המציאות לא תיתן לזה לקרות. עכשיו, לא מדובר כאן באיזשהו דיווח על תלמיד שלא הגיע לבית ספר.
רם בן ברק:
אני מציע לבטל את כל הסעיף הזה, ולקבוע שבמידה ומגלים שפעם אחת היה דיווח שקרי אחד, אז הישיבה נסגרת.
אבל מירי, מה הבעיה? אם זה הכול בעניין הפלילי, כמו שיש ממשלה שטובה בעונשי מינימום, שכל הפרק הזה, מה שיחליף, שאם פעם אחת נמצא מישהו, רמי נמצא, הוא נתן יד להשתמטות, אז העונש המינימלי יהיה מעצר של לפחות 30 יום. זהו, זה סעיף אחד, פתרנו את הכול.
דברי דובר/ת #241 | 47 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון.
דברי דובר/ת #243 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני זוכר שרם נתן פעם דוגמה שהיה באזור איפה שהוא גר מנהל בנק שהוא סרח, אז סגרו את כל הבנק.
ינון אזולאי:
זה מה שאתה רוצה, אתה אומר לסגור את כל הישיבה.
והבנק גם נסגר. הוא לא המשיך להיות באותו בנק בכלל.
דברי דובר/ת #246 | 10 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אתה מכיר עוד מקום שאם סרח המנהל, סוגרים את כל המקום?
ינון אזולאי:
אתה יכול להחליף מנהל, אתה יכול לבדוק את הרישום.
רם בן ברק:
אני חושב שכאן, הרי הדיווח הוא לא אם הוא למד או לא למד. התלמידים האלה, זה האמצעי של הישיבה לקבל כסף. זאת אומרת, once את מדווחת שהוא לא הגיע, את בעצם כאילו גנבת כסף, נכון? מהמדינה. נכון או לא? הרי התקצוב הוא על פי מספר התלמידים. ולכן אני חושב שזו עבירה מאוד חמורה. גניבה ממדינה זו עבירה מאוד מאוד חמורה...
אני מציע לבטל שלושה עמודים. היו"ר ידווח לביבי שהנה, התקדמנו בשלושה עמודים.
דברי דובר/ת #253 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, הנה, אז אמרתי, הוא יקבל עוד. בגלל זה, הוא על הגל. זה מאוד שייך לסעיף מה שאמרת.
דברי דובר/ת #255 | 18 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
ואני מניח שאתה הזדהית עם כל מילה של הנשיא טראמפ לגבי ה"אילולא ביבי לא היינו קיימים כאן היום". אני סיימתי, תודה.
מירי, אפשר באמת שיהיה סעיף אחד במקום כל זה על החמרת הענישה? באמת עכשיו אני אומר. מי שנתפס בזה, ברור שהוא עבר עבירה, ושתהיה עבירה פלילית עם עונש שנקבע את המינימום שלו. ולא נחסוך את כל הבולשיט הזה.
דברי דובר/ת #258 | 38 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בטח, המשטרה תחקור, היא תשתתף בחקירה, וגם תגיש כתבי אישום.
נכון, כן.
דברי דובר/ת #261 | 2 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה. אני מציע, וגם הזכיר את זה אלעזר שטרן, שגם בחוק שפרסמתי, דרך אגב, לפני הדחתי, בסעיפים המדוברים היום, מה שגלעד הקריא, לא היו שינויים רבים. כלומר, פלוס-מינוס דברים דומים.
יולי יואל אדלשטיין:
אין פה שינויים רבים, ואני אגיד לכם גם למה. כי כשאני קורא את הסעיפים האלה בהצעת החוק הנוכחית, ויש פה ויכוח באמת אזרחי ופלילי ועונש מספיק חמור, ו-20 אלף שקל זה הרבה או מעט, אני חושב שזה פשוט חסר משמעות. אפשר לכתוב כאן מאסר עולם. מה זה עוזר? כי בהצעת החוק שלי היה גם פיקוח. בהצעת החוק הנוכחית אין פיקוח....
שרון ניר:
תודה רבה, אדוני. קודם כל, לחוקק השתמטות כשכל החזיתות פתוחות, זאת התפרקות מערכים. וכשאני קוראת את הסעיף הארוך והמפותל הזה, שבאמת מכמת דיווח שקרי על אי גיוס לצבא ועל אי התייצבות כשהפוקד קורא לך, זה באמת המשך ישיר להתפרקות מערכים. זה לא מפתיע שזה באמת פרק נכבד בתוך חוק שכל כולו התפרקות מערכים.
איך אפשר...
מאיר פרוש:
על מי היא מדברת? על הפצ"רית או הפצ"ר?
שרון ניר:
אתה מפריע לי, חבר הכנסת פרוש, אל תפריע לי.
שרון ניר:
דיווחת פעם אחת דיווח כוזב, תקבל X שקלים קנס. דיווחת פעם שנייה, ממש מנרמלים את זה לאיזו טבלה לגיטימית. ממש איזשהו סוג של שווה ערך. ועוד תקבל זכות טיעון, ואצל מי? אצל מנכ״ל משרד הביטחון, שמה זה? יש לו המון זמן פנוי. זה לא שהוא נדרש עכשיו לעסוק בכל בניין הכוח של צה״ל בעשרות מיליארדים במערכות הגנה. הוא ...
לא, אולי הם כבר רוצים הפסקה להתייעצות, ההנהלה פה.
דברי דובר/ת #276 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
נוצר פה תהליך, שא', מניח מראש שיהיו פה שקרנים, ולמכביר, כנראה יש סיבה שמניחים את זה מראש. ודבר שני, נותן פה ממש מנגנון יעיל להגנה על השקרן. אז אני לא מצליחה להבין מה זה התהליך הזה. ואני אומרת לכם, הדבר המרכזי שצריך לעשות זה לקבוע שמי שמדווח דיווח כוזב, יש לו קודם כל עבירה פלילית. זה אחד. והדבר השני ...
בועז, אתם רוצים הפסקה להתקשר למאר-א-לאגו? ליוסף פוקס, לבקש אישור למחוק את הפרק הזה?
דברי דובר/ת #279 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מניח שאם אני אתקשר לשם, אתה תקבל עוד כמה בשורות שיגרמו לך לא לישון טוב בלילה, אז אני מעדיף שלא, כי אני רוצה שתישן טוב הלילה.
עוד סיבה טובה.
דברי דובר/ת #281 | 3 מילים
◂ 22 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
ה-12 המטוסים החדשים, זה יהיה עם התוספת שמשרד האוצר ייתן למשרד הביטחון?
מירב כהן:
אני לא רואה אותו בדיון, היה פה קודם אב שכול ממשפחת חלמיש, שראיתי שהוא יצא, אבל אני רוצה בכל זאת להתייחס לנקודה חשובה שהוא העלה. הוא בעצם שאל אותנו, חברי האופוזיציה, מה אתם עושים פה? הרי החקיקה הזו לא ניתנת לתיקון, היא גרועה מיסודה, היא לא באה לגייס מיסודה, והוא צודק.
באמת הייתה לנו דילמה מאוד גדולה ...
מירב כהן:
נכון, כי זה המון שעות שאין לנו תשובות על ההערות שאנחנו מעירים.
מירב כהן:
יו״ר הוועדה, האם תוכל בבקשה להשיב על זה?
היו"ר בועז ביסמוט:
כפי שאתם רואים, כל הערה שלכם, כל שאלה שלכם, הכול פה נרשם, שמתם לב. ולכן, בשלב זה או אחר, בשלב מוקדם, אנחנו כמובן נתייחס אליהן. הרי אמרנו בתחילת הדיון, ויגיד לכם את זה גם היו"ר לשעבר וגם הלשעבר לשעבר, וכל אחד פה יודע. כאשר אנחנו מניחים נוסח, מן הסתם הוא עובר שיפוץ, עובר תיקון.
מירב כהן:
רגע, שאלה. ואז אחרי שיהיה את הנוסח, אנחנו עוד פעם נעבור סעיף-סעיף?
מירב כהן:
לא, כשיש חקיקה, עוברים סעיף – זה התקבל, זה לא התקבל, עוברים הלאה.
מירב כהן:
האם זה תקין, היועצת המשפטית? אני לא מכירה כזה הליך.
מירי פרנקל-שור:
אני חושבת שכרגע בואו נשאיר את השאלה הזו בצד, ואנחנו נגבש מתווה.
את יודעת כמה זמן אני מבקש? הארכיטקטורה של הדיון.
דברי דובר/ת #304 | 9 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
כי אנחנו מדברים, ויש דברים שנגיד את אומרת שאת מסכימה, שאת לא מסכימה.
רם בן ברק:
קודם כל הנוסח יילך לרבנים. אם הרבנים יאשרו אותו, נחזור לוועדה.
ינון אזולאי:
אני מאמין שזה לא יהיה שונה משאר הדיונים בוועדות, משאר החוקים בוועדות.
ינון אזולאי:
זו המציאות, מה? אנחנו לא נשנה סדרי בראשית.
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה להמשיך, לא להפריע. אמרתי, עניתי. את יכולה לאהוב את התשובה או לא לאהוב, עניתי.
מירב כהן:
בסוף, חוות הדעת של היועצת המשפטית אמרה, אנחנו צריכים לדבר על מכלול. נכון, המודל של יעדים ולא מכסות הוא מודל שבבסיסו אינו שוויוני. אבל בעבר בג״ץ לא פסל את חוק טל רק בגלל שיטת היעדים, ולכן אני לא פוסלת את זה קטגורית, אבל אני מצפה שיהיה מכלול שיראה שבאמת זה מביא לגיוס משמעותי. כשלא נותנים את ההערות לסע...
היו"ר בועז ביסמוט:
תהיה התייחסות, כפי שאמרתי, ויהיו דברים כמובן, גם אחרי התיקונים. בואי, אני לא אפתיע אותך, יהיו דברים שאת לא תאהבי, כי את לא אוהבת פה שום דבר.
מירב כהן:
מאה אחוז, אבל אני צריכה להבין מה התקבל ומה לא התקבל.
היו"ר בועז ביסמוט:
כאילו עכשיו שהתיקונים שאני אביא יגרמו לך פתאום להצביע בעד החוק. אז בואו לא ניתמם, אתם מלכתחילה קראתם לחוק הזה הרי בטרמינולוגיה בשם אחר.
רם בן ברק:
לא רק אנחנו לא מאמינים. חברי הקואליציה רובה לא מאמינים, בגלל זה הם לא פה.
מירב כהן:
אני פה כדי לנסות למזער נזקים, ואני צריכה להבין מה התקבל ומה לא, ואני צריכה לשקף את זה לציבור, כי זהו תפקידי.
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, הציבור יידע, האמיני לי, והציבור יקבל בסוף גיוס של חרדים, והצבא יקבל את מה שהוא רוצה, ואתם שוב תגלו ושוב תגידו 'טעינו עוד פעם. רצינו צבא קטן, תמכנו בזה', כל מיני דברים. בחייכם.
מירב כהן:
אנחנו בסך הכול לא מקבלים תשובות. אנחנו מדברים, זה נרשם בפרוטוקול, ואתה לא מספק תשובות. אתה לא אמרת על נושא אחד, על סוגיה אחת מה עמדתך – כן/לא, מה השיקולים שלך. לא התייחסת לתוכן ולו פעם אחת, אז אנחנו יכולים לדבר במעמד צד אחד, אבל אנחנו צריכים להבין מה התקבל ומה לא התקבל.
רם בן ברק:
אני חייב להעיר הערה. בדרך כלל, כשאתה מגיש איזו הצעת חוק, אתה שלם עם רובה, כי אתה הגשת אותה.
רם בן ברק:
אבל מן הראוי היה שתגיד, למשל, מה דעתך על הסעיפים האלה? אתה מקבל אותם, אתה לא מקבל אותם? אתה חושב שצריך לשנות אותם?
מה שונה הסעיפים האלה מהסעיפים הקודמים?
דברי דובר/ת #332 | 6 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אוקיי, עכשיו נעבור לסעיפים. יש פה פשוט צבר של סעיפים, אז אני אתחיל עם 26ה(1). זה סעיף שמדבר על הרשאת חתימה של בעל תפקיד בישיבה, זה יכול להיות כל פעם בעל תפקיד אחד בכל רגע נתון. אז שוב אני רוצה לחבר את זה, זו סוגיה שכבר עלתה גם בסעיפים קודמים, שאין פה חתימה גם של ראש הישיבה, שהוא בסוף הסמכות הרוחנית,...
מירב כהן:
יש מקומות קטנים עם עשרות, ויש מקומות עם אלפי.
מירב כהן:
אז כשמדברים על 5%, זה נתח משמעותי, זה יכול להיות עניין משמעותי. ולמרות שזה נתח משמעותי, אומרים יותר מפעם אחת. ואני חושבת שזה לא מידתי, כי אם הגענו למצב של 5% יותר מפעם אחת, זה לא סביר, בטח לא במקומות גדולים.
אם אתם רוצים לעשות דיפרנציאליות בין מקומות גדולים לקטנים, אבל במקום גדול, שזה יכול להיות מאו...
מירב כהן:
כן, אבל זה לא שהוא ממש נפגע מזה. זה לא משנה שום דבר לישיבה. זאת אומרת, את מייצרת פה מנגנון שמתמרץ להחליף כסרט נע את מי שנתפס. לא קרה כלום. ההוא, בוא, נחליף אותך, ניקח אחד אחר, והשרלטנות ממשיכה. מה הבעיה? תחליפי 100 איש ברצף.
משה טור פז:
הערה חשובה. זה ההבדל, דרך אגב, בין ראש ישיבה לבין גזבר. כי ראשי ישיבה יותר קשה להחליף, הם לא צומחים כמו, למרות שיש הרבה בחברה החרדית היום. יותר קשה להחליף ראש ישיבה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתם יוצאים מתוך הנחה שכולם רמאים. איזה יופי, איך אנחנו בונים פה אמון.
משה טור פז:
לא כולם, היא אמרה 5%. אל תהפוך את זה עכשיו לעניין אנטישמי. היא דיברה על ה-5% שנתפסים.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, הדרך שאתם מדברים, כולם נוכלים, כולם רמאים, נחליף נוכל בנוכל. מה יהיה? בחייכם.
מירב כהן:
תראה, חוקים נועדו למי שמפר אותם. אין צורך בהסתה, מר ביסמוט.
מאיר פרוש:
תציין שעמוס צייאדה ישב פה שבוע שעבר ונחקר על כמה מוסדות הוא מצא שלא מילאו את חובתם בדיווח.
משה טור פז:
מה זה משנה? החוק כרגע מדבר על מי שנתפס, גם אם הוא אחד.
ינון אזולאי:
אם האוניברסיטה ימצאו פעם אחרי פעם את אותו המנהל של האוניברסיטה, אז לא מעניין אף אחד. אפשר להמשיך ככה.
מירב כהן:
אין צורך בדברי הסתה כדי לנסות להסתיר נוסח רע, אוקיי?
בועז, תהיה טיפה יו"ר ועדת חוץ וביטחון.
דברי דובר/ת #352 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
הפעם תשתדל להיות לא קואליציה-אופוזיציה.
דברי דובר/ת #355 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
חוקים באופן כללי תמיד נועדו להתייחס למקרה של מישהו שהוא פשע, נכון? זה כל החוקים. כשאני עושה רגולציה על עסקים, על מגזר עסקי, האם יש בזאת אמירה שכל העסקים הם פושעים? לא. החוק מתייחס למה קורה למישהו שהפר את החוק. זה תמיד.
אז לא צריך להסית ולא צריך להכניס מילים לפה, אבל אנחנו בכל החקיקה הזו מתייחסים לתר...
אני מציע את יו"ר הכנסת.
דברי דובר/ת #359 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
אגב, הוא ממנה ועדת חקירה ממלכתית.
הוא לא פוליטי, הוא קובע ועדת חקירה ממשלתית.
דברי דובר/ת #361 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
באמת, האם יש תקדים כזה? האם יש תקדים כזה שבן אדם שממונה פוליטית, הוא זה שאחראי על מתן עיצומים כספיים? אבל ממתי המנכ״ל הוא הרגולטור? למשל, עכשיו אנחנו בעיצומים כספיים, שזו הרמה הגבוהה יותר, אחר כך גם אותו מנכ״ל מתעסק בקנסות, באכיפה מנהלית אפילו נמוכה יותר.
זה כמו שפקח שמחלק דוחות חניה לא ייתן את הקנס...
מירב כהן:
את הזיכרון. זאת אומרת, למה דווקא את הסכום הזה? כי האמת היא שאם זה על 5% מהישיבה, נניח, ויש שם אלפי אנשים, זה נגיד מאות אנשים ששיקרו, 20,000 שקלים, שזה המקסימום, זה זניח. זה ממש משתלם כלכלית, זה מספר זניח. רגע, אתם מבינים?
מירב כהן:
זאת אומרת, 5% זה יכול להיות היקף די רחב של הפרה, ובכל זאת רק עד 20,000 שקל.
מירב, אני אגיד לך, מאכער ככה עולה, כשאתה לוקח מאכער שישיג לך פטור במגזר, זה עולה 20,000 שקל.
דברי דובר/ת #367 | 18 מילים
◂ 32 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
את רוצה לשמוע תשובה או שאת רוצה לשמוע שטויות? זה 1,500 על כל אחד, פלוס 20,000 שקל. כלומר, גם אם על 5%, אז יש לך את ה-1,500 שקל כפול 5%.
אלון שוסטר:
לא, רגע, אבל 1,500 זה קנס אישי, ו-20,000 זה לארגון.
מירב כהן:
לא, זה לארגון פר בן אדם, ה-1,500.
מירב כהן:
כן, אבל אני לא הבנתי שיש פה כפל מבצעים, אני לא יודעת. בנוסח זה לא מספיק ברור.
דרור גרנית:
אדוני היו"ר, אנחנו נרצה להתייחס תפיסתית ועקרונית לכל הפרק, ואני חושב שאולי אם יתנו לנו, הרבה מההערות אולי יתייתרו.
מירב כהן:
אוקיי. אז אני אשמח לדעת למה 20,000 שקלים, אוקיי? למה דווקא הסכום הזה, מהו אותו בנצ'מרק? אני עוברת הלאה, לסעיף 26כ(5), זה מדבר על עבירה נמשכת ועבירה חוזרת. עכשיו, עבירה חוזרת הבנתי מה זה, זה בעצם שהטלנו פעמיים עיצום כספי. נכון? זו עבירה חוזרת. לא הבנתי מה זו עבירה נמשכת. זאת אומרת, לא הבנתי איך זה יכ...
ינון אזולאי:
המשיכה במהלך השנה, נגיד כל חודש היא חזרה על עצמה, ואם אני מבין את זה נכון, שנמשכה, בסוף השנה זה בעצם חוזר על כל השנה.
גלעד נוה:
לצורך העניין, אם הייתה חובה לדווח במועד מסוים ולא דיווחו במועד מסוים, לא נעשתה פעולה שהיו אמורים לעשות, ואותה פעולה שלא נעשתה מתמשכת. זו בעצם עבירה נמשכת.
גלעד נוה:
יכול להיות שזה פחות מתאים פשוט.
מירב כהן:
כן. זאת אומרת, לא הבנתי את ההבדל. אני חושבת שצריך לתקן את זה.אני עוברת לסעיף 26כ(6). שם המנכ״ל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה. לא הבנתי איך זה מסתדר עם הסעיף הקודם של עד 20,000 שקלים. זה גם לא ברור. אתם יכולים להסביר את זה? זאת אומרת, פה כתוב שהוא לא רשאי להטיל עיצום...
גלעד נוה:
כנראה שמה שקרה זה שב-כ(1) זה היה אמור להיות סכום קבוע. זאת אומרת, בסכום של 20,000 שקלים.
גלעד נוה:
יש פה איזושהי תקלה בתוך הנוסח.
מירב כהן:
ואז כתוב, אפשר להפחית את הקנס אם יתקיימו נסיבות ושיקולים ששר הביטחון יקבע בהסכמת שר המשפטים. שוב פעם, נותנים להם עוד שכבת הגנה. זאת אומרת, עד 20,000 שקלים, שיקול דעת מלא, אפשר גם את זה להפחית. זאת אומרת, יש פה שכבת הגנה על שכבת הגנה על שכבת הגנה.
גלעד נוה:
אני אסביר משהו. זה קצת קשור למשהו שדרור כל הזמן רוצה להגיע אליו, זה הדיון הכללי לגבי המנגנון הזה של עיצום כספי. אני כן אגיד משהו שהוא ברקע של הדברים. מנגנון העיצום הכספי הוא כלי לכפיית ציות, לאכיפה של ציות. במקרה הזה, בהקשר של תקינות הדיווחים. עכשיו, בניגוד למה שנאמר פה, בניגוד לרושם שעולה פה, הכלי ...
רם בן ברק:
אני רוצה אבל טיפה לאתגר אותך. תראה, אתה קודם כל צריך לתת לו הודעה מוקדמת, נכון? אתה חייב לשלוח הודעה על כוונת חיוב. אחרי זה הוא יכול לטעון ולערער, יש לו 30 יום לעשות את זה. אחרי שהוא עשה את ה-30 יום, יש לו עוד 45 יום ללכת לבית משפט, נו באמת.
גלעד נוה:
הסיבה לאפקטיביות של הכלי הזה זה בגלל שבסופו של יום, בניגוד לעבירות פליליות, אתה לא עובר בבית משפט. אתה יכול אולי לערער לבית משפט, אתה יכול לפנות ולדון בכל מיני החלטות של הרגולטור הרלוונטי, אבל זה לא עובר בבית משפט.
רם בן ברק:
מדובר באחד הדברים שהכי יש עליהם ויכוח בציבוריות הישראלית. עכשיו תראה מה אתה אומר לו. אתה אומר לו ככה, קודם כל, אם מצאו שאתה עברת את העבירה הזאת, המנכ״ל חייב לשלוח לך הודעה על כוונת חיוב. הוא עדיין לא חייב אותך. תיקח בחשבון, אנחנו מתכוונים לחייב אותך. אז יש לו את הזכות 30 יום להגיש טענות בכתב, בטרם ת...
גלעד נוה:
ועדיין, בהשוואה להליך פלילי, שלוקח זמן גם של חקירה של המשטרה, עד שמגבשים את חומר הראיות, ועד שמגיעים לבית משפט, ועד שיש דיון בבית משפט. עכשיו, בבית משפט יש סיבות למה יש הגנות פרוצדורליות כאלה ואחרות, אבל בסופו של יום ההליך הפלילי הוא הרבה יותר ארוך, הרבה יותר יקר לעומת הליך כזה.
רם בן ברק:
אז לא היה כדאי במקום זה לשים טביעת אצבע בכניסה לישיבה, ואז באופן אוטומטי במחשב רואים שמישהו לא הגיע? באופן אישי, התלמיד מקבל את הקנס, נגמר הסיפור.
גלעד נוה:
זה בהיבטים של פיקוח, אני לזה כרגע לא נכנס. אני כן אומר, אתה לא עובר בבית משפט, האכיפה היא באמת יחסית מהירה כי אתה "מייתר" את כל החקירה המשטרתית, אתה מייתר את כל הדברים האלה. לכאורה, למנכ״ל או למי שמקבל את הדיווחים, יש את המידע המלא.
רם בן ברק:
תגיד לי, אנחנו יושבים כאן בכנסת, אנחנו מקבלים דיווחים.
גלעד, יש לי רעיון יותר טוב, תגיד שישיבה שנמצא בה בעל תפקיד שדיווח על אחד שקר, פקעו כל האישורים שהם קיבלו. אתה יודע מי מרוויח מזה? אפילו בועז סוף סוף יביא חיילים חרדים. תגיד את זה, מה הבעיה? הוא חתם לך על 80 טפסים, לא רוצה כסף, לא רוצה 20,000, תיקח בחשבון שאתה נמצא באווירה שמחנכת לא לשרת. זו הסביבה שלו.
דברי דובר/ת #400 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא בסדר. כולם אומרים את זה.
דברי דובר/ת #402 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל הוא רוצה להתייחס.
דברי דובר/ת #404 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גלעד נוה:
האחריות בהפרות האלה היא אחריות מוחלטת בסופו של יום. זה דומה לעבירות של אחריות מוחלטת. אין פה דיון סביב היסוד הנפשי.
אתה יכול לתת לי דוגמה על מה שאתה אומר שמקובל והכול, על מישהו שבחתימה שלו פטר ציבור, לא עליו עצמו, לא שהוא עבר עבירה ואתה נותן, שהוא נתן פתק לציבור שלם וככה הוא משלם? תביא לי, בבקשה.
דברי דובר/ת #406 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אצל הנשים הדרוזיות, פרוש, אתה יודע.
דברי דובר/ת #408 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה, תן לי דוגמה.
דברי דובר/ת #410 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גלעד נוה:
זה ברקע של הדיון לגבי המנגנון הזה. הביקורת לגבי המועדים, הביקורת לגבי הדברים האלה - - -
סליחה, גלעד, זו לא ביקורת לגבי הדברים. אתה לא יכול להתנתק מהנושא שעליו אנחנו מחילים את המנגנון הזה. אתה לא יכול לקחת את המנגנון הזה, לא משנה מאיזו עבירה, ועכשיו להשליך אותו על תרבות של השתמטות.
ועכשיו מה שאתה אומר לי, שאותו אחד שאתה נותן לו סמכות לפטור אנשים משירות בצה״ל, הוא הוכיח, אחרי שעמוס צייאדה אפילו בדק את זה פעם אחת, שהוא דיווח שקר. גם אתה יודע, אתה לא שולח אותו לחקירה של בית משפט שלושה חודשים. עמוס צייאדה, יש לו סמכות להפעיל סנקציות. והוא מפעיל סנקציות והוא מוציא אנשים מהרשימה. תגיד שבעל סמכות בישיבה, שחתם פעם אחת, כל החיילים, פקע הפטור שלהם והם מתגייסים, כולנו נרוויח.
דברי דובר/ת #412 | 108 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גלעד נוה:
ברור לי, אבל הרעיון פה הוא בצורה אחרת.
הבנתי מה רציתם, אבל הנה, הבנתם גם עכשיו את הבעיה.
דברי דובר/ת #414 | 10 מילים
◂ 85 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני רוצה רק הערה אחת, כי אני מבינה שבאתם לברך, אבל זו ממש לא ברכה. כי הדבר שהכי חשוב להבין פה, שבעיני הקורא, או בעיני הציבור המשרת, שאני מאוד מחשבנת לו, כשהוא מסתכל על דבר כזה והוא מבין בסוף שיש פה איזה מנגנון דרדור שמאפשר לדווח שקר, באופן שהוא יחסית קל ומנורמל.
ינון אזולאי:
הוא לא מאפשר לדווח שום שקר. מדברים איתכם על פרק של עיצומים ואיך מתנהלים, זה לא דבר חדש.
שרון ניר:
ינון, אני אסביר את עצמי, בסדר? בועז, אני רוצה שתקשיבו לי. ברגע שגלעד מסביר לי שהמנגנון הפלילי הוא ארוך ומסורבל, וזה מתחיל להיכנס פה לתורים של המתנה.
שרון ניר:
ברגע שיש סמכות מנהלית ששוקלת משהו, אז לסמכות הפלילית יש איזשהו באפר. היא יכולה להמתין כי יש סמכות מנהלית שנתנה פה איזשהו סוג של קנס ועוד קנס ועוד קנס שהוא פחות חמור, אתה יודע מה? לא מעבירת מהירות קלה. הדבר הכי הכי קל שיכול להיות. ולכן יש פה איזה משהו שהוא ממש הופך את הדיווח על השתמטות ועל אי גיוס או...
מאיר פרוש:
הלוואי, נו, אולי נבקש מליברמן. בן גביר או ליברמן, למי לפנות?
שרון ניר:
רק שיתגייסו, זה מה שאנחנו דורשים.
מירב כהן:
אני עוברת לסעיף הבא, לסעיף 26כ(7). פה יש גם משהו מוזר, כי מדברים על סכומי עיצום כספי, ואומרים בעצם שהם יוצמדו לשינויים במדד. אני לא מכירה מצב שיש תקרה משתנה שעד 20,000 שקל, זה יכול להיות כל סכום שהוא, ומצמידים את זה למדד.
גלעד נוה:
אמרתי שזו כנראה הייתה טעות ה-'עד' 20,000.
מירב כהן:
אוקיי, הבנתי. אני עוברת הלאה לסעיף 26כ(10), זה נותן סמכות למנכ״ל לבקשת המפר להחליט על פריסת התשלום. עוד פעם נותנים לגורם פוליטי יכולת להפחית את העונש. זה כחוט השני בכל הסעיפים האלה.
מירב כהן:
בוודאי. מנכ״ל הוא משרת אמון, וזו ההגדרה של מינוי פוליטי בדיוק. אגב, יש מנכ״לי משרדים טובים, אבל בסוף זו משרת אמון.
משה טור פז:
זו לא השאלה, השאלה אם הוא היה מינוי פוליטי או מינוי מקצועי.
מאיר פרוש:
ככה אני כתבתי לנציבות, הוא אחד שהוא לא במפלגה.
משה טור פז:
לפחות אנחנו לא מיתממים ואומרים זה לא פוליטי.
מאיר פרוש:
אני בניגוד עניינים עם אותו מנכ״ל שאני מיניתי, כי הוא מתפלל במניין איתי יחד.
מירב כהן:
כשאני נותנת הערות לחקיקה, אני חושבת על זה כמו מסך הבערות. יכול להיות יום אחד אני באופוזיציה, יום אחד אני בקואליציה, זה לא משנה. החוק צריך להיות טוב, לא משנה מה הפוזיציה שלי. אני עוברת לסעיף 26כ(14), העיצומים הכספיים צריכים להיות מפורסמים. זאת אומרת, צריך לפרסם מה הוטל, כמה הוטל וכן הלאה.
העיצומים הכ...
גלעד נוה:
זה הסעיף השכיח בפרסום של החלטות בעיצומים כספיים.
מירב כהן:
אבל לא שהמנכ״ל, שהוא גורם פוליטי, הוא זה שאחראי עליו. ברגע שאתה שם את כל הכלים הכבדים האלה על גורם פוליטי, הסיפור הוא אחר לגמרי.
מאיר פרוש:
מר בליטשטיין, אתה מוכן להגן על המנכ"ל שלכם? "פוליטי, הוא פוליטי, הוא פוליטי". לפחות תגיד להם שמה שהיא אומרת זה לא מקובל, לא ככה מדברים על המנכ"ל.
מירב כהן:
כן, קובי, שהוא איש ראוי ונהדר, הוא מינוי פוליטי. זה לא פשע.
מירב כהן:
אוקיי, אז מה זו משרת אמון, קובי? אמון של מי? אם רוצים לפטר אותו, האם אפשר לפטר אותו במיידי?
יעקב בליטשטיין:
יושב פה מנכ״ל משרד הביטחון לשעבר, ומשרד התחבורה, האם הם פוליטי? לא.
מירב כהן:
בוודאי. יש מנכ"לים נהדרים, וקובי, אתה איש נהדר.
משה טור פז:
קובי, רק לגילוי הנאות, גם משנה למנכ"ל היום זה מינוי פוליטי.
יעקב בליטשטיין:
עכשיו אני אומר עוד פעם, מנכ״לים במשרד הביטחון הם מינויים מקצועיים.
יעקב בליטשטיין:
אני לא נכנסתי לשום פינה. מה יש לי להיכנס לפינה? אני אומר את המציאות כמו שהיא. אני לא יודע גם מה זו ההגדרה "פוליטי".
משה טור פז:
יש לזה הגדרה, למשל שהוא לא חייב, הוא יכול להיות בעל זיקה פוליטית לממנה. יש לזה הגדרות.
מירב כהן:
רגע, קובי, אתה איש נהדר, ויש הרבה מנכ"לים נהדרים, אבל אתה יכול להיות מפוטר בהחלטה של רגע, אז זה לא מתאים לתת לך כלי אכיפה. לא מתאים. זה לא עובד ככה.
מאיר פרוש:
איך אייל זמיר כמנכ"ל משרד הביטחון פוליטי, נהפך להיות רמטכ"ל? איך זה?
משה טור פז:
כי אין בעיה במינוי פוליטי, כל עוד זה שקוף שזה מינוי פוליטי. זה בסדר, מותר. אתה מנסה להגחיך את זה. הכול בסדר.
מאיר פרוש:
הכול בגלל שהיא נמצאת ביש עתיד? תחפה על כל מה שיש ביש עתיד?
משה טור פז:
מותר לך למנות מינוי פוליטי כל עוד כולם יודעים שזה פוליטי וזו המשמעות. זה לא פסול, זה רק שנדע.
יעקב בליטשטיין:
אני רוצה, מה שנקרא, מניסיוני, אוקיי? כבר הייתי בכמה משרדים. קודם כל, יש היום הרבה הליכים.
יעקב בליטשטיין:
הייתי מנכ״ל משרד האנרגיה, הרבה שנים בתחבורה, הייתי מנכ״ל לפעמים. יש היום הרבה הליכים מנהליים שמתוקפם אתה נותן עיצומים וסנקציות וכל מיני דברים אחרים, כולל עיצומים כספיים, ואתה עושה את זה בכובעך. והכול הרי נגזר מסמכות המנכ״ל, שממנה, הרי גם פה אתם לא מצפים הרי שהמנכ״ל יתעסק בדבר הזה.
יעקב בליטשטיין:
אז הנה אני אומר, כתוב שם בפירוש שהשר צריך להתקין תקנות.
מירב כהן:
כתוב מפורשות שהמנכ״ל מקבל את כל סמכויות הטלת העיצומים והקנסות.
יעקב בליטשטיין:
אבל תני לי רגע להשלים משפט. אני אומר עוד פעם, להערכתי, מה שכן יקרה. במקרה הספציפי הזה, במשרד הביטחון יש את האגף החברתי-ביטחוני שאחראי על כל הנושא הזה, שמישהו מטעמו יושב פה מאחוריי. הוא עוסק היום בדבר הזה.
רם בן ברק:
תכתוב את זה בחוק. אתה צריך לכתוב את זה במפורש, מפני שאתה תפיל את זה על ראש האגף המדיני-ביטחוני, והוא יפיל את זה על ראש מחלקת שבאבניקים.
יעקב בליטשטיין:
חבר הכנסת בן ברק, אני לא יודע אם צריך לכתוב את זה. אני מניח שכשנבוא לביצוע, אם אכן זה החוק שיתקבל, נצטרך לממש אותו, נצטרך לבצע אותו, נצטרך להקים את המנגנון הספציפי ואת הנהלים הספציפיים.
מאיר פרוש:
יהיה כתוב שהמנכ"ל שעתיים ביום כל יום.
מירב כהן:
זה שונה מאוד. גורם אכיפתי. תדמיין שיש שר שהוא מחובר לישיבות מסוימות, ויש ויכוחים בין ישיבות, והמנכ״ל שלו בודק במיוחד ונותן קנסות במיוחד לישיבות המתחרות, נניח. זה סביר? הוא איש אמון. הוא יכול להיות מפוטר ברגע שהשר מחליט. הוא צריך להיות משוחרר משיקולים שכאלו. מקום עבודתו לא צריך להיות תלוי למי הוא מטי...
מאיר פרוש:
יש מנכ״ל שקרוב לישיבת שדה בוקר, אחד קרוב לישיבה שיש בדגניה.
יעקב בליטשטיין:
אבל ברגע שנצטרך להקים את המנגנון הזה, הרי היום אין מנגנון פיקוח.
מירב כהן:
אז תגיד בחוק 'אני מקים מנגנון פיקוח'. זה לגיטימי.
מירב כהן:
לא, הכול נתון למנכ״ל בנוסח שמונח לפנינו. אין שום מנגנון, קובי.
יעקב בליטשטיין:
רגע, דקה, אני אמצא לכם את זה. יש הרי מקום פה שכתוב ששר הביטחון יתקין תקנות וכו'.
על משהו אחר.
דברי דובר/ת #500 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
רשאי להתקין תקנות זה דבר אחר. אין מנגנון, כל הסמכויות שם ניתנות למנכ״ל.
נו מה הבעיה שלכם? אפשר לקצר את הדיון.
דברי דובר/ת #502 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
יש פה בדיקה אם אלוף מסוים היה פעם מנכ״ל משרד הביטחון, ואחר כך הוא נהפך להיות מפקד חיל הים, אז הוא יעדיף בכסף שיש למשרד הביטחון לקנות ספינות יותר מאשר מטוסים.
קובי, אבל אתה יכול להמשיך לחפש.
דברי דובר/ת #505 | 6 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
יש שם בעיה, קובי. אני עוברת ל-26כ(15).
מאיר פרוש:
הסעיף שמדבר על למה משרד הביטחון לא מיוצג פה עם ייעוץ משפטי.
מירב כהן:
וואלה, אתה סטנדאפיסט, פרוש. אתה קורע מצחוק.
מאיר פרוש:
כן, עד שאתם לא תתקנו את החטא הזה, נשאל את זה. מה זאת אומרת? נשאל. הוא צריך לענות תשובות על שאלות שלהם, ואף אחד לא עונה תשובה פה. למה הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון לא נמצא פה?
מירב כהן:
אני לא הכרתי את הצד הזה שבך. מאוד מצחיק.
מירב כהן:
הסעיף הזה מדבר על הדיווח לוועדת חוץ וביטחון, דיווח אחת לשנה על מספר עיצומים, סכום וכן הלאה. כדי שיהיה פיקוח פרלמנטרי יותר אפקטיבי, זה לדעת על בסיס איזה מידע הוחלט להטיל את העיצומים.
כלומר, מה היו ההוכחות? האם הופחת? למה הוחלט להיות מופחת? זאת אומרת, שנדע את כל התהליך ולא רק את השורה התחתונה, כי הסכו...
מירב כהן:
ועוד הפעם, בסמכות המנכ״ל, גורם פוליטי. עכשיו, פה זה עוד יותר חמור מהעיצום הכספי, כי עיצום כספי זה עוד לפחות על 5%, אז אני מניחה שיהיו פחות מקרים. פה, על כל אחד בודד, על כל 1,500 שקל, זה הולך להיות מונח לפתחו של מנכ״ל המשרד. זה ממש כאילו לתת למנכ״ל עירייה להתעסק בחנית באדום לבן, אני עכשיו מתעסק בדוח ...
אתם לא רוצים הפסקה להתייעצות? אולי תרדו מכל האירוע הזה?
דברי דובר/ת #518 | 10 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
מירב, תודה רבה. אנחנו מבטיחים לך תשובות, וכמה הערות היו בהחלט במקום. משה טור פז.
משה טור פז:
תודה, אדוני היו"ר. היות ועמיתיי נגעו כבר בכמה נקודות, אני אשתדל לא לחזור עליהן, ואני נכנס ישר לסעיפי החוק. אני מתחיל עם סעיף ה(1), ואני רוצה לומר כאן שבעיניי, שוב, התייעצתי על הנושא הזה עם כמה אנשים בעולם הישיבות, כולל בעולם הישיבות החרדי. לשיטתי, החוק הזה, טוב שלא בא לעולם. ומשבא לעולם, יפשפש במעשי...
משה טור פז:
בסדר גמור, אבל היות שזו עכשיו העמדה שלי, אז אני אומר כאן, החלפת ראש ישיבה משנה ישיבה לפעמים. לעומת זאת, החלפת גזבר לא אומרת כלום.
ויש גם דעה שהמשגיח הוא רוחני.
דברי דובר/ת #523 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
נכון. משגיח רוחני במקומות מסוימים, אתה יודע, יש דמויות של הרב לופיאן שהוא היה משגיח, והישיבה קרויה על שמו למרות שהוא לא ראש הישיבה. זה קורה.
הוא משפחה שלי, אל תכניס אותו לפה.
דברי דובר/ת #525 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
יפה, גם שלי. הנה, גילינו שאנחנו משפחה, אלעזר, בשעת לילה מאוחרת זו. אחרי שאני קרוב של מיכאל ביטון, אני מגלה פה עוד קרובים, בכלל. הרב לופיאן הוא דוגמה לאחד, שוואלה, אם היו באים ומדיחים אותו מהישיבה, חלילה, לא היה קורה, אבל נגיד שזה היה קורה, אז כל הישיבה משתנה. השם משתנה, אנשים לא יירשמו לישיבות.
מאיר פרוש:
אם מישהו לא מכיר אותו, למה ישיבות ב-50 שנים האחרונות, אז יש אחרים שמכירים.
משה טור פז:
נכון. יפה, תודה. את צודקת, מירב, יש לו יסודות של הומור, לפרוש. הוא נהיה סטנדאפיסט, ממלא אולמות.
מירי, את לא היית קודם, יצאת להפסקה שנייה. כשאני הצעתי, במקום כל ה-50 עמודים האלה, סליחה, ארבעה-חמישה עמודים, לכתוב שפשוט אם פעם אחת נתפס מי שמדווח שקר, אז כל הדיווחים שלו נפסלים ומתגייסים אלה שהוא חתם להם שהם לומדים. למה לא, כאילו? למה זו לא סנקציה הרבה יותר הגיונית, קשורה לעניין, מאשר משהו שמביא איזה משרד? לפי איך שאתה מחליט גם פה. לפי מה שעמוס צייאדה מחליט כל יום. יש, אני אזכיר לך, 1,830 ישיבות. ובכל אופן, יש את משרד החינוך. כן ירבו. אה, לא כן ירבו, סליחה.
דברי דובר/ת #529 | 88 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא. אבל עמוס צייאדה, הוא נתן לנו פה דוח בפעם הקודמת על כמה דיווחי שקר היו.
דברי דובר/ת #531 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אם יש דיווח שקר, מישהו שדיווח שקר.
דברי דובר/ת #533 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אז מה עמוס צייאדה עושה בפעם שלישית? הוא לא נותן לו כסף, הוא לא סוגר את הישיבה.
אני לא אמרתי שהוא יסגור את הישיבה. להפך, שהישיבה תהיה פתוחה. אפילו תהיה פתוחה לגמרי, מהכול.
דברי דובר/ת #535 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
גם עכשיו אתה לא הולך לתת לו כסף. אחרי שנה וחצי, תראה אם הוא עבר את ה-81%, אז תתן לו כסף.
שרון ניר:
לא, אבל איך אפשר להסתמך על הדיווחים שלו, פרוש?
פרוש, אני איתך, אני לא בעד כסף.
דברי דובר/ת #538 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא הולך בהכללות, להפך.
דברי דובר/ת #540 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
את הישיבה לא אתם הקמתם, את האחזקה לא אתם עושים. יש ישיבה, אתה רוצה? תתן לו ללמוד. אתה לא רוצה? הוא ילמד גם אם אתה לא תתן לו. על מה אתה מדבר פה?
לא, אתה לא הבנת.
דברי דובר/ת #542 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שהישיבה תישאר פתוחה, מבחינתי היא פתוחה לגמרי לגמרי לגמרי. ומה שאני אומר, זה שפשוט כל אלה שהוא חתם להם, מסתבר שהוא חתם בשקר וזהו, והם יתגייסו. תשאל את תת-אלוף שי טייב באיזו מהירות הוא יכול להביא לך עכשיו פלוגות.
דברי דובר/ת #544 | 39 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני חושב שחבר הכנסת שטרן צודק, בדרך כלל. גם היום. מירי, אני רוצה שתחזיקי חזק, שבי בכיסא, תראי שבועז יושב יציב, כי מצאתי בחוק הזה סעיף אחד טוב. אמיתי. חוק נוראי. אבל בועז, תחזיק חזק. סעיף 26ה(1)(ב), אני חושב שיש פה שורה טובה. זהו. תהיו רגועים, חברים. בטח שטרן יראה לי שאני טועה גם בזה.
משה טור פז:
לא, לא. הרבה דברים אמרו עליי בחיים, סטנדאפיסט או ליצן לא היה. אמרו עליי שאני רציני מדי, אמרו עליי שאני יורד לפרטים.
בועז, אתה גם בקטע חיובי אחלה סטנדאפיסט, אומר דברים שאתה לא מאמין בהם. מה, אתה יודע איזה סטנדאפ זה?
דברי דובר/ת #548 | 19 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
יש לי יש לי שאלה טובה למה שהוא אמר עכשיו. אם איווט ליברמן הכניס את פאינה לרשימה בכנסת, והיא נפסלה, כולם נופלים מהכנסת או שלא? שרון כן נשארת.
שרון ניר:
אני אשמח אם אני אקבל הסבר לבדיחה.
שרון ניר:
כנראה שיש לי חוש הומור מוגבל. אתה יכול להסביר לי את זה?
מירב כהן:
שרון, אני רק מבטיחה לך שהבדיחה על חשבוננו.
משה טור פז:
זה כבר מזמן. טוב, למה התכוון המשורר? בעמוד 4, סעיף 26ה(1)(ב), בשורה החמישית, מצאתי נקודה אחת שנראית לי עקרונית. "בעל תפקיד ישיבה שהוא מורשה חתימה, בהנחה שהוא מורשה חתימה ראוי, שהוטל עליו עיצום כספי לפי סימן ד' יותר מפעם אחת, או הוטלו עליו קנסות לפי סעיף 26כ(17), לגבי חמישה מיועדים לשירות ביטחון, לא ...
שרון ניר:
אני לא מצליחה להבין איך הוא נותן לגיטימציה לחמישה דיווחי שקר.
משה טור פז:
עכשיו אני חוזר לתיאטרון האבסורד, סעיף 26כ(1), עמוד 20.
רגע, קינלי, מה התכוונת, דוגרי? זה סעיף נכון?
דברי דובר/ת #561 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אמרתי שלדעתי להיפסל על חמישה, זה סביר, ואני אסביר. אני חושב, גברתי היועצת המשפטית, שאחת הבעיות בחוק הזה זה שהוא דן במושג 'ישיבה' בלי לרדת לפרטים מהי ישיבה היום. ואני רוצה שנייה לתת כמה דוגמאות שממחישות את זה. יש היום ישיבות, מה שקרוי בחברה החרדית, ישיבת קיבוץ. ישיבה כזו, זו קבוצה קטנה של אנשים, לפעמ...
משה טור פז:
אין בעיה, סטנדאפיסט, עוד שנייה אני אתן לך.
משה טור פז:
הוא התחיל. אבל יש ישיבות גדולות. מה זה גדולות? יש ישיבות עם אלפי תלמידים. ישיבה של אלפי תלמידים, החוק הזה לא בנוי אליה. עכשיו, יותר מזה, בכל עולם הישיבות התפתחה נורמה בשנים האחרונות, בגלל שעמותה צריכה שנתיים כדי לקבל היתר של תרומות. זה כל העמותות בישראל, לא רק בהקשר הזה של החוק הזה.
הוא מקבל 46.
דברי דובר/ת #567 | 3 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אז מייצרים שלוחות. ייצור השלוחות גרם לזה שיושבת ישיבה מרכזית, נגיד בירושלים, אני אתן עכשיו דוגמה ספציפית, נגיד ישיבת אור אלחנן, ברחוב אהליאב, אם אני זוכר נכון, ויש לה שלוחות בירושלים וברחבי הארץ. עכשיו, מה קורה? החוק הזה לא נותן מענה, ואני אסביר לגבי ישיבת אור אלחנן.
ישיבת אור אלחנן, המחזור שלה ב-20...
משה טור פז:
נכון, היא לא רצתה לקחת כסף מהמדינה. אבל זה היוצא מן הכלל, הרי בסוף אנחנו עוסקים בסעיף שבשנים מלאות הוא 1.7-1.8 מיליארד. באור אלחנן, לפי פרסומים משנת 2023, אני מניח שהם לא מעודכנים, היו 1,200 תלמידים.
מאיר פרוש:
כמה מזה סעיף הבינוי? כמה מהסכום שלך שאמרת הוא בינוי?
מאיר פרוש:
אז מה אתה מציג פה נתון? מהו הסעיף של הבינוי בישיבה הזאת?
משה טור פז:
פרוש, בוא תשמע אותי בסוף. כתר לי זעיר ותשמע אותי עד הסוף. אני יכול להמשיך? תודה. תן לו קריאה ראשונה, קריאה שנייה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תמיד אומרים לאדם שבכושר, מה אכלת היום? אני אומר לפרוש, תצום כל יום.
משה טור פז:
תאמין לי. 460 שקל, נגיד, לחודש. זה סכום קצבה שהיה לפני הקיצוצים האחרונים לבחור ישיבה בישיבה חרדית. כלומר, ערך נקודה. עכשיו זה ירד לבערך 400, אבל ניקח 460, בשנה זה בערך 5,000 שקל. שוב, בואו ניקח את ישיבת אור אלחנן, 1,200 בחורים מתוקצבים, כפול 5,000, זה 6 מיליון. בפועל התקציב המתוקצב שלהם הוא יותר מכפ...
הוא פחות משני תלמידים.
דברי דובר/ת #577 | 4 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אבל ייאמר שאם מייצרים דיפרנציאציה לעניין הישיבות, אז זה משליך על כל ההסדר.
משה טור פז:
כן, אבל יש לזה אבל, כי זה לא נכון ברשם העמותות, למשל.
משה טור פז:
זה כן משנה. אני אתן לך דוגמה, תקשיבי. זה רלוונטי, למשל, לנושא ניהול תקין. בסוף הישיבה הזו מקבלת אישור ניהול תקין אחד. היא נמדדת במונחים, וגם במונחי החוק הזה, כמוסד אחד, למרות שיש לה שש שלוחות.
משה טור פז:
רגע, שנייה, תנו לי. עכשיו אני אתן לך כמה דוגמאות.
מאיר פרוש:
היא סותרת לך את כל הבניין, ואתה ממשיך הלאה לתאר. תשמע אותה.
מרים גראזי רוזנבאום:
בהקשר הספציפי של העיצום הכספי, משרד הביטחון, לפחות עד כה, אגב, לא תמיד ראינו את זה תמיד עין בעין, אנחנו גם חשבנו שצריך לתת דגש לעמותה ולבחון את הישיבה בהקשר התאגידי שלה.
משה טור פז:
אבל נתת מקום לשלוחה. אני אגיד לך משהו, אני מכיר את תקנות השלוחות של משרד הביטחון, יושב פה בן אדם שעבדתי מולו על הדבר הזה לא מעט שנים, ויש פה הבחנה בין מרחק השלוחה מישיבת האם.
משה טור פז:
נכון. ומה שקורה, זה שנגיד בדוגמה שהבאתי עכשיו, ארבע מתוך השלוחות נמצאות בטווח שאתם מחשיבים אותה כישיבה אחת. ואני בכוונה מחדד איתך דוגמה אחת, בסדר? עכשיו אני רוצה להסביר מה המשמעות. המשמעות היא שבמחזור של 20 מיליון שקלים, כשאתה רשאי להטיל על בעל תפקיד בישיבה עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 20 אלף שקלים ...
ינון אזולאי:
משה, תבטל את השלוחות, וכל שלוחה תהפוך אותה בפני עצמה, בבקשה.
משה טור פז:
קודם כל, זו טענה שכבר, כמו שמרים אמרה פה, המשרד מנסה הרבה שנים לעשות את זה.
משה טור פז:
ינון, אני אסביר איפה הוא נתקע. מה שקורה, כשישיבת אור אלחנן נמצאת ברחוב אהליאב 27, ויש לה שלוחה ברחוב שמידה, נדמה לי, אם אני זוכר בעל פה, אז יש בעיה. הישיבה טענה, בצדק, שהדבר הזה הוא לא שלוחה. פשוט הם לא מצאו מקום להתרחב, שכרו עוד מקום, זה אותו צוות. אתם הסתבכתם, ואז מה קבעתם? שוב, בצדק, קבעתם קילומט...
לפני הסעיף הזה כבר כתוב אצלי מה זה כל החרטוטים האלה.
דברי דובר/ת #595 | 11 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
יפה, שטרן. פשוט החלק ה-20 זה יפה, זה בשפת המקורות. אז אני מסביר. הפרה נמשכת, יתווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק ה-20 בכל חודש מלא שבו נמשכת ההפרה. כלומר, כל 30 יום יש פה עלייה של 5%. בעיניי המידתיות פה היא קטנה מדי.
וכאן אני מביא אתכם, לא נמצאים פה אנשי הרגולציה של משרד החינוך, אלא, מרים,...
מאיר פרוש:
לא פרוש אמר כך ולא ינון אמר כך. העיקר אמרת. היו"ר, אתה רוצה שנקרא לפה את מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, לשאול אותו האם הוא נותן תקנים במגזר החרדי בצורה יותר קלה?
משה טור פז:
אין לו מושג, הוא אף פעם לא היה בתפקיד אחר.
מאיר פרוש:
הוא לא מפסיק להשמיץ, בלי לתת אפשרות לענות תשובה. אני מבקש להזמין את שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי, לשאול אותו.
משה טור פז:
פרוש, לפחות אני יודע על מה אני מדבר. אז בוא נמשיך.
מאיר פרוש:
אתה יודע מאוד מהו התקציב של אור אלחנן.
משה טור פז:
אני מעריך שגם שם יקבלו אותי יותר יפה ממה שיקבלו אותך.
שרון ניר:
רגע, חבר הכנסת פרוש, אתה לא מצביע נגד החוק אמרתם?
קובי, תגיד, כמה תקנים אתם דורשים בשביל להסביר את זה לישיבות, את החוק?
דברי דובר/ת #608 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
תחשוב, הרי חוק צריך להרתיע. בשביל להרתיע הם צריכים להבין את זה.
דברי דובר/ת #611 | 12 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
הצעתי להפרה חוזרת והפרה נמשכת, סעיף 26כ(5)(א), היא במקום הנוסח הנוכחי. במקום בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק ה-20 שלו. גלעד, אני מציע שיהיה רשום ככה, 33% בחודש הראשון, 66% בחודש השני ו-100% בחודש השלישי וכן הלאה. כלומר שנעלה מדרגה לכל שלושה חודשים הכפלה, זה בעיניי מידתי, ו...
מאיר פרוש:
את מכירה כזה דבר במשרד החינוך, מה שטור פז אמר?
מאיר פרוש:
אני מציע שכל מה שהוא מציע, שיניח את זה על נייר.
משה טור פז:
מעולה. בסעיף (ב) בהפרה חוזרת, "ייווסף על העיצום הכספי הקבוע סכום השווה לעיצום הכספי. לעניין זה – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף זה, בתוך שנתיים מהפרה קודמת". אני חושב שניתנה פה הנחת התיישנות מאוד מהירה. אומנם לשטרן סולחים על קריאה אחרי שלוש שעות, אבל פה אני חושב ששנתיים זה מעט מדי.
אני מ...
מיכל קסטן קידר:
סליחה שנייה, טור פז, שאני מפריעה לך באמצע. אני רק חייבת להגיד עוד משהו אחד. אתם מדברים כאן על תקנים לגבי ישיבות, שזה כמו מוסדות חינוך. מדברים פה על מוסדות החינוך, ומה התקינה, שיכולים לא להתגייס או כן להתגייס. הילדים שלי לומדים בתיכון מור במודיעין מכבים רעות. יש שם אחוזי גיוס, לדעתי, של 97%.
מיכל קסטן קידר:
ומתוך זה, לדעתי, 95% לקרבי. כרגע יש שם, אני חושבת, שבעה או שמונה חללים במלחמה הזאת, אחד מהם של אחת המורות בבית הספר. שם אף אחד לא נתן תקינה של מותר כן להתגייס או לא להתגייס. מתגייסים, מתגייסים להכי טוב שיש, מתגייסים להכי קרבי שיש. ופה דנים, גם עכשיו כאילו זה משרד החינוך, ואחוזים, ו-5%, וכן לבנייה, ו...
משה טור פז:
טוב, אני שנייה נושם, אחרי הדברים של מיכל. בסעיפים 26כ(14), יש כל מה שנוגע לפרסום של הדבר הזה. היו לי עוד כמה הערות שכבר נאמרו פה, אז אני כאמור מדלג עליהן.
אחד מהציונות הדתית, אין אחד מהליכוד, כלום, כאילו זה לא משנה. איזה זלזול. מחר הם יבואו ב-10:45 להצביע על הארכת צווי 8, תדעו.
דברי דובר/ת #625 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
בעמוד 25, סעיף (ג), כתוב ככה – "על אף הוראות סעיף קטן (א), המנהל הכללי רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד לאחר שנתן לו...". אני חושב שכל סעיפי השקיפות פה לא מנוסחים טוב, תסלחו לי, חבריי עורכי הדין, וצריך לדייק פה כמה דברים.
קודם כל, לתת למנהל הכללי סוג מסוים של שיקול דעת מגודר בקנסות, זה הגיוני. לתת...
זה הצטמצם מאלפיים ומשהו.
דברי דובר/ת #627 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
נכון, מ-2,100 ל-1,830, אם אני זוכר נכון.
משה טור פז:
איך שדיברנו, כבר הצטרפו עוד שתיים. אני חושב, מירי, שצריך שיהיה פה פרסום ברשם העמותות. כלומר, אני קורא, ואני אומר לכם את זה, מרים, ושתדעי, אני אומר את זה גם לך, יש לקונה בחוק היום, שהתרחשויות בעולם החינוך מתרחשות בין כנסת ישראל לבין משרד החינוך, לבין רגולטור אחר, נגיד משרד הביטחון, ולא פוגשות את רשם ...
זה מהתקופה של לפיד, נו.
דברי דובר/ת #631 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
כן, זה כנראה נשאר מהחוק שלנו מפעם, מ-2014. בעמוד 25, סעיף 26כ(15), אני רוצה לברך על ההגעה לוועדת חוץ וביטחון, ועל כך שבעצם יש פה חובת דיווח על מספר העיצומים, סכומם ובאילו הפרות. אני חושב, לאור ניסיוננו המר בשלוש השנים האחרונות עם ממשלה ששמה קצוץ על הכנסת, תסלחו לי על הביטוי, אבל זה מה שקורה פה, כולל...
לא, אבל קינלי, כיוון שפנית אליי, גם אם משקרים, זה תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה.
דברי דובר/ת #633 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם אתה מכיר בחשיבות ערך לימוד התורה, מותר לך לשקר.
דברי דובר/ת #635 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה מה שכתוב פה, מותר לשקר בשביל ערך לימוד התורה, בגלל שלא כתוב בחוק הזה לא לשקר.
דברי דובר/ת #638 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, תהיה מקורי. כולם שקרנים, כולם רמאים, כולם נוכלים. צריך להזכיר לך, אני לא רציתי, אבל אני לא אתחיל להיכנס איתך לדיון של הבוקר, ולא היו חרדים הבוקר. אז מספיק. אני רואה אותם כזה, אתה יודע, שומרים על כבוד הדיון. בבקשה, לא להתחיל. לא שמעתי אותם באים ומזכירים את הדיון של הבוקר.
את מי?
דברי דובר/ת #640 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דבר, שכולם ישמעו, יחשבו שיש לנו סודות.
דברי דובר/ת #642 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, כי להבדיל ממך אני מהמכבדים. לא, אין סודות, אחרי זה תהיה הפסקה ונדבר. בבקשה, טור פז.
לא, אני באתי, אמרת לי לצאת.
דברי דובר/ת #644 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא עכשיו. בבוקר. הייתי פה, בגלל שאמרת לי אתה לא תדבר מילה.
דברי דובר/ת #646 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אם כבר אתה שואל, הבוקר ביקשת שתי נקודות, גילוי נאות ולאחר מכן הייתה לך הערה מסוימת, קיבלת אותן, ואז עזבת את הדיון ואני נשארתי והמשכתי.
נכון.
דברי דובר/ת #648 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שכאילו לא באתי בבוקר, אתה אמרת לי אתה לא תדבר מילה.
דברי דובר/ת #650 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק את זה, מה שנתת לי, את שני המשפטים האלה.
דברי דובר/ת #652 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין לי טענות, בועז.
דברי דובר/ת #654 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אל תעשה את עצמך מרטיר כזה. אתה בחרת להיות מרטיר בבוקר.
דברי דובר/ת #656 | 12 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הוא מנע ממך להיות פה? אתה מנעת ממנו?
מי לא רצה? אני רציתי להיות.
דברי דובר/ת #661 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בגלל שהוא אמר לי.
דברי דובר/ת #663 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
פרוש, אמרו לי כמוכם. לי אמרו שאולי נוגע בדבר.
דברי דובר/ת #665 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה גומר אותי עם נקיפות המצפון שאתה עושה לי. אתה יודע מה הכי לא פייר כלפי האורחים? שהתחלנו ב-07:00 חוק שלא יביא אפילו חייל אחד. זה מה שלא פייר כלפי האורחים האלה. מה, אתה עושה הצגות?
דברי דובר/ת #667 | 36 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כן, ובטח חרדים דיברו על צבא קטן וחכם, ובטח חרדים דיברו על לא לגייס מאות אלפי, אני רק מסביר, מאחר ועכשיו הכול על החרדים, אז קדימה בוא נמשיך.
שרון ניר:
אני חושבת שצריך לתת לאורחים הסבר למה אין פה חברי ליכוד בתוך הדיון הזה.
משה טור פז:
אם כך, אני בכלל מציע, מירי, כאן לייעוץ המשפטי, שלאור העובדה שבשבועות האחרונים גם היועצת המשפטית של הכנסת נדרשה לזה, יצאו הנחיות לנציגי ממשלה לא להגיע.
תמשיך, ורק מה שיהיה נעים ליו"ר לשמוע. באמת.
דברי דובר/ת #674 | 8 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני עובד, בועז. הסטנדאפיסט זה פרוש, לא אני.
משה טור פז:
אני ממליץ שבסעיף 26כ(15) תהיה סנקציה מה יקרה אם מנהל כללי לא מגיע. ואני מציע, דרך אגב, שזה יהיה בכל בעל תפקיד שלא מגיע לכנסת.
משה טור פז:
אחלה. בעמוד 24, 26כ(14)(א), לגבי העיצום הכספי, אמרנו בעצם שהדבר הזה מוטל על מנכ״ל משרד הביטחון, נכון? כלומר שכל מקום שכתוב פה חינוך, גלעד, הכוונה למנכ״ל משרד הביטחון?
משה טור פז:
בסדר גמור, את זה הבנתי. בתיקונים שבעמוד הבא, בעמוד 26, ג(1), עונשין, "מצא המנהל הכללי כי לא התקיים התנאי שהוצהר בתצהיר, דינו של נותן התצהיר קנס של 1,500 שקלים חדשים בגין כל תלמיד שהוצהר לגביו". גם כאן אני חושב שיש חוסר מידתיות לגבי המספר הזה.
הרי התייחסנו בסעיף הראשון שדיברתי עליו, דיברתי על חמישה ת...
שרון ניר:
1,500 זה פחות מחנית באדום לבן.
משה טור פז:
נכון. אני מציע להוסיף פה אפס, ושהוא יעמוד על 15,000 לתלמיד. זה נשמע לי מידתי ונכון. דרך אגב, שתבינו, 1,500 שקל זה פחות מהתקצוב השנתי של תלמיד אחרי הקיצוץ. כלומר, אנחנו השנה, תקנו אותי אם אני טועה, עומדים על כ-400 שקל לתלמיד, נכון? אז אתה מבין? 1,500 שקל זה כלום.
אני חושב שחייב להיות פה קנס מרתיע, אז...
משה טור פז:
בכל אופן, אני מציע פה שהקנס יהיה 15,000 שקל לתלמיד.
פיליבסטר זה נגדנו.
דברי דובר/ת #695 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה אם לא דיברת? פיליבסטר זה נגדנו.
דברי דובר/ת #697 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
היו לו אבל באמת הערות על כל סעיף.
מי שעשה פה פיליבסטר זה עמית הלוי, לא אני. עמית הלוי דיבר פה תשע שעות.
דברי דובר/ת #699 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בסדר, אבל מה אני אשם שאתם בליכוד עושים פיליבסטר אחד לשני, ויש עתיד מדברים ענייני?
אני אומר לך, בוא נצא אנחנו, נראה אתכם מסתדרים לבד.
דברי דובר/ת #703 | 10 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בועז ביסמוט, כמו שאמר פרס, סקרים זה להריח, לא לשתות.
שרון ניר:
תאמין לי, אדוני היו"ר, אתה צריך להתפאר באופוזיציה, להבדיל ממה שעשו לך פה היום בבוקר קואליציה. באמת, זה פשוט לא יאומן.
משה טור פז:
אני מציע שהקנס בסעיף 26(17)(א), יעמוד על 15,000 לתלמיד להצהרה. אני חושב שזה יותר מידתי מהמצב הקיים. תודה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להאמין. אני לא יודע איך הוועדה הזו יכולה להמשיך בלי לשמוע את קולך.
משה טור פז:
הכול טוב. היא הסתדרה לפניי, היא תסתדר אחריי. חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם, ובפתק השני כתוב, אנוכי עפר ואפר.
אלון שוסטר:
קודם כל, עצם הפרק הזה הוא פרק שהוא מעציב. אמרתי את זה בפעם הקודמת, אני חוזר שוב, עצם הדיון הנוקדני, שאני מבין, מה שנקרא, אם רוצים להכניס את היד לתוך הסחלה הזה, אז אין ברירה. אבל זה אירוע לא טוב, אירוע שהוא מבייש את התלמידים ואת רבותיהם, וצר לי שאנחנו נמצאים בסיטואציה הזאת.
הערה שנייה, אני הערתי פעם ...
כמו בגולני, 45 שעות בשבוע. אותו דבר.
דברי דובר/ת #716 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אלון שוסטר:
מה החלופה? החלופה היא פשוטה. אם אנחנו במדינת הייטק, סטארט-אפים, יכולות טכנולוגיות מרשימות, למה צריך לדווח? נשים אמצעי לזיהוי, אפילו לא צריכים לשים את האצבע, יזוהו האנשים, ומי שיש לו בעיה עם הזיהוי.
רם בן ברק:
אפילו יש לי כמה אחוזים בחברה כזאת.
אבל הנה, הדיון מתקדם. אתה רואה, מדיון לדיון מתקדמים.
דברי דובר/ת #719 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אלון שוסטר:
אני מתכוון לזה ברצינות. אני חושב שכל העיסוק, הבירוקרטיה זה ברישום ידני, עם פקסים וכאלה, יכול להיות שהוא מיותר.
היו"ר בועז ביסמוט:
סלח לי, אתה מאוד מעניין, אני מאוד רוצה לשמוע אותך, כמו שאמרת בהתחלה דבר שכבר אמרת בשבוע שעבר, אבל עכשיו אתה לא בסעיף.
זה בדיוק הסעיף.
דברי דובר/ת #722 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, זה כן הסעיף. אתה לא יודע, זה הסעיף. מירי, למה זה לא הסעיף?
דברי דובר/ת #724 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו מתייחסים לכמה אחוזים דיווחו לא נכון. הוא אומר לך עכשיו, אם אתם תלכו בשיטה הזאת, זה מייתר את האחוזים שלא נמצאו, בגלל שהמכונה תגיד לך כמה נכנסו. ולא צריך משטרה, ולא צריך כל מה שאמרתם פה.
דברי דובר/ת #726 | 37 מילים
פרוטוקול 528
— 2026-01-04
(156 דברי דובר/ת)
תודה רבה.
<< יור >> היו"ר בועז ביסמוט: << יור >>
קודם כל, ריגשת אותי מאוד. לגבי החוק שבדרך, דיברת על סוף טוב. בעזרת השם זה לא סוף, זה המשך. זה כל הסיפור שלנו. אנחנו במסע. אין סוף טוב, יש המשך טוב ובעזרת השם וריגשת אותי באופן אישי ואני בטוח את כולם מאוד. ידידיה ליבוביץ' בבקשה.
דברי דובר/ת #4 | 56 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, פרשת השבוע ממש.
דברי דובר/ת #7 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בהמשך לגברת או שזה יכול לחכות? זה יכול לחכות. בבקשה ידידיה ליבוביץ'.
ידידיה ליבוביץ':
שלום, שמי ידידיה ליבוביץ'. אני גר בחוות יישוב הדעת בבנימין. אני גדלתי בחברון, משפחה עם עשרה ילדים. אחי שמאי אלעזר הי"ד נרצח בפיגוע לפני 23 שנה. אנחנו עוד שמונה בנים ושתי בנות, אחד בדימוס.
במלחמה האחרונה כולנו היינו מגויסים, כל האחים – חמישה בעזה, אחד בצפון. אני הייתי בשורה ואחר כך בזיהוי החללים בפיק...
רגע סליחה, רק מה אמרת על החתן?
דברי דובר/ת #10 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כאיש מילואים או חובה?
דברי דובר/ת #12 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ידידיה ליבוביץ':
לא, החתן הוא עכשיו בסדיר. בתור אחד שהיה במילואים – כל אחד בתפקיד שלו – אני חושב שגם בתפקיד מאוד משמעותי, חווה כמו כולנו את מאורעות המלחמה האחרונה, את ההלם של תחילת המלחמה ואת כל מאורעות המלחמה מבין כמו כולנו עד כמה זקוקים ועד כמה צה"ל צריך הרבה מאוד חיילים, הרבה יותר ממה שיש לו היום.
אני חווה גם במ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, תודה רבה על הדברים. ברשותכם הבוקר אנחנו נדון בנושא שלילת הטבות אישיות, סעיפים 26. ט"ז. 1-6. אני מזכיר לחבריי חברי הכנסת ולגורמי המקצוע, התייחסות רק לסעיפים אלו. חשוב להזכיר - - -
עד שש ושש בכלל?
דברי דובר/ת #15 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
עד שש כולל. חשוב להזכיר – אני כבר מניח כבר שאני מקדים תרופה למכה – אני פה מזכיר לכולם שלראשונה אנחנו מקריאים סעיפים שנוגעים בסנקציות אישיות בחוק שלהזכירכם – ואנחנו עושים הרי אם כל הכבוד יש פה דין רציפות – עד כמה שאני זוכר לא ראיתי סנקציות בחוק המקורי מה שעבר בקריאה ראשונה. לא היו שם בכלל סנקציות אי...
אפשר פרשת השבוע?
דברי דובר/ת #17 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל אני יודע את זה בועז.
דברי דובר/ת #19 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אבל אני יודע.
דברי דובר/ת #21 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
פרשת שבוע נטו.
דברי דובר/ת #23 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
פרוש גם ביקש.
דברי דובר/ת #25 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בוא אני אסביר. היום גם ליועצת המשפטית של הוועדה וגם לי יש משהו שמחייב אותנו להיות ענייניים כי אנחנו לא רוצים לסיים אל תוך הלילה. אז אנא מכם.
בוא נסגור את השעה.
דברי דובר/ת #27 | 4 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אחרי זה הוא יקבל כבר את כל ההטבות. משתמט וטוב לו.
דרור גרנית:
רגע, אפשר רק הערה לסדר אדוני? 26כו1, גם הוא רלוונטי לדעתי לדיון הזה.
דרור גרנית:
היות וההסדרים או לפחות חלקם נוגעים לאי-עמידה או נתלים באי-עמידה ביעדים יש משמעות לסעיף הזה שמקנה סמכות לשנות את היעדים.
מירי פרנקל-שור:
אם כבר הוא היה קשור לסעיף היעדים אבל אנחנו רוצים לדון בנפרד.
אם אתה לא תבקש אני לא אגיד פרשת השבוע, למרות שזה נראה לי חשוד. אז אני לא אגיד פרשת השבוע. גם פרוש לא יגיד. אבל הייתה פרשת שבוע דווקא יפה אבל זה לא אכפת לי.
דברי דובר/ת #44 | 35 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אתה רוצה? אני אגיד.
דברי דובר/ת #48 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הפרשה הזאת - - -
דברי דובר/ת #50 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
או-קיי, אני ממשיך את הקו של פרוש. בפרשה הזאת אנחנו פעם ראשונה הוגדרנו לעם. מי שהגדיר אותנו זה דווקא פרעה בהקשרים האלה של אדמת הכהנים. אני מחבר את זה לפרשה שפרוש דיבר עליה לפני שבוע.
דברי דובר/ת #52 | 35 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני מדבר עכשיו. אנחנו כבר ממנחה אתמול אנחנו מדברים על שמות.
דברי דובר/ת #54 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ונבחר מנהיג לישראל. מה אנחנו יודעים על המנהיג הזה? שהוא עצר שלוש פעמים לפני שבחרו אותו. פעם אחת הוא הלך וראה מצרי מכה עברי. כמה מאיתנו מתערבים? נגיד 80%. אומרים בטח הם משחקים איתם. למחרת הוא יצא, הוא ראה עברי מכה עברי. כמה מאיתנו מתערבים? 40%. רואים נגיד שני יהודים רבים, מוצאים תירוצים למה לא להתערב. הוא התערב. הוא אמר לו אכן נודע הדבר והוא ברח למדבר.
במדבר הוא ראה אולי את המאבק הפמיניסטי הראשון על הבאר, בין הרועים לבנות יתרו. זה ארץ לא שלו, הוא לא מכיר אותם. מה הוא עשה? התערב. אמר הקדוש ברוך הוא אם יש לך את היכולת הזאת, את התכונה הזאת של לעצור לתיקון דברים שאחרים לא עוצרים לידם עכשיו לך לסנה. ואני חושב שזה מסר לכל אחד איפה אנחנו צריכים - -
דברי דובר/ת #56 | 128 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עכשיו לעניין בחוק. תראה, אדוני קודם כל אני באמת תיארתי קודם אני חושב שנכון בגלל שאנחנו סיימנו טירונות – לפחות רובנו, לא כולנו – אז לא להחזיק אותנו באי-ודאות כזאת ולהגיד מתי מסתיים היום. אפשר לסכם את זה. ממילא אנחנו עובדים בקבלנות וקוראים את כל מה שנקבע לאותו יום.
דברי דובר/ת #58 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אדוני בחר בקריירות גם בצבא וגם בכנסת שהוא יודע שאין שעון ואין לו"ז, מי כמוך יודע.
לא, אז חשבתי שיש לו"ז לכן קמתי ב-4 ומשהו.
דברי דובר/ת #60 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה ותיק ומתמם. היית רוצה לעבוד מ-08:00 עד 17:00? יש מקומות אחרים.
לא, אני חשבתי שיש לו"ז.
דברי דובר/ת #62 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קמתי לפני 05:00 וכבר אמרתי לך, בגלל הנחת תפילין דחיתי את זה לכאן.
דברי דובר/ת #64 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה. תראו, יש פה שני דברים ודבר אחד שלא דיברנו עליו בכלל. אני חושב שהוא מתכתב עם חוות הדעת של היועצות המשפטיות של הוועדה. אני צריך רק להגיד לך אדוני יושב-הראש שאם ב-23:38 – לא זוכר בדיוק את השעה אתמול בלילה זה הגיע – זה מעיד. אחד, על העבודה הקשה והמורכבת שהן עושות ושתיים, על זה שאולי לא רוצים שנתייחס ברצינות לדברים האלה. זה מעיד שיש חומר מאוד רציני שלא היה צריך להיות דיון הבוקר אלא היינו צריכים לקרוא וללמוד את חוות הדעת הזאת.
ועכשיו לצורך העניין, אני כבר ביום חמישי כשהתחלתי להתכונן לדיון הזה מהרגע שהתפרסמו הסעיפים שאלתי את עצמי שאלה מאוד קשה. אנחנו מדברים פה על שנים, זה מתכתב עם חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה. יש לי קצת ניסיון בגיוס. היום יש לדוגמה גיוס של חטיבת חשמונאים. אבל נגיד שזה היום של חטיבת גולני ומכל מיני סיבות תכננו לתת להם 520 חיילים והתייצבו רק 490. יודעים את זה בסוף הגיוס. במחזור מרס – איזה חודש אנחנו עכשיו?
דברי דובר/ת #66 | 160 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינואר. אז עכשיו זה נגיד מרס, אז במחזור אוגוסט ישלימו להם. למה אני שואל את השאלה הזאת? יושב פה נציג תומכ"א, סגן-אלוף אביגדור דיקשטיין ואני שואל למה צריך לחכות שנה? בוא נלך את כל המועדים שכתובים בחוק הזה לארבעה חודשים, למחזורי גיוס. מאיפה המצאנו שנה? למה שנה? חוץ מאשר לתת זמן ולדחות בהמשך לחוות הדעת של הייעוץ המשפטי.
אני יודע היום כמה התייצבו לחטיבת חשמונאים, זה יום הגיוס שלה דרך אגב היום. אז אני יודע נגיד עוד שבוע, עוד שבועיים, ייגמר כל הגיוס של חרדים, של כולם אבל אני יודע כמה חרדים התגייסו. למה אני צריך לחכות ל-1 באוגוסט בשביל להגיד כמה התגייסו השנה?
אני חושב שזה פוגע בצבא. מה שנאמר פה, אני חושב שפוגע ביכולת לגייס באמת חוץ מכל ההסוואה של החוק הזה ואם היינו יודעים היום, בטבת לצורך העניין, שלקחנו את 5,600 החיילים שמדברים עליהם מכסה לשנה, חילקנו את זה לשלושה מחזורי גיוס – ככה הצבא עובד – ונגיד שיצא לנו 2,800 – לא משנה כמה – וחסרים עכשיו ל-2,800. בוא נגיד שבמחזור הבא אני הולך להשלים את זה ואז יש לי מדדים אם עמדו או לא עמדו וזה שזור כחוט השני בכל הסעיפים שאיילת הקריאה עכשיו ואנחנו מקצרים את הכול ואנחנו לא חושבים שעובדים עלינו בעיניים ומחכים שבעוד שלוש שנים איזשהן סנקציות מוסדיות או אישיות או לא משנה מה יופעלו ואנחנו יודעים שמחר בבוקר קום עשה.
אני שואל למה אנחנו לא עושים את זה? יכול להיות שמישהו פה יגיד בחוק שלכם גם דובר על שנים ואנחנו נגיד או-קיי זה היה לפני 7 באוקטובר. מה זה משנה אם זה דובר או לא דובר בחוק? מה זה משנה אם היו סנקציות או לא היו סנקציות בחוק ההוא? הייתה מציאות אחרת. רצינו שישתלבו בשוק., היה חשוב לי לא פחות מהשירות הצבאי שישתלבו בשוק העבודה, שהילדים שלהם לא יתבעו אותם ואותנו גם כן בעוד 20 שנה על זה שהפכנו אותם לנכים אלא יש להם כישורי עבודה.
לכן אני שואל את השאלה הזאת שאני עכשיו יכול לעבור על כל סעיף וסעיף ואני עברתי ואני סימנתי איפה שכתוב שנה – כמעט בכל מקום – לכתוב מחזור גיוס. לא שנת גיוס, מחזור גיוס. אני חושב שגם לצבא שצריך למלא יחידות או צריך למלא תפקידים כמו גולני או שיריון או הנדסה קרבית יש לו יכולת להגיד לנו את זה ואם אין לו יכולת אז שיתאמץ טיפטיפה – לא הרבה – וייתן לנו נתונים על מחזור הגיוס ואנחנו נוכל לקחת אם רוצים את כל ההטבות שיש פה ואת כל הביקורת שיש לייעוץ המשפטי של הוועדה. הנה מצאתי לכם דרך איך מכווצים את זה.
אלא אם כן באמת זה חוק מכונת השתמטות מעולה. עכשיו תתנו להם את כל ההטבות – גם המיוחדות – ובעוד שנתיים או שלוש נתחיל לראות אם הם עמדו במכסות או לא ונשים את הסנקציות. סליחה שאני אומר לך את זה, אני אשמח שתגיד את דעתך אם אתה יודע אני אגיד לך שאם אתה לא יודע לעשות את זה אז תלמד לעשות את זה.
ככה בדיוק. זאת אומרת יש פה אנשים שמתאמצים הרבה יותר, כבר אמרתי את זה. השבוע, שמונה נכדים שלי וההורים שלהם יוצאים ל-60 או 70 יום. תאמין לי זה יותר קשה אם יזיעו באכ"א עוד שעתיים שלוש וימצאו את הפתרון האמיתי הזה ותתנו את היכולות האלה.
הדבר הנוסף, כתבה לנו היועצת המשפטית גם בהתחשב בחוק הזה את הנושא שאפריורית אין לפסול את העניין של היעדים. זאת הייתה האמירה שגם נאמרה פה קודם ונסמכה גם על הפסיקות של בית המשפט למרות שאני חושב שגם שם גם השופט הנדל ושופטים נוספים יש להם אמירות ברורות גם על משכי הזמן שלא ציטטתם אותם אבל אתן לא צריכות לצטט הכול, במיוחד כשיש כל כך הרבה עבודה. אני יכול להפנות לתוך חוות הדעת שלכן שציטטתן אותה את ההדגשים שעוד ניתן להרים גבה על מה שנאמר בבית המשפט העליון.
דברי דובר/ת #68 | 602 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. מההתחלה אני אומר. מההתחלה הנוכחות שלכן מאוד נוחה לי פה אבל המרכזיות שלכן מאוד מפריעה לי, גם של הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם של משרד המשפטים. אני חושב שאני לא מכיר הרבה חוקים ערכיים בכנסת הזאת – בכלל בכמה שנים שאני נמצא – שצריך להידרש לייעוץ המשפטי, במיוחד שגם יושב-ראש הוועדה וגם יושבי-ראש ועדות אחרים בקואליציה הנוכחית של החורבן הם לא מתחשבים במה שאומר הייעוץ המשפטי. להפך, הם מבזים את הייעוץ המשפטי.
אני לא רוצה שלא בהושעיה ולא בחברון מישהו יקבל איזושהי יכולת – קריית ארבע, לא משנה – תירוץ להגיד זה הייעוץ המשפטי פסל. עוד פעם עליהום. אני חושב שהדיון כאן לפני שהוא מגיע בכלל של הייעוץ המשפטי הוא האבא של הערכי בחברה הישראלית. אין משהו יותר ערכי מהשירות הצבאי ומחירוף הנפש. ולכן אני חושב שהעניין הזה כל פעם ללכת לייעוץ המשפטי, הוא בסדר, אני מבין ואני מאוד מעריך את העבודה שלכן כמובן. אני אומר את זה למירי ואיילת שהן כאן. אבל יחד עם זאת אני אומר, דעתי באמת - - -
דברי דובר/ת #70 | 164 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, אני עוד לא סיימתי. עוד לא סיימתי.
דברי דובר/ת #72 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לפני שבוע, אז בבקשה. לפני שבוע היה פה דיון על פנסיות ואני הבנתי מהיועצת המשפטית של הכנסת וגם - - -
דברי דובר/ת #74 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא. זה קשור לזה. תכף אני אגיד לך משהו, תכף תשמע.
דברי דובר/ת #76 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, נו באמת.
דברי דובר/ת #78 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני מדבר על הסעיף. רגע, איפה הסעיף הראשון? איזה עמוד?
דברי דובר/ת #80 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בעמוד 15 מדובר על תלמיד ישיבה שלא התייצב, טז1 נכון?
דברי דובר/ת #82 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לפני רישיון הנהיגה, אני רוצה לדבר רגע על תלמיד ישיבה. אני חושב שמי שמרוויח מהעניין הזה זה כל מי שלא שירת בצבא, שהילדים שלו לא משרתים בצבא, שהנכדים שלו לא משרתים בצבא. אני חושב שגם אם הוא יכול להצביע על החוק הזה הוא צריך לעשות גילוי נאות שיש לו רווחים אישיים מהחוק הזה.
אני חושב שמי שבחסות החוק הזה יכול להשתמט משירות צבאי זה רווח אישי הרבה יותר מכסף של פנסיה וללילות וימים וחודשים ולכן אני חושב – ומירי אני פונה אליכן – איפה הגבולות? וגם שם בחוות הדעת של שגית נכתב שזה קהל גדול. אם זה קהל גדול, גם בקהל גדול שאנחנו שייכים אליו היא דרשה לפני ההצבעה במליאה – נגיד אם אני הייתי מצביע על החוק – שאני אעלה ואני אגיד למרות שאני הפסדתי מהחוק הזה שאני אעלה ואעשה גילוי נאות.
אני רוצה להגיד שמי שבחסות החוק הזה הילדים שלו ימשיכו להשתמט והנכדים שלו ימשיכו להשתמט והלילות שלו יהיו לילות אחרים מהלילות שלנו ושל הבנות שלי ושל הבנים שלנו ושל הנכדים שלנו זה רווח אישי ששווה. אין הון שבעולם שאתה יכול לקנות את הדבר הזה. ולכן מה שאני פונה – אני גם אעשה את זה בכתב, אתן כבר מכירות אותי – שגם אתן תחוו על זה דעתכן איזה גילוי נאות צריכים לעשות כל המשתמטים שיהנו מההשתמטות בחסות החוק הזה. תודה. אנחנו נחזור אחרי זה לסעיפים.
דברי דובר/ת #84 | 217 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איזה רמה.
דברי דובר/ת #86 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איזה רמה.
דברי דובר/ת #88 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה היית בקואליציה עם מנסור עבאס על 54 מיליארד שקל, אם לרגע לא חשבת להעלות פה סעיף, חוק שמדבר על גיוס ערבים.
הוא לא בא לדיונים בוועדת חוץ וביטחון.
דברי דובר/ת #92 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יכול להיות שגם מי שלא משרת לא צריך לבוא לדיונים.
דברי דובר/ת #94 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם מנסור עבאס כמו יעקב אשר וכמו פרוש לא משרתים.
דברי דובר/ת #96 | 10 מילים
◂ 55 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מבקש שתהיו דיון ענייני. הנושא הוא מספיק חשוב בשביל שהדיון יהיה ענייני.
מאיר כהן:
אני מסכים עם כל מילה שאמר שטרן.
מאיר כהן:
עליי לא מאיימים, לא אתה ולא שטרן. אז תפסיק לבלבל.
מאיר כהן:
מה שצריך לשאול כאן ומה שאני באמת שואל, אני התקשרתי ביום שישי לבן משפחה, שאלתי אותו איך הרבנים שלו מתייחסים לרישיון הנהיגה. בן המשפחה אמר לי בלשון הבאה הם שמחים מאוד על זה שלא יהיה לנו רישיון נהיגה, אז אני רואה את זה כאן כסנקציה? הם שמחים מאוד שלא ניסע לחוץ-לארץ. אני פתאום רואה את כסנקציה. רובנו הגדו...
חילי טרופר:
קודם כל תודה על חוות הדעת, ניסינו ללמוד אותה כמה שאפשר היה להספיק אבל באופן כללי אם אני מסתכל על התדר הכללי שלה יש סימן שאלה גדול על האפקטיביות של הסנקציות. אני לא נכנס לדיון העקרוני – אני ענייני – כלומר סנקציות שפה בחוק. גם כי רק אחרי שנה וחצי יבדקו אותן – גם לא ברור באיזה מנגנון בדיוק – וגם כי המ...
ינון אזולאי:
לא, לגבי פקיעת החוק בחוק הקודם. כן אפשר ללמוד וכן היו מקבלים מלגות ולכן כשאתה מסתכל פה אתה אומר עכשיו יש משהו שאתה רוצה לשלול מהם. עד עכשיו הם היו מקבלים את זה, כן? זו שלילה. היה להם את האפשרות.
חילי טרופר:
לא, זו בכלל שאלה גדולה איך בכלל יכול להיות - - -
מירי פרנקל-שור:
השאלה אם אפשר ללמוד לימודים אקדמיים ואם היו צריכים - - -
חילי טרופר:
נכון, אז אני בכלל הולך לבסיס. אתה אומר לי - - -
חילי טרופר:
פעם היה עיוות, קודם כל בספק אם היה לדעת מירי, אבל אני אומר גם לשיטתך.
ינון אזולאי:
היה. היה גם ויכוח אם היה מותר לעבוד ובסוף הוכחתי שהיה מותר גם לעבוד.
חילי טרופר:
לא, אבל ינון. ינון תראה איך עיוות גדל על עיוות.
חילי טרופר:
אתה אומר לי שבזמן, רגע, שנייה. עיוות ערכי. אתה אומר לי שבזמן - - -
חילי טרופר:
קודם כל על פי חוק יש סימן שאלה אבל אני לא מדבר איתך על פרשנויות. אתה אומר שבזמן שאחייך שירתו – גם בעבר לפני 7 באוקטובר – מישהו אחר, אם הדיון אם הוא למד תורה כל היום או-קיי זה דיון ענייני אחר. אתה אומר שיכול היה ללמוד, ללכת לעשות תואר בזמן שאחיו לומדים תחת תורתו אומנותו. הרי זה בכלל שיא העיוות. עכשי...
חילי טרופר:
ראיתי. אבל עד עכשיו את לא אומרת, היה לך שם איזה ניסוח זה לא אסור.
מירי פרנקל-שור:
הוועדה צריכה לדון האם יש קשר, כלומר צריך לדון האם יש קשר בין אפקטיביות ההטבה לגיל.
חילי טרופר:
אבל את יודעת להסביר לי, אולי ברשותך - - -
חילי טרופר:
לא, לא. למה בכלל יש היגיון לבטל סנקציה בגיל 26? מאיפה זה בא? למה?
מאיר כהן:
אגב רישיון נהיגה אפשר להוציא בגיל 16.5.
איילת לוי נחום:
הרעיון היה – אפשר לקיים דיון על הרעיון הזה ולתהות לגביו – אבל הרעיון היה שכל ההטבות חלות עד גיל הפטור. כשמסתיימת החובה שלך לשירות אז גם מסתיימות ההטבות. מה שאתה מעלה זה כמובן שאלה לדיון האם זה נכון והאם זה אפקטיבי.
חילי טרופר:
יושב-הראש, אני אשמח לשמוע גם התייחסותך, למה אתה חושב שיש היגיון בזה שסנקציה מסתיימת בגיל 26? כי אתה מבין שמה שזה אומר לאנשים, תתמידו בהשתמטות ובגיל 26 הכול יסתדר לכם. למה? למה? איך זה יביא חיילים? איזה אפקטיביות יש לזה?
חילי טרופר:
אבל אני רוצה לשמוע, תסביר לי איך זה אפקטיבי.
מה זה אנחנו? בגלל זה כל הליכוד וכל הציונות הדתית באים לפה ועוצמה יהודית?
דברי דובר/ת #152 | 14 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יש לך רשימה?
דברי דובר/ת #159 | 3 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
ברשותך אדוני אני אעבור על הסעיפים אבל שני משפטים לפני שאני צוללת לעומקם של סעיפים.
מטי צרפתי הרכבי:
ככל שאני נוכחת פה בדיונים אני מגיעה למסקנה שהחוק הזה הוא עיר מקלט להשתמטות.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, רגע, אני אומר גם למה. כי כל מי שתורתו אומנותו, הדרך לאמוד - - -
מטי צרפתי הרכבי:
רגע, נכון. נכון. אני אסביר לך למה אני מגיעה למסקנה הזאת. כל מי שתורתו אומנותו – לפחות בתכלית החוק – רוצים לפטור אותו משירות סדיר. הדרך לאמוד את הפרופורציה ואת היחס של תלמידי הישיבה שתורתם אומנותם הוא לבדוק אותם לאחר גיל הפטור.
האחוז היחסי שבגיל 27 יושב בישיבות ובוחר ללמוד תורה יום ולילה הוא האחוז שצ...
מטי צרפתי הרכבי:
אני חושבת שברגע שנקודת המוצא היא עמידה ביעדים קולקטיביים אזי היא פוגעת באפקטיביות של הסנקציות האישיות. אולי אני לא קראתי משהו נכון, לא הבנתי איך בוחרים את אותם תלמידים שלא עמדו ביעדים. אני לא כל כך הצלחתי. הרי מאחר והיעד הוא קולקטיבי והוא לא חותך ישיבה - - -
ינון אזולאי:
זה כולם, זה כולם. זה לא ישיבה מסוימת, זה כל - - -
ינון אזולאי:
אז זה לא להגדיר. כל מי שמקבל דחיית שירות כשלא עמדו ביעדים אז כולם – לא משנה מה הוא לומד, לא לומד – מי שלא לומד אז המקום שלו בצבא אבל כל גם אלה שלומדים כמובן ואמורים להגיש דחייה הם נכללים בסנקציות.
ינון אזולאי:
כל מי שמגיש דחיית שירות והוא לומד אבל לא עמדו ביעדים הכללים הוא מוגדר כמקבל סנקציה.
מטי צרפתי הרכבי:
הבנתי. אבל בכל מקרה מאחר ויש יעדים קולקטיביים ואנחנו ראינו שהיעדים הקולקטיביים הם - - -
ינון אזולאי:
כל מי שנמצא בין גיל 18 ל-26 הרי הוא מקבל דחיית שירות, נכון? לפי החוק הוא מקבל דחיית שירות. אם לא עמדו ביעדים, היה יעד של 5,760 או 4,800, לא משנה כמה. לא עמדו ביעדים לפי המדרגים שעשינו. מאותו הרגע כל אחד בנפרד יקבל את הסנקציה שעליה מוחלט פה. בשנה הראשונה או לא בשנה הראשונה, אפילו לפני זה.
ינון אזולאי:
כולם קיבלו צו. בגיל 18 כולם מקבלים כבר צו.
ינון אזולאי:
לא, אז מה? אבל הוא מקבל צו אחרי שנה שמגיע. דח"ש הוא כל שנה מגיע לדחות את השירות שלו.
מטי צרפתי הרכבי:
ינון תודה רבה. אז אולי צריך באמת לחדד את זה בצורה יותר מובנת בנוסח החוק כי לי זה לא כל כך היה ברור על מי זה חל.
מטי צרפתי הרכבי:
או-קיי. עכשיו הבעיה היא איך מחשבים את 95%, כי זה גם כולל שירות אזרחי. זה גם נספר מבוגרי החינוך החרדי עם ארבע השנים.
מטי צרפתי הרכבי:
מספרית זה מוגדר, הרף התחתון. לכן אני חושבת שכל החישוב הוא מאוד קל להגיע לרף התחתון כשהמכנה שלך הוא 95%, עשרה אחוזים - - -
מטי צרפתי הרכבי:
לא, לא, נכון. כשדיברנו קודם. עשרה אחוזים זה אזרחי-ביטחוני וזה נספר מכלל התלמידים של ארבע השנתי של הפוטנציאל גיוס ולא באמת מי שבוגר החינוך החרדי.
מטי צרפתי הרכבי:
ולכן אני אומרת שמלכתחילה היכולת לעמוד על 95% הוא במתמטיקה לא הוגן.
שרון ניר:
לא, רגע, אבל רק שנבין. זאת אומרת שיש פה החלטה קטגורית שמגיל 18 עד 23 כל מי שנמצא בדח"ש מהרגע שיחוקק החוק לא יזכה ברישיון צבאי ולא יזכה? זה מה שאתם אומרים. לא יזכה ברישיון צבאי ולא יזכה, לא יוכל לצאת מהארץ. מגיל 18 עד 23 באופן קטגורי מרגע חקיקת החוק.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אז בסדר. אז אני עדיין חושבת שהיכולת לעמוד ביעד של 95% על סמך כל הקריטריונים שניתנו לאורך כל הדרך הוא מאוד מאוד נמוך ולכן אני לא רואה איזושהי יכולת בכלל שלא לעמוד ביעדים. במתמטיקה כי הבסיס, בסיס הספירה הוא לא פר מחזור גיוס, הוא לא פר האמבטיה, הוא לא הבריכה.
אני שוב מפנה לזה שלשר הביטחון יש שיקול ...
מירב כהן:
הסנקציות. אני תכף אעבור עליהן.
שנותנים את שיקול הדעת.
דברי דובר/ת #218 | 4 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
זה בסדר שיש לו שיקול דעת, צריך לתחם אותם לקריטריונים מסוימים. שיקול הדעת לא סופי. שיקול הדעת צריך להיות למשל כשהוא נותן אורכה או נותן פטור זה צריך להיות בדברים נגיד מאוד - - -
מאיר פרוש:
למשל לא לתקוף רחוב ליד הדרכיה. רק בדרכיה, ברחוב ליד הדרכיה אסור לך כי אתה יכול - - -
מאיר פרוש:
אין לך שיקול דעת לשר. שיקול דעת לתקוף רחוב ליד דרכיה.
מטי צרפתי הרכבי:
או-קיי. ואני באמת חושבת שבגדול הסנקציות האלה לא משרתות – שוב אני אגיד מה שאמרתי קודם – את התכלית של צמצום אי-השוויון. סוגיה נוספת שהיא כללית, כל הסנקציות פגות – יש בגיל 23, יש בגיל 26 – זה לא נחשב סנקציה או ענישה. ענישה היא צריכה להיות מבחינתי - - -
ינון אזולאי:
זו סנקציה, לאחר שיש אותה והיא לא קיימת ולוקחים אותה אז זה סנקציה.
מטי צרפתי הרכבי:
זאת סנקציה אבל אני לא חושבת שהיא צריכה לפוג בגיל 26 כי אנחנו תכף נעבור סעיף-סעיף ונראה שהסנקציות האלה ממילא לא אפקטיביות עד גיל 26 ולכן אני רואה בזה פיקציה, שכל הסנקציות האלה הן פיקציה כי אין בסנקציות האלה אין באמת תמריץ לגיוס. יש כאן רק דרך להעביר את הזמן עד גיל 26 ואיזשהו מתק שפתיים שהחוק הזה רוצה...
אביגדור דיקשטיין:
סליחה, זה לא מדויק. מי שלא התייצב הוא משתמט. הוא על פי חוק, רגע. מי שלא משתף פעולה עד זקנה ושיבה, עד שהוא ייכנס לכלא עד הדבר הזה. ה-26 זה למי שעשה את הדיחוי כמו שצריך.
אביגדור דיקשטיין:
רגע, שנייה אני אומר עוד פעם. מי שלא שיתף פעולה הוא משתמט כמו כל משתמט אחר.
שרון ניר:
ומי שהתייצב לדח"ש הוא משתמט מולבן.
ינון אזולאי:
לא, מה פתאום? הוא ממשיך להיות עריק. מה פתאום?
מירב כהן:
זה גיל הפטור, מה המשמעות של גיל הפטור?
לא, הוא שיתף פעולה.
דברי דובר/ת #257 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
שנייה, אדם שלא משתף פעולה עם הצבא בין אם הוא חובש כיפה ובין אם הוא לא, הוא משתמט. מי שהוא משתמט הוא משתמט.
נכון.
דברי דובר/ת #260 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל הוא שיתף פעולה ולא עשה כלום.
דברי דובר/ת #262 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
לפי החוק הזה יש אנשים שמקבלים דיחוי על פי חוק ואז הם מגיעים לגיל שהם מגיעים בו פטור. אז שנייה.
זה מה שמדברים, זה מה שמדברים.
דברי דובר/ת #265 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
רגע, אני רוצה להסביר. לפי מה שנאמר פה אני רוצה להדגיש, מי שעובד על פי החוק ומקבל דיחוי על פי החוק ועל פי החוק הוא מקבל פטור בגיל 26 זה אחד. מי שהוא לא משתף פעולה עם החוק הוא משתמט עד לנצח.
100 אחוז.
דברי דובר/ת #270 | 2 מילים
◂ 159 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, הבטחתי, שנייה שנייה שנייה. לא רגע, רגע, רגע. שרון דקה. אני רוצה ברשותך פה, זה דיון חשוב.
מירב כהן:
אז מעל גיל 26 אין עליו סנקציות?
שרון ניר:
אני רוצה רגע לשאול אותך, אביגדור דיקשטיין.
שרון ניר:
סליחה, היות ואנחנו מתבוננים על חוק שלדעתנו כאופוזיציה הוא מעגן השתמטות אני מתבוננת על ההגדרות שהן הגדרות שמלבינות השתמטות ולמה אני אומרת את זה? כי אם הוא נכנס לתוך איזשהו סוג של מסלול בטוח שהוא עושה דח"ש ועוד דח"ש ועוד דח"ש ובגיל 26 הוא מקבל את הפטור ופתאום בגיל 26 ראה איזה פלא - - גם הנתונים בוועדת...
שרון ניר:
אז יש משתמט שאתה תקרא לו משתמט מגיל 18 - - -
אביגדור דיקשטיין:
לא, אני לא רוצה, אני לא עונה. אני רק מסביר ומבהיר. אנחנו פועלים לפי החוק. במידה והחוק הזה יחוקק צריך להבין את המשמעות, זה מה שאני אומר.
אביגדור דיקשטיין:
החוק הזה מדבר על תקופת דיחוי עקב תורתו אומנותו שמסתיימת בגיל 26 בפטור. זה מה שהחוק אומר.
שרון ניר:
בפטור ובעזיבת הישיבה. אנחנו רוצים - - -
אביגדור דיקשטיין:
ולכן אני אומר מי שלא משתף פעולה עם הצבא עם החוק הזה, בלי החוק הזה, זה לא משנה. הוא משתמט עד זקנה ושיבה.
מירב כהן:
אז זה אומר שאחרי גיל 26 יש עליו את הסנקציות אביגדור? על פי החוק הזה?
מירב כהן:
ואז גם אחרי גיל 26 לא מעונות - - -
שרון ניר:
לא, מירב לא. כי הסדירו את מעמדו.
מירב כהן:
אם הסנקציות לא חלות עליו - - -
ינון אזולאי:
הוא עריק ומשתמט מי שלא שיתף פעולה עם הצבא.
מירב כהן:
לעולם לא יקבל הטבות ומעונות יום?
שרון ניר:
לא רק שלא, ועוד איך יקבל וזה בדיוק ההסדרה.
היו"ר בועז ביסמוט:
פרוש. תן לה להסביר. בבקשה, בבקשה קדימה. אני לא רוצה להתחיל על הבוקר.
מירי פרנקל-שור:
מי שלא שיתף פעולה עם הצבא הוא בכלל מחוץ למשחק. מי שנמצא במשחק זה מי שקיבל דחיית שירות.
מאיר פרוש:
מה זה לא לא לא? קודם כל שתבוא לפה היועצת המשפטית של משרד הביטחון ואז נשמע אם הוא יכול להגיד לא לא לא.
דרור גרנית:
כשאביגדור מדבר על מי שאינו משתף פעולה הוא מדבר על מי שלא התייצב לרישום לפי סעיפים 3 ו-5, רישום ובדיקות ראשוניות על פי סעיפים 3 ו-5 שזה חלק מהתנאים לקבלת הדח"ש. ניקח את המשתמט החילוני. אדם שבגיל 18 לא התייצב ולא שיתף פעולה ולא עשה שום דבר - - -
מאיר פרוש:
מה תודה רבה? תודה רבה שאמרת את זה אתה. עכשיו אני מבקש שכל הסעיפים האלה יחולו על דתי, על חילוני ועל ערבי. על כולם.
דרור גרנית:
חבר הכנסת פרוש, היא הנותנת. הרי לא ייתכן מבחינת - - -
מאיר פרוש:
הוא אומר שזה לא שוויוני. החילוני אין לו סנקציות הוא אומר.
מאיר פרוש:
ככה הוא אומר. הערבי אין לו סנקציות, רק החרדי.
דרור גרנית:
אם יתיר לי חבר הכנסת פרוש אני יודע להציג את עמדתי. אני אחדד.
מאיר פרוש:
לא, אני עוזר לך כי אתה אמרת לא לא.
מירי פרנקל-שור:
בוא רגע נדייק את זה. מי שלא התייצב להשלים את ההליכים לפי סעיפים 3 ו-5 הוא לא נמצא במשחק לדחיית שירות.
דרור גרנית:
זאת אומרת כל הפרק הזה לא חל עליו. זאת אומרת כל הסנקציות האלה שבתוך הפרק הזה לא חלות עליו.
דרור גרנית:
בין אם הוא חובש כיפה ובין אם הוא לא חובש כיפה.
דרור גרנית:
מה חל עליו? הסנקציות הכלליות של חוק שירות הביטחון.
דרור גרנית:
הנקודה פה המשמעותית – היות והסנקציות האלה לא חלות עליו אז גם המשתמט החרדי שאינו משתף פעולה הוא מחוץ למשחק של פרק ג1, זאת אומרת כל הסנקציות של מעונות, של רישיון הנהיגה – נעזוב רגע את האפקטיביות שלהן – גם הן לא חלות עליו כי הוא בכלל לא נכנס, הוא לא במשחק הזה בכלל.
דרור גרנית:
אין מניעה שהוא יקבל מעונות ואין מניעה שהוא יקבל - - -
ינון אזולאי:
אבל למה העריק החילוני כן יכול? אבל למה העריק החילוני אתה אומר שכן יכול להיות - - -
מירב כהן:
הוא גם ככה לא מקבל מעונות העריק החילוני. בוא אני אספר לך. העריק החילוני לא מקבל כלום.
מירב כהן:
כי העריק החילוני מלכתחילה לא מקבל הנחה במעונות.
דרור גרנית:
אני אשיב, אתה צודק. הנקודה פה היא שאנחנו מחוקקים פה – אתם, לא אנחנו – אתם מחוקקים - - -
חילי טרופר:
רגע אבל ינון דווקא אני אשמח להשוות. אני נגד עריקים נגד משתמטים מי שהם. אם זה חילוני גם שיהיה.
משה טור פז:
רעיון מצוין. בואו נכליל את הפרק הזה על כלל העריקים בישראל.
חילי טרופר:
בוא נשווה שיטתית את הכול. בוא נשווה הכול שיטתית. לא, את הכול באופן שיטתי את הכול.
דרור גרנית:
אם הוועדה מחוקקת הסדר ייחודי ונפרד לבני הציבור החרדי גלומה בו ההבחנה לכל אורך המסלול לרבות לרמת הסנקציות. אבל מה אנחנו אומרים פה? אנחנו אומרים יש פה מתווה או יש פה מסלול משפטי אחר לגמרי שחל על מי שהוא - - -
דרור גרנית:
דתי-לאומי, על הציבורים האחרים המשרתים ולכן הכול בו אחרת. אפיקי ההתגייסות הם אחרים, אפיקי היציאה לדח"ש הם אחרים.
שרון ניר:
זה מהות החוק הזה. לעגן מעמד ללומדי תורה להשתמטות.
ינון אזולאי:
אבל אתה רוצה איזה משהו, אתה רוצה להגיד משהו אחר במהות אחר אז זה זה.
דרור גרנית:
האם הוא יקבל מעונות בגיל 27 התשובה היא המשתמט, משתמט שעליו דיבר אביגדור יוכל לקבל מעונות - - -
ינון אזולאי:
כי היום כבר אין לך את זה. אין לך הרי מה שהיה. בוטל הסעיף בתבחינים שהורה לומד הוא יהיה כהורה עובד. זה בוטל. תשאל את החבר'ה הרפרנטים, זה בוטל. ברגע שזה בוטל אז זה כבר לא קשור. הוא אמור להיות עריק כמו כולם ולכן גם את ההנחה למעונות הוא לא מקבל. הוא יכול לקבל כמו כל אחד אחר שהוא עריק שיש לו הבחנה מבחינת ...
מטי צרפתי הרכבי:
טוב. אז שוב אני רגע רוצה, אם הסעיף הזה חל על תלמידי ישיבות שקיבלו דחיית שירות או הגיעו לגיל הפטור למה כתוב תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר? אני הבנתי - - -
לא, אבל אם כבר - - -
דברי דובר/ת #430 | 7 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
עוד אולי שאלה. נניח ויעמדו לא ב-90, נניח שהסנקציות ייכנסו לפועל והם יהיו ב-20% מהרף המינימלי וזה ייכנס לפה על 30%. סתם אני אומרת, 30% מהרף המינימלי יתגייסו בפועל. זה ייכנס לתוקף?
מירי פרנקל-שור:
נכון, אמנם זה לא נאמר באופן מפורש אבל אנחנו לומדים את זה מסעיף אחר. צריך גם את זה לחדד בנוסח שהציבור צריך לעמוד ב-95% מהיעד ואם הוא לא עמד ב-95% מהיעד הסנקציות האישיות נכנסות לתוקף.
חילי טרופר:
יש לי שאלה משפטית למירי וזה קשור גם למה שינון אזולאי אמר מקודם. נגיד החוק עובר, אחרי חודש בא מישהו חרדי, מגיש בקשה לדחיית שירות, מקבל את זה. לומד שנה וחצי. באים אחרי שנה וחצי ולא עמדו ביעדים, אומרים לו בגלל שכולם לא עמדו ביעדים עכשיו אתה תקבל סנקציות. האם הבחור הזה נקרא לו ינון נגיד לא ייגש לבג"ץ וי...
שמישהו פוטר מישהו אחר.
דברי דובר/ת #438 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
לא, אני באמת מנסה להבין האם אפשר להגן על זה חוקית.
דרור גרנית:
יש פה בעיות אינהרנטיות, זו אחת מהן. יש בעיה אינהרנטית של חוקיות בדבר הזה כי לכאורה אדם אומר אני פעלתי כדין, פעלתי כחוק, מדוע - - -
חילי טרופר:
נכון, הוא אומר עשיתי הכול כמו שצריך. למדתי כבר שנה וחצי, הכטל.
לא בבג"ץ, מול הערכים שלנו.
דברי דובר/ת #444 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן.
דברי דובר/ת #446 | 1 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
חילי אני רוצה לומר לך, אנחנו מודעים לבעיה. יש לנו איזושהי תפיסה מסוימת, אני חושבת שצריך להקדיש לזה הרבה יותר זמן. אנחנו נפרוס אותה בהמשך. אנחנו בהחלט - - -
חילי טרופר:
מתי באופן כללי מגיע השלב שבו אתם - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, יהיו תשובות. יהיו תשובות. קודם כל תקרא את תקנות מסד. אני יכול לתת לך את התשובות מתי שאני אבחר לנכון.
מירב כהן:
אנחנו מציפים שאלות ולא מקבלים מה העמדה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני פה כרגע רושם את זה, תסתכל עליי אני מדבר איתך. יש לכם שאלות, אני רושם אותן בפניי ואתה תקבל תשובות. אל תדאג. תישן טוב בלילה, תשובות תקבל. בבקשה.
כל אחד יש לו דברים שהוא רוצה - - -
דברי דובר/ת #458 | 10 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לא, אבל אני חושב לשאלה שלו אם יש משהו אז אפשר להגיד את זה היום. אנחנו רק התחלנו את היום. אפשר להתייחס לזה היום, לא צריך - - -
חילי טרופר:
לא, אבל זה מה שהצעתי אבל בועז אמר שלא היום. גם אני מסכים איתך.
אבל אולי בועז יתייחס גם ולא רק ינון.
דברי דובר/ת #469 | 8 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני עוברת ברשותכם לגיל הסנקציה, לסנקציות הספציפיות. כתוב כאן לא יינתן רישיון נהיגה עד שימלאו לו 23. אני לא הבנתי למה דווקא הסנקציות הראשונות הן מוגבלות, הן לא עד גיל 26 ורק עד גיל 23 אם לא בכלל ואני חושבת שלא רק לא יינתן לו רישיון אדוני וגברתי.
אני חושבת שצריך לבטל, יבוטל ולא יינתן לו רישיון נהיגה. ...
מירב כהן:
תתייחסי. כן, הם כבר הקריאו את זה.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, כן אבל ועדת החריגים אז זה בהמשך בסעיף שש במילא אז אני אגיע לנושא של המהות של ועדת החריגים. אבל אני אומרת, זה לא צריך להיות גיל 26. זה צריך להיות לפחות עד גיל הפטור כי זה חלק מהסנקציה. למה דווקא בסעיפים 1, 2, 3 צמצמו את זה לגיל 23 ואחר כך לגיל 26?
מטי צרפתי הרכבי:
את זה לא הבנתי. ושוב, אני לא יודעת ופה אולי מי שכתב את החוק אני גם לא יודעת מה הגיל הממוצע של הוצאת רישיון נהיגה, זאת אומרת עד כמה זה בקרב האוכלוסיה החרדית והדתית-לאומית אז באמת בגיל מאוד צעיר מוציאים רישיון.
בשלב הזה שהם גם תלמידי ישיבה, אני לא יודעת באיזה גיל. מה הגיל הממוצע? זאת אומרת עד כמה הסנק...
ינון אזולאי:
אם זו לא סנקציה אז למה את רוצה לבטל אותה? לבטל לו את הרישיון.
מטי צרפתי הרכבי:
אני חושבת שאם עכשיו צריכים להחיל את זה על 15,000 תלמידי ישיבה זה לא יהיה באמת אפקטיבי על הרוב המוחלט אלא אולי על מיעוט. אני לא יודעת. אני הייתי שמחה לדעת מה הגיל הממוצע של הוצאת רישיון נהיגה בקרב תלמידי ישיבה ומתי הם לומדים, מתי הם יכולים בכלל לממן רישיון נהיגה. הרי אין להם כסף. לא ברור לי. מההורים?...
מאיר פרוש:
יש גם מושג של סנקציה אתה סוג ב' במדינת ישראל. אתה סוג ב'. אתה לא יכול לקבל - - -
מירב כהן:
מי שהולך לצבא בזמן שאחר לא הוא סוג ב'.
מאיר פרוש:
יש כאלה שמתחבטים בסנקציה הזו - - -
מטי צרפתי הרכבי:
שהלכו לצבא. הילדים שלי הם סוג ב' שהלכו לצבא. אתם סוג א' שיש לכם פטור משכול. שאתם פטורים משכול. שאתם פטורים מהדפיקה בדלת.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל אדוני הוא כל הזמן נכנס לדבריי. אני מקפידה לא להיכנס לדברי אחרים.
כן, נכון. זאת הגישה שלנו.
דברי דובר/ת #497 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אדוני אני שומרת על כבוד כולם ואני בדרך כלל לא מתפרצת לדברי אנשים.
הגישה שלנו שאנחנו יושבים פה כדי להשתמט. לא להתגייס.
דברי דובר/ת #503 | 9 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי הזכאות שניתנת לסטודנט, אני לא כל כך הבנתי בכלל. הרי הם אמורים להיות תלמידי ישיבה ולא סטודנטים ובטח עד גיל 26 שהם לא הולכים לאוניברסיטה. יש איזושהי טענה הייעוץ המשפטי שתלמיד ישיבה הוא סטודנט? אני לא מבינה מה זה הסעיף הזה. מה הסיכוי שתלמיד ישיבה שלומד כל הזמן לא עושה שום עיסוק נוסף, לומד עד גיל 2...
מטי צרפתי הרכבי:
אז אני לא יודעת. דרך אגב בסעיף הזה אין מגבלת גיל. אז זה לא נופל לא תחת 23 ואין לו ועדת חריגים.
מטי צרפתי הרכבי:
זה לא כתוב. אז זה לא כתוב בהמשך. לא, רגע זה לא כתוב בהמשך.
מטי צרפתי הרכבי:
רגע, רגע. בסעיף תחולת שלילת ההטבות מתייחס ל-2-4 ולא לוקח, לא, רגע יש שם את 26.
מירב כהן:
מטי, למיטב הבנתי זה פשוט מתייחס למי שחתך מהישיבה ולא נמצא שם, עליו זה חל.
מטי צרפתי הרכבי:
את רואה מה כתוב בטז5? הוראות סעיפים 2 עד 4 לא יחולו על מי שהגיע לגיל הפטור בגלל ההחרגה בגיל. אני לא יודעת אם אתם רואים, בתחולת שלילת ההטבות מירי. בסעיף תחולת שלילת ההטבות ב-26. ט"ז. 5 זה לא מתייחס. גיל הפטור לא מתייחס לסעיפים 2 עד 4. אז לכן הבנתי, שם זה 23.
שרון ניר:
שמסתיים עוד באמצע הפטור. זה מסתיים בגיל 23.
מטי צרפתי הרכבי:
הכול פג. נכון אבל הוא מתייחס, אבל הוא אומר ש-2 עד 4 זה גיל 23.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, בלימודים האקדמאים לא ברור לי עד איזה גיל זה ולא ברור לי, וגם אין ועדת חריגים.
מירי פרנקל-שור:
זה צריך להתייחס לחלק מהפסקאות בסעיף 26טז1 זה מה שאת אומרת?
מטי צרפתי הרכבי:
2 ו-4, לא עד 4. או-קיי. אז את אומרת שיש תלמידי ישיבה שלומדים 40 או 45 שעות, היועצת המשפטית. זאת אומרת יש מצב שיש תלמידי ישיבות שלומדים 40 או 45 שעות בישיבה וגם לומדים לימודים אקדמאים? באיזו מסגרת? באוניברסיטה הפתוחה? אני לא יודעת. אני שואלת. אתם אומרים שיש איזושהי סבירות שמיעוט מתלמידי הישיבה גם ילמ...
כפיר בטט:
מירי, אפשר לשאול שאלה? בסעיף 26ה – ינון זה גם עונה על מה שאתה שאלת – לא על מה שהיה בחוק הקודם. כשאנחנו קראנו את החוק הבנו לפי סעיף 26ה2 שאסור לא לעבוד ולא לעשות שום עיסוק אחר מלבד הלימודים בישיבה. אני לא מדבר על מה שהיה בחוק הקודם.
כפיר בטט:
כפיר בטט, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר. אני גם מתוך השיח הזה לא הבנתי האם יש איסור או שזה דומה יותר למה שהיה בחוק הקודם?
פה יש איסור.
דברי דובר/ת #547 | 3 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
מה מהות השלילה? אם מראש אסור להם אז מה - - -
מירב כהן:
מירי אני הבנתי את זה אחרת. אני הבנתי שמי שבישיבה ולומד הוא זוכה לפטור ואסור לו ללמוד והקבוצה ש"מבריזה" מהישיבה וזו הקבוצה היחידה שהחוק הזה שואף לגייס הם לא יכולים ללמוד.
חילי טרופר:
לכן זה לא ברור בכלל הסנקציה, אם ממילא אסור לו אז זה שלקחו לו מלגה?
מטי צרפתי הרכבי:
אני חושבת שאני מסבירה את עצמי. אז אני שוב אומרת לגבי האפקטיביות של הסנקציה הספציפית הזאת, הרי זה המבחן של הסנקציות האישיות. האפקטיביות שלהן ביחס לרף הקולקטיבי. אני לא מבינה על איזו אוכלוסיה מתוך תלמידי הישיבה שנמצאים בדח"ש זה חל. לי זה לא ברור.
מירב כהן:
אני הבנתי את זה שזה חל על הקבוצה השנייה ששיקרה. זאת אומרת שלא נמצאת באמת בישיבה.
אבל מירי זה שכתוב תלמיד ישיבה בפתיחת הסעיף הזה - - -
דברי דובר/ת #564 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
אין בכלל הגדרה למה זה תלמיד ישיבה.
למה כתוב? למה כתוב תלמיד ישיבה? הרי כל הזמן אנחנו, שנייה, עד עכשיו הלכנו לכל הגדרות - - -
דברי דובר/ת #566 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בוגרי החינוך החרדי הם אלה שנמצאים ביעדים ותלמיד הישיבה זה מי שחל עליו הסנקציות.
לא, לא.
דברי דובר/ת #569 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, למה?
דברי דובר/ת #571 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, למה?
דברי דובר/ת #573 | 2 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
תלמיד הישיבה הוא מי - - זאת אומרת לכן ההגדרה הזאת היא לא מדויקת.
דרור גרנית:
לכאורה האוכלוסיה שאנחנו מדברים עליה היא מי שמחזיק בדח"ש. מי מחזיק בדח"ש?
לא, לא.
דברי דובר/ת #580 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, סליחה.
דברי דובר/ת #582 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
חבר הכנסת אזולאי, יש פה שוב פעם יש פה שתי אוכלוסיות שהן שונות. בוגר חינוך חרדי שאנחנו שמים אותו לעניין היעדים זה הגדרה אחת. זה הפוטנציאל. עכשיו אנחנו מדברים, אתה נותן את הכותרת אבל אין הגדרה כזאת בחוק לתלמיד ישיבה - - -
ינון אזולאי:
עד לא מזמן היה. בדיוק, עד לא מזמן הייתה הגדרה שעליה כמה זעקו פה למה הורדתם תלמיד ישיבה. עכשיו כששמים תלמיד ישיבה אומרים למה אתם לא שמים - - -
משה טור פז:
כן אבל זה פשוט לא קוהרנטי. הבעיה היא - - -
נכון, נכון. זה נכון.
דברי דובר/ת #587 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לכן אני בא ואומר שמי שתלמיד ישיבה אם אנחנו רוצים להחיל את הסנקציות על מישהו, אני לא יכול להחיל אותו על בוגר מוסד חרדי.
למה?
דברי דובר/ת #589 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כי בוגר המוסד חרדי הוא היעד שלי, כי הוא לא מוגדר לנו כתלמיד ישיבה. על מי אני כן נותן את זה? על אותו שהוא תלמיד ישיבה שכרגע בפועל היום לומד בישיבה ואז אני מחיל עליו שאם עמדו ביעדים אז יש עליו סנקציות איקס ואם לא עמדו ביעדים אז יש עליו סנקציות וואי.
לא הבנתי את זה.
דברי דובר/ת #592 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דרור גרנית:
רגע אבל חבר הכנסת אזולאי קודם כל המושג - - -
לא הבנתי.
דברי דובר/ת #594 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אם הוא לא בוגר מוסד אז הוא בכלל לא נמצא? מה אתה רוצה.
מה שאומר חבר הכנסת אזולאי זה שיש המון שהם לא תלמידי ישיבה - - -
דברי דובר/ת #598 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
והם לא רק שהם לא תלמידי ישיבה, לא רק שהם לא משרתים הם גם יהיו פטורים מכל זה?
דברי דובר/ת #600 | 18 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
גם הפעם לא הצלחת לפרשן אותי. אמרתי לך אל תיכשל פעם אחר פעם. תן לי אני יודע לפרשן את עצמי.
או-קיי. אז לא מה שאומר חבר הכנסת אזולאי.
דברי דובר/ת #604 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא לא לא, לא אכפת לי. לא אכפת לי.
דברי דובר/ת #606 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני לא צריך שתפרש אותי. אולי אתה צריך פרשנים כי אתה אדם לא מובן.
לא, לא אכפת לי. לא אכפת לי מה אתה אומר. אכפת לי מה החוק אומר, סליחה.
דברי דובר/ת #608 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא אגיד. אל תדאג, אני לא אגיד.
דברי דובר/ת #610 | 8 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
קודם כל מושגית התיבה תלמיד ישיבה לא מוגדרת. מוגדרת המילה ישיבה, לא מוגדרת - - -
ינון אזולאי:
ישיבה. ומי שלומד בישיבה איך הוא נקרא? עזוב, לא אני משליך עם זה.
דרור גרנית:
לא, בסדר. מבחינת ההגדרות בסעיף ההגדרות לא מופיעה הגדרה תלמיד ישיבה, זה אחד. שניים, מבחינת האוכלוסיה שאליה הסנקציות האלו נועדו לחול אני חושב שלפחות משפטית איך שאני הבנתי את זה היא שהן נועדו לחול על מי שביקש וקיבל צו לדחיית שירות ומצוי בתוך תקופת דחיית השירות.
נכון.
דברי דובר/ת #615 | 1 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
לא, הם אומרים שלא תלמיד ישיבה.
דברי דובר/ת #620 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
מי הוא? מי שהצהיר שבכוונתו ללמוד 40 עד 45 - - -
ברור.
דברי דובר/ת #624 | 1 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אתה קורא לו ככה. החוק אינו קורא לו ככה.
ינון אזולאי:
מה הוא בא, הוא איש תחזוקה בישיבה? לא. כי איש תחזוקה בישיבה לא חל עליו. הוא משהו אחר, הוא עובד.
דרור גרנית:
הפער, על הפער שהוא הפער בין מה שקוראים לו "הרמאים". אלה שהצהירו שהם יושבים ולומדים אבל בפועל לא. ולכן הם הולכים ומחפשים להם ללמוד באקדמיה, לעבוד או מה שיהיה.
ינון אזולאי:
ואלה אמורים לא להיות מדווחים בישיבה, אלו שהלכו ועזבו את הישיבה בשביל ללמוד, בשביל לעבוד. אותם אלה כבר לא מוגדרים כתלמיד ישיבה מבחינתי. הוא מוכר כבוגר מוסד חרדי שתיקח אותו, הוא ביעדים שלך.
ברור, רק הוא היעדים.
דברי דובר/ת #642 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אז אם ככה אז צריך להגיד, ההגדרה פה - - -
שרון ניר:
אבל זה השוליים של השוליים, זה בדיוק העניין.
רגע, יותר מזה מירי.
דברי דובר/ת #649 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי.
דברי דובר/ת #651 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דרור שכשהולכים לתוך זה - - -
דברי דובר/ת #653 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כשהולכים לתוך זה זה צועק מי שייתן את הפטור לתלמיד ישיבה זה אלה שלא רשומים בישיבה אז למה תלמידי הישיבה צריכים לשלם על אלו שלא רשומים בישיבה?
דברי דובר/ת #655 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך זה?
דברי דובר/ת #657 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
מירי אם זו הקבוצה אז הקבוצה שעליה מטילים את הסנקציות היא קבוצה ריקה.
אין להם גבולות.
דברי דובר/ת #662 | 3 מילים
◂ 84 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
למה? כי מי שלומד 45 שעות בישיבה הוא לא ילך לעשות תואר או לעבוד.
מירב כהן:
אבל הוא לא יכול ממילא לעשות את זה.
דרור גרנית:
לא, אבל הסנקציות הן לא רלוונטיות עליו.
מירב כהן:
כי הוא לא יכול לעשות את זה ממילא. זאת קבוצה ריקה.
דרור גרנית:
את נכנסת לשוליים. אבל הן לא חלות עליו, זה לא רלוונטי אליו כי אם - - -
ולדימיר בליאק:
מי שלומד 45 שעות הוא לא יכול לעשות תואר ינון. על מה אתה מדבר?
מירב כהן:
מי יכול לעשות לימודים אקדמאים בכאלה תנאים?
ינון אזולאי:
אז אני אסביר לך. רק עד עכשיו היו כאלה מסלולים של הציבור החרדי שבימי שישי היו פעם בשבוע ויש כאלה פעם וחצי בשבוע שזה חמישי אחר הצהריים, כלומר מעבר לשעות שזה המינימום שצריך ללמוד אבל מעבר לשעות המחויבות שהיו מחויבים אליהן. היו לימודים מיוחדים לציבור החרדי.
ינון אזולאי:
בימי שישי וגם בקריית אונו ובכל המקומות האלה.
שרון ניר:
אז אלה שהם גם ישיבה וגם במקומות האלה אז להם ייקחו את האפשרות?
ינון אזולאי:
אז אלה כרגע, ואז כאלה שהיו לצורך העניין בכולל זה בעיקר יותר בכולל מאשר בישיבה. בישיבה היו יותר מעט, יותר מאשר בכולל שרצו - - -
ינון אזולאי:
כן, שיום שישי הוא לא מחויב כביכול בגלל שהוא כבר כיסה את השעות שלו. למה לאברך זה היה מתאים? כי הוא מילא את השעות שלו ביום ואז בשעות אחר הצהריים המאוחרות, 19:00 יכלו ללמוד לפעמים עד 23:00. יש מסלולים שיש עד 22:00 או עד 23:00. היו שם משלימים את הלימודים האלה וגם היה לוקח להם לפעמים גם יותר זמן בשביל לה...
ינון אזולאי:
זה היה הזמן שהם היו עושים את זה. עכשיו באים ואומרים ואז הם היו מקבלים גם את המלגות לכך.
ינון אזולאי:
יכול להיות ולא מופרך שהיו כאלה גם בחורים שבדרך כלל מעל גיל 22-23 שהוא כבר לא התחתן והוא עדיין לא מוצא את עצמו בישיבה וגם על פי החוק הקודם בגיל 22 כבר היה מותר לו לצאת כי אי אפשר בגיל 18 ללכת ללמוד תואר, גם באקדמיה לא יקבלו אותו בגיל 18 ללמוד. כלומר הוא היה עובר את הזמן של 20, אם אני לא טועה זה 22 או...
ינון אזולאי:
אבל זה גם היה טרם פקיעת החוק. למה אתה אומר לי לא?
שרון ניר:
רגע, רגע, אבל אני רוצה להבין מה יקרה איתם.
שרון ניר:
מה יקרה איתם עם אלה? תסגור את זה, תגמור.
שרון ניר:
לא, רגע תתן לו אני חייבת להבין. אז מה יקרה איתם עכשיו?
ינון אזולאי:
אותם אלה מצד אחד אומרים לך הם לא יוכלו לצאת וללמוד. לא יוכלו לצאת וללמוד. גם אותו אחד שרצה בסופו של דבר יש מי שיטען הרי בגיל 26 הוא ייצא לעבודה אז הוא יתחיל ללמוד או לא יתחיל ללמוד. בסדר. החליטו שהוא לא לומד ולא עובד. גם אם הוא יצא ללמוד אחרי שעות הכולל שלו שהוא מחויב להם או לא יודע מה הוא לא יוכל ל...
כפיר בטט:
אפשר רק דבר אחד? אני חושב שאתה מבין פה את הכול ואני גם הופתעתי לראות את זה ככה. כתוב פה להבדיל מהכחול - - -
ינון אזולאי:
הופתעת מהרבה דברים. בגלל זה ראינו את המכתבים שלך, כן.
כפיר בטט:
נכון. אבל כתוב פה במפורש אלא אם כן אני לא מבין נכון שאסור לו לעשות שום עיסוק נוסף. לא מעל 22, לא מעל 45 שעות.
ינון אזולאי:
זה השינוי בין מה שהיה בכחול לבין מה שעכשיו.
מירב כהן:
נכון. אז איך אתה נותן בסנקציה על זה ינון? אם אסור לו למה אתה נותן לו את הסנקציה הזאת? בהגדרה אסור לו.
ינון אזולאי:
עצם הסנקציה זה שהיום אסור לו זה כבר סנקציה. זה מה שאומרים.
חילי טרופר:
המלגות זה לא סנקציה. עצם האיסור של הלימוד. לא המלגות.
כפיר בטט:
ינון, אם אתה אומר שאסור לו לעבוד או שאם הוא לומד והוא יוצא - - -
מירב כהן:
אני לא העליתי על דעתי שלזה התכוונתם.
מטי צרפתי הרכבי:
אז אני רוצה רגע לסכם את הסוגיה הזאת סביב הנושא, כן אני ממשיכה אדוני.
ינון אזולאי:
אנחנו יודעים שאתה לעולם לא תבין את הציבור שלנו.
מירב כהן:
מה זה קשור? אתה גם אומר שההגדרה של מי שמקבל פטור זה מישהו שלא לומד ואז אתה אומר העונש עליו זה שהוא לא ילמד.
מירב כהן:
שתהיה מספיק ישר לומר שזה לא הגיוני. זה לא הגיוני גם לומר שמי שמקבל פטור הוא לא יכול ללמוד ואז לומר העונש עליו זה שהוא לא יכול ללמוד. זה כפל מבצעים. אז לפחות תגיד שזה לא הגיוני.
מירב, את באמת חושבת שהם רוצים שמישהו יתגייס? נו באמת.
דברי דובר/ת #747 | 10 מילים
◂ 152 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני רוצה לומר משהו לגבי כל הסנקציות שהן לגבי השנה הראשונה. גבירותיי היועצות המשפטיות ואדוני יושב-הראש, הסנקציות של השנה הראשונה הן יחולו על פלח קטן מקרב תלמידי הישיבה. כמו שהוא אמר, יש איזשהו מיעוט שאולי גם לומד אקדמיה.
יש איזשהו מיעוט שעושה רישיון נהיגה כי אני הייתי שבשנה הראשונה יהיו סנקציות שנוגע...
מטי צרפתי הרכבי:
אני אומרת, זו לא סנקציה שתיגע בכולם. כל סנקציה בפני עצמה. יכול להיות תלמיד ישיבה שאין לו רישיון נהיגה, שהוא לא חשב על לימודים גבוהים, שהוא לא יכול להרשות לעצמו לנסוע לחוץ-לארץ. אלה רבים מקרב תלמידי הישיבה וזה לא יחול עליהם.
היו"ר ינון אזולאי:
אבל גם יכולה להיות סנקציה שאדם שאין לו ילדים, לא זכה לפרי בטן ואז זה לא יחול עליו מעונות.
היו"ר ינון אזולאי:
זה יכול להיות גם אדם נכה שהוא לא יכול לעלות לאוטובוס נגיש והוא צריך שיקחו אותו במיוחד ברכב.
היו"ר ינון אזולאי:
אין בעיה, אבל אני מנסה להסביר לך את העניין. אני לא אומר לך שכל הסנקציות יחולו על אותו בן אדם.
דרור גרנית:
אבל חבר הכנסת אזולאי מה שאתה אומר - - -
דרור גרנית:
להגיד אנחנו מטילים את הסנקציות רק על אלה שהם לא יכולים - - -
היו"ר ינון אזולאי:
לא, אבל זה לא נכון. אני ממש מטיל סנקציות שהן כלליות ונוגעות כמעט בכל אחד - - -
היו"ר ינון אזולאי:
אז היא מדברת איתי על חריג שיכול להיות שאחד שאין לו את זה ואת זה אז אמרתי לה גם יכול להיות שאחד שאין לו ילדים לצערנו, מה נעשה?
מירי פרנקל-שור:
מה את שאומרת את רוצה לגבי כל סנקציה וסנקציה להבין את האפקטיביות של הסנקציה.
מטי צרפתי הרכבי:
וגם אני אומרת שכל הסנקציות הראשונות שהן קורות ברגע שלא עומדים ברף - - -
מטי צרפתי הרכבי:
רגע, לא. כשלא עומדים ברף אני הייתי מצפה שהסנקציות ישפיעו על הרוב ולא על אני לא אגיד מיעוט אבל.
מטי צרפתי הרכבי:
אז אמרתי. אולי נלמד את זה אבל אני רק רוצה לומר שבקרב תלמידי הישיבות בגיל 18 אני מניחה שלאחוז גבוה אין רישיון נהיגה ולא יוצאים לחוץ-לארץ והם לא לומדים באקדמיה ולכן אני אומרת בכדי שסנקציה כשאת מחילה על אוכלוסיה בגלל שהם לא עמדו - - -
מטי צרפתי הרכבי:
וגם מגבלת גיל של 23, אני מרגישה שזה לא נוגע ברוב או בכלל אלא ביוצא מן הכלל. שוב, ביוצא מן הכלל.
מטי צרפתי הרכבי:
נכון, ואין לי. נכון, נכון, נכון. על כמה זה ייגע. ולכן אני כן שאלתי כמה מוציאים רישיון נהיגה, כמה לומדים באקדמיה, כמה נוסעים לחו"ל בטווח הגילאים האלה.
מטי צרפתי הרכבי:
עכשיו לגבי סעיף 4. לא יהיה זכאי להגיש מועמדות למשרה. למה צריך את זה? הרי הוא לא עובד. הוא לא אמור לעבוד. למה עכשיו? הוא לא אמור לעבוד כל עוד הוא לא קיבל פטור או דחיית שירות. אז זה גם נראה לי סעיף שלא ברור לי על מי הוא חל.
מירי פרנקל-שור:
לכן אנחנו גם אמרנו בסקירה שצריך לבחון כל הטבה והטבה מה הגיל האפקטיבי שלה.
מירי פרנקל-שור:
את סיום ההטבה, לא. השאלה אם לקשור את סיום ההטבה באמת בגיל הפטור מכיוון שזה - - -
מטי צרפתי הרכבי:
זאת שאלה אחת ושאלה שנייה שוב בכך שסנקציות חלות על קבוצות מיעוט מתוך אוכלוסיית היעד, על מי חלה?
מטי צרפתי הרכבי:
לא, רגע. אני לא יודעת אבל את זה אני כן יודעת כי זה כתוב בחוק. הוא לא יהיה זכאי להגיש מועמדות למשרה שיועדה לייצוג הולם של חרדים בחוק שירות המדינה. זה אני יודעת שזה לא אמור להיות. זה אמור להיות אפס כי הם לא אמורים לעבוד.
מטי צרפתי הרכבי:
אז אחד זה הגיל. שניים, אני בכלל לא מבינה על מי יחול סעיף 4. אם אני לא יודעת כמה מוציאים רישיון נהיגה.
ולדימיר בליאק:
לא, הנקודה החשובה מטי היא שזה צריך להימשך אחרי גיל 26.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, זה ברור. אבל זה ברור. לכן אני חושבת שזאת, אבל לא. בהמשך בחוק הם אומרים שזה פג בגיל 26.
מאיר פרוש:
אז אסור לי להגיש בקשה? כשאני אגיש בקשה ואני אתקבל אז - - -
מטי צרפתי הרכבי:
הייעוץ המשפטי, כרגע הסנקציה הזאת ריקה כי היא פגה בגיל 26. אם היא הייתה סנקציה שאני ממשיכה לא יודעת עד גיל 45 היא הייתה אפקטיבית.
ולדימיר בליאק:
אגב אותו דבר רכישת דירה כי דירה אפשר לרכוש אחרי גיל 26, מה הבעיה?
מטי צרפתי הרכבי:
כן אבל בהמשך זה 26. את יודעת, בסעיף שציטטתי קודם. לכן - - -
מטי צרפתי הרכבי:
כדבר החוק הסנקציה הזאת לא אפקטיבית כלל ואם רוצים שהיא תהיה אפקטיבית צריך להעלות את הגיל. זה מה שאני אומרת.
גם לגבי סעיף 5 בדיוק אותו טיעון. בדיוק אותו טיעון. כי נקודות הזיכוי זה בדרך כלל אנשים עובדים. אז בדיוק אותו טיעון. תעשו את זה עד גיל 45, סבבה. 50, 60, גיל פרישה. לא יודעת. כאן זה לא אפקטיבי. לא...
דרור גרנית:
לא, רגע, צריך להסביר את זה. ב-348.ה. לחוק הביטוח הלאומי יש, חוק הביטוח הלאומי אומר אדם שעובד גוזרים את דמי הביטוח הלאומי שלו משכרו.
דרור גרנית:
אם הוא מובטל יש איזשהו מספר מוחלט שהוא כלומר אבסולוטי, הוא לא נגזר משכרו כי אין שכר.
דרור גרנית:
לא. מהמינימום הזה יש עוד מחיר מופחת לכל מיני קבוצות, בעיקר סטודנטים. אם אני זוכר נכון זה משהו כמו 80.
דרור גרנית:
ויש סעיף מיוחד שהוא סעיף קטן ה' שמוזכר פה שאומר אם אתה תלמיד ישיבה אתה לא תשלם 87 שקלים אלא נדמה לי 39 או משהו סביב המספר הזה. זאת אומרת שהוא תעריף ייחודי נמוך מכלל נמוך, נמוך מהמובטל שמשלם - - -
שרון ניר:
סטודנטים משרתים במילואים - - -
דרור גרנית:
משהו כמו 160 שקל. נמוך מהסטודנט משהו כמו 87 שקלים. הוא ישלם 39 שקלים, נדמה לי. אני לא זוכר את המספר.
היו"ר ינון אזולאי:
אם אני לא טועה בסך הכול אולי הוא משלם 160 שקלים. סך הכול. זה מורכב משניהם.
דרור גרנית:
אז כיום בעקבות פרשנות שניתנה אז הוא עמד על אותו תעריף של המובטל.
דרור גרנית:
זה של המובטל למיטב זיכרוני. זאת אומרת הוא מועמד על התעריף של המובטל ולא על התעריפים המופחתים.
דרור גרנית:
הסנקציה שמוצע לשלול ממנו פה כן. זאת אומרת - - -
דרור גרנית:
נקודת המוצא של חוק הביטוח הלאומי קובע תעריף נמוך באופן קיצוני וחריג ביחס לכל הקבוצות האחרות. זאת אומרת ביחס, בוודאי ביחס לעובד שמשלם כגזירה משכרו, גם ביחס למובטל שמשלם תעריף נמוך קבוע, גם ביחס לסטודנט שמשלם כחצי מהתעריף של המובטל. תלמיד הישיבה משלם כחצי מהעובד - - -
דרור גרנית:
לכן עצם העובדה שיש נורמה ייחודית לתלמיד הישיבה זה הדבר החריג ושוב - - -
דרור גרנית:
אז זה מה שאני רק רציתי להגיד אבל אני אחכה שתינתן לי רשות דיבור.
שרון ניר:
איזה סנקציה של 80 שקל? ביחס לקיים כיום זה כמו מובטל. מה, איזו סנקציה זו?
דרור גרנית:
הסנקציה משמעותה ששוללים ממנו את זכות היתר.
שרון ניר:
ששוללים ממנו את ההטבה. זו לא סנקציה. זו שלילת הטבה.
ינון אזולאי:
בסדר, הסטודנט יכול לעבוד בין השעות והוא לא יכול.
שרון ניר:
סטודנט לרפואה לא יכול בין שום שעות.
שרון ניר:
הוא צריך ללמוד 24 שעות, לפחות כמו תלמיד גמרא.
מטי צרפתי הרכבי:
לא משנה. אני רוצה רק להבין. כיום הוא נהנה מהטבה ייחודית למגזר שתשלל ממנו. אותו הטבה שמפלה מלכתחילה. כרגע יש הטבה מפלה מלכתחילה לתלמידי ישיבות שזה נמוך מסטודנט, נמוך ממי שלא עובד, נמוך מהתעריף המינימלי אז אותה הטבה ייחודית שמלכתחילה מפלה לרעה את כל שאר הסקטורים היא תישלל ממנו. לא הבנתי מהנוסח.
יעקב בליטשטיין:
הסנקציה של מידת הלימודים אסור לו ללמוד. הסנקציה של העבודה אסור לו לעבוד והתחב"צ 80 שקל. כלומר בסוף הסנקציות - - -
למה אתם מגלים את הכול? זה לא יפה. באמת נו.
דברי דובר/ת #900 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
זה לא רק שזה לא סנקציות, זה עידוד.
הם עובדים עלינו בעיניים. מה לא ברור? ביסמוט חושב שהוא מגייס אותם. באמת. שאנחנו נאמין.
דברי דובר/ת #903 | 15 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ברור שאותו פזמון. למה? לך אין את אותו פזמון?
דברי דובר/ת #909 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו עונים לך על ההשתמטות.
דברי דובר/ת #911 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הם חושבים שאנחנו כולנו מטומטמים, שהילדים שלנו פראיירים כל הזמן.
דברי דובר/ת #913 | 10 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
כן. אם סטודנט שהוא משרת במילואים משלם כפול ממנו אז כן.
מטי צרפתי הרכבי:
גם פה לגבי הדיור המוזל, זה שוב שאלה אמפירית כמה אנשים נהנים מההטבות של דיור מוזל עד גיל 26 מקרב תלמידי הישיבה. אני גם על זה הייתי רוצה לדעת נתון סטטיסטי על כמה זה חל, במיוחד שהסנקציה הזו תפוג בגיל 26. זאת אומרת הסנקציה הזו - - -
ברור.
דברי דובר/ת #919 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אומר מי שילדיו מתחתנים בגיל 28-30. אבל יש כאלה שמתחתנים - - -
משה טור פז:
גם מי שמתחתן בגיל 23 ומביאים ילד בגיל 24 - - -
כן, זה עונש, כן זה עונש.
דברי דובר/ת #925 | 6 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
הלוואי כל מי שהיה מתחתן הייתה לו דירה בגיל 23.
איך יש לכם כל כך הרבה דירות?
דברי דובר/ת #934 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
איך יש לכם כל כך הרבה דירות?
דברי דובר/ת #937 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אתה היית פעם בבית חרדי לבדוק איך כל הילדים מסודרים ואחרים לא?
דברי דובר/ת #942 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא יודע הכול ואתה לא מסוגל - - -
לא, גם הוא יודע.
דברי דובר/ת #945 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש דברים כל אחד יודע. אז אולי לא תהיה ציני.
דברי דובר/ת #947 | 10 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
ולמ"ס גילה שבגיל 23.5 הציבור החרדי בממוצע מתחתן.
אני אגיד לך מה אני יודע ואתה לא יודע.
דברי דובר/ת #955 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני אגיד לך מה אני יודע ומה אתה לא יודע.
דברי דובר/ת #958 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך ישנים בלילה כשהילד שלך בעזה או בלבנון. אני יודע, אתה לא יודע.
דברי דובר/ת #960 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואתה גם לא תדע עם החוק הזה.
דברי דובר/ת #962 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אל תדע.
דברי דובר/ת #966 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אלעזר.
דברי דובר/ת #968 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, מאפשר למטי.
דברי דובר/ת #970 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל מדי פעם צריך שכאלה שיושבים מסביב לשולחן לא יחשבו שאנחנו מטומטמים, שאנחנו לא מבינים למה הם יושבים פה.
דברי דובר/ת #973 | 19 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אתה לא רוצה שיועצים משפטיים ישבו פה, שהחרדים לא ישבו פה, אתה רוצה לשבת לבד ולחוקק חוק. אז היית - - -
לא רוצה חוק, לא רוצה חוק. לא רוצה חוק.
דברי דובר/ת #977 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא רוצה חוק.
דברי דובר/ת #979 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש חוק. אל תחנך אותי.
דברי דובר/ת #981 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אז אני מציע שיהיה לך יותר קל לקום וללכת אתה.
אל תחנך אותי. תודה רבה, אתה מציע לי לקום וללכת?
דברי דובר/ת #983 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
הבעיה שאני גם התרגלתי אליכם אבל הילדים שלנו לא.
דברי דובר/ת #986 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין פה דיון ענייני.
דברי דובר/ת #988 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה אתה רוצה נו? אמת. הם לא יכולים להבין על מה אנחנו מדברים. הם לא יכולים.
דברי דובר/ת #990 | 16 מילים
◂ 33 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אז אני הייתי רוצה את הנתון האמפירי מה הגיל הממוצע לרכישת דירה בקרב המגזר החרדי, תלמידי הישיבות החרדים.
מטי צרפתי הרכבי:
כנ"ל לגבי השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד של הילדים במעון. אותו דבר. מה הגיל הממוצע שבו מיישמים או משתמשים בהטבה הזאת של סבסוד המעונות בכדי להבין על איזה נתח מתוך תלמידי הישיבה זה חל.
מטי צרפתי הרכבי:
גם כאן יש הנחות בתחבורה ציבורית שבגילאים 18 עד 26. אני מניחה שזה דרך אגב סנקציה שאולי משתמשים בה יותר אבל בסופו של דבר אם אני מנסה לסכם את כל רשימת הסנקציות האלה האישיות אני חייבת להודות שלא התרשמתי שהן יעודדו גיוס זאת אומרת בסוף אני רוצה לדעת מה האפקטיביות של הסנקציות אחת ביחס לקהילה המדוברת ושתיים...
יעקב אשר:
מה אמרתי? מילה טובה במירכאות אי אפשר להגיד?
בגלל שהילדים שלנו משרתים.
דברי דובר/ת #1024 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל שלומית אובייקטיבית או לא, היא משתתפת בדיון ותתרום את חלקה בדיון.
היא לא אובייקטיבית.
דברי דובר/ת #1027 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הילדים שלה משרתים. לכן הוא צריך להציג על ניגוד עניינים בגלל שהוא לא אובייקטיבי.
דברי דובר/ת #1029 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל היא גם לא אובייקטיבית. זו האמת. הילדים שלה משרתים.
דברי דובר/ת #1031 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני לא חושב שהוא התכוון לשלומית כשלומית. הוא התכוון למכון הישראלי לדמוקרטיה.
הוא דיבר אליה. אל תגיד, אתה גם מפרש אותו? חשבתי שרק את ביסמוט אתה מפרש.
דברי דובר/ת #1033 | 15 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, מה קרה? כשאתה גר בית עם עוד מישהו ויש לו עניין פוליטי להפיל חוק גם אתה מפיל חוק. מה אתם, הם מלאכים מישהו פה? מישהו פה מלאך?
מה זה חוק ליד סכנה של שירות בעזה ובלבנון?
דברי דובר/ת #1038 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מה זה חוק לעומת - - -
דברי דובר/ת #1041 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הם כובשים אותה, הם כובשים אותה.
זה לא חוק.
דברי דובר/ת #1045 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה זה חוק לעומת הילדים שלך שלא משרתים?
דברי דובר/ת #1047 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יודע מה זה - - -
דברי דובר/ת #1049 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מה אתה אומר? זה מה שמעניין אותנו?
דברי דובר/ת #1052 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שהנכדים שלך יחיו בטוח. אם נעביר את החוק הילדים שלך אין להם דאגות. אין להם דאגות.
דברי דובר/ת #1056 | 16 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
ולשדוד את הקופה הציבורית בניגוד לחוק.
היו"ר בועז ביסמוט:
רם בן ברק קריאה ראשונה. אין לי ברירה. אין ברירה, אם אתם רוצים ככה אז אין בעיה. אני רוצה להגיד משהו. יעקב אשר אומר דבר מסוים. הרי אנחנו לא תמימים.
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא רק אומר שמי שמשתתף - - ששלומית לצורך הענין מייצגת את העמדה של הגוף או הארגון או האתר שהיא מייצגת.
רם בן ברק:
העמדה שלהם כי הם קראו את החוק וניתחו אותו.
זה גילוי נאות.
דברי דובר/ת #1065 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גילוי נאות.
דברי דובר/ת #1067 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה גילוי נאות.
דברי דובר/ת #1069 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
למה אני צריך לעשות את גילוי הנאות?
אני אגיד לך למה אתה צריך לעשות גילוי נאות.
דברי דובר/ת #1072 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אם החוק הזה יעבור הנכדים שלך לא ישרתו.
דברי דובר/ת #1075 | 8 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל עם כל הכבוד היא לא הנושא, היא לא הנושא.
יעקב אשר:
זה לא הנושא. אני מאוד מעריך אותה.
שרון ניר:
אני מציעה שכל אחד יעשה גילוי נאות - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
מיצה את עצמו. מעכשיו מהרגע הזה אני פשוט אי אפשר להמשיך ככה אז אני רוצה דיון ענייני. אמרנו עוד פעם. אני רוצה לשמוע את שלומית, אני יודע היא לא תפתיע אותי. אני יודע מה היא חושבת וזה בסדר אבל יש לה את הזכות פה להביע את דעתה, אובייקטיבית או לא זה כל אחד ישפוט לבד.
מטי צרפתי הרכבי:
אני עוברת לסנקציות. אם לא עומדים ברף המינימלי הקולקטיבי לגבי השנה השנייה, אז מדובר פה בסיוע כספי לרכישת דירה. אני סתם ברמה האישית אני לא יודעת איפה מקבלים את השיק הזה. זאת אומרת מי זכאי לסיוע כספי. אני לא יודעת. אני אשלח את הילדים שלי לקבל את הסיוע הזה.
מטי צרפתי הרכבי:
וכמה מממשים? שוב, ברמה האמפירית כמה מממשים את ההטבה הזאת. שוב, האמפירי חשוב. כמה מממשים ושוב אני מציינת שכל עוד לא התייצב לשירות, זה לא נוסח טוב אז גם בכל הסעיפים שזה מופיע חייבים לעשות את אותו דיוק של תחילת הסעיף כי לא התייצב לשירות לא ברור על מי זה חל.
לגבי הסנקציות במשך שלוש שנות גיוס, אז כמו פה ...
מטי צרפתי הרכבי:
בסעיף 1 לעומת הסעיפים 2 עד 4 לגבי גיל 23. לא מצאתי את הטיעון הערכי. לא הבנתי למה ההבחנה הזאת. אם יש הבחנה של גיל פטור יש הבחנה של גיל פטור. צריך להיות הרציונל המשפטי שעומד, לא ברור לי. הייתי צריכה לדעת מה הרציונל.
וגם יש כאן סוגיה שהעלינו בעבר האם לא נכון שבגיל 26 נניח למדו שבאמת יתגייסו למערך המילו...
מטי צרפתי הרכבי:
כן, או-קיי. אז אחד, או-קיי. אז אם שניהם, אז בכלל צריך מישהו שהוא גם בקיא במשפט וברזי החוק.
דרך אגב בדימוס או במילואים?
דברי דובר/ת #1104 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש הבדל.
דברי דובר/ת #1107 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז למה כתבו דימוס? מישהו כתב?
דברי דובר/ת #1109 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה בדימוס?
דברי דובר/ת #1111 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אפשר להתקשר לנציג של הפצ"רית או שזה - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אז זה צריך להיות במילואים אולי מישהו שהוא פעיל ומכיר עדיין ולא רק בדימוס ויכול להיות שגם צריך נציג מהצבא בפועל. למה רק בדימוס? נציג פעיל גם מהצבא. לא יודעת. צריך להבין את הרציונל.
מטי צרפתי הרכבי:
כי הוא מכיר את צורכי הצבא. אחד הדברים שמטרידים אותנו לאורך כל החוק זה שאין התייחסות בחוק לצורכי הצבא. יש התייחסות בחוק לחשיבות לימוד התורה אבל אין התייחסות לצורכי הצבא.
גם נציג ועד הישיבות הוא בדימוס? נציג ועד הישיבות הוא בדימוס או זה לכל החיים?
דברי דובר/ת #1117 | 15 מילים
◂ 48 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אז אם אני מסכמת את הסעיף הזה אז נציג בקיא במשפט ונציג פעיל מהצבא. לגבי הדיווח לרמטכ"ל, או-קיי. יש כאן דיווח מאוד מאוד לקוני. אין כאן הפקת לקחים, אין כאן, לא יודעת, חזרה לוועדה. אין כאן ברמת נגיד האיזונים והפיקוח והבקרה, לי זה קצת אנמי האמירה הכללית יישלח דו"ח עם מספרים ואני לא יודעת, הצעות לייעול. ז...
מטי צרפתי הרכבי:
שוב, אני חושבת שהמנגנון הוא לא אפקטיבי, הוא לא עומד בתכלית החוק לצמצום השוויון ואני חושבת שצריך לבחון הרחבה רגע וזו סוגיה חשובה.
מטי צרפתי הרכבי:
רגע, רגע, רגע. סוגיה אחרונה לבחון סנקציות אחרות כמו למשל הנחות בארנונה, הנחות בחשמל, מניעת תווי מזון, קצבאות ילדים. כל הדברים שהם באמת סנקציות שיגעו באחוז גבוה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. מירב, חברת הכנסת מירב כהן בבקשה. רשמתי, רשמתי. << יור >> אחרי הבחירות. בבקשה.
מירב כהן:
קודם כל סוגיות שהתחדדו לי היום במהלך הדיון והבנתי אותן לא נכון כשקראתי לפני כן כי לא חשבתי שזו יכולה להיות הכוונה זו באמת הסוגיה של הסנקציות שאני חשבתי שהן חלות על מי שפעל בניגוד לחוק, לא קיבל דח"ש ולכן מטילים עליו סנקציות ופה התברר שזה דווקא מוטל על מי שכן בישיבה וכן קיבל דח"ש. אז זה מאוד לא ברור כ...
מירב כהן:
מה ברור קובי? זה קבוצה ריקה, מה ברור בזה?
רם בן ברק:
מירב את יכולה שנייה להגיד הערה לגבי מה שאמרת? את מרשה לי להעיר הערה?
רם בן ברק:
גם אני לא הבנתי את העניין הזה. הרי מסתכלים על הישיבה ולא מסתכלים על הפרט, תתקני אותי אם אני אומר משהו לא נכון. מסתכלים על הישיבה לא מסתכלים על הפרט ואז רואים אם הגיעו עשרה אחוז פחות ממה שהיו צריכים להגיע ואז משיתים את הסנקציות על הפרט שאני עוד לא יודע מי הוא. איך הפרט יודע שהוא אמור לקבל סנקציות? ע...
מאיר פרוש:
לא חלמו שהולכים לתת כזה קנס למי שיושב ולומד.
רם בן ברק:
זאת אומרת אנחנו בונים על זה שאם אני עכשיו מחליט להשתמט אני רשום ברשימה נכון? אני רשום בישיבה. אני רשום בישיבה, אני לא מגיע. כמוני לא מגיעים עוד עשרה אחוזים.
רם בן ברק:
אבל עדיין לא כתוב כאן. לא כתוב שנדחה לו הדח"ש.
מטי צרפתי הרכבי:
אם הוא נשאר רשום הוא יכול להישאר רשום אז לא עומדים ביעדים, אז מה?
מאיר פרוש:
אבל איך משרד החינוך יודע לשלול כל שנה כסף ממישהו שהוא לא נמצא? כי הוא עושה ביקורת והוא מוצא שהוא לא נמצא.
רם בן ברק:
איך אני יודע? אני עכשיו תלמיד ישיבה, איך אני יודע אם יוטלו עליי סנקציות או לא יוטלו עליי סנקציות?
זה תלוי במישהו בישיבה אחרת שאם הוא יתגייס או לא.
דברי דובר/ת #1166 | 10 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
מירי, זה מה ששאלנו מקודם. הבחור שעשה הכול תקין.
מירי פרנקל-שור:
לא, זו שאלה אחרת. קודם כל השאלה מי הקבוצה עליה ישללו ממנה ההטבות. הקבוצה הזו שנמצאת היא קבוצה מאוד מוגדרת, בין גיל 18 עד 26 כרגע זה הגיל המוצע לפטור שקיבל דחיית שירות בהתאם להוראות החוק. במקרה ולא יעמדו ביעדים יוטלו עליה הסנקציות.
רם בן ברק:
מה זה קשור לקהילה? אני שואל אותך, את מכירה איזשהו אירוע נאמר אם בנהלל עשרה אחוזים לא ישלמו מיסים יוטלו סנקציות על כל חברי נהלל?
דרור גרנית:
נהלל הוא קיבוץ ולכן הוא מתואגד בישות משפטית נפרדת.
רם בן ברק:
אני באמת לא מבין את זה. אני לא אומר את זה בשביל, אני רוצה להבין.
מירי פרנקל-שור:
כמו שאמרתי לשאלה של חילי, אנחנו מודעים לקושי. אנחנו נתייחס לזה בנפרד.
רם בן ברק:
כי אין כאן, את מבינה אני מה אכפת לי מהישיבה הזאת? שתישרף הישיבה. ממילא אני לא רוצה ללכת אליה.
מירב כהן:
ינון. דווקא אני רוצה לומר שהמנגנון הזה כפי שהוא מוצע כאן הוא עושה עוול לצעיר החרדי כי יכול להיות שהוא עשה את מה שהמדינה הורתה לו לעשות - - -
מירב כהן:
ובכל זאת מענישים אותנו. אז אם אנחנו הורינו לו לעשות משהו אי אפשר אחר כך לבוא אליו בטענות.
יעקב אשר:
אני אמרתי בוקר טוב. לא אמרתי מה - - -
יעקב אשר:
תאמיני לי שאני יודע בדיוק מה החלופות של מירב.
יעקב אשר:
אבל אני אומר שיושבים ודנים על דברים ואף אחד לא שואל את זה גם - - -
רם בן ברק:
אבל אדוני עכשיו צהריים לא בוקר. תגיד צהריים טובים. לא בוקר.
יעקב אשר:
לכן אמרתי בוקר טוב. לאנושיות אמרתי בוקר טוב.
רם בן ברק:
יעקב אמרנו את זה גם מקודם, זה באמת בעייתי.
כל המנגנון הזה שנבנה פה הוא - - -
דברי דובר/ת #1210 | 9 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
יעקב, אנחנו מחפשים היגיון קוהרנטי. איזשהו היגיון שיש לו התחלה, אמצע וסוף ולא סותר אחד את השני. פה אין היגיון.
יעקב אשר:
אני לא אמרתי אם יש היגיון או אין היגיון.
יעקב אשר:
אני אמרתי רק בוקר טוב לרגש שלכם שהתעורר.
מירב כהן:
לא קשור לרגש. אנחנו רוצים כלי אפקטיבי, אנחנו לא רוצים כלי עם סתירות פנימיות וזה כלי עם סתירות פנימיות שלא יהיה אפשר לאכוף אותו, זה הכול.
אני שואל בבגדי המלך החדשים היה ילד אחד שאמר המלך עירום. תראו כמה אומרים פה המלך עירום וזה לא עוזר.
דברי דובר/ת #1220 | 20 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
כל אלה שהיו צריכים להגיד המלך עירום לא באו. שכחו אותי בבית, נטשו את הספינה.
היו"ר בועז ביסמוט:
והערות מעניינות ואתם מפריעים לה. אני רוצה לשמוע, אני רוצה להקשיב למירב ואני הייתי בטוח שגם אתם רוצים.
מטי צרפתי הרכבי:
גם העניין הוא שאין גרדיאנט פה. זה מ-95, עכשיו גם אם יורדים מ-95 זה יכול להיות גם 20%.
ב-12:00 הפסקה נכון?
דברי דובר/ת #1230 | 3 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני מתחילה את המעבר על הסעיפים. 26טז1 אומר שהסנקציות חלות על מי שלא משרת בשירות סדיר ומי שאין לו פטור. אז מכאן ניתן להסיק – לפחות אני הסקתי - ותתקנו אותי אם הבנתי לא נכון שמגיל 26 אין יותר סנקציות אישיות. האם הבנתי את זה נכון? או-קיי. לא, כי היו פה נתונים שאמרו - - -
מירב כהן:
ואז יש עליו סנקציות מעתה ועד עולם? כל הסנקציות שכתובות יהיו?
יעקב בליטשטיין:
מירי אני יכול להגיד את זה? אני חושב שאנחנו פה, יש קבוצה גדולה של בוגרי מוסד חרדי. בתוך זה יש שתי קבוצות, קבוצה אחת של תורתם אומנותם וזה מוגבל בגילאים 18 עד 26 ואם הוא עמד באותן מגבלות שמוגדרות פה בחוק – למד 40 או 45 שעות במשך כל אותן שנים – בגיל 26 הוא פטור.
הוא יצא החוצה, הוא פטור ולא חלות עליו הסנ...
למה הם לא מתגייסים היום אם הם לא לומדים?
דברי דובר/ת #1242 | 9 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב בליטשטיין:
רק שנייה, אם הם לא עמדו ביעדים מי שנפגע גם זה כל אלו שנמצאים בקבוצה של תורתם אומנותם.
יעקב בליטשטיין:
זה ההיגיון, עוד פעם לא אני כתבתי אבל זה ההיגיון של החוק. האחריות הקהילתית.
דרור גרנית:
המשמעות היא שלא יוצא חוטא נשכר ולא יוצא המקיים הדין גם לא יוצא נשכר. זאת אומרת אין קשר בין התנהגותו של הפרט לבין התוצאות או הנפקויות המשפטיות.
דרור גרנית:
הוא יכול להתנהג כדין וסופג סנקציות - - -
דרור גרנית:
ומאידך גיסא, יכול להיות שהוא לא נהג, אבל זה הקושי.
יעקב בליטשטיין:
זה גם הרעיון של החוק הקודם. אבל זה גם הרעיון של החוק הקודם.
דרור גרנית:
אבל זה הבעיה, זה הקושי. כל הקבוצה הזאת גם אם היא בנפרד - - -
רם בן ברק:
זו אחריות תיאורטית, באופן תיאורטי מה שאתה אומר שאם כל כל המחזור כולם יהיו תורתו אומנותו אף אחד לא יתגייס מהמחזור הזה, נכון או לא?
רם בן ברק:
אם כולם יתחזקו אז אף אחד לא מתגייס.
היו"ר בועז ביסמוט:
רם זה כמו שאתה תגיד עכשיו אתה יודע בעירוני ה', ו', תבחר, כולם שם יגמרו קורס טייס, כולם יהיו - -
למה הם לא מתגייסים היום?
דברי דובר/ת #1271 | 5 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אבל אדוני יושב-הראש אתה קובע כלל.
רם בן ברק:
מה זה לא יהיה? מה אתה יודע שזה לא יהיה?
שרון ניר:
אני רוצה אחרי זה להשיב לך גם אם אפשר.
רם בן ברק:
מה זה לא יהיה? אולי זה כן יהיה? אולי זה כן יהיה?
מאיר פרוש:
אלעזר שטרן כל הזמן אומר שכולם לא לומדים.
שרון ניר:
אתה עכשיו מעגן כלל שהספינה היא - - -
רם בן ברק:
זה כנראה לא יהיה כי זה גם לא הרעיון.
רם בן ברק:
זה בוודאי ובוודאי מעודד ללכת לישיבה ולא ללכת לצבא, נכון?
למה? למה? שתחכה. מירב מדברת.
דברי דובר/ת #1291 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היא לא מסכימה.
דברי דובר/ת #1294 | 3 מילים
◂ 202 הפסקות — לחצו להצגה
נעמה מושקוביץ:
תודה רבה. סבא שלי הרב אליעזר ולדמן אז היום האזכרה שלו, היה פה חבר כנסת לפני כמה עשורים.
רם בן ברק:
יש לו מזל שהוא היה לפני כמה עשורים ולא עכשיו. מזל גדול.
נעמה מושקוביץ:
הוא עמד בראש ישיבת הסדר ואני נכדתו. אני מנכ"לית פורום תורתם אומנותן של נשות האברכים בציונות הדתית. בעלי למד בקהילה 16 שנה והיום הוא רב קהילה ומלמד בישיבה ועשה מאות ימי מילואים.
כמוני אלפי משפחות לומדי תורה בהווה ובעבר בציונות הדתית. אנחנו אנשי תורה שרואים בשירות בצבא מצווה גדולה, חובה שהיא זכות ומרא...
מאיר פרוש:
חבל שהרב ולדמן לא נמצא היום. אמרו לך מקודם שחבל.
מירב כהן:
אז אני חוזרת לנקודה שבה הייתי. אבל מירי הלכה.
מירב כהן:
איילת, יש פה מצב שמי שחלות עליו הסנקציות זה רק מי ששיתף פעולה עם המערכת ומי שלא שיתף פעולה עם המערכת הנחיות החוק הנ"ל לא חלות עליו. ואז אומרים הוא עריק כמו כל עריק אחר, עריק חילוני. העניין הוא שלעריק החרדי יש הטבות ייעודיות, ייחודיות שיש לחרדים שאין לעריק החילוני ואז בכל הצד הזה את לא מתמודדת.
זאת א...
איילת לוי נחום:
לא אבל אני חייבת לומר שהרעיון היה לאבחן את הקבוצה הזאת. זאת אומרת להחיל את הוראות חוק שירות ביטחון, אלה השרירות והקיימות לגבי כל מי שמשתמט ללא הבחנה אם הוא שייך לחברה החרדית או שהוא כל אדם אחר. את פה טוענת משהו אחר אבל הרעיון הוא פה לייצר - - -
מירב כהן:
אבל את חושבת שיש מישור ישר לכל העריקים. שכשהם עריקים ומטילים סנקציות אז על כולם זה אותו הדבר.
מירב כהן:
אבל מלכתחילה יש פה אוכלוסיה עם הטבות יתר ואת ממשיכה לתת להם את הטבות היתר גם כשהם משתמטים וזה מרוקן את כל האפקטיביות של המסמך הזה מתוכן. את מבינה? כי הם לא בניגוד - - -
מירב כהן:
הם לא בנקודת הפתיחה כמו העריק החילוני או הדתי-לאומי. להם יש מנגנון כלכלי שלם שמשרת אותם שאינו קיים לאוכלוסיות אחרות.
איילת לוי נחום:
אני מבינה את העמדה. אני אומרת שאני רואה את זה משפטית אחרת מכיוון שלגבי העריקות וההשתמטות לא שינינו מהדין הקיים לגבי האוכלוסיה הקיימת.
מירב כהן:
וזו בדיוק הבעיה. אני חוזרת גם לטובת מירי. אני אומרת תראי הסנקציות שכתובות כאן הבנו שהן לא חלות על מי שלא שיתף פעולה עם המערכת ולא התייצב אלא חלות רק על מי שדווקא כן שיתף פעולה ואז נוצר מצב שאחרים אתם אומרים הם כמו כל עריק במדינת ישראל מכל קבוצת אוכלוסיה אחרת כמו דתי, כמו חילוני וכן הלאה.
אבל אני רק ...
שרון ניר:
זה מה שהיא אומרת, שיש הטבות - - -
מירב כהן:
בוודאי. אני יכולה להביא אין-ספור הטבות ייעודיות רק לציבור החרדי ואז במסגרת החוק - - -
רם בן ברק:
למה את הולכת כל כך רחוק מירב? מי שמתגייס לצבא לא מקבל הנחה במעונות.
שרון ניר:
הרגע דיברנו על ההבדל בין ביטוח לאומי לבין הסטודנט שהוא גם משרת במילואים.
מירב כהן:
שהוא מצב רע שמעודד השתמטות. אז בדיוק זה מה שאת עושה.
מירי פרנקל-שור:
אבל אני לא מצליחה להבין. אם פרק ג1. לא היה בא לעולם אז המצב הוא היום. חוק שירות ביטחון חל לכולם.
דרור גרנית:
לא, רגע, מירי אם המצב הוא אחיד, אם הנורמה המשפטית היא אחידה והיא חלה באופן אחיד על כולם אז יש סל סנקציות ידוע וקבוע שהוא הסעיפים הקבועים היום בחוק שירות ביטחון.
דרור גרנית:
והוא חל ללא קשר לכיפה הסרוגה, השחורה או היעדר הכיפה על ראשו של המלש"ב אם הוא לא עומד בחובתו. פה נוצר סט דינים שונה לקבוצה הזאת כמו שקובי היטיב לתאר, לקבוצה הזאת אנחנו מייחדים דין נפרד.
דרור גרנית:
אבל רגע, מה זה, כל הצעות החוק שאנחנו מדברים עליהם זה כוח תא"ל ג1.
דרור גרנית:
עזבי את הנוסח המוצע כי הנוסח הוא, אנחנו הצגנו את עמדתנו שהנוסח הכחול אנחנו חיווינו את דעתנו שהוא לא רלוונטי כבר מזמן ונדמה לי שזה היה כבר קונצנזוס שהתגבש כבר בדיונים הקודמים של השיח.
דרור גרנית:
אבל הנקודה היא שמתייצר פה פער בין התוצאות של אי-ההתגייסות לחרדי אל מול בני הציבורים האחרים. באיזה מובן? שבני הציבורים האחרים שאינם ממלאים את חובת השירות האישית חלה עליהם סל מסוים של סנקציות פליליות במהותן.
אנחנו נכריז עליהם משתמטים, אנחנו נכריז עליהם עריקים, אנחנו נרדוף אותם עם משטרה צבאית, אנחנו נע...
שרון ניר:
חובה אישית זה שורש העניין. לכן האמירה - - -
שרון ניר:
חובה אישית. הגעת או לא הגעת. אתה צריך להגיע.
דרור גרנית:
כאן אנחנו אומרים החובה האישית שלך מדלדלת.
דרור גרנית:
כי אין פה חובה אישית אלא יש איזו חובה קולקטיבית שאם אחרים עומדים בה אז אתה פטור דה-פקטו.
שרון ניר:
החוק הזה מעגן שלא תהיה חובה אישית.
דרור גרנית:
שתיים, הנפקויות הן לא במישור הפלילי. הנפקויות הן סל מסוים של נפקויות אחרות, לא פליליות, ובהגדרה אתה לא חשוף בכלל להליכים פליליים ואחרי זה - - -
איילת לוי נחום:
הצעת החוק מייצרת דין לגבי מי שמשתייך לחברה החרדית. לגבי, רגע, רגע - - -
שרון ניר:
דין של פטור. דין של פטור גורף. תגידו את זה בצורה ברורה.
איילת לוי נחום:
לגבי מי שמשתמט או עריק המצב הוא המצב הקיים לפי חוק שירות ביטחון לגבי כל - - -
איילת לוי נחום:
לגבי כולם. עכשיו מה אתה מציע? מה אתה מציע? להפוך את הסנקציות הפליליות שלגבי השתמטות ולהפוך אותן לכלכליות? זה הרי פחות חמור. אז מה ההצעה?
דרור גרנית:
לא, איילת אני אומר, אני קודם כל מציף את הקושי האינהרנטי שבמתווה החקיקה פה שהוא אינהרנטי לעצם הקונספט שאנחנו, רגע - - -
איילת לוי נחום:
זה סוגיה נפרדת שאמרנו שאנחנו נתייחס אליה. עכשיו חברת הכנסת מירב כהן - - -
איילת לוי נחום:
אני אומרת שחברת הכנסת מירב כהן העלתה שאלה ספציפית לגבי משתמטים ועריקים. אז אני מנסה להבין מה עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, מה עמדתכם? שצריך להפוך את הסנקציות האלה על משתמטים שהן סנקציות פליליות שאמר פה אביגדור שהן חלות לגבי כל האוכלוסיה גם ביחס לאוכלוסיה החרדית, להפוך אותן לסנקציות כלכליות? זו העמדה?
איילת לוי נחום:
המובחנות קיימת. אבל השאלה מה אתם מציעים לגבי המובחנות?
מירב כהן:
לא, זה חוק רע. זה חוק שמנוסח לא טוב.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו גם מנסים להתמודד עם האמירות של בית המשפט כפי שאנחנו ציינו בסקירה. בית המשפט אמר אין מספיק כוח כופה בהסדרים בתיקון 19 ו-21. אין כוח כופה וההסדר חסר שיניים. אז אנחנו על כל ההסדר שהוצע בתיקון 26 אנחנו פעם ראשונה שבאה הכנסת ומציעה מתווה שמדבר על שאלת ההטבות הכלכליות. עכשיו, אפשר לבוא ולומר שהסדר ה...
מירי פרנקל-שור:
אנחנו מודעים לכך שרון שיש קושי במתווה של יעדים ושלילת הטבות אישיות. אנחנו מודעים, אנחנו מודעים לקושי. אני אדבר על זה בהמשך. אבל אפשר להגיד או-קיי מתווה יעדים הרי זו חתירה תחת מתווה היעדים.
שרון ניר:
זו אמירה ברורה שזה לא מתכתב עם צורכי השעה.
שרון ניר:
ובגלל זה האמירה שלך הייתה מפתיעה מירי.
שרון ניר:
האמירה שלכם בחוות הדעת בפתיח פה תקשיבי זה הדבר שהכי תפס לי את העיניים אתמול באישון לילה. מנגנון היעדים אינו פסול אפריורי ויש לבחון אותו בראי הסדרים כוללים המוסדרים בחוק.
שרון ניר:
איך את יכולה להגיד דבר כזה כשחסרים 17,000 חיילים לצה"ל?
שרון ניר:
איך את יכולה? איך לא בוחנים - --
מירי פרנקל-שור:
קודם כל האמירה הזאת היא לא הייתה בחוות הדעת הזו אלא הייתה בחוות הדעת הקודמת ומה - - -
שרון ניר:
לא, היא פה. היא פה אל מול עיניי.
שרון ניר:
אל מול סנקציות ושלילת הטבות כספיות.
מירי פרנקל-שור:
היא פה שוב. אני אומרת ואני חוזרת לחוות הדעת הקודמת. אנחנו אומרים שמהניתוח שלנו של פסק הדין בתנועה לאיכות השלטון משנת 2017 לעמדתנו בית המשפט לא קבע, זו ההבנה שלנו. בית המשפט לא קבע שמתווה היעדים פסול אפריורית.
שרון ניר:
כן אבל בית המשפט עם כל הכבוד, לא היה 7 באוקטובר. עם כל הכבוד לבית המשפט.
שרון ניר:
לא, כי יש פה טיעונים שהם לא משפטיים. הם טיעונים ערכיים.
שרון ניר:
צריך פה צורך מבצעי. יש פה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אם אני מקשיב לך יהיה לי לא 17,000 חיילים יהיה לי 17,000 אסירים ו-5,000 חיילים ששומרים עליהם. מספיק.
שרון ניר:
זה, לחוקק חוק כזה זה לא ריאלי. לחוקק חוק כזה ולעגן השתמטות ומעמד מיוחד - - -
שרון ניר:
זה לחוקק את זה בזמן מלחמה זה פשוט לא ריאלי, זה פשוט לישון על האף.
מאיר פרוש:
כי ליברמן רצה לגייס את הערבים ולא נתתם לו.
שרון ניר:
לא קשור. אתם ישנים על האף בלי הסתכלות על ביטחון המדינה.
שרון ניר:
פשוט לישון על האף. להסתכל קדימה ולא להבין בכלל מה קורה פה.
שרון ניר:
זה השתבש. פשוט השתבשות ערכית, מוסרית וביטחונית.
מירי פרנקל-שור:
שרון, אני רוצה לומר לך שלאורך כל הדרך אנחנו מאוד מאוד נזהרות ואנחנו מציינות בכל ההצעות שאנחנו כותבים לחברי הכנסת שהטיעונים יהיו טיעונים משפטיים ולא בדל של עמדה ערכית. אני באמת מנסה להפריד בצורה מאוד מאוד מדויקת בין הפן המשפטי לפן הערכי. לכן בחוות הדעת הקודמת אנחנו אמרנו שלמיטב הבנתנו המשפטית בית המש...
יעקב אשר:
שמעולם בשום הצעת חוק לא היו כל כך דברים והסדרים של הטבות.
שרון ניר:
חבר הכנסת אשר, ישב פה שי טייב ואמר שזה לא נותן מענה. אז תספרו סיפורים אחד לשני וזה מצוין.
שרון ניר:
שי טייב אמר שזה לא נותן, גם לא ב-2027.
מטי צרפתי הרכבי:
בית המשפט התייחס לרף מינימלי או רף מקסימלי או הוא לא ירד לרזולוציה הזו? כי כרגע יש רף מינימלי שהממשלה צריכה לעמוד בו ולא רף - - -
מירי אבל אם את מתייחסת לבית המשפט העליון, אני מודה שאני לא מבין את המושג הזה אפריורי אבל יכול להיות. זאת אומרת אם בית המשפט - - -
דברי דובר/ת #1497 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אז אני אומר לך. בית המשפט לא אמר בפסק הדין להבנתנו שמתווה היעדים פסול.
או-קיי. אבל גם הוא לא אמר שמתווה היעדים מותר.
דברי דובר/ת #1499 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
נכון, שנייה אחת.
דברי דובר/ת #1502 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מה שאני אומר זה על פניו בכל הדיונים שמתפתחים כאן הרי ברור לנו שהמורכבויות שעוד לא נתתם עליהן תשובה ושאת או בועז או לא משנה מי מחזיקים אותנו במתח מדיון לדיון, אנחנו נתייחס אנחנו נתייחס אנחנו נתייחס לזה דווקא בגלל שמתפתח פה היגיון ומוצגים פה קשיים על ידי חברותיי, על ידינו, לא משנה מה, כל פעם על העניין הבסיסי הזה שהרי מההגדרה הבסיסית של מי הוא חרדי, מההגדרה הזאת דרך ההגדרה של מה זו ישיבה, דרך ההגדרה של היעדים וכל הקשיים הערכיים, משפטיים, לא משנה מה. 90% מהם זה בגלל עצם ההגדרה של יעדים ולא מכסות.
דברי דובר/ת #1505 | 96 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך, אז אני אגיד את המשפט הבא. בגלל שאם היית הולך למכסות ונותן לא משנה כרגע מה המספר - - -
דברי דובר/ת #1507 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא משנה מה המספר. אפילו תמונת מראה משלימה ליעדים שכאן. זאת אומרת תקחו עכשיו את כל המספרים שכרגע יש להם אישור להיות בישיבות ורק תגיד להם, ועד הישיבות נתתם לו אולי – אני מקווה שלא – סמכות סטטוטורית שייתן את השמות. זה הכול. הכול נפתר. אתה לא צריך לדעת מי זה חרדי, אתה לא צריך לדעת מאיזה גיל סנקציות בגלל שוועד הישיבות - - -
דברי דובר/ת #1509 | 65 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אבל אלעזר זה לא מה שנמצא על שולחן הוועדה ואנחנו מנסים - - -
אבל זה מה שאני אומר.
דברי דובר/ת #1511 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל מה שאני אומר בדיוק, זה עניין.
דברי דובר/ת #1513 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה בחרה מתווה אחר ואנחנו חושבים שאפשר ללכת, צריך לשנות אבל עדיין אני חושבת שאפשר ללכת במתווה של יעדים.
או-קיי. והשאלה האחרונה על זה. אם מצטטים את דבר בית המשפט העליון ומה הוא פסק ומה הוא לא פסק ואפריורית, למה לא הולכים לפסק האחרון שלו של סולברג?
דברי דובר/ת #1515 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שמה?
דברי דובר/ת #1517 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, על כל האמירות שיש לו מבחינת הסבירות שדבר כזה ישרוד את בג"ץ – לא משנה מי יישב בראש – כבוד השופט עמית או כבוד השופט סולברג בעניין הזה. ברור לך לפי מה שסולברג ומינץ כתבו, כשניים מתוך חמישה, שמה שאנחנו עושים בהיבט של השוויון, בהיבט של הצרכים, בהיבט של אפליה בין דם לדם – אני משתמש במונחים שהם השתמשו – אם אתה כבר נתלה באפריוריות הזאת שם תלך למה שהם אמרו לך על השולחן.
דברי דובר/ת #1519 | 75 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה?
דברי דובר/ת #1521 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
את לא בטוחה שאת מבינה?
דברי דובר/ת #1523 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נהיה במתח ואז כבוגרת תואר לא יודע כמה יש לך משפטים ואני אין לי, לצערי הרב כיוון שזה כנראה יגיע לשם, נראה איך אני הבנתי מבית המשפט העליון את מה שמשפטנית בכירה כמוך לא הבנת.
דברי דובר/ת #1525 | 35 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני לא חושבת שזה קשור למתווה היעדים. אני בטוחה בדבר אחד, שזה קשור למכלול ההסדר כולו.
נראה. אמרתי לך, עכשיו אנחנו במתח.
דברי דובר/ת #1528 | 6 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אז אני חוזרת רק לנקודה שביקשתי את ההתייחסות שלכן. הקבוצה שהגדרתן שהחוק לא מתייחס אליה – אלה שלא שיתפו פעולה עם המערכת – אתם אומרים דינם כדין כל משתמט אחר. אבל הלכה למעשה אפריורית יש לנו שתי מדינות שונות מבחינת הזכויות שכל קבוצה מקבלת.
הקבוצה החרדית זוכה להטבות יתר כלכליות מפליגות וזה שאותו משתמט אתם...
מירב כהן:
נגיד את אמרת מישהו לא הגיע - - -
מירי פרנקל-שור:
אם הוא בוגר מוסד חינוך חרדי, אם הוא נספר ליעדים אז הוא צריך גם להיספר לנושא ההטבות. זה מה שאת אומרת?
מירב כהן:
אני אומרת שאם את מתייחסת אליו כאל עריק את צריכה לשלול ממנו את כל הדברים שגם אין לחילוני. אם את משווה אותו לעריק החילוני אז תשווי אותו לעריק החילוני עד הסוף. כי לעריק החילוני אין את ההנחה במעונות ואין את הסבסוד בצהרונים ואין הנחה בחשמל ואין הנחה בארנונה ואין הנחה ב-1,001 דברים שיש לעריק החרדי. אז אם ...
מירי פרנקל-שור:
אם מה שאת אומרת אם הוא נספר ליעדים אז גם הוא ייספר - - -
מטי צרפתי הרכבי:
יתרה מכך, מאחר והמכנה הוא של תלמידי החינוך החרדי, תלמידי בית הספר – לא תלמידי ישיבה – אז יש כשל לוגי. אני לא הצלחתי להבין עד עכשיו מה ימנע באמת לא לעמוד ביעדים. בכלל, לא לעמוד ביעדים. לרשום את כל מי שיש לו כיפה שחורה על הראש כתלמיד ישיבה – לא משנה אם הוא בא, לא בא, נוכח, לא נוכח – לרשום את כולם, מרא...
חילי טרופר:
לא, אין מי שימנע אבל אז הם לא עומדים ביעדים ויש סנקציות.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל אני אומרת שאין הבדל בין 95% לבין עשרה אחוזים ואני אם אני הייתי עכשיו מנהיגה בציבור החרדי שלא רוצה שיתגייסו הייתי אומרת חבר'ה תרשמו את כולם לישיבה. תרשמו את כולם. אנחנו נישא את זה עד גיל - - -
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אני טוענת שהן לא אפקטיביות. אני אומרת תרשמו את כולם כתלמיד ישיבה.
הם רשומים, אחרת אין להם דח"ש.
דברי דובר/ת #1542 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה עבודה בעיניים.
דברי דובר/ת #1544 | 3 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
וזהו, ואז אנחנו נספוג את כל המנגנון הזה. סבבה. אז אף אחד לא יתגייס. מה העניין? איך אנחנו מבטיחים, זה צריך הרי להיות תמריץ. אני לא הצלחתי להבין למה. אם אני מנהיג בחברה החרדית, כולם נרשמים כתלמידים.
מטי צרפתי הרכבי:
כולם. לומדים, כולם נרשמים. אנחנו נושאים על כתפינו כי גם היום זה קיים. נושאים על כתפינו את כל זה. זה הכול בסדר. בגיל 26 זה פג. אין בעיה. תחזיקו מעמד קצת, תנשמו.
מטי צרפתי הרכבי:
אני אומרת את זה בכוונה בהקצנה. אני אומרת את זה בכוונה בהקצנה אבל זה יכול להיות - - -
רם בן ברק:
זה לא בהקצנה. את אומרת את זה בעדינות.
מטי צרפתי הרכבי:
ושוב אני אומרת, זה מאוד חשוב תורתו אומנותו. דרך אגב, תורתו אומנותו מאוד חשוב עד גיל 26 שזה גיל הפטור. כנראה פחות חשוב כי לא אותה אמבטיה, לא אותו היקף מחזור ממשיך אחר כך. יש לי באמת אני יש לי כשל לוגי. אני חייבת להבין את הלוגיקה ואני לא מצליחה.
מירב כהן:
או-קיי. אני עוברת לסנקציות שמתחילות באופן מיידי. קודם כל רישיון הנהיגה. אז פה יש שאלה מי שכבר יש לו רישיון נהיגה, כי כתוב רק לא לתת רישיון נהיגה. אז מה קורה אם בן אדם שכבר הוציא לפני כן רישיון? זה לא מתייחס לזה הנוסח?
מירב כהן:
וגם למה גיל 23 ולא גיל 26? למה הוחלט? מה היה הרציונל מאחורי הבחירה של גיל 23?
מירב כהן:
למה 23 ולא כמו יתר הסנקציות 26?
ינון אזולאי:
מכיוון שבגיל 23 זה כבר בדרך כלל אחרי נישואים ואפילו על פי רוב יש כבר ילד – ודרור אתה תגיד לי אולי האם זה נכון – ואתה שולל גם את הזכות של האישה והילדים ברגע שיש לו עכשיו סנקציות נוספות. אתה מטיל עליו איסור גם של חו"ל וגם של רישיון אז כל עוד הוא לבד אז הוא כמעט ואין עליו סנקציות אז לכן הסנקציות האלה ...
ינון אזולאי:
אגב, סתם ככה אני הייתי שואל אותך אם זו לא הגבלת חופש התנועה.
לא, אז לא הבנתי למה דירות זה עד גיל 26 ולא עד גיל 23?
דברי דובר/ת #1569 | 14 מילים
פרוטוקול 529
— 2026-01-04
(100 דברי דובר/ת)
סליחה אבל זו לא אותה תשובה. קודם נתנו למירב איזו תשובה, יעקב אשר, או לא יודע מי, שאנחנו לא מבינים בחרדים בעניין של חתונה והאישה, ולכן צריכים לנסוע יחד, להסיע לביקורי משפחה. פה זה חו"ל. למה רישיון נהיגה כרוך ביציאה מהארץ, ולא גיל 26? מה האירוע הזה?
דברי דובר/ת #3 | 47 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
התשובה של ינון אזולאי קודם הייתה שהם הכניסו 23 כיוון שבגיל הזה מתחתנים ויש משפחה - - -
בדיוק. ולכן אני שואל את זה. אז זה אולי נכון לרישיון. מה זה נכון לחו"ל? אי אפשר לנסוע לחופשה בשוויץ?
דברי דובר/ת #5 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, ממש אי אפשר להמשיך. אולי מישהו רוצה להתייחס לזה. בועז, כדי שתהיה לזה כותרת של דיון אמיתי, אולי מישהו רוצה להתייחס לזה?
דברי דובר/ת #7 | 23 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
זה לא דיון, אמרת.
דברי דובר/ת #11 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא דיון. פרוש, שיהיה לך ברור שזה לא דיון.
דברי דובר/ת #13 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה אפילו לא לימוד סוגיה.
דברי דובר/ת #15 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
האמת שכן. ממך אנחנו למדים מה הייתה המוטיבציה מאחורי כתיבת השורות אז חשוב - - -
ינון אזולאי:
אוקיי. לפחות לומדים ממני משהו, לא?
- - - משורר.
מירב כהן:
בדיוק, מבינים למה התכוון המשורר. אז רצינו לשאול, הרי גם בשלילת זכאות לצאת מישראל הסנקציה היא עד גיל 23 ולא עד גיל 26. קודם אמרת שברכב זה היה כי בגיל 23 יש משפחה. אז מדוע בסנקציה של טיסות לחו"ל זה גם עד 23 ולא 26?
ינון אזולאי:
אז אני אחזור על שני הדברים יחד. קודם כל צריך לזכור, דרור, חשוב שתקשיב גם אתה לזה, יש פה - - -
אבל סליחה רגע, אם יש שאלות ליושב-הראש, למה מי שעונה - - -
דברי דובר/ת #23 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני שואל את יושב-הראש, לא אותו. אני שואל אותך.
דברי דובר/ת #26 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בבקשה.
דברי דובר/ת #28 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
ליושב-הראש יש את הפריבילגיה לשאול את השאלות, לשמוע תשובות ולהעיר - - -
אבל פעם אחת שהיושב-ראש יענה, ולא כל הזמן חבר הכנסת אזולאי.
דברי דובר/ת #30 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
- - - הוא עשה את זה קודם לכן. בבקשה ינון, תמשיך. בינתיים הרווחת עוד דקה וחצי.
אני לא צריך להרוויח זמן. אני רוצה לקצר את היום הזה. עכשיו דיברתי עם הייעוץ המשפטי למה זה לא נגמר קודם.
דברי דובר/ת #32 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תיאטרון אבסורד. כל שאלה ששואלים את יושב-הראש – ינון עונה.
דברי דובר/ת #34 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע שאני אומר מה שאני רוצה.
דברי דובר/ת #36 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע. זו הבעיה – שזה עובר מעליך.
דברי דובר/ת #38 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
דרור, חשוב שגם תשמע את זה. לגבי כל הסנקציות, רק להזכיר שיש פה אי מידתיות – אי מידתיות לגבי אותם כל אלה שיש לנו כ-20% מכלל האזרחים שלא משרתים ואין להם סנקציות ואין להם שום דבר.
אבל 80% מהם מתגייסים אם אתם הולכים לפי - - -
דברי דובר/ת #41 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, תסביר. הם לא קהילה. אין להם הגדרה של חילוני בחוק, אין להם קהילה של ממלכתי בחוק. ראית את ההשוואה?
דברי דובר/ת #43 | 20 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אין בעיה, רם. אין בעיה. אני גם - - - הכל בסדר.
זה הזמן לנשים הדרוזיות, פרוש. זה הזמן.
- - -
דברי דובר/ת #46 | 10 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אם רוצים, לא רוצים – זה בסדר. אבל צריך גם לשים נקודה שיש פה כ-20% שלא מתגייסים. אתה יכול להגיד שלא קוראים להם ויכול להגיד הכל.
רם בן ברק:
לא על הכל. על פי החוק הם לא צריכים להתגייס - - -
ינון אזולאי:
אבל בסופו של דבר הם נהנים מהטבות מסוימות ואין להם שום - - -
ינון אזולאי:
אין עליהם סנקציות כלל וכלל. אז קודם כל, אי המידתיות קיימת, כשאנחנו מדברים על אי מידתיות, לצורך העניין כשאני מדבר על גיל 23, שזה גם רישיון וגם נסיעה לחו"ל. לגבי חו"ל – הזכרתי מקודם את זה במילה, אבל בואו נזכור מה קרה בבג"צ בקורונה.
אז הבג"צ הכריע שאי אפשר, זה חופש התנועה, ולכן גם לא סוגרים את השמיים ע...
מירב כהן:
רע מאוד. לכן אני חושבת שזה לא יקרה.
אתה לא יכול לאחוז במקל בשני הצדדים.
דברי דובר/ת #55 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך הוא נוהג כחוק כשחבר שלו מתגייס?
דברי דובר/ת #57 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כי יש חוק שאומר שהוא יכול להגיש דחיית שירות.
אם החבר שלו מתגייס. זה מה שיש פה.
דברי דובר/ת #59 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
מה שאני רוצה לעשות פה, זה לצמצם את אי המידתיות. לכן גם כשזה מגיע, אגב, כל הסנקציות לגיל 26 – זו גם הדעה הרווחת לדורי דורות, גם אחורה וגם עכשיו, ש-26 זה הגבול. ולכן גם בגיל 23, כשאני אומר גם לעניין הטיסה וגם על עניין של רישיון, כאשר אדם חרדי מגיע לגיל 23 או 22, לא משנה, בגיל 23 הוא כבר נשוי, זה לכל ה...
ינון אזולאי:
אז אני טוען שזה גם פחות מגיל 23, אבל בסדר. נגיד שהם חיים בעולם החרדי יותר טוב ממני, אוקיי. שם אני בעצם אומר שאי המידתיות משליכה לא רק על הפרט, אלא גם על הכלל. בדרך כלל בציבור החרדי גם אדם שטס לחו"ל בדרך כלל לא טס לבד. הם טסים אם ההורים גרים בחו"ל, הם טסים עם המשפחה – אלה חיי המשפחה של הציבור החרדי.
...
מאיפה יש שלו כסף אם הוא כל הזמן בישיבה?
דברי דובר/ת #65 | 9 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
מה שאומר ינון זה מלכתחילה אנשים שהלכו לפי הפטור שניתן להם ממסגרת החוק הזה - - -
מירב כהן:
אז נותנים להם דחיה שבסוף הם לא מתגייסים. אז בעצם הסנקציות לא צריכות להיות חזקות, כיוון שהם עשו את מה שהחוק הורה להם. בעצם אנחנו מבינים שאין פה סנקציות על אף אחד.
מירב כהן:
לא, אחד מהשיקולים שלך למה להקל זה שהם בעצם עשו את מה שהחוק דרש מהם.
ינון אזולאי:
אם תשאלי, אני אענה לך. אבל אם את לא שואלת אלא קובעת עובדה - - -
מירב כהן:
בסוף יש פה קבוצה אחת שמקבלת דחיית שירות עד כדי פטור מלא שהסנקציות עליהן מאוד חלשות, כי ממילא הם אמורים להיות בישיבה, ואלה שלא לומדים, אז הם לא במסגרת החוק הזה. אז בשורה התחתונה אף אחד לא מקבל סנקציות, או מקרים מאוד מאוד ספורים שאני לא מצליחה לעלות על הדעת. זה מה שעולה מהקומבינציה של הסעיפים השונים.
מירב כהן:
כי יש את אלה שמקבלים דחיית שירות ואת רוצה להטיל עליהם סנקציות, למרות שהם עשו את מה שכתוב בחוק, אבל הם חלק מקבוצה, אז לא יודעת אם בכלל יצליחו להטיל עליהם סנקציות, וגם הסנקציות טיל עליהם סנקציות, וגם הסנקציות שמנסים להטיל עליהם זה דברים שממילא הם מחויבים לא לעשות, כמו לעבוד או ללמוד או לטוס.
שרון ניר:
אבל זה יטיל עליהם סנקציות - - -
מירב כהן:
וזהו. ואלה שגם את המעט הזה לא עושים, ואפילו לא ביקשו דחיית שירות, בכלל לא בחוק הזה ולא יקבלו כלום. אז איפה העונש? למי?
מירי פרנקל-שור:
הקבוצה שמקבלת דחיית שירות במקרה של אי עמידה ביעדים זו קבוצה מאוד מאוד מוגדרת שיחולו עליה הסנקציות שישללו ההטבות.
מירב כהן:
כן, אבל לא בטוח שיחול עליה, כי הם בעצמם היו בסדר, ואת מאשימה אותם בגלל משהו שהקבוצה עשתה. אני בספק אם בכלל תצליחי. וגם אם תצליחי, הסנקציות הן מאוד חלשות, כמו שאנחנו רואים כאן.
לי יש שאלה.
מירי פרנקל-שור:
אני חושבת שצריך להפריד בין הסנקציות שמוחלות כאשר החוק נכנס לתוקף לבין הסנקציות שמוחלות כאשר אין עמידה ביעדים. אבל זה תלוי כמובן מה יהיה גיל הפטור של הסנקציות.
מירב כהן:
למה צריך להפריד? אם הם עברו על החוק אז למה צריך להפריד? אם את אומרת שהם לא עומדים במה שהם צריכים לעמוד בו, אז למה לעשות את זה פרוס על פי כל כך הרבה שנים?
מירי פרנקל-שור:
אני לא אמרתי שלא עומדים במה שצריכים לעמוד בו. לא הבנתי.
תגידי לי אם אני מבין נכון – דורית אומרת בוא ניסע לטייל - - -
דורית זו אשתו.
דברי דובר/ת #90 | 18 מילים
— המשך —
אז אני אומר לה יאללה, בואי נזמין כרטיסים. היא אומרת לי חכה, בוא נראה אם בן, לא משנה השמות, יש להם צו גיוס במקרה. ואנחנו אומרים רגע, אפשר לטייל או שאי אפשר לטייל? זה החיים. באמת, את יודעת, אני לא עושה הצגות עכשיו. זה ממש ככה.
ואז אני אומר יש בחור שלומד בישיבה. לפי החוק הזה תמיד ישיבה לפי כל ההגדרות לומד 45 שעות בשבוע, ועכשיו זה לא ימי חופשה. נניח הוא בין הזמנים של סוכות, הוא רוצה להזמין כרטיסים לפסח, לא משנה לאן, לקיץ. הוא אומר בוא נראה אם ההוא בשכונה התגייס או לא. נכון? זה האירוע. אצלנו מסתכלים על הילדים שלנו, התגייסו או לא לפי חופש, ואצלם אומרים בואו נראה אם ההוא בשכונה התגייס ולפי זה נחליט אם אנחנו יכולים לצאת לחופש. נכון? זה ככה?
- - -
דברי דובר/ת #91 | 130 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה זה לא ככה? זה ככה.
דברי דובר/ת #93 | 6 מילים
◂ 80 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
מירי, אני אשאל את זה אחרת. נאמר שעכשיו מחזור אמור להתגייס, בגיל 18, ואתם הייתם מה זה טובים והצלחתם לגייס 4,800 או 6,000, כמה שאמרתם, את היעד, מכל המחזור. זאת אומרת, שלגבי המחזור הזה עמדתם ביעד גייסתם את ה-8,000 שלכם, או את ה-6,000, עמדתם ביעד, וזאת אומרת שהמחזור הזה לא צריך - לא ללמוד ולא להתגייס –...
ינון אזולאי:
לא הבנתי - - - אז לא לומדים? בטח שבודקים. הבדיקות חייבות להיות.
רם בן ברק:
לא, אתה לא בודק. עמדת ביעד, אתה לא בודק – אין סנקציות.
- - -
ינון אזולאי:
הבדיקות חייבות להיות, בוודאי. הוא מחויב על פי חוק מינימום - - -
ינון אזולאי:
אתה לא חשוד אצלי כפיליבסטר, אבל זה מה שאתה עושה.
רם בן ברק:
מה אין מה לענות? מה אתה לא מבין בזה? אם עמדת ביעד - - - אתה לא מבין החוק.
ינון אזולאי:
אתה לא מבין. יש מינימום של ביקורות. גם אם אתה עומד ביעד יש מינימום של ביקורות שהוא מגיע, ואם הוא לא היה ואותם אלה לא היו אז נשלל מהם גם העניין של הדח"ש. אז מי לא מבין?
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה אחת בבקשה, רם. אני רוצה לשמוע את מירי עכשיו. פשוט מאחר ואני לא מבין את החוק, שהיא תסביר לי. בואי.
מירי פרנקל-שור:
מזכירה, בעמוד 8 יש טבלה. יש עמודה מצד ימין, הכותרת שלה "שלילת הטבה עם כניסת החוק לתוקף" – זאת אומרת ללא שום קשר לעמידה ביעדים או אי עמידה ביעדים, יש סנקציות שנכנסות לתוקף – רישיון נהיגה - - -
רם בן ברק:
אין סנקציות, דרך אגב. יש הטבה שנשללת. "סנקציה".
שרון ניר:
זה בונוס כי אין את זה. למה, לציבור חילוני יש את זה? יש להם את ההטבה הזו?
ינון אזולאי:
אני לא טועה. זה המונח האמיתי. לקחת מבן אדם משהו, אז ודאי שיש פה סנקציה.
שרון ניר:
נקודת זיכוי במס יש לחייל בסדיר או לאיש מילואים.
רם בן ברק:
רגע, תגידי אם זה נכון, שזו לא סנקציה אלא הטבה שנלקחת.
מירי פרנקל-שור:
לכן ללא שום קשר לעמידה ביעדים יש כבר שלילת הטבות, שנשללת ממי שלומד בישיבה. זה אנחנו רואים. אחר כך, כאשר אין עמידה ביעדים, מתווספות לכך שלילת הטבות נוספות. יש שאלה האם שלילת ההטבות שאנחנו רואים כאן בעמודה, האם עליהן אפשר לדבר. אבל אי אפשר לומר - - -
רם בן ברק:
לא הבנתי. יש את הסנקציות שכל מי שלא מתגייס לא מקבל אותן, נכון? מה שאמרת עכשיו.
מירי פרנקל-שור:
כל מי שנמצא בדח"ש, שקיבל דחיית שירות בגלל שהוא לומד 45 שעות בשבוע בישיבה והוא עונה על שאר התנאים, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף – נכנסות לתוקף שלילת הטבות מסוימות.
שרון ניר:
נראה לי מידתי, פטור מסכנת חיים ולא לקבל רישיון נהיגה.
שרון ניר:
את יודעת, נראה לי מידתי לא ללכת לשדה הקרב ובמקום זה לא יישלל לך רישיון נהיגה. זה אפילו נראה לי משהו שהוא סביר.
שרון ניר:
זו פריבילגיה. זו לא שלילה, זו פריבילגיה. הכל פה פריבילגיה.
שרון ניר:
אז הקרבתי את רישיון הנהיגה אבל אני לא בסכנת חיים.
רם בן ברק:
היא לא הסבירה את זה טוב. או שהיא לא הסבירה את זה טוב, או שאין הסבר.
- - -
רם בן ברק:
יש עכשיו מחזור של גיל 18, אתם גייסתם כבר את כל היעד שלכם.
רם בן ברק:
אוקי, אז אתם לא מגייסים עוד. אם מישהו מחליט שם לא ללכת ללמוד אז אתם אומרים הוא מקבל את הסנקציות האלה, נכון? את אי ההטבה הזאת.
לא.
מאיר פרוש:
אני מציע, לאלה ששואלים את השאלות תני להם סדרת הרצאות בלילה. לא בזמן של הישיבה. בשביל מה?
מירב כהן:
למה אתה מגחך? אלה סעיפים חשובים וצריך לקבל תשובות. לצחוק יש משמעות היסטורית.
מאיר פרוש:
לא מגחך - - - ודאי היסטורית. עכשיו - - -
רם בן ברק:
שום היסטוריה אין פה. "חוק הבלוף ההיסטורי".
רם בן ברק:
דעתי שלי זה לא חוק היסטורי, זה חוק הבלוף ההיסטורי. דעתי שלי הבלעדית.
שרון ניר:
בועז השאירו אותך לבד תסתכל, אין אף אחד מהליכוד כאן. השאירו אותך לבד. תשאל את עצמך שאלות איך אתה יושב פה לבד ואף אחד מהליכוד, כולם מתביישים, בשקט - - -
שרון ניר:
כולם השאירו אותך לבד. תשאל את עצמך למה אתה מסכים לזה בכלל.
- - -
רם בן ברק:
ה"צחוק" הזה יוצא מתוך הנחה שבכל רגע נתון יש הרבה מאוד חרדים שתורתם אינם אומנותם ולכן אפשר לגייס אותם. עד כאן אמרתי נכון?
לא.
למה לא, מירי? מאיפה יעמדו במכסות אם זה הרי, מאלה שלומדים - - -
דברי דובר/ת #174 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רציתי שפעם אחת לפחות, שאתה תענה.
דברי דובר/ת #176 | 7 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
הוא מדבר על מי שמקבל דחיית שירות לפי פרמטרים מסוימים שקבועים בחוק.
רם בן ברק:
טוען כרגע על פי החוק הזה שכל מי שתורתו אומנותו ועומד בסטנדרט – לא מתגייס.
שרון ניר:
וזה גם לא תחום בהיקפים. כל דקה יכולה לקום עוד ישיבה ועוד ישיבה, והכל בסדר.
מירי, הוא טעה.
דברי דובר/ת #185 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
שנייה, זה אומר שכל מי שמגיע לבקו"ם ואומר 'תורתי אומנותי' הוא מקבל דחיית שירות ואנחנו בודקים במהלך הזמן שהוא באמת עושה 45 שעות.
מירי, הוא טעה. איך אתם לא אומרים את זה?
דברי דובר/ת #189 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רם בן ברק:
מאותו רגע הוא מביא את האישורים ולאחר מכן כל פעם - - -
- - -
שנייה, מירי, הוא טעה. רמי טעה.
דברי דובר/ת #191 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך למה הוא טעה. בגלל שבחוק הזה, כשאנחנו מדברים על מכסות, אם מישהו לא תלמיד ישיבה הוא לא קיבל דח"ש. והמכסות יבואו מהדח"ש. ולכן החוק הזה מניח שיש אלפים שהם עם דח"ש והם לא תלמידים בישיבות.
דברי דובר/ת #193 | 38 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה, אתה הבנת - - -
דברי דובר/ת #195 | 6 מילים
◂ 51 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אני רוצה להשלים את התאוריה שלי. קודם כל, אנחנו מסכימים על זה שכל מי שתורתו אומנותו יקבל דחיית שירות והוא פטור מהסנקציות, פטור מהכל - - -
רם בן ברק:
אם הישיבה עומדת ביעדים, הוא לא פטור מהסנקציות.
שרון ניר:
ומי אין לו דח"ש? לכולם יש דח"ש. הכלל שלכולם יש דח"ש, זה הכלל.
שרון ניר:
לא. אני מדברת על החוק. אתם עשיתם, מילאתם פיס וזכיתם.
ינון אזולאי:
רם, תקשיב, בחוק עצמו לא כל מי שעומד ביעדים. אם עומדים ביעדים יש סנקציות כאלה גם, ואם לא עומדים ביעדים יש סנקציות של גם מי שלא עומד ביעדים וגם מי שיושב ולומד.
- - -
מירב כהן:
הטענה שלי זה שגם בסעיף הזה עושים - - -
- - -
רם בן ברק:
לי ולפרוש יש יחסים טובים כבר הרבה מאוד שנים.
מירב כהן:
מה שאני טוענת כאן זה שגם בסעיף הזה, כמו בסעיפים אחרים בחוק, יש שלייקעס על שלייקעס שמבטיח שאף אחד לא יתגייס. למה? קודם כל הסנקציות ניתנות בגלל הפרה של קבוצה, והן ניתנות על פרט שכביכול עשה את מה שהמערכת הורתה לו. זה הקושי הראשון.
אחר כך הסנקציות הן חלשות, וניתנות בתקופה הראשונה על אנשים שממילא אמורים ...
מירי פרנקל-שור:
לכן בסקירה שלנו אנחנו התייחסנו לשאלה, שאני חושבת שהוועדה צריכה לדון בה – האם נכון לסיים את כל הסנקציות בגיל 26, או שצריך לקשור את סיום ההטבה באפקטיביות הסנקציה.
מירב כהן:
זה לא בנוסח הקיים, אז בוודאי שצריך.
מירב כהן:
אז אנחנו חושבים שזה ממש לא מותאם, הלו"ז לא מותאם לאפקטיביות של הסנקציה. לגבי ועדת החריגים, יש בה שני קצינים בדימוס וחבר מוועד הישיבות. קודם כל, אני לא מבינה מה הקשר ומה המומחיות של חבר מוועד הישיבות לוועדה כזו, שעוסקת באם הוא הפר את החוק או לא, או האם הוא צריך או לא צריך.
מירב כהן:
הוא לא הפר את החוק, נכון. זו כל האנומליה.
מירי פרנקל-שור:
יש פה פסיקה האם יש לו סיבה שבגינה או בעטיה הוא יכול - - -
מירב כהן:
אז שיבוא הבן אדם ויטען. למה איש מטעמו צריך לשבת בוועדת החריגים? למה איש מוועד הישיבות צריך לשבת בוועדת החריגים?
מירי פרנקל-שור:
אז אנחנו חושבים שהוא צריך להיות גורם מייעץ ולא חבר ועדה.
ינון אזולאי:
לא, אני אגיד לך למה - - -
- - -
למה נותנים מעמד סטטוטורי לגורם פרטי?
שרון ניר:
למה? היא ענתה תשובה מקצועית. מה הבעיה? שהיא אומרת שהוא צריך להיות רק בתור מייעץ.
יעקב אשר:
לא אמרתי שיש בעיה. אני לא צועק עליה כמו שאתם צועקים.
מירב כהן:
למה? היא נתנה תשובה. מירי נתנה לי תשובה.
יעקב אשר:
אני לא אמרתי שהיא לא תשובה. אני חושב שהיא לא התשובה - - -
יעקב אשר:
ברגע שדנים על דברים שהם קשורים לתוך הנושא של - - - הרי בסוף זה תחת ישיבה, נכון? כמה אנשים - - - נמצאים באיזושהי מערכת חברתית, מערכת אישית. יש אנשים שיש להם מומחיות ושמכירים את הדבר הזה, ולכן הם צריכים להיות בתוך כזאת ועדה לא רק כגורם מייעץ, אחרת תפקיד כל הוועדה זה כגורם מייעץ.
- - -
מירי, מה זה ועד הישיבות?
- - -
דברי דובר/ת #247 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
נכון. הקריטריונים זה פרט. זה לא - - - צרכי הצבא.
אני פעם אמרתי לחבר הכנסת פרוש בשנים שאני הייתי זה המשפחה של פרוש. הוא יודע את זה. עכשיו הוא כנראה עבר קצת יותר רחוק, אבל עדיין. מה הסמכות הסטטוטורית פה? איך הם נבחרים? מי בוחר אותם? איזו אחריות יש להם?
דברי דובר/ת #249 | 40 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל הוא עירב. אתם עירבתם - - -
דברי דובר/ת #251 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה זה ועד הישיבות? איפה כתוב מה זה?
יש גוף שיש לו אליו התייחסות.
- - -
דברי דובר/ת #253 | 17 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לוועד מסוים של - - - שנייה, דרור. לוועד הישיבות הציוניות הגבוהות, ואותו דבר גם בישיבות ההסדר. יש פה.
איך בוחרים שם? איך נבחרים שם?
דברי דובר/ת #257 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, לא בהכל. לכי תשאלי אותם איך בוחרים.
דברי דובר/ת #259 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דרך אגב אמרתי לך, שיעקב נאמן זכרונו לברכה אמר לי בהיותו שר המשפטים גם שיש בעיה עם זה.
דברי דובר/ת #261 | 18 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לאותו ועד הישיבות - - - רבנים מכל החוגים – ליטאים, חסידים, ספרדים. מה הבעיה? מאיפה נביא אותם מהמכולת? מי יהיה הנציג החרדי?
- - -
מאיר פרוש:
הוא אמר לי אז. מאיפה נביא את הנציג הזה, נציג הישיבות?
כשהיו לי דיונים קשים עם ישיבות ההסדר, כמו שיש לי נגיד השבוע, הוא אמר לי, הם צריכים גם לדעת שהוא מייצג אותם, הוא אומר לי שאם הם ימתחו את החבל יותר מדי, ישאלו את השאלה מה המעמד הסטטוטורי שלהם.
- - -
דברי דובר/ת #265 | 42 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני רוצה אמירה עקרונית על הסעיף הזה. תראו, אנחנו רוצים לייצר - - -
כ מירב כהן:
כי הם מייצגים את הצבא, צבא ההגנה לישראל. מנהלי תיכון לא יושבים בוועדות פטור - - -
רק על הצבא דנים.
דברי דובר/ת #270 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
מנהלי תיכון לא יושבים בוועדות שבהם פוטרים תלמידי תיכון מצבא. מה לעשות? המנהל של ליד"ה לא יושב בוועד שפוטר את החיילים מהצבא. זהו. יש צבא ויש מדינה אחת ויש לה מוסדות וצריך להכיר בהן. אין שתי מדינות, יש מדינה אחת ויש לה צבא אחד, והכללים חלים שם.
רם בן ברק:
הם לא טמאים בכלל. הם רק צריכים להתגייס.
מירב כהן:
אף אחד לא טען שהם טמאים, להפך. הם רק צריכים להתגייס.
מה זה טמא?
דברי דובר/ת #276 | 3 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
השיטה הזאת, שהיא בכל עולמות החיים שלנו, זה גם בחינוך, גם בצבא, גם במערכות אחרות שיש איזו הנהגה פוליטית שמבודדת בין הצעיר החרדי למדינה שלו וגורמת לו לא להכיר במוסדות המדינה שלו זה דבר מסוכן ולא צריך לעגן את זה גם בחקיקה הזו. ולכן לדעתי לא נכון שיהיה שם נציג מוועד הרבנים. אני גם לא הייתי שמה אותם כגוף...
מירב כהן:
רשאית – בסדר. אבל היום זה חבר ועדה - - -
- - -
מירב כהן:
היום לא רק שכתוב שהוא חבר בוועדה, גם לא כתוב מה סדרי הדיון בוועדה הזו, זאת אומרת האם צריך קונצנזוס, האם הוא שחקן וטו, האם זה רוב רגיל, האם צריך קוורום כדי לקבל החלטות.
מירי פרנקל-שור:
זה בדרך כלל דברים שמוסדרים בתקנות. אנחנו כן חושבים שצריך בכל מקרה לעבות את הסעיף, לתחום שמדובר בוועדה פרטנית ולא בוועדה שמקבלת איזשהן החלטות של מדיניות וכל מיני דברים כמו - - -
מירב כהן:
אבל אני פשוט אומרת שכשנותנים לחתול לשמור על השמנת, כדאי להציב גבולות. ופה – אין גבולות, בסעיף הזה.
מירב כהן:
אני רוצה להתחבר למה שאמרת, שבאמת צריך לעגן בחקיקה ולא שהשר יקבע בתקנות את העניין של החריגים. את התעכבת על זה שזה צריך להיות ברור שזה עניינים של הפרט, בחוות הדעת שלך.
אני רוצה להוסיף שהפטור צריך להינתן מטעמים אישיים ולא עוד הפעם שיכניסו לנו – 'טוב, חשוב לטוס לעומאן, אז כולם עכשיו יכולים לטוס לעומאן'....
מירב כהן:
כן. אז צריך לגדר טוב טוב את שיקול הדעת של ועדת החריגים, אחרת אין לזה סוף. אחר כך יש לנו את הסעיפים של שלילת סיוע ומידע מטעם המדינה להשכלה גבוהה וביטול הטבות שנגזרות מייצוג הולם. לגבי שני הסעיפים האלה –
אני לא חושבת שהסנקציות האלה יעודדו גיוס. אני חושבת שזה יעודד הרשמה פיקטיבית לישיבות, אני חושבת שזה...
למה שהם לא יתגייסו?
דברי דובר/ת #291 | 4 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
למה להמתין? למה לא להטיל את הסנקציות האלה מההתחלה, אם באמת - - - עמידה ביעדים?
ינון אזולאי:
אני אגיד לך למה לא. מה שאת אומרת שנעשה סל שכל הסנקציות נמצאות בפנים, הכל, ואז גם תגידו גם ככה זה לא סנקציה, בגלל שאם כבר אסור לו לעבוד ואסור לו לקחת את הילד שלו למעון אז זו גם לא סנקציה, וזה מה שיקרה.
איך יכול להיות - - -
משה טור פז:
לא, היא אומרת - - - סנקציות יותר חמורות, אבל אם יש סנקציות כאלה אז לפחות שיהיו מההתחלה.
- - -
ינון אזולאי:
אני אלך לפי שיטתכם. בואו נגיד שבשנה הראשונה לא עמדו ביעדים. איזו מוטיבציה יש שבשנה השנייה יעמדו ביעדים? הרי הם כבר קיבלו את הכל בשנה הראשונה.
מירב כהן:
שעוד אנשים יקבלו את הסנקציות החזקות האלה.
מירב כהן:
קבוצת האנשים שמקבלת סנקציות תלך ותורחב.
שהם ימשיכו לקבל את זה.
דברי דובר/ת #299 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, שהם ימשיכו לקבל את זה כל שנה.
דברי דובר/ת #301 | 8 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
חבל תליה זה בן גביר. זה לא פה - - -
- - -
מאיר פרוש:
בן גביר על הערבים, ויש כאלה על החרדים.
מאיר פרוש:
בן גביר על ערבים. ויש כאלה על חרדים.
מירי פרנקל-שור:
יש הבדל אם סנקציה לא חלה שנה אחת או היא ממשיכה להיות מוטלת במצטבר. ההצטברות יוצרת איזשהו נתק.
מירב כהן:
נכון, וזה גם מגדיל את קבוצת האנשים שמקבלים את זה.
ינון אזולאי:
מה הפירוש? כלומר אם בשנה הראשונה לא עמדת ביעד וקיבלת סנקציה מסוימת, בשנה השנייה תקבל שתי סנקציות, בשנה השלישית שלוש סנקציות. לצורך העניין פה זה יותר מאשר שבשנה הראשונה תקבל את כל הסנקציות, תהרוג את האירוע בשנה הראשונה ובשנה השנייה בכלל - - -
מירב כהן:
למה? האירוע יכול ללכת ולהיות מוחמר ככל שהזמן יצטבר.
יעקב אשר:
אולי כדאי שתתייעצו גם עם סוציולוגים לא חרדים, חלילה? לפעמים כשאתה מטיל משהו דרקוני, כמה דברים מידית, יכול להיות - - -
הוא מדבר בתור סוציולוג.
דברי דובר/ת #314 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ואז אתה איבדת כבר את הקשר. יש גם צד שני.
ינון אזולאי:
יעקב, אני לא מסכים איתך שלא התייעצו. נראה לך שלא התייעצו?
יעקב, עם מי כן התייעצו? אנחנו במתח.
דברי דובר/ת #319 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אנחנו כבר יודעים שבכל הנוגע לנושא הזה צריך לשמוע את גורמי המקצוע, נכון.
ינון אזולאי:
שמענו פה את גורמי המקצוע דיונים שלמים. דיונים שלמים.
יעקב אשר:
גם השופט סולברג - - - אני לא בטוח שהוא מתכוון רק לאנשי מקצוע שיושבים כאן כרגע.
יעקב אשר:
יש מקצוע שנקרא תהליכים, יש מקצוע שנקרא פענוח של אוכלוסיות, יש מקצוע שלומד את הדברים מבפנים. יש מקצוע שאומר 'תקשיב, אם אתה תבוא עם ארבע מקלות, אתה לא תקבל כלום, ואם תבוא יותר חכם – אולי כן יהיה משהו'.
אנחנו ,יעקב, מהדיון הראשון מנסים לדעת עם מי כן התייעצו.
דברי דובר/ת #325 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
25 שנה לא קורה כלום. אולי הגיע הזמן לאיזה מקל. 25 שנה רק זרים.
יעקב אשר:
לא שמעתי את התשובה. יש כאן יועצת משפטית. אלוף בדימוס, רב בהווה – הוא לא נותן לאף אחד להגיב. לא שמעתי מה אמרת, גברתי.
גם אני שאלתי עם מי כן התייעצו.
- - -
דברי דובר/ת #328 | 10 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני בסך הכל אומרת את הדבר הבא – הסנקציות בתקופה הראשונה של החוק הן מאוד מאוד חלשות עד כדי לא שונות במהות ממה שהיה בהסדר תורתו אומנותו, ולכן אני לא צופה שהם יביאו לתוצאה שונה. כי גם אז הטילו מגבלות על עבודה וכן הלאה, וזה לא הוביל לגיוס. רק הוביל למשבר כלכלי, אבל לגיוס זה לא הוביל.
לכן אני חושבת שאת ה...
מירב כהן:
אני אומרת שהסנקציות בתקופה הראשונה הן מאוד חלשות ודומות להסדר תורתו אומנותו, שהיה עשרות שנים במדינת ישראל, ולא הוביל לגיוס אלא רק הוביל למשבר כלכלי. לכן אני מציעה להקדים את הסנקציות הקשות יותר.
ובתשובה לשאלה "אבל אז תיפגע המוטיבציה של הישיבות לנסות ולתקן את דרכן" – עדיין הם יוכלו לעצור את הרכבת הדוה...
מירי פרנקל-שור:
אני חושבת שהדרך הנכונה היא לבחון כל סנקציה וסנקציה באופן פרטני, מה הגיל האפקטיבי שלה, ולא לקשור אותה לגיל 26.
זה לא מה שהיא אומרת.
מירי פרנקל-שור:
אבל אני אומרת מה אני חושבת. אני חושבת שהסנקציות שיש בהצעת החוק שנכנסות לתוך לתוקף כאשר החוק נכנס לתוקף, היו פה דיונים רבים על פריסות כל מיני סנקציות, אנחנו ישבנו ובחנו את הסנקציות – יהיו סנקציות שברור שאנחנו לא כללנו בזמנו בשום מתווה כיוון שהן נגעו באיזושהי זכות חוקתית אבל אם יש לך איזושהי הצעה - - ...
רם בן ברק:
סנקציה כספית. תטילי קנס. רוב העבירות, רוב הדברים שקורים בארץ מטילים קנסות. שירגישו את זה בכיס.
משה טור פז:
"חי". אפשר להתחיל בכפולות של חי. חי כפול חי - - -
יעקב אשר:
הוא מדבר על כל העריקים. כמו כל חילוני או כל קבוצה שמחנכת - - - ערבים למשל. כולם ישלמו קנס.
יעקב אשר:
למה כל כך רגיש לך הנושא הזה?
- - -
משה טור פז:
אני יודע, אני בעד. סנקציות על כולם. בעד, בעד.
חילי, תעשה גילוי נאות שאשתך - - -
דברי דובר/ת #345 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי, מאיפה יש קהל של בני 19-20 שהם לא בני ישיבה ושהם לא בצבא? איך זה יכול להיות?
דברי דובר/ת #348 | 18 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אז הוא בן ישיבה? לא, הוא לא עריק.
דברי דובר/ת #351 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז הוא בן ישיבה. אז עליו החוק, הוא לא צריך להתגייס, בגלל שבני ישיבות לא צריכים להתגייס פה, ורק כאלה שלא בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. ועכשיו הכנסנו פה את המושג ישיבה. איך יכול להיות מישהו בן 20, 21 או 22 שהוא לא בן ישיבה? למה - - -
- - -
דברי דובר/ת #353 | 51 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא נעים להם.
דברי דובר/ת #356 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
מירב, את מוכנה לתת לי דקה ואז זה יחזור אלייך?
שרון ניר:
אולי מירב, תתני לרם, ואז יחזרו אלייך. היא רוצה עוד להמשיך. יש לה עוד הרבה דברים להגיד.
יעקב אשר:
זה פשרות, כאילו? כמה יש עתיד וכמה ישראל ביתנו?
גם אתה מנחה? אחלה.
דברי דובר/ת #363 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שיבואו חברים מהליכוד.
דברי דובר/ת #365 | 3 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני עוברת לסעיף 26טז(2), ההטבות שישללו אחרי שנה וחצי. קודם כל יש את דמי הביטוח הלאומי שזה כסף קטן. זה 87 שקלים בחודש, 1000 בשנה. זה כסף קטן ולא משמעותי. אחר כך יש את שלילת זכאות הנחה בתחבורה ציבורית, שלפי הערכות שקראתי זה 250 שקלים בחודש, שזה לא בטל בשישים אבל זה גם לא הכסף הגדול. אחר כך יש את דיור ...
ינון אזולאי:
רק אני אעזור לך. כשאת אומרת את זה, מירב, תבדקי כמה הכנסה של בית חרדי, ואז תגידי אם זה משמעותי או לא משמעותי.
מירב כהן:
ואז תבדוק אם הם עבדו או לא.
- - -
מירב כהן:
בהינתן שכל מי שמתפרץ לי, רק אם מישהו מתפרץ – תעצור את הדיון.
מירב כהן:
לא נכון. אתה קטעת אותי המון פעמים. אני אתייחס לכל הסעיפים, כפי שהחוק מחייב אותי לעשות. אמרנו ביטוח לאומי 87 שקלים, שלילת הזכאות להנחה בתחבורה ציבורית זה 250 שקלים בחודש לפי העורכות, והכסף הגדול זה העניין של מחיר למשתכן. פה אומרים ששלילת ההטבה הזו תהיה עד הגיעם לגיל 26.
אנשים שמתחתנים לרוב אין להם די...
מאיר פרוש:
- - - היא יכולה להיות בוועדת - - - היא יודעת - - - בגיל 23.
מירב כהן:
וחצי, לפי הלמ"ס, לפי הגוף שמודד הכל. כן, יש גופי מחקר. אז זו סנקציה שהיא אמנם חזקה, אבל היא פגה די מהר. זאת אומרת הם לא צריכים לחכות הרבה זמן עד אשר הם יוכלו לקבל את ההטבה הזו. יש את הסעיף של סבסוד מעונות יום. לפי הלמ"ס גבר חרדי מביא ילד ראשון בגיל 24 וחצי. גם זה פג בגיל 26. זאת אומרת יש לו שנה וחצי...
מירב כהן:
אני רק רוצה להסביר את המשמעות הכלכלית של הדבר הזה. ההנחה המרבית במעונות יום זה 2,533 שקלים פר ילד לחודש. נגיד אפילו הטבה לא מרבית זה 2,400 בחודש פר ילד. אז הוא יחכה שנה וחצי. יש לו בממוצע 6 ילדים, זה עדיין כסף מאוד גדול שאת מרביתו הוא יקבל.
זאת אומרת זה רק בתחילת התקופה, יש לו שנה וחצי שבה הוא לא יה...
מירב כהן:
הבאת הרבה מאוד סעיפים בבת אחת. אני אתייחס לכולם בצורה מכבדת. זה לא יעזור שתאיץ.
אני עוברת לסעיף 26טז(3) אחרי שנתיים של אי עמידה ביעדים יש את הסנקציה של ביטול הסיוע ברכישת דירה מטעם המדינה. לא מפורט מהו אותו סיוע ברכישת דירה, האם זה סבסוד משכנתא. לא ממש מפורט שם מה הוא אותו סיוע. ושוב, בגיל 26 ,זה פג...
מירי פרנקל-שור:
דנו על זה בסקירה. יש מענק של 50,000 שקלים, אנחנו התייחסנו לזה בסקירה. בסקירה יש פירוט של כל שלילה.
מירב כהן:
אז הוא יוכל לקבל את זה בשלב מאוחר יותר, בגיל 26. אוקיי אני עוברת לסעיף 26טז(4), שזו התקופה אחרי 3 וחצי שנים, שפה שוללים את הזכאות להנחה או פטור ממס רכישה. שוב, גיל 26, הוא יכול לחכות שנה וחצי ולקנות את הדירה בהנחה מירבית.
אני חושבת שצריך לבחון כל סנקציה והאפקטיביות שלה וכפי שאמרת להתאים את זה לגיל, ...
יעקב אשר:
לא נכון, אין דבר כזה. זה בפריפריה, זה במקומות - - -
מירב כהן:
נכון, הבסיס הוא נכון שהוא לפי אשכול סוציואקונומי, אבל לאחר מכן מוסיפים עוד שירותים - - -
יעקב אשר:
אז למה ללכת סחור סחור? תעצרו את - - -
מירב כהן:
יש עוד שירותים שהציבור הכללי משלם עליהם והציבור החרדי לא.
מירב כהן:
אנחנו אומרים שההנהגה שלהם, לא עליהם.
מירב כהן:
שם יש פער משמעותי. אני עוברת הלאה. יש את המלגה ממשרד החינוך של למעלה מ-1000 שקלים בחודש - - -
יעקב אשר:
כי עוד לא שמעת אותו, גולדקנופ.
אני מסכים עם מה שהוא אמר לך.
דברי דובר/ת #404 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אני מבסוט. אני מסכים.
דברי דובר/ת #406 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
אתה לא תצליח לסכסך ביני לבין גולדקנופ. לא יעזור לך.
אבל בועז אמר שהוא השותף הטבעי שלו.
דברי דובר/ת #408 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני מתקדמת. עוד כלים שלא הוכנסו - - -
- - -
זה חלק מהבעיה. אם היית מתבייש, לא היינו מתכנסים פה.
- - -
דברי דובר/ת #410 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בדיוק. הוא חושב שבזכות החרדים הילדים שלו יישארו יהודים. אוי ואבוי להם.
דברי דובר/ת #412 | 12 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני מתקדמת. קטעתם אותי. דיברנו על הארנונה. עכשיו רציתי לציין את המלגה ממשרד החינוך של למעלה מ-1,000 שקל מדי חודש לאברכים. יש מענק שנתי לכל ילד בבית ספר, שאין לציבור הכללי, של למעלה מ-1,000 שקל. יש הנחות בחשמל - - -
מירב כהן:
למשל, אגב, היועצת המשפטית - - -
- - -
יעקב אשר:
אה, פר ילד? אז למה ללכת כל כך הרבה? תעשו חוק שאוסר ילודה לגמרי ונגמר הסיפור.
מירב כהן:
כי זה הטבות למשפחות מרובות ילדים שאין למילואימניקים. מילואימניקים שהולכים לצבא ומסכנים את חייהם לא מקבלים את ההנחה הזו בחשמל.
יעקב אשר:
אז גם לא יהיה הרבה משל"בים אצל החיילים.
מירב כהן:
אנשים שלא הולכים לפרנס את הילדים שלהם מקבלים את זה.
מירב כהן:
אם הם יפרנסו את ילדיהם אז אני לא אצטרך לסבסד להם את החשמל, נכון?
יעקב אשר:
זה בדיוק פרשת השבוע. אפשר גם להשתמש ביאור לצורך העניין.
מירב כהן:
בקיצור, יש הרבה מאוד הטבות - - -
סליחה גברתי - - -
ינון אזולאי:
רגע, יש פה, משרד החינוך היא תגיד לך לגבי - - -
איזו מלגה? את מתכוונת לתשלום סיוע - - -
ינון אזולאי:
וזה הולך ויורד. זה היה יותר וזה הולך ויורד.
מירב כהן:
רגע, לא, אבל אחרי החוק הזה הם יקבלו, נכון?
שרון ניר:
רגע, אלה שני תנאים מצטברים? לא הבנתי. זה גם משפחות נזקקות - - -
ינון אזולאי:
אגב, מירב, רק שתדעי, זה אברכים נזקקים. זה אפילו לא - - -
ינון אזולאי:
אני גם לא יודע אם הם נמצאים בגילאי 18-26. יכול להיות שהם כבר בגיל מבוגר יותר.
יעקב אשר:
שיתחייבו שלא יהיו להם יותר ילדים. זה גם משהו.
יעקב אשר:
הפרעה הזה היה מיושן מאוד. יש דרכים יותר טובות.
שרון ניר:
אתם הצבעתם נגד החוק שלי לפטור ארנונה למילואימניקים.
מירב כהן:
אמרנו שאין בחוק הגדרה למהו תלמיד ישיבה, אז אני חושבת שזה חסר. אם עושים בזה שימוש, כי בחלק מהמקומות זה נמחק, אז צריך להגדיר.
- - -
משה טור פז:
לא, זה כמה. היא אומרת מה זה בחור ישיבה במובן של הגדרת ישיבה.
ינון אזולאי:
יש הגדרת ישיבה, ומי שנמצא שם זה תלמיד ישיבה. לא הבנתי מאיפה זה הגיע.
מירב כהן:
יש לי עוד שאלה – מה קורה אם צעיר חרדי, שלא רשום בישיבה בכלל? או שכל הצעירים החרדים רשומים בישיבה כלשהי?
רשומים. אחרת הוא סתם - - -
דברי דובר/ת #456 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
את לא מבינה את האבסורד פה?
דברי דובר/ת #460 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
הוא יהיה רשום. יפתחו עוד ישיבות. זה הרי לא תחום בסכום.
מירב, את לא צריכה לדבר על זה.
דברי דובר/ת #462 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
נכון? זה לא תחום? אין פה תחימה?
אסור לגלות את זה. לא מדברים על זה. אחרת מאיפה הם יביאו אותם?
דברי דובר/ת #464 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כמה אני מחכה אם בועז היה נותן לי ככה לעבור.
דברי דובר/ת #467 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
היום יהיה - - - היא יודעת שהיא מגזימה, יקירי. בואי, מירב, בואי נתקדם. את יכולה לחייך עד מחר.
מירב כהן:
למה? אני התייחסתי לא עניינית למשהו?
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה אחת. אני בכנסת שלוש שנים. בדיונים, לא זוכר שבוועדה שמעניקים למישהו כל כך הרבה זמן לדבר.
למה? אם היא מדברת לעניין, כן.
דברי דובר/ת #471 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם היא מדברת לעניין - - -
דברי דובר/ת #473 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, בועז, אבל אם היא מדברת לעניין אתה לא יכול.
דברי דובר/ת #475 | 10 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה בקריאה ראשונה. נאפשר לה, אבל לא צריך להגזים. מאפשרים לכם, אבל יש פה הרבה מאוד דוברים, כן, יש פה עוד דוברים, ולא צריך להגזים. אז אנא, בבקשה, לסכם.
מירב כהן:
תגיד, אתה חושב שאיך שאתה מתנהל זה מכבד?
היו"ר בועז ביסמוט:
כן, אני אמיתי. אי אפשר. אני מאוד מכבד ואת יודעת את זה. אי אפשר להגיד - - -
מירב כהן:
אתה חיקית אותי עכשיו. זה נראה לך לעניין?
מירב כהן:
אני מציעה שתתנצל, כי זה לא היה מכובד.
היו"ר בועז ביסמוט:
אם אני מחקה אותך, זו מחמאה, כי אני חושב שאין לי מילה רעה להגיד עלייך.
מירב כהן:
אין לך מה לחקות אותי. אז תן לי לדבר בבקשה.
מירב כהן:
אני מדברת עניינית ואני אשלים את דבריי, וחבל, אתה מבזבז את הזמן. אתה מחקה אותי, כמו גנון. כמו ילדים קטנים. באמת. רק מתעסקים בחיים או מוות.
מירב כהן:
טוב, אני לא אגיד את מה שאני חושבת.
היו"ר בועז ביסמוט:
אם מישהו רוצה להיעלב, שייעלב לבד. לא צריך להיעלב כל הזמן. כל הזמן עכשיו נעלבים לי.
מירב כהן:
יושב-ראש הוועדה, אתה לפני רגע חיקית אותי כמו ילד בתיכון.
מירב כהן:
מה אתה רוצה מחיי? אני אעשה את עבודתי וזהו.
אוקיי, בחוות הדעת של היועצת המשפטית היא בעצם אומרת שהעניין הזה של הסנקציות זה "עקרונות הליבה של הצעת החוק", היא אומרת שאי אפשר לפסול את היעדים, ולכן הסנקציות זה הדבר שיכול לצמצם בכל זאת את אי השוויון, וזה עיקרון הליבה של החוק. לכן, אגב, יושב-הראש, אנחנו כל ...
מירב כהן:
אני גם רוצה לומר שעברנו על הרבה מאוד סעיפים - - -
מירב כהן:
אני חושבת שבאופן עקרוני בסעיפים השונים ניתנו הרבה מאוד הערות עקרוניות שהיה ראוי להבין מה קורה איתן בשלב לפני הנוסח הסופי של החוק מופיע, כי זה משפיע על כל - - -
מירב כהן:
הערה אחרונה, הערה אחרונה. אני אגיד את דבריי עד הסוף.
מירב כהן:
אני ממתינה פה שעות. אני מתייחסת לכל הסעיפים.
מירב כהן:
לא, אני לא מחפשת. אני באמת לא הפרעתי לאף אחד - - -
מירב כהן:
אני רוצה לעשות עבודה עניינית ורוצה לומר את דבריי עד הסוף.
מירב כהן:
בחקיקה הזו אין שום דבר שמונע מהקמתו של מנגנון עוקף. נותנים סנקציות, אבל בסוף אין שום דבר שמונע מלהקים את הזרמת הכספים לאותם כיסים בדרך עוקפת. אני חושבת שצריך לציין את זה היום. אי אפשר לעשות את זה בגלל פסיקת בג"צ.
מירב כהן:
אבל ברגע שפסיקת בג"צ תפוג, יהיה אפשר להעביר את הכספים בדרך אחרת, ואני חושבת שכל עוד לא סותמים את הפריצה הזו זה פשוט עלול לרוקן את כל הכספים מתוכן.
היו"ר בועז ביסמוט:
מירב, את בקריאה שלישית. לצאת בבקשה. מירב, לצאת בבקשה. את לא מכבדת. מכבדים אותך, מאפשרים לך זמן כמעט בלתי מוגבל.
מירב כהן:
חבל שקשה לך לשמוע תכנים ענייניים. אני מאוד מכבדת. אתה מבזה את הנושא.
היו"ר בועז ביסמוט:
עכשיו תעשי את הסרטון שלך, תעשי את הצד ההרואי. הפכת להיות כאילו את - - -
מירב כהן:
אני לא זקוקה. אני יכולה לקחת אותך מדבר וזה מספיק לכל הסרטונים בעולם.
איך אתה אומר זמן בלתי מוגבל אם אתה מוציא אותה על הזמן? זה כמו כל החוק הזה.
דברי דובר/ת #521 | 17 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני עברתי על החומרים, עברתי על סעיף-סעיף בצורה הכי עניינית, וזה שאתה לא מעוניין לשמוע, זה עניין שלך.
מירב כהן:
משהו, משהו. אמרתי משהו לא לסעיף? צעקתי?
(חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם הוועדה.)
מאיר פרוש:
אני מדבר, ואני יודע שאני אחרי שמחת תורה, שמחת תורה – הכוונה אחרי 7 באוקטובר. בכל אופן, אני מדבר, למרות שזה לא קל. אני משייך את עצמי לחבורת הקצינים ברשותו של האלוף שקדי, שישב ודן אחרי 7 באוקטובר, בהסכמה של שר הביטחון דאז, הרמטכ"ל דאז, הרמטכ"ל הנוכחי, והדוח המפורט שלו, שמציע להתנהל בסוגיה הזו, היא לגמ...
אני אצטרף לבקשה.
דברי דובר/ת #530 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני אומר לך שאם נרצה הוא ידע לבוא.
יאללה, בוא נראה אותך.
דברי דובר/ת #532 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
זה היה אצל יולי. אולי עכשיו הוא יסכים.
מאיר פרוש:
אני פונה לנציג משרד האוצר, שהוא הסגן הממונה על התקציבים, ואני שואל אותו למה לא נתנו למשרד הביטחון, כמו שהם ביקשו, 144 מיליארד שקל, אלא רק 12 מיליארד שקל? בהמשך, למה לא נותנים להם את החיילים שהם - - -
- - -
דברי דובר/ת #539 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אותם 32 מיליארד שקל זו בקשה של משרד הביטחון, ולא מבקשים את זה בשביל לאכול פיסטוק או גרעינים וכדומה. הם צריכים את זה לחימושים, שעות טיסה לטייסים שמתאמנים. אני חושב שהדבר הזה בעצם חסר מאוד למשרד הביטחון. אני רוצה לדעת מה הסיבה שלא נתתם את כל הדרישה של משרד הביטחון. אנחנו פה יושבים ומתאמצים, חושבים מה ...
למה אתה כועס עליו? הוא חשב שהוא פונה אליו.
דברי דובר/ת #542 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה אם הוא מהממשלה? הוא לא ממשרד המשפטים.
דברי דובר/ת #544 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
- - - חייב להתייחס לכל דבר. אמרתי לדרור שפרוש מעלה פה נקודה. נציג משרד האוצר רצה להתייחס, אמרתי לנציג משרד האוצר חבל על הזמן, חזרנו לפרוש, הוא מדבר, תיאור של 30 שניות - - -
גם אני חושב שחבל על הזמן - - -
דברי דובר/ת #546 | 9 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני אהיה כמו מישהו מהאופוזיציה, אני אבקש לדעת מה המצב, למה לא נתנו 32 מיליארד שקל. זה הרבה כסף לחימושים וכדומה. אבל טוב, בסדר. תלוי בך עכשיו. אם תיתן לו לענות אני - - -
מאיר פרוש:
את מאוד הקפדת אם אני הפרעתי לך, אז בבקשה, לא להפריע לי. אני יודע שאנחנו נמצאים בסוף במדינה שזה בשלטון של יהודים, וגם נניח אם אנחנו לא מסתדרים, עדיין בן גוריון אחרי השואה ביקש מהאו"ם להקים בית לכל יהודי.
מה אפשר לעשות? לשמחתנו או לצערנו יש בסוף, במדינת ישראל, במדינה שבשלטון של יהודים – יהודים שאצלם ז...
מאיר פרוש:
אני שואל שאלה שבאמת צריך לחקור אותה, ואני חושב שהייעוץ המשפטי צריך לומר לנו. באמנת האו"ם שישראל חתומה עליה, באמנת האו"ם לזכויות הילד נאמר כך, שכל השלכה מידית על גזירת רעב למאות אלפי תינוקות הוא מחייב דיון עם כל הגורמים.
ברור לנו שהמושג הזה של המעונות הוא גורם לרעב. אני מבקש, כחבר כנסת, שלא תיכשלו – ...
משה טור פז:
אם ההורים שלהם לא עובדים? אפשר לשאול - - -
- - -
מאיר פרוש:
כאשר קינלי יהיה שם, הוא יאמר את מה שהוא רוצה לומר.
משה טור פז:
אף אחד לא אמר שצריך להרעיב את הילדים שלכם.
מאיר פרוש:
דבר נוסף אני רוצה לשאול. אני יודע שלמשל את העיר ירושלים מאפיינות מספר לא מועט של שכונות שבהן אתה יכול לראות עליה של יהודים – מארה"ב, בריטניה, בלגיה וצרפת. יהודים חרדים. אנחנו בעצם מכריזים שאנחנו לא רוצים את אותם היהודים שיעלו לארץ. לך ותסתובב בישיבות כאן בירושלים, נמצאים כאן יהודים שעלו לארץ. אנחנו ...
מאיר פרוש:
כי אתה לא נותן להם ללמוד. אתה מטיל עליהם סנקציה.
משה טור פז:
בחו"ל הם עבדו. רק פה הם למדו את הרעיון הזה של ללמוד במקום.
מאיר פרוש:
טוב. קינלי, אשתך תגיד את זה אחרת. אני אומר לך שזה אחרת, זה לא נכון.
מאיר פרוש:
אלה שמתחתנים ובאים לפה ולומדים בישיבות - - -
- - -
מאיר פרוש:
שוב, אלה שמתחתנים ולומדים, באים לפה אחרי החתונה, יושבים כמה שנים – אם אתה תגרום להם שלא יוכלו ללמוד פה, הם לא יעשו עליה. אז אנחנו ויתרנו עליהם? אני רוצה לדעת – ויתרנו?
אם הם לא רוצים לשרת ולעבוד – ויתרנו עליהם.
דברי דובר/ת #567 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
בחו"ל הם גם לומדים וגם עובדים.
מאיר פרוש:
בן גוריון לא אמר נשרת לא נשרת, בן גוריון ביקש מדינה לכל יהודי.
- - -
אם תיקח את התלמידים של הישיבות שלך פעם לקבר בן גוריון, אז אני אדבר איתך.
- - -
דברי דובר/ת #571 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קח אותם לשדה בוקר שילמדו ציונות. מה אתה מדבר בן גוריון?
דברי דובר/ת #573 | 11 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני רוצה לשאול שאלה. זה שלילדים של לומדי תורה לא יתנו את הממון, אני שואל מה קורה עם אותם אלה שמצאו אותם מרגלים לאיראן? כי זה נושא חם לאחרונה. כן יקבלו בשביל הילדים שלהם מעונות, או שגם הם לא?
- - -
שרון ניר:
כולם יקבלו מעונות אם הם יתגייסו. נורא פשוט.
מאיר פרוש:
לא, האלה עם האיראנים. הם התגייסו לאיראן.
מאיר פרוש:
אז אתה מבין? אני רוצה תשובה על הדבר הזה.
- - -
מה שחשוב שחבר הכנסת פרוש מדבר לסעיפים.
דברי דובר/ת #580 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מדבר על לשלול הטבה מאלה שמרגלים לאיראן.
- - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, מירב דיברה שעה, עשרים וכמה דקות, ו-54 שניות. הוא מדבר 4 דקות וחצי ואתה כבר משתגע.
אני בעד שפרוש ידבר. לא מפריע לי.
דברי דובר/ת #584 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
הוא מדבר על חו"ל, הוא מדבר על מעונות. הוא מדבר על הסעיפים.
היו"ר בועז ביסמוט:
האיש רק מציג את עצמו בפנינו, מציג את עצמו בפני דרור, חבר כנסת מתחיל - - -
אני רוצה שגם גולדקנופף ידבר.
דברי דובר/ת #587 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא, לא. את לא נתת לי להפריע במהלך של הנאום שלך. תני לי לדבר בבקשה. יש לי שאלה. אני העליתי פה בישיבה האחרונה ביום חמישי את הנושא של - - -
יש התייעצות.
דברי דובר/ת #592 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא, לא. זה אני אומר כל הזמן בקריאות ביניים. אבל העליתי את הנושא של העתודאים, ואני מחזיק מסמך פה.
יעקב אשר:
עבר 5 דקות ולא אמרת "ליברמן". אני מתפלא עליך.
מאיר פרוש:
יושב-הראש, אני העליתי את הנושא של העתודאים. יש פה מסמך, מי מפקח על נוכחות של העתודאים מהצבא בלימודים באוניברסיטה? והתשובה היא – פיקוח על עתודאים במהלך לימודיהם מבוצע על ידי מספר גורמים בצה"ל וזה לא בנוכחות יומיומית. זה לא בהרצאות.
אבל גורמים בצה"ל.
דברי דובר/ת #597 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלה שלומדים תורה יגידו לך גם שהם תורמים לצה"ל. נו, אז מה?
לא. גורמים בצה"ל, גורמים.
דברי דובר/ת #599 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא כל יום יש עליהם פיקוח, אדוני יושב-הראש.
מאיר פרוש:
אני רוצה לומר עוד, זה מאוד מעניין אותי דווקא. האם עתודאי יכול לעבוד בזמן שהוא עתודאי? התשובה היא כן.
בגלל שהוא מתגייס.
דברי דובר/ת #605 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא מתגייס. אתה לא מבין, פרוש? הוא מתגייס. זה חלק ממסלול השירות שלו.
דברי דובר/ת #607 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר, תן לי. אני מכבד אותך, תצטרך גם אתה. לא כשאני מדבר.
בסדר, אני מוכן.
דברי דובר/ת #609 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני יכול לצעוק יותר חזק ממנה. את השנים הטובות, 18, 22 – הוא לומד ולא מתגייס. ואנחנו מחפשים את ה-18-22. אז זו לא תשובה. הוא מתגייס לחודש ויום, חותם, אבל 4 שנים הוא הולך ללמוד.
לא, זה לא נכון. בועז זה לא נכון.
- - -
דברי דובר/ת #613 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם ב-4 שנים הוא לומד.
דברי דובר/ת #615 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא, לא. ב-4 השנים האלה הוא אשכרה לומד.
- - -
דברי דובר/ת #617 | 3 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לומד לצורך הצבא. אבל את השנים הטובות שאנחנו מחפשים פה – הוא לומד.
שרון ניר:
רגע, רק לתקן את פרוש - - -
- - -
שרון ניר:
אבל זו פעם שנייה שיש לו את הטעות הזו, אדוני. אני רק רוצה להגיד לו שבחופשות - - -
ינון אזולאי:
את יודעת כמה פעמים אתם טועים ואנחנו סופגים את זה? תני לו פעם אחת.
שרון ניר:
בחופשות הוא עושה אבטחת יישובים בקורסים.
- - -
מאיר פרוש:
אני שואל האם זה תואם את אמנת האו"ם שאנחנו, ישראל, חתומים עליה. תומים עליה.
מאיר פרוש:
האם הילדים של המרגלים האיראנים גם יפסיקו להם את - - - אני מבקש לדעת האם האוצר, בזה שהוא לא נתן 32 מיליארד שקל, הוא פגע בביטחון המדינה. למה לא? אני שואל את השאלה הזו ואני רוצה לדעת תשובה. אני מבין למה לא, הוא - - -
אני בעד לענות לו.
דברי דובר/ת #628 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני רוצה לדעת למה אנחנו הולכים למנוע עליה מיהודים חרדים. הם יפסיקו לבוא לפה. אשמח מאוד לתשובות.
אני יכול לענות לפרוש?
דברי דובר/ת #632 | 4 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
ראשית, חשבתי לעצמי מה קרה ב-3-4 דקות האחרונות שחבר הכנסת פרוש דיבר – האם הוא עשה פיליבסטר לחוק? האם יכול להיות שאתם באיזושהי השהייה של החוק? הוא שאל שאלות לא קשורות.
יעקב אשר:
3-4 דקות לפי החוק זה לא פיליבסטר. 40 דקות זה פיליבסטר.
שרון ניר:
האם יכול להיות שיש פה בכלל איזשהו סוג של וקטור מצד הקואליציה שאתם רוצים לשתף אותנו עליו, שבאמת ממתינים רגע עם החוק? ואנחנו נשמח כמובן לדעת מה קרה. זה מתחבר לי לעצם העובדה שחוות הדעת המשפטית הגיעה מאוד מאוחר אתמול בלילה, זה מתחבר לי לעצם - - -
ינון אזולאי:
אל תכניסי את הייעוץ המשפטי לשיקולים פוליטיים.
יעקב אשר:
למה את גם עונה על זה? אני לא מבין. כל אחד אינטליגנטי - - - מישהו פה החליק על הראש.
מירי פרנקל-שור:
לא, לא. אני לא מוכנה לקבל, לא את לא יכולה לטעון דבר כזה כלפינו. אנחנו סיימנו פה ביום שלישי מאוחר, מאוד, בשעה 00:00. אני לא - - - מתי הלכתי לישון. ביום רביעי גם - - -
שרון ניר:
לא, אני מאוד מעריכה את עבודתך , גברתי. שזה יירשם לפרוטוקול.
שרון ניר:
אז אולי שווה לדחות את הדיון, כדי שנלמד גם.
יעקב אשר:
העו"ד, היועץ המשפטי של האופוזיציה, בבקשה. כן, שטרן, מה רצית?
בבקשה.
דברי דובר/ת #649 | 1 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני אמשיך. אדוני, לא הבנתי כל כך את התשובות, אבל דבר אחד להגיד לחבר הכנסת פרוש, כי הוא כל פעם מדבר על אוכלוסיית העתודאים, אגב, מי זה העתודאים בצבא?
שרון ניר:
זו פעם שנייה כבר שאני שומעת אותך בדיון הזה מתייחס לאוכלוסיית העתודאים.
מאיר פרוש:
ליברמן אוהב לדייק – אל תגידי כל פעם.
שרון ניר:
את זכותי אתה לא תשמור, נכון? לי אתה רק תקרא קריאות. אני רוצה לדבר - - -
מאיר פרוש:
ודאי שלא, אבל ליברמן אומר כל הזמן דברים מדויקים.
שרון ניר:
תשמור על זכותי לדבר ולהתבטא. תודה. אני רוצה להגיד לחבר הכנסת פרוש שהעתודאים בצבא אלה מקצועות מאוד מבוקשים – לדוגמה רופאים, שצריכים לטפל בפצועים בשדה הקרב, לדוגמה מהנדסים, שנמצאים בחוסר, פיזקאים וכדומה. לכן מי שהולך להיות עתודאי בצבא הוא גם בתקופת האקדמיה שלו מחויל, הוא בין החופשות בסמסטרים, ובחופשה ...
שרון ניר:
הוא עושה אבטחת יישובים, הוא עושה טירונות, לפעמים 0.7 ולפעמים קורס קצינים והכשרות נוספות. זאת אומרת יש לו לוח זמנים והגית בו יומם ולילה, כולל בין הזמנים, אין לו בין הזמנים של 3-4 חודשים שיש זמן לעשות אבטחת יישובים. אני שואלת את עצמי איך בין הזמנים אנחנו לא לוקחים את החבר'ה האלה עכשיו לשמור בישובים, ל...
שרון ניר:
לתת לחבר'ה המעולים האלה בציבור החרדי שיש להם חופשה בין הזמנים, לתת להם עכשיו זמן - - -
שרון ניר:
תת אלוף. נא להוריד אותי בדרגה, תודה רבה.
שרון ניר:
דבר שני שאני אומרת, אלה חבר'ה כל כך מעולים שלומדים בישיבות, לפחות בתקופה של 'בין הזמנים', 4-5 חודשים, היינו נהנים מהם ל-4 חודשים של אבטחת יישובים וכדומה.
שרון ניר:
אדוני, לסעיפים עצמם, קודם כל אני אגיד שאני לא רק רואה כאן שלילת הטבות, אני בטח לא רואה כאן סנקציות, אני רואה פה פשוט איזשהו ויתור על בונוסים. יש פה חבילת בונוסים שמאוגדת לאורך שנים, שאגב, אנחנו ניסינו בשארית כוחנו בשנתיים האחרונות, אני ניסיתי לעגן בונוסים לאוכלוסיית המשרתים במילואים.
באמת, חשבתי שאם...
שרון ניר:
מגלים דברים כזה, מגלים שהיעדים שמכומתים במנגנון של חד"ש, מנגנון הדח"ש הזה, עצם העובדה שהוא מעגן מעמד ל-80,000 איש, אז הוא קובע כלל ועיקר ש-80,000 איש לא יתגייסו. זה הכלל. ובתוך הכלל הזה אתה צובר כמו מניות זהב, כל שנה זו עוד מניית זהב. בשנה הראשונה תקבל דח"ש, בשנה השנייה תקבל דח"ש, בשנה השלישית תקבל ...
אבל הנה - - - כיפת ברזל.
דברי דובר/ת #669 | 7 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
נכון. זאת אומרת שנוצרה פה פריבילגיה אדוני לציבור מסוים לקנות מעמד של דח"ש פעם אחר פעם, שהפך בעצם את חובת הגיוס לוולונטרית. זה מעיין את חובת הגיוס במדינה שהיא באמת מזרח תיכון, בג'ונגל, מדינה שנמצאת בג'ונגל שנקרא המזרח התיכון.
פה מציירים כיפת ברזל לציבור מסוים. הוא לא צריך להיות תחת חובת גיוס, חובת הג...
מאיר פרוש:
לא אמרתי מקובל עליי. אמרתי שאני רוצה לשמוע אותו.
שרון ניר:
אבל הוא אמר 30% רק לומדים. אז איך יכול להיות ש-30% לומדים ואנחנו פה מעגנים כיפת ברזל לכולם, בזמן שילדים אחרים נלחמים, מתים, חוזרים למילואים עוד פעם ועוד פעם, חוזרים עם פוסט טראומות והשד יודע מה? אז פה יש מעמד של כיפת ברזל לאחרים. איך זה יכול להיות? יש פה מסלול בטוח להשתמטות.
אני רוצה אדוני ברשותך לה...
שרון ניר:
אני מתנגדת לשיטת היעדים. אני חושבת שעצם העובדה - - -
שרון ניר:
אבל כאן זה הרבה יותר משיטת היעדים. אדוני יושב-הראש, פה יצרתם מעמד, החוק הזה הוא לא חוק גיוס, הוא חוק עיגון מעמד לומדי תורה. מי שלא הבין את זה, שיקרא את זה עוד פעם, בפשוט, ויבין את זה. זה הכל. ועכשיו אני רוצה להתייחס לסנקציות עצמן. הסנקציה הראשונה והשנייה, שמדברות על רישיון נהיגה ועל זכאות למלגה הנית...
שרון ניר:
עד גיל 23 והיא מתבטלת בגיל 24. גם רישיון הנהיגה וגם המלגה הניתנת לסטודנט.
שרון ניר:
מלגה עד 26. אז אני רוצה רגע להגיד - - -
מירי פרנקל-שור:
באופן עקרוני נשאלת שאלה אם אסור לו ללמוד אז הוא מלכתחילה לא יכול לקבל מלגה, אבל אם כן אז ב-26.
שרון ניר:
הבנתי. עכשיו תראו, המלגות פה מתייחסות למלגות מטעם רשויות המדינה, אבל אני מכירה עוד הרבה מאוד מוסדות שנותנים מלגות לסטודנטים. אגב, אני נתקלתי גם במלגות שנותנים לסטודנטים מאוד מאוד מוכשרים בציבור החרדי, ואני גם דנתי במלגה כזאת, שהיא מלגה חיצונית של עמותה, לדוגמה. לזה לא נתתם את הדעת.
זאת אומרת יש פה, ...
שרון ניר:
בדיוק, עד גיל 26. הם בעצם הסעיפים הכאילו יותר חמורים. עצם העובדה שיוצרים פה איזשהו סוג של מדרג, שבהתחלה נותנים שלילת בונוסים, שאפילו בקריצת עין אפשר לומר שזה מאוד נוח לראשי הישיבות שלתלמידים החרדים לא יהיה להם לא רישיון נהיגה וגם הם לא ילמדו במוסד אחר כמו מכון לב, או משהו כזה, כדי שישבו והגית בו יומ...
נראה מינוס. מינוס. בגלל שעם סנקציות שאתה אומר להם לא יהיו סנקציות, גם מי שרוצה לבוא לא בא.
דברי דובר/ת #691 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש כמה סדרנים, לא צריך גם אותך.
דברי דובר/ת #693 | 7 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני רוצה לומר שבסנקציות היו חסרים לי - -, דווקא בגלל שכל כך נגע לי ללב שלא השארתם לי את מתן הפטור 50% מארנונה לאיש מילואים, לא ראיתי פה אף סעיף שמתייחס לארנונה, וזה צריך להיות מעבר לגיל 26. אני חושבת שזה צריך להיות פה.
לסיכום, הבוקר, כפי שכולנו יודעים ועוקבים, אני מקווה שאתם עוקבים, אני רוצה לברך קו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה שרון. חבר הכנסת הבא הוא יעקב אשר. קודם לכן צריך לעזוב אותנו כפיר, כפיר בטט צריך לעזוב.
כפיר בטט:
כמו שהיועצת המשפטית לוועדה כתבה, הסיפור של סנקציות אישיות בליבה שדנו פה בהרבה מאוד דיונים גם שר הביטחון בא וציין את זה כמשהו שהוא קריטי למימוש של החוק, גם ראש אכ"א בא וציין פה שהוא צריך מכם, מהמחוקקים, שתבואו ותחוקקו את אותן סנקציות שיפגשו את הפרט כדי שהם בעצם, אותם המלש"בים יגיעו אליו, ולא הוא יצטר...
יעקב אשר:
באותו משפט שהוא אמר את זה - - - גם ראש אכ"א - - -
משה טור פז:
תן לו, גם כשזה דברים שאתה לא אוהב לשמוע.
כפיר בטט:
חבר הכנסת אשר, אני הייתי פה והוא אמר בדיוק את זה שצריך - - -
נכון גם אני הייתי פה.
דברי דובר/ת #708 | 5 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
כפיר בטט:
המלש"בים יגיעו לבקו"ם ולא יצטרך לרדוף אחריהם מתוך גם כוונה, אני חושב שגם הייתה הסכמה לא קטנה על הדבר הזה, שרוצים להימנע מאותן סנקציות פליליות. והסנקציות הכלכליות נועדו להחליף את הסנקציות הפליליות כדי לייצר את אותו תמריץ.
והייתה עוד הסכמה, שבטח אנחנו החזקנו בה, שהמטרה של הסנקציות אינה ענישה. אנחנו לא...
כפיר בטט:
בוודאי. אני אומר, אני חושב שזה דבר די סביר. עשיתי את הדוגמה הזאת להמחשה כי אני חושב שהיא מאוד מאוד סבירה.
משה טור פז:
אבל למה אתה מפריע לו? תן לאיש המקצוע לדבר. גם אם הוא אומר משהו שאתה לא רוצה לשמוע.
יעקב אשר:
אם באותו מקום שהוא רוצה לחזור יש שם כרגע בשר חזיר, אז - - - שם החרדי או שהוא יעשה חשבון אם איפה הוא מרוויח ואיפה הוא מפסיד? אני מכבד מאוד אנשי מקצוע, אבל אני מדבר איתך מקצועית.
כפיר בטט:
אז אני אומר שוב, חבר הכנסת יעקב אשר, יש הרבה מאוד - - -
יעקב אשר:
אתה מנתח את השיקולים שלך עם המשפחה שלך והחברים שלך, אבל תלך ותבדוק מה קורה בזימבבואה. בזימבבואה למשל יש שם אנשים שדרך החיים שלהם היא אחרת.
משה טור פז:
אבל הוא סגן ראש אגף התקציבים של ישראל, לא של זימבבואה.
כפיר בטט:
העניין של תוחלת או תועלת, ככה זה המונח המקצועי שמסתכל על ההסתברות ועל העוצמה של הסנקציה, שניהם משולבים יחד - - -
ינון אזולאי:
אבל רק שאלה קטנה לגבי מה שאתה אומר. אתה אומר אותו שככל שהסנקציות יהיו יותר אז יכול להיות שיסתכלו על זה יותר. אז א' דבר אחד, מעולם לא נבחנה אפשרות של סנקציות, זו פעם ראשונה שנבחנת אפשרות של סנקציות. אם ככה - - -
ינון אזולאי:
אם ככה גם לא היה לכם מחקר כזה, כי אם היה לכם מחקר הוא מחקר אמיתי. זה אחד.
דבר שני, להזכיר לך, גם כשהיה פה ראש אכ"א, גם כשהיה פה הרמטכ"ל הקודם, גם הרמטכ"ל הקיים וגם שר הביטחון הקודם והקיים, כולם גם אמרו עוד מילה שאותה אתה שוכח לומר פה על השולחן, שחשוב שזה יהיה בהסכמה ובהידברות. כלומר אם תגיד משהו שהו...
אני הבנתי את זה אחרת. ברור שזה טוב שזה יהיה בהסכמה - - -
דברי דובר/ת #728 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא הכל בהסכמה. אף אחד לא אמר שהכל בהסכמה.
דברי דובר/ת #731 | 9 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
כשאתה עובר ברמזור אדום לא שואלים אותך אם זה בהסכמה או לא בהסכמה כשאתה מקבל קנס - - -
כפיר בטט:
השאלה הראשונה שלך, ינון, הדבר הזה הוא על כל ספר החוקים והוא רלוונטי לכל וכל קנס או פרס שאנחנו, כבני אדם, בכלל מתייחסים אליו, ויש על זה אינספור מחקרים. ספציפית על האוכלוסייה החרדית היו הרבה מחקרים שהראו איך הם מגיבים - - -
כפיר בטט:
כן, גם האוצר, ואגב הרבה מאוד גורמים עשו.
ינון אזולאי:
אם אפשר לקבל אותם גם? אבל של האוצר, לא שעמותה מסוימת עשתה.
כפיר בטט:
בוודאי. מחקרים שהראו איך גם החברה החרדית מגיבה לתמריצים כלכליים. זה מאוד מאוד גורף.
בסוף כשאנחנו באים לדבר על הסעיפים, כמו שהיושב-ראש כל הזמן מכווין אותנו לדבר, אנחנו מנסים להסתכל מה ההסתברות ששוב, מבחינתנו, זה לא בשביל הענישה, זה לא בשביל להגיד שסימנו איזשהו וי, זה בשביל להניע את אותו פרט לבוא ולהת...
כפיר בטט:
כי אני לא יודע אם אני עכשיו לא מתגייס אם תחול עליי הסנקציה או לא.
ינון אזולאי:
אם תתגייס לא תחול עליך שום סנקציה. אם אתה לא מתגייס - - -
כפיר בטט:
אז לכן אמרתי אם אני לא מתגייס אני לא יודע אם זה יחול עליי או לא.
ינון אזולאי:
יש דברים שאתה יודע שהם בסוף השנה והם יחולו עליך בשנה - - -
לא, זה תלוי אם יעמדו במכסה, אם אחרים ימלאו את המכסה או לא.
- - -
דברי דובר/ת #748 | 16 מילים
פרוטוקול 530
— 2026-01-04
(68 דברי דובר/ת)
חבר הכנסת פרוש ביקש ממני להגיד ליושב-ראש, שאני מוכן שתלמידי הישיבות יהיו כמו העתודאים, גם שיוכלו לעבוד בהפסקות, אני מוכן שיהיו בכלל כמו העתודאים. שיעשו ב"בין הזמנים" טירונות - - -
דברי דובר/ת #21 | 31 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
אותו דבר, אותו אורך שירות, אותו "בין הזמנים" - - -
לא, אין 'אבל', כמו העתודאים. ב"בין הזמנים" יעשו טירונות, ואחרי זה יעשו בט"ש.
דברי דובר/ת #23 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
תאמין לי, אני קונה עכשיו. אני יכול להמשיך?
אבל זה רק בגלל שפורוש ביקש שיהיו אותו הדבר.
דברי דובר/ת #25 | 9 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
נכון, שיהיו עתודאים. אני חושב שדין העתודאים ודין זה, ממש דומה.
אביגדור דיקשטיין:
רגע, חבר הכנסת טור פז, אני רוצה להבין. היום, לצורך העניין, יציאה מהארץ, אסורה למי שיש לו צו 12 וצפונה. אתה אומר, לצורך העניין - - - הסנקציה הזו, כי היא קיימת כיום. שכל אי-שיתוף פעולה - -
משה טור פז:
לא, אני אומר, למשל, אנחנו עכשיו שמים סנקציות כלכליות, אנחנו עושים רישיון נהיגה. אני בעד שאדם שמשתמט, אם אנחנו הולכים להחיל - - -
אביגדור דיקשטיין:
השאלה אם הוא מגיע למצב - - - אני רוצה לדייק, אתה אומר שהוא מגיע למצב של השתמטות, יחולו עליו הסנקציות הכתובות בחוק.
לא, יש פה סנקציות שגם אם הכרת בו הוא לא. אם הוא לומד בישיבה, גם כך הוא לא יכול לקבל - - -
דברי דובר/ת #33 | 23 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
כל סנקציה - - - על בחור ישיבה, תחול על כל אדם.
גם אם הכרת בו כתלמיד ישיבה, הוא לא מקבל.
דברי דובר/ת #37 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
משתמט זה מה שהגדרתם כמשתמט - - - מעמד - - -
גולדקנופ אתה טועה.
מה שמצוין פה זה אינם משתמטים.
דברי דובר/ת #39 | 9 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
- - - שאומר, נרחיב את סל הכלים שניתן לרשויות הצבא, לצורך הדיון, לאכוף את חובת הגיוס האישית שחלה על כל אדם.
דרור גרנית:
ולכן, אם כל אדם שאינו עומד בחובה שלו, יהיה לנו סל כלים רחב יותר להשתמש בו, זה משפטית, בלי להתייחס לתוכן אותו סל, ובהתייחס לכל סנקציה כזאת, צריך להתייחס אליה לגופה אבל תפיסתית, אנליטית, אם הדין הוא אחיד, קרי, יש סל רחב יותר ומגוון יותר, של סנקציות לגיטימיות כשלעצמן, וצריך לבחון כל אחת מהן, והן יחולו...
משה טור פז:
הבנתי את הבעיה, אבל דרור, אולי להבדיל מחלק מאנשים אחרים, אני מאוד בעד להפסיק את ההשתמטות בישראל בכלל, בין אם היא חרדית, בין אם היא חילונית, בין אם היא דתית, בין אם היא ערבית. כל מי שמוגדר בחוק כחייב גיוס, אני בעד שלא יוכל להשתמט. זה אינטרס עליון שלי.
יצחק גולדקנופ:
עוד יותר טוב. יהיו להם גם יעדים ומכסות. - - - אלה שלא יתגייסו - - -
משה טור פז:
כמו שכבר כתבתי, אני גם בעד.- - - מכסות. אני בעד רק מכסות. דרור, רק לגילוי הנאות, אני גם בעד חיוב גיוס לנשים. אבל שוב, מרגע שהפעלת, לא משנה מה שיוחלט בחוק, שהוא משתמט, שיהיו סנקציות בכל המגזרים. הלאה.
לא, אבל גולדקנופ לא הבין משהו.
שזה חל על כולם.
דברי דובר/ת #46 | 10 מילים
— המשך —
לא, שגם מי שלומד מסודר עם דחיית שירות, מה שנקרא, לא יכול לצאת מהארץ עד גיל 23 ולא יכול להוציא רישיון נהיגה, גם אם הוא מאושר ללמוד בדח"ש.
דברי דובר/ת #47 | 28 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה הבן של הרבי.
דברי דובר/ת #50 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יצחק גולדקנופ:
כחריג, - - - אם לומדים תורה מוכרים כמו שחקני הבימה.
לא, לא. תדע שלא.
דברי דובר/ת #52 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
הוא בטח מבין את זה, כי הם - - - כאן ועדה מייעצת.
לא, הוא חושב שכולם יהיו חריגים. זה לא נכון.
דברי דובר/ת #56 | 9 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
יש כאן ועדה מייעצת, שתדאג שהם יוכרו כחריגים. בוודאי.
יצחק גולדקנופ:
ההצעה החדשה אומרת שוויון בנטל, גם שוויון בסנקציות. מי שמכירים בו, כמו שחקני הבימה, כמו כדורעף. כדורעף, את מכירה?
מי יכיר בזה?
גולדקנופ, שם יש מכסות, לא יעדים.
דברי דובר/ת #64 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יש יותר משתמטים חילוניים מכל הציבור החרדי במדינת ישראל.
דברי דובר/ת #68 | 9 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני בעד חובת גיוס לכולם, אבל אם אנחנו נותנים סנקציות, סנקציות גם לכולם.
נקודה שנייה. חברתי צרפתי הרכבי הזכירה פה את דין חינוך. ואני רוצה לומר משהו על חינוך. לפני 11 שנה, כשהתחילה היחידה החרדית בגבעתי, שהייתה לי הזכות להיות ממקימיה, עסקנו רבות בשאלה איך מחנכים לגיוס כשזה לא נעשה מגיל צעיר. אני בעד שי...
יצחק גולדקנופ:
אתה צריך להגדיר מה זה חסידי גור, אני לא יודע אם זו אותה הגדרה כמו שלי.
משה טור פז:
באתי איתם לבית המדרש של גור, והאדמו״ר מגור קיבל אותי, נגיד כך.
- - - בשיא התקופה, הייתה לי יחידה של 33 חרדים שעסקה בהכנה ואיתור של חרדים לצה״ל. כאמור, כל המובילים שלה היו מחסידות גור, והחבורה הזו עשתה הכנה שמתאימה לחרדים. לא דומה מתגייס חרדי לצה״ל לאחרים, הוא הראשון ממשפחתו שצריך לעשות לו גם הכנה מנ...
משה טור פז:
לא, יותר גרוע מהדחה מהכנסת, הדחה מהישיבה. אני אספר לכם. הגיע לישיבת הר עציון בחור שלמד עשר שנים בישיבה, והוא רצה להמשיך ללמוד. אמרו לו, הישיבה, עשר שנים, עד כאן, תתגייס לצה״ל. זה כבר היה רק גיוס מקוצר. אמרו לו, "מבחינתנו, או שאתה מתגייס או שאתה עוזב את הישיבה". הוא בחר להתגייס, כי הוא לא רצה לעזוב א...
ינון אזולאי:
אני אחדד את מה שהוא אומר. הוא אומר שאין דבר כזה "תורתו אומנותו". אחרי כמה שנים אנחנו שמים אותך בגיוס, תרצה או לא תרצה, מוציאים אותך מעולמה של תורה ושמים אותך בגיוס.
משה טור פז:
לא, ינון, לא בדיוק. אני מבין את זה אחרת, כי כשראש הישיבה שלי, הרב ליכטנשטיין, חתנו של הרב מבריסק, הרב סולובייצ'יק, אמר, 'אתה לא יכול' הוא לא אמר, 'אני זורק אותך מעולמה של תורה'. הוא אמר, כחלק מעולמה של תורה, אתה יוצא ל-15, 17 חודשים לשירות בצבא, אנחנו שומרים אותך בקשר, ואחרי כן אתה חוזר. ינון, אחרי ...
ינון אזולאי:
אל תביא לנו ראיה מישיבות ההסדר או הישיבות הגבוהות. אנחנו פה מדברים - - -
הרב ליכטנשטיין, לא סתם היה לו תואר בספרות אנגלית. דרך אגב, פעם נצטרך לדבר על ההחמרות שהם לא יוכלו ללמוד שום דבר. אני חושב שתורה שמתפתחת, כשהיא מחוברת לדברים אחרים, היא תורת חיים.
דברי דובר/ת #77 | 33 מילים
◂ 43 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני חוזר על הצעתי שתהיה סנקציה שמי שלא מתגייס בתוך מספר שנים יודח מהישיבה שלו, וכאן חובת האכיפה תהיה על ראשי הישיבה. זו נקודה שלישית.
משה טור פז:
לא חייבים, אני רק מציע. ההצעה הבאה. כאן אני נכנס לשורת סעיפים שכבר נדונו, אני אעבור עליהם בקצרה, כי עד כאן מה שהצעתי לא היה, קודם כול, בסעיף 26טז1(1) "לא יינתן רישיון נהיגה עד 23". כאמור, אני מציע שהגיל יהיה 26, כי זו סנקציה אפקטיבית יותר, ואולי גם מאוחר יותר. אולי צריך להחיל, כמו שהוצע פה, עד גיל 4...
משה טור פז:
ובוועדת החריגים, אני מציע שתהיה - - - כי גולדקנופ כבר רמז לנושא, כי יוצא פה בחוק שמי ששולט בוועדת החריגים שולט במדינה. אני מציע שלשון החוק, מירי, תגדר את סמכויות ועדת החריגים, כי אחרת מי שיעשה את זה הוא בג"ץ. למה להשאיר לבג"ץ את העבודה? בואו נעשה את זה אנחנו המחוקקים. בואו נקבע - - -
ינון אזולאי:
לא, אין לו מספק עבודה, שיעשה עוד משהו. גם כך כל פעם הוא מחפש רק איפה - - -
משה טור פז:
אני חושב שצריך - - - בג"ץ מתערב כשאנחנו משאירים לו מקום להתגדר פה.
ינון אזולאי:
בג"ץ מתערב היום גם בלי שתשאיר לו מקום. מה שהוא יכול, הוא רק יעשה בשביל - - -
משה טור פז:
אני ראיתי את בג"ץ מתאמץ - - - לא להתאמץ בגורמים - - -
משה טור פז:
נכון. בג"ץ מתערב רק כשאין לו ברירה. אני מעדיף שלא תהיה לו ברירה. אני מציע שההסדר החריג - - - אני מציע שבוועדת החריגים יוגדרו לפחות השיקולים שלה. השיקולים שהיא יכולה לנקוט. בסוף ההחלטות תהיינה שלה, אבל אלה השיקולים שהיא תצטרך לנקוט אותם. אני מאוד אוהב, יש פה וי ראשון, בועז, שים לב, אני גם נותן מחמאות...
יעקב אשר:
מה שהוא אוהב, אני כל כך לא אוהב כבר מראש.
משה טור פז:
זה וי שלישי שלך, כי פעם שעברה גם - - -
יעקב אשר:
אני מפחיד אותי הווי שלו יותר מכל דבר.
יעקב אשר:
אני יודע. יש כאלה חדשים פה שלא הבינו את זה קודם.
משה טור פז:
שיקבע שר הביטחון בתקנות באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אני שוב מברך על העובדה שהוועדה מקבלת מקום סטטוטורי בחוק, וששר הביטחון לא יכול לקבוע תקנות בלי אישור ועדת החוץ והביטחון. בעיניי זה נותן מקום ראוי לכנסת. הלאה.
יעקב אשר:
אבל הוא איש פוליטי, איך הוא מביא את זה לכנסת? הוא איש פוליטי שמביא את זה לאישור פוליטי. תגיד, מה קרה לך?
משה טור פז:
יעקב - - - חוש הומור זה בהחלט מידה לא רעה בזה. רבי עקיבא, כשהיה פותח שיעור, היה פותח במילתא דבדיחותא, יעקב הלך בדרכו. ויפגעו במלאכי אלוהים. אני עובר הלאה.
יעקב אשר:
גם לפרעה היו כמה בדיחות טובות.
משה טור פז:
בשביל זה עשו לו יום הולדת. בעמוד 16, סעיף 3, "לא יהיה רשאי לצאת מישראל עד שימלאו לו 23 שנים". להבנתי, רוב היציאה של בחורי ישיבות קורית מאוחר יותר, ולכן גם כאן אני חושב שזה צריך להיות עד גיל 26. וגם כאן ראוי שוועדת החריגים, כמשמעותה בסעיף וכולי, יוגדרו הסיבות שהיא צריכה לתת. אמרה את זה חברת הכנסת מיר...
משה טור פז:
זה לא מספיק. זה צריך להיות עד 40, סעיף 4. כנ"ל לגבי סעיף 5, צריך להיות עד גיל 40. כנ"ל לגבי סעיף 26טז2(2). כל נושא "רשות מרשויות המדינה או רשות מקומית המקצה דיור במחיר מוזל", גם כאן הסנקציה הזאת צריכה להיות, לא אמרתי, עד גיל 40. סליחה, עד סוף גיל מילואים, כפי שהוא בחוק, 40, 45, 46. אני ממשיך.
גם בנו...
משה טור פז:
זה תלוי בגודל ההנחה, וגם בשאלה אם יש מעון יום או לא.
ינון אזולאי:
זה חשוב מאוד גם, לא רק להגיד שזה רק שנה וחצי.
משה טור פז:
אני ממשיך. בסעיף 4, בעמוד 17, כאן אדוני, לגילוי הנאות, אני נעזרתי פה בעידן יוסף, הגדרתו המקצועית, כתב התחבורה של ניוז 1, בהערות שלו לסעיף החוק הזה. ההנחה שניתנת כאן בעמוד 17, סעיף 4 - - - "הוא לא יהיה זכאי להנחה במחיר הנסיעה בקו שירות, כהגדרתו".
ההנחה הזו מתייחסת רק לפרופיל אחד, שזו פרופיל צעיר, אבל...
יצחק גולדקנופ:
להורות לשרת התחבורה שלא להכניס שם בכלל תחבורה ציבורית.
משה טור פז:
דווקא הם צרכנים מעולים של תחבורה ציבורית. זו דווקא סנקציה יעילה.
יעקב אשר:
הם מממנים את האוטובוסים הריקים במקומות אחרים.
אבל תגיד תודה שהם לא אמרו שלא ייהנה משום הטבה בנסיעת תחבורה ציבורית בחגים ובשבתות.
דברי דובר/ת #121 | 15 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בחגים ובשבתות. בדיוק. בקיצור, צריך להרחיב כאן את הפרופיל גם לסטודנט, גם לגיאוגרפי וגם לצעיר.
יצחק גולדקנופ:
כל אלה שיושבים פה לא נוסעים בתחבורה ציבורית, תהיה בטוח.
יש לי הפתעות בשבילך.
דברי דובר/ת #124 | 4 מילים
◂ 92 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
וגם מירב כהן, עלית פה על שניים שכן. אני חוזר על אמירתי שכמו כל הסנקציות, גם הסנקציה הזו תחול על כל משתמט בישראל, חרדי או אחר. אין פה אפליות, לא לכאן ולא לכאן. הלאה.
גם לגבי 26טז3 "לא יהיה זכאי לסיוע כספי לרכישת דירה מרשות ומרשויות המדינה", אני אחדד משהו שדרור וכפיר אמרו. לא רק שהדבר הזה הוא לא יעיל,...
ינון אזולאי:
גם הוא ידחה את הילודה אחריו, ולא יהיו לו עכשיו, ויהיו לו עוד כמה שנים.
משה טור פז:
זה רק הסנקציות של - - - שהן הסנקציות היחידות - - -
יעקב אשר:
יואב קיש היה סגן שר הבריאות בתקופה ששר הבריאות היה ידידנו יולי. והוא באחד הראיונות כשדיברו על חתונות, כולם דיברו על לצמצם, היה משבר סביב זה. והוא בא עם רעיון, שידחו את החתונה בחצי שנה, שנה. לא מבינים שבציבור חרדי יש דברים שזה לא עובד, מה לעשות?
יעקב אשר:
עושים חתונות גם כשההורים באמצע שבעה.
משה טור פז:
יעקב אשר, אני נאלץ להסכים איתך שוב. אני נגד לדחות חתונות, אני רק בעד שלא - - -
משה טור פז:
לא, ממש לא. מה שאני אומר זה שלא ניצור פה אנומליה שדוחים את קניית הדירה לגיל 26. הלאה.
סעיף 26טז4 בעמוד 17. הפטור מתשלום מס רכישה, גם הוא כמובן צריך שלא להיפסק בגיל 26 אלא להמשיך הלאה. כל הניסוח הזה חל ב-26טז5 לא יחולו על מי שהגיע לגיל פטור. לא צריך לנסח את זה כגיל פטור, אלא להוסיף מילה "גיל פטור ממי...
משה טור פז:
יש סיכוי שהוא יהיה מידתי. הרי אתם יודעים שאתם מביאים פה חוק שהוא לא מידתי.
משה טור פז:
לא, אבל לפחות הוא לא ייפסל בבג"ץ. ככה הרי אתה יודע שאתה מביא פה - - -
משה טור פז:
נכון, אני מעדיף שטוב לו שלא נברא משנברא. ועכשיו שנברא, יפשפש במעשיו.
משה טור פז:
ינון, אני דואג לך, כי אתה מביא פה חוק הרי שאתה יודע שלעולם לא יקרה, אבל עדיף שייפסל עכשיו.
ינון אזולאי:
אל תדאג לי. אני יודע בדיוק מה יקרה, אני יודע שכן יהיה פה גיוס.
משה טור פז:
בסדר. 26טז6(א), הרכב הוועדה כשלעצמו, אין איתו בעיה בעיניי. גם כאן אני ממליץ שתיקבענה אמות מידה לוועדה. העובדה שיש פה קצין בדימוס, קצין בהווה ונציג עולם הישיבות היא בסדר גמור. אבל יש לי כאן שתי הערות. האחת זה אמות מידה, כבר הערתי את זה, גם כאן. השנייה, בראש סעיף עמוד 18, נציג ועד הישיבות בארץ ישראל, ...
יעקב אשר:
אבל יש דבר, אם אתה מתכוון ברצינות, ולא רק סתם בשביל חלילה לשים מקלות בגלגלים, יש בחקיקה לא אחת ולא שתיים. יש גוף שנקרא מרכז השלטון המקומי, למשל. תמיד מגדירים אותו בחקיקה הגוף שמייצג את רוב - - - כי תמיד נזהרים להגיד את הרוב, כי יש כאלה שבאים - -
יעקב אשר:
לפרוטוקול, שיגידו ששתי היועצות המשפטיות בד בבד, בלי לתאם, הנהנו בראשן. כלומר, לא דיברתי שטויות. אגב, לא רק שלטון מקומי, גם איגוד מהנדסים, דברים מהסוג הזה, שבחוק יש להם מעמד לוועדות מסוימות ודברים כאלה. ולכן בעניין הזה, תנוח דעתך.
משה טור פז:
יעקב זה לא חסר תקדים. דווקא מה שאמרת הוא טוב, אבל הוא לא מניח את דעתי בכלל.
דרור גרנית:
יש שורה של השלכות למשמעות של עשיית גוף לגוף - - - כלומר יש פה - - - אני משתמש בזהירות במונח שהוא כנראה לא מדויק להקשרנו, אבל בכל זאת אני משתמש בו, זו חצי הלאמה של גוף פרטי, מהמשפט הפרטי, ומתחילות לחול עליו חובות של המשפט הציבורי. מייצוג שוויוני של נשים, דרך בחירות כדי שהוא יהיה יציג.
יצחק גולדקנופ:
שלא נדבר על יושב-ראש ההסתדרות, שם זה מקובל, הוא אומר. - - -
דרור גרנית:
לא, מה שאתה מציע, חבר הכנסת טור פז, הוא בעיניי הרבה-הרבה יותר מורכב ומסובך - - -
דרור גרנית:
אל מול להוציא כליל מן החוק מעמד סטטוטורי לגוף - - -
משה טור פז:
אין בעיה. במצב הנוכחי, העובדה שיש פה עמותה שמקבלת כוח כזה, צריך לבחון אותה. ויכול להיות ששווה לשפר את הסעיף הזה, או על ידי להגדיר אותו מראש כגוף שחלות עליו חובות ציבוריות, או דרך אחרת. מירי, מה את אומרת? לא הבנתי.
אנחנו ממליצים שוועד הישיבות יהיה גורם ממליץ ולא חבר.
משה טור פז:
אם הוא גוף ממליץ, הערתי נמחקה. אם הוא גוף מחייב בתצורתו הנוכחית - - -
יעקב אשר:
הערתך קמה לעולם כדי שתגיע לזה, זה הכול.
משה טור פז:
טוב שכיוונת לדבריי, דווקא אני לא כיוונתי.
יעקב אשר:
תאמין לי שאני קורא אותך מאוד - - -
משה טור פז:
אני רואה, מחורבן בית המקדש, אתה יודע למי ניתנה הנבואה.
משה טור פז:
אני אומר לך שאני חושב שהפתרון להפוך אותו לגוף מייעץ הוא אפשרות אחת. אפשרות שנייה, זה הפוך, להסדיר אותו בצורה ברורה. חד-משמעית שהוא יהיה סוג של גוף ציבורי, כי כרגע הוא עמותה עם יכולת ציבורית, זה לא עובד. הלאה.
מאיר פרוש:
חרדי, מותר לו שיהיה בוועדה? בגלל שהוא מכיר את הציבור הזה? חרדי מכיר? לכאורה כן. איך נבחר את אותו חרדי?
מירי פרנקל-שור:
לכן אנחנו חושבים שצריך להתייעץ עם ועד הישיבות. הוא מביא גם - - -
משה טור פז:
לא, עם ועד הישיבות בארץ ישראל. הוא מביא גם את - - -
מאיר פרוש:
תתייעצי איתו את מי למנות. אם את פוסלת חרדי ככלל, שאסור לו לשבת, אסור להיות במעמד חבר, זה דיון חדש. אבל אם את לא פוסלת חרדי כחרדי, אולי את יכולה להגיד לי מיהו החרדי הזה שאת חושבת שבסוף - - -
יעקב אשר:
שיומלץ על ידי ועד הישיבות להיות חבר.
מאיר פרוש:
מקובל עליי, בסדר, אבל לדעתה, מי יהיה החרדי? אם את פוסלת - - -
יעקב אשר:
אבל הוא לא יהיה גורם ממליץ. הוא יהיה חבר ועדה מן המניין.
מטי צרפתי הרכבי:
קינלי, בוועדה אין מישהו מהצבא, הם שניהם בדימוס. הצענו גם איש מהצבא.
דרור גרנית:
זה קשור באופן מובנה לשיקולים שאמורה הוועדה לשקול. ככל שהשיקולים - - -
משה טור פז:
אני אחזור על דבריי שוב. ועד הישיבות בארץ ישראל, ואמרתי, מהי ישיבה - - -
יצחק גולדקנופ:
פרוש, באת פה כדי שיחזרו עכשיו שלוש פעמים על אותו דבר? - - -
משה טור פז:
בישיבה הקודמת, שעסקה בוועד הישיבות, העליתי תהייה בגלל מצבו הכלכלי. ומהלכתי לעשות שני דברים. אחד, דיברתי עם ועד הישיבות, ושניים, דיברתי עם ראש אגף הישיבות במשרד החינוך. והבנתי את המהות, ממה שנובע הגירעון. זה עדיין לא פותר אותו, אבל הוא נובע מהתקנה שהוספה בעקבות פקיעת החוק.
והדבר השני, דיברתי עם האנשי...
יצחק גולדקנופ:
אתה תמיד יודע - - - והייתה להם חריגה בכסף. כמה שנים הייתה תחרות לוועד הזה?
משה טור פז:
אמרתי, כמה עשרות שנים. עד שנות השמונים.
משה טור פז:
תלמד אותי, בבקשה. אין בעיה, כשפרוש ירצה, הוא יציג. יש שתי אפשרויות. או שהגוף הזה הוא גוף מייעץ, ואפשר לומר, לקחנו את הגוף הכי טוב כגוף מייעץ.
משה טור פז:
קודם כול הוא קובע את רשימת דחיות השירות. זה לא מייעץ.
משה טור פז:
כן. אבל בסוף, אם הוא הצינור היחיד שלך ל-1,830 ישיבות, זה כוח אדיר. שתיים, אם הוא שולט ברשימת הישיבות והוא המתווך היחיד שלך, זה גם כוח אדיר. ואם הוא הכוח היחיד ברשימת החריגים לצד שר הביטחון, זה גם כוח אדיר. לכן, זה הופך אותו לגוף סמי-ציבורי. לכן אני מציע שיוגדר בחוק אחת משתיים. או שהוא גוף - - -
יצחק גולדקנופ:
בחוק כתוב שאפשר להגיש גם לשר הביטחון, ולא לוועד הישיבות.
משה טור פז:
נכון, אבל הוא הגוף היחיד שיש לו כוח להגיש כמייצג של 1,830 הישיבות היום. - - - כן, אבל זה לא מה שקורה בפועל. אם היינו פה בחוק הגבלים עסקיים, זה מונופול, וזה מונופול מאוד חזק. לכן אני מציע, אחת משתיים, או שיוסדר כגוף סמי-ציבורי, כלומר עם כללים, או שנוריד את מעמדו והוא יהיה רק גוף מייעץ, או גם יש אפשרו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך. יעקב אשר. חבר הכנסת אדלשטיין אחריו. - - - חבר הכנסת יעקב אשר, בזכות דיבור.
יעקב אשר:
תודה רבה, אדוני. רק שתדאג שאני אוכל להשלים משפט. "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר". אמר את זה כבר פרעה. הוא אמר, בוא נכביד עוד כאן, ועוד קצת כאן, ועוד קצת כאן, והוא הלך עם אידיאולוגיה, ועלה מן הארץ. - - - "ואל ישעו בדברי שקר", אמר פרעה. מבחינתו אלו היו דברי שקר. כשאנחנו דנים פה בדברים, ורוא...
יעקב אשר:
- - - גם לגבי הנושא של הסנקציות שיהיו על כולם, אתה אומר דברים יפים, אתה אומר, "אני מוכן לכולם, לא רק חרדים", זה בסדר גמור. אבל כשאתה מתייחס לתת של הדברים, אתה לא מוכן בשום פנים ואופן שהנושא הזה, שהוא הכרה בחשיבות תורת ישראל, בדרך שהורו לנו רבותינו - - -
יעקב אשר:
אל תפריע לי. תכף אני אגיע לחינוך.
משה טור פז:
אתה הפרעת לי בלי הפסקה. רבותינו לא הורו לנו להשתמט בשביל ללמוד תורה.
יעקב אשר:
רבותינו, אנחנו יודעים מה הם הורו לנו, עם כל הכבוד. זה שאתה יודע מה רבותינו הורו לנו, זה גם מראה על ערך מאוד - - -
הם אמרו לנסוע לחוץ לארץ? מה הם אמרו?
דברי דובר/ת #217 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני רוצה לשאול את נציגי משרד האוצר. רציתי לשאול את זה את בטט שהיה פה, אבל אני אשאל את רום. כלומר, הוא דיבר בטט על הנושא הזה של העלויות האדירות, של מילואים והכול, ואני מסכים לכל מילה. בטח בחישובים האלה כמה זה עולה למדינה. אני יכול להסכים איתו במאה אחוז. אני רק שואל שאלה, מה ששאלתי גם את נציגי היועצת ...
עושים כל הזמן. הם רוצים להגיד שאני לא מהאוצר. - - - ישבתי איתם על זה.
דברי דובר/ת #220 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
7000.
דברי דובר/ת #222 | 1 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ראינו גם בחומר של הייעוץ המשפטי אפשר לראות את זה בפסק הדין עצמו, שאומר השופט סולברג, שהוא מדבר ומטיל לבדוק דברים ולראות וכולי "תוך שמיעת גורמי המקצוע בעניין זה".
הוא אמר שהוא לא שומע.
יעקב אשר:
לא. שהוא מבקש. אם מצטטים משהו, מצטטים את זה בצורה ברורה. אני בטוח שגורמי מקצוע בעניין הם גורמי מקצוע בעניין. זה לא שבא משרד אחד גדול, האוצר, ששולט בכל גורמי המקצוע אנחנו יודעים שהאוצר - - - הרי הוא לא רוצה, וגם השופט סולברג לא רוצה אות מתה.
וגם מסולברג, ביקשתי ואני בטוח שאם אבקש מכם - - - תקופות, של...
יעקב אשר:
לא הכבדה, זה כאילו רוצים לחסל אותנו, לחסל את האמונה שלנו. ותחשבו עוד פעם, הכול מבוסס על אמונה.
משה טור פז:
תגיד לאטיאס. אטיאס כתב את זה. מה אתה רוצה?
יעקב אשר:
סליחה. כמו שהיא באה מחוגים אחרים, גם בדתי הלאומי הם מדברים מתוך אמונה שלהם. ופה אני מגיע לקטע שלך, קינלי. כשאתה מדבר על חינוך, הצעת להכניס לתוך החוק, ברור שאני לא בעד הדבר הזה, ואני מתנגד לזה בתוקף. אני שואל אותך, בשביל מה? מה זה קשור? למה?
משה טור פז:
חלק ממטרות החינוך בישראל היא הכנה לשירות משמעותי.
יעקב אשר:
יפה. תודה. יש כמה אוכלוסיות במדינת ישראל שלא עושות את ההכנה לחינוך לילדים שלהן - - - אבל בואו נרד לשורש. גם באוכלוסיות שמחנכים לשירות צבאי, גם שם יש הבדלה בין דתיים לחילונים, בין כאלה שמשרתים בקודש הדרוזי או בקודש הצ'רקסי או בדברים אחרים. יש דברים כאלה. חינוך צריך כי אחרת, איך תביא חיילים עם מוטיבצי...
40 שנה.
דברי דובר/ת #231 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אל תפריע, תתגבר על היצר שלך. חברים, אני בא ואומר דבר אחד. כל זה על הסעיף, אם שם לב, אדוני, כי זה הסעיף - - -
יעקב אשר:
יושבים כאן, וכל אחד שרק מביא איזשהו רעיון טיפה יותר כואב, טיפה יותר לא נכון, טיפה יותר, בלי לראות מה תהיה התוצאה של הדבר הזה.
זה אטיאס הביא את הכול, מה אתה רוצה? דבר איתו.
דברי דובר/ת #236 | 10 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ולכן אדוני, אחרי שהצלחתי להגיד את רוב דבריי בשקט, אני מסיים. תודה. להיום כנראה.
יעקב אשר:
דעתי הייתה ללכת עם שכל, ללכת עם היגיון מול הממשלה ומול הירוקים. ואם קיבלתי את ברכת הדרך של דב חנין הירוק הכי ירקרק בעולם, אבל לא קיבלתי מכמה צעירים, כי אמרתי להם, לכם יש גם פלג.
שרון ניר:
כל מה שאמר פה יעקב, אם הוא היה תומך את זה באיזשהו סוג של חזון של שינוי, והכרה בציונות וגיוס לצה"ל, היינו מקבלים, אבל זה לא - - -
יולי יואל אדלשטיין:
אין לי שום כישורים להיות מנצח על המקהלה הזאת כאן. תודה, היושב-ראש. אין לי שום יומרות להיות קרוב של רב זה או אחר. ניסיתי למצוא מישהו, אבל גיליתי רק ארבעה דורות של משכילים, עד שחזרתי בתשובה, לא היה שום זכר לעניין. ולכן אני רגיל לראות את עצמי יהודי פשוט. ודווקא בדיונים האלה אני מגלה בכאב יותר ויותר שכנ...
יעקב אשר:
לא דיברתי על דיונים אצלך. שאלתי את האוצר - - -
יולי יואל אדלשטיין:
הבנתי. ישבנו גם עם האוצר, וישבנו גם עם גורמים כלכליים, וגורמים שמבינים את החברה החרדית, החל מחרדים ועד כאלה שחוקרים את החברה החרדית. יש כאן קושי כה אמיתי, ואספר לכם דבר על הקושי הזה ויש אפילו בחדר הזה מישהו שיכול לאשר את אמינות הסיפור.
לפני כחצי שנה אמרתי למי שאמרתי בנוכחות אנשים נוספים, שאני מוכן ל...
יצחק גולדקנופ:
תודה רבה. זו פעם ראשונה שאני כאן בוועדה החשובה הזאת. אני בהרגשה קשה מכמה מבחינות. ראשית כול, האווירה כאן היא שהציבור החרדי שקרן. השיחה כאן נסובה לכאורה על פתרון של בעיית האמינות של הציבור החרדי. הציבור שתחת גדולי ישראל ותחת רבני ישראל ולומדי תורה וראשי ישיבות. רוב הדיונים מתמקדים בלהבטיח שהם לא ישקר...
יצחק גולדקנופ:
עוד כמה דברים לסיכום. עמדתי היא שיש לבטל את כל הסנקציות. המילה "סנקציות" היא מילה לא יפה, היא מילה שלא תמשוך ציבור להתגייס וגם - - - היא מילה לא יפה. דבר ראשון, ביקשנו מתחילת הדרך ונפגשנו עם ראש הממשלה ועם מזכיר הממשלה כמה וכמה פעמים ואמרנו לו, "תן לנו לומדי תורה נקיים". הגמרא אומרת, "כל המקבל עליו ...
אני לא מאמין.
דברי דובר/ת #253 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יצחק גולדקנופ:
- - - איך שגדולי ישראל אומרים לך, הם חותמים לך - - - הרב שך היה ראש ועד הישיבות, הרב שטיינמן היה ראש ועד הישיבות, הרב קנייבסקי היה מעורב שם, ואתם באים פה וחושבים אם אפשר - - -
זרקו עליהם אבנים ברחובות כשהם תמכו בנצח יהודה.
דברי דובר/ת #255 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יצחק גולדקנופ:
אנחנו מדברים כרגע על נצח ישראל, נכון? על כל עם ישראל. ולכן, אם יש כאלה שלומדים תורה, אני מבקש מכם ואני מתחנן מהוועדה הזאת, תפטרו אותם מהכול. אחרי זה יש חלקים נוספים.
יצחק גולדקנופ:
על המכסות נדבר אחר כך. הם לא צריכים להיות לא למכסות קשורים ולא ליעדים קשורים ולא לקנוס אותם דרך זה שלא תקבל מעון ולא לתת לו מחיר להשתכן. באיזה מדינה בעולם לוקחים רב ושמים אותו במקום שהמאבטחים עומדים בו. כל אחד שמים אותו ליד ארון הקודש, כי יודעים שהוא רב בישראל, שהוא למד תורה. ופה בישראל אנחנו נחליט ...
עד כאן. גולדקנופ, עד כאן. - - - אל תגיד לי טלאי צהוב. אני אגיד לך מה אמרו לאבא שלי לפני השואה. אמרו לו להישאר באירופה אל תדבר איתי על טלאי צהוב. של נעליך מעל רגליך.
דברי דובר/ת #259 | 36 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, אני מבקש משניכם. עם כל הכבוד, חברי הוועדה פה יודעים את הכבוד העצום שאני רוחש ללומדי תורה, וגם שאני סופג על כך, ובכלל העולם החרדי כולם יודעים. אבל יש גבול להשוואות, וזה לא ניתן ולא נסכים. ולכן אני מקבל את ההערה של חבר הכנסת אלעזר, טלאי צהוב לא כאן, לשים גבול. תודה.
יצחק גולדקנופ:
רשימה עם דברים שאותם הדברים האלה לא ייתנו לבן תורה. וזה לא קיים בשום מקום בעולם. בכל מדינה ומדינה שרוצה אדם ללמוד תורה, מכבדים אותו ומושיבים - - -
מירב כהן:
אבל הוא גם עובד ומפרנס ומשרת את החברה שבה הוא חי. איזו מדינה חפצת חיים מגדלת דור שלא משרת ולא עובד? איך נשרוד?
מירב כהן:
מה הסתירה בין ללמוד תורה ולעבוד ולשמור?
מי ישמור על הדלת? מי ישמור על הדלת?
דברי דובר/ת #266 | 8 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יצחק גולדקנופ:
אנחנו לא נושיב לומדי תורה, אנחנו נכבד לומדי תורה. ולכן, אם הם מקבלים על עצמם עול תורה, כמו שהגמרא אומרת, מעבירים מהם עול מלכות ועול דרך ארץ. לא יפגעו - - -
הוא לא היה פה בדיונים, הוא אמר, עשה גילוי נאות. - - -
דברי דובר/ת #271 | 13 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יצחק גולדקנופ:
אל תגידי לי למה - - - אי אפשר להתחיל בכלום. אני רוצה להקריא לכם סיפור קטן. שסיפרו יהודים בעת שנרדפו. היה פריץ באותה עיירה בערבות רוסיה. התקשה להירדם באותו לילה. ומכיוון שכך שלח את משרתו אל משה היהודי, בעל המרזח המקומי, לצוות עליו להכין בזה הרגע ארוחה דשנה עבור הפריץ. תוך חצי שעה - - - הורה הפריץ למ...
מי זה הפריץ?
דברי דובר/ת #276 | 3 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
היהודי זה האיש מילואים. עכשיו תחשבו מה עושים לו - - -
יצחק גולדקנופ:
אנחנו עומדים על כך שלומדי תורה לא יהיו להם סנקציות - - -
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני אתייחס לדברים שעלו, וכמובן לסעיפים. זה סנקציות, זה לא שלילת הטבות. אני לא מסכים עם ההגדרה. כל אחד אמר פה את הדעה שלו, עכשיו אני אומר את הדעה שלי. כשלוקחים מאדם דבר שיש לו, מענישים אותו, זו סנקציה. אתם יכולים להגיד שזו לא סנקציה, אבל זו סנקציה לכל דבר, זה חייב להיאמר...
דרור גרנית:
אני אשמח להתייחס לנקודה הזאת כשתהיה לי זכות דיבור - - -
ינון אזולאי:
ולכן חשוב שנעלה את זה. וגם כשמדברים, דיברו פה על נקודות זיכוי, דיברו פה על לימודים שיהיה אפשר לסבסד, זה מתחבר בדיוק למקום שאמרנו שברגע שעד לא מזמן היה מותר לעבוד מעל גיל 22, היה מותר ללמוד מעל גיל 22 בדרך כלל זה היו אברכים, פה אתה שולל מהם את האפשרות לעבוד, זו סנקציה נוספת שאתה מחיל עליהם, ולכן גם ע...
ינון אזולאי:
לא עשיתי חידון, רק להזכיר לכם, זה לא חידון. שאלתי מישהו מהאוצר.
רום בר-אב:
אנחנו חושבים שככל שהסנקציה, או שלילת ההטבה נמשכת יותר זמן, המחיר שהפרט רואה בגין אי-הגיוס גבוה, ולכן במקרה הזה הסנקציה צריכה להיות אפקטיבית יותר, ולהשפיע באופן יותר אפקטיבי על קבלת ההחלטה.
רום בר-אב:
צריך לבחון את זה באופן פרטי. - - - ודאי שגיל 26, שמקנה אפשרות לביטול הסנקציה, לעיון הסנקציה, על ידי קניית הדירה בשנה או בשנה וחצי, זה בוודאי לא אפקטיבי.
ינון אזולאי:
לא, אבל זה שאתה אומר לי שגיל 26 לא, ואתה לא אומר לי מתי, סימן שלא עשית עבודה, וכל פעם הרציתם לנו פה שעשיתם איזושהי עבודת מטה. לא נעשתה עבודת מטה, כי מצד אחד קודם - - - כי בכחול עצמו מה אתם אמרתם כל הזמן?
רום בר-אב:
אני אומר שככל שמשך הזמן יותר ארוך, כך הסנקציה צריכה להיות יותר אפקטיבית. זה העיקרון הכלכלי מבחינתי. זאת התשובה שלי.
ינון אזולאי:
כי בכחול עצמו הבאתם את זה - - - הבאתם שבכלל אנחנו מדברים - - -נכון. בדיוק לזה אני מתכוון. הם בכלל עודדו לצאת לעבודה בגיל 22, בגיל 21 מבחינתם, ולכן לא נעשתה שום עבודת מטה מבחינתם, לא מבחינתי.
ינון אזולאי:
בסדר, אבל גם הם הבינו. בבקשה, שיגיד לי עכשיו עד גיל 45. שיגיד לי עד גיל 40. הוא לא נוקט שום דבר, הוא גם לא יכול להגיד לי ש-26 לא מספיק.
רום בר-אב:
חבר הכנסת אזולאי, העיקרון של הסנקציות הכלכליות היא להניע לפעולה ולגרום לפרט - - - לקבל את ההחלטה להתגייס.
ינון אזולאי:
ברגע שאתה לא יודע - - - אני יודע להגיד עד גיל 26.
רום בר-אב:
היכולת להניע את הפרט לפעולה הזאת קשורה למחיר שהוא רואה מבחינת הגיוס ולוודאות שהוא רואה - - -
רום בר-אב:
ככל שהמחיר יהיה גבוה, כך היכולת להניע אותו מבחינת הגיוס היא יותר - - - ככל שהגיל יהיה גבוה, כך המחיר של שלילת ההטבה - - -
ינון אזולאי:
תגיד גיל. גיל 45? תגיד גיל. - - - כי קודם הם אמרו, שבעבודה הקודמת שהייתה להם, היה יותר נזק כלכלי, כביכול , והיום כשהם מסתכלים על אנשי המילואים שצריכים, הנזק שלהם גדול יותר. אם הוא אומר עד גיל 45, כלומר הוא מעריך שימי המילואים האלה יימשכו, עד ולא עד בכלל, הוא לא אמר את זה, הוא אמר, "לשנים הקרובות אני...
ינון אזולאי:
הוא אמור להציג מה שהוא - - - הוא בא לייצג את עמדת משרד האוצר.
רום בר-אב:
אמרתם את זה היום ואנחנו נבחן - - -
ינון אזולאי:
הוא צריך להראות איך הוא מסייע לכלכלת המדינה.
רום בר-אב:
ככל שהמחיר הכלכלי גבוה, כך גדלה הסבירות שהסנקציה תהיה אפקטיבית.
יעקב אשר:
אבל אתה צריך לבחור שני דברים - - -
רום בר-אב:
כולנו מסכימים שדחיית קניית דירה בשנה וחצי מאיינת את כל האירוע. כולנו מסכימים.
ינון אזולאי:
ממש לא, אנחנו לא כולנו מסכימים. אתה מדבר בשם עצמך.
יעקב אשר:
אתה לא מכיר גם את הצורה - - - אני אומר לך שזה לא מספיק גבוה. כי אתה מכיר שבחור יוצא לחיים, ואחרי כמה שנים הוא קונה דירה. פה התרבות היא אחרת לגמרי. זה הכול נופל - - - זה מכאיב לכיס של המשפחה, בדרך כלל ההורים הם אלה שעושים את זה. בניגוד לציבור האחר, ההורים לוקחים על עצמם משכנתאות מטורפות. ההורים לוקחי...
דרור גרנית:
היא הנותנת. מה אני גוזר ממה שאתה אומר? אני אלמד ממה שאתה אומר.
דרור גרנית:
אתה אומר, התמריץ שעובד פה, ככל שעובד התמריץ, הוא בכלל לא עובד על הפרט, הוא עובד, אם בכלל, על ההורים שלו. כלומר את הפרט אנחנו - - -
יעקב אשר:
לא. הפרט הוא כאילו, ההורים שלו אומרים לו, "מותק שלי אתה מתחתן ולך", והוא לא יודע מזה כאילו, נכון? תראה, אתה פשוט - - - אני אומר לך שוב - - - ודאי שאם תעשה ליותר שנים, זה יכול לכאוב יותר. אבל תבדוק, כי אתה יוצא מנקודת הנחה שבשנים הללו זה לא כואב. ואתה טועה, זה כואב. זה גם ידחה דברים. כי אנשים כבר התח...
על מה אתה מדבר? שמעת פה 100 הורים שכולים. הם יכולים לדבר על החתונה של הילדים שלהם? על מה אתה מדבר?
דברי דובר/ת #315 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
שחק להם עם הדם. גמרת את הריצה בבוקר, עכשיו אתה עושה משחק עם הדם.
זה לא דם, הכול דם.
דברי דובר/ת #317 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מי משחק עם הדם? לא אתבייש. תתבייש אתה לדבר על החתונה של ההורים מול - - -
דברי דובר/ת #319 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. שלא ידבר כל כך הרבה על המחירים של חתונה כשמדברים על חוק גיוס והשתמטות.
דברי דובר/ת #321 | 15 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
כשמדברים על גורם של ועד הישיבות, שהוא בוועדה, רק להזכיר לכולם שוועד הישיבות עסק וגם עוסק עד היום בכל הנושא של אישורי יציאה לחוץ לארץ. ועד הישיבות גורם דומיננטי, הוא וראש אכ"א. הווה אומר, כשהיום הוספנו עוד גורם, הוחלש כוחו של ועד הישיבות, ולכן יש פה גם משהו יותר ממה שהיה עד עכשיו בנושא של ועד הישיבות...
אבל זה לא בחוק בשום מקום.
דברי דובר/ת #324 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
עד עכשיו, ועד הישיבות, כשהיית רוצה לצאת לחוץ לארץ, היית צריך אישור גם של ועד הישיבות וראש אכ"א - - -
אבל זה לא היה בחוק.
דברי דובר/ת #326 | 5 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
ועד הישיבות היום צריך לאשר יציאה של - - - לחוץ לארץ.
יעקב אשר:
לא, הוא עמד מול אכ"א בעניין הזה, זה לא שהוא אישר - - -
מאיר פרוש:
הוא התייעץ עם הלשכה המשפטית של משרד הביטחון. מה זה חמור?
עדיין זה חמור.
מאיר פרוש:
כן. הוא התייעץ עם הלשכה המשפטית של משרד הביטחון. אתה לא יודע מזה?
דרור גרנית:
לי זה חדש, האירוע. חבר הכנסת פרוש, אני לא יודע עובדתית מה היה. אם הותנתה סמכות האישור ליציאה מהארץ באישורו של גורם פרטי - - -
ינון אזולאי:
זה המצב שהיה. אין לכם מה לבדוק. זו המציאות שהייתה קיימת - - -
יעקב אשר:
האישור הוא של הצבא בסוף, זה עובר - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא ביחד. אביגדור יכול להתייחס - - - רגע אני רוצה לשמוע את אביגדור. אביגדור רוצה להתייחס.
ינון אזולאי:
תודה רבה. יש עוד דבר. הנושא של ועד הישיבות. לכל מי שטוען שהסנקציות האלה לא אפקטיביות, סתם להבין, כשאתם אומרים "סנקציות לא אפקטיביות". אמרנו את זה, מעולם לא נבדקו, וגם משרד האוצר, שאגב, אני באמת בכל פעם שואל את עצמי מה הקשר שלו לגיוס, אבל לא חשוב.
כסף.
מה הקשר לחוק לימוד תורה ולגיוס?
דברי דובר/ת #347 | 6 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בסדר, כסף. הוא כלכלת ישראל, הוא לא אמור להגיד על היעדים - - -
דרור גרנית:
הקשר הוא השלכות הכלכליות של שירות המילואים הנוכחי - - -
ינון אזולאי:
כשאני אשאל ואגיד לך לענות, אני מאמין שהיושב-ראש אחר כך - - - ואני אשתדל לא להפריע לך.
שוב, אני לא יודע מה העניין של העמדה שלו פה, אבל בסדר. אבל כרגיל, הם יכולים לתת עמדה בכל דבר, בלי שאף אחד יעצור בעדם ולא יעצור רגע לשאול אותם שאלות. כששואלים אותם שאלות, קצת קשה להם עם זה. הסנקציות האלה הן סנקציות א...
אביגדור דיקשטיין:
העדכון של ועד הישיבות היה כדי שלא עכשיו יגיע בקר לישיבה ויראה שהבחור לא שם. לכן עדכנו את ועד הישיבות, אבל האישור הוא אישור צבאי.
ינון אזולאי:
ודאי, אישור צבאי, כל התהליך היה עובר דרך ועד הישיבות.
אביגדור דיקשטיין:
הפרט היה פונה לצה"ל לבקש אישור לצאת, מהדיחוי, כי אחרת אתה יכול לבטל לו את דיחוי.
יולי יואל אדלשטיין:
לכן צודקת היועצת המשפטית, שאומרת שהוא צריך להיות גורם מייעץ, לא גורם מכריע בוועדה.
ינון אזולאי:
הוא חלק מהוועדה שיש, שמכירה את הצרכים. אני לא חושב שהצבא מכיר את הצרכים של הישיבה, ולכן גם הם היו נשמעים לו ולהמלצות שלו.
לא "נשמעים לו". יש הבדל גדול בין מייעץ להם, אומרים לו "תבדוק", לבין "נשמעים לו".
דברי דובר/ת #364 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
גם היו נשמעים, כן. הם יותר שומעים את ההצעות שלו, והם יודעים שאם הם לא - - - אם הם לא לוקחים ערבות על בחור מסוים, תאמין לי שהם לא נותנים את האישור יציאה מהארץ.
יעקב אשר:
יכלו לקזז - - - אבל דיחוי זה אישור ממש.
ינון אזולאי:
בנוגע לאפקטיביות של הסנקציות. כשמסתכלים ואומרים, "ניתן את הכול בבת אחת". אני לא חושב שבפעם אחת לתת את הכול, זה הדבר שיביא את התוצאה. זה לא יביא את התוצאה לא בשנה הראשונה, בפעם אחת, ולא בשנה השנייה, ולא בשנה השלישית.
לכן, מה שמונח פה לפנינו, - - - אמר גם יולי לגבי הסנקציות של בחור, בחור ישיבה, רווק, ...
מירי מי הציע את הסנקציה הזאת?
דברי דובר/ת #368 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
של הרישיון, מי הציע את זה?
דברי דובר/ת #371 | 6 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
זה עלה בדיוני הוועדה. - - - אני לא זוכרת מי, אבל זה עלה בדיוני הוועדה.
דרור גרנית:
זה לא נתון שהוא רשמי, נכון, חבר הכנסת אזולאי?
ינון אזולאי:
אמרתי במפורש, אני משער, זה נתון שלי, לא רשמי. יכול להיות שעשו על זה גם איזשהו מחקר, אפשר לבדוק את זה. לא בדקתי. אני חושב שדיבר קינלי ואמר שעל המשתמטים בכלל להטיל את הסנקציות האלה. אגב, גם משתמטים חרדים, הרי מה שקורה, כך נאמר וכך הובן, שמשתמט חרדי שהוא יצא מגדר הדח"ש והפך להיות משתמט, הוא הופך להיות ...
ינון אזולאי:
לתת את זה לכולם. שלא יצא חוטא נשכר בעניין הזה, שאדם שיצא מתורתו אומנותו, שיש עליו סנקציות מסוימות כי לא עמד - - -
אביגדור דיקשטיין:
הוא לא יוכל לעשות רישיון. הולך להיות משתמט, הוא לא יכול לעשות רישיון.
ינון אזולאי:
בדיוק, אני לא מוכן שאדם ישתמט - - - אני רק רוצה להזכיר לכם פה שהיו כאלה שאחרי שהישיבות הפסיקו לקבל את התקצוב, היה עוד איזה גוף מסוים שהמשיך לקבל תקצוב. שהוא אפילו פעם אחת לא - - - כי אם היו משתמטים ועריקים, לא היו משתמטים ולא היה חל עליהם את זה. אני לא מוכן שמי שתורתו אומנותו יהיה זה שיקבל את הסנקצי...
ינון אזולאי:
תקים מה שאתה רוצה. אני באמת אומר את זה מהמקום הזה.
יעקב אשר:
תודה. יש לי ראש ישיבה נהדר בשבילם. בכבוד.
ינון אזולאי:
ימשיכו כאלה לחגוג, ואנחנו כאן, מי שבאמת יושב ולומד, הוא ישלם את המחיר.
דרור גרנית:
חבר הכנסת אזולאי, רק להבין עד סוף את משמעות הדברים שאתה אומר. אמרתי קודם שמה שקורה פה זה שיש - - -
מאיר פרוש:
בלי שתבין מה שהוא אמר. תשתדל אתה לפתח קצת את ההבנה שיש לך. כל משתמט, גם אם הוא חילוני, שיקבל - - -
מאיר פרוש:
מה הייתה אומרת לך היועמ"שית על דברים כאלה? תעבד את זה. מצאתי חילוני משתמט - - -
דרור גרנית:
שאלות הבהרה. יש פה שתי הסדרות של אפיקים משפטיים שונים. האחד הוא חובת הגיוס האישית והסנקציות שקבועות בחוק - - - נפרד עצמאי לבני הציבור החרדי, וסל הסנקציות שבסופו הוא אחר. אתה אומר, את הסנקציות נחיל באופן גורף על כולם, גם על בני הציבורים האחרים - - -
מאיר פרוש:
דרור, אתה טועה. החילוני צריך לקבל סנקציה הרבה יותר גדולה, כי השקיעו בו כסף כה רב. כל התוכניות שיש בכל בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים, הוא משתמט. - - - צריכות להיות גדולות יותר. תפריד את זה מהחרדים.
ינון אזולאי:
אני מציע פשרה ביני לבין פרוש.
בתקווה שפרוש מאמין לעצמו.
מאיר פרוש:
תפריד את זה. - - - תמורת זה שהוא קיבל כל כך הרבה סוכריות, שישלם על זה. החרדי מסכן, לא קיבל כלום.
אבא שלו והאחים שלו הגנו עליו כדי שהוא יקבל את הסוכריות האלה - - -
דרור גרנית:
אם על החרדי מופעלות הסנקציות - - - ראויה והיא נכונה - - - אבל בהנחה שסיכמנו סל סנקציות ואותה אנחנו מחילים באופן גורף לכל אורך החזית על בני כל הציבורים באופן אחיד, זה נראה לי נכון, אבל המנגנונים שקבועים בפרק הזה, קרי - - -
ינון אזולאי:
יש פה מנגנונים של אי-עמידה ביעדים. האם העמידה ביעדים זה למי שתורתו אומנותו?
ינון אזולאי:
אבל יש כאלה שלא באו בפעם הראשונה כבר, לא הגיעו.
דרור גרנית:
חבר הכנסת אזולאי, יש פה שני מנגנונים. האחד, אי-עמידה ביעדים, והשני, מנגנון הפטור. שני המנגנונים האלה הם ייחודיים לפרק הזה, והסנקציות הללו מתכתבות עם שני המנגנונים הללו. אם אתה מבקש להחיל את הסנקציות הקבועות פה בלי להתייחס לתוכנן, אלא בהנחה של להחיל סל רחב ומקיף יותר של סנקציות באופן גורף, אי אפשר לע...
ינון אזולאי:
לא, אתה לוקח את זה לשני מקומות נפרדים. אני לוקח את המקום האחד. יש לך מה שיש פה בפרק של הסנקציות מול היעדים. מעבר לכך, אותם אלה שלא ניגשו לפי סעיף 3(5) ובכלל המשתמטים בכלל, בכלל הציבורים, אני רוצה להחיל עליהם את הסנקציות האלה. מבחינתי תחיל את זה בצורה כזאת של מדרגות גם. הוא לא הגיע בצו הראשון - - -
ינון אזולאי:
אין בעיה, תן לו. לא יכול להיות חוטא נשכר, זה מה שאני בא להגיד. אתה בפן המשפטי תמצא איך שאתה רוצה. אני לא אתן שיהיה חוטא נשכר. מי שיושב ולומד יושב ולומד, מי שבא ומנסה להשתמט - - -
מאיר פרוש:
מה אומר הרב אזולאי? הרב אזולאי אומר לך, זה כבר לא ערבי שאתה מנסה להתחמק ולא לתת לו עונש. זה כבר יהודי. מקבל כל ההטבות כל החיים שלו. זה לא ערבי, זה יהודי שלא הולך לצבא.
ינון אזולאי:
דרור מצאת קבוצה של יהודים שקיבלו את כל ההטבות שלהם עד גיל 18 - - -
מירב כהן:
מעולה. בוא נשווה את הזכויות של הערבים לזכויות של החרדים.
מירב כהן:
בואו נתמצת את זה. נשווה את הזכויות של הערבים לזכויות של החרדים. מה שהערבי מקבל, גם חרדי יקבל, הולך? זה יביא את כולם לצבא, אני בטוחה.
יעקב אשר:
ואם תהיה ממשלה איתכם עם מנסור עבאס, אנחנו נקבל תקציבים.
מירב כהן:
הכמות של הקצבאות שאתם מקבלים כדי שלא להתגייס, זה מיליארדים.
יעקב אשר:
50 מיליארד. אם אנחנו נהיה כמו מנסור, הוא יסדר לנו - - -
מירב כהן:
בואו נסכם, אתם תקבלו כמו כל אחד אחר במדינה.
משה טור פז:
אני רק מזכיר לך שיש יותר ערבים מחרדים בצה"ל.
ינון אזולאי:
למשל, אדם שתורתו אומנותו, ממתי תיאסר עליו יציאה מהארץ? עד גיל 23, ממתי תיאסר עליו? מהרגע הראשון. משתמט, למשל, ממתי ייאסר עליו?
דרור גרנית:
המשתמט ברגע שהוא מוכרז משתמט, אבל - - -
ינון אזולאי:
צו 12. עד אז מותר לו לטייל, מותר לו לעשות מה שהוא רוצה.
ינון אזולאי:
לא. זה בסעיף 43 כמדומני במספר הסעיף - - - בעוד שהמלש"ב, באשר הוא, מכוח אותו סעיף, חייב באישור מהצבא כדי לצאת כל זמן שהוא חייב שירות, המגבלה הזאת חלה עליו ללא תחולת זמן. כלומר, לומר שהמלש"ב החרדי הופטר מהדבר הזה בין ב-23 ובין ב-26, זו הטבה דרמטית לעומת המלש"ב האחר, שבאופן כללי, כל עוד הוא מלש"ב - - -
ינון אזולאי:
אבל תענה לי על מה ששאלתי אותך, על משתמט עם צו 12 - - -
מאיר פרוש:
תבדוק את ההשקעה בחילוני מול החרדי.
פרוש אני בעד לבדוק.
דברי דובר/ת #430 | 4 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
הגבלת חופש התנועה זה לא מידתי ולא שוויוני בצורה כזאת, לעומת אלה שיש לך כ-20% שנמצאים ולא מגויסים ולא נשלח אליהם אפילו צו. עזוב כרגע אם כן או לא. אתה צריך להחיל את זה גם עליהם. - - -
דרור גרנית:
המגמה של הוועדה היא להחיל את הסנקציה - - -
מאיר פרוש:
לא, המגמה שלך צריכה להיות שכל משתמט - - -
ינון אזולאי:
אני מדבר לא רק על המשתמט. אני מדבר שזה לא מידתי גם מול אותם 20%.
מאיר פרוש:
עזוב אותו, הוא בקושי מסתדר עם החרדים, טפל אתה באוכלוסייה הכללית - - - תביא תוכנית עבודה במנותק מהחוק הזה. מצאת בו כמות - - - אתה שמעת היום את אלוף בריק? הוא מדבר על 40,000 - - -
ינון אזולאי:
אני רוצה לסיים בשורה. אני רוצה רק לסיים - - -
ינון אזולאי:
כשאני מדבר על אי-מידתיות ועל אי-שוויוניות, אמרתי לך גם על אותם 20% בחברה שעדיין בכלל לא מקבלים צו או שלא מגויסים. ועל זה תסתכל.
ודבר אחרון שחשוב לעשות. יש צעירי חב"ד שהם נקראים מגויסים. וחלק מהגיוס שלהם זה באותו רגע שהם חותמים, הם יכולים גם לצאת לחוץ לארץ. כשאנחנו נותנים פה את האי-אפשרות, אי-יציאה ל...
שי טייב:
הם לא מגויסים עדיין, הם מקבלים אישור לחוץ לארץ על תנאי שהם יצטרפו - - -
ינון אזולאי:
בדיוק כך. צריך להוסיף ולמצוא איזשהו - - - שי, אולי כדאי שאתם תביאו איזה הסדר, כי גם היום נקראים גם במקום הזה של משתמטים. אני אומר, בשביל אותם - - -
ינון אזולאי:
לכן אני אומר, חשוב שכשיהיה גם את זה להביא את זה להסדר.
שי, מה הבעיה? אפשר לתת להם צו לעוד שנה.
דברי דובר/ת #448 | 9 מילים
◂ 220 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
סעיף 43, אני רק אדייק - - -
זה מה שאני אומר, זה פותר את הבעיה.
משה טור פז:
אני מבין, אני מכיר את זה. אני אומר, זה פותר את הבעיה.
שי טייב:
זה קצת יותר משנה - - -
בסדר. תעשו את זה, זה תלוי בכם.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אבל מה שינון אומר - - - שאם אתה מבטל פה בחוק באופן כללי את היציאה לחוץ לארץ - - -
אני מבין מה שהוא אומר, אבל מה שאני אומר כמו מכינה, אני מבין את זה.
כמו מכינה שאתם - - - לצאת לחוץ לארץ, תיתנו להם.
ינון אזולאי:
אני מציע שיהיה סעיף שלא נצטרך לחזור על זה עוד פעם ועוד פעם, שזה סעיף שלא יתבטל בכל מקרה. זהו, תודה רבה אדוני היושב-ראש.
היו"ר בועז ביסמוט:
חברי הכנסת - - - בדיון הקודם לא נתתי לשלומית לדבר. ד"ר שלומית טור פז, המכון הישראלי לדמוקרטיה. בבקשה שלומית.
יעקב אשר:
ביקשתי ממנו לראות מסמך אחד שלהם.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע, בבקשה. הם ממתינים בסבלנות מהבוקר. לא להפריע לחברה האזרחית.
שלומית רביצקי טור פז:
אני נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמוביל את המחקר בחברה האזרחית - - - כנציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמוביל את המחקר בחברה האזרחית בתחום הגיוס 20 שנה, ומלווה את הוועדה הזאת לאורך השנים בנושא הזה, נושא הגילוי הנאות ביני לבין קינלי עלה כאן ובוועדות אחרות בכנסת מספר פעמים, בין השאר בנוכחות חבר הכנסת ...
מאיר פרוש:
בקריאת ביניים, אני רק רוצה לומר לך, היום הביאו פה נתונים של הלמ"ס שהחרדים מתחתנים בגיל 23 וחצי.
יעקב אשר:
משהו לא נכון בסקרים האלה.
(יושב-הראש ח"כ ינון אזולאי 18:10)
מאיר פרוש:
יש 12 ילדים, 11 מהם התחתנו בגיל 21. הנתונים של הלמ"ס הם לא נכונים.
שלומית רביצקי טור פז:
כולנו יודעים שיש פער גדול בין חסידים לליטאים לספרדים. אתה הרי יודע את זה. הממוצע הוא ממוצע, הוא לא תואם את המשפחה שלו.
הייתם יכולים למנות את יוסי שלי להיות הסטטיסטיקן הראשי.
יעקב אשר:
אתה יודע מה? תבדקו אצל עמוס ציאדה כמה יש לו בחורים מעל גיל - - -
היו"ר ינון אזולאי:
שלומית, רק השאלה איך הלמ"ס יודע מיהו חרדי שמוציא את הרישיון. הרי אנחנו יודעים שגם המי הוא חרדי שלא הוא לא בדיוק נכון.
שלומית רביצקי טור פז:
הלמ"ס הולך על - - - כיוון שבדרך כלל יש אלגוריתם, חלק גדול ממנו קשור ממנו, קשור לבוגרי החינוך החרדי. זה גם מה שכל כך מייצר פער בין המתגייסים שהם כאילו חרדים, אבל הם לא חרדים כי הם בוגרי החינוך החרדי. אנחנו יודעים שאין פה 100% אבל זה בדרך כלל הולך לכך שמונים את הקבוצה שהיא בוגרת, עם כמה אפשרויות לבדוק...
שלומית רביצקי טור פז:
המספר עולה של בעלי הרישיונות והגיל יורד. בעלות על דירות. המספר השכיח של חרדים זה גיל 23 לבעלות על דירה, לעומת 31 בשאר החברה היהודית. הממוצע הוא מעט גבוה יותר, אבל זה בגלל הטיה שיש לקנייה בגיל מאוחר. הגיל השכיח הוא גיל 23.5-23.
יציאה מהארץ, על פי נתוני הלמ"ס, מחקר של גבריאל גורדון אצלנו, 48% מאלה שרש...
יעקב אשר:
במחקר כתוב שזה רק רשומים או גם לומדים?
שלומית רביצקי טור פז:
בגיל 26, 72% מאלה שהיו שם בגיל 20 נשארים. אין לנו נתון על כמה אדם לומד. הנתון הוא מי רשום בנתוני הלמ"ס.
יעקב אשר:
כן, אבל את אמרת רשומים, כאילו כולם.
יעקב אשר:
לא, היא הטעתה אותך חברתך, שאת כנראה לא מכירה אותה גם, היא הטעתה אותך. זה הכול.
למה הטעתה? - - -
(היושב-ראש ח"כ בעז ביסמוט 18:15)
יעקב אשר:
נתת נתונים, זה בסדר, אנחנו אוהבים לשמוע נתונים, גם אם הם לא טובים.
שלומית רביצקי טור פז:
בגיל 30 כבר 59% וכולי, בגיל 67 אנחנו מדברים על 12% מאלה שהיו מה-100% של גיל 20.
ינון אזולאי:
רק שאלה, לגבי הנתונים שנתת קודם, שזה יורד בהדרגתיות, 77%. מאיפה לקחתם את הנתון הזה?
ינון אזולאי:
למה לא יותר פשוט היה ללכת למשרד החינוך, להגיד לו "כמה יש בשנתון כזה, כמה יש בשנתון כזה, הולך ויורד"? יכול להיות שזה יותר נכון, כי טרום פקיעת החוק, ידענו בדיוק מה יש שם.
ינון אזולאי:
זה לא פשוט יותר לעשות את זה מאשר את הדרך - - -
ינון אזולאי:
ממשרד החינוך אסור להביא נתונים שלא דרך הלמ"ס, כי הם צריכים להיות מבולמ"סים וסודיים וכן הלאה, לכן התהליך הסדור הוא דרך הלמ"ס.
שלומית רביצקי טור פז:
אבל את הנתונים לוקחים באופן אנונימי. אנחנו מגיעים לחדר מחקר והמספרים אנונימיים.
מטי צרפתי הרכבי:
שלומית, החיתוך הזה הוא רק ללומדים או שהם גם לומדים ועובדים? האם יש אפשרות - - -
שלומית רביצקי טור פז:
אני מייד אגיע לעבודה. אני כרגע מדברת על כמה אנשים נשארים בישיבות. לאור השאלה, שאלת אם בגיל 26 יש חיתוך.
שלומית רביצקי טור פז:
עבודה מדווחת. הצלבה של נתוני הביטוח הלאומי עם נתוני משרד החינוך מן הישיבות, שהם מגיעים לחדר מחקר של הלמ"ס, ואנחנו יכולים לראות אותם באופן אנונימי. נתונים נכונים לשנת 2022, שבה -כידוע- היה איסור לעבוד מתחת לגיל 22, אלא אם כן אתה - - - וגם אז, רק אם אתה נשוי.
שלומית רביצקי טור פז:
ואז, אחרי גיל 22, בתנאי שאתה נשוי. בחודש ממוצע - - - אנחנו רואים פה - - - מאוד ממוצעים.
ינון אזולאי:
אני חושב שאת טועה בעניין זה לא מגיל 22 נשוי. או היה אפשר אם הוא נשוי ו-23 אם הוא לא נשוי, אם אני לא טועה, או ששניהם - - -
שלומית רביצקי טור פז:
לי נדמה שצריך את שניהם, 22 ונשוי, אבל זה ג1 שבוטל. על כל פנים, גם כאן אנחנו רואים הדרגה. בחודש ממוצע, 8% מבני ה-18 עובדים, מבני ה-20, 17%, מבני ה-22 כבר רבע, 24%, מבני ה-25 כבר שליש, 33%. אנחנו רואים לגבי גובה השכר שלהם בהנחת שכר מינימום - - - הנושאים שבהם הם עובדים זה חינוך, מכירות וטיפול ברכבים, א...
שלומית רביצקי טור פז:
11% זה לא המימוש, זה הזכאות לפי התנאים, כי ברגע שיש הכנסה, ברגע שנבדק ששני ההורים עובדים או לומדים, וישיבה נחשבת עבודה, וכמובן מצב כלכלי, אנחנו מדברים על אפשרות להיכנס לתוך הטווח.
עוד נתון אחד אחרון בנושא של הפטור ושל מה שנאמר על מספר האנשים שלא מתגייסים מאוכלוסיות אחרות. הפעם האחרונה שהצבא נתן נתון...
שלומית רביצקי טור פז:
לא. בסך הכול - - - 88% מהאוכלוסיות המשרתות, גברים בלבד - - - קודם הסתובב פה רעיון לדבר גם על הנשים החרדיות, אני לא מדברת עליהן, אני מדברת על הגברים החרדים. 88% מהאוכלוסיות המשרתות, זה נתון, שמגיע גם מצה"ל בשנת 2022.
וגם לפי הלמ"ס, אנחנו מדברים על 87.6% מהאוכלוסיות המשרתות, הגברים, לעומת 9% נתוני בו...
יעקב אשר:
שאלה. כשאת אומרת 88% גיוס, זה בניכוי הפטורים מסיבות של אי-התאמה. אם היית יכול לחלק גם בין - - -
שלומית רביצקי טור פז:
סליחה, זה כן מוציא. 88% זה אנשים שהתגייסו. זאת אומרת, מי שקיבל פטור לא התגייס. אם אדם אחרי חצי שנה למשל - - -
יעקב אשר:
דרוזים דתיים לא משנה, זה כמות קטנה, לא גדולה, זה נקרא פטור?
שלומית רביצקי טור פז:
אני לא דיברתי על דרוזים עכשיו, דיברתי על בוגרי הממלכתי והממלכתי-דתי. ה-88% זה של הממלכתי, ובלמ"ס 87.6% - - -
יעקב אשר:
לכן אני אבקש את העבודה הבאה שלכם, אם אפשר, לעשות על כלל מדינת ישראל. תוציאו כרגע את מי שלא מחויבים אולי, אני לא יודע איך זה הולך הפטור לערבים אבל, בלי הערבים המוסלמים שהם - - - אבל אותן אוכלוסיות, יש הרבה כאלה של אי-התאמות ופציפיסטים שיש להם עמותה שלמה - - -
יעקב אשר:
זה 50,000 איש לפחות, אם לא יותר.
שי טייב:
הנתונים הם נתונים שלנו, ובתוך אלה שלא מתגייסים, קרי, הדלתא בין ה-100% ל-88%, 90%, זה תלוי באיזו שנה. כלולים כל אלה שמקבלים פטורים, מתוך החינוך הממלכתי - - -
יעקב אשר:
מתוכם גם רפואיים, זה משהו אחר.
שי טייב:
כולל הרפואי, כולל הנפשי, כל הדברים האלה כלולים.
שי טייב:
אני אחר כך אעשה את החשבון. הרבה אנשים, כי הציבור הזה הוא ציבור - - -
יעקב אשר:
אני אומר, אם אפשר לבודד מתוכם - - -
יעקב אשר:
אני ביקשתי מהם, אני לא רוצה להעסיק אותך.
שי טייב:
אתה לא צריך לבקש מהם, זה הנתונים שלנו.
מאיר פרוש:
שי, מה זאת אומרת לא לבקש מהם? הם עובדים על משהו, הם מקבלים משכורת.
יעקב אשר:
אני אגיד לך למה ביקשתי מהם. אני אסביר את עצמי. כי היא הביאה מחקר, והיא מדברת לעניין, זה לא שהיא לא מדברת לעניין, הם עובדים עבודה מצוינת. אבל הם עובדים, ולמשל נתון כזה, לא בודקים אותו לעומק כרגע ממה הוא מורכב, אלא האמירה היא ש-88% - - -
יעקב אשר:
בסדר - - - אם היית מציגה מראש והיית אומרת "אין לי את הנתון על ה-12%, שזה בערך 40,000, 50,000, 60,000 איש, לא יודע כמה
מירב כהן:
על מה אתה כל כך מתפלפל? אין בעיית גיוס אצל החרדים?
יעקב אשר:
אני למדתי בישיבה, אני מתפלפל, מה לעשות? גם בעלה למד בישיבה והוא מתפלפל. בשביל זה הראש שלנו מחודד.
מירב כהן:
חרדים לא מתגייסים, זהו. מה אתה מתפלפל כל כך הרבה.- - - חפירות ללא תכלית.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל 88% מקרב הממלכתי מתגייסים, ו-9% אחוז מקרב החרדים מתגייסים. זה בשורה התחתונה, בגדול.
שלומית רביצקי טור פז:
מהבוגרים, כן. בין 10% ל-12% זה כמעט מיצוי. זאת אומרת, אנחנו מדברים על פטור רפואי, נפשי, אנשים שנמצאים בחוץ לארץ, אנשים שהצבא לא רוצה אותם, בגלל קשיי הסתגלות, עבריינים זה כמעט - - -
שלומית רביצקי טור פז:
זה היה בעניין הנתונים. רציתם את החלק האובייקטיבי, עכשיו החלק הפחות אובייקטיבי.
שלומית רביצקי טור פז:
אני רוצה לשאול שאלה את הייעוץ המשפטי. ההנחה שלנו, הדבר הזה דובר פה רבות, שכדי לכוון התנהגות של אנשים ולשנות אותה, נדרשות סנקציות או שלילת הטבות כבדות יותר, כאלה שלא קורות ממילא, כמו רישיון הנהיגה בישיבות הגדולות, שההיקף הכלכלי שלהן הוא גבוה, לא כמו נקודות מס, ביטוח לאומי ותחבורה ציבורית, ושהן לתקופה...
יעקב אשר:
שאלה מדעית. היא אמרה כרגע שממילא אין רישיונות בישיבות, נכון?
יעקב אשר:
לפני חצי דקה, או דקה או שתיים, דיברת בגילים האלה, אמרת שיש 37%. תסבירי לי, אני לא למדתי מדע, אבל משהו כן למדתי.
יעקב אשר:
לא, עזבי ידע אישי חינם שלך או של מישהו אחר.
ינון אזולאי:
שלומית תרשי לי להשתמש במה שאמרת קודם לרב פרוש. אמרת, שכשמסתכלים, יש שם גם חסידים, גם ליטאים. זה הממוצע. אם את מדברת על הממוצע של 37%, למה את אומרת עכשיו ליטאים או ספרדים? זה לא נכון, הנכון הוא להגיד - - -
שלומית רביצקי טור פז:
אם אפשר להציע פה הצעה, כיוון שהציבור החרדי הוא כל כך נפרד בקהילות שלו ובמאפיינים שלהם, אולי גם הסנקציות צריכות להיות שונות לגבי אחרים, כי גיל הנישואים, גיל הילדים, היציאה לעבודה כל כך שונים ומגוונים, שאם באמת, כמו שאומר פה חבר הכנסת אשר כל הזמן, "צריך להכיר את החברה", אולי גם הסנקציות צריכות להיות ש...
ינון אזולאי:
נכון, לא התכוונת ברצינות למה שאת אומרת? שהפרוטוקול ידע.
שלומית רביצקי טור פז:
יש בזה קושי משפטי, אם המטרה היא להניע אוכלוסיות, בוודאי שיש בזה היגיון. השאלה בבקשה לייעוץ המשפטי.
מאיר פרוש:
ממתי יש פה עניין להניע אוכלוסיות? יש פה עניין רק להכניס מקלות בגלגלים שלא יזוזו.
שלומית רביצקי טור פז:
יש לי פה באמת שאלה שאני לא בטוחה לגביה. יש גם את העניין של להרחיב את המעגל של - - -
יעקב אשר:
רגע, אבל זו עמותה? מקודם אמרנו שיכולים רק קצת לייעץ, לא יותר, עמותה. אי אפשר לקחת את המספרים כמוסמך לגמרי.
מירי פרנקל-שור:
שלומית, את התחלת לומר "נדרשות סנקציות כבדות לכוון התנהגות". את יכולה לפתח את זה?
מאיר פרוש:
אני מכיר את המסמך הסודי שלהם. לא לאפשר לחרדים לנסוע בין 16:00 ל-22:00, כי הכבישים פקוקים עם חילונים. שהחרדים יישארו בבית. ואסור להם לנסוע על הכבישים הבין-עירוניים כי משרד התחבורה נתן את הכסף לזפת את הכבישים.
שלומית רביצקי טור פז:
דבר אחד משמעותי הוא בשאלה אם מוחזרות הטבות לפני שהוכחה עמידה ביעדים. זאת אומרת, השאלה של כיוון התנהגות, שכבר התחיל במידה מסוימת בתקופה של השנתיים האחרונות, ברגע שמחזירים חלק מן ההטבות וממתינים לעתיד לעוד שנה וחצי, אחר כך נראה מה יקרה, תהיה בחינה של - - - כבר אנחנו יודעים שהדבר הזה הוא בעייתי בכיוון ...
יעקב אשר:
זאת אומרת, ואת לא מתייחסת לזה כך ש-75 שנה היה דיחוי ואנשים עבדו לפי חוק, ועכשיו הם נקראים משתמטים מבחינתך לכל דבר. הבנתי. כך את חוקרת אוכלוסיות, כך את חוקרת ומבינה את הכול.
שלומית רביצקי טור פז:
אני מסכימה איתך שמי שפשע פה זה לא החרדים, אלא המדינה. המדינה היא זאת שאפשרה את הסיטואציה, היא זאת שעוזבת את הילדים בגיל שלוש בבית הספר ועוזבת אותם בלי ליבה, ואחרי זה באה אליהם אחר כך. זה נכון, המדינה היא זאת שפשעה לעתיד של כולנו, והמדינה היא זאת שצריכה לשלם.
ינון אזולאי:
פה אני חייב להגיד לך שזו כבר דעה פוליטית ולא משהו אחר.
ינון אזולאי:
פנית אליי בתחילת דברייך ואמרתי דבר פשוט. אמרת לי, "אנחנו כן אובייקטיביים", ומה שאמרת. שתקתי. קיבלתי את מה שאמרת - - - אבל כשאת באה ובסוף זה מה שאת אומרת?
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד, תן לי להגיד משהו. שלומית את בקריאה. ייאמר לזכותך - - - שאחרי שהיא סיימה את החלק הראשון, היא אמרה, "עכשיו אני לא אובייקטיבית".
יעקב אשר:
לא שמעתי את זה. אם כך אני חוזר בי, היא באמת אובייקטיבית.
ינון אזולאי:
אני שואל אותך שאלה, יבוא נציג משרד האוצר ומשרד המשפטים וייתן פה את - - -
ינון אזולאי:
אין בעיה, שתבוא בישיבה אחרת. באמת אני אומר את זה, מכבד את זה. אני מכבד את זה שיש לה דעה. אבל לא יכול לבוא עם טייטל של מכון מסוים ולהגיד, הדעה שלי היא כזאת דעה. - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה להמשיך. זכותך, ואמרת את זה גם, והיא הייתה הוגנת, ואמרת בהגינות רבה, "גמרתי עם האובייקטיבי, עכשיו אני לא אובייקטיבי".
שלומית רביצקי טור פז:
אדוני היושב-ראש, אני מבקשת לשאול. בסעיף 26טז1, ההתחלה אומרת כך, "על תלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר או שלא קיבל פטור" וכולי. אני מנסה להבין, יש לנו הרי שני צווים. יש צו התייצבות ורישום, שכמו שאומר הצבא, בגיל 16 וחצי כבר כולם מקבלים היום, ויש צו שהוא צו גיוס עם תאריך. לכאורה, מה שאומר סעיף שלנו הו...
שי טייב:
אם נשלח הצו הראשון להתייצבות, לרישום וכן הלאה, ופלוני לא התייצב, מן הסתם, הוא מתחיל להיכנס לתוך תהליך אוטומטי של קריאה שנייה, שלישית, הודעה בדבר פקודת מעצר, צו 12, והוא נהיה משתמט. זאת אומרת, זה תהליך בהקשר הזה אוטומטי. דבר שני - - -
שרון ניר:
היא מדברת על אלה שנמצאים בתוך הישיבות ונכנסים לדח"ש.
שי טייב:
שאלת אותי מה קורה, האם צה"ל יחליט לא להוציא צווים.
שי טייב:
לא, שאלת אותי האם הצבא יחליט שהוא לא מוציא צווים. על זה עניתי, לא עניתי על הסנקציה.
שרון ניר:
היא מנסה להבין - - - רח"ט תומכ"א אולי תסביר, היא מנסה להבין את הפלטפורמה של החוק הזה שנותנת דח"ש. תסביר. נגיד זה המסלול הירוק, בן אדם מתייצב לרישום, מוציא דח"ש, איך זה פוגש אותו, כמו שאמר ראש אכ"א, איך הסנקציות האישיות פוגשות את הפרט, במסלול כזה שהוא מקבל דח"ש - - -
יעקב אשר:
תקראי את כל מה שאמר ראש אכ"א, בהזדמנות.
שלומית רביצקי טור פז:
האם אתה בהכרח מוציא צו לשירות סדיר לכל אותם משתמטים, נניח אלה שהתייצבו להתייצבות ורישום, ואחר כך לא המשיכו את המסלול, האם הם בהכרח יקבלו את צו ההתייצבות לשירות סדיר, ויחולו עליהם סנקציות?
שי טייב:
כן. כדי להכריז על אדם להשתמטות, הוא מקבל צו 12. צו 12 - - -
שי טייב:
אני עונה לשאלה שהיא שואלת אותי. את יכולה לשאול אותי שאלה אחרת שאולי - - -
שרון ניר:
זה לא מה שהיא שואלת אותך, מה לעשות?
שי טייב:
זה לא מה שהיא שאלה אותי עכשיו. אם כולם יקבלו צו, נכון?
שי טייב:
נניח שהוא התייצב וקיבל דיחוי, אין דיון על זה, נכון?
שרון ניר:
זה צריך לפגוש אותו, הסנקציות האלה.
שי טייב:
כי מבחינתי הוא לא יגיע - - - הוא יקבל דחיית שירות.
שרון ניר:
זו קבוצה ריקה, כמו שאומרת חברת הכנסת כהן. הכול בסדר. יקבל דיחוי, כיפת ברזל, מה שאתם רוצים. הוא לא מתגייס ולא פוגש סנקציות, ולא שום דבר. הוא גם לא מתגייס וגם לא פוגש סנקציות, זה המצב. קבוצה ריקה. - - -
מירי פרנקל-שור:
- - - כתוב, "על תלמיד ישיבה שלא התייצב בשירות סדיר", צריך - - - אנחנו אמרנו שנוריד את התיבה הזו, ואמרנו, "מי שקיבל דחיית שירות".
שרון ניר:
לא, היא אומרת שזה יחול על מי שקיבל דח"ש.
שרון ניר:
כי זה לא מה שרח"ט תומכ"א אמר, אני לא מבינה את זה. אני שואלת, אם מי שקיבל דח"ש יקבל סנקציות? אותך אני שואלת, איך אתה מממש את זה? ראית את החוק. אם מי שקיבל דח"ש יכול להיות בסיטואציה שהוא מקבל בשנה הראשונה, בשנה השנייה, בשנה השלישית, על פי סעיפי החוק, הוא אצלך תחת סעיף דח"ש, והאם הסנקציות שהחוק מדבר על...
שי טייב:
כשדיברנו על הסנקציות שפוגשות את הפרט, דיברנו על אנשים שלא משתפים פעולה - - -
יעקב אשר:
הוא נמצא בפרק אחר, הוא נמצא בחוק הרגיל.
שרון ניר:
אם הוא התייצב וקיבל דח"ש, אבל הוא בתוך הסנקציות כי לא עמדו ביעד הגיוס, איך זה פוגש אותו? כי הוא בתוך הכיפה. זה בדיוק מה שאנחנו שואלים אתכם כל הזמן. תסבירי לי.
יעקב אשר:
מצלצלים אליו, איך זה פוגש אותו? הוא בתוך החוק.
מירי פרנקל-שור:
בחור שקיבל צו מהצבא ולא מתייצב, הוא לא יכול לקבל את הדח"ש - - -
שרון ניר:
ברור. הוא משתמט, הוא כמו משתמט חילוני.
יעקב אשר:
חל עליו החוק רגיל, לא פרק ג1. החוק רגיל חל עליו.
שרון ניר:
פרק ג1, לא עמדו ביעדים, איך זה פוגש אותו?
מירי פרנקל-שור:
בחור שקיבל דחיית שירות והוא בישיבה ולא עמדו ביעדים, עליו חלות הסנקציות.
יעקב אשר:
הוא חלק מהמועדון שעליו חלות כל הסנקציות בחוק. זה הכול.
מירב כהן:
זה כאילו סנקציות אישיות שחלות על קולקטיב.
יעקב אשר:
לא, על כל אחד במקרה שלא עומדים.
היו"ר בועז ביסמוט:
שלומי בזכות דיבור. אח שכול כתוב לי כאן, אנא לכבד ולא להפריע. בבקשה, שלומי.
שלומי דמרי:
תודה רבה. שלומי דמרי, זו לא פעם ראשונה שלי פה. אני אתחיל במשפט שאני אומר תמיד, לי אישית, בכל פעם שאני מגיע לפה. העניין הוא שזה חוק שמתייחס רק לחרדים. אני חושב שפה הטעות הגדולה. ועכשיו, דווקא בדיון הזה, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים מסכים עם חברי כנסת החרדים, כי אנחנו רואים שכשאנחנו עומדים עם הגב ל...
שלומי דמרי:
אני יודע גם שאתם לא מסכימים עם זה, ותודה רבה על זה, אבל אני רוצה לדבר על עוד סנקציות שיש למי שמגיע לשרת. אני קם בבוקר, אני קם עם שק של סנקציות. כשאני שם את הילדה שלי בגן וכשאני מוריד אותה, היא שואלת אותי, "אבא, אתה הולך עכשיו למילואים? אתה נעלם לנו עוד פעם ל- 60 יום, ל- 100 יום, ל- 90 יום?" זו שאלה ...
לילך חיים אידלברג:
תודה. אני אבקש להתחיל באיזושהי אמירה כללית, ואני ארד לסעיפים, אם זה בסדר.
לילך חיים אידלברג:
אני מתחברת קצת לדברים של שלומי על השיח שאני חווה פה. אני מבקשת להניח על השולחן דבר פשוט. כמו שאין טלאי צהוב, המדינה שלנו - - -
לילך חיים אידלברג:
מצוין. אני אשמח שמדינת ישראל לא תיחשב לפריץ. הצבא שלנו, צבא ההגנה לישראל, לא ייחשב לצבא הצאר שחוטף ילדים יהודים אליו, וגם בואו נשים על השולחן, אחינו החרדים הם לא בגדר שבט לוי, אם נלך לדיונים של שבוע שעבר ולדברי התורה המבריקים שהיו פה. מה לעשות? לא כולם שבט לוי. לוי יש בכלל ישראל, גם אצל החילונים, גם...
ינון אזולאי:
רק לחדד, יש סנקציות של מי שתורתם אומנותם. אם עומדים ביעדים, יש סנקציות מסוימות, אם לא עומדים ביעדים, יש עוד סנקציות. לא ייתכן שאדם שמשתמט יעבור - - - גם כחרדי, הוא עובר מגדר תורתו אומנותו, הוא משתמט. יש כאלה שבכלל לא הגיעו מלכתחילה, ויכול להיות שהם לומדים בישיבות מסוימות, וזה קרה.
הם באוטומטית יכולי...
לילך חיים אידלברג:
אני מסכימה עם העניין של להשליך לכולם גזרה שווה. החוק צריך להיות לא חוק הסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, אבל זו לא הכותרת שאנחנו בחרנו. זו הכותרת שהוועדה בחרה. אני רוצה רק להתייחס רגע לעניין הסנקציות עצמן ולתוך הסעיף.
לילך חיים אידלברג:
אם אנחנו מצופים לבדוק, חבר הכנסת פרוש, את ההשקעה בציבור החילוני, אולי נתחיל להיכנס למדידות גם של התפוקה של הציבור החילוני או הדתי-ציוני, מה הם נותנים למדינה במיסים, מה הם נותנים למדינה בתל"ג. אני לא רוצה להיות שם, כי אני חושבת שערכית אנחנו לא בשיח הזה. זה לא צריך להיות השיח מי נותן יותר. בעיניי בעול...
לילך חיים אידלברג:
זה קשור גם למוסדי וגם לאישי. באישי אנחנו מבקשים שהוא לא יוכל להיות מועסק כאחד מחמשת מקבלי השכר הגבוהים בעמותה או בתפקיד ניהולי בעמותה. ככל שהוא יועסק בהם אנחנו נצטרך לדבר על סעיף 46, אבל בעמותה שיש לה זכאות לסעיף 46 היא לא תוכל להעסיק משתמט בתפקידים האלו, והוא לא יוכל לעבוד ברשויות מקומיות או רשויות...
לילך חיים אידלברג:
ארגוני המשרתים. זה מונח על שולחן הוועדה בנייר עמדה מ-13 באוגוסט. אנחנו מבקשים להחיל כאן גם את הנושא של אי-אפשרות לגשת למכרזים, כלומר הוא לא יעמוד בתנאי סף למכרזים שהם מכרזים של המדינה או רשויות מקומיות או אזוריות או חברות לתועלת הציבור או עמותות שיש להן אישור לפי סעיף 46, וגם לא לעבוד בחברות או עמו...
יעקב אשר:
משפחת ג'ואריש, מוסרת לך תודה רבה לגבי המכרזים.
לילך חיים אידלברג:
אני אשמח, וזה בהשלמה לדיון הקודם, למרות שזכיתי לשמוע ברכבת חזרה לנהרייה את חברת הכנסת מירי מסיגה את הרציונל. אבל לגבי סנקציה מוסדית, מירי, כמו שאמרת, צודקת. סעיף 46 מדבר גם לגבי סנקציות מוסדיות, ואני מבקשת שיובהר שאם אנחנו מגלים שיש ישיבה שמסרה דיווחים כוזבים, או לחלופין ארגונים שמעודדים השתמטות, בי...
תודה.
דברי דובר/ת #669 | 1 מילים
— המשך —
היושב-ראש, אפשר שאלה אחת רק?
דברי דובר/ת #670 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו מדברים היום על סנקציות. כל התשתית כאן, אני אמרתי את זה בוורסיות אחרות, עזבו את אלה שלומדים תורה לכולי עלמא, אבל יש פה איזה מאגר גדול מאוד, שממנו התגייסו, או שהוא חוסה תחת ההגדרה של דח"ש שניתן בשקר. למה אין סנקציות כלפי מי שחתם לו על הדברים האלה? למה זה הסנקציות - - - אם אנחנו דנים על סנקציות אפקטיביות מוסדיות ולא מוסדיות, למה אין סנקציות על מי ששיקר על הפרט ועל הכלל?
דברי דובר/ת #672 | 74 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, גם לא עליו. זה היה על מנהל הישיבה.
דברי דובר/ת #674 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא עצמו מאבד את המעמד באותו רגע. הוא לא יכול - - -
מאבד את המעמד זה הימור שאתה לוקח, שלא קורה לך כלום, איבדת את המעמד, כנראה לא היה מגיע לך. זה כאילו מעמד שלקחת.
דברי דובר/ת #676 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
גם כל חקיקה, אם מישהו לא ממלא את הטפסים נכון וזה, זה הימור שהוא לוקח.
לא אם קיבלת הטבה על זה.
דברי דובר/ת #678 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
גם קיבלת הטבה, לא שילמת את המס. לא דיווחת אמת, מה?
אתה משלם, אתה נשפט, אתה משלם כופר.
דברי דובר/ת #680 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דנו בזה על הרשות. דנו בזה על מורשה חתימה. לא דנו על המדווח עצמו.
דברי דובר/ת #683 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני לא מדבר על בעל תפקיד.
דברי דובר/ת #685 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כאן יש סנקציות אישיות על הפרט, לא על מנהלי המוסדות. אני מדבר על אותו פרט ששיקר.
דברי דובר/ת #687 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל ביטול דח"ש זה לא עונש.
דברי דובר/ת #689 | 6 מילים
◂ 129 הפסקות — לחצו להצגה
נריה צבי קטן:
שלום לכולם. לי קוראים נריה קטן. אני לא כל כך מורגל לדבר, אולי אני קצת מתרגש. אני בן 31, התגייסתי לפני 11 שנים לצבא. התחלתי מסלול בסיירת מטכ"ל, אחרי כמה זמן עזבתי וסיימתי שירות מלא. מתחילת המלחמה, משמחת תורה התשפ"ד, אני מעל 450 ימי מילואים. תוך כדי גם התחתנתי, נולדה לי בת, ברוך השם.
נריה צבי קטן:
תודה רבה. נלחמתי גם בעזה, בסוריה, בלבנון. ובעזה גם נפצעתי ועברתי ניתוח והחלמה. באתי בשם עצמי. לא שלחו אותי או משהו כזה, אבל אני יודע שיש לי הרבה חברים שחושבים כמוני. דבר ראשון, אני רוצה להגיד שאני מאוד אוהב את הציבור החרדי, גם כציבור וגם כפרטים. יש לי הרבה חברים חרדים. יש לי המון הערכה כלפי הציבור ה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך.
חבר הכנסת ביסמוט, מעניין אותי לשמוע למה את מי שדיבר עכשיו לא ביקשת לדבר על הסעיף ולא הגבלת אותו בדקות?
היו"ר בועז ביסמוט:
ראית כמה זמן הוא דיבר?
לא, אבל לא ביקשת - - -
סתם להזכיר לך שחבר הכנסת ביסמוט לא עובד אצלך.
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כול אני יכול פה, ועם כל הכבוד זו כבר חוצפה מספר שתיים בדיון, כי הגעת גם לפה קודם לכן, ואמרתי גם אחרים שלא מסכימים היו יכולים לדבר משהו כזה. הרי שימי לב כמה דוברים כאן תומכים בחוק וכמה לא. כבר התחלנו עם חוצפה מספר אחת, זו חוצפה מספר שתיים.
היא בסך הכול שאלה שאלה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, לא. מה זה שאלה? האדון הזה דיבר, כמה זמן הוא דיבר? שתי דקות. זה מה שמפריע לך? כי שתי דקות הוא צידד בחוק? זה מה שהפריע לך? השתי דקות שלו? והוא גם מילואימניק. והוא גם מילואימניק שמשרת. את תחליטי איזה מילואימניק בסדר ואיזה לא? מה זו החוצפה הזאת? - - - דרור, משרד המשפטים.
ינון אזולאי:
תפסיקו להטיל אימה על אחרים שבאים לפה ואומרים גם מילה טובה - - -
שירה אמסילי:
האם זה תקין שיש מוזמנים שמחויבים לדבר על הסעיף, ויש מוזמנים שיכולים לדבר על מה שהם הוציאו, תלוי האם הם תומכים או לא תומכים בחוק? יש פה הטיה שלדעתי יורדת לשורש ההליך ופוגמת בהליך.
שירה אמסילי:
לא, השאלה האם משפטית זה לא פוגם בדיון שיש פה איפה ואיפה.
שירה אמסילי:
לא, אל תקרא לי "גברתי", כי אתה לא מכבד אותי.
שירה אמסילי:
גברתי זה תואר של כבוד, ואתה לא מכבד אותי, את השאלה שלי ואת האנשים שאני מייצגת.
דרור גרנית:
אני רוצה להתייחס גם לסעיפי החוק, ואשתדל להתייחס ממש בנקודות לרכיבים הרבים השונים, וגם לשאלות והערות שעלו פה לאורך הדיון.
אתחיל מנקודת המוצא הנוכחית. כפי שנכתב גם בחוות דעת המשנים, נקודת המוצא הנוכחית היא מצב דברים שחלות בו כבר היום סנקציות, והצעת החוק, וזה נעדר מהדיון עד היום, מסירה את הסנקציות הקיי...
דרור גרנית:
זה מסיר גם את הסיפור של תמיכה בישיבות, וגם את הסיפור של המעונות, ואלה שני הדברים הגדולים והעיקריים, אבל הצעת החוק משיבה על כנה את היעדים.
מירי פרנקל-שור:
יש היום צו משפטי שחל חוק שירות ביטחון, המדינה תתנהל כאשר לא חל. עכשיו הכנסת - - -
דרור גרנית:
מירי, חיכיתי באורך רוח לזכות הדיבור. אני בכל זאת מבקש - - -
דרור גרנית:
אני חושב שצריך לשים על השולחן את העובדה שהצעת החוק משיבה את הגלגל לאחור מבחינת תחולת סנקציות. וזה מצב הדברים שהיא עושה מבחינה משפטית. זה מצב הדברים גם העובדתי - - -
דרור גרנית:
ההסדרה החקיקתית היא מייצרת מחדש את המצב המשפטי, נכון. - - -
דרור גרנית:
היא מאיינת את הסנקציות הקיימות ואומרת נדחה תחולה לאיזושהי נקודת זמן עתידית. זו הנקודה הראשונה שצריך לשים אותה על השולחן. הבעיה השנייה, ואני רוצה רגע לחזור לנקודה הזאת - - -
דרור, אני לא הצלחתי להבין את זה, ואני חושב שגם היא לא מבינה.
מטי צרפתי הרכבי:
עכשיו אין מימון מעונות, עכשיו אין סבסוד מעונות, וממחר יהיה סבסוד מעונות.
דרור גרנית:
נכון. עכשיו לנקודה הבאה. דיברנו פה בבוקר על בעיית האינהרנטיות של החקיקה. ועלה פה, ואני רואה לנכון לשים על זה דגש כאמירה משפטית, בעיה יסודית של חוקיות. והדבר עולה בשני מובנים. גם העלה את זה חבר הכנסת רם בן ברק, שאינו פה. הוא אמר, "נגיד שיש עמידה ביעדים, למה אתם באים ומטילים את הסנקציות של 26(21) על מ...
דרור גרנית:
נכון. הנקודה השלישית שעלתה פה הייתה השאלה על גיל הפטור, ועמדנו על זה, וזה די התחדד גם בדיון, אבל חשוב רגע גם לומר את זה בצורה מסודרת. גיל הפטור אינו רק גיל פטור מחובת השירות, גיל פטור מעולם הסנקציות. עלה פה הדיון והורחב על מה צריך להיות גיל התחולה של הסנקציות ואמרת גם את מירי, שצריך לבחון כל סנקציה ...
מירי פרנקל-שור:
ולכן אמרנו, כתבנו בסקירה שלנו לבחון אם יש מקום לנתק בין גיל הפטור לגיל הסנקציות.
דרור גרנית:
בסדר גמור, זאת נקודה חשובה. הנקודה הבאה שאני אתייחס אליה ועלתה פה גם היא לאורך היום, הפער של שני המסלולים בין סל הכלים, שהם אכיפה כלכלית ומינהלית לבין האכיפה הנורמלית או הרגילה, או הקיימת, של חוק שירות ביטחון, שהיא האכיפה הפלילית, שזה פער שהוא משמעותי וגם הוא בעייתי.
כעת לעניין המידתיות שהעלה חבר הכ...
יעקב אשר:
השאלה אם לך יש זכות לסרב לו. ברור שהוא מבקש, הוא לא לוקח את זה לבד.
דרור גרנית:
בסדר גמור. אבל עצם העובדה שיש רישוי אומר שהזכות היא מראש מוגבלת. זאת אומרת, זו לא זכות קיימת שנתונה לכל המבקש, אלא - - - זה להבדיל מחופש התנועה. גם בדבר הזה, נדמה לי שחבר הכנסת אזולאי לא דייק, כי הוא השווה לתקופת הקורונה ולכניסה והיציאה מהארץ, ששם זו זכות חוקתית שמעוגנת במפורש בחוק-יסוד: כבוד האדם ו...
יעקב אשר:
גם לנסוע לחוץ לארץ יש רגולציה של לקנות כרטיס, לעבור דרכון.
דרור גרנית:
עוד לפני חוץ לארץ. אמרתי קודם, אתה דיברת על המידתיות, אני חושב שלפני שקופצים למידתיות, הניתוח החוקתי מתחיל מהתכלית הראויה, עובר דרך הקשר הרציונלי, ומגיעים למידתיות. השאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, ביחס לכל אחת מהסנקציות, אם אנחנו יודעים לקשור את הקשר הסיבתי הרציונלי, כלומר, לא סיבתי, הרצ...
דרור גרנית:
מה שהיה לי להגיד על חוץ לארץ, אמרתי כבר קודם, באותו סעיף 43, כל מלש"ב ויוצא צבא שהתגייס כבר, זו לשון הסעיף, הוא חייב באישור מהצבא, וזה ללא מגבלת זמן וללא מגבלת גיל. בעוד שפה אנחנו אומרים, רגע, המלש"ב החרדי - - -
ינון אזולאי:
אבל כרגע, אבל כרגע, כרגע הוא בדחיית שירות.
דרור גרנית:
המשמעות היא שההסדר הכללי שחל על כל שאר האוכלוסייה, הוא הסדר שאומר, אם אתה חייב שירות בין שאתה עוד מלש"ב, לבין שאתה יוצא צבא ובתוך הכוחות הסדירים, כלומר, כבר התגייסת ואתה בתוך הצבא, אבל עוד לפני כן, כשאתה מלש"ב, אתה, כדי לצאת, מרגע שנהיית בן 16 וחצי ואתה עכשיו נכנסת בגדר מלש"ב, תפנה לצבא ותקבל אישור ...
דרור גרנית:
אמרתי, או מלש"ב, או הכוחות הסדירים. כלומר, או כשאתה עוד מלש"ב, או כשאתה מיועד לשירות ביטחון, או כשאתה בתוך הצבא, בתוך הכוחות הסדירים. לא אחר כך במילואים.
יולי יואל אדלשטיין:
דרך אגב, פעם זה היה אחרת. פעם באמת כל גבר בגילים הרלוונטיים היה צריך להציג אישור.
דרור גרנית:
אני מתייחס רגע ללשונו של סעיף 43. ולכן האמירה שאומרת למלש"ב החרדי אנחנו נחתוך את המגבלה הזאת בגיל, לא משנה אם זה 26 - - -
ינון אזולאי:
לא, זה לא לחתוך את המגבלה, אתה לא מסתכל על זה נכון, זה מה שאני מסביר לך. כשהוא מקבל דחיית שירות, אתה הופך לו את ברירת המחדל על פי החוק שהוא לא יכול לצאת.
ינון אזולאי:
אבל לצורך העניין זה כמו אותו אחד מילואימניק שלא אמור לקבל ממך אישור מהצבא.
ינון אזולאי:
אלא מה, אני עושה את זה - - - הוא מגיש דחיית שירות - - - מבחינת הצבא הוא כרגע בבחינת דחיית שירות. הוא בודק אותו, זה נכון. אתה פה בא וגוזר ממנו, לוקח ממנו את חופש התנועה שלו, ואתה בא ואומר לו פה "אני לא נותן לך לצאת. אתה רוצה? יש לך ועדת חריגים או לא ועדת חריגים למשהו" - - -
דרור גרנית:
תיכף אני דבר על ועדת החריגים, תכף אני אגיע.
יולי יואל אדלשטיין:
לא, אבל דרור, אתה עשית משהו שמבחינת הגישה שלך ברור מאוד. תכלית ראויה ובאמת קשר רציונלי. אני לא חושב שזה כזה קושי גדול לבנות גם תכלית ראויה וגם קשר רציונלי במקרה הזה.
דרור גרנית:
אני מסכים, הנקודה שדווקא בדבר הזה יש הקלה.
דרור גרנית:
אני אומר שבהקשר הספציפי של המגבלה על יציאה מן הארץ, ההסבר הכללי אומר, אם אתה חייב בשירות ביטחון, בין כי עדיין לא התגייסת בכלל, אתה מלש"ב, ובין שהתגייסת ואתה בכוחות הסדירים, כי אתה בזמן שירות החובה שלך, בזמן הזה אינך יכול לצאת מן הארץ, אלא בהיתר מן הצבא. זה סעיף 43.
והדבר הזה נמשך ברצף ללא מגבלת זמן,...
איילת לוי נחום:
אבל זה מסתיים בסוף השירות הסדיר - - - מה זה ללא מגבלת - - - זמן?
דרור גרנית:
בסוף השירות הסדיר, איילת, כלומר, במילים אחרות, אחרי שיצאת ידי חובתך בפועל. ואילו פה אנחנו באים ואומרים למלש"ב החרדי, אתה בגיל יחסית צעיר, 23 או 26, והגם שלא מילאת את חובת השירות הצבאי שלך, כי אין לך באמת חובת שירות צבאי, כי יש יעדים, אנחנו תוחמים את המגבלה הזאת בגיל מוקדם הרבה יותר, שהוא 23, גם אם ז...
מירי פרנקל-שור:
אני לא מצליחה להבין. אם ההגבלה לגבי חייל שסיים את שירותו הסדיר - - -
דרור גרנית:
ההסדר היום אומר, אם אתה חייב שירות ולא מילאת עוד את חובתך, לא יצאת ידי חובתך, אזי אתה לא יכול לצאת אלא באישור הצבא.
מירי פרנקל-שור:
אתה אומר הוא לא מילא חובתו של השירות הסדיר, לכן זה ממשיך?
מאיר פרוש:
שי, תגיד את זה יותר בקול כדי שהייעוץ המשפטי ישמע. הוא אומר לך את זה כלאחר יד, אתה אומר לו שזה בפועל, לא פועל. תגיד את זה לייעוץ המשפטי, שישמעו.
שי טייב:
אמרתי שבפרקטיקה לא כל בחור שעדיין לא מילא את חובת הגיוס שלו בא לבקש אישור מהצבא, אלא אם הוא נכנס תחת הקטגוריות שתיארנו קודם, של הצו 12 וכן הלאה.
דרור גרנית:
זאת אומרת שיש הבדל בפרקטיקה, ויכול להיות שהיא נגזרת - - -
מאיר פרוש:
למה אתה מספר סיפור כזה ולא נותן את כל הנתונים?
דרור גרנית:
אני לא דיברתי על נתונים. אני מדבר רגע על המצב הנוכחי.
מאיר פרוש:
למה אתה לא מספר את הסיפור בשלמותו?
דרור גרנית:
מה שאמרה חברת הכנסת מירב כהן, ונדמה לי שאת השבת לה - - - חברת הכנסת כהן להבנתי אמרה, הסנקציות בסעיף 26טז1, שאמורות לחול מיידית, וסל הסנקציות האחרות שנכנסות בתוקף אחרי אי-עמידה ביעדים, שנה ראשונה, ושנייה ושלישית, בואו ניקח את כולן, נכניס אותן ישר לנקודת ההתחלה. ואת השבת לה על 26. כלומר, למה הן חלות ע...
דרור גרנית:
ההחלה של כל הסנקציות באופן מיידי ההיגיון בה זה שהן - - - וזה אגב מה שנכתב בחוות דעת האוצר על זה שהפרט ידע לתכנן את צעדיו - - -
מירי פרנקל-שור:
אנחנו גם טענו את זה בסקירה. אלה שני דברים נפרדים. להקדים אותם, ואחר כך מתי תהיה מועצת - - -
דרור גרנית:
אם מכניסים למסגרת זמנים אחת ואומרים לפרט החרדי, "דע לך, לא התגייסת, אזי יחולו עליך סל הסנקציות, רשימת מכולת, נתונה וידועה", זה נותן לו את אפשרות הניהול והבחירה של צעדיו בצורה מושכלת, ולא בתלות למה שכן או שלא יעשו אנשים אחרים שהוא אינו מכיר ואין לו שליטה עליהם, באיזשהו עתיד לא ידוע.
יעקב אשר:
אבל אם יגידו לך אנשים בעלי מקצוע שכשאתה בעל ציבור שלא הפר חוק עד לפני שנתיים, וחי בצורה מסוימת, ואתה בא עם הדרגתיות ואתה לא בא ישר, אולי אתה גורם בכך להורדה קצת של אנטגוניזם? אתה נותן לה עכשיו משהו שהוא לא משפטי. אתה חושב שזה טוב שאדם יכין את עצמו וכו'.
שנייה רגע, אנחנו מדברים על אותו חוק. כל החוק ה...
דרור גרנית:
הבעיה בזה היא שיש לזה התנגשות אינהרנטית - - הבעיה היא אינהרנטית בתפיסת החוקיות, בתפיסה שאדם נושא בתוצאות של החלטותיו, בחירותיו וצעדיו. גם מעשיו וגם מחדליו. ופה אנחנו מנתקים את הזיקה הזאת, אנחנו מטשטשים את החובה האישית, זה מצד אחד. ומצד שני גם את הנפקויות האישיות, הן מאבדות קשר להתנהגות - - -
יעקב אשר:
אתה לא מטשטש, אתה נותן לו בדיוק את הדרך - - -
ינון אזולאי:
אתה מתנגד בעיקר לכל תשתית החוק, ולכן מה שאתה אומר הוא לא רלוונטי. הם מתנגדים לחוק - - -
דרור גרנית:
אמרתי שאתה לא נותן לו את הוודאות, כי כאשר אתה מכניס סנקציות עתידיות, ישנות - - -
מירי פרנקל-שור:
אני לא מצליחה להבין את הקשר שאתה עושה בין הטלת סנקציות כשהחוק נכנס לתוקף, לבין חובת הגיוס האישי. אני לא מצליחה להבין את הקשר.
דרור גרנית:
עוד פעם, אני אגיד שוב. בדין הכללי, אדם נושא ויודע שיש תוצאות מסוימות למעשיו. אם עברת עבירה פלונית, יש סנקציה פלילית מסוימת בצידה. אם אתה חב במס ולא שילמת, יש סל מסוים של סנקציות שיכולות לחול. אם פעלת כדין, אתה יודע מה אמורות להיות התוצאות. יש ודאות. ויש זיקה מאוד הדוקה בין המעשה או המחדל שאתה עושה ל...
ינון אזולאי:
בסדר, אתה חולק על מודל היעדים בעיקר. אתה מחזיר אותי למודל היעדים. בסדר, עזוב, הבנו.
מירי פרנקל-שור:
אני לא הבנתי אם אתה אומר, אפשר לפתור את זה, איך אתה מחיל את הסנקציות מיד בכניסת החוק לתוקף?
דרור גרנית:
כן. זה דבר משמעותי מאוד. יש הבדל גדול מאוד - - - וזה עלה גם בניתוח של האוצר ובעמדות שהן הוגשו פה. שדיברו על זה שהסנקציה צריכה להיות ודאית. שאדם צריך לדעת, כדי להכווין את התנהגותו ולנהל את ענייניו, הוא צריך לדעת שהסנקציה היא ודאית, מיידית וארוכת טווח. מה שקורה פה זה שהוודאות הולכת לאיבוד כי הוא לא יו...
ינון אזולאי:
אתה אומר, אם אין לו ודאות, לא לתת לו בכלל סנקציה. או-קיי. דעה של משרד המשפטים, הבנתי. אתם אומרים לא לתת בכלל סנקציות, לתת להם ככה.
דרור גרנית:
לכן אני אומר שהמודל הזה של הכנסה מדורגת של הסנקציות לאורך שנים, היא פוגעת באפקטיביות - - - לשאלת הקשר הרציונלי.
מירב כהן:
לא, אבל כשדברים לא יציבים, למשל, הוציאו צווים לאנשים, ועכשיו בחקיקה הזו נותנים לכולם חנינה ומלבינים עריקים - - -
מירב כהן:
אבל זה חלק מאותה יציבות. הבן אדם החרדי קורא את החוק ואומר, לא נגיע לשנה הזו. כדאי לי לחכות, זה לא יקרה. כמו שאמרו לי להתגייס, ובסוף הלבינו את ההשתמטות שלי.
מירי פרנקל-שור:
לכן אנחנו בעמדה שהסנקציות צריכות להתרכז כמה שיותר קרוב לכניסת תוקפו של החוק.
יולי יואל אדלשטיין:
לגבי חופש תנועה, צריך להחזיק בראש דבר קטן, וזה כאן אין באמת שום הבדל בין חילוני, דתי-לאומי או חרדי. אם נער בן 16, שההורים שלו יצאו לחוץ לארץ ושכחו לחזור, בעוד 10 שנים, ב-15 שנה, ב-20 שנה, ינחת בנמל התעופה בן גוריון, המצב הזה לא יהיה פשוט.
מירב כהן:
לא, כי שוללים חופש תנועה, אבל העיקרון שהוא אומר - - -
ינון אזולאי:
לא קשור, זה בגלל שהוא משתמט, יטפלו בו, כי אם הוא השתמט, הוא השתמט, זה לא משנה. וזה מה שאמרנו, שמראש המשתמט הוא לאורך כל חייו.
דרור גרנית:
אני רק אנצל את הדקות האחרונות שיש לי כדי להתייחס לעוד כמה נקודות שוב. לעניין ועדת החריגים, שני דברים. אחד לעניין הנושא שעלה פה שוב ושוב, וגם התייחסנו אליו. יש בעיניי בעיה אינהרנטית בלקחת אורגן של גוף פרטי ונותנים לו כוח סטטוטורי, מעמד סטטוטורי. זה נכון גם אם הוא מייעץ, אבל קל וחומר אם הוא נציג וחבר ...
דרור גרנית:
אני מבין שאתם רוצים לנהל את הדיון הזה בנפרד, אני כן חושב שצריך - - - לא, בסדר, אני לא פותח את כל הדיון, אני רק רוצה להגיד שהבניה - - -
ינון אזולאי:
ואני אומר לך, מניסיון, בדיון הזה תהיה פה. - - -
דרור גרנית:
כנראה שאתה צודק, אלא אם כן ידירו את רגלי מפה. רק רציתי להגיד, שבכל זאת יש פה בעיניי שאלה, כי זה אומר שהסנקציות הללו, יש עליהן איזשהו סימן שאלה שנמצא במקום אחר - - -
ברור. שמישהו יכול לפטור לך את הכול.
דברי דובר/ת #819 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם ישנו בדיעבד את היעדים.
דברי דובר/ת #821 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אגב, הדיון שעלה פה על השאלה האם אפשר או אי אפשר לעשות מעקפים. והיו לי עוד כל מיני תשובות לחבר הכנסת אזולאי על כל מיני נקודות - - -
שירה אמסילי:
מי שקיבל רשות דיבור, אנחנו יודעים מה הוא הולך להגיד. חוק טוב, חוק מדהים, חוק אווירה.
יעקב אשר:
היא לא חיכתה, היא דיברה פה בוועדה כבר 20 פעם.
מה, אבל היא הייתה פה גם 500 פעמים. - - - מה זה משנה, היא צודקת.
דברי דובר/ת #829 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
היא יכולה להעיד על כך, אני חושב, שלומית, כולם מדברים ואני גם לא עם שעון כשמדברים עניינית.
אתה רואה מה קורה? היא לא יכולה - - -
דברי דובר/ת #831 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני יודע שהיא יושבת פה קודם והיא לא דיברה, זה מה שהיא אמרה. היא לא אמרה שהוא לא ידבר.
דברי דובר/ת #833 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ומי שמוזמן מטעם הוועדה, יש לו עדיפות.
דברי דובר/ת #835 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היא צודקת אבל.
דברי דובר/ת #839 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שירה אמסילי:
ביקשתי רשות דיבור ואתה לא נותן רק למי שפתאום נכנס. הם פתאום נכנסים ופתאום מקבלים רשות דיבור. זה לא להבין, זה לא בסדר.
היו"ר בועז ביסמוט:
שותפות לשירות מדברות כמעט כל דיון, זה לא נכון. ותעיד על כך, הגברת שיושבת לידך, שבפעם שעברה שבקוצר זמן - - - ופשוט את כל הזמן. הרי מהרגע שבאת לפה להירשם, באת עם העקיצות האלה - - -
אני מוחה על זה.
דברי דובר/ת #843 | 4 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תבקשי לי לדבר, אבל אפשר גם - - - אבל אני לא אמרתי לא, אבל כל פעם חייבת להעיר הערות כל הזמן, להראות שכאילו אני נותן רק לאנשים שתומכים בי לדבר - - -
שירה אמסילי:
אני אשמח אם מנהל הוועדה יגיד מי רשום קודם, אני או מי שמקבל - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
- - - להפריע במהלך הדיון, ואחרי זה לבוא ולהגיד, "אוי, הוא מפריע, אוי, הוא לא נותן לנו לדבר, אוי, איזו ועדה זו, כשאנשים פה מדברים, שעה ולעיתים אפילו יותר". עם כל הכבוד, לא אקבל פה לא שיעורי מוסר, ועם כל הכבוד, אני יושב ראש הוועדה, ושוב אני אגיד את זה בפעם מי יודע כמה, באמת, לדמוקרטים שבינינו, אני לתפ...
מאיר פרוש:
אני רוצה רק לעזור לך, האם לאורחים, לאורחות, הגבלנו בסעיפים?
היו"ר בועז ביסמוט:
לא רק את גברתי, יש לי פה רשימה. שהדברים יהיו ברורים. יש לי כאן עדיין שלושה דוברים היום. ידבר שי טייב אחרון. תדבר שירה אמסילי. מי זו שירה אמסילי?
הנה היא.
דברי דובר/ת #853 | 2 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כמה מפתיע, את רואה? שירה אמסילי תדבר. שיש להניח שהיא לא תהיה בעד החוק, כי היא מצהירה את זה קבל עם ועדה. אמונה לא רק שלא אוהבת את החוק, היא לא אוהבת כל הערה שאני אומר, גם מהנשימות שלי כאן היא לא - - - ואין לי בעיה, והיא תדבר. עם כל הכבוד לא להטיף לי, ידבר עכשיו אבידן, אחר כך שירה, אחרי זה אמונה, ומסכ...
אבידן גלר:
שלום, ערב טוב לכולם. שמי אבידן, אני השתחררתי עכשיו מסבב שישי בעזה, מעל 400 יום מילואים. אשתי עם שישה ילדים בבית, מצפה ללדת בעזרת השם את השביעי.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני לא יודע, לא דיברנו, אבל אם אתה תומך בחוק, תעשה את זה בשקט. פשוט תן לי לעבור את היום הזה בשקט. - - -
מירב כהן:
בועז, לפחות הגיעו ארגוני חברה אזרחית שתומכים בך היום, כי אמרנו, כל הליכוד ברחו, ציונות דתית - - -
אבידן גלר:
אני מלמד היום בישיבה גבוהה. מבני הציונות הדתית, כל תלמידיי בהווה ובעבר התגייסו ליחידות קרביות. משרתים במקומות מהמיוחדים שיש בצה"ל כשותפות למדינת ישראל. ואני רואה שהיכולת לכפות חוק היא רק אם יש הסכמה. אי אפשר לעשות דברים בכפייה, זה לא יוצר שום דבר. אם אנחנו רוצים לבנות חברה וצבא שהוא של כולנו ביחד, ז...
שירה אמסילי:
אחד הדברים שהייתי רוצה לשאול את אבידן, או לפני כן את נריה שדיבר, זה אם הם קראו את החוק. קראת את החוק לפני שבאת לפה?
שירה אמסילי:
אבל עדיין הוא הטריח את עצמו. הוא בא, הביאו אותו באוטובוסים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
מכירים את רוח החוק - - - לא, עם כל הכבוד אליך אתה לא תגיד לי בוועדה מה להגיד ומה לא.
ינון אזולאי:
הוא שמע מהתקשורת את החוק כמה הוא גרוע, ובכל זאת הוא אומר, תשמע, אני חושב שהחוק הזה טוב. הוא שמע כל הזמן מהתקשורת כמה החוק הזה גרוע, שטפו לו את המוח.
שירה אמסילי:
ינון אני שאלתי את אבידן ולא אותך. חבר הכנסת ינון אזולאי, בפעם הקודמת שנתנו לי לדבר שתי דקות על הסעיף בלבד, אתה עצרת אותי כל עשר שניות. היחד שלנו מצליח - - -
כן, אתה עצרת אותה.
דברי דובר/ת #868 | 4 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
שירה אמסילי:
אני מבקשת עכשיו ממך לתת לי רק שתי דקות בלי הפסקות. באתי לפה רק להזים עוד טענה שמבחינתי היא ממש סיבה. חבר הכנסת יעקב אשר אמר שמביאים אותנו באוטובוסים. לי זה הזכיר את האמירה האומללה של הערבים נוהרים לקלפיות. רק לציין, אף אחד - - - רגע, אני מבקשת גם לא ממך הערות. לא רק שלא הביאו אותי באוטובוס, אלא אני ...
אבידן גלר:
אותי אף אחד לא מממן ולא באתי באוטובוסים.
אבידן גלר:
אני חייב להגיד לך שאני עומד אחרי המילים שלי. יש פה חברת לובי שנמצאת פה כל שבוע, האיש שלהם נמצא, הוא עושה את הסיבוב, אני יודע שהוא מביא אנשים - - -
שירה אמסילי:
אנחנו משלמים לחברת לובי מכספי תרומות.
ועכשיו למה שרציתי לומר. קראתי את החוק לפני שהגעתי לפה. זכותו של כל אחד גם שלא לקרוא, אבל מכיוון שקראתי אותו אני מודאגת מאוד. זה חוק רב-שכבתי שדואג בכל פרופיל שלא יהיה גיוס. ואני רוצה לתת דוגמה קטנה. מחקתם את המילה "תלמידי הישיבות". מצד שני, רם בן ברק שאל היום הי...
שירה אמסילי:
רגע, בסדר. אבל עכשיו אמרנו שאתה לא מעיר ואתה לא מצליח, ינון אזולאי.
שירה אמסילי:
14 עד 18 במוסד חרדי, שנתיים. אפילו אצלנו בציונות הדתית, ואני גרה ביישוב בגוש עציון - - -
נכון, אבל הוא גם צריך להיות חרדי, מירי.
דברי דובר/ת #880 | 8 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
שירה אמסילי:
אני מדברת על - - - רגע, אני מנסה פה מהלך, תנו לי. מי שעונה לתנאים של דחיית השירות זה כל מי שההורים שלו רשמו אותו בגיל 14 או 16, או 17, או 18 לשנתיים במוסד חרדי.
מירי פרנקל-שור:
מכיוון שזה נחשב לצורך היעדים. מקבל דחיית שירות מי שעונה על תנאים מסוימים, למשל שהוא לומד 45 שעות בישיבה.
שירה אמסילי:
לומד 45 שעות? איפה זה כתוב? זה היה בחוק של יולי 45 שעות.
יעקב אשר:
את שואלת אותו אם הוא קרא את החוק. את לא קראת את החוק.
שירה אמסילי:
אני מתקנת את עצמי. 45 שעות רשום, אבל אין שום רישום, אין שום בדיקה.
מאיר פרוש:
היא שאלה אותו אם הוא קרא את החוק, אתה מבין?
ינון אזולאי:
זה יותר מכובד אם תבקשי שתי דקות הפסקה, תלמדי את החוק ותחזרי.
ינון אזולאי:
את מדברת כשאת לא יודעת את החוק, ואת באה ולועגת למישהו אחר שאומר לך "לא, לא קראתי את הכול".
שירה אמסילי:
כשיולי אדלשטיין ביקש שיהיה פיקוח על 45 שעות לימוד בישיבה, החוק התפוצץ. בחוק הקיים עכשיו על השולחן אין שום פיקוח שמישהו לומד 45 שעות, אלא כל מי שרשום בישיבה הוא נכנס לדחיית שירות. אני רוצה לשאול אתכם - - -
שירה אמסילי:
איזה סעיף של העתודאים? מה שאני רוצה לומר זה דבר פשוט. אתם דואגים לזה שאפשרות אחת זה שישיבות הנושרים יחפו על הישיבות הרגילות, וכבר ראינו על זה פרסומים בעיתונות, כולל בעיתונות החרדית.
שירה אמסילי:
שיש חובת נוכחות עם ביומטרי? שבודקים שבאמת הם נמצאים 45 שעות בשבוע? אני שמעתי את הדיון שבו אתם דיברתם, מה נקרא ללמוד תורה. אני שמה בצד את זה שללמוד תורה לא פוטר משירות צבאי, ועל זה כולנו מדברות בכל פעם מחדש. אבל גם אם נניח שאתם טוענים שהתורה פוטרת מגיוס, לא ייתכן שאם אנחנו מדברים היום על מצב שהחוק מג...
אמונה קליין בר-נוי:
אמונה, כמו אמונה בתורה, באלוהים. מה שאולי יכול ללמד על רקע חסר התורה שגדלתי בו.
אמונה קליין בר-נוי:
לא. ברנוי כמו ברנוול, לוחם אצ"ל, שהגן על ירושלים עוד לפני שקמה המדינה. נעים מאוד, אמונה קליין ברנוי, מארגון המתמרנות, מקואליציית המשרתים. כשאנחנו באים לדבר על הסנקציות שהחוק הזה מטיל, צריך לצאת מנקודת הנחה שתהליכים לא קורים כשלאנשים נעים ונוח. אנחנו כל הזמן מדברים על זה שהתהליך מצריך הכלה ומצריך היד...
אמונה קליין בר-נוי:
אבל אני אשמח אחרי שאני אדבר לענות על שאלות, ואני קודם רוצה לסיים את דבריי.
אמונה קליין בר-נוי:
צריך לצאת מנקודת הנחה שתהליך מצריך מאנשים, מחברות, מקהילות, לזוז במידה מסוימת של אי-נוחות. ביחס לזה, הסנקציות פה הן נעימות מאוד. אני לא מכירה אף אדם שישנה את אורחות חייו על בסיס ההגבלה שעד גיל 23 הוא לא יוכל לצאת לחו״ל. גם אני עד גיל 23 לא יצאתי לחו״ל. זה לא משנה חיים הדבר הזה. ובניגוד לטענות של חבר...
מאיר פרוש:
איך את מבינה מה קורה אצלנו אם אנחנו לא מבינים מה קורה - - -
לא צריך. אצלם משלמים בדם. אצלכם לא.
דברי דובר/ת #908 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אמונה קליין בר-נוי:
שההתאמה הזאת תהיה כרוכה בהרבה אי-נוחות עבורנו כנשים במרחב הציבורי. ועם זאת, אי-הנוחות הזאת היא כאין וכאפס לעומת מה שאויבינו וצרינו מתכננים לנו ושאתם משאירים אותנו חשופים אליו. כאן אני רוצה להזכיר את הרב פנחס הירשבורג, זכר צדיק לברכה. שביקר לפני 40 שנה את סבא שלי, הרב נחום רבינוביץ', זכר צדיק לברכה, ...
רגע, משפט אחד, על הסבא שלה.
דברי דובר/ת #911 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, ברכת משה, וראש רבני יש"ע, מגדולי הדור באמת, זכויות שמורות לו, אבל גם מעבר לתרומה שלו לישיבות ההסדר. פעם זימנו אותם ואותי יחד כאן לכנסת, בנושא הגיור וגם שם תרומתו עצומה. דווקא בגלל הכתפיים הרחבות שלו בנושא הגיור, בזכות העמדה הזאת יש גם היום קורס נתיב, למרות שהוא לא היה מעורב בזה באופן אישי. אבל גם הרב מידן וגם הרבה רבנים אחרים נסמכו על הכתפיים של הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל - - -
דברי דובר/ת #913 | 80 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
מישהו שדיבר על רישיון נהיגה. אולי גם לשלול את הקיימים, יש פה בג"ץ בראשותה של השופטת בייניש, פרוקצ'יה וג'ובראן, שהתייחסו נגד שר התחבורה. היה מקרה של אם לשלול מישהי עם בעיות בריאותיות, כן או לא. בקיצור, מה שהוא מצטט פה, ואם תרצו גם אפשר לראות הכול –
"כאמור, בית המשפט קמא קבע כי שלילת רישיון לנהיגה כמו...
שרון ניר:
אני מצטרפת לזה שזו סנקציה גרועה העניין של הרישיון. לא עוזר לגיוס וסתם.
אני רוצה להגיד שאני הייתי ראש אכ״א, הנושא הזה עלה וירד בגלל מה שעכשיו חבר הכנסת אזולאי מצטט - - -
דברי דובר/ת #916 | 21 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
שי טייב, אתה תסכם. לא תכעסו, הבחור ממול אתה היחידי פה היום שלא דיבר. אתה רוצה להגיד דבר מה? כי אתה בחור שלא מפריע. תמיד, גם אם אתה לא מסכים, ההערות שלך תמיד חכמות. עם יובל אני מאד נהנה לדבר.
יובל שיינין:
כולנו רוצים לגייס בטוב, ולא בכפייה, ובהסכמה וכולי, אבל ההיסטוריה לימדה שהחברה החרדית מעדיפה לשמור על אורח החיים שלה על פני גיוס. ועובדה שאפילו לא באים ואומרים, בסדר, בואו - - - לא, מי שלא לומד תורה, שיתגייס. ואנחנו, בגלל חוסר האמון הזה, חושבים שהמנגנון הזה לא יאפשר לבודד בין לומדי תורה ללא לומדי תור...
אדוני, אני לא יודע אם נגייס 5,000 בחורים או 1,000, אני רוצה לסיים את היום בבשורה טובה. יש בחור ישיבה חרדי, השם הראשון שלו זה אלעד, שגר בתל-אביב, לומד בישיבה בירושלים, והורידו לו פרופיל בגלל שהוא בזמנו דיווח - - - לקח כדורים מכל מיני סיבות, ולא הצליח וירד לתומך לחימה, והוא רצה להשתמט והכול. הוא פנה אליי לפני כמה שבועות, הפניתי אותו לאנשים אצל שי, ועכשיו הוא הודיע לי שהוא קיבל, "בחסדי שמיים", ככה הוא כותב, "בחסדי שמיים עליתי ללוחמה. רציתי להודות לך, יישר כוח". חברים, עוד לוחם חרדי בצה״ל, אחד הצלחנו היום, שיהיה לנו - - -
דברי דובר/ת #920 | 99 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אל תספר לפרוש מי זה. אל תגלה לו.
היו"ר בועז ביסמוט:
שי, לפני שאתה אומר, מאחר שיש כאן בשורות טובות, היועץ הפוליטי שלי, לפי דעתי הוא יושב כאן באיזה מקום, אחיו יתגייס הבוקר חרדי מירושלים, ונאחל לו הצלחה. בבקשה, שי טייב.
שי טייב:
אני באמת בא מהיום הראשון של גיוס חרדים במחזור הזה, מחזור דצמבר. זה ייקח איזה עשרה ימים עד שזה ייגמר. יש כמה מאספים בדרך. יש פה כמה דברים וראיתי גם בתקשורת שהם קצת יותר מתקדמים ממני. יכול להיות שהם יודעים את הנתונים, אבל או שהם פשוט - - - נכון לצוהריים כשעזבתי, היו כבר מעל 210 לוחמים, מעל 140 תומכי ל...
מטי צרפתי הרכבי:
תת-אלוף טייב, יש שני קצינים שהם בדימוס, לא הבנתי מה זה דימוס מול מילואים, ונציג של הוועדה - - -
שי טייב:
אני לא נכנס רגע לחברי הוועדה, הוועדה מוגדרת כרגע ועדה שיושבת בתוך הצבא, בלי קשר לתפקידים. מי אני מציע? אני מציע לפחות משרד הביטחון. אני גם דיברתי על זה עם קובי והוא יתייחס לזה בטח. אני לא חושב שזה עניין של הצבא, זה סתם לשים אנשים כאילו במיקום של לחצים לא רלוונטיים.
מירב כהן:
תן לי לנחש, עוד פעם מנכ״ל משרד הביטחון יחליט את מה שהשר שלו יגיד.
שי טייב:
לא, לא אמרתי שהוא - - - אמרתי שלצבא אין עניין ערך מוסף בדבר הזה, ואני מבקש שהדבר הזה לא יהיה - - - זאת עמדתנו בהקשר הזה. זה לגבי העניין - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אבל מה עמדתכם לגבי שיהיו שני - - - ההצעה היא כרגע ועד הישיבות ושני קצינים בדימוס. למה לא שני קצינים במילואים? כלומר, כאלה שעוד קרובים יותר - - -
שי טייב:
אפשר גם שזה יהיה במילואים. לא משנה. שוב, אני הולך על המהות של העניין. המהות היא מי בר הסמכות. דבר אחרון שאני רוצה להתייחס זה לגבי - - - עלתה פה שאלה לחבר הכנסת שטרן, במהלך היום, אם ניתן להעביר נתונים בזמן אמת, ולא מה שנקרא רק בדיעבד, אם הבנתי נכון את השאלה.
אבל לא בדיוק אונליין. סיכום מחזור.
דברי דובר/ת #931 | 6 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
כן, זה עד סוף השנה. קודם כול, צריך להגיד כך, אפשר לעשות את זה, יש לזה התניה מאוד ברורה. אמרתי אותה במהלך כל הדיונים, שאנחנו - - - יסוכם בתוך, מבחינתי בתוך החוק, המנגנון שבו אנחנו יודעים לכתחילה מי האנשים שנספרים כחרדים, ולא בדיעבד. - - - אותם אנשים שדיברתי עליהם קודם, אם תשאלו אותי עכשיו, "תגיד, כמה...
קובי בליטשטיין:
אנחנו קיבלנו את הפנייה משי. השבוע נעשה על זה דיון, ואנחנו נעביר את עמדתנו באופן מסודר לוועדה. זו הערה מספר אחת. הערה מספר שתיים, נאמר פה על ידי אחת המשתתפות שאין פיקוח בחוק. אני מפנה את כולם לסעיפים 49א עד ח, שעדיין לא דנו בהם, ואני ממליץ גם לכולם לקרוא את זה עם סעיפי 49 שנמצאים היום בחוק. הדבר השתנ...
שרון ניר:
הערה לסדר לנושא הוועדה המייעצת, שאני מאוד מאוד מוטרדת לגביה. אותה ועדה שכרגע התייחס אליה תת-אלוף טייב. הוועדה המייעצת - - -
שרון ניר:
ועדת חריגים שחריגים לעניין הסנקציות, לזה אני מתכוונת. סליחה. שתי הסנקציות. זה ועדת חריגים על הקלה בסנקציות, או הקלה בשלילת הטבות, של יציאה לחו״ל ורישיון. אני רוצה להגיד שעצם העובדה שזה יהיה נתון בידי גוף פוליטי, זה מחזיר אותנו בדיוק לאותן הערות שדיברנו עליהן קודם.
הוועדה הזו חייבת להיות ועדה בעלת או...
דרור גרנית:
אבל זו אמירה מאוד מרחיקת לכת, כי מה אומרת? דבריו של שי מה הם אומרים? הם אומרים, אנחנו צבא, ברגע שנתנו דחיית שירות, ואנחנו יודעים שפלוני קיבל דח"ש, שחררתי אותו.
שי טייב:
זה לצורך עניין חריג, אף אחד לא החזיר אותו ולא פטר אותו וזה זה. לצורך עניין אישי פרט חריג.
דרור גרנית:
אבל היא נותנת, כאילו כי מהחריג אתה לומד על הכלל. אם אתה אומר, אני, אחת נתתי לו, הוא בדחיית השירות שלו - - -
דרור גרנית:
להתעסק איתו על הפרטים האישיים שלו ועל הנסיבות האישיות שלו והפרטניות שלו לעניין החריגים על ההטבות האלה. אתה יכול לקחת את זה יותר רחב - - -
שרון ניר:
מירי, אני אמשיך את מה שאמר פה דרור. בדיוק - - -
שי טייב:
הכנתי אותו לפטור? באמת דרור, הגזמת קצת.
דרור גרנית:
אם המנגנון הוא שברגע שנתנו לו דחיית שירות, אני כצבא, אתה כצבא, איבדת קשר איתו.
שי טייב:
אני לא איבדתי קשר איתו, מה הקשר לאיבוד קשר?
שרון ניר:
שי, אתה חייב רגע להקשיב, אתה פשוט לא הקשבת. יכול להיות שסיקרו לך את הדיונים של היום, אבל אני אגיד לך מה לפחות אותי מטריד. אותי מטריד שהמנגנון הזה, מנגנון דחיית השירות, הופך את זה שהכלל יהיה דחיית שירות, דחיית שירות, דחיית שירות, פטור. אמרתי את זה בעשרות דיונים, ואני אומרת את זה גם שוב פעם עכשיו. וגם...
מירב כהן:
הנתונים שאמרת זה רק להיום, אבל מיולי מתחילת שנת הגיוס, מה המספרים?
שי טייב:
אמרתי בדיונים הקודמים שאנחנו רואים בהערכה שלנו גם עלייה, ושוב, אני חוזר, כיוון שאני יודע לספור רק בדיעבד, אני לא יכול לתת נתונים. הנתונים היחידים שנתתי הם הנתונים על סיום שנת הגיוס 2024, כי עליהם קיבלנו ממשרד החינוך את כל הנתונים. זה אותם 2,818, אם אני זוכר נכון. בשורה התחתונה, אני מרגיש בנתונים שלי...
אני חושב שעובר פה כחוט השני העניין של פיקוח, כמעט מהיום הראשון של הדיונים, אני חושב שזה מונח בעיקר לפתחו של משרד הביטחון. לא יודע. אתה שומע, בועז? שומע, שומע. אני אומר שזה מונח בעיקר לפתחו של משרד הביטחון. אני חושב שמה שרח"ט תומכ"א אמר פה, תת-אלוף טייב, זה משתלב בדיוק עם העניין הזה של הפיקוח. כלומר, אם אין לו נתונים שמשפרים גם את יכולת הגיוס שלו - - -
הוא העלה את זה בנקודה הזאת, בהיבט של שיפור יכולת הגיוס והכוונה של הגיוס, אבל גם לזה צריך את משרדי הממשלה, ובלי זה גם פיקוח לא יכול להיות כמו שצריך. ולכן אני מקבל את מה ששי אמר פה, לא כנושא מרכזי, אבל שאם שואלים אותו, ואני מבין, הוא לובש מדים, אולי הוא פחות מדבר על חוקים, הדבר הזה צריך להסתדר גם בתוך החוק הזה. תודה.
דברי דובר/ת #952 | 135 מילים
פרוטוקול 535
— 2026-01-08
(92 דברי דובר/ת)
שמעתי שהיום בבית המשפט העליון הגדירו את הדיון בוועדת הכספים במילים מעליבות, אבל אמיתיות, על העברת כספים בניגוד - - - גם פה כך, אנשים זורקים דברים, אני מדבר עכשיו על חברי כנסת. באים אנשים מהקואליציה, מקבלים ישר את רשות הדיבור, זורקים כמה דברים והולכים.
דברי דובר/ת #2 | 45 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה הראשון שמדבר בכל פעם, ואתה מדבר בלי סוף. אתה יודע, זו ועדה, זו לא קומדיה כאן.
אני רוצה להגיד לך משהו. אני פותח את הוועדה ונועל אותה, אתה יודע את זה.
דברי דובר/ת #4 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אתה לא שמעת, בועז. אני אסביר לך מההתחלה.
דברי דובר/ת #6 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין לי בעיה לדבר בשמות. למשל, בא לפה רוטמן, מקבל את זכות הדיבור כמעט ברגע שהוא בא, זורק את הבוץ שהוא זורק, והולך. אתה אומר לי, "אוקיי, אתה תענה לו". יש לי כמובן הרבה להגיד.
דברי דובר/ת #8 | 35 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למי? למי אענה? למה חשבת שהוא יישאר? פעם הוא נשאר? לא נשאר. ינון, פרוש שכרגע במקרה לא פה אבל לרוב כן, יעקב אשר, הם באים, נשארים. אתה יכול להגיד, הם מקשיבים, לא מקשיבים, לא משנה. הם פה. אבל רוטמן ושותפיו, וגם צבי סוכות, מכבדים את הוועדה בנוכחותם, לעיתים רחוקות זה קורה לנו, לכן זה כבוד, ואחר כך הולכים. גם השרה סטרוק באה, זורקת בוץ בצבא והולכת.
עכשיו אני אגיד לך שני דברים על מה שנאמר פה. כיוון שאני לא יכול להיות פטור בלי כלום. רוטמן ואני מצטט מה שנאמר, ציטט את הרבנות הראשית. הוא אמר שלא יעשו חוקים נגד ההלכה, או חוקים הלכתיים, הרבנות הראשית נגד גיוס נשים. הוא צודק. זאת העמדה שלו. אבל תגיד, אתה לא מתבייש? אתה לא יודע, הנה רח"ט תומכ"א יושב פה. בוא נגיד, מכבדים את פסק הרבנות הראשית. - - - זה מפשיט את כל הדיון הזה - - -
זה לא דיון על הרבנות הראשית, מי שאומר כך הוא אוכל חינם, הוא חי בזכות החיילות האלה. המדינה משלמת לו כסף בזכות החיילות האלה. שומע את זה מזכיר הממשלה, ועכשיו תוציא את הנשים מהצבא. בוא תשאל את רח"ט תומכ"א מה המשמעויות של קיום פסק הרבנות הראשית.
דברי דובר/ת #10 | 191 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הרבנות הראשית.
דברי דובר/ת #12 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה לא היית פה כשהוא אמר?
דברי דובר/ת #14 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני לא אמרתי שהוא אמר.
דברי דובר/ת #16 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה מדבר על להוציא, אתה מסלף דברים שאנשים אומרים. אף אחד לא אמר את זה וגם החוק לא אומר את זה. מספיק כל הזמן - - - זה נגד זה כל הזמן.
זה לא יעזור לכם. בועז, אל תהיה לי עכשיו אופרטור.
דברי דובר/ת #18 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, לך זה לא יעזור. - - - כל הזמן נגד. החוק הזה הוא לא נגד נשים ונשים בצבא. מי כמוני יודע, אני האב הגאה בעולם בזכות בתי.
אמרתי שהחוק נגד נשים?
דברי דובר/ת #20 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי שאם מקיימים את פסק הרבנות הראשית או את הלכת הרבנות הראשית או את הלכת הרבנות הראשית, הוא אמר, ואני מתעקש שהוא אמר שהרבנות הראשית מתנגדת לשירות נשים בצה"ל. אני לא צריך אותו בשביל שהוא יגיד את זה, רק במקומו הייתי שותק בדיון כזה. כי אם אתה מוציא מהצבא את הנשים - - -
דברי דובר/ת #22 | 54 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני התבקשתי להגיב על מה שהוא אמר.
דברי דובר/ת #24 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בוא תדבר לעניין, למה אתה מדבר בשוליים? אתה ואני לא חושבים כך. הלאה.
למה לא אמרת לו כשהוא דיבר על הרבנות הראשית, שהוא מדבר לשוליים?
דברי דובר/ת #26 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, אני אומר לך שזה מה שהוא אמר. דרך אגב, דברים רבים פה לא בחוק. כל ההתייצבות של השרה והחברים זה הדברים שלא בחוק. החוק מדבר על מה אתה עושה עם גיוס בני הישיבות, זאת הכותרת של החוק. מה קשור כל מה שהיה פה על אנשים? למה לא אמרת להם?
דברי דובר/ת #28 | 50 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בונים לכם יחידה. הלוואי תבואו ליחידה שכבר בנו לכם.
דברי דובר/ת #30 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הם יעזבו את הצבא בגלל הבעיות שלהם.
זה לא החוק. הוא לא דן בהם, הוא לא דן בישיבות הסדר, הוא לא דן בישיבות הציוניות. הוא לא דן בזה. הם רק עושים אבק שמישהו יכול להיתלות, ולהגיד, שעכשיו יש לחרדים עוד סיבה שלא להתגייס. זאת הסכנה של הצגת הדברים כך. אני דיברתי עם הסבא של החיילת - - -
דברי דובר/ת #32 | 51 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תבוא לחשמונאים, תשלח את הנכדים שלך, של השכנים שלך, לחשמונאים. על מה אתה מדבר? יש הכול. חוץ ממקווה. היא אמרה פה, טלי, האם השכולה, שכשהיא שאלה את השכנות שלה למה הילד לא מתגייס, היא אמרה, "תהיה בעיה בשידוך". היא שאלה אותה, " שיבוא לחשמונאים", אמרו לה, "אין מקווה". העיקר לא לסכן את החיים. העיקר שהילדים שלהם יתחתנו, וחלק מהילדים - - - פה, ימותו.
דברי דובר/ת #34 | 64 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עכשיו לסעיפים עצמם. בסעיף 26כא, כתוב כך: "לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצאת צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם", מחוק פה, "ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים". בדרך כלל כשמוחקים משהו נראה לי שהכתוב חסר. זה כמו, נגיד, ברצח הראשון, שכתוב "ויהי בהיותם בשדה, ויאמר קין אל הבל", ולא כתוב מה הוא אמר. יש פה וא"ו החיבור, מה חסר פה? איפה הם?
דברי דובר/ת #36 | 60 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל בדרך כלל זה מסומן. כבר הבנו שהחוק הזה הוא לא לבני ישיבות, לכן כבר אפשר למחוק. אני מבקש בפעמים הבאות להוסיף את זה. ומכיוון שאני סופר - - - אני מבקש. אני חושב שלטובת הדיון - - -
דברי דובר/ת #38 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, בוא נדבר רגע עוד דבר אחרי ההחלטה של הלילה. מי שצריך לעשות פיליבסטר זה אתם, לא אנחנו. כי ברגע שנגמר הפיליבסטר, ויש הצבעה, המועצה פורשת. כי יש סנקציות. הרי אין הווה אמינא שלא יהיו סנקציות. ולכן אנחנו מדברים לעניין, ואתם עושים פיליבסטר.
דברי דובר/ת #40 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אנחנו יודעים שאנחנו באים להצגה, יש שיגידו הטובה בעיר, לדעתי הגרועה בעיר.
דברי דובר/ת #42 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה קדימה. - - - אלעזר, מה אתה צריך כדי להעביר את החוק? - - - אלעזר קדימה, לעניין עכשיו - - - לסעיפים עצמם.
אני בעד שבחטיבת חשמונאים תתקיים פגיעה קשה מאוד בעקרון השוויון. אני נמצא בהתנגשות ערכית קשה. אני חושב שנשים צריכות לשרת בכל מקום, בטח בכל תפקיד. וחטיבת חשמונאים כדוגמה מונעת מהן את זה. ואני רוצה שתדע שזה קשה לי. ולמרות זאת אני בעד חטיבת חשמונאים.
אנחנו חיים במציאות של התנגשות ערכים והתנגשות צרכים, וכמו בקוד האתי של צה"ל, או בכל קוד שאני מכיר, יש לדוגמה התנגשות בין טוהר הנשק לחיי אדם לפעמים. זה מתנגש, צריך להחליט איזה משקל כל דבר מקבל. ולכן צריך בחטיבת חשמונאים לשמור על התנאים האלה.
גם בצד השני, ודיברתי על כך גם עם הרב וולפסון. הזכות לשרת ולחרף את הנפש, לפעמים יש בה גם סיכונים. מה שכתוב פה בתוך החוק, או מה שהוא ציטט, שבן אדם על אורח חייו או על אופיו - - - אני אגיד את זה לפרוטוקול ואחר כך תבדקו את זה. אני מכיר אנשים שהצבא שינה את אורח החיים שלהם, מעצם המפגשים, מעצם הזוועות שהם ראו, מחוויות שהם עברו. חלק מהאנשים גם אימצו או התרגלו לערכים רעים בעיניי, ואפרט בהמשך, שלא לפרוטוקול.
לפי הבנתי, הרמטכ"ל קיים השבוע, דיון על הפגיעה בערכי צה"ל, או על תיקון, או לא משנה כרגע הכותרת. אתה יודע איך אתה נכנס למלחמה, אבל לא איך תצא ממנה. אתה לא תצא אותו דבר.
דברי דובר/ת #44 | 203 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אף אחד לא יצא אותו דבר. אני לא מכיר מישהו שהיה בקרב ויצא ממנו אותו בן אדם.
ואני אומר עוד לפני קרב, אפילו על שירות צבאי בלי קרב. אתה לוקח בחשבון שיש דברים חשובים יותר, כמו להציל את ישראל מיד צר. גם אם אתה מתכונן לזה, וגם אם אתה מבצע את זה. והדברים החשובים יותר, שאי אפשר בלי פרמדיקיות. ואולי פרמדיקית עמדה איתך פעם בתור למקלחת. עמדה איתך פעם אחת בתור למקלחת, ולמוחרת בבוקר היא הצילה אותך או את מישהו אחר. - - - אולי לא הצליחו להביא באותו זמן שתי מקלחות ניידות. מה נגיד?
אני בעד השילוב הראוי, אבל אם אין שתי מקלחות ניידות, לא תהיה פרמדיקית? אין פרמדיקים שיחליפו אותה עד שאלה יתגייסו, אין מספיק. לטובת החשמונאים והציבור הזה שיתגייס, הערך של השוויון המגדרי לצורך העניין יורד בעיניי ומקבל - - - לא רוצה להרחיב, כמו ביהודית ודמוקרטית, יש מחירים לחיבורים האלה, גם לחיבור הזה יש מחיר. והשאלה אם אתה מוכן לשלם מחירים, ואם אתה מבין שצריך לצמצם אותם.
הצבא מצמצם את זה, אני מניח, שהתפקידים לנשים פתוחים לכולם. זה לא אומר שבת צריכה להיות לוחמת חי"ר בכל יחידת חי"ר. אתה צריך לאפשר לבת להיות לוחמת חי"ר. אבל זה לא הדיון. הדיון כאן הוא בעיניי הצביעות הזאת שח"כ רוטמן השתמש בה, של כאילו לרמוז לנו, או להגיד לנו, שאפשר בלי נשים, ובאותו זמן, לכל מיני מסלולים - - - כמו פה אפילו, שמקצרים שירות, שדוחים שירות, לא משנה מה.
בעיניי זה תרתי דסתרי בהקשרים האלה ואתה לא יכול לאחוז בשני הדברים האלה יחד בלי להבין שיש לזה מחיר. וחלק מהמחיר - - - שצריך לשים במרכז החדר. צריך לשאול את רח"ט תומכ"א מה הוא עושה אם אין פרמדיקיות בגדודים ואם אין בנות בתותחנים.
דברי דובר/ת #46 | 258 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ככותרת, כן.
דברי דובר/ת #48 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
זה מה שאתה ואני רוצים. גם אם אנחנו פה לא תמיד מסכימים. אבל הרי יש פתרון, דיברת במקרה על פרמדיקיות, למה אין פרמדיקים? הרי אני רוצה לעודד, אני לא רוצה לתת להם סיבה שלא לבוא לצבא. למה לתת סיבה שלא להתגייס? אני רוצה לתת את כל הסיבות, את כל התנאים אני רוצה לתת להם שיבואו.
אין לו פרמדיקים.
דברי דובר/ת #50 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל אנחנו מכשירים - - - אבל זה כל העניין, זה כל העניין כאן שאני מייצר את התנאים.
הוא מכשיר את מה שהוא יכול - - -
דברי דובר/ת #52 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, אני אדבר עליי. אני מייצר תנאים, כי אני רוצה את מרב חיילים. אני לא רוצה לתת סיבות, אני לא רוצה תירוץ שלא להתגייס.
אני אתן לך דוגמה. עכשיו יש מסלול תלפיות בצבא. יש שם אתרים, יש שם אנשים. עכשיו תגיד לרח"ט תומכ"א "אני רוצה לעשות כל מיני הפרדות וצרכים ותביא לי עוד עשר תלפיות", הוא יגיד לך שאין לו. אין לעם ישראל. זה מה יש. אנחנו ממצים את הכול, את הפוטנציאל ברמה הזאת, זה מה עם ישראל יודע להעמיד". אותו דבר אני אומר לך כאן.
דברי דובר/ת #54 | 62 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
שימלאו את חטיבת חשמונאים, ומשם יקראו להם - - - ויהיו יחידה.
רם בן ברק:
גם אלעזר אמר, רק שהם יתגייסו, יכול להיות שאפשר יהיה להחליף את הנשים, כרגע הם לא מתגייסים.
היו"ר בועז ביסמוט:
רם אתה אומר כאן דברים חשובים מאוד. יש גם דברים שלפעמים שאנחנו מסכימים גם. אבל הרעיון הוא, איך אני לא רק מעודד, איך אני מדרבן חרדים לבוא להתגייס. איך אני עושה את זה? על ידי יצירת תנאים.
אני כבר גיליתי את דעתי שאני בעד ליצור את התנאים האלה.
דברי דובר/ת #59 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
ולכן בגישה שלי, לא רק שהחוק הזה יעבור החרדים גם יצביעו בעד, בזכות הגישה שלנו, שהיא חכמה בהרבה. שמעת בשעה הקודמת כיצד הלומי הקרב דיברו, אנשים רוצים שהדבר ייעשה בטוב.
לא הבנתי את זה, אבל לא משנה.
דברי דובר/ת #61 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בשורה התחתונה, גם אני כשבאתי להיות חייל ב-890, ידעתי שיש דברים שיהיו לי קשים ואני לא אוותר. למשל, ריתקו אותי כשלא היה צריך לרתק, חצי שבת.
דברי דובר/ת #63 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אולי חושבים שחייל דתי לא מרתקים לחצי שבת. אותי ריתקו. זה היה בצנחנים כך. ברור שחצי שבת זה שבת. לפחות לי. אולי ניסו לחיילן אותי. אני מנסה להדגים שכשאתה הולך למשימות, יש סדרי עדיפויות, יש משקל שאתה נותן לכל ערך. אם נגיד, שעכשיו ניצור צבא עם שמירת תנאים, אף אחד לא ישנה את הזהות שלו, כך כתוב, אבל יהיה פחות ביטחון ופחות אנשים חיים.
ולכן בלי להיכנס לכל שנאמר כאן - - - אבל הסכנה הגדולה של מה שנאמר פה, ושמעתי בתפילת מנחה את חבר הכנסת פרוש אומר לרב וולפסון, משהו כמו "נהניתי" או "אנחנו מסכימים". למה הוא התכוון מסכימים? הרב וולפסון דיבר שלושת רבעי מהזמן על - - -
דברי דובר/ת #65 | 110 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר, אתה אומר עליי שאני אמרתי את זה, לא נכון - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
חברי הכנסת, גם החברה האזרחית הגיעו פה, רבים רוצים לדבר. אתם לוקחים את הזמן שלהם וזה לא הוגן, לעניין.
אני עובר לסעיף הבא. כתבתי לשירות סדיר לפי פרק זה, שאין לנו תשובה מספיק טובה חוץ ממה שאמרתי עכשיו, למה זה רק לפי פרק זה, ולא לבוגרי מכינות או לתלמידים של הרב מאגנס, שדיבר כאן, ואמר שהם מחליטים ללכת, ואין בדבריי כהוא זה להגיד "בואו ניתן להם את אותם תנאים". גם הרב מאגנס והרב וולפסון, ששולחים את התלמידים שלהם לאן ששולחים, יודעים שאין שם את התנאים שיש בחשמונאים.
דברי דובר/ת #68 | 68 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
צבי, אני אסביר לך משהו. שכתוב "לפי פרק זה", זה אומר שזה לא חל על המסלולים ההם. זהו - - - ולכן אני במירכאות "חושף" את העניין הזה, זו לא חשיפה גדולה, כשמראש הרב מאגנס אומר לאורך שנים לחלק מתלמידיו להתגייס למחלקות רגילות. הוא לוקח בחשבון את הקשיים האלה. ולמרות זאת הוא אומר - - -
כשחבר הכנסת יעקב אשר אומר שאני רציתי לסגור את ישיבות ההסדר, והוא כבר יודע שזה לא נכון, אני רציתי שני דברים, אחד מהם היה מחלקות משולבות. ואמרתי מה שאמרתי עכשיו, למה בוגר מכינת עלי - - - או למשל האלמנה שהייתה בבוקר, האבא שלה רם בעצמונה, בן אחד שלנו למד בעצמונה, בן אחד במקום אחר. לעצמונה לא נתנו מחלקות נפרדות. הם לא ביקשו מחלקות נפרדות. הם ידעו להתמודד - - -
לקחו בחשבון את הקשיים, והבינו שלטובת קיום עם ישראל צריך לשרת גם במקומות האלה. ולכן כשאמרתי על ישיבות ההסדר שצריך שישולבו, ואמרתי לפחות 12 במחלקה, לקחתי בחשבון שיש גם שלושה מכיניסטים בתוך מחלקה, שאולי גם עליהם יהיה מותר להרוויח מניין בהקשרים האלה, ואני חושב שהמחלקות הנפרדות מונעות את זה. ולמרות זאת, גם כשבחשמונאים יש חיילים שהיו יכולים להיות במקומות אחרים, עדיין אני בעד חשמונאים. אני מתפלל שימלאו את השורות של חשמונאים. שפלוגות שם לא יהיו 60 פותחים טירונות, במקום 124. שי, כמה זה תקן לפלוגת חי"ר בטירונות?
דברי דובר/ת #71 | 214 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
וכמה פתחו בחשמונאים?
דברי דובר/ת #73 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
הגיוס יסתיים בעוד כמה ימים. כרגע עומדים על 82, אם אני זוכר נכון.
בסדר, גם כשאנחנו סופרים פלוגות, יש שני שליש פלוגה במקרה הטוב. עם כל התנאים שכולם פה כאילו מייחלים ורוצים והכול.
הדבר השני, בסעיף 26כג(1), אותו דבר, כתוב, "בשים לב לרף המינימלי לגיוס בכל שנת גיוס". אני רואה רף מינימלי, יש לי פריחה. אני רוצה שתסבירו לי למה "בשים לב לרף המינימלי". אני לא יודע לחנך לרף מינימלי. אני לא יודע שהממשלה משקיעה משאבים לחינוך ולגיוס לרף מינימלי. למה בכל פעם אתם כותבים "רף מינימלי" - - -
דברי דובר/ת #75 | 77 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כל חברי הוועדה יודעים שאתה לא נותן תשובה על כלום. שיהיה לפרוטוקול.
דברי דובר/ת #77 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כל חברי הוועדה יודעים שאתה לא נותן תשובה על כלום. ויתרתי על כל הזמן שלי, תן תשובה אחת. אתה לא נותן. אני אמשיך לסעיף 26כד.
דברי דובר/ת #79 | 25 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
היועצת המשפטית, זה שאלה נכונה מה שהוא שואל, למה כתוב כאן "רף מינימלי"?
בסעיף 26כד(א): "מתוך מטרה למיצוי פוטנציאל הגיוס של משרתים מקרב בוגרי מוסדות חינוך חרדיים", גם כאן, אני מזכיר, אין תלמידי ישיבות, אבל פה לפחות לא מחקו כי זה סעיף שהמציאו, לא היה צריך למחוק. "יותאמו כלי שיבוץ ומיון המותאמים למיועד לשירות ביטחון מקרב בוגרי הישיבות ומוסדות החינוך חרדיים". שאלה לתת-אלוף שי טייב, אתה עושה מיון באכ"א, ומה שדיברנו עד עכשיו בתוך הוועדה, אתה עושה לבוגרי המוסדות או לתלמידי המוסדות?
דברי דובר/ת #84 | 69 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל אותך. למה אתה צוחק, סגן אלוף דיקשטיין? כי אני מבין? בבקשה. אולי מישהו יענה לי. מתי עושים מיון? למה כלי מיון? אני עכשיו בעד הציבור החרדי. אני רוצה שתתאימו לו כלי מיון נכונים, כבר כשהוא בתוך המוסד החינוכי. למה כתוב פה רק כשהוא בוגר? כלומר, עכשיו יבוא תלמיד מתוך הישיבה הקטנה, יקבל צו גיוס, אמרנו כבר בדיונים קודמים, שיהיו להם סוגים - - -
דברי דובר/ת #86 | 66 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תלמיד זה גם בוגר, ובוגר זה גם תלמיד. אני לא מבין, אתה חוזר על זה כבר שבועיים, אני לא מצליח להבין.
שי טייב:
תהליכי המיון יהיו מהרגע שבאים לצו הראשון. לפיכך, זה נראה לי שכולל גם את העניין שאתה אמרת, תלמיד ישיבה, בוגר המסלול וכן הלאה, כולם נכנסים, כל מי שהוא מחויב.
אני שמח. מה זה נקרא כולם? כתוב בוגר.
דברי דובר/ת #89 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני מסתכל עליהם כמלש"בים - - -
אתה אל תגיד לי "מסתכל". יש חוק. אתה אמרת פה כמה פעמים - - - אתה לא מתמצא בחוק. שי, כל אחד והעבודה שלו. ואני לא גורר אותך להתבטאויות פוליטיות. אני אסביר לך למה נראה לי שהדברים נעשו ביד מכוונת על ידי מי שלא נמצא פה? כתוב כך – "לתלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים" נכון? מה מחקו? "תלמידי ישיבות" ואת ו' החיבור. אני יכולתי להציע מחיקה אחרת. נגיד שאתה כבר לא רוצה תלמידי ישיבות, ואתה מוליך אותנו שולל, וכבר גילינו את זה - - -
דברי דובר/ת #91 | 86 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מוחה על כך. הוא קצין בצה"ל, למה אתה מדבר אליו כך? יש גבול, באמת. מה זו ההשתלחות הזו על קציני צה"ל בצורה כזו?
הלוואי תגן עליהם בעזה ובלבנון, אתה חכם בלהגן עליהם פה?
דברי דובר/ת #93 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא פוגע, מי פוגע?
דברי דובר/ת #95 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
זו בושה, תן דוגמה. חבר כנסת ביש עתיד, כך אתה מתנהג לקציני צה"ל? - - -
זה הקטע של הבדיחות? לך להגן על קציני צה"ל בעזה. לך להגן עליהם ברמת הגולן. מה אתה מגן עליהם פה?
דברי דובר/ת #97 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הוא קצין בצה"ל, לפחות תבקש סליחה. מה אתה צוחק?
אני צוחק כי אתה לא מאמין למה שאתה אומר. אתה באת לפה לחוק? בשביל מה באת לפה, אתה? אתה לא עושה פה כלום, פרוש, לך ללמוד תורה, מה אתה מבזבז את הזמן פה? אתה לא תורם פה כלום, פרוש, לך ללמוד תורה.
דברי דובר/ת #99 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עצרת אותי באמצע. גם פרוש עצר אותי ונתת לו. ובכלל לא דיברתי לשי עכשיו, עכשיו דיברתי אליכם. אתה מחקת, לא שי מחק. כתוב ארבעה סעיפים קודם, "הממשלה תשקיע - - - בגיוס, לתלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חרדיים". מחקתם "לתלמידי ישיבות" ואת ו' החיבור, השארתם "בוגרי מוסדות". עד עכשיו דיברנו על "הבוגרי". ואמרתי שאתם עובדים עלינו בעיניים, ופה זה בולט במיוחד כי תהליכי המיון והתאמת התנאים, הגברים שיבדקו אותם, המראיינים שיעשו את זה, הרופאים ולא הרופאות שיהיו שם – כל הדברים האלה הם תנאים שאני מבין את הצורך בם.
אתם אמרתם לנו גם בוועדה שחלק מצוואר הבקבוק שנוצר בגיוס חרדים זה כי גם לתהליכי המיון והקליטה צריכים לתת להם ימים מיוחדים. וקיבלנו את זה בהקשר הזה. אבל כאן, הייתי משאיר "לתלמידי" מוחק "ישיבות", מוחק, "ובוגרי", והיה נשאר לך "לתלמידי מוסדות חרדיים", וחס וחלילה לא היינו מזכירים ישיבות שאף אחד לא רוצה לגייס אותן, והם כולם לומדים והכול בסדר. אבל למה מחקתם "תלמידי ישיבות" ולמה השארתם "בוגרי מוסדות"?
דברי דובר/ת #101 | 156 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
זה סתם עניין של נוסח. יש משהו בהערה. מכיוון שלמיצוי הפוטנציאל בצו ראשון בצה"ל צריך להיות בגיל 16 וחצי, יכול להיות שבמקום "בוגרי מוסדות חינוך חרדים", "תלמידי" - - - אפילו "תלמידי ישיבות" לא רלוונטי כאן.
מאיר פרוש:
יש פה הודעה חשובה. ועדת השחרורים החליטה על שחרור מוקדם לחברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום מפרשת השחיתות. חשוב לדעת.
מירי, באחת הפעמים יעקב אשר או מישהו אחר הסביר לנו על ישיבות קטנות וישיבות גדולות - - - אני כל הזמן אומר שבעיניי אתן מיותרות פה. כי הדיון הוא קודם כול דיון ערכי. וזה אפילו קצת לא נעים לי שפונים אליכן, או ליועץ המשפטי לממשלה, כי זה הערכים הבסיסיים שיש לנו. כשאת אומרת לי "ישיבות", נראה אתכם כותבים - - - לא אותך, את מי שכתב את החוק, כותב "ישיבות". היה כתוב, והוא מחק. זה לא שאת אומרת לי שמוסד חינוכי זה כמו ישיבה.
דברי דובר/ת #107 | 84 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
צבי ידידיה סוכות:
תודה רבה. שמעתי קודם את הרב וולפסון, הייתה לי צמרמורת, מדובר באדם שקבר עשרה תלמידים. אני הגעתי להלוויות, הייתי בניחומי אבלים. והיכולת שלו לבוא ולהחזיק את המוסדות האלה, ולהמשיך ללמד תורה, ולהמשיך לבוא ולבקר את הפצועים, ובסוף להגיע לכאן ולדבר מדם ליבו על מה שהוא רואה בצה"ל, ובסוף להתחנן כאן על דברים ש...
מירב כהן:
שוויוני לאן? ואם צריך את הנשים בטנק כדי להילחם ולנצח?
צבי ידידיה סוכות:
אם הסיבה שלשמה אנחנו יושבים כאן היא לגייס אנשים מהציבור החרדי לצבא, הסעיף הזה עושה את ההפך. וחוץ מלעשות את ההפך, הרי גם אחרים שמשרתים היום בצבא צריכים לקבל אותו דבר. ניכנס לסעיפים. ואם חבר הכנסת שטרן דיבר חצי שעה, אשתדל לדבר פחות מחצי הזמן שלו.
צבי ידידיה סוכות:
קודם כול, צריך תיקון עקיף לסעיף 16א המפורסם לחוק שירות ביטחון, ולהכניס שם דבר כזה, "לכל יוצא צבא חובה שווה למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבא, בבוא הצבא לשקול שיבוץ לתפקיד, ישקול הצבא אך ורק את תרומתו למימוש מיטבי לטובת השגת ניצחון והגנה על קיומה של מדינת ישראל". זה צריך להיות השיקול היחיד של צה"ל.
כשצה"ל...
פנינה תמנו:
מנצחים במלחמה בגלל הרוח, בגלל הערכים, או שמנצחים רק בגלל הכוח? אתה חושב שעם ישראל מנצח בלי שום ערכים?
צבי ידידיה סוכות:
שאלה מצוינת. ולכן לשאלתה של חברת הכנסת פנינה תמנו, אני לא חושב שהצבא הוא המקום שבו אנחנו צריכים לבוא ולהתווכח על הערכים, כי לי יש ערכים מסוימים, לאחרים יש ערכים אחרים, ליעקב אשר ערכים אחרים - - -
פנינה תמנו:
לשיטתך ב-8200 לא צריך גם חיילים מהפריפריה.
צבי ידידיה סוכות:
ולכן אני רוצה להגיע למכנה משותף הרחב של כולנו, והוא הניצחון במלחמה.
אבל הצבא אמר לך מה חסר לו לנצח.
דברי דובר/ת #123 | 8 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה תמנו:
אם זה ניצחון צריך יותר לוחמות. ראינו שבזכות לוחמות - - -
משה סולומון:
אין לי שום בעיה עם לוחמות, שזה לא יהיה על חשבון הניצחון במלחמה.
פנינה תמנו:
אדוני היושב-ראש, מהבוקר אני היחידה שקיבלה קריאות.
צבי ידידיה סוכות:
אהיה ענייני, לגבי סעיף 26כא, "שלא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצא-צבא אישה". אפשרות אחת שהיא בעיניי האפשרות הטובה, היא למחוק את הסעיף הזה כליל. צריך לתת שיקול דעת לצבא לעשות מה שהוא מבין כדי לנצח את המלחמה. אבל אם בכל אופן יש פה התעקשויות ובג"צים שכבר היו בעבר וחבל, לכל הפחות להוסיף סעיף מקביל, בסגנון "...
יונתן סלוטקי:
שלום לכולם. שמי יונתן סלוטקי, אני אחיהם של נועם וישי סלוטקי. נועם וישי נפלו בשבת של שמחת תורה, 7 באוקטובר, לפני מעט יותר משנתיים. בבוקר שמחת תורה ההוא נועם וישי יצאו מבתיהם. בשעות הבוקר לבשו מדים, לקחו את האקדחים האישיים שלהם, אף אחד עוד לא קרא להם, זה עוד לפני שהם קיבלו את הצווים למילואים, והם נסעו...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך על הדברים. כעת אמור לדבר מר גוטמן, אבל חיים שיין פה איתנו, אני ביקשתי ממנו לבוא ואני סקרן מאוד לשמוע, הופתענו ב-7 באוקטובר, הופתענו גם במלחמת יום הכיפורים, והוא נפצע במלחמת יום הכיפורים, עם כיפה שחורה, הוא מעריץ את הצבא שלנו, אבל הוא גם מעריץ את לומדי התורה, אני מכיר אותו היטב. ויסלחו לי, חב...
חיים שיין:
שמי חיים שיין, אני רב אורתודוקסי, עורך דין, דוקטור למשפטים ומרצה לפילוסופיה, והתואר שאני הכי גאה בו זה סרן בשריון, נכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים. נפצעתי קשה מאוד. התואר הזה חשוב בעיניי, משמעותי מאוד, והיה לי קשה מאוד כששירתי בצבא. בקורס קציני שריון, היינו ארבעה דתיים. שמו את כולנו באותו טנק כדי שכל ה...
היו"ר בועז ביסמוט:
דברים מפעימים. חיים, תודה בשם כולנו על הדברים החשובים. בבקשה מר גוטמן.
משה גוטמן:
מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות אקצר בדבריי. נאמר כאן קודם שאנחנו מגזימים בתיאור המצב. חבר הכנסת שטרן אמר את זה. ייאמר לזכותו שהוא אמר לי פעם, "אם הייתי יכול הייתי סוגר את כל הישיבות שלכם, חוץ מישיבת הגוש".
משה גוטמן:
חבר הכנסת שטרן. אנחנו מבקשים שתהיה הגנה. עד עכשיו לא הייתה הגנה בחקיקה על אורח חיים של שומרי תורה ומצוות. אנחנו מבקשים את ההגנה הזאת כאן, גם בחקיקה, ב-26כב. נאמרו כבר הדברים. אני רוצה לעבור לעוד כמה סוגיות שבעצם יוצרות אפליה בינינו לבין הישיבות - - -
גוטמן, איפה אמרתי את זה? אני אמרתי שהייתי סוגר את כל הישיבות חוץ מהגוש? איפה אמרתי את זה?
דברי דובר/ת #142 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אמרת לי את זה בשיחה בינינו לפני מספר שנים, כנראה שכחת.
הכי קל להגיד "שיחה בינינו", גם יעקב אשר "שיחה בינינו". לא אמרתי כזה דבר בחיים, אין סיכוי בעולם שאני אגיד את זה. אני אגיד לך מה אמרתי לך. אמרתי שגוש עציון זו בשורה ענקית לציונות הדתית ולמדינת ישראל.
דברי דובר/ת #144 | 38 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
זה אני מסכים - - - אין שום בעיה, אבל כך אמרת לי - - -
משה גוטמן:
יש עוד מספר סעיפים, שבעצם יוצרים בחוק החדש אפליה לעומת הישיבות הגבוהות, ואני מבקש לעבור עליהם בקצרה רבה.
סעיף 26ה(2)(ב), נמחק שם האישור לתעסוקה, דיברנו על זה בעבר. אנחנו מבקשים, למי שתלמידים ונמצאים לפני גיוסם, להוסיף סעיף אצלנו, שיהיה היתר לעבודה מעבר לשעות הלימודים. מדובר באנשים שלומדים בהיתר, ברש...
משה גוטמן:
אני מבקש שייווצר סעיף שיהיה ב-22ג(א)(2), מקביל בדיוק באותן מילים, כי הסעיף הזה היה חל עלינו בזמנו. ואנחנו מבקשים שאנשים שמחויבים כולם בגיוס, שיהיה להם אפשרות לעבוד מעבר לשעות הלימודים.
דרור גרנית:
ב-26ה, היה החרגה לטובת ההכרעה התעסוקתית מכוח ההסדרים של ההכשרה התעסוקתית. אתם בפרשנות החלתם את אותה עשייה בעניין 22.
משה גוטמן:
אנחנו לא מחילים שום דבר, מי שמחיל זה צה"ל.
משה גוטמן:
דרור אני לא יודע להסביר לך את התשתית המשפטית, לא אני המשפטן, אבל כך היה המנהג עד כה, מ-2014 ועד עכשיו. אני מבקש עכשיו להסדיר את המצב בחוק החדש, כך באופן הזה. לענות על שאלות מהעבר זה קשה.
משה גוטמן:
לא הכשרה, ההכשרה לא הייתה אצלנו מעולם. היתר עבודה מעבר לשעות הלימודים.
דרור גרנית:
התכלית התעסוקתית עוגנה בפרק ג1, הייתה ייחודית לפרק ג1. דיברנו על שפרק ג1 הוא כל-כולו הסדר ייחודי ונפרד, נבדל רק לאוכלוסייה החרדית על האפליה הגלומה בעצם מההסדרה הזאת. היה רציונל תעסוקתי מובנה ומותאם לצורכי - - -
משה גוטמן:
אבל היו שם שתי תכליות. אפשר לפתוח כרגע את הדיון על זה, ואפשר גם לקצר - - -
רם בן ברק:
גוטמן, יש לי שאלה. אתה בישיבה הגבוהה, זה כמו צבא, נכון?
משה גוטמן:
לא. זה תורתו-אומנותו עם חובת גיוס בקצה. דחייה וגיוס. כולם מתגייסים.
דרור גרנית:
מה הקשר - - - לא מדובר בחרדים, מדובר באנשים דחויי גיוס.
משה גוטמן:
לא, לא אמרתי שאתם אישרתם. אמרתי, כך הייתה פרשנות שעבדה בפועל עד היום.
משה גוטמן:
לא, זה לא אושר. אני יכול גם להסביר את זה לדרור באריכות. נראה לי שזה לא המקום פה עכשיו, אנסה לעשות את זה אחר כך.
משה סולומון:
גוטמן, רק שאלה. קודם כול, גוטמן יש לו ניסיון רב-שנים בליווי ובניהול של ישיבות גבוהות בהסדר, כך שהוא מכיר את העניינים. איפה אתה רוצה שזה ייכנס? שזה יוחל כאן בחוק הזה?
למה? רק לישיבות שלהם?
דברי דובר/ת #173 | 4 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אבל אני רק רוצה להגיד שזו אמירה קצת מוזרה - - - בפרק ג1 היה רציונל לדבר הזה - - -
דרור גרנית:
מתייחס למאפייניה של האוכלוסייה החרדית, ולכן אני מופתע לשמוע שכאילו החילו את זה בפרשנות, אני לא יודע מי החיל בפרשנות, על ה-22ג, אבל נניח שזה ונניח שהוא חל בפרשנות, עכשיו הוסרה התכלית התעסוקתית והוסר מפרקים אחת ששם היה רציונל - - -
משה גוטמן:
אין שום בעיה, אותנו לא צריך לשלב בתעסוקה - - -
מירי פרנקל-שור:
צריכים לדון בבקשה שלכם, ואם יש מקום לשנות, צריך לדון ב-22ג. זה הכול.
משה סולומון:
מירי, זה חשוב ביותר, כי ברגע שאתה מתקן עוול אחד ופותח עוול אחר, זה בעייתי מאוד - - -
מירב כהן:
אתם יודעים כמה עוולות פתחתם בחוק הזה?
משה גוטמן:
בסדר, תודה. דבר שני, נמחק סעיף 26יא(ג) כאן בפרק ג1, שלפיו שר הביטחון רשאי להסיר ישיבה בשל נסיבות אחרות, בלי בקרה של ועדת חוץ וביטחון ובלי שום דבר. הסעיף הזה נמחק פה.
משה גוטמן:
כי יש לנו סעיף דומה, כמעט זהה באותן מילים - - - 22ד(3), אני רק מעלה את זה כי הדברים פה רצים והסעיף הזה נמחק משם. אנחנו סבורים שראוי שיימחק גם לגבינו. לא יכול להיות שהישיבות הציוניות יהיו מופלות לרעה - - -
אבל למה זה קשור לחוק הזה?
דברי דובר/ת #187 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
כי לא יכול להיות שהישיבות הציוניות יהיו מופלות לרעה.
בוא נעשה דיון, תקבע דיון על החוק שלהם.
דברי דובר/ת #189 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה שואל אותי? יש לי רבות להגיד על נושא תעסוקה ולימודים. אני בעד.
דברי דובר/ת #191 | 13 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
זה סעיף שצריך להישאר. אין הצדקה למחוק את זה בפרק ג1, ואין הצדקה למחוק את זה - - -
משה גוטמן:
אנחנו סבורים שצריך למחוק את זה אצלנו לפחות, ואני מאמין שגם בפרק ג1 - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, אבל זה לא הנושא של הדיון. הנושא של הדיון הוא, אנחנו הגדרנו אותו לאיזה סעיפים. אתה מעלה, אפשר לרשום את - - -
פנינה תמנו:
אני מחזקת את היועצת המשפטית. בואו לא נסטה מהנושא.
משה סולומון:
גוטמן, אני מציע שהדברים האלה יהיו כתובים. אני אעביר אותם ליועץ המשפטי, כדי שזה ייכנס.
משה גוטמן:
רק דבר אחרון, בבקשה, שאני רוצה לציין - - -
משה סולומון:
מה שקורה, גוטמן לא נמצא פה כל דיון, הוא לא מדבר בכל דיון. ולכן הוא אומר את הכול ביחד עכשיו.
משה גוטמן:
דבר אחרון, ובו אסיים. בעבר הייתה ועדת פרי, התחילה ב-2012. שם הלכו על רציונל של 1,800 פטורים לציבור חרדי. בא שר הכלכלה בנט, ורשם שהוא רוצה 180 פטורים לציבור הדתי-לאומי. לאחר מכן הוא הגדיל את המספר ל-300, ואנחנו הלכנו אליו ואמרנו שאנחנו נגד פטור, כי אצלנו בתפיסה זה דיחוי ולא פטור. נשארה לנו מגבלה של 3...
משה גוטמן:
כן, זה היה בחוק שם. אנחנו מבקשים שתוסר ההגבלה הזאת. לא ייתכן שהמספרים אצלנו יהיו מוגבלים לכמה שנים יוכלו ללמוד תורה, במיוחד שלכל הלומדים יש חובת גיוס.
משה גוטמן:
חובה, מצווה, הכול - - - אנחנו מבקשים להוריד את ההגבלה הזאת.
משה סולומון:
לא, זה לא משנה, אני מסכים עם זה. אם ציבור שלם - - -
אני לא מסכים - - -
דברי דובר/ת #209 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
סליחה, אבל אם בכלל המודל שהוחל עליכם היה אותו מודל מכסות בסעיף הזה של ה-300 דיחויים - - -
דרור גרנית:
בסדר. היה בדיון - - - על המודל מכסות מול מודל יעדים. בניגוד לעמדה שהצגנו, שאומרת, אנחנו דבקים במודל יעדים על כל - - - אבל אנחנו במודל יעדים.
משה גוטמן:
לכן, מכיוון שעברו למודל יעדים, ומודל המכסות - - - אנחנו מבקשים למחוק אותו גם לגבינו. לא יעלה על הדעת שאת הישיבות שמגייסות, גם לומדות תורה וגם מגייסות, שזה המודל שכנראה תראו וכן תעשו.
נכון. שם הם כולם מתגייסים, אתה שומע מה שהוא מדבר?
לא, לא, יוסי, לא מדויק. סמוטריץ' הוא התגייס כך.
דברי דובר/ת #214 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
הנה, אלעזר, אמרת לכולם שאתה חבר שלי. חבר הכנסת שטרן אני מציע לך שלא תבחן אותנו כמה כמה בוגרי ישיבות יש בארץ - - -
דרור גרנית:
לא יעלה על הדעת שאנחנו נהיה תחת מכסות של לומדי תורה. זה הכול. אנחנו מבקשים למחוק את המכסה הזאת. זה נגמר.
וגם לא יעלה על הדעת שהם יהיו ביחידות של 20 בנות - - - כך זה מתחיל.
דברי דובר/ת #217 | 17 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
לא יעלה על הדעת שיהיה לנו פי שבעה בוגרים בארץ - - -
משה גוטמן:
אבל המודל נעלם, אנחנו נשארנו - - -
יעקב אשר:
הוא אומר, הלך המודל, תורידו גם ממנו. זה הכול.
כמה בוגרים יש לכם מעל 23? למה אתה לא יכול להגיד?
דברי דובר/ת #222 | 11 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אין שום בעיה, אצלי היעדים זה 100% מתלמידי הישיבה. בסדר? מקובל?
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר הכנסת סולומון התחבר דווקא לדברים, אני רואה פה. עוד מישהו פה מתחבר לדברים ששמענו זה עתה?
שמה? ש-100% מתגייסים, היעדים הם ל-100% - - -
דברי דובר/ת #227 | 9 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה תמנו:
לא, הם הולכים בעקבות המגזר החרדי במקום - - -
פנינה תמנו:
מצער אותי לשמוע דברים כאלה מפי גדולים בציונות הדתית. כולנו מכירים את התרומה של הציונות הדתית במלחמה האחרונה ובכלל לצבא ההגנה לישראל. במקום ללכת ברגרסיה או אחרי מה שאנחנו מנסים לתקן בתוך החברה החרדית, אתם הייתם אמורים דווקא להניף את הדגל, הייתם צריכים להיות הדגל והקול הנוקב בוועדה להגדלת יעדי הגיוס, ...
משה גוטמן:
את לא שמעת מה שאמרתי, אמרתי שכולם מתגייסים.
פנינה תמנו:
אבל את זה אתם צריכים לבטל ולא לבוא ולומר "בואו תבטלו את המספר".
משה גוטמן:
אתם נבחרי ציבור, אני איש מקצוע שעסוק אך ורק בייצוג הארגון שאותו אני - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. אלעזר, אני רוצה לשמוע אותך - - - פנינה, לא הקשבת למה שהוא אמר, אבל תודה.
משה סולומון:
ולא רק זה, כל אחד מהציבור הדתי-לאומי רואה ערך ומצווה להתגייס לצבא.
אני אעשה גילוי נאות. הנכד שלי לומד בישיבות שלו, שלא נתבלבל בסדר? גם עכשיו.
דברי דובר/ת #238 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני אשמח לדעת באיזו ישיבה ולכבד אותו כראוי.
אני מכיר את זה, כן. אני גם אגיד לו שדברים שאמרו לו לבד, שלא יגיד אותם לכולם. אני אלמד אותו את האתיקה הזאת.
דברי דובר/ת #240 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני אומר שמה שאמרו לי אני אומר, כי זאת האמת - - -
אבל בוא נתקדם. בועז, אחת הסכנות הגדולות בחשמונאים ובהעדפה החשובה והמבדלת שאנחנו נותנים לחרדים כדי שיבואו, זה שהציונות הדתית תבקש לאמץ את הכול. וזה מדרון חלקלק. אמרתי, בגלל גודל האתגר וחשיבותו, אני בעד לעשות את הוויתורים האלה לחרדים. כל החוק הזה, לא משנה איך שלא יהיה, כל מה שהצבא עושה זה ויתור עצום לחרדים, והוא נכון בהיבט של החשיבות להביא אותם - - -
דברי דובר/ת #242 | 64 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
אלעזר, זה היה נכון אם הציבור הזה לא היה רואה חשיבות וערך בגיל הצבא. איך אתה חושש שציבור שרואה בזה ערך יגלוש במדרון חלקלק ויבקש את כל מה שמופיע בחוק הזה כאן?
אני שהייתי בעד התנאים האלה כל הזמן, גם בצבא וגם מחוץ לצבא, תמיד חששתי שהמדרון הזה הראשונים שיבקשו לאמץ חלקים ממנו יהיו הציונות הדתית. תאר לך עכשיו, רק ממה שנאמר כאן, שגוטמן בכיבוש הזוחל שלו, במקום שיגיד "אני רוצה לבטל אצלי את המכסות", ועל אף שהוא אומר "אצלי 100% יעדים", יגיד "אני רוצה גם שהבוגרים שלי לא יראו נשים בשירות שלהם, כמו בחשמונאים". אתה יודע מה זה עושה לצבא?
דברי דובר/ת #245 | 69 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
לא אמרתי את זה - - - יש דברים שהם שקר.
אל תפריע לי. אתה שקרן, אני לא אמרתי שאמרת.
דברי דובר/ת #247 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבקש להוציא אותו. הוא לא יכול לדבר כך.
דברי דובר/ת #249 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא לא יכול לדבר. אתה לא חבר כנסת, אתה רוצה - - -
דברי דובר/ת #251 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני חושב שאתה חצוף, ואתה תלמד לשתוק.
דברי דובר/ת #254 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם לא, הוא יהיה כמוך, משתמט כמוך.
דברי דובר/ת #256 | 7 מילים
◂ 150 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד לחברי הכנסת, זה הזמן להעביר לטל הוכמן, היא כאן, והיא צריכה לצאת ב-17:00. חברי הכנסת שיורידו קצת את ההילוך, את הלהבות קצת, כי אני לא אוהב - - - זה סגנון שאני לא אוהב בוועדה, אני לא רוצה להוציא היום אף אחד. אבל לא ארשה, בלי גידופים - - - ולא אישי. אנחנו מתדיינים פה, למה זה אישי בכלל? בבקשה...
טל הוכמן:
תודה רבה היושב-ראש. טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל. בהמשך לשיח שנאמר פה קודם, גם חברי כנסת שיצאו אחרי שהם דיברו, 7 באוקטובר ניפץ קונספציות רבות, במיוחד בראש ובראשונה את המחשבה שאפשר להסתדר בלי נשים בשדה הקרב. הן הוכיחו שהן חלק בלתי נפרד מהניצחון.
אנחנו בשדולת הנשים אומרות דבר ברור מאוד, שגיוס ...
רם בן ברק:
לא הבנתי. את רוצה נשים בחטיבת חשמונאים? לא הבנתי מה את אומרת.
טל הוכמן:
אני לא מבקשת. אני אומרת שיש השלכות חמורות מאוד להפרדה - - - אני אסביר. דבר ראשון, קודמך, גם חברי הכנסת מהמפלגה שלך דיברו על להרחיב את הנוסח של החוק הזה, לא רק על החיילים החרדים שרוצים לגייס, אלא על כל החיילים באופן כללי. זאת אומרת שאנחנו מדברים לא רק על שירות - - -
טל הוכמן:
תודה רבה. קודם דובר כאן על שני מסלולים. מסלול אחד חרדי נפרד שמקבל את ההגנות של חטיבת החשמונאים, ומסלול שני של חיילים שמוגדרים חיילים חרדים. לא אני הסברתי את זה, אלא הנציג הצבאי, ואם אני טועה, אשמח שתדייק אותי. הם מתגייסים למסלול כלל-צה"לי, וכך הם מנהלים את אורח חייהם בתוך המסלול הצה"לי הרגיל.
משה גוטמן:
לא, אני רק אדייק, כשהוא מתגייס למסלול כלל-צה"לי וגם אמרתי את זה קודם, הוא מקבל את כל התנאים שחייל דתי זכאי להם, ולא במסלול חרדי. כל התנאים של מה שדיברנו על החרדים זה במסלול החרדי.
טל הוכמן:
נכון. כשעולים חברי כנסת ואומרים שבעצם להכניס פה בהצעת החוק הזאת דברים נוספים, שהם לא רק עבור המסלול הנפרד לחרדים, אנחנו מדברים על צה"ל הגדול כמו שאנחנו מכירים אותו, כמו שאני מכירה אותו בתור קצינה לשעבר, וכמו שאנשים אחרים מכירים אותו.
מטי צרפתי הרכבי:
ואיך זה מתיישב אם יבוא חייל ויגיד, שזה פוגע בזכויות שלו לזכות הפרט ולחופש דת, אבל ממול מי שנבגד מהבקשה שלו זו אישה – איך מנהלים את המתח הזה? והיא צודקת.
טל הוכמן:
ובמיוחד כאשר הכוח הלוחם של צה"ל מורכב מ-20.9% נשים, צה"ל לא יכול להרשות לעצמו לוותר על הנשים האלה בלחימה.
רם בן ברק:
היו אמירות. אחרי זה אפשר לקרוא בפרוטוקול את הכול.
טל הוכמן:
אני שמחה לשמוע שאתה מסכים שזו לא שאלה פה.
ינון אזולאי:
רק שתשימי לב ש-50% מ-80% הלוחמים הם כיפות סרוגות. רק הערה לעניין.
טל הוכמן:
זו הערה מאוד לעניין, אני לא מבינה איך זה סותר את מה שאמרתי.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל יש התאמות. סגן אלוף דיקשטיין אמר שכלל צה"ל יודע - - - הכול בסדר, אבל זה מה שאמר דיקשטיין.
רם בן ברק:
אנחנו רוצים שיהיו גם כיפות שחורות, זה הכול.
דרור גרנית:
אם אני מתחבר לתזה הכללית, הרוחבית, ששבה וצפה לאורך הדיון. יש בהצעה הזאת יצירה של מסלול של דין נפרד-דין נבדל. בדין הנפרד והנבדל הזה יש אלף בעיות, ואנחנו לומדים עליהן, בכל פעם אנחנו מגלים עוד איזה פח בתוך המתווה הזה.
אבל בדיון היום עלה רעיון בנוגע ספציפית להתאמות הייחודיות המיוחדות ולהגנות הייחודיות ה...
טל הוכמן:
היושב-ראש, אני אשמח להשלים את דבריי - - -
טל הוכמן:
תודה. התחלתי להגיד, יש לנו כמה הערות קונקרטיות מאוד לגבי הנוסח הנוכחי, ואנחנו רואות נסיגה מסוכנת מהנוסח הקודם של חבר הכנסת יולי אדלשטיין. הדבר הראשון זה באמת סעיף 26כא(א), שיישום החוק הנוכחי לא יצמצם מסגרות פתוחות לנשים, והשמטה של החלק האחרון של אותו הסעיף פותחת פתח מסוכן לסגירת תפקידים וצמצום מרחבי...
טל הוכמן:
אסיים בלומר שאין שאלה שגיוס חרדים הוא צו השעה והצורך המבצעי, ואין שאלה בכלל שאף אחד מיושבי החדר לא היה רוצה ששלטים האוסרים על כניסת נשים למתקנים או לבסיסים צבאיים יהיו חלק מהמציאות של השירות הצבאי של בתו של חבר הכנסת ביסמוט, שהתרגשנו לשמוע שסיימה את הקורס היום. תודה רבה.
רם בן ברק:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בסך הכול, אני חושב שהיה כאן דיון די מעמיק בסעיפים השונים, ונאמרו רוב הדברים הרלוונטיים, ואני מניח גם שהיועץ המשפטי רשם אותם, וזה יבוא לידי ביטוי בנוסח הסופי של החוק. אם יהיה כזה, אני בספק.
רם בן ברק:
אני רוצה למחות, ברשותך, כמה אנחנו דנים כאן בגיוס נשים, בפגיעה אולי אפשרית בשירות של נשים, שאין שום ספק בחשיבות שלהן, הן הוכיחו את זה, הן לא צריכות להוכיח את זה יותר. צה"ל לא יכול להתקיים בלי הנשים הלוחמות. אבל אני רוצה למחות על שיש כאן מפלגה מסוימת ששלחה דווקא היום נציגים לדיון, שחלקם לא היו עד היום...
אוהד טל:
רגע, לחברי כנסת ממפלגות נעים לך לראות, אסור להגיע לדיונים? אנחנו נגיע מתי שאנחנו רוצים וכך זה עובד בדמוקרטיה - - -
רם בן ברק:
אני רוצה להקריא משהו שראש המפלגה שלהם אמר, גם קרא לסרבנות וגם אמר על נשים –
"צה"ל זקוק לשקט ולכוח אדם. אם הוא יבין שמול החשש מהטרור שיפעילו נגדו ארגוני המגדר ותומכיהם, גם אנחנו יודעים לייצר לו בלגן וכאב ראש, תיווצר משוואה אחרת. יותר מזה, אם הישיבות והמכינות ישאירו את תלמידיהן עוד כמה חודשים כדי לחזק...
אוהד טל:
אתה לא מקדם אג'נדה? לא הבנתי. לך אין אג'נדה? אולי תפסיק עם המניפולציה הזאת?
רם בן ברק:
לקדם אג'נדה הזויה אחרי 7 באוקטובר - - -
פנינה תמנו:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להפנות לסעיף 26ב, החוק הפותח, מטרת פרק זה היא לצמצם את אי-השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב בני הציבור החרדי. "צמצום אי-השוויון". המילה שוויון מרכזית כאן, כאשר אנחנו מבינים שגם כאשר המטרה הנעלה והחשובה וההיסטורית שבפנינו ובפני החברה הישראלית היא לגייס...
פנינה תמנו:
אני מבינה שאני לא מחדשת לך, אבל מכיוון שאני לא נוהגת לבוא הרבה לוועדה, אני מצפה למעט יותר סובלנות, ולפחות הערות פוגעניות. כך או כך, בסוף החוק הזה לא מקדם את השוויון המיוחל, אחרי שרבנים ואורחים שדיברו פה בצורה מעוררת השראה, ואמרו לנו להסתכל על כל ראשי הממשלה, אף אחד מהם לא עשה את התיקון, בצער אני אומ...
רם בן ברק:
הוא טעה במה שהוא אמר. הוא אמר שאף אחד לא עשה, זה לא נכון. בן גוריון קבע מכסה של 400. ושמעון פרס קבע מכסה של 700, ורק מ-1977 זה היה גיוס של כל תורתו אומנותו. זאת האמת. ומנסים לפעמים לטשטש את זה ולהגיד ש-70 שנה זה אותו דבר. זה לא נכון. הייתה מכסה ב-1948 ורק מ-1977 כשהליכוד עלה לשלטון, עשו תורתו אומנות...
פנינה תמנו:
תודה רם על הדיוק. אני אסיים. אנחנו בנקודה היסטורית, מספר המגויסים שקובע החוק, אנחנו מצרים על כך במפלגת כחול-לבן. יושבים פה גם חבר הכנסת חילי טרופר וגם יעל רון משה, ואני חושבת שאתם מכירים את עמדתנו, כולל שחייבים להפסיק עם הטרמינולוגיה של סנקציות, כשאנחנו מבינים שזו שלילת הטבות. אין שום סיבה להיות מדי...
אלון קמינר:
השבוע הייתי בוועדה רפואית. והסתכל עליי הקצין, והוא אמר לי, "אתה עדיין רשום בתור מפקד כלי שיט בחיל הים ויש שתי אפשרויות, או שאני משהה אותך מהמילואים, ויהיה לך קשה לעשות מילואים, או שאני מוריד לך את הפרופיל ל-21, ואם תרצה להתנדב, תוכל להתנדב שוב למילואים. אמרתי לו, "תוריד ל-21, אני בוודאות חוזר למילוא...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, אלון. נוכחותך פה תמיד חשובה וחיונית, ואתה תורם רבות לדיונים. חבר הכנסת רביבו, בבקשה.
אליהו רביבו:
תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית אדוני היושב-ראש אני מבקש למחות, שאת החומר לדיון היום קיבלנו אתמול מאוחר בלילה. לא בפעם הראשונה.
מירי פרנקל-שור:
אלי, אם אתה אומר את זה, בוא נשים את הכול על השאלה - - - אי אפשר לצאת נגד הייעוץ המשפטי לוועדה.
אליהו רביבו:
לא יצאתי נגד הייעוץ המשפטי. אתם לא הכתובת.
מירי פרנקל-שור:
אבל תן לי לומר. לפני כל דיון אנחנו מוציאים סקירה כדי לסייע לחברי הכנסת להבין את המתווה ולהבין את ההסדר. זה לוקח זמן. זה לוקח זמן של הכנה, זה לוקח זמן של מחשבה. זו לא סקירה שנשלפת מהשרוול. אנחנו עומדים, מנסים לעמוד בלוח הזמנים הצפוף מאוד של הדיונים.
מירי פרנקל-שור:
רם אתה בטח יודע שכיושב-ראש ועדה לוח הזמנים לא תלוי בנו. אנחנו אפילו לא תמיד רואים עין בעין איזה סעיפים להביא ואיזה - - - לא, בטח שאני חייבת לענות, מכיוון שאי אפשר גם לקבוע דיונים צפופים - - - הפעמיים בשבוע כוללות נושאים רבים מאוד. אנחנו גם מסיימים את הנושא באותו דיון ואי אפשר לבוא לייעוץ המשפטי בטענ...
מירי פרנקל-שור:
אם הדיונים נקבעים, אנחנו שולחים סקירות ברגע שאנחנו מסיימים. גם לי לא בא לשלוח את הסקירה ב-23:40.
יעקב אשר:
אגב, יש ועדות שלא שולחות סקירות ולא שום דבר - - -
מטי צרפתי הרכבי:
מירי זה אומר שעבדת עד 24:00 ולכן אנחנו רוצים להודות לך - - -
אליהו רביבו:
אדוני היושב-ראש חיכיתי בסבלנות, לא מהבוקר, שישה דיונים. גם כשהגיעה רשות הדיבור שלי, ויתרתי עליה. אני מבקש שתיתן לי בבקשה את הזמן הראוי.
גברתי היועצת המשפטית, אני חלילה לא מקל ראש בעבודתכם ובשליחותכם הקדושה. את לא היית הכתובת שלי. אני אומר שבלתי מתקבל על הדעת לקבל חומר מאוחר בלילה, לשבת עליו עד לפנות...
אליהו רביבו:
מי אמר שני מקרים? שני מקרים זה יותר מדי, ושמעתי על יותר.
פנינה תמנו:
צריך לברר אותם אבל. זה לא הכלל אבל, אתם מציגים כאילו זה הכלל וזה מה שקורה.
אליהו רביבו:
אמנם אני לא פונה אלייך, אני פונה ליושב-ראש ולקציני צה״ל, אבל פנית, אני ככבודך משיב לך. שני מקרים, צריכים לשלול אותם, או לאשר אותם ולהודות בהם כדי לראות מאיפה זה הגיע ועל מה זה יושב. כשאני שומע עוד אחד ועוד אחד ועוד אחת שאחד לא מכיר את השני ואף אחד לא אומר עצור בדקתי זה שקר, זה מתיישב לי על האתוס הצב...
שחר ורון:
יו"ר הוועדה אני ממש אשמח במילה לענות לדברים.
אליהו רביבו:
אדוני היושב-ראש, אני קטעתי את רשות הדיבור שלי כדי לקבל התייחסות של גורמי צה״ל. הם נמצאים פה ימים שלמים הם רק כותבים הם יכולים לשלוח כתבנית - - -
שחר ורון:
שחר ורון, הייתי מפקד במלחמה ב-202 פצעתי עכשיו מכתף. דיברו פה וגם לפני זה בנגלה הקודמת של הוועדה על מאות מקרים שצריך לתקן, אף אחד לא אמר שזה שמישהי מחכה לחצאית חצי שנה זה טוב ושאני מחכה לקסדה חצי שנה בכניסה לעזה זה לא טוב. זה צריך לתקן וזה צריך לתקן, אין קשר בין הדברים ואותם מאות מקרים שאתה מדבר יש ג...
אליהו רביבו:
אין קשר בין הדברים, אני לא יודע למה אתה קושר את זה - - -
שחר ורון:
אני רק רוצה להבהיר את הדברים, ביסמוט בבקשה.
שחר ורון:
לא, כי הם צעקו פה כמו לא יודע מה, הדברים שאמרתי, שצריך שנתקן את המאות מקרים האלה, אבל זה לא אומר שלא צריך להתגייס - - -
יולי יואל אדלשטיין:
אני דווקא חושב שההערה שהערת, שחר, לפני שעתיים, שלוש, על זה שאמרת "הייתי מ"פ בבה"ד 1 ולא פגעתי ולא רמזתי זכויות" וכן הלאה, אני חושב שאילוסטרציה טובה מאוד למה שאני בין היתר מתכוון לומר.
שחר ורון:
אני גם ממש רשמתי את זה כדי לגעת בדברים.
יולי יואל אדלשטיין:
לא בשביל דיאלוג. תן לי בבקשה. נתן לך היושב-ראש לדבר. לפעמים אנחנו לא שמים לב שפגענו במישהו. אני לוחץ יד לאישה. אני מתאר לעצמי שלא מעט ביינישים זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת. לכן אני אומר, בדברים האלה כולנו צריכים קצת צניעות. כל אחד והיהדות שלו או שלה והספקטרום רחב מאוד-מאוד, לכן צריך להיזהר במשפטים ה...
יעקב אשר:
אני אחזק אותך במה שאמרת, אבל לא היה חצי ועדה שצעקה כשהוא דיבר על הבן שנפצע בצבא. - - -
יולי יואל אדלשטיין:
כמו שבועז אומר ובצדק אני בזכות דיבור לא ביקשתי עזרה. לא נחרדתי, אבל בפנים כן כאב לי מאוד, כי אני מכיר את הישיבה ואני יודע באמת איזה מחיר הם שילמו, וגם אני הלכתי לניחומי אבלים, כי חלקם זה ילדים שאני זוכר את הברית שלהם, כי מייסד הישיבה היה מאלון שבות, ולא מעט תלמידים שם עד עצם היום הזה מאלון שבות.
פנינה תמנו:
על איזו הערה אתה מדבר? על ההערה שאני אמרתי?
יולי יואל אדלשטיין:
לא חשוב פנינה. אני רוצה לומר לכם כך. אחד, בסוג של עקיצה אני אגיד. מכיוון שהנושא הזה לא חדש, ומכיוון שעוד כשהייתי יושב-ראש כנסת, הגיעו אליי אנשים שאני מכיר מגיל רך, קצינים בצה״ל, רמ"ים בישיבות הסדר, כולל באותה ישיבה אל תיפגע, אני בצחוק אומר את זה ודאי כולל באותה ישיבה שאפילו אלעזר שטרן לא מוכן לסגור....
יולי יואל אדלשטיין:
אני חושב, משהו כזה. בסמוך לכניסתו לתפקיד ביקשתי שייפגש עם איגוד ישיבות ההסדר. והייתה פגישה, וחלק מן הנמצאים גם היו באותה פגישה. הייתי גם בפגישה הזאת. ומותר לי לגלות, אני גם פוליטיקאי בין יתר הדברים, מותר לי לגלות שאני חשבתי לקראת הדיונים כאן, רציתי שגם שר הביטחון ישמע את הדברים שאני שמעתי פעמים רבות...
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני אנסה להיות ממוקדת. אנחנו מדברים בסימן ההוראות הכלליות. החוק הזה בהגדרה יוצר קונפליקט בעניין של השוויון או האי שוויון של שירות נשים. זה בהגדרה, כי בעצם מדובר על קבוצה שאמורה להיות לא באינטראקציה עם נשים. אני חושבת, ולא בכדי כנראה בגלל הקונפליקט המובנה בין השוויון של השי...
דרור גרנית:
רק נעיר ש-16א הוא אכן סעיף רחב, רוחבי, אבל הסיבה שהכניסו - - - הסעיף הזה בנוסחו המקורי התקיים גם בפרק ג1 המקורי, וגם בפרק ג1 המקורי היה הסעיף - - -
דרור גרנית:
בגלל הקונפליקט הזה הכניסו גם בג1 המקורי בעצם את שני הסעיפים שמופיעים פה עכשיו, כ-26כא ו-26כב, בחוק המקורי היו ממוספרים אחרת -כדומני- אבל הם הוספו כתוספת על 16א, שהוא ההסדר.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, מקובל. אני רק אומרת שאולי זה לא צריך להיות תחת אותו פרק ותחת אותו סימן, מה גם שבאמת אם התכלית של החוק היא צמצום אי השוויון, ונוצר כאן איזשהו, בהגדרה, בעצם החוק יש אי שוויון נניח מובנה, שאישה לא יכולה להיות בחשבונאים סתם אני אומרת את זה בהכי הקצנה, יכול להיות שזה צריך להיות מנותק מפה וכתוב באיזשה...
דרור גרנית:
אני טורח לציין שב-ג1 הכניסו את שני הסעיפים כמעט מילה במילה, כפי שהם כתובים פה, למרות שהיה כבר עד 16א, דווקא בגלל המורכבות שמייצר.
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא יודעת, אבל פשוט שש שעות, שבע שעות, דנים בעיקר בזכות של אנשים לשוויון ולשירות ופחות בהתאמות, וזה קצת הפריע לי. אני אומרת כאישה וכמי ששירתה בצבא, אני לא רוצה להתנצל על זה שאני אישה ויש לי זכות לשרת בכל תפקיד, בכל עניין, קל וחומר, אחרי השבעה באוקטובר 2023 ואחרי מלא פסיקות. הכריכה הזאת יצרה איזשה...
שי טייב:
אם הם תלמידי ישיבות שקיבלו דחיית שירות הם עדיין לא משרתים.
מטי צרפתי הרכבי:
פה יש לי טענה על אותו הגדרה של בוגרי מוסד חרדי, כי בוגר מוסדר חרדי - - -
שי טייב:
רק מבחינה לוגית אני ואמר - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני מקבלת, אבל בוגרי מוסדות חינוך חרדיים הגדרנו את זה אני חושבת שההגדרה במקור היא מקלה מדי. וגם לפי פרק 10 - - -
קובי בליטשטיין:
תלמידי ישיבות הם חלק מתוך בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ולכן בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, זה המעגל המקיף יותר.
מטי צרפתי הרכבי:
הסכמתי עם תת-אלוף טייב. בהמשך ראיתי שיש התייחסות לחוק הראשי של 22א ו-22ב, עורכת הדין פרנקל שור. יש התייחסות לכל הישיבות, לכל סוגי הישיבות. למה דווקא כאן כתוב "לפי פרק זה"?
מטי צרפתי הרכבי:
"לפי פרק זה", לפי הפרק ג, ולא מתייחס לכל - - - הרי העניין של מניעת מעמדה של אישה נכון לא רק לגבי חרדים - - - אלא גם לגבי כל - - -
מירי פרנקל-שור:
מתי, יש הרי הסדר חדש בפרק ג 1. אמורים להתגייס ציבור שאנחנו בעצם מעצבים את אופן השירות שלו. וצריך לבוא ולומר גם את זה - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני שואלת, "לפי פרק זה", אבל למה לא מוסיפים "לפי סעיפים 22א ו-ב בחוק הראשון", שמדבר על שאר הישיבות?
מטי צרפתי הרכבי:
כי את בכל מקרה רוצה את השוויון המגדרי שלא ייפגע מעמדן של הנשים.
דרור גרנית:
יש דין כללי ויש את הפרק הזה. הדין הכללי אומר - - - הדין החל על כלל צה״ל זה 16א'. והדין הזה אומר, "דין אישה כדין גבר" - - - זה שוויוני. הדין הייחודי והנפרד והנבדל לחרדים, על כל הבעייתיות של ההבניה הזאת - - -
דרור גרנית:
לא. ב-16א חל הדין הכללי שמוכל על הצבא, שדין אישה כדין גבר בתפקידים שהיא מתגייסת אליהם ולעניין האפשרות של להיכנס לתפקידים. זאת אומרת, חובת השוויון היא - - -
מטי צרפתי הרכבי:
כתוב כאן ש"לא ייפגע מעמדה בשילובה של האישה". אני כאילו שואלת, בהלכה למעשה, איך זה נעשה, בפועל? בנוסח של אדלשטיין, היה כתוב, "לא יצמצמו מסלולי נשים, ואפילו יעשו צעדים אקטיביים לצמצום האי-שוויון המגדרי". זאת אומרת, כשאומרים "לא ייפגע", אני חושבת שצריך גם להגדיר איזושהי מסגרת כמו שהיה בחוק הקודם.
פנינה תמנו:
היא צודקת. זה להראות שאפילו גם צריך לעשות אקטיבית צעדים לקידום שוויון לנשים.
מטי צרפתי הרכבי:
עכשיו, ברשותכם, אני רוצה לעבור לשמירה על אורח חיים. בחוות הדעת הייתה התייחסות רבה לוועדת שקדי, גם בנושא של הדיווח ופיקוח וכולי. וכתוב ש"הקמת מסלולי שירות מותאמים לאורחות החיים של החרדים". זה עלה כאן בדיון. אני מודה שבגלל להט הרוחות לא כל כך ירדתי - - - עד כמה זה סטרילי? ברור שבאימונים, ובהכשרה, ובאו...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אני שואלת את צה״ל. ברור שזה זה. אבל אם עכשיו חייל חרדי צריך פקידת ת"ש, אם הוא צריך רופאת שיניים. אני שואלת, אני לא קובעת. אני שואלת עד כמה המסלול הזה - - - צריך פסיכיאטרי, צריך רופאה, אני לא מדברת אפילו בשדה הקרב. בשדה הקרב אני יכולה - - - אולי צריך פה קצת לראות אם - - - עד כמה זה סטרילי? - - -
שי טייב:
אני רוצה להגיב על זה. אנחנו מדברים על גיוס נרחב מהציבור החרדי. הציבור החרדי הוא ציבור מגוון, ולא כולם מבקשים להיות תחת אותם כללים וכן הלאה. אנחנו צריכים לאפשר שמי שרוצה, יהיה לו עד הקצה, כמו שנאמר. ולכן זה כולל רופא, רופאת שיניים וכן הלאה וכן הלאה, ביחידות ספציפיות מאוד ומוגדרות מאוד. לכן, לשאלתך, ל...
שי טייב:
גם בקרב. אנחנו צריכים לבנות את זה כדי שזה יהיה בצורה כזאת. יחד עם זאת, יש גם חרדים שמשרתים באופן כזה שהם נמצאים נניח בצוות מגדרי או עם מפקד גבע, בתוך יחידה שהיא יחידה שיש בה גם גברים וגם נשים. לא כולם יתגייסו לאותו מקום וזה יהיה מגוון, וכל אחד יוכל למצוא את מקומו.
שי טייב:
זה מגוון. לא ציבור שהוא חד-חד ערכי.
מטי צרפתי הרכבי:
בהמשך של הסעיף הזה כתוב "בשים לב לרף המינימלי לגיוס בכל שנת גיוס". זאת ההיערכות של צה״ל. אני שואלת למה לא לכוון מאחר ואנחנו אופטימיים מאוד לרף גבוה יותר בהיערכות של צה״ל. כתוב כאן, "להרחבת הזכויות, כאמור, בשים לב לרף המינימלי לגיוס". דווקא פה, כשהצבא נערך - - - אני גם זוכרת מדיונים קודמים, תת-אלוף ט...
שי טייב:
אני מזכיר שבכל פעם שאמרנו "ערוך", נצטרך לתת התראה מספקת. אני אתן הדגמה. "ערוכים בהתראה מספקת". נאמר פה על העניין של היציבות והתכנון. הרי אם נניח שעכשיו המספר יהיה לא 4,800, הוא יהיה 40,000, זאת הערכות אחרת לגמרי. בשביל לעשות 40,000 צריך להקים בסיסים, צריך להקים מפקדים, יש לזה את הקצב של זה. לכן, אני...
מטי צרפתי הרכבי:
אני מסכימה איתך, אבל עצם האמירה הזאת - - - אולי להגיד שהצבא יהיה ערוך ל-20% מעל היעדים.
מטי צרפתי הרכבי:
אני מקבלת טייב. בהתייחס לדוח שקדי, אין כאן עדיין התייחסות - - - ואדוני, דיברנו על זה, על אפשרות למסלולים ייחודיים לגיוס מילואימניקים מעל גיל הפטור. זאת אומרת, אמרנו שאולי יש פה לקונה, כי ברגע שהגעת לגיל הפטור אתה פטור מסדיר, אבל אולי צריך לבנות איזשהו ערוץ של גיוס של מילואים. גם פה הייתי רוצה לראות ...
מטי צרפתי הרכבי:
יש כאן עוד משהו בעניין שאנחנו בהמשך, אחרי זה, שגם מגיעים לחוק הפיקוח יצופו מלש״בים שהם לא תלמידי ישיבה, או שהם התחמקו, או שהם - - - הרי אנחנו מדברים על פיקוח. אני שואלת, האם אלה שהיו בתעלה הזאת של תלמידי ישיבות עם דח"ש ואיפשהו נפלטו מהם, האם הם נופלים בדיוק על אותה קטגוריה, או שהצבא יודע להיערך טיפה...
שי טייב:
אם אני מבין נכון את השאלה, יכול להיות שיש בן אדם שנשר מישיבה, מהלימודים, אבל הוא עדיין חרדי בהווייתו, בתרבותו, באורחות חייו, ולכן הוא יוכל ללכת ולשרת במקום של חרדים.
שי טייב:
גם בחשמונאים. יכול להיות שמישהו לא לומד כבר בישיבה, והוא מושלם לחשמונאים.
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא מדברת על כזה נשאר חרדי באורחות חייו, אבל דווקא יותר בזליגה.
שי טייב:
יש לנו תחום שלם שעוסק ביוצאי החברה החרדית, בתוך יחידת מיטב. זה לא אומר שהם יצאו בשאלה, זה פשוט אומר שהם לא מגדירים את עצמם חרדים יותר. לא נראה שזה המקום לפרט את זה. יש מדיניות שלמה מאחורי הדבר הזה.
מטי צרפתי הרכבי:
בסדר. אצל שקדי גם הייתה אפשרות לעשות בסיס נחיתה של איזשהו משהו בתיווך הראשון של הצבא, לא ישר ליפול למשמעת, כמו שנגיד אצלנו היה גדנ"ע או - - - אבל אפילו בגיוס. גם או כהכנה לגיוס, או בעת הגיוס איזשהו משהו שירכך את הטראומה של הגיוס, זה גם עלה, אני לא יודעת איפה זה, אין לזה ביטוי, אבל אני - - -
שי טייב:
אני לא חושב שזה לחוק, אני יכול לפרט את הכול, וחבל, אני לא רוצה לבזבז את הזמן.
דרור גרנית:
קיים גם סעיף 26כה, שלא דיברנו עליו, דווקא עליו אני כן ארצה להתייחס, כי אני חושב שיש איתו בעיה, אבל - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני חיכיתי כל היום ויש כאן את הנושא של - - - אין כאת התייחסות לשירות המשולב. ציין גם הרב שיין - - -
מטי צרפתי הרכבי:
זה בדיוק זה. הכול הסעיף - - - הנושא של השירות המשולב חרדים ולא חרדים שכן ירצו התאמות ברוח הדברים.
מטי צרפתי הרכבי:
הנושא של שיקוף לעוד מסלולים, זה גם היה אצל שקדי, וגם שיקוף לתפקידים צבאיים, בכדי להרים, שיקוף לתפקידים צבאיים שיכול להיות להם ערך מוסף באזרחות. שזה גם צריך להיות בהיבט של השיווק.
ב-26כד "כלי שיבוץ ומיון מותאמים", שזה ברור שצריך להיות מסלול נפרד. ואחרי זה, ב-26כד-ג, "במהלך שלוש שנים הראשונות, ידווח ...
פנינה תמנו:
זה מתכוון כבר לוועדה לקידום מעמד האישה.
מטי צרפתי הרכבי:
גם פה לגבי הנשים, ואולי גם דיווח גם לגבי מצב שירות הנשים, וכמובן לצרף את הוועדה לקידום מעמד האישה. לגבי המכינות הקדם-צבאיות, שנה אחת של מכינה קדם-צבאית?
מטי צרפתי הרכבי:
זה גם יכול להתחבר לנושא הזה של הנחיתה ושל מעין גדנ"ע, או משהו כזה, אולי בזמן החופשים, משהו כדי שיעודד אקטיבית, לא להיות פסיביים. אני סיימתי.
בועז, משפט אחד על מה שאמר חבר הכנסת רביבו על כור היתוך. שאני אומר כור היתוך, אני מתכוון כור היתוך בטמפרטורה נמוכה ואני מקווה שגם בן-גוריון, כשהוא אמר כור היתוך, הוא התכוון לטמפרטורה נמוכה, זאת אומרת, שאנחנו לא רוצים - - -
דברי דובר/ת #407 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל הוא לא הספיק להגיד מילה, ואתה כבר מפרשן אותה.
שאנחנו לא רוצים שמישהו יבוא, נתיך אותו וניצור את הישראלי החדש. להפך, אנחנו רוצים שאנשים ישמרו על הזהות שלהם. מישהי פעם אמרה לי "תחליט או היתוך או טמפרטורה נמוכה". אמרתי, "העיקר שהבנת". זה מה שיעקב אשר לא הבין.
דברי דובר/ת #409 | 38 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי לוי:
אפשר להאשים אותנו בדברים רבים, בינתיים מי שמגייס פה חרדים, אין פה רבים סביב השולחן. עם כל הכבוד.
שבוע שעבר היה לנו יום אימון, ואני אמשיך בהקשר לחבר הכנסת שטרן. מי שלא יודע, הבן שלו, בלי לפרט, סגן אלוף ביחידת קומנדו מובחרת בצה״ל, ואנחנו עשינו קורס מג"דים ביחד. בשבוע שעבר התכנסנו לכנס עם הרמטכ״ל, בהכנ...
יוסי לוי:
אני לא מוכן לשרת בצה״ל בסדיר, ואני באתי, הסיבה היחידה שהסכמתי להתגייס לצה״ל הייתה שהיה גדוד נצח יהודה. אם לא היה גדוד נצח יהודה, לא הייתי משרת בצה״ל, והיה פחות מפקד גדוד בצה״ל, ועוד חיילים רבים מאוד שלי שעדיין באים. ותלמידי המכינות שלנו וישיבות ההסדר באים כי הם יודעים שאפשר לשרת במקום שמותאם לאורח ה...
קובי בליטשטיין:
יוסי, אנחנו נבקש לשנות את זה. כבר העברתי נוסח למירי. יש שם תוכניות קדם-צבאיות שיש בתוכן ישיבות הסדר, מכינות חצי-שנתיות, מכינות שנתיות, וכל תוכנית שנקדם.
יוסי לוי:
מצוין. ומשפט אחרון לומר. יש בעולם המילואים 24,000 בוגרי צבא חרדים בנתונים שיש אצלנו בארגון. אני מעריך שיש הרבה יותר. 24,000 תלמידים היו לרבי עקיבא. אותם 24,000 משרתים במילואים באלכסנדרוני, ב-55, בכל חטיבות המילואים. הם נמצאים בכל מקום, גם כמפקדי פלוגות, גם כלוחמים. בכל מקום. עולם המילואים הוא עולם א...
מטי צרפתי הרכבי:
השאלה הייתה, מי שקיבל פטור מסדיר, למה הוא לא יכול להשתלב - - -
יוסי לוי:
לא התייחסתי בהקשר לזה. תודה רבה.
משה טור פז:
שלום אדוני. קודם כל, אני רוצה לפתוח בשאלה, ואני אשמח שיתייחסו אליה בהמשך נציגי צה״ל, משרד הביטחון. זה עלה בוועדה לפני כמה שבועות ולא קיבלנו סטטוס, איפה עומד נושא עיגון פקודות מטכ״ל לחרדים? כבר הוצג כבר מספר פעמים פה, ובעיניי זה אינטרס של כולם שזה יעוגן כבר. אני אשמח לשמוע.
משה טור פז:
חבר הכנסת אזולאי מצטרף לשאלה. בנוגע לסעיף 26כא, אני לא אחזור כאן על הדברים. אני חושב שהסעיף צריך להיות מפורט בהרבה, להתייחס ליחידות מסוימות, להתייחס ליעדים שנתיים, להתייחס לסוגיית הגדלת הייצוג. ואני רוצה לומר כאן משהו בהקשר הזה, שהוא בעיניי משמעותי. זו חוויית ראי למה שהוצג כאן קודם.
אני הכנתי את הגד...
רם בן ברק:
אני לא מבין, כשחרדי מגיע במצב חירום לבית חולים - - -
רם בן ברק:
אם אתה נמצא בקרב ואתה נמצא, יש רופאה.
משה טור פז:
עכשיו אנחנו לא במצב החירום. הנה אמרתי, אני לקחתי איתי עוד פרמדיקית לתוך קרב, ואני חושב שגם מפקד גדוד חרדי כמו יוסי לוי היה עושה את זה החיילים החרדים, אבל אם אפשר להיערך מראש ולהכין מטפלים בכירים, עדיף שלא. בסופו של דבר, אם זה ההבדל בין חיים למוות, גם כל אחד יקבל את ההחלטה הזו. אפשר להיערך אליה יותר ...
רם בן ברק:
למה לא צריך להיערך אליה? מה הקשקוש הזה?
ינון אזולאי:
אם תגיד "קשקוש" ולא תבין את הצד השני, לא תצליח להגיע אף פעם לשום חוק ולשום דבר.
רם יצטרך לעשות גילוי נאות. הבת שלו רופאה קרבית. זה בעיה.
דברי דובר/ת #430 | 11 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
מדובר פה רק על ההיערכות של לפני, ולא על מה קורה בזמן אמת. עוד בהקשר הזה של שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר, כמובן זה לא צריך להיות רק לפי פרק זה. שמירת אורח החיים ב-26כב צריכה להיות של כל משרת, לא רק למי של הפרק הזה, כי יכולים להיות, ויש עוד הבדלים.
אתן שתי דוגמאות קטנות שצה״ל עושה עבוד...
שי טייב:
המשמעות היא שאתה מבקש להרחיב את ההסדרים שנקבעים לגבי חרדים - - -
משה טור פז:
אמת. התחשבות באורח חייו של חייל היא לא - - -
דרור גרנית:
התחשבות באורח החיים משמעותה בהקשר הזה, לא בכדי זה בא מיד אחרי הסעיף 26כא, משמעותו אנחנו בונים מנגנונים או יחידות או מסלולים או אפיקים, שאישה לא תיראה ולא תימצא בהם.
משה טור פז:
לא. דרור, אני מבין הפוך. כרגע, לפי פרק זה, ההתחשבות כאן - - - כי כל החלק הזה עוסק בחייל החרדי. לכן להבנתי, המילים "לפי פרק זה", משמעותן "צה״ל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של החייל החרדי". עלו פה בעיות שהן לא רק לחייל החרדי. בטח אחרי שמוזכרת פה קודם, יוצאת צבא אישה. אני רוצה שתהיה התחשבות גם בה.
דרור גרנית:
אמרתי קודם, ואני חושב שזו נקודה שממש צריך להיזהר. יש את הדין הכללי שחל בצה״ל. הדין הכללי שחל בצה״ל הוא לעניין שוויון מגדרי, הוא 16א. הוא אומר, אישה יכולה להיכנס לכל תפקיד, אלא אם כן יש סיבה ספציפית למנוע את כניסתה לתפקיד הזה. ואם היא נכנסת לתפקיד, אזי דין אישה כדין גבר לעניין אפיקי שירותה.
במילים אח...
מירי פרנקל-שור:
צריך להבין את השלכות הרוחב של ההשמטה של הדברים האלה. זה לא רק למחוק, אלא ממש להבין - - -
משה טור פז:
אני רוצה טיפה לפרט בהיבט הזה. היה פה דיון קודם, ואני רוצה לציין שני נתונים שנאמרו כאן. האחד, הוא כבר מוכר וידוע ש-45% כמו שפירט פה אביגדור, ונאמר פה גם בעבר, מהמתגייסים החרדים לא בוחרים לשרת ביחידות שיש להם את ההסדר החרדי. אני מעריך אני גם יודע, שבציונות העתיד, אם תהיה אפשרות כזו, האחוז הזה יהיה עוד...
שי טייב:
גם הציונות הדתית יכולה לבחור לשרת ביחידה יחידה שמתאימה לאופי - - -
שי טייב:
יש מעט מאוד דתיים שמשרתים ביחידה מעורבת. כי אני מדבר על הלוחמים. הרוב הולכים לחיל הרגלים, לשריון ולהנדסה.
משה טור פז:
כן, יחידה מעורבת, אבל כשאתה מגיע לעולם המפקדות וכולי - - -
שי טייב:
לא משנה, אני אומר מה המדרגה. יש גם בציונות הדתית מדרגה שהיא מדרגה אגב, זה לשלב של ההתייחסויות, שכאילו הכול הוא מזעזע, בואו נתחיל רגע מהנקודה הזאת, גם בציונות הדתית יש רמה שהיא רמה ייחודית.
רק הטרמינולוגיה, לא "יחידות", אלא "פלוגות". זה נעצר ברמת הפלוגה.
דברי דובר/ת #450 | 10 מילים
◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
שי זה חשוב, כי קודם שאלתי את אביגדור את השאלה הזאת בדיוק. כולנו יודעים שגודל היחידה משפיע מאוד על היבטים מסוימים של העצמאות שלך.
שי טייב:
אני לא אומר שלא. הוא אומר שעדיין זה ייחודי.
משה טור פז:
היות שבחברה החרדית היום זה 55% ביחידות עם אופי חרדי, נקרא לו, בלי ההגדרה המקצועית, והיות שבציונות הדתית דרישה ליחידות כזו היא חריגה מאוד כמו שאצל החרדים, אני חושב שצריכות להיות פה שתי נקודות. קודם כל ביחס לציונות הדתית, מי שרוצה דברים כאלה צריך לאפשר לו, ואני יודע שהצבא עושה את זה היום, ושמענו פה על...
שי טייב:
אתה מדבר על הציבור החרדי או הציבור הדתי? לא הבנתי.
משה טור פז:
המשלתי את זה למה שקרה בתותחנים עם הדתיים, אבל אני מדבר על החרדים. איך תראה הצלחה, קרי, איך אנחנו רואים שצה״ל ייראה, כך שנעמוד בשני הסעיפים האלה. אישה תוכל לקבל את מרב ההזדמנויות שיש לה היום, ובעזרת השם גם יותר, כי בעיניי שירות נשים בצה״ל הוא חשוב מאוד, ולצד זה החרדים יוכלו לקבל.
שי טייב:
עבודה קיימת, אנחנו יודעים להציג, גם התייחסתי פה, איך אנחנו רואים את זה, עוד שנה, שנתיים, בעוד חמש שנים.
משה טור פז:
אני מציע שבהמשך לדיון חסוי שביקשתי בשבוע שעבר, גם זה יוצג פה בדיון חסוי שאפשר יהיה להציג גם את המספרים וגם את אופי היחידות לפי החלוקה היום, כי בעיניי זה חשוב מאוד.
רם בן ברק:
אני מנסה לעשות הפרדה מגדרית גם בכנסת.
משה טור פז:
אחרי ששמעתי שלש״ס ויהדות התורה יש נציגה אישה בקק"ל, רם, בטח - - -
רם בן ברק:
אני רואה את כל החרדים יושבים לידי יחד עם נשים בחדר אוכל, אני רואה את כל היועצים שלכם בפלירטוטים עם כל היועצות מהבוקר עד הערב, בפינות הקפה ובזה. ואתם, דווקא בצבא הזה מעניין אתכם? רק שם - - -
יעקב אשר:
אני ראיתי את היועצים שלכם איך הם לוקחים סמים - - -
רם בן ברק:
אני אומר לכם, זה הכול צביעות, הרי בשום מקום אחרי זה לא מעניין אתכם - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
רם, אפשר גם להיות אלגנטי בוועדה, מה זה "הפלירטוט", אתה מנסה לפגוע?
רם בן ברק:
אבל זו המציאות. אני מכבד אותך. אני רק אומר, לא יכול להיות שרק כשזה מגיע - - - למה אתם לא עושים את הדיונים האלה על המוסד? מה, במוסד אין גברים וחרדים?
משה טור פז:
טוב, 26כד(א) בנושא מטרה למיצוי פוטנציאל הגיוס. אני אוהב את הסעיף הזה, אבל "בהתאמת כלי שיבוץ ומיון המותאמים למיועד לשירות ביטחון", צריך כאן, אני לא יודע אם לבטא את זה בלשון החוק או לוודא, שהתאמה אין פירושה הורדת סטנדרטים. כי בעבר היו מצבים, לא ביחס לציבור החרדי, שהתאמה בצה״ל משמעה הייתה הורדת סטנדרטי...
מירי פרנקל-שור:
זה מתבסס על המלצות דוח ועדת שקדי. אני לא יודעת אם זה תואם עם צה״ל, אבל נדמה לי שיצא לנו לדבר על זה, על הסעיפים האלה - - -
משה טור פז:
אני שאלתי את השאלה למה מופיע ב-26כד(ג) הביטוי "מיצוי פוטנציאל הגיוס". להבדיל נגיד "ממיצוי השנתון", או לא יודע, זה עלול להישמע שמקטינים פה סטנדרטים. אני לא יודע למה שקדי התכוון, אבל שווה לי - - -
משה טור פז:
יכול להיות שצריך לחשוב פה על ניסוחים מקבילים בחוק הגיוס הרגיל, אבל ב"מיצוי פוטנציאל הגיוס", יכול להיות שצריך "לומר במיצוי השנתון", או כל אפשרות אחרת.
והערה אחרונה, ב-26כה, אני ממליץ - - - אני שמח לשמוע מקובי המשנה למנכ״ל שיש כוונה להוסיף פה גם את ישיבות ההסדר. בעיניי צריך לבוא פה ביטוי עוד שתי נקודו...
יוסי פוקס:
באשר ל-26כב, גם העמדה שלנו, אחרי ששמעתי כמה חברי כנסת שהתייחסו לזה, אפשר להוריד את המילים "לפי פרק זה", אין שום בעיה. זו אמירה כללית שצבא ההגנה לישראל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס לשירות סדיר, זה נכון לאורח חייו של כל אחד. זה סעיף כללי.
סעיף 26כג הוא הפרטני והמקיף על מסלולים מותאמים ל...
יבגני סובה:
אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני ממש בקצרה, שתי דקות. ונזכרתי בבדיחה. חבל שיולי יצא, כי הבדיחה הזאת - - -
תספר, נעביר לו.
דברי דובר/ת #481 | 3 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
יבגני סובה:
אני אספר. בברית המועצות הבדיחות הכי טובות היו על הצבא ועל הגיוס, אבל אני רוצה דווקא להתחיל לא מהבדיחה. כי אני הזכרתי בדיון 40 חתימות שהיה השבוע, שראש הממשלה עמד על הדוכן בדיון 40 חתימות, פנה לאופוזיציה ואמר, "אתם הבאתם חוק שלא גייס, אנחנו מעבירים חוק שמגייס". ונקב במספר 8,000. אני חייב להגיד, אני לא...
יבגני סובה:
שזה כל הסעיף, כי עלה על הסעיף עכשיו בהמשך הדיון הזה.
יבגני סובה:
אתה מפריע, בועז, אדוני היושב-ראש, רגע. לכן, אני חושב - - - תשמע עכשיו בדיחה. הגיע לבית החולים המיועד לשירות ביטחון, מתגייס צעיר. בבית החולים, הרופא שואל אותו, "תגיד לי, מה קרה לך?" מסתכל על היד ואומר, "מה קרה ליד שלך?" הוא אומר, "זה שטויות, זה, לקחו לי בדיקת דם מהיד". הוא אומר, "אבל למה היד שלך בגבס...
יבגני סובה:
ממש לא. אני כבר ארבע שנים בוועדה. אני גם רוצה להגיד לך שבדיונים הראשונים, בדיונים הראשונים אני גם התנגדתי ואמרתי שכל עוד לא יהיה חוק גיוס לכולם, שום דבר לא יתקדם. והיום אני משתכנע שכל עוד אין הסכמה ואין הסכמה, החוק הזה לא יגייס. הוא יגייס 100, 200, 300. זה הסיפור. יבואו אנשים, זה יתחיל ממקווה, זה יס...
ינון אזולאי:
רואים שלא היית פה בדיונים. אני אמרתי כל הזמן, אני בעד החוק.
יבגני סובה:
אתה היחיד, כי אתה חבר ועדה. אבל שום חבר כנסת לא מוכן היום להגיד - - - ויש עוד חברי כנסת בתוך הקואליציה - - -
יוסי פוקס:
רגע, אתה דואג האם יש לנו רוב בקואליציה? - - -
יוסי פוקס:
אבל זה התפקיד שלנו, לא שלך. זה אתה לא יודע.
יבגני סובה:
אין לך רוב. אין לך רוב עכשיו. אני חוזר לעניין של הסכמה. כל עוד אין לך הסכמה, חבל על כל הדיון הזה. יש לי פה דברים רבים שרשמתי לגבי סעיפים. אני לא אתחיל עכשיו להיכנס. יש פה דברים רבים גם שאנחנו נגיע. אין הסכמה.
אביחי אברהם בוארון:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לסעיפים 26כא וכב. ככותרת אני אומר, הסעיף הזה, לדעתי, גברתי היועצת המשפטית, לא עולה בקנה אחד עם תכלית החוק. למה? רקע שנייה אחת. נצא מנקודת הנחה, שאנחנו רוצים לשלב כמובן נשים בצה"ל ולתת את כל הזכויות ושוויון הזדמנויות וזכויות לנשים בצה"ל והכול מצוין. אבל - - -
אתה לא ...
חובתה. לא זכותה, חובתה.
דברי דובר/ת #498 | 4 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
נכון. בסדר, היא יכולה גם לצאת לשירות לאומי. עזבו עכשיו, באמת. בואו נגיע לעניין. התחושה שלי כשאני קראתי את סעיף 26כא, שהוא נשזר פה בכוונת מכוון ולא בכוונה להיטיב. כיוון, שמה שעולה ממנו זה שלא ייפגע בצורה קטגורית, חד-משמעית, ויש פה הטלת אחריות מוחלטת על הצבא, "לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצאת צבא אישה ...
אביחי אברהם בוארון:
אני מנסה לקפל פה את הרצונות של כולם, גברתי היועצת המשפטית, אני יצאתי בין הדיונים, ונתקלתי לתדהמתי, לא הכרתי לפני כן, בעתירה שהוגשה על ידי ארבע שדולות נשים בישראל: נעמ"ת, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מכון המחקר קונקורד ושדולת הנשים בישראל הגישו עתירה לפני שנה, נגד חשמונאים. הטענה שלהם היא, ארגוני נשים ו...
אביחי אברהם בוארון:
נכון, דתי, חרדי, באשר הוא. אפשר לעשות את זה בצורת ראי. אפשר, כמו שכתוב, "לא ייפגע מעמדה ושילובה של יוצאת צבא אישה בשירות ביטחון בשל שירותם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות ביטחון לפי פרק זה". נאמר עכשיו ההפך, תמונת ראי. "לא ייפגע מעמדו ושילובו של בוגר מוסד חרדי או דתי בשירות הביטחון בשל שירותן של...
אביחי אברהם בוארון:
למה אי אפשר? אנחנו המחוקקים ואנחנו יכולים להחליט מה שאנחנו רוצים, ובלבד שזה שומר על זכויות כלל חיילי צה"ל באשר הם בצורה שווה. זו דעתי עד כאן, בינתיים.
בועז, אני לפני ההמשך רוצה רק למחות על הזמנים. אני רוצה גם שמירי תשמע. להבדיל מדיוני תקציב, להבדיל מדיוני תקציב, יש זמן ו-31 במרס במקרה הגרוע. להתכנס ביום חמישי בערב, מהבוקר עד הלילה, על שינוי מהרגלי הכנסת הרגילים, לא שזה אסור - - -
דברי דובר/ת #506 | 44 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא קשור, אתה קבעת את הזמנים מראש שאמרת.
דברי דובר/ת #508 | 9 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אדוני היושב-ראש, אני מדבר על הסעיף.
מאיר פרוש:
לפני כן יש לי הקדמה קטנה. פרופסור חיים שיין סיפר ברגש על כך שסבא שלו נהרג עם ארבעה או חמישה ילדים. כואב הלב וזה כי הוא הלך לשאול רב, והרב אמר לו, אל תעלה. אני רוצה לספר סיפור, הווה עובדא. בתש"ד, 1944, עלה לארץ כבוד קדושת האדמו"ר מבעלז, זכר צדיק וקדוש לברכה, ניצול מהשעה יחד עם הרב מבולגריה, שהוא אבא ...
רם בן ברק:
אני אומר לך עכשיו בדיוק מה שאמרתי. אתמול בהפגנה התראיין אחד מהמפגינים ואמר ש-7 לאוקטובר קרה בגלל שחיללו את השבת ולא שמו מזוזות.
רם בן ברק:
זה קרה בגלל ראש הממשלה, וכי הם לא קיימו מצוות.
מאיר פרוש:
יכולת לשמוע את גברת סטרוק איך שהיא זועמת, היא לא חרדית, היא מהציונות הדתית. היא צועקת, שאי אפשר להביא אנשים לצבא כאשר זה כך נראה, בשאלה שהיא העלתה. ואני אומר שגם שכל צד מאמין בצדקת דרכו - - -
מאיר פרוש:
אני אדבר על הסעיף הזה, הוא כתוב הסעיף, אתה לא צריך עזרה ממני - - - כתוב סעיף, אתה יכול לקרוא אותו. כל צד חושב שהוא צודק. כל אחד חושב שהוא צודק, ובזה שהוא צודק הוא רוצה לומר, הוא יכול להביא גם הוכחות, וזה לא יעזור לאף אחד. יגידו אתה לא עשית ככה, ואני עשיתי ככה, וזה עשית, ואני האשם ואתה האשם ואני צדקת...
לך זה לא אומר כלום, אתה ממילא לא רוצה להתגייס.
דברי דובר/ת #524 | 10 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני אומר שהם לא רוצים לא אותם ולא אותנו.
משה טור פז:
בוא, בוא תן לנו לעשות את המריבות שלנו בציונות הדתית לבד, אנחנו לא צריכים את העזרה שלך.
מאיר פרוש:
רק לחשוב שהחרדים יעברו לצבא עוד נוסף לציונות הדתית? הלכה לנו כל המדינה הזו.
משה טור פז:
תראה בצדק, איך יושב הראש גאה בתעודה של הבת שלו על השולחן, בזה אנחנו גאים, בבנות שלנו שמתגייסות, לא רק בבנים, גם בבנות וגם בבנים פרוש.
מאיר פרוש:
לכן אני רוצה לומר על הסעיף, בעצם מדובר פה בסעיפים שהם סותרים את עצמם. כשאתה מדבר ב-26כא, אתה מדבר על "לא ייפגע במעמדה של יוצאת צבא האישה", ואחר כך אתה מבקש לשלב "צבא ההגנה לישראל, יפעל לאפשר שמירה לגבר חרדי שירצה לבוא לצבא, איך זה ייראה", ואני אומר שבעצם שני הדברים האלה הם סותרים אחד את השני, מכיוון...
מאיר פרוש:
הבנתם שזה קורס טיס. למה אני צריך להגיד קורס טיס?
משה טור פז:
כי זו הייתה העתירה שלה. היא רצתה להתקבל לקורס טיס.
מאיר פרוש:
אם בעצם רוצים לומר שרוצים לשלב חרדים, הרי צריכים לתת להם לפי כל מה שחרדי רוצה. אי אפשר לומר, אתה לא תוכל - - -
משה טור פז:
לא. להפך, כשאתה חייל זה מה שהצבא לא רוצה, לא מה שאתה - - -
משה טור פז:
אתה שירת בצבא, אתה יודע פרוש, אתה לא עושה מה שאתה רוצה בצבא.
מאיר פרוש:
מבטיח לה שאתה לא מוציא פה, משפט לא יהיה לך. אם רוצים לקחת את החרדים, צריכים לתת להם הכול כמו של אליס מילר מה שהיא רוצה. היא רוצה להיות טייסת, הביאו לה את זה. האם את זה הצבא מוכן לעשות? הייתם מוכנים לשמוע אם הם מוכנים? האם יש להם תקציב לדבר הזה? לא חושב שיש להם.
הציבור החרדי לגווניו השונים יש לו כל מ...
מאיר פרוש:
מי שבא להציע את זה, שיגיד איך הוא חושב לעשות את זה.
אני רק רוצה להגיד לדוקטור חיים שיין.
דברי דובר/ת #541 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
חיים שיין נמצא פה? הוא לא לסעיף. אתה לא מדבר עכשיו. - - - אתה לא ברשות דיבור. לא אתן לך לדבר.
ביסמוט, אם נתת לו לדבר על הרכבות ועל האדמו"רים בחו"ל - - -
דברי דובר/ת #544 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד לך משהו.
דברי דובר/ת #546 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ביסמוט, בשני משפטים.
דברי דובר/ת #548 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר. בישיבה אצל סבא שלי בשורני, שהוא היה איש של חברת קדישא, הייתה ישיבה של החתם סופר. ישיבת שורני היא ישיבה גדולה. שם לא היו כאלה מישראל שעישנו. שם אמרו שמי שמדבר עברית שיעבור לצד השני של המדרכה כדי שלא יעלה לישראל.
דברי דובר/ת #550 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שמעת?
דברי דובר/ת #552 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שניהם נכדים של הרב מזוז.
דברי דובר/ת #555 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אחד ידבר. מי מבין שתיכן רוצה לדבר? בקצרה. כבוד הרב, שלוש דקות כל אחד מהחברה אזרחית. גם את וגם היא, אני מגביל בזמן.
אביתר כהן:
אני בן 35, רב בית כנסת ברמת גן כבר 13 שנה. תלמיד בישיבה.
אביתר כהן:
אביתר כהן. רב בבית כנסת אוהל שמעון ברמת גן, של טריפוליטאים, למי שחשוב לו הפרט.
איפה זה?
דברי דובר/ת #560 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איך לא ידעתי, הייתי בא ללמוד.
דברי דובר/ת #562 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אביתר כהן:
אתה מוזמן. בשעה הזאת שאני יושב כאן, תלמידים שלי מהישיבה יושבים ולומדים גמרא, ובאותה שעה ממש יש לי תלמידים מבית הכנסת שנמצאים בחטיבת אלכסנדרוני וביפתח 11, ולאורך כל תקופת המלחמה אני נקרעתי בין לישון בלילה רגוע מהבית כנסת, החיילים שנמצאים שם, נסענו אליהם וכל מה שאפשר ולאורך 13-12 שנה שאני נמצא שם ברמת...
אביתר כהן:
אני אגלה לך סוד. יש סינון שנקרא נט פרי שהוא מזריק לתוך ה-GPT והוא מחליט לו איזה תשובות הוא יכול לענות איזה לא, כדאי שתלמדו גם את הפרט הזה. וזה חלק מהדברים שהחברה החרדית עושה בשביל לנסות למצוא פתרונות איך להסתדר.
שאלתי את עצמי, למה אנחנו לא מתגייסים לצבא? ואני בא ויושב כאן ואני אומר השאלה פה נשאלת, ו...
כן, יש.
דברי דובר/ת #566 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אביתר כהן:
יש. כמו בכל מקום שיש, אבל לפי הלמ"ס - - -
אביתר כהן:
לפי נתוני הלמ"ס, החברה החרדית היא עם נתוני ההתנדבות הגבוהה ביותר, יד שרה והכול. אני שואל את עצמי, מה הסיבה שחרדים לא הולכים לצבא? השאלה גדלה. אמרתי, איך פותרים באמת את השאלה הזאת שהתחבטתי בה אני בעצמי. באמת, מה התשובה? מי שלומד, אנחנו מאמינים שהוא מגן, ואני לא הולך להיכנס לזה, כי זו סוגיה שבטח דנו ב...
מה זה שבבניק? זה חוק לשבאבניקים?
דברי דובר/ת #570 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביתר כהן:
דקה. אתה כישרוני, גם אם מפסיקים אותך, אתה יודע איך להחזיר. אני בפעם הראשונה כאן, ועדיין אינני שנון מספיק - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, תמשיך, הם סתם מנסים, כי אתה מדבר דברי תם. תמשיך, זה מעניין אותי.
לא יודע מה זה שבאבניקים.
דברי דובר/ת #573 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, עוד פעם אחת אני מוציא אותך. זהו, אני אומר לך. בבקשה, תמשיך.
אביתר כהן:
והיא אומרת לי את הדברים. היא אומרת לי, "תקשיב, שני דברים. כשאני הגעתי לעבוד בחברה של הייטק, שיש שם אינטרנט פתוח ובעיות וקשיים, היו לנו דרישות, שזה הפרדה מגדרית כמובן, רק נשים לבד, האדרת נשים, כמובן גם אוכל כשר ואינטרנט מסונן, ומלא דרישות". אמרתי לה, "והסכים מנהל החברה?", "הוא אמר לנו, דבר אחד אני רו...
שכל אחד מתי שירצה יכול ללכת.
דברי דובר/ת #576 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אביתר כהן:
תנו לי ברשותכם לתת את הפתרון. אני ברשותכם משלים ואני הופך את זה מעשי לגבי הסעיפים שיש בחוק. ברגע שאתה קורא את החוק ורואה - - - כולנו מנסים להסתיר משהו, שצריך לומר את האמת. יש מצווה חילונית שנקראת כבוד לנשים, ויש 613 מצוות שהן הולכות, זה הולך מכאן וזה הולך מכאן.
אם החברה העסקית וגם האדם החילוני, יכול...
אביתר כהן:
ברשותך, אני מייד מסיים את הדברים. ומכאן אני רוצה להגיע לסעיף מעשי. אני מסתכל מי הוועדה באמת שאמורה לדאוג לחרדים שלא יחזור מקרה שח"ר כחול. ב-2007 הבטיחו להם, ב-2012 - - - המפקד חייב להתפטר, כי הרמטכ"ל השתנה.
וכמי שחובר לציבור המסורתי, כמי שחי את הציבור, אני יודע שהציבור הספרדי היה שמח לשלוח מישהו שלא...
הוא יחזור בחיים.
דברי דובר/ת #580 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביתר כהן:
לא בחיים, הוא יוכל לחזור ולקבל פטור - -
בסדר.
דברי דובר/ת #583 | 1 מילים
פרוטוקול 534
— 2026-01-08
(92 דברי דובר/ת)
פרוש, התחזיות שלכם מתממשות.
דברי דובר/ת #10 | 4 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לכן שאלתי, אפשר לרוץ הלאה.
התפילות שלכם מתממשות. הכול מתממש אצלכם.
איל ארגוב:
העלייה החדה בהיקף הנדרש של שירות מילואים מאז 7 באוקטובר הפכה את סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא עם השלכות מקרו כלכליות משמעותיות. הן נובעות בעיקר מהעלות המשקית הכבדה של אובדן התפוקה של אנשי מילואים הנעדרים ממקום עבודתם. העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף גיוס הגברים החרד...
איל ארגוב:
37% בקרב הגברים החרדים לעומת 86% בקרב יהודים לא חרדים. לגבי מניעת יציאה מהארץ עד גיל 23 – לפי הסקר החברתי של הלמ"ס שיעור הגברים החרדים בני 20-24 שטסו לחו"ל בשנה נתונה היה מחצית מזה של הגברים היהודים הלא חרדים גם כאן. 19% למול 42%.
איל ארגוב:
בקרב הגברים היהודים הלא חרדים, 42% יצאו מהארץ בשנה נתונה.
מאיר פרוש:
אבל הם לא משרתים? מה זה, איך הם בחוץ?
פרוש, עד 21 - - -
דברי דובר/ת #22 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר, אל תעזור לי, אני שואל אותו.
לא, אתה שואל שאלות שכל מי שמשרת יודע. אם היית משרת היית יודע.
דברי דובר/ת #24 | 13 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני זוכר אותך מהבקו"ם, אני זוכר אותך מהקריה. אני שואל אותו: בגיל 20 הרי עדיין משרתים.
איל ארגוב:
בגילי 20-24, מרביתם כבר לא בשירות חובה.
פרוש, תדע. בנות עד 20 יכולות לצאת.
דברי דובר/ת #28 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
איל ארגוב:
נקודה נוספת – ביטול הזכאות למלגות סטודנטים ומניעת העדפה מתקנת בהעסקה במגזר הציבורי הן בעלות רלוונטיות נמוכה, מכיוון שבכל מקרה תלמידי ישיבות אינם רשאים לעבוד או ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה. באשר לסנקציות שנכנסות לתוקף במקרה שתתברר אי עמידה ביעדים – החל מהמחצית השנייה של 2027: על מניעת השתתפות בתוכניות...
ינון אזולאי:
למה אתה לא נותן פה את הסקירה כמה אחוזים מבני הציבור החרדי רוכשים דירה בגיל 23?
למה זה משנה?
דברי דובר/ת #34 | 3 מילים
◂ 60 הפסקות — לחצו להצגה
איל ארגוב:
לא הגעתי לנתונים האלה לפני, אבל שוב, הדחייה של רכישת דירה מגיל, נניח, 23 ל-26 – המשמעות הכלכלית לא מאוד גדולה, כי אתה בסך הכול דוחה את המועד שבו אתה מקבל את ההטבה.
ינון אזולאי:
אדוני, כשאתה מביא סקירה של בנק ישראל – אני מכבד את הסקירה שלכם ואני גם בקשר איתכם באופן רציף.
ינון אזולאי:
שנייה. כשאתה נותן סקירה, ראוי שהסקירה שלך תהיה שלמה וגם אובייקטיבית. ואתה מצד אחד מביא לי נתונים באחוזים – אם למשל אתה אומר לי שפחות מ-50% זה כמעט, יכולת להגיד קרוב ל-50% אבל לא משנה. אבל כשאתה מדבר על קניית דירה ואומר שהוא יכול להמתין עד גיל 26 – זה בסדר, הוא יכול גם להמתין עד גיל 40. אבל היית צריך...
איל ארגוב:
קודם כול, נתונים שאני יודע להגיע נכון להיום - - -
ינון אזולאי:
לא, זה היה מכוסה. אגב גם שבוע שעבר נתנו אותם פה, לא אני.
איל ארגוב:
אז אם נוכל להגיע אליהם נוסיף אותם. שלילת סיוע במעונות היא סנקציה - -
איל ארגוב:
- - שלילת סיוע במעונות היא סנקציה חלקית, שכן היא לא תחול עבור חלק ניכר מילדי הגבר החרדי אחרי שחצה את גיל הפטור, 26. על-פי מפקד האוכלוסין לשנת 2022 לרוב הגברים החרדים הצעירים עד גיל 22 אין עדיין ילדים. עד גיל 26 לרובם המוחלט כבר יש ילדים.
איל ארגוב:
עד גיל 22 למרבית הגברים החרדים אין עדיין ילדים.
איל ארגוב:
מדובר במפקד האוכלוסין של הלמ"ס לשנת 2022, אני - - -
איל ארגוב:
בגיל 26 לרוב המוחלט של הגברים החרדים כבר יש ילדים, אך בממוצע זה עומד על שני ילדים מתוך צפי לשישה ילדים.
זה לא סותר.
איל ארגוב:
מעבר לדיון הספציפי בסעיפים אני אוסיף שבסנקציות או תמריצים כלכליים שההתממשות שלהם תלויה בהתנהגות קהילתית – במקרה זה עמידה כללית ביעדי גיוס – יש אפקטיביות נמוכה מבחינת תמרוץ הפרט. במקרים האלה לאדם הבודד אין השפעה ממשית על העמידה ביעדים. אני אסכם, לאור כל האמור העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להבי...
ינון אזולאי:
אם אתה יכול רק לתת הסבר על האפקטיביות הנמוכה; איך אתה רואה את זה? על הפסקה האחרונה שאמרת, על היעדים.
איל ארגוב:
התממשות הסנקציות של השלב השני לא תלויה במה שהפרט יעשה. הוא קטן, הוא חלק מיעדי גיוס כלליים. אם הוא יבחר ללכת לצבא או לא זה לא ישנה מהותית את הסיכוי שלו שיחולו הסנקציות הגדולות יותר.
ינון אזולאי:
למה? זה תלוי גם בפרט וגם בכלל. אני לא מבין איך הגעת לזה שזה לא תלוי.
איל ארגוב:
הפרט לא ישפיע אם בסופו של דבר יחולו גם הסנקציות החמורות יותר. הוא בוחר, הוא יודע את הסנקציות הרכות שיש בשלב הראשון. אין לו השפעה באמת האם בזכות זה שהוא יתגייס או לא יחולו או לא יחולו - - -
מאיר פרוש:
אתה רוצה לומר שבנק ישראל תומך בשלילת אפשרות לאימא לקבל מעונות ושתלך לעבוד? לא אכפת לך שהאימהות לא הולכות לעבוד? אני שואל, בנק ישראל.
מאיר פרוש:
אבל אם לא נותנים להם את האפשרות של המעונות היא לא יכולה לצאת.
איל ארגוב:
מדובר פה על סיוע בהשתתפות במעונות, לא מדובר פה על מניעה.
יעקב אשר:
זה מעודד יציאה לעבודה, בעברית.
מאיר פרוש:
הסיוע הזה נותן לאימהות לצאת לעבוד. לא אכפת לך מזה?
יעקב אשר:
לא, לא. תן לו לענות, מה זה הדבר הזה?
מאיר פרוש:
יעקב אשר עונה לך, שאלו את בנק ישראל, מה אתה מתערב? בנק ישראל ערוך ויודע, יש שם מומחים גדולים.
מאיר פרוש:
אני שואל, האם בנק ישראל בעד לשלול - - -
מיקי לוי:
יש כאן פקיד ממשלתי בכיר, הוא זקוק להגנה שלך.
יעקב אשר:
אני אראה לך כמה היית משתלח בפקידים בכירים פה.
מיקי לוי:
אדוני, בבקשה תראה לי, תביא לי את זה, אני רוצה לראות אותך, קשקשן.
מיקי לוי:
זה קשקוש מה שהוא אמר, זה מה שאמרתי.
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, אנחנו לא בחצר בית הספר, אנחנו בכנסת. מה זה קשקשן? בבקשה.
הוא סיים, אפשר?
מאיר פרוש:
אתה בעד לשלול מאימהות לצאת לעבודה?
איל ארגוב:
אנחנו חושבים ששלילת סיוע במעונות זו סנקציה משמעותית יחסית. שוב, היא חלקית בצורה שבה היא הובאה כאן. היא דרושה, כאמור יש משמעות מקרו כלכלית מאוד כבדה לגיוס אנשי מילואים, וזה אחד מהכלים בשביל להפחית את העלות ההיא. אנחנו לא נגד, אנחנו כמובן בעד יציאה לעבודה.
מאיר פרוש:
אבל אין להם את האפשרות אם לא נותנים להם את הסבסודיה הזו. אז לא נורא, בסדר.
יעקב אשר:
צריך לשמוע את עמדת בנק ישראל עוד פעם.
איל ארגוב:
לאור כל האמור, העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי שנובע משימוש נרחב של הצבא באנשי מילואים. לכך יש עלויות מקרו כלכליות משמעותיות שיבואו לידי ביטוי בהמשך פגיעה בתפקוד שוק העבודה, אובדן הכנסה משקית ועלות תקציבית נרחבת לצד אובדן הכ...
יעקב אשר:
מה החיוביים? איזה תמריצים חיוביים?
מאיר פרוש:
תגיד לו – העברת את המסר שלך באופן ברור.
יעקב אשר:
איזה תמריצים חיוביים? הוא אמר - - -
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני, על הסקירה. יש לי מספר שאלות.
גם לי.
דברי דובר/ת #95 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אין בעיה, בסדר. לפי החשבון שלכם שוודאי עשיתם, גיוס חרדים לפי החוק – שהוא 8,160 בשנה וחצי – כמה כסף יכניס למדינה?
איל ארגוב:
מה שאני דיברתי עליו זה העלות הכלכלית – ההפסד הכלכלי של כלל המשק.
איל ארגוב:
7,500 לשנה שבסופו של דבר מצטברים ל-20,000 חיילי חובה נוספים, כי עושים שירות של 32 חודשים, חוסך 9 מיליארד שקלים בשנה, זה לא הכנסות - - -
לא, סליחה, אז לחדד רגע, הערה - -
דברי דובר/ת #101 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - יש הבדל עצום בין לוחמים ללא לוחמים אם הם מחליפי מילואים או לא.
דברי דובר/ת #103 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה תמנו:
רגע, אבל אתם מפריעים. נשאלה פה שאלה, אני רוצה לשמוע. 9 מיליארד שקלים?
אז הוא צריך לדעת את זה.
דברי דובר/ת #107 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא צריך לדעת את זה ואתה צריך להגיד את זה עוד פעם למרות שאמרת, סליחה.
דברי דובר/ת #109 | 15 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני רק אמרתי שיש הבדל בעלויות של בנק ישראל כשמדברים על 7,500 – אם זה לוחמים מחליפי מילואים או לא. לא, זה לא נכון.
דברי דובר/ת #112 | 24 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
איל ארגוב:
הדגשתי את זה ואמרתי קודם: מדובר בחיילי חובה באופן שמאפשר לחסוך באנשי מילואים.
אוקיי, תודה.
דברי דובר/ת #116 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לוחמים.
לוחמים, ברור לחלוטין.
דברי דובר/ת #118 | 4 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
- - לפי היעד של 8,160 זה כעשרה מיליארד שקלים.
איל ארגוב:
לא יודע אם עשית מהר את המספרים, אבל אם זה 8,100 זה יותר - - -
ינון אזולאי:
רק שנייה. כשבא נציג של בנק ישראל – שהם יודעים את הכבוד ההדדי שיש בינינו – ומביא לי סקירה, הסקירה לא יכולה להיות חד צדדית. כשהוא אומר שיש הפסד במשק, הוא צריך להגיד גם אם מתגייסים כמה זה יכניס למשק. עכשיו הוא אמר 9 מיליארד, זה בסדר גמור. אז כשמסתכלים ואומרים סנקציות או לא, בסופו של דבר אם זה מה שמביא ...
ינון אזולאי:
- - אני מסתכל גם האם עשיתם בדיקה מה יקרה עם אותן נשים שאז הוציאו לעבודה דרך מעונות היום, מה יקרה איתן במקרה כזה. עשיתם את הבדיקה הזו? מסתמא, רק תגיד לי מה התוצאות.
ינון אזולאי:
אז תראה, יש לי פה עוד כמה שאלות, אבל מכיוון שלא קיבלתי בינתיים תשובות כמו שצריך – ואתה יודע, ויושבת לידך אחת מהבכירות, שאנחנו בקשר טוב בעבודה. אני קורא את הסקירות שלכם לעומקן ואני אומר לך, לא מתאים לבנק ישראל להגיד כזאת סקירה. כי אני מכיר את הסקירות והגרפים שלכם, וצריכה הייתה להיות פה סקירה יותר עמ...
מאיר פרוש:
יש לי רק שאלה אחת: מה יקרה כאשר בג"ץ יחליט במרץ שצריך לגייס את כל הערבים? מה המשמעות הכספית של דבר כזה?
מה יקרה כשמועצת גדולי התורה תפרסם את ההחלטה שלה מאתמול שהיא נגד סנקציות - -
דברי דובר/ת #132 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
- - ואז – הם בכלל לא בדיון הזה – מה יקרה כשהיא תחליט את זה? תשאל את מזכיר הממשלה - -
דברי דובר/ת #136 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - מה יקרה כשמועצת גדולי התורה תפרסם את ההודעה שלה מאתמול.
דברי דובר/ת #138 | 12 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
רגע יעקב. השאלה שהוא שואל, פשוט: האם יש לכם אותה סקירה גם על החברה הערבית? זה מה שהוא שאל.
איל ארגוב:
התשובה הכללית שלי: אם אתם יכולים להביא גיוס ערבים שיוכל להחליף אנשי מילואים - - -
ינון אזולאי:
לא, עזוב, לא צריך. שאלה, כמה זה עולה היום?
מאיר פרוש:
לא להחליף - - -
לא, אתה לא מבין? זו שאלה מוכוונת.
נשים דרוזיות, מה יקרה אם נשים דרוזיות יתגייסו?
דברי דובר/ת #149 | 8 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה תמנו:
כמה פופוליסטי, אתם בורחים מאחריות ומסיטים את הזרקור, וזה לא יעזור.
מאיר פרוש:
תביא מבנק ישראל סקירה, מה יקרה אם אתם מגייסים ערבים?
ינון אזולאי:
הגעת, בוקר טוב. הוועדה עובדת כל השבוע, פנינה.
יעקב אשר:
רק בנק ישראל וכל יועצי הבנק פה - - -
גם לי יש לבנק ישראל.
דברי דובר/ת #166 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
שאלה לבנק ישראל בלי כל המסביב, כי אני רוצה לעבור לסעיפים, קדימה. אתה, אלעזר, וסעיפים. בבקשה.
יעקב אשר:
שאלה וגם אמירה. אני מצטרף למה שאמר ינון, יש לכולנו כנבחרי ציבור מערכת יחסים מאוד מפותחת וטובה מול בנק ישראל. יש לנו הרבה ביקורת ויש לנו הרבה דברים שעושים ביחד. אנחנו יודעים שני דברים: כמו שתמיד אומרים לנו, ובצדק לכאורה, אתם כחברי כנסת עם כל הכבוד לא יכולים לגעת בדבר הזה שנקרא מדיניות מוניטרית. זה דב...
יעקב אשר:
עצמאות מוניטרית, תודה מיקי. והדברים האלה קשים לנו כי יש לכולנו, אופוזיציה וקואליציה, דברים שאנחנו חושבים שאפשר לעשות אחרת. אבל אנחנו מקבלים את זה בהכנעה ומנסים למצוא ביחד דברים. אני רוצה להצטרף לאכזבתו של ינון, כי אנחנו באמת נמצאים הרבה בקשר עם בנק ישראל. לא אכזבה אישית, חלילה לא. אבל מתחילה להתפתח ...
יעקב אשר:
לא, הייתה שאלה אחרת שהייתה חשובה.
מאיר פרוש:
כמה אחוז מהציבור הכללי נוסע בגיל 20.
לא, על גיל החתונה אולי, יעקב.
דברי דובר/ת #174 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר, תפסיק עם הנכדים והילדים, תעזוב את זה.
לא, הוא אמר.
דברי דובר/ת #177 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני מצפה – פרוש, שנייה – אני מצפה מגוף - - -
מיקי לוי:
למה, הנכדים והילדים הולכים לצבא?
לא הבנתי, לא דיברתי על זה, פרוש, מה אמרתי?
דברי דובר/ת #180 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עד שאני לא אומר משהו עליך.
דברי דובר/ת #182 | 6 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני מצפה מגוף רציני כמו בנק ישראל שלא יבוא וייקח משהו שהוא קרא מאיזו חוות דעת של משרד הפנים ורק יגיד כן. תמיד אפשר לעשות יותר, כולנו יודעים שכל יום מילואים עולה כסף, לא צריך להיות בשביל זה בנק ישראל. תבואו ותתייחסו לכל הסוגיה. אם אתם רוצים לבוא ולתת חוות דעת - - -
יעקב אשר:
אני לא רואה שום מעלותא בחוות הדעת שלכם מעבר לאישור המספרים. כשאתה בא ואומר שהתהליך הזה טוב – מאיפה אתה יודע? על סמך מה אתה אומר שהוא נכון ויביא לגיוס? מה בדקת בשביל להגיד את זה? אני לא אומר את זה כהתקפה אישית, אני אומר את זה עם כל הכבוד הראוי. ולכן לדעתי אתם עושים וי. בנק ישראל אמר גם הוא צריך לעשות...
שאלה לבנק ישראל: נגיד שהתגייסו 5,000 חרדים, השתחררו בגיל 22 והשתלבו בשוק העבודה. יש לי שתי שאלות: אחת, כמה זה שווה למדינת ישראל, השתלבות לפני גיל 26? נגיד בגיל 22 אחרי שירות צבאי, מתוך הנחה שבתוך השירות הצבאי השלימו להם גם מקצועות ליבה? זאת אומרת, פעם דיברתי על זה עם יוג'ין קנדל שהיה נגיד הבנק, על ההבדל בין - - -
דברי דובר/ת #189 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה, שהיה היועץ הכלכלי של ראש הממשלה. דיברתי איתו כשהוא היה אצל נתניהו. מה ההבדל, נגיד על כל 10,000 כאלה עם מקצועות ליבה ובלי מקצועות ליבה? אם יש לך את זה בשליפה. אני לא יודע, אני זוכר את המספרים של אז. אני לא רוצה להגיד אותם כדי לא להוליך אותך לתוך תשובה, אבל על שני הדברים האלה.
דברי דובר/ת #191 | 57 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איל ארגוב:
קודם כול באופן כללי בנק ישראל עסק הרבה ופרסם הרבה בנושא של תעסוקת חרדים. זה דבר עם משמעות כלכלית גדולה. אם אנחנו מסתכלים על סדר גודל של 30 שנה קדימה השתלבות או אי השתלבות של הגברים החרדים בתעסוקה זה בערך 6% השפעה על התוצר בדברים ארוכי טווח. זו לא מטרת החוק שאנחנו דנים בו כאן, אבל באופן כללי השתלבות ...
יש לזה השלכות, לחוק.
דברי דובר/ת #193 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
איל ארגוב:
- - יש לזה בוודאי השלכות תרומה כלכלית בסופו של דבר, של יותר תפוקה משקית.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. תמנו שטה, רצית גם להתייחס? תתייחסי, תשאלי את נגיד הבנק. לאחר מכן לפני שנעבור לסעיפים יש פה – גם אתה רוצה?
מירב כהן:
הוא עדיין לא נגיד.
נציג, נציג.
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה. נציג. אמרתי נגיד? אתה רואה, אתה משפיע עליי. אלעזר משפיע עליי.
הלוואי הייתי משפיע יותר.
דברי דובר/ת #198 | 4 מילים
◂ 73 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לאחר מכן אנחנו נשמע פה את נציגי הלומי הקרב שנמצאים פה, יש גם משפחות שכולות איתנו שאני רוצה לתת להן לדבר ואחרי זה נעבור לסעיפים עצמם. בבקשה.
פנינה תמנו:
תודה. אני אתחיל בסיפה שלך, בלחבק ולחזק את הלומי הקרב שנמצאים כאן. יש להם גם מאהל בחוץ וצריך לקדם את הסוגיה הזו, זה חוצה אופוזיציה קואליציה. לטעמי לא נדרשנו לזה מספיק וצריך להביא חוק מסודר שייתן להם מענים וכמובן לחבק את המשפחות השכולות.
אני רוצה לשאול את בנק ישראל: מעבר להערכה של החיסכון של 9 מיליארד...
איל ארגוב:
אומדני העלות האלה כוללים את הפגיעה הישירה שנובעת מהשכר של משרת המילואים באותו חודש. הם כוללים בתוכם גם אומדן לפגיעה בגידול בפריון, גידול בכושר ההשתכרות של הפרט לאורך החיים, הם כוללים את הפגיעה ברווחיות עסקים שמאבדים את העובד שלהם. פה מאחר שזה קשה לכימות - - -
איל ארגוב:
בדיוק מאחר שהכימות כאן קצת יותר קשה, יש עלות שאותה לא כללנו, של פגיעה למשל בתעסוקת בנות זוג של אנשי המילואים.
איל ארגוב:
זה לא נכלל כאן. שוב, זו לא תוספת מאוד גדולה, אבל מאחר - - -
פנינה תמנו:
אני חושבת שחייב להיות מסמך כזה, כי אי אפשר להתעלם מההיבט של מי שמשלמות מחיר וזה נשות המילואים והילדים שלהם.
יעקב אשר:
צריך להשלים את העבודה. העבודה הזאת חסרה מכל הכיוונים.
יבגני סובה:
כן, אני רציתי גם שאלה וגם להתייחס. במשך כמעט חמש שנים, נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, מדווח או מודיע באופן כמעט עקבי שיש לנו בעיה. במגזר החרדי התעסוקה הרבה יותר נמוכה. דרך אגב אני גם הקפדתי להגיד את זה ואני מקווה שגם הנציג של הבנק יתייחס, שרמת התעסוקה בקרב הנשים החרדיות הרבה יותר גבוהה ביחס לגבר...
יבגני סובה:
אחוז התעסוקה של נשים כמעט זהה לאחוז התעסוקה בכלל המגזר. יש שם בעיה אחרת.
יבגני סובה:
רגע, לא ביקשתי לעזור לי בשאלה ובטיעון, חברים. מה קורה לכם? יש בעיה בתחרותיות, משום שנשים במגזר החרדי לא מצליחות להיות תחרותיות בשוק, אבל עדיין אנחנו מגיעים ל-51% בקרב גברים. ולכן משנת 2020, אני לפחות כאן בכנסת משנת 2019, באופן קבוע אני שומע שחזרה או הזמנה לשוק התעסוקה – תקראו לזה איך שאתם רוצים – של...
ינון אזולאי:
אני רק רוצה לדעת אם זו אותה שאלה, תגיד לי - - -
ינון אזולאי:
לא, אני רוצה לשאול שאלה, אתה יכול להגיד שזה אותו דבר.
יבגני סובה:
אתה תשאל את שלך, אתה רוצה לרכוב על השאלה שלי? אין בעיה.
יעקב אשר:
אל תסחוב אותו, אזולאי. זה אבוד.
יבגני סובה:
לא רוצה קרדיט, אני רוצה לשמוע תשובה האם יש תחזית ל-2026 אם מספר החרדים לא יעלה על מספר החרדים המגויסים היום, שזה סביב 2,000 אנשים בלבד.
איל ארגוב:
9 מיליארד שנקטנו בו, אני חושב שזה בדיוק אם היקף הגיוס של חרדים לא יעלה.
יבגני סובה:
אז התחזית שלך לא תשתנה בסוף 2026. זו התחזית, כלומר לא יהיה מצב - - -
ינון אזולאי:
כיוון שהתייחסתם לחוק ואתם גם מכירים את סעיפי החוק: יש בחוק סעיף שאומר שגברים מעל גיל 22, עד לטרום פקיעת החוק הייתה אפשרות שילמדו ויעבדו. עכשיו בחוק החדש הם גם לא יכולים לעבוד אחרי שעות הלימוד שלהם. האם יש לכם דעה בעניין? אתם חושבים שכן צריך להיות, לא צריך להיות?
איל ארגוב:
לאור זה שבחוק אומרים שהם לא יכולים לעבוד, לכן הסנקציה הזאת היא סנקציה ריקה שמתייחסת לזה. שוב, אנחנו לא עסקנו, גם בעבר, גם בחוק - - -
ינון אזולאי:
לא, אבל כשמגיעים לוועדה שואלים. הרפרנט של האוצר פה למשל, וכל הזמן הוא מביע דעה ואומר אנחנו בעד אנחנו נגד. וגם אתם אמרתם, במתכונתו הנוכחית אנחנו לא. אז אני שואל אותך ספציפית על סעיף מסוים האם אתם בעד הסעיף הזה או שאתם חושבים שהסעיף הזה אמור להישאר – שבגיל 22 אדם נשוי, כמו שהיה טרום פקיעת החוק, יכול ל...
איל ארגוב:
הוצאנו התייחסות לגבי הסעיפים שהייתה לנו עמדה - - -
איל ארגוב:
תראה, אנחנו מביעים במקומות עמדה כלכלית, אין לנו בהכרח עמדה כלכלית על כל סעיף.
דרור גרנית:
בסדר, אבל ייאמר שזו סוגיה בעולם התכלית התעסוקתית - - -
מאיר פרוש:
אין פעם שאתה מצדיק את הטענות שלנו? אין פעם?
מאיר פרוש:
אין מצב שאתה מצדיק פעם טענות שלנו?
טלי גוטליב:
סליחה, אבל משרד המשפטים לא יכול לתת תשובות מטעמו.
היו"ר בועז ביסמוט:
חגי עזרן, בבקשה. אנחנו נשמע עכשיו את נציג הלומי הקרב, חגי, אחרי זה משפחות שכולות ואחרי זה סעיפים.
חגי עזרן:
לא, אין לי כוח, אני יושב מהבוקר.
חגי עזרן:
בוקר טוב לכולם. אנחנו רוצים לשתף אתכם קצת, אני והחברים שלי כאן. תתחילי.
נטע דגן:
קוראים לי נטע, אני אחותו התאומה של רב סרן במילואים אסף דגן זכרונו לברכה, נווט הקרב שהתאבד עקב פוסט טראומה. סיימנו קודם דיון על אובדנות על אח שלי, ויושב לידי עוד אח שכול, אח של רועי וסרשטיין. ספרתי פה כבר לפחות עשרה חברי כנסת – איפה הייתם? איפה הייתם בדיון על אח שלי? לא אופוזיציה ולא קואליציה, איפה ה...
חגי עזרן:
היינו שם לבד. באמת, לבד, ועוד קיצרו את הדיון בגלל הדיון הזה.
תום וסרשטיין:
אני יושב פה ומתבייש. מתבייש. בדיון הקודם, בועז, אתה היית איתנו. איפה הייתם עכשיו? לפני פחות מ-50 דקות לא היה פה שום חבר כנסת.
זה גם נורמל, הנושא.
תום וסרשטיין:
זה לא נורמלי. אנחנו מחכים מעל חמישה חודשים לאיזושהי הכרה. באו, נתנו כמה משפטים על ועדת אלמוז ונגמר הסיפור, לא נתנו לנו להכניס משפט אפילו. זה לא הגיוני. אתם דנים פה עכשיו בחוק הגיוס, את מי לגייס ואת מי לא – עוד מעט לא יישארו החיילים שגויסו כבר.
לא יהיה את מי לגייס. לא יהיה לכם על מה לדבר, נחסוך לכם.
תום וסרשטיין:
אנחנו מדברים על מניעת אובדנות, את אף אחד זה לא מעניין? מה עושים, איך, כמה? אח שלי התאבד חודש וחצי אחרי שהוא הציל חיילים – שיהיה על מי בכלל לבכות, שתהיה לנו את האפשרות לשבת ולדבר פה. את אף אחד זה לא מעניין?
חגי עזרן:
כל יום שלא דנים בנו – זה חוק, אתם פשוט גוזרים על כל חייל וחיילת - -
חגי עזרן:
- - שבזכותם אתם פה, אתם גוזרים עליהם גזר דין מוות. כל יום, כל הזמן. מבטלים לנו עכשיו גם מוניות לטיפול, אתם פשוט לא מבינים מה הולך שם באגף השיקום. יש עכשיו סכסוך עובדים, הם לא רואים אותנו, הם לא רואים את עצמם, הם לא יכולים לטפל. אחד ל-800, אחד ל-1,000, אחד ל-1,800 במחוזות. זה לא הגיוני, אתם פשוט לא נ...
חגי עזרן:
כי זה האחים שלכם, הילדים שלכם, משפחות שלמות שנרקבות ונהרסות כי אגף השיקום קורס.
ושאף אחד בסוף לא יגיד לא ידענו, לא שמענו. אנחנו פה כבר ארבעה חודשים.
היו"ר בועז ביסמוט:
ראשית, אתם צודקים במאת האחוזים. שמעתי פה מישהו שאמר, חוק הגיוס זה מה שחשוב – חוק הגיוס היום עם כל הכבוד חיכה לדיון הבוקר. לא הייתה כל תהיה או מחשבה חלילה לבטל את הדיון החשוב שהיה כאן הבוקר.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יכול להגיד לך בתור יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שבכלל לא עלה בכלל כל - - -
איציק סעידיאן:
חבר הכנסת, הוועדה שלנו לקחה בדיוק שעה. הוועדה הזאת מתכנסת לשעתיים. למה?
שעתיים? עשר שעות היום.
זה עד עשר שעות.
דברי דובר/ת #272 | 8 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
איציק סעידיאן:
עשר שעות. למה אתם מקצים לנושא הזה רק שעה? יותר חשוב לכם לוחמים שימותו בשבילכם ואחר כך תגידו שקידמתם כל מיני נושאים.
נטע דגן:
האחים שלנו לא חשובים מספיק.
דוד יהודה:
עכשיו, ביסמוט, קיבלתי הודעה מאיזה לוחם. עכשיו, השנייה. שמו אותו במחלקה סגורה, הוא משתין על עצמו שם ודוחפים לו זריקות. הנה, היה לנו את מתאבד 74 שתלה את עצמו. מאיפה הוא יצא? מבית מאזן, שדחפו להם כדורים. אני אישית יצאתי מבית מאזן שדחפו לי כדורים ועשו אותי משוגע קצת. כן, אנשים מתאבדים לכם פה רק בגלל הדב...
חגי עזרן:
אנחנו רוצים לדעת בדיוק איפה ראש הממשלה, איפה שר הביטחון, איפה כל בן אדם שזה נוגע לו מ-120 חברי הכנסת שיעשה כבר את השינוי. את רשות החירום הלאומית, את החוק, את כל מה שעולה לכם בראש – רק תעזרו לנו. זה לא עובד ככה, יש אנשים שמתאבדים ואנחנו דנים כאן על חוקים אחרים. כל חוק זה עולם ומלואו, סבבה, אבל יש חוק...
זיו ברנס:
אני נכנס בשם מה שהם אמרו. דקה אני אסיים. נמאס לי מהצביעות פה של כל הארגון. אתה יכול להוציא אותי, בועז.
זיו ברנס:
אני רואה פה אנשים שכאילו דואגים למילואימניקים, מילה אחת על הפצ"רית לא שמעתי. אז תפסיקו עם הצביעות שלכם כבר. גם כל האופוזיציה.
אולי תוציא אותו כבר?
דברי דובר/ת #285 | 4 מילים
◂ 32 הפסקות — לחצו להצגה
זיו ברנס:
יש פה עשרות אלפים, אתה יכול להוציא אותי.
זיו ברנס:
יש פה עשרות אלפים שקיבלו פטור, יש ארגונים שרוצים להגיע לצבא והצבא משחק משחק פוליטי, כאילו לא השתנה כלום מאז 6 באוקטובר.
זיו ברנס:
מחזירים אותנו ל-6 באוקטובר. די, איפה הצבא? יש לכם עשרות אלפי אנשים שרוצים לבוא אבל אתם מציגים את זה כאילו החרדים זה הפתרון עכשיו, הכול או כלום. נמאס מהצביעות שלכם, של כל הוועדה הזאת. מורחים אותנו, צביעות.
היו"ר בועז ביסמוט:
די. אני לא רוצה להוציא אף אחד, וחבל. לצאת בבקשה. עכשיו אני רוצה להגיד משהו אחד לחבריי הלומי הקרב, בבקשה, לפני המשפחות השכולות.
היו"ר בועז ביסמוט:
חברים. כמה מילים תרשו לי בבקשה. קודם כול, דיון אחד לא סותר את השני.
חבר הכנסת, יש מספיק - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, אני רוצה קצת שקט. קודם כול, דיונים כאן בכנסת ובטח בוועדת חוץ וביטחון, דיון אחד לא סותר את השני ודיון אחד משלים את השני. באמת הצבא צריך חיילים וחוק הגיוס הוא למטרת גיוס לוחמים וחיילים. יש כאלה שלא מסכימים – זו אופוזיציה, זו דמוקרטיה. באים לפה, מביעים את דעתם ואנחנו מתווכחים.
לגבי הלומי הקרב, ז...
איציק סעידיאן:
זה לא רק הלומי הקרב, סליחה שאני סותר, זה כלל הלוחמים והלוחמות. כל מי שהשתתף בלחימה וסוחב פציעה נפשית קשה. זה לא רק לוחמים ולוחמות.
פנינה תמנו:
לא, אני לא רוצה להפריע, אני מביאה לך הצעה לסדר, זו לא הפרעה.
פנינה תמנו:
אבל למה אתה קורא לי בקריאה ראשונה כשאני מביאה לך הצעה פרקטית לסדר?
פנינה תמנו:
אז אני אשתוק, ואחר כך תיתן לי בבקשה להביע את דעתי.
פנינה תמנו:
כי חבל שהם כל הזמן מתרוצצים פה ולא מקבלים מענה.
היו"ר בועז ביסמוט:
עכשיו ככה: השבוע ביקרתי באופקים – רק להגיד לך שאת מה שאתה אומר אנחנו חיים כמעט בכל עיר בישראל היום. גיבור ישראל, איתמר אלוס, בטח שמעת. שוטר שב-7 באוקטובר לקח את האקדח לבד. אתה יודע, בהוליווד יש כאלה שנראים כמו כוכבי קולנוע. איתמר אלוס, הישראלי היפה, הרגיל שאתה פוגש כל יום ברחוב, אתה הולך למכולת, לסו...
איציק סעידיאן:
אני רק אומר, בסוף זה נוגע בכול. כמו שאתה אומר, הכאב שהם סוחבים – בזכות הכאב הזה אתה ואנשים פה במדינה לא חווים כאב. בזכות האנשים האלה שסוחבים איתם את הכאב אתה לא חווה כאב, הבנת למה אני מתכוון? הם סוחבים את הכאב הזה על הגב שלהם בשביל שבשאר המדינה לא יחוו את הכאב הזה. הם יצאו להילחם, להגן בגוף ובנפש בש...
אברהם זרם:
אני יכול להמחיש את מה שאיציק אומר. סליחה על ההתפרצות. איציק מכיר אותי.
אברהם זרם:
אברהם זרם, אני תכף אשתף אתכם בסיפור שלי פה.
אברהם זרם:
אני תכף אשתף את זה. הייתי עם איציק, איציק מכיר אותי טוב ויודע שאני לא מגיע לפה כי הדבר הזה קשה לי, והגעתי לפה היום בשביל הוועדה שהייתה קודם. כי הוועדה שהייתה קודם התעסקה בנושא שנגע לי אישית.
שנייה אחת: הוועדה לא הייתה על הלומי קרב, אני צריך להגיד את זה. הוועדה הייתה על אובדנות.
דברי דובר/ת #318 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על מניעה והכרה. זו הייתה ועדה אחת, עוד לפני זה הייתה ועדה על פצועי ראש. זה אותו הדבר, אותה גברת בשינוי אדרת.
דברי דובר/ת #320 | 22 מילים
◂ 56 הפסקות — לחצו להצגה
אברהם זרם:
ואני הגעתי לוועדה הקודמת – סליחה, אני אשמח אם יוכלו להקשיב למה שאני אומר.
אברהם זרם:
כי זה באמת דבר שחשוב לי, זו הסיבה שבאתי לפה. אני לא מגיע לפה, איציק יודע שאני לא מגיע למאהל כי זה קשה לי ואני מתמקד בשיקום.
אברהם זרם:
לפני שנה וחצי אני יריתי לעצמי בראש עם האקדח הפרטי אחרי שנאלצתי לקחת חלק בטיפול וזיהוי במילואימניק שהצטרף לגדוד שלנו. שירתי בקבע בחיל הרבנות. ואחרי שהייתי צריך לטפל בו – הוא ירה בעצמו על אוטומט – ולהביא שני חברים שלו שיוכלו לזהות אותו, זה היה סיפור בפני עצמו. הבעיה שלי הייתה שבמשך חודש וחצי כשהופיעו ...
איציק סעידיאן:
בשורה התחתונה תבינו שכחברי כנסת יש לכם כוח. אם הלומי קרב יראו וישמעו, ואנשים שסוחבים איתם פציעה נפשית יבינו שיש מי שנלחם עליהם פה, ירגישו שחושבים עליהם, זה יכול לתת המון כוח לאנשים האלה להתמודד עם הקשיים שלהם, שירגישו שהם לא לבד. יש לכם כוח, אתם נציגי ציבור. ברגע שתעלו את הדברים האלה לדיון ותתנו ללו...
היו"ר בועז ביסמוט:
איציק, אתה לא מבין אפילו כמה ריגשת אותי הבוקר. כמה אני מחויב לך ומצד שני מודה לך. כל מה שאני אומר מתראיין ומקשקש – בשתי דקות עשית פי 40 יותר ממני. אני רוצה להגיד לך תודה ענקית הבוקר.
(מחיאות כפיים)
טלי גוטליב:
אני רוצה משהו ליו"ר, שנייה, ברשותכם. מכיוון שאנחנו מגיעים לוועדות בכל מה שקשור לאובדנות והלומי קרב כמו שאתם יודעים, וכמו שאמרתם וחרה לכם שלא היו כאן נציגים לא מהקואליציה ולא מהאופוזיציה, מכיוון שזה לא מאפיין אותנו - - -
טלי גוטליב:
הוא לא דוגמה בשבילי לכלום, עם כל הכבוד.
טלי גוטליב:
אני רוצה רק לומר שבדקנו. כנראה מחמת תקלה, תסתכלו באתר הכנסת, זו הייתה ועדת משנה של משאבי אנוש ולא פורסם שזה הנושא. בדקנו עכשיו שוב ולכן לא הייתה נציגות לא של האופוזיציה ולא של הקואליציה. יש חברי כנסת שמתייצבים בתוך הדבר הזה, אז שיהיה ברור. אחרת היו מגיעים. לכן זה צורם לכם כל כך ובצדק - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה טלי. אבל לפנייה שלכם אנחנו בהחלט מתייחסים. אנחנו ניפגש ונראה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
כן, שנייה. אני מציע גם, איציק, שנקבע ונשב על העניין הזה. כן, בבקשה.
פנינה תמנו:
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות להם שהם באו עם ההצעה הפרקטית. כחברת ועדת הכנסת, כל חברי הכנסת כאן יודעים, הוקמו הרבה ועדות מיוחדות פחות חשובות מהנושא הזה. במקום שהם יתרוצצו מוועדה לוועדה אני חושבת שאפילו לא ועדת משנה, צריך ועדה מיוחדת עם סמכויות נרחבות שנוכל לדון רק בנושא של הפצועים על כל סוג...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה תמנו. יש פה גם נציגי משפחות שכולות, יש כאן שלושה נציגים שאני רוצה לתת להם את זכות הדיבור.
תום וסרשטיין:
תודה רבה. דבר אחרון שאני רוצה להגיד לפני שנלך מפה.
תום וסרשטיין:
רועי בסופו של דבר הציל לא מעט לוחמים וחיילים. הוא היה ביחידת הפינוי הרפואית של 401. הוא עשה את הכול בשביל שהם יוכלו לחזור, הוא עשה הכול בשביל להוציא חיילים וגופות מידיים של מחבלים, שיהיה פה קבר לבכות עליהם. בין הזמנים, בין סבב לסבב, הוא התאבד. הוא ירה לעצמו בראש. הוא לא יכול להיות פה היום ולהסביר מה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך על הדברים. דוד איינהורן, רעות שבתאי וג'רמי גניזת נמצאים פה? בבקשה אדוני.
דוד איינהורן:
שלום, צהריים טובים. מה שאני הולך להגיד עכשיו קשור בקו ישר לדברים הקשים ששמענו כאן, כי כשחיילים מסתובבים סבב אחרי סבב והעומס עליהם הולך וגדל אני לא מתפלא שמגיעים למצב כזה.
שלום, אדוני יושב-ראש הוועדה, חברי הכנסת, כל מי שנמצא כאן. תודה רבה על האפשרות להביא בפניכם את הדברים שלי. קוראים לי דוד איינהורן,...
פנינה תמנו:
ישר כוח, דיברת מדם ליבך. תודה על הדברים.
רעות שבתאי:
ברשותכם. בשבילי זו פעם ראשונה פה, אז תסלחו לי אם אני קצת מתרגשת. אני אנסה לדבר קצר.
רעות שבתאי:
אני רעות שבתאי, אני אלמנתו של גיא. גיא נהרג לפני שנה וחודשיים בלבנון בקרב גבורה. יחד איתו נפלו עוד חמישה, ביניהם הרב אבי גולדברג. גיא היה העוזר הצמוד של הרב אבי והוא היה שייך לרבנות בתוך גדוד נח"ל. לפני זה זכיתי להיות שנה שלמה אשת מילואימניק מגויסת. אני באה ממשפחה של מפוני גוש קטיף, גרים בעוטף עזה. ...
היו"ר בועז ביסמוט:
אתם מכירים, אני לא מתערב ולא סותר. אני רק אגיד תיקון אחד לרעות, אני חורג ממנהגי: אמרת אני אישה פשוטה. את אישה גדולה, את לא אישה פשוטה. ואין בעם ישראל, אני חושב, אנשים פשוטים. לצערי הרב, בשנתיים האחרונות יותר מדי חמלנו על אנשים. טעינו, אמרנו, בכינו, כל אדם הוא עולם ומלואו. כל אחד יודע את המשמעות כשאו...
בני פרץ:
גם אני, גם אח שלי הלך לעולמו במלחמת לבנון הראשונה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אדוני, בני, אתה מיד אחרי ג'רמי, אין שום בעיה. אני לא עושה איפה ואיפה בין משפחות, יש פשוט סדר, סליחה. בבקשה.
ג'רמי גניזת:
שלום, בוקר טוב. כבוד המכובדים. זו התרגשות לבוא ולדבר. שמי ג'רמי גניזת, אני אח של רוני גניזת שנפל, כנראה שבוע לפני גיא, הסיפור ששמענו עכשיו. הוא לדעתי גם המילואימניק הראשון שנפל בכניסה ללבנון. כמו שאתם שומעים, יש לי מבטא, אני גם אעשה טעויות דקדוק, למרות שאני בארץ כבר 28 שנה.
רוני הוא אחי הקטן, הוא הי...
בני פרץ:
כבודו, אני אח שנפצע במלחמת לבנון הראשונה מאוד קשה באותו פיגוע שהיה שם. ואף פעם לא דיברתי, גם בכנסת. הפציעה, ההידרדרות שלו – כל מה שקרה לנו עם משרד הביטחון ומעולם לא באנו לטענה לאף אחד בצבא. הוא נפטר מהפציעה שלו, כי לא היו לו חיים בכלל, שיקום והכול. עד היום, ואני יכול להגיד לך, לא פניתי לאף אחד מחברי...
בני פרץ:
אני שואל שאלה פשוטה: החרדים גם, בגיל 18, חלקם מתגייסים. ישרתו, יתחתנו – יתנו להם גם את הזכויות? זה מה שצריך לדעת. לאדם חילוני שבא בגיל 22, 23, נשוי עם ילד, הלא יש זכויות או שירות מקוצר. אפשר לסדר הכול ברוח טובה. לא צריך להיכנס בהם בכוח, כי לא רוצים אותם. אלה שאני רואה באופוזיציה, שאני מכיר אותם מ-20...
בני פרץ:
אז הגיע הזמן, אדוני, לתת להם את השוויון ולהביא אותם ברוח טובה.
בני פרץ:
אם אתה רוצה עונשים אז זה לחול על כולם. ואני אומר עוד דבר אחד.
בני פרץ:
אני מבקש להוסיף בחוק שלימודים אקדמיים החל מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לבנות.
בני פרץ:
מסיבה אחת: לא יכול להיות שאלה שלא משרתים רצים לאוניברסיטה, תופסים את המקומות של חייל שמשתחרר והוא לא מוצא, אומרים לו התקנים מלאים.
בני פרץ:
אתה לא יכול להיות רופא, אתה לא יכול להיות עורך דין, כי את התקנים מילאו מי שלא שירת.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאה אחוז. תודה רבה. רק מילה אחת, אין בישראל ואין בצבא מושג שנקרא בשר תותחים, אז את זה למחוק מהפרוטוקול.
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר גמור. תודה רבה. אנחנו נצא לחמש דקות הפסקה אחרי הדברים ונחזור לסעיפים ולחוק.
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו מחדשים את הדיון. החלטנו כפי שאמרתי, לעבור לסעיפים 26כא עד 26כה. בבקשה, גברתי, איילת.
אפשר משהו לסדר על עצם קיום הדיון ביום חמישי?
דברי דובר/ת #377 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע. כשהיא תסיים, בבקשה. כל פעם, זה כבר נהיה דפוס, זה כל פעם אותו הדבר. בבקשה.
בחיים לא דיברנו על זה, לא היה אף פעם דיון ביום חמישי.
דברי דובר/ת #379 | 12 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
אדוני היו"ר, אני צריכה לצאת. אני רק פה לומר שהסעיף הזה, בחוק הזה, לא ייפגע מהבג"ץ. עם כל הכבוד, זה לא המקום - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה.
חברי הכנסת, תסלחו לי, אבל אנחנו נחרוג הפעם כי מהחברה האזרחית פנו אליי כמה וכמה והן צריכות לצאת, אז הן ביקשו להתייחס קודם ואני מתכוון להיענות לבקשה שלהן - - -
מאיר כהן:
אדוני, האם אפשר לבקש הסבר מהיועצת המשפטית?
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה. אז אנחנו נתחיל – עופרה פה? היא תיתן הסבר. עופרה, אבל קודם כול בבקשה, חבר הכנסת כהן פנה ליועצת. מה רצית? קיבלתם את חוות הדעת אתמול, נכון?
מאיר כהן:
מילולי, אני רוצה שתחזרי במילים פשוטות על סעיף (ג), "במהלך שלוש השנים הראשונות", למה הכוונה?
מאיר כהן:
לא, על הסעיף הזה. על כל הסעיפים הבנתי.
אבל אני שאלתי קודם, היושב-ראש, באמת, רק על עצם קיום – אני רוצה להגיד לך משהו.
דברי דובר/ת #395 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שני דיונים שעשינו היום על פצועי ראש ועל התאבדויות נדחו פעמיים בגלל ההתקלות האלה. היום בגלל שקבעת דיון ב-10:30, אני מניח שזהו - - -
דברי דובר/ת #397 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, נכון. הייתי צריך לעשות את שני הדיונים האלה, שבאו משרד הביטחון ואימהות של חיילים פצועי ראש.
דברי דובר/ת #399 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא נגענו בדיון, להיפך, ואתה יודע את זה היטב, אז אל תתחיל עכשיו. בבקשה, עוד לא הבהרתי את הנקודה - - -
אתה טועה, הדיון היה רק שעה.
דברי דובר/ת #401 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הדיון היה רק שעה. אתה טועה מאוד.
דברי דובר/ת #403 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אז אנחנו בתום הדיון נשב. בתור היושב-ראש. לא נגעתי בדיון שלך ואתה יודע את זה היטב.
מה שאני רוצה להגיד, שנייה אחת – לא, אני לא יודע את זה.
דברי דובר/ת #405 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ביום חמישי אנחנו יכולים לדעת, בועז. לא, אני לא רוצה לדבר בתור - - -
דברי דובר/ת #407 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תן לי להגיד לך משהו.
דברי דובר/ת #409 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל אותך עכשיו – עזוב, זה היה בסדר?
דברי דובר/ת #411 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, מה זה "זה היה"? זה היה ועוד איך, אף אחד לא נגע בזה, כי זה דיון חשוב מאוד.
אבל הוא היה רק שעה, בסדר? תסתכל מה אנחנו פה.
דברי דובר/ת #413 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
יכולת להתחיל אותו גם ב-8:00, מוקדם יותר או לבוא ולהגיד לי שאתה רוצה עוד שעה.
לא, יש אימהות שהיו צריכות לטפל בילדים.
דברי דובר/ת #415 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני כן אמרתי.
דברי דובר/ת #417 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
למה לא באת לבקש את זה לפני? למה אתה עושה את ההצגה הזו עכשיו? היית בא אליי, אומר לי, אדוני היושב-ראש, אני צריך עוד שעה – והיית מקבל. עוד שעה וחצי – והיית מקבל, לא הייתה לי שום בעיה. אבל כמה יפה ופופוליסטי לבוא ולהגיד פה לפני כולם, רציתי יותר ובגלל הדיון שלך אי אפשר היה. לא. בדיון הזה אני לא נוגע.
אתה רוצה להיות פופוליסט? חיכיתי שתבוא לדיון, היית רואה.
דברי דובר/ת #419 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חיכיתי שתבוא לדיון, היית רואה אימהות של פצועים - -
דברי דובר/ת #421 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - ושואל אותן למה הן לא באו ב-8:00 בבוקר. רגע, מתי ייגמר הדיון היום?
דברי דובר/ת #423 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מתי ייגמר הדיון היום?
דברי דובר/ת #425 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל אותך.
דברי דובר/ת #427 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מזכיר לך משהו. אני רוצה להגיד לך.
דברי דובר/ת #429 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אני רוצה להגיד לך משהו, אני צריך לדעת אבל.
דברי דובר/ת #431 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה מפריע לי לקיים דיון, זה מה שאתה עושה בכל פעם שאנחנו מתחילים להקריא, בכל סעיף זה אותו דבר. לא להפריע לי בבקשה.
בועז, תקשיב אבל.
דברי דובר/ת #433 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תן לי להגיד לך משהו.
דברי דובר/ת #435 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לא אמרתי לך את הכול. אתה רוצה שאני אגיד לך יותר מזה?
דברי דובר/ת #437 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כבר - - - ביקשו ממני כאן החברה האזרחית להביע את דעתם לפי סעיף, ואתה מפריע לדיון הזה.
אני רוצה להסביר לך משהו. אני לא רוצה, בועז, אני לא אוהב לעשות את זה, אני לא רוצה להגיד לך שהמשפחה - - -
דברי דובר/ת #439 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תקשיב לי טוב עכשיו.
דברי דובר/ת #441 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה עושה את זה תמיד, אתה עושה את זה בכל דיון, יש פרוטוקול, כל פעם אתה עושה את זה.
תקשיב לי טוב, אתה כל פעם עושה את זה.
דברי דובר/ת #443 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אני רוצה להגיד לך משהו, בסדר? עכשיו באמת אני מדבר איתך.
דברי דובר/ת #445 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תשמע משהו.
דברי דובר/ת #447 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מבקש לדעת מתי, בסדר? יש לי – אני לא יודע איך להגיד את זה.
דברי דובר/ת #449 | 15 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תלוי הרבה בך. אם תעשה את המונולוגים שלך אז כנראה שנסיים מאוחר. אם לא תעשה את המונולוגים שלך אז נסיים קודם לכן.
היו"ר בועז ביסמוט:
פיליבסטר קוראים לזה בשפה הפרלמנטרית. אז אתה רואה, זה תלוי בך. אז אל תבוא בטענות כאשר אתה נושא פה מונולוגים של שבע שעות וחצי ואחרי זה אתה אומר, אוי, מתי מסיימים? אז מספיק עם זה, נו באמת. בבקשה.
תראה, מה שרציתי להגיד לך - - -
דברי דובר/ת #453 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אז אני עכשיו אגיד לך.
דברי דובר/ת #455 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שאני לא רוצה להגיד לך, כי זה מבזה את הדברים שרציתי להגיד לך. אני אגיד לך אותם אחרי זה, בצד, ואתה תבין למה אתה מתנהל ככה.
דברי דובר/ת #457 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ולמה זה התנא דמסייע שלך, יעקב אשר, לא היית רוצה אותו.
דברי דובר/ת #459 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו ענייניים, אתה עושה את זה אישי. זה ההבדל בינינו. לי אין שום דבר להגיד עליך בחדרי חדרים שהוא מבזה, כי אני מתייחס אליך כמו לח"כ, ואנחנו לא מסכימים אבל אנחנו פה מתדיינים. אתה ישר מביא את זה למקום האישי, לא רוצה לבזות – למה אנחנו בכלל מגיעים לשם?
אני רוצה להגיד, אתה רוצה שאני אגיד לך?
דברי דובר/ת #461 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
זה הכול ענייני כאן. אתה שמעת אותי אי פעם מדבר בצורה כזו? ואחרי זה אתה מטיף לי. אז עם כל הכבוד, לא לי.
בועז, אני רוצה להגיד משהו, תשמע, על זה.
דברי דובר/ת #463 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על זה אני רוצה להגיד לך משהו.
דברי דובר/ת #465 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד לך על זה משהו.
דברי דובר/ת #467 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שלא רציתי להגיד לך קודם וזה לא עניין אישי, לא יודע לאן לקחת את זה, תקשיב משהו.
דברי דובר/ת #469 | 18 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני אגיד לך משהו, למה אתה מדבר.
דברי דובר/ת #472 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תראה, זה למה לא רציתי להגיד, כי זה מבזה. לא אותך, את העניין. זה יום הזיכרון של אח של אשתי, שהיה חייל שלי ונהרג. בסדר? והיא שאלה אותי אם אני אוכל להגיד היום קדיש במקומה. אני לא רוצה להרחיב על זה עכשיו, בגלל שהעניין הזה הוא בעיניי קטסטרופה שאני גם לא יכולתי לתכנן. היא שאלה אותי ביום חמישי בערב, תוכל להחליף אותי בקדיש? ואמרתי לה כן. ועכשיו הייתי צריך להגיד לה לא. ושאלתי אותך מתי זה יסתיים לא בשביל להטריל אותך, וכשאמרתי לך בצד לא רציתי להגיד לך את המילים שאמרת, רציתי להגיד לך, תשמע על מה אני מוותר - -
דברי דובר/ת #474 | 101 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - ומה רציתי להגיד כאן על הדברים האלה. ויכולתי להגיד לך קודם, בתוך המשפחות השכולות לדבר על זה. בטח כמו שנתת לו לדבר רבע שעה על אני לא רוצה להגיד, לפעיל הליכוד הזה שמסתובב פה כל יום. אני לא רוצה לדבר על זה יותר. תעשה מה שאתה רוצה.
דברי דובר/ת #476 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אל תגיד לי.
דברי דובר/ת #478 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז תגיד מה שאתה רוצה, זה לא אכפת לי, נו.
דברי דובר/ת #480 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כול, אתה באת אליי לחדר לפני עשר דקות לבקש קדיש, ואמרתי לך בהפסקה הבאה יהיה.
לא, שאלתי אותך על אילוז.
דברי דובר/ת #482 | 5 מילים
◂ 151 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
שנייה. לא אמרת לי, לא הוספת פרטים, יכולת להגיד לי ואתה יודע בדיוק איך הייתי מגיב. הראייה: לפני חודש אתה נכנסת אליי לחדר להגיד קדיש על אימא שלי. אז בטח שהיינו עושים את זה כי זה מה שאנחנו מאחורי הקלעים. מאחורי הקלעים כשאין פה מצלמות אנחנו חברים מעולים כולנו. הלוואי ונעשה את זה גם בפרהסיה, כי זה מה שעם...
מאיר כהן:
אני רוצה למקד, גברתי. כתוב כך: "על יישומו של... ובין היתר התקדמות במיצוי פוטנציאל הגיוס הנובע משינויים הנערכים בכלי המיון למיועדים..." אני רוצה הסבר על זה בבקשה. אני חושב שאת הסעיף הזה צריך לפרט טיפה, אבל אם לא תסבירי לי למה הכוונה.
איילת לוי נחום:
אני אגיד לך מאיפה הוא נובע, ואם נצטרך השלמות מקצועיות נציגי הצבא נמצאים פה. הסעיף הזה כולו, 26כד. הוא חלק מהמלצות ועדת שקדי שחלקן נוספו להצעת החוק. הסעיף הזה מדבר על עדכון כלי מיון ושיבוץ שיותאמו לבוגרי מוסדות חינוך חרדים. פסקה (ג) מדברת על זה שבמהלך שלוש השנים הראשונות יהיה דיווח לוועדה על יישומו ש...
אביגדור דיקשטיין:
תודה. טוב, אנחנו מדברים פה בסעיף על התאמת השירות. זה מופיע פה בין השורות במגוון סעיפים. אני רוצה להציג תמונה, גם בהקשר של דוח שקדי, מה נעשה בצבא עד כה ואיך זה מתכתב עם מה שכתוב בחוק.
אביגדור דיקשטיין:
זה מדבר על ההתאמות שנעשו בכל ציר הזמן של המשרת החרדי. הוא כולל גם רתימה, חשיפה והנגשת ידע לפני הגיוס, בשלב המלש"ב, בשער הכניסה, במהלך השירות וכמובן כהכנה לאזרחות לאחר השירות. אני אתן סקירה של כמה דקות ואני מקווה שזה יענה גם על השאלה שלך.
שילוב החרדים בצבא – אנחנו מדברים על המסלולים החרדים. יש חרדים...
משה טור פז:
אביגדור, רק להבהיר איפה עובר הגבול. כשאתה אומר משולב, הרי כל יחידה משולבת בגדולה ממנה. זו פלוגה בגדוד? גדוד בחטיבה? חטיבה באוגדה?
אביגדור דיקשטיין:
אני אסביר. המדיניות הזו נקראת מדיניות מגן. זה אומר שהיחידה הגדולה יכולה להיות יחידה לא מגדרית עם פיקוד שאינו מגדרי.
אביגדור דיקשטיין:
כפיר לצורך העניין כחטיבה, ותת היחידה – גדוד נצח יהודה. אבל גדוד הוא יחידת רישום בפני עצמה.
אביגדור דיקשטיין:
אני אתן דוגמה, אתה יודע מה? אפילו מעולמות התומכ"ל, כי זה קצת יותר קל להבין בעולמות של ענפים ומדורים. הענף עצמו יכול להיות מעורב והמדור שבו יש את המסלול החרדי הוא מדור מגדרי, ייעודי, צוותי, שיש לו פיקוד מגדרי.
משה טור פז:
שוב אני שואל: גודל היחידה הוא גדוד ומעלה? כלומר, זה לא יכול לקרות בפלוגה, או שזה כן יכול לקרות?
אביגדור דיקשטיין:
שנייה. יש מבנה וארגון לצה"ל, ויש מה שמוגדר יחידה ויש מה שמוגדר תת יחידה בתוך יחידה. פלוגה היא לא יחידה. גדוד הוא יחידה בתוך חטיבה, ולכן גדוד נצח יהודה מוגדר כחטיבה כזאת.
משה טור פז:
בסדר, אז אני שואל על שאלתי: קו הגבול עובר בין פלוגה לבין גדוד?
אביגדור דיקשטיין:
אם אנחנו הולכים לעולמות הלחימה, אז כן: זאת אומרת, אם יש לנו לצורך העניין - -
אביגדור דיקשטיין:
לצורך העניין, גדוד נצח יהודה הוא יחידה ופלוגת חץ בצנחנים זו לא יחידה. המסגרת היא מסגרת מגדרית עם כל התנאים המותאמים, אבל היחידה עצמה, הגדוד, הוא גדוד רגיל. הדוגמה שרציתי להביא לך מעולמות התומכ"ל, כי שם הענפים והמדורים מתנהגים קצת אחרת.
משה טור פז:
אביגדור, אם אתה כבר מתייחס לזה, אתה יכול להתייחס למשהו שעלה פה ולא הובהר: כמה מאלה שמגויסים היום הם ביחידות חרדיות וכמה הם משולבים בשאר?
אביגדור דיקשטיין:
אין בעיה, אני אתייחס לזה, אבל אני רוצה להתמקד בנושא שנשאלתי לגביו ולענות. אז דיברנו על שלושת הקודקודים: הקודקוד הראשון הוא מגדריות לפי המסלול שדיברנו עליו, חרב או מגן וכמובן סביבה מגדרית וכולי, אבל בעיקר אנחנו מדברים על פיקוד וסביבה מיידית.
יש לנו את קודקוד המזון. צריך להבין, האוכלוסייה החרדית שמתגי...
משה טור פז:
שוב: אתה יכול להבחין – בערך, שנקבל מושג, שהוועדה תבין – כמה מתוך המגויסים בוגרי החינוך החרדי הם כאלה וכמה הם כאלה?
אביגדור דיקשטיין:
המספרים שאנחנו מדברים עליהם מתעדכנים, אבל נכון לשנת הגיוס הקודמת 45% מהמתגייסים בעלי אינדיקציית חרדי, על-פי חוק וכולי, כמו שאנחנו סופרים, מגיעים למסלולים כלל צה"ליים.
משה טור פז:
כלומר 55% במסלולים החרדיים. והאם אתם צופים, אדוני, זה פשוט מאוד חשוב לחוק שלנו, שככה זה ימשיך? או שאין לכם מושג?
אביגדור דיקשטיין:
לא. אנחנו יכולים לנתח ברמת הבנת הציבור החרדי, כי ככל שאנחנו מגייסים יותר מהציבור החרדי מגיעים מליבת - - -
משה טור פז:
אז יותר למסלולים. אז כרגע זה 55% ו-45%.
יעקב אשר:
הנתון הזה נאמר כבר בישיבות פה.
אביגדור דיקשטיין:
אבל חשוב לי להגיד שכל הנושא הזה – ואני אדבר עוד רגע על שער הכניסה, כי זה מה שביקש חבר הכנסת כהן שנדבר עליו – זה לבחירתו של המלש"ב. זאת אומרת, מלש"ב חרדי יכול להחליט אם הוא רוצה ללכת לגולני, ששם אין מסלול שילוב חרדי, או ללכת לחשמונאים. זה לבחירתו.
יבגני סובה:
רגע, לגבי הקודקוד השלישי. איפה עובר הגבול? כי מהביקור בחטיבת החשמונאים הבנו שלמשל נושא המקווה יכול להיות תירוץ לאנשים לא להגיע למסלול, אבל אתה לא יכול לספק בכל יחידה מקווה. אז זו גם שאלה.
אליהו רביבו:
זה לא תירוץ, אל תגדיר את זה כתירוץ, זה צורך.
משה טור פז:
כשוועדת החוץ והביטחון הגיעה לחשמונאים – בועז, היית שם, זיני דיבר על זה כשהגענו לחשמונאים.
אביגדור דיקשטיין:
רגע. או שנדבר באופן כללי – לא באופן כללי שאינו מחייב – על התנאים המאפשרים לחייל חרדי להיכנס לצבא במסגרת חרדית, לשמר את אורח חייו ולצאת חרדי.
אביגדור דיקשטיין:
ולכן אני אומר – דיברנו על תו התקן, שמדבר על מגדריות, כשרות והווי יחידתי. צריך להגיד שעל כל מנעד הדברים עליהם אנחנו בענף חרדים באכ"א, באכ"א באופן כללי וגם בגורמים חיצוניים – כמו האלוף זיני שהוזכר כאן, שהוביל את פתיחת חשמונאים בזמנו – ועוד, גם מפקדים וגם תווך אזרחי שלוקחים חלק בהיוועצות ובהקמה, לראות ...
אביגדור דיקשטיין:
לכן אני אומר – אני רק רוצה לסיים, היושב-ראש, סליחה – בשתי מילים, כי חשוב לסיים אתה עניין: יש פה הרבה מאפיינים לשירות החרדים. אין לי בעיה לפתוח כל דבר, אבל מאוד חשוב לי רגע להיצמד למסגרת ולהסביר איך הדברים נעשים באופן כללי. אם נרצה נרד לפרטים של דברים מסוימים.
אני רוצה להמשיך בנושא מיון השיבוץ, למה ז...
אליהו רביבו:
הסיסטם שאתם מדברים עליו כולל את כל תהליך החיול מהרגע שהוא מלש"ב, שהוא פוגש אך ורק מפקדים חרדים?
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע. חברי הכנסת. אמרתי שקודם החברה האזרחית תדבר, ופתאום הבהרה אחת של טור פז הפכה להיות דו שיח – שהוא לגיטימי, אבל אחרי החברה האזרחית. עופרה, בבקשה. אחריה חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא.
עפרה אש:
קודם כול שלום, שמי עפרה אש, אני מנכ"לית של פורום דבורה, אני אימא לארבע בנות. כל הכבוד גם לבת שלך, אני יודעת שהיא מתפקדת מעולה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קוטע אותך כי ממש בשידור ישיר הראיתי למירי חברתי – ממש עכשיו היא סיימה, היא שלחה לי תמונה.
עפרה אש:
כל הכבוד לה ולכל חברותיה, ואני מוסיפה נתון אחד - - -
מאיר כהן:
אתה צריך לשתף אותנו במה. מה היא סיימה?
משה טור פז:
רגע, היא מכירה את השיר אוי המרגמות? או שזה כבר לא שרים היום?
היו"ר בועז ביסמוט:
תמונה מאוד יפה שלה, עם תעודת הערכה המוענקת ל-, כל דבר היא עשתה בהצטיינות ואני חולה עליה ומאוד גאה בה. בבקשה, גברתי.
עפרה אש:
היא גם הייתה בשטחי לחימה, כדאי לפרגן, לגמרי. אני מוסיפה עוד נתון אחד שאני אומרת מאז 7 באוקטובר והוא קשור למה שהיה פה קודם: המשפחה הגרעינית שלי שירתה עד כה 42 שנה בצה"ל, והמספר הזה רק ילך ויגדל. בפורום דבורה אנחנו מלווים את נושא שירות נשים בצה"ל לאורך הרבה שנים, מאז הקמתו ב-2015. אני רוצה להציף פה כמ...
מאיר כהן:
לא, הוא מצד שני שהצבא מתחייב לא לצמצם את המסגרות.
עפרה אש:
לא לצמצם מסגרות, לפתוח מסגרות. לדאוג שנשים ימשיכו במסלול הפיקודי. אני חייבת להגיד לכם – בפורום מטכ"ל היום יושבת רק אישה אחת. אישה אחת מתוך 32. מיותר להחזיר פה את הדיון של שילוב נשים במוקדי קבלת החלטות, אבל בדיוק בשביל זה החוק צריך לתת את הדעת גם על הסעיפים האלה, כי אנחנו יודעים שבמסגרת גיוס נשים גם ...
עפרה אש:
רגע, שנייה, עוד משפט אחד: דווקא בגלל מה שנאמר פה מקודם. אנחנו לא מדברים רק על חטיבת החשמונאים, אנחנו מדברים על מסלולי חרדים ייעודיים גם בתוך מסגרות אחרות. אנחנו יכולים לאהוב את זה או לא, לדבר על זה, לנתח את זה מה הגבולות ומה המכסות. אבל הסיטואציה לא קשורה רק לחטיבת החשמונאים. הסיטואציה קשורה היום לת...
אליהו רביבו:
באיזו תדירות היום ראש אכ"א נכנס לדיונים חטיבתיים?
עפרה אש:
אני אומרת את זה כדוגמה, בסדר?
עפרה אש:
לא, אל תרד איתי לדוגמה, אנחנו מדברים על עניין של עיקרון.
עפרה אש:
שנייה, אנחנו מדברים על - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל עפרה בזכות דיבור, למה להפריע לה? יש לה טיעונים, בבקשה, אחרי זה תתייחסו.
עפרה אש:
בסדר, תתייחס גם לסעיפים הקודמים שאמרתי, אותם תלמד.
ולכן אני חושבת שבמתווה אדלשטיין ניתן מענה לא מושלם אבל טוב ונכון לסיטואציה הזו. לכן צה"ל מכיר היום בחשיבות, וישב כאן רח"ט תומכ"א, תת-אלוף שי טייב, וחזר על הנתונים וחזר על החשיבות של נשים בצה"ל ושל נשים כלוחמות. יושבת פה גם נציגה מאוד חשובה שבעבר היי...
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, רק ברשותכם, עליזה, אתם תחליטו ביניכם, רק מילה, שנייה אחת.
חברת הכנסת מירב כהן, שתורמת תמיד לדיונים, צריכה לצאת, ולכן היא ביקשה זכות דיבור קודם. האם מבחינתך זה בסדר?
כן.
היו"ר בועז ביסמוט:
ואת מיד אחר כך. הנה, את רואה? אחוות נשים, אחוות קולגות, אחוות ח"כים. אני אוהב את זה. בבקשה.
מירב כהן:
אשר, הקול שלך לא מאפשר התלחששות.
מירב כהן:
לא, אני פשוט לא שומעת. אני רוצה להתייחס לסעיפים.
מירב כהן:
אני מתייחסת לסעיפים. 26כא כותב שאסור לפגוע במעמדן ושילובן של נשים בצה"ל. בנוסח של יולי כאמור זה פורט יותר, ואני חושבת שנכון לחזור לזה. 26כב: צה"ל צריך לאפשר שמירה על אורח חייו של החרדי, ו-26כג: צה"ל צריך להקים ולהרחיב מסלולי שירות שמותאמים לאורח החיים של החרדים.
כאן אני רוצה להתעכב על נקודה שעלתה בח...
מירב כהן:
בוודאי שיש, כמי שיש לה אבא שאושפז הרבה פעמים בבתי חולים. אנחנו יודעים להתנהל עם זה ביום-יום.
מירב כהן:
לא, אבל בואו. בחיי היום-יום אישה יכולה לתת לו תרופות, יכולה לבדוק לו מדדים, יכולה לנקות את החדר, ולא מבקשים שיהיה באופן קיצוני - - -
יעקב אשר:
לא, במיון זה משהו אחר, במיון זה לא אחד ליד השני.
מירב כהן:
רגע, תנו לי להשלים את דבריי. אמרתי שאני חושבת שצריך לשאוף לאיזון, בדיוק כמו בסיטואציות אחרות.
מה אני כן חושבת שחשוב לכבד? למשל, כפי שאביגדור סיפר: כשרות, זמני תפילות, זמני לימוד. אני בהחלט מבינה את ההיגיון ואת חוסר הנוחות של אדם חרדי להיות בחדר צפוף או בטנק עם אישה וצריך לעשות הכול כדי לכבד את זה. א...
מירב כהן:
אין עם זה שום בעיה, ונשים - - -
מירב כהן:
אה, היהדות שייכת רק לך. אני רק אגיד - - -
שמחה רוטמן:
לא, אני חושב שלא כדאי שתפסקי. אני לא אפסוק לך הלכה, אל תפסקי הלכה לחרדים. גם לא לדתיים.
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר הכנסת רוטמן, תתייחס אחר כך, אבל בוא ניתן למירב להשלים, לא להפריע. בבקשה, מירב.
מיקי לוי:
רוטמן, אצלך הפרעה כזו כבר הייתה קריאה.
מירב כהן:
חשוב לי להתייחס להערתו של חבר הכנסת רוטמן, ולהזכיר דווקא פה את הסיפור על דבורה הנביאה. עם ישראל חטא וה' נתן לו את סיסרא כגוי מצביא שלחץ את עם ישראל מאוד. עם ישראל עלה לרגל לדבורה הנביאה וביקש שתציל אותו. היא קראה לברק ואמרה לו, בוא, תיקח את הכוחות ותילחם בסיסרא. הוא אמר לה, אם את באה איתי – אני יוצא...
אליהו רביבו:
זכות הסירוב שמורה למלש"ב, הוא אמר את זה פה.
אביגדור דיקשטיין:
זו לא זכות הסירוב, זו זכות הבחירה. זה לא שמחייבים אותו והוא צריך לסרב. הוא צריך לבחור את זה.
אליהו רביבו:
גם אם מישהו כבר השתלב בתהליך והחליט שהוא לא מוצא את עצמו בו, זכות הסירוב שמורה לו. זה מה שאמרת קודם, זה גם מה שהופיע.
מירב כהן:
אז זו נקודה חשובה. ולגבי סעיף כה: שר הביטחון צריך לפעול להקים מכינות קדם צבאיות לחרדים. גם נקודה חשובה מאוד בעיניי. הייתי מוסיפה את זה לחובת הדיווח של שר הביטחון בפני הוועדה. יש לו בחוק הזה חובת דיווח על כל מיני נושאים, אני חושבת שזה גם נושא עקרוני ששווה להוסיף לו חובת דיווח. ליתר הנושאים אני אתייחס...
שמחה רוטמן:
אני הייתי רוצה לחדד - - -
- - - הנושאים הרי - - -
מאיר כהן:
רק להוסיף לדברי התורה שהיא אמרה, יעל אשת - - -
מאיר כהן:
שקט כבר. יעל אשת הקיני הרגה את סיסרא עם יתד נאמן.
שמחה רוטמן:
רציתי לשאול ולומר, אני לא אדבר באריכות, אני רק רוצה לשאול - - -
עליזה לביא:
אז אני מוותרת עכשיו גם על רשות הדיבור שקיבלתי?
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, הוא רצה הערה. ואגב, אני גם חייב לו, כי בדיון הקודם הייתי קצת בוטה, הם אומרים שאי אפשר להגיד שאצלי קואליציה אופוזיציה, פה אצלי כולם מקבלים את אותו טיפול ואת אותו יחס.
מאיר כהן:
בועז, תיזהר ממנו, כי הוא יוציא אותך בשלוש קריאות, אז תן לו זמן.
שמחה רוטמן:
לא, יש לי – אני לא רוצה להיכנס, כמובן, קטונתי - - -
שמחה רוטמן:
קטונתי מלהכניס את ראשי בין שני הרים כל כך גדולים בהלכה – מירב ומאיר, מה ההלכה מתירה ואוסרת בכל הנוגע לקשר בין גברים ונשים. בהחלט נשמעו פה דברים שהייתי אומר לא שמעתם אוזן מעולם - -
מירב כהן:
אתה לא רוצה שאנשים יתקרבו ליהדות?
שמחה רוטמן:
- - לגבי מה אומרת התורה ומה אומרת ההלכה. אני, ברשות מרנן רבנן רבותיי וגבירותיי, לא רוצה להיכנס לדיון הלכתי. אנחנו לא קובעים עכשיו הלכה, בטח לא בחוק, ואני אתנגד בצורה עיקשת לכל דבר חקיקה שינסה להכתיב מה ההלכה במדינת ישראל לכל ציבור שהוא. אני לא חושב שזה תפקידו של המחוקק וטוב שכל אחד יעסוק - - -
מאיר כהן:
התנגד לחקיקה שמחליטה מהי ליברליות. למה על ליברליות אתה לא מדבר?
מטי צרפתי הרכבי:
אבל רוטמן, זה לא מה שהיא אמרה. היא דיברה על פקודה צבאית, היא לא דיברה על פסק הלכה.
אבל כל החוק הזה הוא הלכה.
דברי דובר/ת #634 | 6 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מיקי לוי:
אבל הוא מרחיב את סמכויות - - -
שמחה רוטמן:
אחר כך הם יגידו, אדוני, שאני מדבר הרבה זמן.
מיקי לוי:
לא, אתה עושה פה - - - הרחבת בתי דין רבניים.
שמחה רוטמן:
ברשות כבודו. אני חייב לומר רק דבר אחד: שמעתי אמירה ולא שמעתי אותה עד הסוף, גברתי מפורום דבורה. יש פה צביעות מאוד גדולה. אני חושב שבהחלט צריך לוודא שגם נשים שרוצות להשתלב – למרות שהעמדה ההלכתית של הרבנות הראשית בסופו של דבר היא שלא מגייסים בחובה נשים, אבל נשים שרוצות להשתלב, בין אם בהתנדבות או בכל מס...
למה היית צריך להגיד את זה על הרבנות הראשית?
דברי דובר/ת #643 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אתה יודע כמה בנות מהציונות הדתית מתגייסות?
דברי דובר/ת #646 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, שיגיד את זה בטוב.
דברי דובר/ת #648 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - -
דברי דובר/ת #650 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה תמנו:
גם חלק מאנשי הרבנות חושבים שאנחנו לא צריכים להיות פה.
שלי טל מירון:
הבת שלי, לא שאלו אותה. היא קיבלה זימון והתייצבה לצבא, אני לא יודעת על מה הוא מדבר. יש חוק במדינת ישראל.
למה אני מפריע? - - -
דברי דובר/ת #655 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כל פעם שרוטמן בא ישר - - -
דברי דובר/ת #657 | 8 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שמחה רוטמן:
למה להפריע? אני אגיד לך. סיבה מאוד טובה יש לו להפריע.
שמחה רוטמן:
הוא יודע שמה שאני אומר הוא משהו שלא ניתן להתנגד אליו, ולכן הדרך היחידה היא לסתום לי את הפה.
מאיר כהן:
כי ברגע שאתה אומר צביעות סותמים לך את הפה. תגיד את דעתך בלי להטיל דופי באחרים, בשביל מה אתה אומר צביעות?
ותגיד תודה שבכל פעם שאתה בא לפה ישר נותנים לך לדבר.
דברי דובר/ת #665 | 11 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
שמחה רוטמן:
בדיוק. כל האירוע הזה, עכשיו, זה שנותנים לי לדבר. שים לב.
שמחה רוטמן:
אני מנסה להוציא משפט מהפה, אתם לא יכולים.
שמחה רוטמן:
אדוני היושב-ראש, תגיד לי מתי אני יכול לדבר, אני אדבר.
פנינה תמנו:
שמחה, בסך הכול מנסים להראות ולהוכיח לך מה קורה כשאתה בוועדה שלך - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לתת לו לדבר. עכשיו אני אתחיל, אני לא רוצה קריאות, ואני רוצה להקשיב לרוטמן. בבקשה. ותוכלו להגיב לדברים, הכול בסדר, יש לנו הרבה זמן.
שמחה רוטמן:
אני אומר, יש צביעות מאוד גדולה בשיח סביב השילוב הזה.
בועז, אני מבקש להגיב לו אחר כך.
דברי דובר/ת #678 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ממש על הדברים האלה.
דברי דובר/ת #680 | 4 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
שמחה רוטמן:
די, נו. שים לב, זה לא מגיע לעשר מילים שאני מדבר.
שמחה רוטמן:
יש צביעות מאוד גדולה בכל השיח שאנחנו מתמודדים איתו. יש הוראה בחוק, ושמעתי את ההקראה, לדעתי מי שהקריאה הייתה מירב. יש קבוצה שאסור לפגוע בה – הוראה חד משמעית, לא תיפגע – ויש קבוצה שסבבה לפגוע בה, צריך להשתדל. אם מדינת ישראל רצינית ואומרת, אנחנו רוצים לגייס את בני הציבור החרדי לצה"ל – בסדר, לגיטימי, אנ...
יבגני סובה:
אבל יש הבדל בין יחידה לבסיס.
יבגני, הוא לא צריך עזרה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
מה הוא אמר עובדתית לא נכון עכשיו? בבקשה, תמשיך. ואני לא מביע דעה פה, פשוט מה עובדתית נאמר פה שהוא לא נכון?
- - -
שמחה רוטמן:
זה פשוט לא ייאמן. לא ניתן, ואני בסך הכול חוזר על מה שהיא אמרה, יחידה מגדרית בהגדרה פוגעת בנשים, היא אמרה את זה.
שזה מורכב.
שמחה רוטמן:
אם זה בהגדרה פוגע זה לא חוקי, כי כתוב בחוק לא תיפגע. עכשיו, או שאנחנו מתייחסים לחוק בצחוק ולא מתייחסים למה שאנחנו אומרים, או, כמו שאמרתי בתחילת דבריי, מדובר בצביעות ואני חושב שזו טעות קשה לאפשר לצביעות הזו להתרחש. ולכן, אחת מהשתיים: או שיהיה כתוב בשני המקרים לא תיפגע – לא תיפגע זכותו של שומר תורה ומ...
שמחה רוטמן:
- - ואז מה אומרים? תכניסו נשים ליחידה.
דבר על הפצ"רית.
דברי דובר/ת #695 | 3 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה תמנו:
אתה יודע, גם בהלכה לכל כלל יש יוצא מן הכלל.
הוא חייב להזכיר את - - -
שמחה רוטמן:
תכניסו נשים ליחידה, כי אחרת, הנה היא כבר אומרת, היא רוצה ראש אכ"א, ומי זה סגנית ראש אכ"א, ואם זה היה משנה לסגנית הנשיא של ראש אכ"א? ואם זה היה משנה למשנה - - -
מיקי לוי:
תמיד אפשר אבל למצוא פתרון. ראש אכ"א - - -
משה טור פז:
לא ייאמן? אתה המשתיק הלאומי. אנחנו פה מתנהגים אליך יפה.
שמחה רוטמן:
לא ייאמן. תאמין לי אדוני היושב-ראש, אם הייתי מדבר ברצף כבר הייתי מסיים את דבריי לפני עשר דקות.
אף אחד לא מאמין.
דברי דובר/ת #712 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כאילו לא מכירים אותך.
דברי דובר/ת #715 | 4 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
רוטמן, הרי מי שמקבל את היחס הזה אצלך בוועדה, בוא.
שמחה רוטמן:
אצלי בוועדה מי שמפריע באמצע שמישהו אחר ברשות דיבור - -
נו באמת.
דברי דובר/ת #729 | 2 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
שמחה רוטמן:
ולכן, אם רוצים להגן, אז להגן ברצינות. בעיניי, אגב, הפתרון הוא אחר: הדרישה העליונה, עם כל הכבוד – צה"ל לא קם בשביל לגייס נשים, לא בשביל לגייס גברים, לא בשביל לגייס חרדים ולא בשביל לגייס אף קבוצה, זו לא מטרת צה"ל; מטרת צה"ל היא שיהיה לנו כוח אדם להגן על מדינת ישראל. כל הזמן אומרים שאין כוח אדם, ואז או...
לא נכון - - -
דברי דובר/ת #745 | 5 מילים
◂ 284 הפסקות — לחצו להצגה
פנינה תמנו:
צריך לגייס את שני הכוחות ולדעת לעשות את האיזונים הנדרשים.
שמחה רוטמן:
השיקול היחידי שצריך להיות בעיניי – צורכי צה"ל. לא לשלב נשים, לא לשלב חרדים ולא לשלב אף אחד אחר. צורכי צה"ל. אם זה לא השיקול, אני דורש שיהיה כתוב שלא תיפגע זכותו של שומר תורה ומצוות מלשרת בצה"ל בשל שילוב נשים, ולמען האמת לא רק בשל שילוב נשים, יש הרבה מאוד דרכים לפגוע באורח החיים של שומר תורה ומצוות ש...
שמחה רוטמן:
- - לא תיפגע זכותו של אדם שומר תורה ומצוות לשרת בצבא בהתאם לאורח חייו. זה מה שצריך להיות כתוב פה, פשוט. רוצים גם לשמור על זכותן של נשים? אני בעד, אפשר משפט מקביל. אסור לייצר את המדרג הזה ואסור לייצר את המריבות האלה. תודה אדוני היושב-ראש.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא. אלעזר יגיב אחר כך. עליזה לביא, אלעזר מגיב ויש לנו את השרה סטרוק שאחר כך תדבר.
עליזה לביא:
תודה. תודה אדוני היושב-ראש. אני יושבת פה מ-11:30 ואני שמחה מאוד שקיבלתי - - -
מיקי לוי:
שמחה, אתה רוצה לוותר על הנשים בצבא?
עליזה לביא:
תודה. קודם כול אני רוצה לומר שאני - - -
פנינה תמנו:
הוא ביקש שהאיזון יהיה נכון, דווקא עם הדברים שלו בסוף הסכמתי.
מיקי לוי:
רגע, אבל מותר לי לשאול אותו, אתה לא יכול להיות אחראי על הפה שלי.
פנינה תמנו:
אמרת בסוף שזה לא יהיה על חשבון זה, ולא תהיה פגיעה אחד בשני.
שמחה רוטמן:
אמרתי או שלא יהיה על חשבון זה, או - - - יהיה כוח האדם של צה"ל, נורא פשוט.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יוצא לדקה אחת, אני לא רוצה לשמוע שמישהו הפריע לעליזה לביא.
(היו"ר ינון אזולאי 14:03)
עליזה לביא:
תודה, אדוני היושב ראש. הישיבה הזאת מאוד חשובה. בנוסח הקודם היו סעיפים שלקח הרבה זמן לנסח אותם ברגישות ובשום שכל. אני מדברת על המתווה של אדלשטיין על החוק שהוצע בפעם הקודמת. הסעיפים האלו הוסרו ובאה חלופה מאוד מצומצמת, וזה מטריד. גם היועצת המשפטית של הוועדה כתבה על כך ואני לא אחזור על הדברים שנאמרו לפי...
עליזה לביא:
בואו נשים את הדברים על השולחן. אנחנו לא באים – אנחנו יותר או פחות טובים. כיו"ר הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי, אדוני, פתחנו גם את המסגרות בתוך הצבא. כן, צורכי הצבא קודמים לכול, אבל יש צרכים שהולכים וגדלים, אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. אני חלילה לא נגד חרדים. אני חושבת שאת אותה רגישות שהייתה כלפי...
עליזה לביא:
- - אם זה עניין הלכתי או לא. אנחנו לא נפתח פה את הפנקסנות הזו.
עליזה לביא:
היו פה כאלה שאמרו את זה. היו פה, ואולי גם יגידו, אני לא אהיה פה כל היום.
אורית מלכה סטרוק:
עליזה, אף אחד לא דיבר על שאלת גיוס בנות לצה"ל, דיברו על השאלה של השוויון.
מיקי לוי:
עצם העלאת הנושא יגרום לריב. חבל.
עליזה לביא:
שמעו, ב-2014, כשזה עבר ברבנות הראשית, הייתי פה. הייתי פה וטיפלנו בסוגיות האלה. לא כדאי לנו לחזור אחורה.
כנראה אנשים קיצוניים.
עליזה לביא:
אסור לנו לחזור אחורה. אנחנו צריכים לכבד החלטות גם אם למישהו זה נראה הלכתי פחות או יותר. כולנו יודעים שיש רבנים שונים ומסגרות שונות והבנות שונות. קנה לך רב, נכון? אנחנו יודעים את זה, גם בתוך - - -
עשה לך.
עליזה לביא:
עשה לך רב וקנה לך חבר. ואני אומרת לכם את זה כי עברנו הרבה מאוד דברים, ואנשים סביב השולחן הזה יודעים, וגם להם יש ילדים כאלה וילדים כאלה. לכולנו יש מהכול, והצבא שלנו חייב להיות צבא אחד. ואחרי שנתיים כאלה צריך בשום שכל, כן, אני רוצה את אחיי החרדים ואת אחיותיי החרדיות על-פי ההבנות שלהם, אבל חלילה שזה לא...
יעקב אשר:
יש לך איזה פנייה גם לחברי יש עתיד?
עליזה לביא:
אני לא ביש עתיד - - -
היא כבר לא ביש עתיד.
יעקב אשר:
אני יודע שאת לא ביש עתיד, ואני יודע גם למה.
עליזה לביא:
חבר הכנסת אשר, זה לא קשור. אני הייתי ביש עתיד כשיכולתי להיות ביש עתיד. אני היום לא יכולה להיות ביש עתיד ואתה יודע את זה. אז בוא לא ניכנס עכשיו לדיון.
יעקב אשר:
אני יודע. גם אז הם החליטו שאת לא יכולה להיות.
יעקב אשר:
עליו זה לא לעניין, כי אתם יושבים פה ומחבקים כל אדם דתי ואתם אומרים שאתם דואגים רק לדתיים, כשזה מגיע לחרדים - - -
יעקב אשר:
אני יודע טוב מאוד מה היה איתה פה בכנסת.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, לא צריך לריב. עליזה. עכשיו תראה, אלעזר, מאחר וההתייחסות לרוטמן - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע. ההתייחסות לרוטמן זה התייחסות לרוח הדברים, אז תרשה רק לשרה סטרוק, ברשותך.
אורית מלכה סטרוק:
אני חושבת שאם שומעים את החברה האזרחית צריכים לשמוע את שני הרבנים שנמצאים כאן איתנו, ראשי ישיבות בישראל.
היו"ר בועז ביסמוט:
הרב וולפסון פה? בבקשה. מי שצריך לצאת – ראיתם, קדימות. אני רוצה לשמוע את כולם, אנחנו הרבה זמן ביחד היום. בבקשה.
חיים וולפסון:
תודה רבה, תודה על הזכות לבוא ולדבר פה. שמי חיים וולפסון, אני ראש ישיבת ההסדר בירוחם, הישיבה קיימת 33 שנה, כ-350 תלמידים בלי עין רעה. במלחמה האחרונה למעלה מ-250 מתלמידי הישיבה היו מגויסים לאורך המלחמה. מבחינת המילואים, סתם נתון, מה עושים בוגרי ישיבת הסדר: כ-1,300 בוגרים, מתוכם 300 כבר בגיל הפטור ממיל...
חיים וולפסון:
ודאי, אני אתן הרבה דוגמות. קודם כול, יש דברים שעולים תדיר, אבל אני אתן אותם כי ביקשו. אז כמובן, ואני אומר עוד פעם ומצטרף לדברי קודמיי: אני לא רוצה להיות בעמדה שאני מדבר נגד בנות. אני חושב שהבנות עשו עבודה מצוינת במלחמה, אני בכלל לא מתחיל את הדיון מפה.
חיים וולפסון:
נשים עשו עבודה מצוינת במלחמה. חלקן פרמדיקיות שהצילו חיים של תלמידים שלי, אין לי מה להגיד. אבל מעבר לזה העובדה - - -
גם לוחמות.
יעקב אשר:
אל תגיד אבל, הם לא רוצים שתגיד אבל. תגיד הכול עד ה-אבל, זה מה שהן רוצות.
נכון, סוף-סוף אתה מבין.
חיים וולפסון:
מעבר לזה, העובדה שתלמידים שלי הלכו לישון בלילה, התעוררו בבוקר וגילו שלידם ישנות בנות בלי שמישהו בכלל יידע אותם זו הפרה מפורשת של פקודת השירות המשותף. ואני אומר, זה קורה בהפתעה. אתה מתעורר בלילה ומגלה שהלכת לישון בחדר עם בנים, ובבוקר אתה קם בחדר עם בנות.
חיים וולפסון:
העובדה שלתוך מוצבים נכנסות נשים בכל מיני תפקידים כשאין להן שירותים ואין להן מקלחות ולפעמים, צר לי, אין להן חדרים - -
חיים וולפסון:
- - אין להן חדרים, זו הפרה של פקודת השירות המשותף וזה קורה בהפתעה. באחת כזו טיפלתי רק לפני שבוע.
נושא הפרמדיקיות בתוך הכלים, למרות שהיה צורך מבצעי ברור – אנחנו ישבנו עם קצינים שלושה חודשים לפני המלחמה ואמרנו להם: איך שצה"ל בנוי היום, אם צה"ל יצא למלחמה, לפי מה שאתם אומרים הפקודה לא תתפוס. הם רשמו את...
חיים וולפסון:
כן, בתוך הטנק. לאף אחד לא היה אפילו את השכל להבין שיש פה בנ"יש, בוא נשים את זה בטנק אחר, אז זה גם קשור לכמה שכל יש במערכת. אבל בסופו של דבר הוא היה צריך לבקש שינוי, לעבור ליחידה אחרת לעשות את הקורס, לא עם יחידת האם האורגנית שלו, הוא היה צריך לשלם מחיר אישי מאוד לא פשוט.
- - -
יעקב אשר:
למה מדברים כל הזמן כשהוא מדבר?
חיים וולפסון:
כי אני מאתגר אותם.
הוא היה צריך לשלם מחיר אישי מאוד לא פשוט, וזו דוגמה איך חייל עומד מול מציאות שמאתגרת אותו זהותית, ובסוף הציפייה של המערכת היא שהחייל בצומת הזה יוותר על הזהות שלו בשביל המערכת. אני אומר – אנחנו לא מוכנים לזה. התחלתי את הסיפור בזה שאנחנו שותפים ושילמנו מחירים כבדים. אנחנו תופסים עשר...
פנינה תמנו:
אתה בתור ראש ישיבה שיש לו מאות חיילים, הייתי רוצה לשמוע גם אמירה ערכית על הגיוס.
פנינה תמנו:
ינון, זה בסדר, אני לא מבטלת את הדברים שלו, חלילה.
פנינה תמנו:
אלה מקרים חריגים. ולעומת זאת, הבעיה של גיוס חרדים - -
פנינה תמנו:
בסדר. סליחה, גברתי השרה, לא לצעוק עליי. אולי בממשלה אתם צועקים.
חיים וולפסון:
הבאתי מקרה חריג שהוא דוגמה איך המערכת מצפה - - -
חריג.
חיים וולפסון:
איך המערכת בסופו של דבר מעמידה את החייל, ואני באמת רוצה בדיוק כמוך - - -
מאיר כהן:
אולי שאביגדור – הרי הוא מעלה טענות.
חיים וולפסון:
בסדר גמור. אז אני בדיוק כמוה רוצה למנוע את המקרים האלה. ומה שאנחנו מבקשים זה לעגן בחוק. החוק מדבר על זה שחייל חרדי - -
חיים וולפסון:
- - יקבל תנאי שירות. אנחנו מבקשים את זה גם בשביל כל החיילים הדתיים.
חיים וולפסון:
להסדרניקים זה עוד יותר פשוט, כי הם ביחידות אורגניות, ויש גם כאלה שהם בודדים והם עוד יותר בבעיה. זה מה שאנחנו מבקשים.
תדאגו לנשים לחדר נפרד, וככה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. לא להפריע. הרב. עכשיו ידבר הרב יהושע מגנס. השרה תסכים שלפני שהיא תדבר – יש כאן אם שכולה. טלי איתן נמצאת איתנו? אז ניתן לרב מגנס ואז - - -
מאיר כהן:
בועז, אבל דיבר עכשיו רב שאנחנו לא מטילים ספק בזה שהוא מגייס - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
הוא יתייחס. אנחנו נשמע את צה"ל, אבל אני רוצה קודם כול לשמוע את הרב.
מאיר כהן:
כי אם הבטיחו לחייל שבטנק שלו לא תהיה - - -
אורית מלכה סטרוק:
מאיר, אביגדור לא יכול לענות לך על זה, כי אביגדור פה להגן על החיילים החרדים ולא להגן על החיילים הדתיים.
פנינה תמנו:
לא, אני מבולבלת: הציונות הדתית בעד גיוס או לא? לא הבנתי.
פנינה תמנו:
הוא לא אמר הדרת נשים.
צריך לתפור להם - - -
ינון אזולאי:
פנינה, מה שלא מתאים לאוזן לא נשמע טוב? לא הבנתי.
פנינה תמנו:
ינון, זה שאתה יושב רחוק ממני, אני לא יודעת.
ינון אזולאי:
אנחנו חלוקים בדעות בינינו, אבל הוא העלה פה טענות וצריך לשמוע אותן.
פנינה תמנו:
אתה מפרש את הדברים שלי לא נכון. אני לא חושבת שהוא אמר הדרת נשים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
טוב, אני מבין עכשיו. אני רוצה לשמוע את הרב מגנס. אני רואה פה או שאתם רעבים או שאתם רוצים הפסקה. המזנון, מתי סוגר?
יעקב אשר:
הם רוצים שתוציא כבר מישהו מהם, הם רעבים.
היו"ר בועז ביסמוט:
הרב מגנס, לאחר מכן האם של גיבור ישראל, גברת טלי איתן, ונצא להפסקה. בבקשה, כבוד הרב. שאגב אם אני לא טועה, איפה האימא? אני חושב שגם במותו הוא הציל החיים, אני צודק?
מאיר יהושע מגנס:
תודה רבה לכם. אני ר"מ בישיבת מרכז הרב, כולם מכירים שנים את הישיבה הזאת, יודעים שהיא קיימת. זו ישיבה שנקראת מתוך הציונות הדתית, אנחנו הולכים בדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל. כיוון שדיברו כאן קודם על התנ"ך ודברי תורה, אז ודאי שגם אני לא פטור. אני אגיד משהו קצר מפרשת השבוע.
כתוב על משה רבנו שהוא אמר, בני ישר...
מאיר יהושע מגנס:
אנחנו מדברים כאן כל הזמן על המדינה, מה קורה במדינה. אולי יש כאן השפעה מעבר למדינה גם כן? יש יהודים שומרי תורה ומצוות שמתגייסים בכל העולם, לא רק לצבא ישראל. הלוואי כולם היו לצבא ישראל, אבל לא רק. ואם בארץ ישראל לא יגידו שאדם דתי יכול לשמור על אורח חייו – אז מה יגידו אצל הגויים?
צבי ידידיה סוכות:
אדוני, מה שהוא מתכוון זה ב-26כב, שלא יהיו את המילים "לפי פרק זה".
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה כבוד הרב, טיעון חזק מאוד. בבקשה, טלי. תודה רבה, כבוד הרב, על הדברים החשובים, מאוד חשובים.
היו"ר בועז ביסמוט:
דיברתי על הקיצור – סתם, כבוד הרב. דיברתי על הדברים, בעיקר על מה שאומרים בניכר, זה כל כך חשוב. תודה רבה. אגב, רק חבל שדיברת בקיצור. בבקשה, טלי.
טלי איתן:
ועדה נכבדה, שמי טלי, אני אימא של נתנאל מנחם איתן, לוחם מ-669 שנפל לפני שנתיים בנר ראשון של חנוכה בעזה. נתנאל היה ילד ירושלמי – אנחנו משכונת רמות. בן רביעי מחמישה בנים שחלקם גם שירתו. איך ילד שגדל בתלמוד תורה ובכל הישיבות ברמות הגיע להיות לוחם בחיל האוויר? משום שהוא שאב את כל הערכים שלו דווקא מלימוד ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך, טלי. ואני מזכיר שוב, אמרתי את זה קודם, בנך הגיבור גם במותו הציל חיים, אני זוכר היטב את הסיפור.
טלי איתן:
אני לא לוקחת את הקרדיט על זה. הוא חתם על כרטיס אד"י והוא הציל שלושה אנשים גם אחרי מותו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע, אני מכיר את הסיפור המדהים של הבן. כפי שמירב כהן אמרה לי שהיא צריכה לצאת, גם את, כבוד השרה. ואני גם לא רוצה לריב איתך. אחרי זה הפסקה. בבקשה.
אורית מלכה סטרוק:
אני גם לא אדבר ארוך. תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה לרבנים שדיברו פה ותודה לכולם. אדוני היושב-ראש, שיניתי את לוח הזמנים שלי היום כששמעתי שהדיון הזה מתקיים כאן. ביטלתי לא מעט דברים חשובים, משום שאני חושבת שהגיע הזמן שהדרישה של החייל הדתי תעלה פה בוועדה. החייל הדתי, לא החייל שהמסגרות המיוחדות לחרדים מ...
אורית מלכה סטרוק:
כלפי כולם. למה הילדים שלי, אם הם רוצים ללכת לקורס קצינים, צריכים להיתקל במציאות שבה העולם הערכי שלהם נרמס? למה?
אליהו רביבו:
רק בשבי להבין את מה שגברתי השרה אומרת: גברתי השרה - -
אליהו רביבו:
- - רק להבין את מה שגברתי השרה אומרת: גברתי השרה מתנגדת לעצם חקיקת החוק?
אליהו רביבו:
אני רוצה רגע להבין. אני מתנגדת, מתוך דבריה.
היא מדברת על - - -
אורית מלכה סטרוק:
חבר הכנסת רביבו, תן לי להשלים, תאמין לי, אני - - -
מה שקורה בישיבות ההסדר.
פנינה תמנו:
אני לא רוצה להאמין שהשרה רוצה להוריד את כמות - - -
אליהו רביבו:
אבל היא לא סיימה, אנחנו רוצים רגע להקשיב לה.
שחר ורון:
- - אני הייתי מ"פ לפני שנייה בבה"ד 1 בקורס קצינים. לא זכור לי שאני רמסתי אף ערך של אף אחד.
שחר ורון:
לא צריך להמציא דברים ולהעליל עלילות על חיילי צה"ל. יש מספיק בעיות.
פנינה תמנו:
אבל זה חריגים וממציאים בעיות כדי להתחמק מהבעיה העיקרית - -
פנינה תמנו:
אל תזלזל, גם הבן זוג שלי היה 440 יום בעזה.
צבי ידידיה סוכות:
את אומרת לראש ישיבה שהוא ממציא דברים? תגידי, את לא מתביישת, באמת?
צבי ידידיה סוכות:
הוא לא ממציא שום דבר, הוא מדבר מדם ליבו. אתם פשוט איבדתם את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, פנינה, לא להפריע, גם סוכות. כבוד השרה, בבקשה. רגע. אבל לא להפריע, בבקשה, נו.
היו"ר בועז ביסמוט:
ואגב, השרה גם כן שמעה דברים שהיא לא אהבה, לא ראיתי אותה מפריעה למישהו. בואו נלמד להקשיב ותגיבו. בבקשה השרה.
אורית מלכה סטרוק:
אני חושבת שכבר היום, לפני החוק שאנחנו עומדים לחוקק, יש חוסר שוויון מובהק. שמענו את הדברים של הרב וולפסון. אני כאימא שיש לה עכשיו חיילים בצה"ל – אתם יודעים מה, אני אדבר על נשים. היה לנו לא מזמן כינוס עם ראשי ישיבות של הציבור שלנו לדון בחוק הגיוס. שמעתי לתדהמתי ראש ישיבה, אני לא אגיד את השם, כי אולי ה...
פנינה תמנו:
תן פרגון, תקדם בדרגה. חברת הכנסת מירי שור.
חשבתי שאת מדברת על היועצת השנייה.
אורית מלכה סטרוק:
היועצת המשפטית כתבה מכתב על יישום דוח שקדי לתוך החוק.
זה לא מכובד גם.
אורית מלכה סטרוק:
אני אומרת ברצינות, אני מאוד מעריכה ואוהבת גם. כתבת מכתב על יישום דוח שקדי לתוך החוק, נכון? לחברי הוועדה. קראתי את המכתב, קצת באיחור אני מודה, וראיתי שכתוב בו שצריך לעגן בחוק את החובה על צה"ל לשמור על אורח החיים החרדי, ואז את כותבת במרכאות שהעיקרון הזה מוצע בהצעת החוק בסעיף 26כב. שמחתי לראות את זה, ה...
לכאורה.
זה נכון.
דברי דובר/ת #1030 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אורית מלכה סטרוק:
- - צריך רק לפעול לאפשר שמירה על אורח חייו. לעומת דוח שקדי שאומר בסעיף 9 לא כך: לכתוב פקודה ברורה עם מרחב ואפשרויות שיתנו מענה למגוון שיבוצים למתגייס החרדי בצה"ל וכולי. פקודה ברורה שתגן עליו. אז אני אומרת לך, היושב-ראש, אתה אמון פה על חקיקת חוק שיהיה שוויוני.
חוק שיהיה שוויוני?
דברי דובר/ת #1032 | 3 מילים
פרוטוקול 541
— 2026-01-13
(134 דברי דובר/ת)
אני כרגע בסעיף 6 (א1). אני שואל, נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א) ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון ולצבא ההגנה לישראל לפי דרישתם נתונים שיש בידיו בדבר לימודיהם של מתגייסים לצבא ההגנה לישראל או לשירות לאומי אזרחי במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 26יב לפני גיוסם.
מה שאני מבקש לדעת, האם הכוונה כאן, ואם לא, אני רוצה שזה יהיה, כמו בבתי ספר תיכוניים שלנו שאנחנו יודעים כמה מתגייסים מכל בית ספר, למשרד החינוך יש את הנתונים האלה, כמה הולכים ליחידות קרביות. אני רוצה לדעת האם מדובר פה על המקבילות בציבור החרדי, שזה הישיבות הקטנות? אתה מבין את השאלה, בועז?
דברי דובר/ת #2 | 98 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי. אני רוצה לשאול את מי שכתב את החוק, אני לא יודע על מה מדובר פה, האם זאת הכוונה? אני מקווה שכן, אבל זה לא ברור.
דברי דובר/ת #4 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה בסדר גמור?
דברי דובר/ת #6 | 3 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אין יעדים באותן ישיבות אז זה לא משנה, כי מי שיושב ולומד ממשיך ללמוד, לכן זה לא - - -
ינון אזולאי:
זה נמצא במעודדות גיוס, בישיבות כאלה, או בישיבות שגם ככה הולכות, פה לא.
ינון אזולאי:
לא, כי אתה לא בא פה לעשות חינוך, זה לא חינוך.
כיוון שחבר הכנסת אזולאי אמר שזה לא חוק שעוסק בחינוך, מזכיר הממשלה יצא, אז אני רוצה להחזיר אותו למקום הראשון - - -
דברי דובר/ת #15 | 23 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בסעיף 26יג(א) כתוב, הממשלה תפעל לשם גיוס המיועדים לשירות ביטחון מקרב, מחוק פה תלמידי הישיבות, בוגרי מוסדות החינוך החרדיים.
דברי דובר/ת #18 | 19 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה לשאול מה המשמעות של 'הממשלה תפעל' לגיוס, איך הממשלה פועלת אם לא על ידי פעולות חינוך?
דברי דובר/ת #22 | 18 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
מקרב הבוגרים של מוסדות החינוך החרדיים, תלמידים שלומדים בתוך הישיבות, כי כולנו פה, גם אתם אמרתם לא פעם, רק עכשיו אולי שיניתם את דעתכם, שמי שתורתו אומנותו יכול לשבת וללמוד.
משה טור פז:
ממש לא, מי אמר את זה? אני לא מכיר מישהו מהאופוזיציה שאמר את זה.
תורתו אומנותו, שכמובן יש לנו על זה ויכוח תהומי, זה מעל גיל 18. מה שכתוב, כדי שהממשלה תפעל לגיוס, גם חבר הכנסת סעדה יודע שגם הילדים שלו, ובעזרת ה' הנכדים שלו, כשפועלים לגיוסם זה בא בשני מקומות, האחד בבית שלו, שתיים, במוסדות החינוך שהם הולכים אליהם. לכן כשכתוב שהממשלה תפעל אני מבין שהממשלה לא יכולה לפעול רק למי שכבר אחרי צו שני או שלישי. יושב פה נציג תומכ"א, הצווים לא מתקבלים כשיש לך תורתך אומנותך, הצווים ניתנים כשאתה בן 17-16.5, לכן כשכתוב שהממשלה תפעל אני בטוח שהפעולות, כמו בכל מקום, מתבצעות לפני הגיוס, לפני צו ראשון ובמקביל לצו ראשון.
אני רוצה להבין גם פה אם עובדים עלינו בעיניים ואומרים רק בקרב הבוגרים כבר, או אנחנו אומרים במקומות שבהם אצל הנער הממוצע, אצל התלמידים הממוצעים, הפעילות מתבצעת קודם. סליחה שאני חוזר לעניין הזה, אבל אני מבקש שגם על זה נקבל תשובה, איך הממשלה מתכוונת לפעול. דווקא ברגע הקריטי הזה חבל שמזכיר הממשלה יצא, אם יש טעם לזה שהוא יושב פה – אוה.
דברי דובר/ת #26 | 161 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לאחר מכן נשמע את מירב, כי אתה בזבזת את כל הזמן שלך. עם כל הכבוד, אמרתי שאני עושה השלמות. היה לך הרבה מאוד זמן, תראה כמה זמן. אני בהרבה ועדות, אני לא רואה אדם שמשתלט למעלה מ-45-40 דקות על ועדה. יש גבול. סיימת עכשיו. אם יישאר זמן - - -
לא.
דברי דובר/ת #29 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הייתה לי שאלה למזכיר הממשלה.
דברי דובר/ת #31 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה גם לא הולך ככה, אדוני. אתה חושב שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, בסוף אתה יושב ראש ועדה בכנסת ישראל, אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה, תדע.
דברי דובר/ת #33 | 29 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה? רק עכשיו נכנס מזכיר הממשלה.
דברי דובר/ת #35 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
זה לא הולך ככה, כי אחרת אתה תגיד ארבע שעות ואתה תיקח את כל הזמן, הראיה, מטי הייתה פה ביום חמישי, דיברה יותר על כל סעיף בצורה פרטנית בפחות זמן. היועצת המשפטית רואה את זה.
אתה תגיד לי כשאני לא מדבר לעניין, מה אתה רוצה?
דברי דובר/ת #37 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא ייתכן הדבר הזה שכל פעם שמגיעים אליך זה למעלה משעה ואתה מתחיל עם המונולוגים, עד כאן, לא מוכן. אתה תערער על התהליך? בבקשה, אני מוכן להתמודד עם זה.
לצערי הרב, ועדת האתיקה לא התייחסה - - -
דברי דובר/ת #39 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, שנייה.
דברי דובר/ת #41 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הרי אתה יודע שאני אחזור על זה. זה לא יעזור לך.
דברי דובר/ת #43 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר, זה לא יעזור לך. אני מדבר לעניין ואתה תיתן לי לדבר.
דברי דובר/ת #45 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אם זה צריך להיות עוד יום, עוד יומיים, עוד שבוע - - -
דברי דובר/ת #47 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מדבר לעניין.
דברי דובר/ת #49 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אתה שמת פה חוק היסטורי עם מיליון סעיפים.
דברי דובר/ת #51 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, היסטורי זה לא רק לטוב, מה אתה אומר תודה?
דברי דובר/ת #53 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה חוק לדיראון עולם היסטורי.
דברי דובר/ת #55 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, אתה חושב ככה. תלמד מטור פז ומטי צרפתי ומירב כהן, שאני לא עוצר אותם כי הם מדברים לעניין על הסעיף.
אני דיברתי על הסעיף, אתה לא שמעת? אני הקראתי לך.
דברי דובר/ת #57 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני הקראתי לך את הסעיף.
דברי דובר/ת #59 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך על איזה סעיף דיברתי.
דברי דובר/ת #61 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני אדבר על הסעיף. עוד פעם, בתוך הסעיף הזה, גם כאן, לשם בחינת העמידה ביעדים ברף המינימלי לשנת גיוס, אני לא מבין, עד שכבר יש יעדים, למה עמידה ביעדים נמחקה כאן ובמקום זה יש ברף המינימלי השנתי לגיוס?
דברי דובר/ת #63 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה נמחקה המילה יעדים ונשאר רף מינימלי השנתי לגיוס?
דברי דובר/ת #65 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אנחנו החלפנו את זה, במקום יעדים קראנו לזה רף מינימלי לגיוס.
זה בדיוק מה שאני שואל. אני גם שואל אתכם, השאלה היא לא רק לבועז או לאזולאי.
דברי דובר/ת #67 | 16 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
יעד זה במובן שאתה מסיים ביעד ורף מינימלי זה המקום שממנו אתה מתחיל.
ינון אזולאי:
אני בדעה להשאיר את היעדים ולמחוק את הרף המינימלי.
יוסי פוקס:
זו הערה שנייה שלך שאתה רוצה לבטל את מה שהחמרנו.
יכול להיות. לא תקבל ממני נקודות על זה שהחמרת.
דברי דובר/ת #72 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
היועצת המשפטית, אני בעד למחוק את הרף המינימלי ולהשאיר את היעדים.
אוקיי, קיבלתי את התשובה. אני אזכיר שקודם בתוך הסעיף הזה, בגלל שלא הקשיבו, אני אגיד במשפט אחד, מה שאני מבקש לראות זה שמשרד החינוך ימסור למשרד הביטחון ולצבא הגנה לישראל לפי דרישתם ושהדרישה תהיה על כל מחזור גיוס ולא על כל שנה.
כשאני אומר כל מחזור גיוס זה כמובן מקצר את כל הזמנים של ההשתמטות. עכשיו אחרי שנתיים אנחנו נתחיל לראות מי עמד ביעדים ומי לא? שאם צריך שני מחזורים במקום שתי שנים אז אנחנו הולכים אחורה ואחרי שמונה חודשים אפשר לדעת אם עומדים או לא עומדים. שמונה חודשים זה במקום שנתיים, לא במקום שנה.
בסעיף 49ז כתוב, ואני מודה שאני לא יודע מה הייתה הכוונה פה, במקום 'רשאי שר הביטחון להסתמך', כתוב בדיוק ההיפך, 'לא יסתמך שר הביטחון'.
דברי דובר/ת #74 | 119 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
דיברנו על זה, אנחנו מציעים שיהיה פיקוח עצמאי של משרד הביטחון והוא לא יסתמך כמו שהוא עשה מ-2014 - - -
אוקיי, ועכשיו אני שואל איך אפשר לוודא שמשרד הביטחון שהיה צריך לעשות את הפיקוח גם קודם, איך ה'לא יסתמך' הולך לזה שכן יהיה פיקוח? איך זה פותר את הבעיה? עד עכשיו הם יכלו לעשות גם כן פיקוח, איך זה פותר את זה?
דברי דובר/ת #76 | 42 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
הפתרון של זה הוא בסעיף אחר. דיברנו על זה ששר הביטחון יסמיך מפקחים ולא רשאי להסמיך מפקחים. הפתרון הוא לא פה.
מירי פרנקל-שור:
גם אז זו לא הייתה זכות בחירה. גם כשהיה כתוב רשאי, רשאי במובן חייב.
אליהו רביבו:
כן, אבל ניתן לפרש רשאי כזכות בחירה של אותו שר ביטחון. 'יסמיך' זה לא שואלים אותו.
מירי פרנקל-שור:
אין ספק שיסמיך הוא מחדד ומחזק, אבל גם בעבר הוא צריך לפקח למי שמקבל דחיית שירות.
אני עובר לסעיף הבא. ב-49ז1, סעיף 8, כתוב שר הביטחון יתקין תקנות לעניין מילוי חובת נוכחות.
דברי דובר/ת #83 | 16 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
למה זה צריך להיות תקנות שר הביטחון, כאילו להשאיר את זה באוויר ולא להגיד על הנוהל? מה הן התקנות כאן? איך מודדים? זה כבר עלה כמה פעמים.
דברי דובר/ת #86 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על פסקה (א). לא דיברנו על זה, אבל בהצעה של יולי אדלשטיין היה את העניין של הפיקוח הביומטרי, זה פותר את כל התקנות ואת הכול. זה כאילו דברים שבאים לפצות על זה.
דברי דובר/ת #88 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה זה?
דברי דובר/ת #90 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
תמשיך לקרוא, זה פיקוח על עוד דברים.
אני המשכתי.
דברי דובר/ת #92 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מה קורה הלאה וכו'. לעמדתנו זה הסדר מהותי, הוא לא יכול לבוא רק בתקנות, אלא כל נושא של דרכי הפיקוח של מפקח על קיום התנאים שיש ב-26ה, אם הוא לומד 45 שעות וכו', לעניין דרכי הפיקוח, לעניין פקיעת צו דחיית השירות, לעניין מתן התראה, מבחינתי, עמדתי היא שיהיה הסדר בהצעת החוק או לחילופין קביעת אמות מידה ותקנות...
זה בדיוק מה ששאלתי עכשיו.
דברי דובר/ת #94 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
זה ממש ההבהרה של ההסדר, עושים הסדר ראשוני מהכנסת לרשות המבצעת, לשר הביטחון.
מה שאני שואל, כיוון שאלה שתי האפשרויות ואחת האפשרויות זה לשים את זה בתוך החוק, אני שואל למה משאירים את הגמישות הזאת במקרה הזה לסמכות פוליטית ולא אנחנו יושבים פה כבר עכשיו וסמכות פוליטית ש - - -
דברי דובר/ת #98 | 38 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא מתכוון דווקא לשר הביטחון הזה, אני מתכוון לשרי ביטחון לכל הדורות. סך הכול הבג"צ על חוק טל היה בעקבות הגמישות שנתנו לשר הביטחון לפטור, ועכשיו אנחנו נותנים לו אפשרויות - - -
דברי דובר/ת #100 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני כמובן אשמח לתשובות כשיגיע הזמן. הנושא הבא זה באותו סעיף, ב-(3) כתוב, 'מתן התראה לראש הישיבה לעניין פסקאות (1) ו-(2)'. מה זה נקרא התראה לראש הישיבה? שאני אבין.
דברי דובר/ת #102 | 29 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מתן התראה לראש הישיבה, אנחנו אומרים לו, הוא לא מקבל את ה - - -
מה הוא לא מקבל?
דברי דובר/ת #105 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא הבנתי. מה שאני מבין, שאחרי החוק הזה כל ראש ישיבה, ואז אני אשאל אותך גם את השאלה הבאה גם, למה לא מורשה חתימה, אני לא מבין מה קרה פה פתאום, קודם הסבירו לנו שראשי ישיבה לפעמים הם זקנים והם לא בעניינים וכל מיני דברים כאלה ועכשיו פתאום אנחנו חוזרים אליהם.
דברי דובר/ת #108 | 51 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
תני לי הסבר, אם זה צריך להיות ראש הישיבה, אם יש ראש ישיבה מבוגר ויש כמה ראשי ישיבות, על איזה ראש ישיבה מדובר? העלינו את זה.
ינון אזולאי:
ולכן אנחנו אמרנו שאת מי שיסמיכו לכך, זה יכול להיות מנהל הישיבה, זה יכול להיות ראש הישיבה, שאם ראש הישיבה הדומיננטי אז ראש הישיבה, אם מנהל הישיבה הוא הדומיננטי אז זה מנהל הישיבה. במקום לזרוק את האחריות מאחד לשני.
מירי פרנקל-שור:
אמרנו אולי גם נעשה את זה לפי מדרג של מספר התלמידים, אולי ניתן מענה כשיש מספר ראשי ישיבות.
ינון אזולאי:
זה לא קשור למספר התלמידים. צריך להבין מה זה ישיבה חרדית בשביל להבין מה זה המדרג. איזה מדרג יש בישיבה של 100 בחורים או 200, מה זה משנה?
אז הדבר הזה נשאר לדיון?
דברי דובר/ת #115 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בהצעת החוק הממשלתית זה היה ראש הישיבה ולא מנהל הישיבה.
ינון אזולאי:
בסדר, אבל את הצעת החוק המקורית אנחנו שינינו. יש עוד דברים שהייתי רוצה לחזור להצעת החוק המקורית. אם רוצים לחזור להצעת החוק המקורית בוא נחזור אליה מעיקרא ונשאיר אותה ככה. אלא מה? עשינו שינויים, אז צריך להישמע לשני הצדדים השינויים.
בשורה התחתונה מה שאני אומר על מה שכתוב כאן ומה שאני מבין מהתשובה שלכם זה שהעניין הזה נדון למה פעם ככה ופעם ככה, או שניישר את הכול לפי ראש הישיבה או מורשה החתימה, או מה שיהיה בתוך הסיפור הזה. ואז נחזור לשאלה של מה זה התראה, לב העניין, מה זה מתן התראה. מתי ניתנת התראה?
דברי דובר/ת #118 | 55 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בשביל זה אני שואל, אם נותנים לי זמן לשאול.
דברי דובר/ת #120 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
כאן כתוב ששר הביטחון יתקין תקנות, בפסקאות (1), (2), (3) הוא אומר לאיזה עניין יתקין שר הביטחון תקנות. השאלות שאתה שואל, אנחנו גם טוענים שהשאלות האלה צריכות לקבל מענה בחקיקה ראשית.
ואז אני שואל עוד פעם. יש פה שתי שאלות בתוך העניין הזה, שאלה אחת על מה הוא מקבל התראה ושאלה שנייה למה הוא מקבל התראה.
דברי דובר/ת #122 | 25 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אליהו רביבו:
הסבירו לך שהרעיון של ההתראה זה מדלג שלב, זה ישר הולך לחומרא.
ינון אזולאי:
אי אפשר להיכנס לדקויות בתוך החוק ולכן צריך שיהיה תקנות. זה מה שיש בכל החוקים היום, אין חוק שנכנס לדקויות בפיקוח.
לשם שינוי את השאלה הזאת שאלתי את יושב ראש הוועדה. אבל בסדר, התרגלנו.
דברי דובר/ת #125 | 13 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
אליהו רביבו:
אני הבנתי שתישלח התראה, זאת אומרת שמדלגים על שלב ההודעה, התראה זה ישר הולכים איתו לשלב קדם סנקציות מה שנקרא, מתריעים בפניו מיד, לא שואלים אותו.
מירי פרנקל-שור:
זה לא בהכרח, אפשר לתת מענה בפסקה הראשונה, דרכי הפיקוח של מפקח על קיום התנאים המפורטים על סעיף 26ה. הכול קשור אחד לשני. באופן הפיקוח אתה אומר לו: אני מודיע לך, ואם אני לא מקבל תשובה אני מזהיר אותך.
יוסי פוקס:
כמו בכל דבר, תמיד בהסדר ראשי יש תקנות שיורדות לרזולוציה הזאת.
ינון אזולאי:
גם בפיקוח של משרד החינוך יש להם התראה, יש להם פעם שנייה שהם באים, יש כל מיני מדרגים בעניין.
זה חלק מהבעיה.
דברי דובר/ת #133 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
לא קיבלנו להערה שאני הערתי קודם לפני ההפסקה, לגבי זה שצריך לחייב אותם בכל בוקר לשלוח מייל מי הגיע. לפני שמגיע פקח, למה צריך להגיע פקח? כל בוקר מוציאים מייל פשוט: אלה התלמידים הנוכחים. הייתי רוצה שתתייחסו לזה, אתם מקבלים את זה? אתם לא מקבלים את זה? רשמתם את זה?
רם בן ברק:
כי אני חושב שזה אמצעי יעיל מאוד לפיקוח.
אני ממשיך ברשותכם. אני עובר לסעיף הבא, בסעיף קטן (ב), 'ראה המפקח כי בישיבה מסוימת קיימת אי נוכחות חוזרת של 20% או יותר'. זה שתי שאלות. למה אי הנוכחות צריכה להיות חוזרת? למה אי הנוכחות זה לא דבר מספיק?
דברי דובר/ת #139 | 39 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני רק שואל. יכול להיות שתגידו לי שזה היה. ממילא, מזכיר הממשלה, אנחנו לא מקבלים פה תשובות, אז שיגידו לי שזה נשאל וזה נרשם, בסדר?
דברי דובר/ת #142 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יודע, עד שתשבי יבוא ויתרץ קושיות. אני ממשיך לתוך זה, כתוב 'באותה ישיבה ממשיכה אי נוכחות', מה זה ממשיכה? תסבירו לי מה זה ממשיכה.
דברי דובר/ת #144 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מתי ממשיכה? היא ממשיכה יום? היא ממשיכה שבוע? היא ממשיכה חודש?
דברי דובר/ת #146 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז שיהיה כתוב מה זה נקרא, מה זה ממשיכה.
דברי דובר/ת #148 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אין לך מושג כמה זה לא ברור לי באמת. אני שואל את מירי, מה זה ממשיכה?
דברי דובר/ת #150 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מתי זה?
דברי דובר/ת #152 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל זה בדיוק העניין.
דברי דובר/ת #154 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה?
דברי דובר/ת #156 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, מירי, כשלא עומדים - - -
דברי דובר/ת #159 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, אנחנו התכנסנו פה על זה שהילדים שלנו עוד פעם במילואים ועושים 70 או 80 ימים בשנה הזאת, ואני אומר אוקיי, יש פה אפשרויות של גיוס, אולי. ואת אומרת לי עכשיו שאחרי שמישהו נכשל בבדיקה, הוא כבר נכשל והוא דיווח שקר, נחכה שלושה חודשים לבדוק עוד פעם אם עוד פעם הוא ידווח שקר.
דברי דובר/ת #161 | 53 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אולי היה חסר שם בגלל שאחד הלך עם הילד שלו לבית חולים, אחד - - -
אז בבקשה, כמה הוא הולך? כל יום כל יום כל יום?
דברי דובר/ת #163 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אבל תבוא עוד בדיקה ואף אחד לא אמר לך מתי להביא את הבדיקה הבאה.
שיבוא אחרי שבוע. מה זה נקרא? 20% הלכו לבתי חולים נגיד, אני מאחל לציבור החרדי שלא 20% יילכו לבתי חולים כל יום במשך שלושה חודשים רצוף.
דברי דובר/ת #166 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אבל הסנקציה בצידה. כשאתה ממשיך לקרוא, 'תוסר הישיבה מרשימת הישיבות - - -
תיכף אני אגיע למה שאני ממשיך לקרוא.
דברי דובר/ת #168 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאוד פשוטה, הוא יוכל ללכת לישיבה אחרת, תיכף נדבר על זה.
דברי דובר/ת #170 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי, מה זה סנקציה? לא הבנתי אותך, סליחה, את יודעת מה הסנקציה פה? שאחר משרת במקומו, זו הסנקציה. מה עכשיו את אומרת לי הסנקציה?
דברי דובר/ת #172 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זו לא תשובה? זו ממש תשובה. מה זה נקרא? את אומרת לי עכשיו שלושה חודשים עד ש-, אני אומר לך בשלושה חודשים האלה, את יודעת מה? בזמן טוב שני מחזורי מילואים ותשאלי את רח"ט תומכ"א הוא יגיד לך ככה.
דברי דובר/ת #174 | 39 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
התשובה היא לא כל שלושה חודשים, אז יהיה כל שבוע. זה שתי תשובות נפרדות, האם הפיקוח צריך להיות יותר תדיר, זו שאלה אחת, ושאלה שנייה, האם אחרי פעם אחת שחסרה נוכחות של 20% מהתלמידים צריכים להסיר את הישיבה מרשימת השאלות.
מסכים איתך, אלה שתי השאלות.
דברי דובר/ת #177 | 5 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
הסעיף הזה מעלה הרבה יותר שאלות מזה, מירי.
ינון אזולאי:
שבשבוע שעבר אתה היית פה בעצמך ושמעת, וגם ענית וגם שאלת וקיבלת גם תשובות.
ינון אזולאי:
הכול נרשם. הערת וגם קיבלת את ההערות שלנו בחזרה, על מה אנחנו מסכימים.
אני לא הייתי ולא קיבלתי תשובה ולא שאלתי. אני מקצר. הדבר הבא, כמובן למה זה 20%, תיתנו על זה תשובה, זה כבר נשאל ואני לא רוצה ללכת למספר הגבוה מאוד הזה ואני לא מאחל לישיבות, כמו שחבר הכנסת פרוש אומר, 20% חולים.
דברי דובר/ת #184 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני לא אמרתי. שאלתי למה אתה מזלזל ואומר כך, חסר כמה סיבות לא להיות? למה אתה אומר את זה? אתה לא מאמין לביקורת שמשרד החינוך עושים על הישיבות למרות שהם עובדי מדינה, אבל הם עושים את הביקורת אצל חרדים אז צריך להשמיץ אותם. ככה זה עובד אצלך.
בשורה התחתונה כתוב 'תוסר הישיבה מרשימת הישיבות ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת', למה?
דברי דובר/ת #186 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שלא יירשמו לישיבה אחרת, שיתגייסו.
דברי דובר/ת #188 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
עוד פעם, יש 20% שהם עבריינים לשיטתך, מה עושים עם ה-80% האחרים?
לא, הלכו לישיבה שראש הישיבה משקר, שיתגייסו לצבא.
דברי דובר/ת #190 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה בסדר נו? נשבע לכם, אם היו לכם לילות כמו שיש פה להרבה אחרים לא הייתם אומרים בסדר נו.
דברי דובר/ת #192 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אבל גם לציונות הדתית יש לילות כאלה ואתה מזלזל בהם.
לא קשור לציונות הדתית.
דברי דובר/ת #194 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה מזלזל בכל מי שלא הולך בדרכך, זה כל העניין שלך.
זה לא דרכי.
דברי דובר/ת #196 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הציונות הדתית הולכים ומשרתים ומשלמים מחיר יקר ואתה מזלזל בהם.
והם לא רוצים את החוק הזה.
דברי דובר/ת #198 | 6 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה מזלזל בהם. אתה אל תדאג להם. תפסיק להשמיץ את הציונות הדתית, שהם משלמים מחיר יקר.
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, יש לך באמת שלוש דקות, לא חמש דקות. מספיק, די, עכשיו באמת די.
מאיר פרוש:
לא היה פה ביום חמישי ועכשיו הוא בא לשאול שאלות.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מגביל אתכם בזמן. אני הייתי בהרבה ועדות בחיים שלי, דבר כזה עוד לא ראיתי.
מאיר פרוש:
יש לו שתי חזיתות, החרדים והציונות הדתית, הוא לא יכול לעבוד ככה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה יכול לגחך ולצחוק. מירב כהן, אני מבין שחוק הגיוס ממש רציני. הצחוק, ממש אכפת לכם, מילואימניקים, משפחות, אתם מתים מצחוק. שימי לב כמה את צוחקת. אם זה כזה רציני - - -
מירב כהן:
מה, אסור לי לדבר עם חבר שאמר לי משהו?
מירב כהן:
מה זה קשור? תראה את הסרטון שלכם של הליכודיאדה, חיילים שם ואתם מתעסקים לי בלעשות קליפ מוזיקה, אתה אומר לי משהו? דיברתי עם חבר, אני צריכה ממך אישור לדבר עם מישהו? אתה תגיד לי מה לעשות?
מירב כהן:
תראו אתכם, אנחנו שנתיים וחצי אחרי מלחמה ועדיין לא התאפסתם על החיים לעשות פה חוק גיוס ואתה מטיף לי? יש גבול לחוצפה.
ב-49ח(א)(2), מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן. איפה יש את המספר הזה אם אנחנו לא קובעים אותו ומי קובע את מספר הביקורות? מה שעושה היום משרד החינוך זה לא דבר שניתן לסמוך עליו.
דברי דובר/ת #214 | 31 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דרך אגב מה שאני שואל ומה שאני מבקש, שגם הדוחות שמקבלים, ואני אומר את זה לכל מקום, יהיו גם לפי ישיבות וגם לפי ערים. כמו שיש במדינת ישראל. כמו שאני כראש אכ"א קיבלתי דוחות לפי בתי ספר ולפי ערים. וגם אני מבקש שכן יהיו הדוחות אותו דבר.
דברי דובר/ת #217 | 47 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסעיף (6) ב-49ח, כתוב: מספר המתייצבים בלשכת הגיוס מבין מספר בוגרי מוסדות החינוך החרדיים אליהם נשלח הצו. לא מבין את זה. למה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים? מי שמקבל את הצו זה תלמידי מוסדות חינוך חרדיים, למה כתוב פה בוגרי מוסדות חינוך חרדיים?
דברי דובר/ת #219 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
רק פסקאות (1) עד (3) קשורות להוראות של הפיקוח ומ-(4) ואילך זה הוראות פיקוח כלליות שנצטרך לדון בהן.
מה שאני מבקש תמיד, להגיד למשרד החינוך גם, שמה שצריך להיות פה זה לא בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. יש פה סוג של השלמה קבועה שאין לנו מה לעשות עם כל החינוך של הנוער עד גיל 18. הממשלה משלמת מאות מיליונים ואנחנו כאילו בכלל מתעלמים. משרד החינוך בודק רק בגיל 19.
אנחנו בכל מקום על הדוחות כותבים רק בוגרי המוסדות ואנחנו מתעלמים מהמילה הכי בסיסית בחינוך, מהדרישה הכי בסיסית שלנו מבתי ספר תיכוניים, מישיבות תיכוניות, לראות כמה מתגייסים שם. החוק הזה כאילו אומר שזה לא מעניין אותנו. מה הממשלה חושבת? שמהשמים ייפלו פתאום כאלה או שהצבא יילך לעצור אותם? זה מה שאתם רוצים לעודד? אני נגד מעצרים, אבל זה מה שאתם עושים פה.
דברי דובר/ת #221 | 112 מילים
— המשך —
תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.
דברי דובר/ת #222 | 7 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
קודם כל, היושב ראש, אני מבקשת שתחזור בך ממה שעשית כרגע.
מירב כהן:
אתם קואליציה שתוך כדי מלחמה חצי מהשרים נמצאים בחו"ל, יושבים בבתי קפה ומסעדות, מצלמים קליפ עם מוזיקה וגיטרות וצחוקים ואתה אחרי חמש שעות של דיון, שאני פה מסתכלת לקולגה שלי ומחזירה לו חיוך אתה מעיר לי? איזה מין חוצפה זו? אתם יורקים לכל המשרתים בפנים, אתם שנתיים וחצי אחרי פרוץ מלחמה מטורפת לא נותנים מענ...
יוסי פוקס:
רק הערה, לא היה אפילו יום אחד שהיו חצי מהשרים בארץ, אין יותר מעולם מחמישה שרים - - -
מירב כהן:
שמענו, מירי רגב חברת קבינט במרוקו כל השנה.
יוסי פוקס:
היא מקוימת, אין דבר כזה יותר מחמישה שרים.
מירב כהן:
מנותקים ונהנתנים. לא ראינו ניתוק כזה מהמציאות הכואבת של מדינת ישראל.
בהמשך למה שאמרה חברתי, הנה מזכיר הממשלה התייחס לכמה שרים בחו"ל. בוא נדבר על זה.
דברי דובר/ת #237 | 15 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
חברי קבינט מבלים בחו"ל תוך כדי מלחמה. אז אני אחרי חמש שעות מסתכלת ועונה לו בחיוך והוא מטיף לי מוסר.
מירב כהן:
אנשים מנותקים מהמציאות ומהכאב של עם ישראל.
מירב כהן:
מדבר בן אדם שהוצנח לפה, תקע סכין בגב של הקולגה שלו כדי להעביר חוק השתמטות ובא להטיף לי מוסר.
מירב כהן:
ברור שהם לא מאמינים, הכול פה משחק.
יוסי, תגיד, חמישה שרים לכמה זמן? כמה פעמים מותר בשנה?
דברי דובר/ת #248 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל פר בן אדם כמה מותר?
דברי דובר/ת #250 | 6 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני רוצה קודם כל שאלה בקשר לנתונים שאביגדור הציג כאן, כמה אנשים קיבלו פסילה על דחיית שירות ב-2022 בגלל שגילו שהם לא היו בישיבה? זה קשור כמובן לאכיפה. מה סדרי הגודל שגיליתם בשנת 2022?
אביגדור דיקשטיין:
זה בהמשך לשאלה של חבר הכנסת קינלי. אני רוצה להגיד שמבחינת המספר שהצגת, כ-1,600, המספר הזה הוא מספר נכון ואני גם אגיד אותו, אבל מתוכם התגייסו והתחיילו אנשים ואני אגיד גם את המספרים האלה.
אביגדור דיקשטיין:
ב-2022, 1,534. אני רוצה להתייחס ל-2021, 2022 ו-2023, במקום לפרט כל שנה אנחנו נדבר על שלוש השנים האלה שמתוכן נפסלו אנשים מתורתו אומנותו 4,843 מלש"בים, שמתוכם בסופו של התהליך התחיילו 1,450.
אביגדור דיקשטיין:
אני רוצה גם לדייק את המספרים, לא התחיילו 3,393, זה שני שליש שדיברת עליהם, חבר הכנסת שטרן, אבל צריך להגיד, בתוך הקבוצה הזו יש סוגים שונים של אנשים. יש אנשים שהגיעו להשתמטות, יש אנשים שחזרו למעמד, הייתה אפשרות גם לחזור למעמד, לערער ולחזור למעמד, חלק האנשים הגיעו לפטור, נפשי ו - - -
איך חוזרים למעמד? למי יש סמכות להחזיר למעמד?
דברי דובר/ת #258 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל אותך מי.
דברי דובר/ת #260 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
הייתה אפשרות. אני לא רוצה להיכנס כי אני צריך לבדוק את זה, אבל הייתה אפשרות - - -
יכול להיות שזה ועד הישיבות?
דברי דובר/ת #262 | 5 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
הייתה אפשרות למי שכבר אינו בן ישיבה לחזור למעמד תורתו אומנותו בפרוצדורה מסוימת, באישור הצבא, אבל הייתה אפשרות כזו.
אביגדור דיקשטיין:
אני אומר עוד פעם, מתוך המספר שאמרתי יש אוכלוסיות שונות, חלקם יצאו לפטור, חלקם חזרו למעמד.
משה טור פז:
אתה יכול לומר מתוך ה-1,450 כמה התגייסו? בפועל כולם התגייסו?
משה טור פז:
אדוני היושב ראש, רק לפרוטוקול, אני לא אבקש מפרוש סליחה, אני רק אציין שהנתון שלי היה נכון.
מירב כהן:
מירי והיושב ראש, אני הפניתי אליכם מכתב עם כל השאלות שהיו בדיונים השונים ולא קיבלו מענה, קיבלתם את זה? ריכזתי את הכול, חשוב שהדברים יקבלו מענה.
מירב כהן:
וחבר הכנסת פרוש, אני מניחה ששמעת על התקיפה של החיילים החשמונאים שפלשו להם לתוך הכנס וכמעט עשו בהם לינץ', ואני חושבת שמאוד חשוב לנצל את הדיון פה היום כדי לשמוע גינוי - - -
מירב כהן:
האם חבר הכנסת פרוש יגנה את התקיפה האלימה של החיילים מחשמונאים? הם אמרו שכמעט עשו בהם לינץ'. אנחנו יכולים לדבר על סעיפים, אבל בשתיקה הזו מה אתם חושבים, איזה מסר עובר?
משה סעדה:
הוא יכול לגנות, ביסמוט. אלימות כולנו מגנים.
שרון ניר:
משה סעדה, תתפלא עד כמה לא כולנו, עד כמה השרים, אף אחד מהשרים וחברי הכנסת שלכם - - -
מירב כהן:
תבינו שאנחנו יכולים לכתוב פה הרבה סעיפים, אין לזה שום משמעות כי המנהיגים שלהם פה בכנסת אומרים כן לאלימות נגד אנשים שהולכים ומתגייסים, בושה.
חנניה אבן חן:
סתם שאלה, אתה רואה במדים האלה קודש? כשאתה רואה חייל - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מקבל, אבל אנא לא להפריע. אתה תדבר. הלומי קרב מקבלים פה, ובצדק, את כל היחס.
עמרי רונן:
משפחות שכולות גם מקבלות, יושב ראש הוועדה?
עמרי רונן:
אני שואל שאלה פשוטה, מילואימניקים מקבלים?
עמרי רונן:
לא, אני שואל שאלה, כי אתה עושה איפה ואיפה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה יוצא החוצה כי אתה רשום פה כאחים לנשק, ואני אגיד את זה בפעם ה-400 ובפעם ה-900, אחים לנשק לא ידברו כאן, נקודה. צא החוצה.
מירב כהן:
אבל בן אדם שמגנה את זה שמרביצים לחיילי צה"ל יושב פה. סבבה.
עמרי רונן:
אתמול קיש התקפל וגם אתה תתקפל, אתה יודע את זה. גם אתה תתקפל כמו קיש, אותו דבר.
מה מביאים לך? ראיתי, מה הביאו לך, בועז? את הפסק מאתמול של בית המשפט העליון?
דברי דובר/ת #308 | 15 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
לא, הוא צודק. אתה צריך להיות ראשון שיגיד שצריך להוציא אותו. הבן אדם קורא לסרבנות, אתה צריך שיהיו פה?
משה סעדה:
הארגון הזה קרא לסרבנות, מה קרה לכם? תהיו הגונים פעם אחת.
וכל חכמי התורה לא קראו?
דברי דובר/ת #315 | 5 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
חאלס עם הצביעות, אחרי זה מבקשים שנגנה ואני מסכים איתכם, אבל תגנו אותם.
משה סעדה:
תגנו את אחים לנשק, למה איפה ואיפה?
מירב כהן:
הם היו במלחמה, סיכנו את החיים שלהם.
משה סעדה:
נו באמת, האנשים האלו קראו לסרבנות.
הוא קרא לסרבנות?
דברי דובר/ת #327 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הוא שירת במגלן בעזה, הוא לא קרא לסרבנות, מאיפה הבאת את זה?
דברי דובר/ת #331 | 12 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד, מה שאני לא מצליח להבין, סעדה, זה כיצד יש עתיד פתאום קשרו את עתידם, את קיומם, את האידיאולוגיה שלהם, עם אחים לנשק. האמן לי, איבדתי אתכם לגמרי.
מירב כהן:
כי אנשים ששירתו במלחמה וסיכנו את החיים שלהם הם אנשים שצריך להגן עליהם.
משה טור פז:
כשאתה כרכת את עצמך עם סרבנים, עם מעודדי השתמטות, עם פרוש וחבריו.
מה אתה רוצה? היה 7 באוקטובר - - -
דברי דובר/ת #335 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה סעדה:
לא הם ולא הם, אף אחד לא יקרא לסרבנות.
אבל הם קוראים והוא יושב והוא מדבר.
דברי דובר/ת #337 | 7 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
למה אף אחד לא גינה את מה שעשו לחשמונאים?
הרב יוסף שקרא - - -
דברי דובר/ת #343 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל מה הוא? מי אתה? אתה לא דוגמה.
דברי דובר/ת #345 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה סעדה:
אני חבר כנסת. אבל כמו שהיא רוצה שהוא יגנה את חשמונאים, שהיא תגנה את אחים לנשק. אתם רוצים איפה ואיפה, למה?
וגם היא לא דוגמה. הוא מייצג פה את הרב יוסף והרב יוסף אמר: הנכד שלי קרע את צו הגיוס.
דברי דובר/ת #347 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה סעדה:
זה לא ראוי, אבל עם אותו להט תגנה את אחים לנשק.
זה היה לפני שנתיים וחצי.
דברי דובר/ת #349 | 5 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
מאה אחוז, אז למה אתה לא נותן לו לדבר? אל תסכים איתו, תגנה אותו, אבל זכותו לשבת ולדבר בפרלמנט של מדינת ישראל.
משה סעדה:
לא אתן לו. מי שקורא להפקיר את הילדים שלי אני לא אתן לו לדבר. הוא מפקיר את הילדים שלי.
מירב כהן:
בן אדם שהיה במלחמה הזו וסיכן את חייו - - -
משה סעדה:
תהיו הגונים עד הסוף. אלה שהלכו לחשמונאים לא ראויים, נכון.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, הוא אומר שהוא מגנה אבל הם מדברים פה, יש להם פה זכות דיבור.
היו"ר בועז ביסמוט:
אין להם. אם מישהו דיבר, זה בדיוק כפי שהייתי נותן לאחים לנשק לדבר בטעות כי לא הייתי מזהה. אחים לנשק או כל מי שקורא לא להתגייס או תוקף את הצבא או את התורה לא ידבר כאן.
מירב כהן:
לא רק שהם לא תקפו את הצבא, הם שירתו בצבא.
תוקף את התורה?
דברי דובר/ת #367 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה זה נקרא? אני תוקף את התורה של יעקב אשר ושל ינון אזולאי. הנה אני תוקף.
דברי דובר/ת #369 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה סעדה:
הוא לא אמר שאתה תקפת את התורה.
מה זה תוקף?
דברי דובר/ת #371 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
היועצת המשפטית לוועדה, חשוב לי להפנות את זה אלייך, לפי פרסומים תוך שבוע רוצים להביא לכאן תקציב ורוצים לסיים את החקיקה פה תוך שבוע, אני רואה איפה אנחנו נמצאים, זה לא נשמע לי סד זמנים סביר גם אם יש לו חשיבות פוליטית לשימור הקואליציה, ואני מבקשת ממך שתעמדי על המשמר ותוודאי שלא עושים פה עבודה לא אחראית ...
מירב כהן:
וזה אנשים שמתגייסים ומסכנים את החיים שלהם למעננו, אז ראוי שלא יהיו פה שיקולים שאינם ענייניים.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו עושים כל שביכולתנו להקפיד על הליכי חקיקה תקינים, כך היה, כך נעשה עכשיו וכך יהיה.
מירב כהן:
את תמיד עשית את זה, את אשת מקצוע על הצד הטוב ביותר. אני מציבה את זה.
מירי, העניין של אחים לנשק, באמת אני שואל עכשיו, יש זכות ליושב ראש ועדה להחליט על גוף שנגיד לפני שנתיים מישהו ממנו קרא – אתמול בית המשפט העליון אמר לשר החינוך - - -
דברי דובר/ת #378 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אלעזר, אתה מפריע לדיון. אלעזר, אני אוציא אותך ואני לא רוצה להוציא אותך.
בסדר, אז אל תוציא. רק יש התייחסות מאתמול של בית המשפט העליון לאחים לנשק.
דברי דובר/ת #380 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תוציא אותו, נעשה עוד ישיבה להשלים לו.
אני אביא לכם את הפסק.
דברי דובר/ת #384 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אגב זו גם החלטה של יו"ר הוועדה הקודם. בועז, אתה יכול להיתלות בזה, זה בסדר.
ואם בית המשפט העליון - - -
דברי דובר/ת #390 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מאפשר להם לבוא לפה, הם לא ידברו בוועדה, ולמה? בדיוק בגלל הסיבות שאמר משה סעדה, ברחוב הישראלי, אנשים שקראו לאי התנדבות ולסרבנות.
היו"ר בועז ביסמוט:
ובטח לא יהיו צבועים כדי לדבר על חוק גיוס, על חרדים, בצביעות רבה שכזו.
אין צביעות, הם שירתו. מה זה אנשים שקראו?
דברי דובר/ת #394 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה רוצה? תתלונן. יש לך ועדת אתיקה, יש לך מה שאתה רוצה, אני לא אתן להם לדבר.
הוא קרא?
דברי דובר/ת #396 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אדוני היושב ראש, רק שתדע, כשיולי היה פה הם לא פוצצו ישיבות, הם הסכימו לזה.
דרך אגב, סעדה, ואם הם קראו והתייצבו, אז מה? אתה לא רוצה אותם?
דברי דובר/ת #399 | 13 מילים
— המשך —
יאללה, קדימה, מי שמפריע יוצא. אלעזר שטרן, החוצה, בבקשה.
דברי דובר/ת #400 | 9 מילים
— המשך —
לכמה זמן?
דברי דובר/ת #401 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה הרבה.
דברי דובר/ת #403 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תוציא יותר.
דברי דובר/ת #405 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, שעה כי אני היום רחמן,כי אני יודע שאני אתגעגע אליך אחרי 50 דקות.
אני מקווה שלא רק אתה.
דברי דובר/ת #407 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה יודע שהמקום שלו בכנסת הבאה תלוי בכמה פעמים אתה מוציא אותו?
היו"ר בועז ביסמוט:
והציבור בבית צריך לדעת, ועכשיו אני פונה למיליוני הצופים, זה לא אישי, בוועדה יש את המשחק הזה, מחוץ לוועדה חברים טובים. בבקשה, מירב.
אני פונה על אחים לנשק - - -
דברי דובר/ת #412 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
שטרן, שיחזרו בהם. שיגידו טעינו, שיגידו - - -
הם חזרו ונלחמו - - -
דברי דובר/ת #416 | 6 מילים
◂ 336 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
לא יותר מהילדים שלי, לא יותר. מה פתאום? שיתנצלו, שיחזרו בהם, מקובל עליי.
יעקב אשר:
ארגון הישיבות הציוניות, לא רצית לתת להם לדבר ולהם אתה רוצה לתת לדבר. צבוע.
היו"ר בועז ביסמוט:
לגבי חבריי לאופוזיציה, מחוץ לדיון חברים טובים, אחים לנשק גם מחוץ לדיון לא חברים. בבקשה, תמשיכי.
מירב כהן:
סעיף 49א. בסעיף 49א מדברים על זה שמספר המפקחים שיהיה למשרד הביטחון ייקבע בהתאם לאמות מידה שיקבע שר הביטחון.
מאיר פרוש:
תסתכל על הפרוטוקול מיום חמישי בלילה, למה צריכים לדבר עוד פעם על זה? היא הלכה אחרונה מיש עתיד.
היו"ר בועז ביסמוט:
ביום חמישי בחרת לצאת, ביום חמישי אמרת שאת מרגישה לא נוח ואז אני אמור לחזור ולדחות.
מירב כהן:
נכון, כשהוצאת את כל חברי יש עתיד שחברים במפלגה שלי מהדיון.
מירב כהן:
אתה החלטת היום לפתוח. אתה החלטת להוציא את כל חברי יש עתיד הקבועים בוועדת חוץ וביטחון החוצה. .
היו"ר בועז ביסמוט:
אבל כל חבר כנסת שלא נעים לו, לא נוח לו ואני צריך – ואז לא צריך לחזור על זה. זה לא הולך ככה.
מירב כהן:
אתה הוצאת את כל חברי יש עתיד שחברים בוועדה.
מירב כהן:
אתה עכשיו פתחת את הדיון הזה, נכון?
מירב כהן:
הבנתי, עם אלעזר אתה לא מקיים את הדיון הזה.
מאיר פרוש:
אותך לא הוציאו, את קמת לבד מתוך מחאה.
מירב כהן:
הוצאת את כל החברים של יש עתיד בוועדה. אז אני חשבתי שלא נכון להתנהל ככה ו - - -
שרון ניר:
היא רוצה להגיד את דעתה. פרוש, מה אתה עוזר יושב ראש? מה אתה עכשיו?
שרון ניר:
אל תעזור לו. הוא לא צריך עזרה.
יעקב אשר:
את גם עוזרת ליושב ראש שלך במפלגה.
מירב כהן:
שר הביטחון בסעיף הזה צריך לקבוע את היחס של מפקח ותלמידים בהתאם לאמות מידה שהוא יקבע. למה לא לקבוע בחוק את היחס הזה? זה הרי עניין מקצועי לגמרי. בטיוטה של אדלשטיין היה ממש פירוט שמספר הפקחים צריך להיות לפחות מחצית ממספר הישיבות שדורשות פיקוח ופה זה הורד. אני רוצה לדעת איזה קריטריונים הוא אמור לקחת בחש...
ינון אזולאי:
מירב, שאלה, את אומרת מצד אחד שצריך יותר מפקחים בשביל להוריד את העומס, עכשיו את אומרת אחת לשלושה חודשים זה מעמיס עליהם.
מירב כהן:
אז איך פותרים את זה? עושים פתרון טכנולוגי שגם מאפשר להוריד את העומס וגם מאפשר לקחת בחשבון כמות גדולה של אנשים.
ינון אזולאי:
תסתכלי במקומות אחרים לגבי הפיקוח, אולי כדאי לבדוק את זה.
מירב כהן:
הטכנולוגיה יכולה לגשר בין הרצון לעשות בתדירות גבוהה ובו זמנית להשתלט על מספר גדול של מקומות.
ינון אזולאי:
להסתכל על מקומות אחרים על הפיקוח, אולי אפשר לקחת משם דוגמאות.
מאיר פרוש:
אני מבקש שלקראת הסוף יביאו לנו דוגמאות במדינה כמה פעמים מפקחים על מוסד או על ארגון או עמותה, שיהיה לנו דוגמה, נדע, אולי נלמד.
מירב כהן:
קודם כל בהרבה מקומות יש טביעת אצבע ויש כרטיס נוכחות.
מירב כהן:
למשל במשרדי ממשלה באים ומעבירים כרטיס, יש כלים לעשות את זה.
חנניה אבן חן:
אני אשמח לשאול שאלה, אני חנניה אבן חן, הלום קרב. אני רוצה לשאול את השר שאלה - - -
מירב כהן:
בהמשך לדברים של חבר הכנסת אזולאי, כדי גם לעשות את זה בתדירות שהיא יותר גבוהה וגם להגיע למספר גדול של מוסדות שבפיקוח, הדרך להתמודד עם זה באמת זה רק כלים טכנולוגיים, כי אחרת יהיה בזבוז מאוד מאוד גדול של כוח אדם, תקציב וחוסר יעילות.
מירב כהן:
לא יודעת, עובד מגיע למשרד, מעביר כרטיס. לא בושה, לא אומרים שהוא גנב.
שרון ניר:
למה הנושא הזה כל כך מלחיץ אתכם?
שרון ניר:
איך שמדברים על בדיקת נוכחות יש פה היסטריה רבתי.
יעקב אשר:
לא, תשמעי את זה מהצד, תתרגמי את זה, תאמיני לי, זה יכול לככב באירופה כמשהו אנטישמי פר-אקסלנס.
שרון ניר:
לא, למה אתם בהיסטריה מבדיקת נוכחות?
יעקב אשר:
לא, לא על עצם הפיקוח, החוק הזה מלא פיקוח, מה שלא היה בחוק שאתם הגשתם. אבל איך אתם נכנסים, למה אתם באים? רק תני תרגום בשפה אחרת ו - - -
שרון ניר:
אתם בהיסטריה מהפיקוח. בהיסטריה. אני לא ראיתי את זה, כל ארגון שמחליט להיות שקוף הוא הרבה יותר טוב, הוא הרבה יותר איכותי. מה אתם בהיסטריה מפיקוח? מה אתם בהיסטריה משקיפות?
היו"ר בועז ביסמוט:
די להפריע, שניכם עוד לא דיברתם, שניכם תתייחסו לדברים. שניכם טרם התייחסתם לחוק, גם אתה, משה סעדה, אתה מחכה בסבלנות.
מירב כהן:
אני עוברת לסעיף 49ו. פה משרד החינוך צריך למסור למשרד הביטחון וצה"ל נתונים שיש בידיו בנוגע למוסדות חינוך שהמתגייסים למדו בהם, בעצם כדי שאביגדור והצוות שלו יוכלו לדעת מי מוגדר כחרדי. אני לא הבנתי איך זה עבד עד היום, כי בדיונים שהיו פה שי טייב אמר הרבה פעמים שיש לו קושי לקבל את הנתונים ממשרד החינוך. אז...
מירב כהן:
לא הבנתי, אם החלטת באמת לאפשר אז אני צריכה להבין.
מירב כהן:
אני אשמח לשמוע. אם לא, אז זה קצת ריק מתוכן, אבל בסדר.
מירב כהן:
סעיף 49ז, משרד הביטחון לא יוכל להסתמך על נתונים של משרד החינוך בכל הנוגע להימצאות בישיבה. קודם כל אני חושבת שזו גישה נכונה, צריך להפריד בין הנתונים שמקבלים לבין מה שמתקבל ממשרד החינוך, אבל אז לא הבנתי את סעיף 49ו שאומר שמשרדי החינוך והביטחון מעבירים נתונים לרבות נתונים על ביקורת. אז אם לא מסתמכים על...
מירב כהן:
כי אומרים שמשרד החינוך ומשרד הביטחון מעבירים נתונים על הישיבות לרבות נתונים על הביקורת. אז למה העברות המידע ביניהם משמשות אם לא לצורך ההימצאות בישיבה?
מירב כהן:
מה החלוקה ביניהם? על מה זה אחראי ועל מה זה אחראי?
מאיר פרוש:
איזו ישיבה, לאיפה הוא השתייך, האם הוא בוגר חינוך חרדי.
מירב כהן:
מה האחריות של כל אחד מהמשרדים במידע? את יכולה לחדד לי את זה?
דרור גרנית:
ואז היא אומרת אם לא יסתמך אז למה מעבירים את המידע?
מרים גראזי רוזנבאום:
אני התייחסתי לזה מראש, לגבי סעיף 49ו(א) שצריך להשתנות. מה שאנחנו המלצנו זה שכן תהיה איזה שהיא העברת מידע שהם יכולים להשלים אחד את השני. לא שמשרד החינוך מחליף את משרד הביטחון, אלא יכולה להיות העברת מידע קונקרטית במקרים פרטניים שיכולים להשלים אחד את השני.
מירב כהן:
אני עוברת לסעיף 49ז1. פה מדברים על תקנות ששר הביטחון צריך להתקין בהקשר של הפיקוח והוא מתקין תקנות בעניין דרכי הפיקוח של המפקח. למשל מה? נותנים לו פה שיקול דעת מוחלט? הוא יכול למשל לומר למפקח: אני מורה לך להסתמך על מה שהישיבה אומרת? או זה בסדר מבחינתי שלא יהיו ביקורות פתע? מירי, את מבינה את הקושי שלי...
מאיר פרוש:
השאלה היא אם חשבנו כך? שלא יהיה ביקורת פתע חשבנו?
מאיר פרוש:
היא מכניסה לנו לפה כל מיני דברים שאף אחד לא חלם עליהם ואנחנו אומרים לה עוד כן ואחר כך היא חושבת שזה בסדר.
מירב כהן:
בדיוק, כי אחרת זה יכול לרוקן הכול מתוכן. מותר להודיע להם על ביקורת מראש, מותר להסתמך על מה שראשי הישיבה אומרים. זה יכול ממש לרוקן את הכול. אגב בטיוטה של אדלשטיין הוסיפו סמכות לפקחים להיכנס לחדרי לימוד בישיבות בגלל שטענו שזה חיוני, ולפני זה זה לא היה ובטיוטה הזו הורידו את זה.
ינון אזולאי:
בטיוטה של פרוש הוא הוריד, הוא כתב משהו אחר. ראית את הטיוטה שלו?
מירב כהן:
מה לעשות? אדלשטיין היה יושב ראש הוועדה, יש משמעות ל-40 דיונים שהוא ניהל פה.
מאיר פרוש:
לא הייתה לי סמכות, גם לאדלשטיין לא היה.
מירב כהן:
אגב אני לא חושבת שהיית בהם, היושב ראש.
מירב כהן:
אני מתקדמת אם אפשר. אחר כך הסעיף הזה מסמיך לקבוע תקנות על פקיעת צו דחיית שירות לגבי תלמיד ישיבה שהמשיך, אני שמה דגש על המילה שהמשיך, שלא למלא את תנאי צו הדח"ש שלו. למה המשיך? אם הוא הפר, אם הוא נתפס אז צריך ישר להטיל איזה שהיא סנקציה. ואם אומרים על המשיך שזה על פני זמן, אז מה, זה תקופה? זה אורך של ז...
ינון אזולאי:
עד הביקורת הבאה. תבוא ביקורת עוד שבוע, עוד שבוע, עוד יומיים, עוד יומיים.
מירב כהן:
זה מספר ביקורות? כמה ביקורות? ביקורת אחת? שתיים?
ינון אזולאי:
הביקורת הבאה, שהם יחליטו מתי. בתקנות הוא יגיד כמה.
מירב כהן:
זה שתיים בסך הכול. פקיעת דח"ש זה משהו שאפשר באמצע שנה לעשות או שמסיימים? זה יכול להיות מיידי?
מירב כהן:
בחוות הדעת של היועצת של הוועדה, של מירי, היא אומרת שצריך לקבוע בחוק את הקשר בין היעדרות של התלמיד לבין הסנקציה שמוטלת עליו ולא להשאיר את זה לתקנות. אני חושבת שזו הערה חשובה. נניח נעדרת שלוש פעמים, אז הדח"ש פוקע. אני חושבת שזו הערה שחשוב להתעכב עליה.
אחר כך יש חלק שמדבר על מתן התראות לראש הישיבה לגבי...
בועז ביסמוט:
אמרנו לו. התשובה שאת תקבלי זו התשובה שהוא קיבל.
יעקב אשר:
בשיחה הבאה עם החבר, צחקת עם חברים, אז תשאלי אותו.
מירב כהן:
אחר כך אני מתייחסת להסרת ישיבות מרשימת הישיבות. אם המפקח מזהה שבישיבה מסוימת יש אי נוכחות חוזרת של 20%. בעיניי 20% זה המון. ראיתי בחוות הדעת של מירי שגם היא חושבת ש-20% זה המון. במסמך של אדלשטיין זה היה 5% להתראה ו-10% להסרה, שזה גם לא מעט, גם את זה לא אהבתי, אבל להראות לכם שהנוסחים הלכו והידרדרו.
שרון ניר:
לא, אבל זה נראה לך הגיוני שנגיד אם 360 לא יהיו - - -
שרון ניר:
זה לא נראה לכם מוגזם? אלא אם כן אתם יודעים מראש שהמדיניות היא הברזה.
מירב כהן:
גם פה יש את העניין של ההתראה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה קורא את הפרוטוקול? אותו דבר, אותו דבר. כן הגיש, לא הגיש, כן ווטסאפ, לא ווטסאפ.
מירב כהן:
מה זה משנה? אנחנו יכולים להגיד, אבל תשובות לא מקבלים.
שרון ניר:
אבל הדרדור בין הנוסחים הוא בלתי נסבל, אדוני.
שרון ניר:
כאן זה ממש התפרקות טוטאלית מהערכים.
שרון ניר:
לא היה נוסח? תפסיקו כבר עם משחק המילים הזה, יש פה התפרקות מערכים.
שרון ניר:
אבל יש פה נוסח עם סטנדרט, תראו איך הידרדרתם עם הסטנדרט.
מירב כהן:
גם פה יש התראות, אני נגד המנגנון הזה, כי הוא כמובן מאפשר למרוח את הזמן, ואז בנוגע לתלמידי ישיבה שהוסרה מהישיבה, אחרי כל התהליך הארוך וההתראה וכן הלאה, אז נרשם שתינתן הזדמנות להירשם בישיבה אחרת. כשאומרים את זה, תינתן אפשרות, האם יש פרק זמן שבו תוחמים את זה? מה חלון ההזדמנויות שעומד לרשותם עד שהם מוצא...
מירי פרנקל-שור:
בדרך כלל מה שהיה בעבר, נותנים להם עד סוף השנה או סוף הסמסטר, אבל אנחנו התייחסות לסוגיה הזאת בתקנות שהיו לפרק ג'1. אני לא זוכרת אם ההסדר היה עד לבין הזמנים מסוים, תיכף אנחנו נבדוק את זה, או עד לסוף השנה, כיוון שזה בעייתי ל - - -
מירב כהן:
בדיוק, מצד אחד זה בעייתי ולא צריך לשים אותם במצב – אני מבינה, אבל צריך לתחום את זה באיזה שהיא צורה.
מירב כהן:
אז זה לא כתוב בנוסח איך זה תחום.
מאיר פרוש:
היועצת המשפטית, אני רוצה רק להגיד לך שלפני פתיחת שנת הלימודים יש פרסום של הישיבות מתי אפשר להירשם, יש מועד, שלושה חודשים קודם.
היו"ר בועז ביסמוט:
25 דקות. זה לא הגיוני. הדובר הבא מקבל שמונה דקות, זה על חשבון הדוברים הבאים.
מירב כהן:
בסעיף 49ח, דיווח של שר הביטחון לוועדת חוץ וביטחון אחת לשלושה חודשים. גם פה כמובן הורידו את האזכור לתלמידי ישיבות. קודם כל אני חושבת שרעיון הביומטרי שהיה בטיוטה של אדלשטיין, נכון לחזור אליו.
מירב כהן:
הייתי רוצה לשמוע את העמדה של היועצת המשפטית בעניין הזה, כיוון שבחוות הדעת שלה היא בעצם כותבת שהפיקוח זה אחד הדברים הכי חשובים כדי לתת מענה לתכלית החוק, אם אנחנו אומרים שתכלית החוק זה הכרה בחשיבות התורה, אז צריך אכן לפקח שהם לומדים תורה. ואז מסתכלים על הכלים שמוצעים פה, וכדי שזה יהיה פיקוח אפקטיבי, י...
מירב כהן:
האם אפשר לשמוע את התייחסותך לזה?
מירב כהן:
עוד נקודה אחרונה שאני רוצה להגיד.
מירב כהן:
אני מבינה, אתה מהלך עליי אימים מרגע שפתחתי את הפה.
מירב כהן:
אני רוצה להגיד עוד נקודה אחרונה.
מירב כהן:
לא, אני נבחרת ציבור, אני צריכה לעשות את עבודתי ולתת את הפידבק שלי.
מירב כהן:
וואו, אתה שוריינת והוצנחת, אתה תעשה את מה שיגידו.
משה סעדה:
זה לא ראוי מה שאת עושה. אל תשמיצי סתם.
מירב כהן:
אם היו חושבים שיש לך עמוד שדרה לא היית מקבל את המקום הזה.
מירב כהן:
הביאו אותך רק לעשות חוק השתמטות, זה הכול.
היו"ר בועז ביסמוט:
הכול טוב, תן לה. צאי בבקשה. בינתיים יש לי את הזכות להוציא אותך, לא לך.
יעקב אשר:
בפעם הבאה תגידי שאת רוצה לצאת לצוהריים, את לא צריכה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
קדימה, שרון ניר, בבקשה. מספיק עם הפיליבסטרים האלה. לכי לעשות סרטון.
יעקב אשר:
שיהיה בתיאבון בארוחת צוהריים. זה כל הכוונה הייתה.
מאיר פרוש:
עכשיו נראה איך לעשות את הסרט של איווט דומה לשל יאיר לפיד.
יעקב אשר:
ככה, אנחנו חרדים, לא מטומטמים.
(ח"כ מירב כהן יוצאת מאולם הוועדה.)
היו"ר בועז ביסמוט:
מספיק עם זה כבר. אני לא יודע כמה שעות דיון עם שלושה-ארבעה דוברים. אחרי זה אתם אומרים שאני לא נותן לדבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
אף ועדה לא הייתה ששלושה-ארבעה דוברים בכל כך הרבה שעות מעשר בבוקר, ואחרי זה תגידו שאני לא נותן לדבר, ואחרי זה החברה האזרחית תגיד שלא הספיקו לדבר.
שרון ניר:
היו פה איזה עשרה דוברים לפחות. היינו באותו דיון.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, ראשית אני רוצה בפתח דבריי להתייחס לאירוע האלימות, לתקיפה של חיילי צה"ל שאירעה שלשום בבני ברק ולומר בצורה ברורה שלא ייתכן שחייל צה"ל לא יוכל להסתובב במדים, לא בבני ברק, לא במאה שערים, לא בשום מקום.
שרון ניר:
במדינה ציונית כמו שאני רואה אותה חייל צה"ל יכול להסתובב בכל מקום, ולא רק זה, צריך לפתוח לו את הדלת, להאיר פנים לכבודו.
שרון ניר:
והייתי שמחה אם החברים פה היו מגנים את זה.
מאיר פרוש:
הנה אני אומר, זה יהיה סעיף בהסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו עם מנסור עבאס.
שרון ניר:
דבר שני, לעניין הסעיף שאנחנו עוסקים פה. מדובר בסעיף סופר מהותי, פיקוח בסוף זה לב החוק. אם תחוקקו את החוק הזה והוא לא ייושם כי לא תפקחו עליו ואם הנתונים בישיבות לא יהיו שקופים ולא יועברו כמו שצריך למשרד החינוך ולמשרד הביטחון ובעל האחריות, שזה צה"ל, לגייס את החרדים יהיה גם בעל הסמכות והוא יוכל לפקח על...
שרון ניר:
כן, ששר הביטחון יקבע תקנות. סעיף 6 מדבר על עריכת רישום ונוכחות. זה היה קודם תפקיד שבעבר היה באחריות הבודקים, אבל זה מקפיץ אותי ישר לסעיף 49ב. לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה וכן לשם עריכת רישום נוכחות. אני חושבת שהדבר העיקרי של הפיקוח זה רישום נוכחות. למה 'וכן לשם עריכת רישום נוכחות'? פשוט לטובת ער...
שרון ניר:
כן, בדיוק, המשימה העיקרית של הפיקוח בעיניי היא רישום נוכחות. הכנסתם לפה בסעיף 49א את השירות המשולב, מירי, ולא ברור לי למה הכנסתם באותו חוק, אני מבינה שזה הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר, למה זה נכנס לפה?
מירי פרנקל-שור:
הסעיף של הפיקוח הוא מחוץ לפרק ג'1, הוא בסעיף 49 בחוק שירות ביטחון והפיקוח חל גם על ישיבות - - -
שרון ניר:
על ישיבות ההסדר. הבנתי. אוקיי, אז זה בסדר שזה מופיע. מירי, לרכז את ההערה שלי לעניין הסעיף הזה, אני חושבת שהפוקוס של הסעיף הזה צריך להיות על עריכת רישום נוכחות.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל זה פיקוח שונה של ישיבות ההסדר מהישיבות הגבוהות? או שזה אותו פיקוח?
שרון ניר:
אבל היא רוצה לדעת מה טיב הפיקוח.
מירי פרנקל-שור:
אני לא יודעת מה טיב הפיקוח על ישיבות ההסדר ועל הישיבות הציוניות הגבוהות.
שרון ניר:
אני חושבת שצריך לקבוע סטנדרט. אני אומרת לנו את זה ואם אפשר היה לנסח את זה בסעיף.
ינון אזולאי:
הם היו פה ביום חמישי והם אמרו שזה מכביד עליהם שמוסיפים על זה, כי יש להם כבר פיקוח.
מטי צרפתי הרכבי:
אולי לא צריך לכרוך את זה אחד בשני, כי זה לכאורה אותו פיקוח. אני באמת שואלת דווקא לטובת הישיבות הגבוהות, ינון, שזה לא אותו מנגנון.
מאיר פרוש:
כשלא יהיה פיקוח אצל העתודאים זה יהיה גם בישיבות הציוניות.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, זה שונה, כי כאן לימודי התורה בישיבה זה חליף לשירות צבאי, אחד לאחד, בדיוק באותם קריטריונים של שירות צבאי, זה אותו פיקוח. זה שונה מאוניברסיטה וזה שונה מישיבה גבוהה.
שרון ניר:
אני רוצה להצטרף לדבריה של חברתי ולהגיד דבר אחד מבחינת סטנדרט. בסוף אנחנו באמת רוצים לעשות פיקוח. לא הייתם מקדישים כזה עב כרס על פיקוח, אנחנו רוצים שהפיקוח יהיה כמו שצריך.
שרון ניר:
אני חושבת שצריך לקבוע סטנדרט של פיקוח כמו שמתבצע באמת פיקוח בצבא. לכן זה דבר מאוד חשוב.
אני מסתכלת על סעיף 49ב(ב), 'מצא מפקח כי מיועד לשירות ביטחון שהצהיר כי הוא לומד בישיבה לא נוכח בה, יודיע על כך לפוקד או לאדם מטעמו'. הפוקד הוא שר הביטחון או שהפוקד הוא רח"ט תומכ"א או רמטכ"ל בצה"ל? אני רוצה להבין א...
שרון ניר:
אני חושבת שזה צריך להיות לפוקד ואולי אפילו להכניס פה לגורם צבאי ספציפי, לפוקד או לגורם צבאי ספציפי.
אני הולכת לסעיף 49ג. בסעיף 49ג, על מפקח שהוסמך לפי סעיף 49א לבצע ביקורת, כתוב כאן אחת לשלושה חודשים. אני חושבת שצריך להיות כאן מוגדר לפחות אחת לשלושה חודשים כדי לייצר גם רנדומליות, כדי לא להגיע למצב ש...
ינון אזולאי:
אין פה ה(א). התבלבלתי מכל הנוסחים שאתם מחזיקים. תחזיקו רק את הנוסח האמיתי.
שרון ניר:
אני בחובת דיווח של ראש ישיבה בחוק הראשי.
שרון ניר:
אני עוברת לעמוד 7 בסקירה, פסקה (א1) שמדברת על בוגרי מוסד חינוך חרדי. אני חושבת שצריך לקרוא לילד בשמו ולהגדיר פה שמדובר בתלמידי ישיבות. נוסף על המידע כאמור בסעיף קטן (א), ימסור משרד החינוך למשרד הביטחון לצבא ההגנה לישראל את כל הנתונים שיש בידיו בנוגע לתלמידי ישיבות, כי זה בדיוק האנשים שאנחנו עוסקים ב...
אביגדור דיקשטיין:
אני מסכים, אני רק חושב, עורכת הדין פרנקל, הרח"ט אמר את זה בישיבה הקודמת, שזה לא רק משרד החינוך כי יש מוסדות של משרד העבודה שגם על פיהם אנחנו צריכים.
שרון ניר:
אז אני מבקשת להוסיף כאן גם משרד העבודה ועל פי דרישת צה"ל. ביטוח לאומי כמובן. כל הנתונים שיעמדו בפני שר הביטחון שיוכל לעשות הצלבת נתונים.
אני בסעיף 49ז1, 'שר הביטחון יתקין תקנות לעניין'. אני רוצה להדגיש פה את מה שהיה בסעיף הקודם בנוסח של אדלשטיין, לא לקפוץ, רק להקשיב, הבנתי שיש התנגדות לסוגיית הדיווח...
שרון ניר:
אמרתי לאפשר לי להגיד את מה שאני רוצה. אני מדגישה שחובת הנוכחות זה הנושא המרכזי ולכן אנחנו בעניין הזה מדברים על נושא תרבותי שיכול להיות שכדאי שנצעיד קדימה את כולם, כולל גם את הישיבות. דיווח באמצעות מערכת מידע מתקדמת שבכל נקודת זמן, א', תהיה תמונת מצב לראש הישיבה, כי זה חשוב כי חשוב לראש הישיבה שהתלמי...
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו עושים את הדברים, ההליך בסדר גמור, לא כתוב בשום מקום שכל ח"כ צריך להגיד את אותו דבר שוב ושוב.
שרון ניר:
לא, אני רוצה לדבר רק על הנושא הכי קריטי בעיניי. הנושא הכי קריטי בעיניי - - -
שרון ניר:
סעיף 49ז1(ב), 'ראה המפקח כי בישיבה מסוימת קיימת אי-נוכחות חוזרת של 20%'. בעיניי מדובר באי נוכחות. תחשבו על הכיתות של הילדים שלכם, תחשבו על שכבה שיש בה 300 ילדים, כל יום 60 ילדים לא מגיעים, בואנה זה דבר שמקפיץ בית ספר שלם. זה נראה לכם הגיוני? 20% זה בלתי מתקבל על הדעת. אי נוכחות בישיבה שיש בה 300 תלמ...
משה סעדה:
אני אשתדל לקצר ולהיות ענייני, היושב ראש. אני שומע את חבריי לאופוזיציה ובאמת האופוזיציה יוצאת להם מכל הכיוונים, ולצערי כי באמת זה חוק שצריך לחשוב ולבדוק מה נכון. אני בא להגיד דברים, מה נכון מבחינתי, לא בפוזיציה. כי מצד אחד, כפי שאתם יודעים, שלושת הילדים שלי משרתים, הבת שלי הרביעית מתגייסת לחיל האוויר...
יעקב אשר:
לא רק את החרדים, גם הדתיים מקפידים על קלה כחמורה.
משה סעדה:
נכון, גם אנחנו. הייתי בישיבת הסדר ויצאנו כשהייתה שירת נשים וזה בסדר ולא קרה כלום. אז הרצון לשים את זה אחד מול השני ואי אפשר זה להיות פוזיציה. זה דבר אחד.
דבר שני, כל נושא המעצרים שלא דובר היום, שעוצרים חדשות לבקרים בחורים שלומדים בישיבות. זה נראה לי תקופה של גזרות שמד. מה זה הדבר הזה? צריכה להיות קר...
משה סעדה:
אני אומר לכם את הנקודות שלי. דבר שני, אני חושב שאם באמת רוצים להוציא חוק גיוס טוב, אז אולי - - -
משה סעדה:
אני יודע, אני לא אהיה בהמשך ואני מתייחס לדיון הבא שלכם, גיל הפטור חייב לרדת לגיל 23. אני אגיד לך למה, מי שרוצה ללמוד בישיבה שיתכבד וילמד, מי שלא רוצה ללמוד בישיבה, בגיל 23 הוא פחות רלוונטי לצבא, יותר עלות מתועלת, מצד שני שייצא למשק ויעבוד.
משה סעדה:
אני אומר את דעתי. לכן אני חושב שזה מה שנכון.
מירי פרנקל-שור:
משה, בגיל הפטור הוא גם לא יילך לשירות סדיר וגם לא יילך לשירות מילואים?
משה סעדה:
לא, הוא יוצא לשוק העבודה. אני אסביר. עוד שתי נקודות לגבי עניין הפיקוח. צריך לעשות פיקוח אמיתי. בשירות המדינה היינו הולכים לגמול השתלמות, בכל גמול השתלמות, לא משנה אם אתה פרקליט מחוז, אתה הבוס, אתה רושם נוכחות. זה היה שלוש פעמים, זה היה מוגזם, אני לא דורש שלוש פעמים, פעם ביום מעבירים מסמך, רושמים נוכ...
משה סעדה:
כולנו מכירים את זה. מהרגע שהתחיל הפיקוח הקטן הזה, לרשום נוכחות, זה לא נעים לך שאתה צריך לרשום את עצמך, אז אם אתה תשקר פעם אחת, אי אפשר גם בסשן השני, המספרים ירדו פלאים וקיבלנו אמת. לכן אני אומר, גם אחיי החרדים לא צריכים להתנגד לזה. אני מסכים איתכם שביומטרי זה משפיל, נקודה, סוף.
משה סעדה:
זה משפיל, כי גם לעובדים שלי אני לא אפעיל להם ביומטרי.
מיקי לוי:
מה משפיל? כשאתה נוסע לחו"ל גם אצבע וגם פנים, מה הבעיה?
יעקב אשר:
משה, תגיד משהו שהם אוהבים הם ישתקו, תגיד משהו שלא אוהבים הם קופצים עליך. קוראים לזה דמוקרטיה.
משה סעדה:
מה שנכון לעובד מדינה נכון לתלמיד ישיבה. כמו שביקשתי מהפרקליטים שלי חובת נוכחות באופן הזה, מקובל עליי.
משה סעדה:
זה כן יוצר פיקוח, כי מפקח לבד לא עוזר. הרי למה לא הבאנו להשתלמויות מפקח? כי מפקח, ידענו שזה יהיה ישראבלוף ואם כל אחד רושם –
משה סעדה:
לגבי השאלה שלך לגבי גיל 26. אני אומר שהראייה שלי היא לצאת החוצה מהסנקציות. אני הייתי בעד לבטל את הסנקציות, לא רישיון נהיגה, אלה סנקציות לא אפקטיביות והן גם לא רלוונטיות לאירוע בכלל, מה עניין שמיטה להר סיני? מה עניין של אי יציאה מהארץ לאי לימוד? מה העניין של אי רישיון נהיגה? אולי נגיד להם ללכת מאזור ...
משה סעדה:
לכולם, גם לערבים. אני אומר לכולם.
מיקי לוי:
די עם הערבים האלה, אתה לא רוצה - - -
מיקי לוי:
אתה רוצה אותו בקוקפיט של האף-16?
משה סעדה:
כלתי לומדת פה קרוב בבצלאל, יש שם המון אנשים, חבר'ה טובים, היא אומרת לי: משה, הם לא עשו צבא בכלל. המדינה מסבסדת אותם כל שנה במאות אלפי שקלים ואני שואל את עצמי למה.
משה סעדה:
שירות המדינה, תעדוף אך ורק למשרתים. מחיר למשתכן, למשרתים. אנחנו נרוויח, נגייס יותר, נתעדף את מי שמשרת יותר, וזה גם מקובל עליך, אין בינינו מחלוקת, ונעזוב את כל המעצרים האלה שהם רעה חולה, הם מפלגים, משסעים את החברה ולא נותנים כלום. בואו נפעל נכון, נדייק את זה.
הסנקציות שהיום קיימות הן לא נכונות, גם מש...
משה סעדה:
לכן אני אומר גם מקל וגם גזר. ברגע שאתה לא מתעדף זה גם מקל וגם גזר. אבל אני קורא לכם, בואו נצא כולנו מהפוזיציה, בואו נחשוב נכון, זה טובת המשרתים, זה טובת החברה החרדית, כי זה יהיה נכון לה - - -
משה סעדה:
וזה טובת צה"ל, זה יגייס. וגם לכם, גיל הפטור למשל, למה אתם צריכים גיל 26? כולנו יודעים שזה לא נכון.
משה סעדה:
אני אשמח רק, ביסמוט, לסיום, שתיקח את הדברים שאמרתי ואם תרצה אני מוכן לתת מזמני ולשבת איתך ונטמיע חלקים מהם.
שרון ניר:
אני זוכרת היטב מה אמרת, סעדה, על רישום נוכחות ואני ממש מסכימה איתך.
ינון אזולאי:
משה סעדה, יש דברים שאנחנו מסכימים ויש דברים שלא, אבל איזה מילה על רונאל פישר.
יעקב אשר:
לפני חצי שעה ראיתי את זה, יש שופטים בירושלים.
היו"ר בועז ביסמוט:
בכל תוכנית טובה יש קאט פרסומות. אני מודה שהסתכלתי, הזדעזעתי מהדבר הזה. בבקשה, אדוני.
משה סעדה:
תקשיבו לאנומליה. רונאל פישר מבצע עבירה עם פרקליטת מחוז בפרקליטות, רות דוד, העבירות שהורשע בהן, מה שלא הורשע נגמר, הוא ביקש מאדם 150,000 דולר כדי לסגור לו תיק, קיבל את הכסף - - -
יעקב אשר:
כן, אולי נדון בפיקוח, כל סעיפי הפיקוח כאן על בתי המשפט.
משה סעדה:
קיבל את הכסף, הוציא חומרים מסווגים מחקירה של ארגון פשיעה, אברג'יל, נסע לחו"ל, העביר לנחקר, הודיע לנחקר בזמן אמת מתי הוא נעצר, שיבש את החקירה של כל התיק, הכול עם רות דוד פרקליטת מחוז, ולסיום, תיק שלא היה כדוגמתו בארץ, היה פרקליט שליווה את התיק של אברג'יל, ידעו שהוא הפרקליט הכי טוב, היום הוא פרקליט המ...
משה סעדה:
אין ערעור כי הפרקליטות הסכימה לעבודות שירות.
משה סעדה:
לא, לא היה עסקת טיעון. מה שהיה, שני דברים שאני מחדש לכם. נכנסו לתוך החדר הסגור יחד עם הפרקליטות, סגרו את העונש תשעה חודשי עבודות שירות, אמרו שלא נגיד את זה. הגשתי תלונה לקולה, הוא שאל איך אני יודע, נתתי לו בדיוק איך אני יודע, אמרתי לו תראה בסוף שאני צודק. דבר שני, השופט אמר בתיק הזה דבר חשוב, הוא אמ...
מיקי לוי:
שרצר, אל תגיד יותר את השם הזה, אני מציע לך.
משה סעדה:
רק חשוב להבין שכרגע כשהוא נתן תשעה חודשי עבודות שירות זה לרונאל פישר, על פי אמת המידה הזאת רות דוד, שעדיין לא נגזר דינה, תקבל פרס.
משה סעדה:
אבל חוק מח"ש עובר, יהיה דין ויהיה דיין.
מיקי לוי:
לא יעבור. אני מציע לך, אל תגיד דובי שרצר יותר, יש עליו קופת שרצים, אתה יודע את זה.
יעל רון בן משה:
תודה רבה, אדוני היושב ראש. מלבד הפסקת הפרסומות, שזה לא נושא הדיון, אז אני לא אתייחס לחבר הכנסת סעדה, אבל אני רוצה להגיד שאני רוצה פעם שנייה בשבועיים להסכים עם חבר הכנסת סעדה בנושא הגזרים או התעדוף בכל מקום שאנחנו צריכים לייצר למשרתי המילואים ולמשרתי צה"ל וכוחות הביטחון בכלל.
אני הגעתי מוכנה לדיון על...
חנניה אבן חן:
הדרך היחידה לצאת ממילואים זה להיפצע. היום אין לנו כוח אדם, מי שנפצע יוצא ממילואים, לא מחליפים אותנו שם. אין אף אחד שמחליף אותנו במילואים.
מיקי לוי:
יש לי שאלה. הם לא דיברו לסעיף, אז אני צריך שלושה משפטים בבקשה, אדוני.
מיקי לוי:
היועצת המשפטית, מה הבעיה החוקית בזה שיעברו, אני יוצא מהארץ, אני נותן גם טביעת אצבע וגם תווי פנים, צילום פנים, מה הבעיה לעשות את זה? ואז לא צריך שום דבר. באים, עומדים, שלום, נכנסים פנימה. מה הבעיה עם הסיפור של בדיקת הנוכחות? אני רוצה להבין מה קורה עם זה. אני גם נגד מעצרים, אני בעד מי שלא נותן לא מקבל...
משה סולומון:
אני יודע שנאמרו עוד דברים בזמן שלא הייתי כאן, אבל אני אשתדל להתייחס קצת לדברים שאנחנו דנים בהם, גם בהמשך לדיון של הוועדה ביום חמישי האחרון בנושא סעיף הפיקוח. אני רוצה להמשיך באותה גישה שהתייחסתי עניינית נטו לסעיפים, אז אני מבקש אם אפשר לאפשר לי כמה דקות ברציפות, אני אשמח לעשות את זה בזריזות. אם יש ה...
משה סולומון:
בסוף כיתה י"ב או גיל 18 יש לך רשימה של מי שסיים, לא משנה איפה הוא למד.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל יש הגדרה של בוגר שהוא צריך להיות שנתיים בארבע שנתי, שזה לא נכון, זה צריך להיות רק מי שסיים.
משה סולומון:
הדיוק שלי הוא לא על איך אתה מגדיר אחר כך כחרדי, אלא רשימת העוגן צריכה להיות רשימה שמתקבלת על ידי משרד החינוך בסוף גיל 18, שהרי הוא מתגייס בגיל 19 או בגיל 20.
משה סולומון:
נכון, אבל דווקא הסכימו כאן כל חבריי בעניין הזה. בעניין הפיקוח, אדוני היושב ראש, אני אומר שני דברים. אני חושב שאדם, תלמיד ישיבה, שלא נכח בפעמיים רצופות של פיקוח, של בדיקה, זה בעייתי מאוד מאוד. גם מבחינה אמיתית מהותית, אדם שלא נכח פעמיים ואין הסבר מדוע הוא לא נכח, אין טענה, אולי חולי, אולי משהו מסוים,...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה לך, חבר הכנסת סולומון. חברי הכנסת החרדים, אל תכעסו, אבל דיברתם ביום חמישי, והחברה האזרחית, מי שהיה פה ביום חמישי דיבר ומי שהלך אז מה לעשות, אבל מאחר ששבות ביקשה. אנחנו נעשה הקראה של הסעיף הבא, חברי הכנסת לא ייפגעו אם היא תדבר ראשונה, היא תהיה ראשונה, אז בבקשה הקראה ולאחר מכן נצא להפסקה קצרה...
שבות רענן:
קודם כל צור, האיש שלי, יצא השבוע שוב לסבב מילואים ואתמול הבן שלי, בן חמש, רצה שאבא ירים אותו ואבא יכול היה רק לעשות איתו פייס טיים ולא להרים אותו בידיים ולכן אם יש אבות שלא יכולים להרים את הילדים שלהם בידיים, שהם מתייצבים שוב ושוב למילואים, יתכבדו מי שרוצה ללמוד תורה ולא להתייצב וישימו את האצבע בביו...
חנניה אבן חן:
צוהריים טובים, חנניה אבן חן, הלום קרב, היתקלות עם מחבלים ב-2016, הוכרתי. אני רוצה לדבר על נושא של ערכים ולדבר מה קורה כששולחים מישהו לחזית או לעשות משהו, ביום שאחרי איך אנחנו מסתכלים עליו, ואני שואל את חבר הכנסת פרוש איפה אנחנו מונחים בסל הערכים, אנחנו, כוחות הביטחון, בתחתית הרשימה או בעליית הרשימה?...
חנניה אבן חן:
אבל אני רוצה להעלות משהו אחר לגבי הוועדות של משרד הביטחון. יש לי חבר שהתאבד, לא רוצים להודות בזה, בשבת, זה לא סתם מה שקורה פה, חבר'ה, יש מי שנושא בנטל והם שמים את נפשם אחר כך ומאבדים אותה. תתעוררו, צריכים עוד אנשים. זה חיים ומוות פה. סליחה שאני אומר את זה ככה, אתם כאילו מרחפים, אתם לא יודעים מה קורה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה על הדברים. אני עובר לחברי הכנסת. מטי צרפתי תהיה הראשונה, אבל מישהו מהחברה האזרחית שצריך לצאת, אני מקווה שחברי הכנסת יתחשבו כי הוא צריך לצאת אוטוטו, פרופ' אשר יהלום מחוג הפרופסורים לחוסן לאומי. זה בסדר מבחינתך, מטי?
אשר יהלום:
אני פרופ' לפיזיקה מאוניברסיטת אריאל, חבר הנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי. הקשר שלי בצה"ל היה קשר של 23 שנים, 20 שנים אחרונות הייתי לוחם חרמש במילואים. אני לא רוצה להיכנס כאן לסעיפים ולתתי סעיפים, אני רוצה ממעוף הציפור כמה עקרונות כלליים ואני מקווה שדבריי יישמעו.
יש, אני חושב, חובה לריבון לנהוג בשוו...
אשר יהלום:
אדוני, אני שירתי בצבא, יש ואין. בקיצור זה מה שיש לי לומר, תודה רבה לכם על ההקשבה.
שילה מרום:
קוראים לי שילה מרום, אני בן 35, אני נשוי, אב לארבעה ילדים, גר ברמת הגולן, אני מלמד במכינה קדם צבאית במושב קשת ברמת הגולן ואני גם עשיתי הרבה מילואים במלחמה הזאת.
אני אתחיל מהנקודה הזאת, אני שייך לפלוגת שריון, הפלוגה עשתה מעל 350 ימי מילואים במלחמה, היינו בחזית הלחימה, בחלק הראשון הובלנו את אוגדה 98, ...
יעקב אשר:
ארגון חרדי. מהרמאים האלה, מהגנבים האלה.
הוא נתן כליה. לא ארגן, הוא נתן והוא שירת.
דברי דובר/ת #753 | 9 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
אני אתחיל משירות המילואים. בפעם הראשונה שהקפיצו אותנו לעזה, הייתה לנו איזה הפוגה ואז הקפיצו אותנו חזרה אחרי יום אחד, אני הסעתי את הילדים שלי להורים כי אשתי הייתה בעבודה ותוך כדי נסיעה הילדים שלי אומרים לי: אבא, אנחנו לא רוצים שתמות.
ואני צריך ללכת עם המחשבות האלה בראש כשאני נכנס לעזה יומיים אחרי זה ...
חנניה אבן חן:
ככה קוראים לציבור הדתי הלאומי, לב גדול, מוח קטן, משתמשים בהם.
שילה מרום:
כן, זה גם נאמר, אבל אני מדבר על דברים אחרים. אני לא רציתי למות והשאלה שאני שואל, איך יכול להיות שבן אדם הולך להיכנס לתוך לחימה בידיעה שיהיו השלכות הרות גורל למעשים שלו, להחלטות שלו, ובכל זאת לתפקד. מה שאני אומר כאן זה הידיעה שאנחנו רצינו להילחם ברוע, הרוע שאנחנו ראינו ב-7 באוקטובר והרוע שנמצא מסביבנ...
שילה מרום:
זה דבר אחד, צריך רתימה והבנה מה אנחנו עושים. דבר שני, אני מדבר מהכובע שלי בתור מחנך במכינה קדם צבאית. אני מחנך בשבע השנים האחרונות במכינה בקשת ברמת הגולן, מהמכינות הגדולות בארץ. פתחנו את השנה עם 130 תלמידים, לצערי היו עשרה בוגרים שלנו שנהרגו במהלך המלחמה, מתוכם שישה אני הכרתי כי הם למדו בתקופתי במכי...
אוכל כשר היה לך?
דברי דובר/ת #760 | 4 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
אוכל כשר, הכניסו אליי לתוך עזה אוכל לא כשר ואני אכלתי אוכל שלא היה בפיקוח של כשרות.
ינון אזולאי:
לא הבנתי, עד עכשיו הוא דיבר, שמעתם, שמחתם, הכול בסדר.
שילה מרום:
קטעת לי את חוט המחשבה, חבר הכנסת אלעזר שטרן.
לא, זה מעניין אותי. שבצבא אין אוכל כשר?
דברי דובר/ת #767 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
אני אסביר לך אחרי זה במזנון, כשנאכל פה אוכל כשר ביחד ואני אספר לך איך הכניסו לי לתוך עזה אוכל לא מפוקח.
רק שיירשם בפרוטוקול, אני לא מאמין.
דברי דובר/ת #770 | 6 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
שלושת הדברים האלה, הפרדה בין המינים, צניעות, כשרות, שבת, אלה דברים שמבטאים קדושה והציבור החרדי רוצה את הדבר הזה וכשפוגעים בדברים האלה זה פוגע באמון של החברה החרדית. החברה החרדית, אם יהיה לה אמון בזה שהצבא רוצה לשמור על הדברים האלה, על הקדושה, על הצניעות, הכשרות והשבת, הם יבואו בהמוניהם.
אני מסכם איך...
שרון ניר:
מה זאת אומרת לעזוב את האג'נדות? להזיז נשים לדוגמה?
שרון ניר:
להגיד לנשים שלא ישרתו, פרמדיקיות.
שרון ניר:
לא, הוא אמר לעזוב אג'נדות. לעזוב אג'נדות זו אמירה.
שילה מרום:
תכבדי את עצמך ותפסיקי להפריע לי, בבקשה.
לא, אני רק רוצה להגיד שאני לא מאמין לו שהצבא הכניס לו אוכל לא כשר.
דברי דובר/ת #783 | 15 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא לא היחיד עם כיפה סרוגה שאתה לא מאמין לו. כל אחד שהיה פה עם כיפה סרוגה שלא בא בשליחותך אמרת לו שהוא שקרן.
אתה שקרן, אתה משקר.
דברי דובר/ת #786 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
כולל אני, עם כיפה שחורה. תודה רבה.
אתה מתרגז בקלות רבה מדי.
דברי דובר/ת #788 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
שאלת מה זה תפיסות פרוגרסיביות, יש מסמכים של ה-INSS והמכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2013 שמתעדפים גיוס נשים על פני גיוס דתיים וחרדים. אלה דברים מתועדים במסמכים מוכרים לכולם. כן, לעזוב את התפיסות האלה, לתעדף גיוס חרדים ודתיים על פני גיוס נשים, כן, לתעדף.
הכול תראה אחר כך?
(היו"ר ינון אזולאי)
דברי דובר/ת #791 | 7 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
אתם רוצים להפריע לי שזה לא יעבוד? בכל אופן לעזוב את התפיסות האלה - - -
היו"ר ינון אזולאי:
ככה זה פה, כשאתה אומר דברים שנעים להם באוזן הם שותקים, כשאתה אומר משהו אחר פתאום הם מתחילים לצעוק. אל תתרגש, תמשיך.
שרון ניר:
אני רק תוהה מי מביא פה אג'נדות, אדוני. מי בא פה עם אג'נדה מהבית.
שרון ניר:
עם הדף 'בוחרים במשפחה'. יש לך משהו טוב להגיד על הלוחמות? על הטייסות?
שילה מרום:
אני מדבר על עצמי. אני שהייתי בעזה המון המון ימים - - -
שרון ניר:
אתה מדבר על אג'נדות, אתה כולך אג'נדה.
היו"ר ינון אזולאי:
פתאום, שרון, לאחד כזה לא צריך להגיד תודה? פתאום זה בסדר? לא מתאים לך, שרון.
שילה מרום:
אני באתי עם סיפור אישי, תכבדי את הנופלים שאני מייצג אותם, את המילואימניקים שלצידם אני לחמתי. את יודעת מה זה לאבד אנשים שנלחמים לידך? את יודעת מה זה לאבד חברים? את יודעת מה זה לאבד תלמידים?
אני חושב שאוכל כשר זה - - -
דברי דובר/ת #808 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
תגיד פה בבקשה.
דברי דובר/ת #811 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא צריך לחזור לרמת הגולן, תן לו לסיים.
מאיר פרוש:
הרב יעקב, אתה יודע את הסיבה למה הוא כל כך כועס על הציונות הדתית? מה הם עשו לו? הם משרתים.
שילה מרום:
אני מסכם. שלוש נקודות לסיכום, לעגן בפקודות מטכ"ל את מה שקורה היום בחטיבת החשמונאים. זה פיילוט טוב, אם זה יעבוד זה יהיה הצלה גדולה לצה"ל והציבור החרדי גם רוצה בזה, החברה שבשטח רוצים את זה. אני בטוח שהם רוצים להתגייס, רק מה, אין להם אמון שייתנו להם לשמור על אורח החיים החרדי שלהם וזה מה שאנחנו צריכים. ...
נכון, לא להאמין, אנחנו לא מאמינים.
דברי דובר/ת #815 | 6 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
אתה לא יכול לשמוע את זה ממישהו שלחם?
שילה מרום:
אני ראיתי בעיניים שלי, מתוך הטנק, מחבלים עם נשקים, אבל אמרו לנו - - -
שילה מרום:
כן, אז לעזוב את התפיסות הפרוגרסיביות, להתחבר למוסר יהודי, לרומם את הקודש בתוך הצבא, צניעות, שבת, כשרות. זה מה שיבנה את האמון, זה מה שירתום את החברה החרדית, בעזרת ה'. תודה רבה, תודה לכל חברי הוועדה.
אביגדור דיקשטיין:
יש פה הרבה התייחסויות על איזה אג'נדות יש לצבא וכו'. אני רוצה להתייחס בעיקר למה שנאמר פה לגבי הכשרות ולגבי השבת וכו'. בצה"ל קיימות פקודות ברורות מאוד לשמירת השבת ולכשרות מהמטכ"ל עד לחייל בקצה. אם יש בעיה עם ביצוע הפקודות, צריך לטפל בזה ואנחנו מטפלים כל היום וכל הלילה בבעיות שעולות. לומר שיש אג'נדה בצ...
שילה מרום:
לא אמרתי שיש אג'נדה, האג'נדה היא לגבי נשים.
אביגדור דיקשטיין:
ואותו דבר בנוגע לכשרות. בנוגע לעניין הנשים, דיבר פה רח"ט תומכ"א על התרומה הייחודית וכו', אני לא הולך להאריך בזה, כבר דובר. אני רק רוצה להגיד דבר מאוד מאוד פשוט, בלי קשר למסגרות החרדיות, בצה"ל קיים מערך ענק של הרבנות בפיקוח של מפקדים ובבקרה שהדברים קורים בשטח ואנחנו מטפלים בדבר הזה.
יעקב אשר:
תיקחי לו טביעת אצבע וצילום פנים ותסרקי.
הוא מחזיק משהו שהוא נגד שירות נשים בצה"ל בכלל.
דברי דובר/ת #836 | 9 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
ברור. אתה יכול להראות מה אתה מחזיק?
שרון ניר:
אתה לא יכול להראות לנו את הפלייר שבאת איתו?
שרון ניר:
רק שיראה לנו את הפלייר. הוא בא עם אג'נדה, שרק יראה מה הוא מחזיק.
הוא לא רוצה להראות.
דברי דובר/ת #844 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תראה לה.
דברי דובר/ת #846 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
הוא מגיע מגוף, הוא מייצג איזה שהוא גוף והוא לא עשה גילוי נאות.
שרון ניר:
הוא קיבל תדרוך לפני שהוא בא, הוא לא הגיע מהשטח. אנחנו רוצים לראות מה הוא הביא איתו.
שילה מרום:
קיבלתי תדרוך לספר על תלמידים שלי שנהרגו? תלמידים שלי שנהרגו זה תדרוך? ככה את מדברת על הנופלים? תדרוך?
אל תלך לשם, אבל קיבלת תדרוך על דברים אחרים.
דברי דובר/ת #851 | 9 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
אני לא שייך לשום ארגון, אני מלמד מלש"בים.
מאיר פרוש:
אבל שרון שייכת לליברמן, אתה לא מבין את זה?
שילה מרום:
אני עשיתי מעל 230 ימי מילואים ו - - -
היו"ר ינון אזולאי:
יש פה חברה לוביסטית, שאני ראיתי אותה בעיניים, הם גם אמרו לי שהם באים ומתדרכים אותם לפני זה. אז בא בן אדם ואמר מהמקום שלו, בוא נכבד אותו.
יעקב אשר:
מערכת הסעות, מערכת של שעות, מערכת של זה ואתם פתאום מצאתם מישהו עם אג'נדה.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, לא במקרה - - -
שילה מרום:
חברת הכנסת שרון, אני הייתי עם פרמדיקית באיתור.
אז מה אם היית עם פרמדיקית? תתאפק.
דברי דובר/ת #860 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היא הצילה חיים.
דברי דובר/ת #862 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שילה מרום:
היא לא הצילה חיים, היא פגעה בקדושת המחנה.
שרון ניר:
אתה שמעת אותי בבוקר, לא במקרה מה שהוא אמר התקשר לפרמדיקיות. הבוקר הצגתי לכם את הסרטון על פרמדיקיות בנמר, בדיוק על זה הוא דיבר, כנראה שהוא הגיע מהארגון הזה.
תלמד להתאפק. כשאתה רואה פרמדיקית תלמד את הפקודים שלך להתאפק.
דברי דובר/ת #867 | 10 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אם היא בנמר כנראה שהיא שייכת ללוחמים במשפחה.
אביגדור דיקשטיין:
אני רק רוצה לסיים. הדברים שדיברתי עליהם מקודם, לגבי מערך הכשרות ולגבי עניין שבתות וכל מה שקשור לחייל הדתי, זה על כל צה"ל בשווה, זה לא קשור למסלולים החרדיים. על זה אני אומר, יש את המדיניות ואת הפקודות ואת פקודת המטכ"ל שבעזרת ה' תיחתם, שמדברת על המסלולים החרדיים בצבא ששם יש עוד יותר בקרה על האירוע הזה...
מאיר פרוש:
עכשיו אלעזר יצעק, נפגין ולא נתגייס.
היו"ר ינון אזולאי:
כולנו יודעים ומקבלים פניות שעדיין יש המון בעיות, נמצאים פה מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות שתמיד מעלים פה את הבעיות, חייבים להיות עם אוזן קשבת, לא סתם הם מעלים את זה.
אביגדור דיקשטיין:
לצערנו הצבא זה גוף גדול, יש בו תקלות, גם יש תקלות מבצעיות, ואנחנו מטפלים גם בתקלות מבצעיות וגם בתקלות האלה.
מלי שטריגלר:
אני אדבר בקיצור. אני קודם כל רוצה לשים את האצבע על עיוות מושגים שכל הזמן משתמשים בהם, תורתו אומנותו זה מי שלומד על מנת לעשות, הירושלמי אומר שמי שלומד שלא על מנת לעשות מוטב היה שלא היה בא לעולם. מי שלומד על מנת לעשות זה תורתו אומנותו, השאר זה לכל היותר מגזרו אומנותו ואין סיבה שיהיה פטור למגזרו אומנות...
שילה מרום:
איזה חייל ירצה לשרת בעקבות סנקציות? אני לא רוצה לידי לוחם שחייבו אותו להתגייס.
מלי שטריגלר:
תקרא מאמר של היסטוריון צבאי שאומר במפורש בחוברת שהוצאנו שגם בכפייה בהחלט חיילים משרתים.
שילה מרום:
במעמד הר סיני חייבו אותו, הוא יכול למצוא את התירוצים לצאת החוצה.
יעקב אשר:
יש גם עמותות של פרוגרסיביים וכאלה, אני אשלח לך.
בנימין שוורץ:
אני אציג את עצמי, שמי בנימין שוורץ, יליד מאה שערים, חוקר במכון תורת המדינה, התחום שלי זה תחום צבא וחרדים, והדבר הכי חשוב שבשבילו באתי לדבר פה היום זה אבא שלי, הרב יואל שוורץ, שהקים מפעל חיים בשנת 1999, הקים את גדוד הנח"ל החרדי. בשונה מכל מי שדיבר פה אני עשיתי איתו שבתות - - -
למה? גם אני עשיתי איתו שבתות.
דברי דובר/ת #887 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לך תגיד לו, הוא לא מבין מהחיים שלו. הייתי איתו.
דברי דובר/ת #891 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בנימין שוורץ:
ליוויתי את המסלולים הראשונים בהתחלה ואני רוצה, א', לבקש - - -
אתה זרקת עליו אבנים, מה אתה מתרגש?
דברי דובר/ת #894 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר, אם אני הייתי אומר עליך משהו שלא עשית נכון שתיפגע? מה זה להגיד עליי זרק אבנים.
אין לי בעיה.
דברי דובר/ת #898 | 3 מילים
◂ 29 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא, יש לך בעיה בזה שאתה פוגע באנשים.
בנימין שוורץ:
בשנת 1999 אבא שלי ישב במשרד הביטחון בתור רב, ראש ישיבה חשוב, רב קהילה, ופתח מסלול בתוך צה"ל. אני רוצה להסביר לציבור שנמצא פה מה היה עם אותן הבנות שעל בסיסן הוקם המסלול שצה"ל הפר אותן בשיטתיות.
בנימין שוורץ:
אני מבקש לא להסכים איתי, אבל בואו ננסה להבין מה עמד מאחורי זה. שתי הסכמות היו עם צה"ל, שצה"ל מוותר על ערך החינוך והוא לא מחנך את הציבור החרדי ונותן לרבנים, שהם סוכני החברה, לקבוע דירקטיבה. אבא כתב פקודות יחד עם משרד הביטחון וב-2014 הגיע פקיד ממשרד הביטחון, לא יודע מי הוא, ואת כל אותן הבנות שהיו הוא ...
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה, אדוני יושב הראש וגבירותיי. האמת היא, כל פעם שהציבור מדבר זה נותן לי קצת פרופורציות, גם לגבי המורכבות וגם לגבי השליחות של המשרתים. הדברים שאני לקחתי היום מפה זה אחת, פחד מוות, שאתה דיברת עליו, וגם על שלילת החירות, וגם על הנושא של סכנת החיים שאנחנו פוטרים אוכלוסייה שלמה מאותה סכנת חיים, מאות...
מטי צרפתי הרכבי:
מה שאני רוצה להגיד, החברה האזרחית והאזרחים והלוחמים שמגיעים נותנים לנו קצת פרופורציות.
אני רוצה לדבר על סעיף 26י. כתוב כאן בסעיף שהוא קובע את גיל הפטור לגיל 26 וכתוב כאן, נדחה שירותו של המיועד, יפטור אותו שר הביטחון מחובת שירות סדיר. אני רוצה להתייחס כאן לסיפה של שירות סדיר. אני חושבת שכאן זה הזמן ל...
מטי צרפתי הרכבי:
עכשיו 30 חודש, בגלל זה חסרים 17,000 חיילים לצבא. אבל שירות המילואים הוא לפחות עוד חמש שנים מחייו של משרת מילואים.
שרון ניר:
על פי הפקודות עוד שני עשורים. אפילו שלושה.
מטי צרפתי הרכבי:
לכן אני חושבת שגם אם פוטר אותו השר משירות סדיר חייבים למצוא מנגנון איך בחורי הישיבה האלה שמתבגרים מצטרפים למערך המילואים ולתמיכה, בין השאר כי אנחנו, לא יודעת אם מצווה או לא מצווה, אבל במלחמת קיום, אנחנו נלחמים על הקיום שלנו בארץ הזאת. לכן אני ממש קוראת לזה שניתן דעתנו לזה שישרתו במילואים, יעברו הכשר...
מטי צרפתי הרכבי:
אבל פה זה לא עומד בהגדרה של החוק של צמצום אי השוויון. נהפוך הוא, זה מחזק את אי השוויון או מתגבר אותו.
גיל הפטור, וקראתי בחוות הדעת שלכם, זה מורכב, כי מצד אחד אנחנו אומרים שהם לא יוצאים לעבוד עד גיל 26 ולא נכנסים למעגל העבודה, על ההשלכות של אי העבודה על המשק ועל המורכבות שהאוצר ציין, של להיכנס מתחת ל...
מטי צרפתי הרכבי:
דרך אגב רישיון הנהיגה בטל בגיל 23, כל השאר בגיל 26. זהו. תודה רבה.
מיכל ברודי:
אני פה בשם קואליציית המשרתים, נשות המילואימניקים. אבל הרבה לפני שהייתי אשת מילואימניק אני יכולה לבכות ממה שקורה פה בימים האחרונים כי זה כל כך מתסכל. שנים לפני שהייתי אשת מילואימניק הייתי מפקדת, קצינה בצה"ל, בסדיר, בקבע, במילואים במשך מספר שנים. בתפקיד שלי עשיתי ביקורות על הטרדות מיניות בצה"ל, ביקרתי...
היו"ר ינון אזולאי:
אני לא חושב שמישהו פה דיבר בגנותן של נשים. מה שאומרים פה, גם מישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות, הם אמרו דבר אחד - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אנחנו שוות, אנחנו לא נחותות. יש כאן התייחסות שאנחנו נחותות.
היו"ר ינון אזולאי:
מטי, אני אמרתי שאף אחד לא אמר לבוא על חשבונן או חלילה השפלה, זה לא היה - - -
שרון ניר:
זה נאמר פה בפירוש, אדוני. אחד הדוברים אמר את זה בפירוש.
הוא גם לא הולך לבית חולים עם אחיות ורופאות.
דברי דובר/ת #928 | 9 מילים
פרוטוקול 542
— 2026-01-13
(142 דברי דובר/ת)
כיוון שיש פה חבר'ה של מכינות ואני מניח שענית להם על השאלות והמכינה שלו מוגדרת מכינה דתית, אני רק רוצה להגיד לך בעיה שמונחת לפתחנו באופן קבוע בין הילדים שלי שלמדו בישיבה בחיספין לבין החבר'ה האלה שבאו מכל הארץ. בחור בישיבת חיספין, ישיבה תיכונית, שרוצה לדחות שירות בשביל להתכונן לצבא יותר טוב, אין לו בעיה, או שיש מכינות דתיות, או שיש ישיבות הסדר או שיש ישיבות ציוניות דתיות. זאת אומרת בסוף לכל הדבר הזה אין מכסה.
ובאים לפה חבר'ה ממכינות קדם צבאיות, שהן לא מוגדרות כדתיות, אבל אני לא הולך עליהן, אני הולך נגיד על תיכון מכבים-רעות, אם כל התלמידים שלו ירצו לדחות בשנה את הגיוס הם לא יכולים. אין ספק שזה תיכון משרת ותיכון טוב, 98% וטייסים וצנחנים ושריונרים והנדסה קרבית ומודיעין והכול. ואנחנו פה בוועדת חוץ וביטחון, שי יודע, שי השתתף בכמה דיונים גם על זה, והצבא ביקש לקצר גם את השנה לחצי שנה לחלק מהמכינות.
דברי דובר/ת #2 | 148 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ובוודאי לא להגדיל. בגלל צורכי הצבא.
דברי דובר/ת #4 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
שלוש הערות. הערה ראשונה, אתה צודק, אין מגבלת מכסות לישיבות הגבוהות ולהסדר, יש מגבלת מכסות על המכינות הדתיות. הערה שנייה, הקדמנו פעם שנייה בשיאה של המלחמה בגלל צורכי כוח אדם, ובשנה אחרי זה הקפאנו ובשנה הזאת הגדלנו. המגמה היא מגמה של עלייה.
משה טור פז:
אבל יש הבדל בין להגדיל לבין חוסר הגבלה.
אני רק אגיד את הטיעון העקרוני, ובמרכאות כמי שנהנה מהעניין הזה לילדים שלי ולנכדים שכולם לומדים במוסדות כאלה. אני חושב שזה לא הוגן, במיוחד כשמכירים, גם הצבא מכיר, בערך של שנת המכינה הזאת, האפליה הזאת לא הוגנת.
אנחנו דרך אגב גם דנים פה באפליה הזאת, על פניו גם החוק הזה שאנחנו מדברים עליו מקדש את הדבר הזה שבחור שלמד בבית ספר תיכון דתי, או ישיבה דתית, פעם זה היה רק ישיבה דתית, היום זה גם תיכון דתי או בית ספר אחר אם יש בו כמה שעות יהדות, לא משנה, יש לזה הגדרות בחוק. אי אפשר להבטיח להם שהם יוכלו לדחות את השנה בצבא ולהתכונן יותר לשירות הצבאי המשמעותי, לא מדבר לדברים אחרים. אני חושב שהדבר הזה, לא על זה התכנסנו, אבל אי אפשר להתעלם מהעניין הזה וגם להכיר תודה למדינה, לצבא, לא משנה מי, למי שנותן את זה, ולדעת שזה דבר שכשלעצמו מאוד לא שוויוני.
עכשיו אני הולך לסעיף. אני אומר את זה גם לייעוץ המשפטי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו עכשיו כבר היינו בסעיף 46 ו-49 וב-26 על כל הסעיפים ואנחנו עכשיו חוזרים לסעיף 26י(א). למה אני אומר את זה? מכיוון שעכשיו התגלה לנו הסוד הגדול של כל הקושי הזה, לא רוצה להגיד הבלוף הזה, שנקרא יעדים, הקושי של לפקח על זה, איך הם עומדים. אחרי שכבר נכנסנו להגדרה של מיהו חרדי ועכשיו כשאנחנו חוזרים אחורה ודנים בגיל הפטור יש לנו בראש את כל מה שאנחנו לא מסכימים ואתה צריך לתת הרבה מאוד תשובות על זה, איך אנחנו יודעים שלא עובדים עלינו, גם משרד החינוך מפקח, משרד הביטחון מפקח, ואת הסנקציות שבכל מקרה יהיו.
וצריך להגיד את זה, מכיוון שאנחנו שומעים בחוץ שמועצת גדולי התורה, עובדים עליהם ואומרים להם שלא יהיו אולי סנקציות, כי הם אומרים שאם יש סנקציות אז כולם נגד החוק הזה. וברור שיהיו סנקציות, אליבא דכולי עלמא, לדעת כל העולם, לא שמענו פה אף אחד שאומר שלא יהיו סנקציות.
דברי דובר/ת #8 | 303 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
גולדקנופף אמר, ביקר פעם אחת ואמר שהוא נגד סנקציות.
ולכן אנחנו הולכים לסעיף (א), נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראת סימן זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל הפטור, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר. קודם כל השאלה שלי כאן לרח"ט תומכ"א, מתי שר הביטחון פוטר אותו? מבחינת הגיל אני מתכוון. באיזה גיל? אני אחזור, נדחה שירותו, המילה הראשונה, נדחה שירותו, מתי הוא יודע שנדחה שירותו?
דברי דובר/ת #11 | 60 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
בכל שנה הוא בא לדחות את שירותו.
גיל, לא כל שנה. הפעם הראשונה, מתי הוא מקבל בפעם הראשונה דחיית שירות?
דברי דובר/ת #13 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
יש פעם ראשונה, אני אדייק תיכף את הגילאים המדויקים. הוא בא ואומר: אני מתכוון ללמוד בישיבה חרדית, הוא נכנס לסטטוס שנקרא מועמד למעמד, וכאשר, אם אני זוכר נכון זה באוקטובר, אחרי א' באלול, אבל תיכף אני אדייק את זה, הוא כבר בתוך הישיבה ונרשם אז הוא יקבל את הדחייה הראשונה, היא דחייה שנה אחת קדימה ובכל שנה ה...
עכשיו יושבים פה חבר'ה ממכינות, מקבלים צו ראשון. מתי מקבלים?
דברי דובר/ת #15 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יחד איתם מקבל בחור שעוד לא היה לנו את הגילוי הגדול אם הוא חרדי או לא חרדי, הוא בא ללשכת גיוס והוא אומר: סליחה, תעצור, אני חרדי. עכשיו אני מבין שעושים לו כמו להם את כל המבדקים.
דברי דובר/ת #17 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל עכשיו עושים. דרך אגב, אחרי החוק יעשו?
דברי דובר/ת #19 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
עכשיו הוא לא יכול להגיש דיחוי.
עכשיו מתנהגים אליו כמו לכל אחד ואחד מהם?
דברי דובר/ת #21 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כשיהיה החוק, בהנחה שמתווה ביסמוט מתקבל, עדיין יהיה אותו דבר בדיוק?
דברי דובר/ת #23 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
בסעיף 3 ו-5, אני לא רוצה לחזור לדיון עוד פעם על סעיף 3 ו-5, אמרתי, כן.
לא צריך, זה התפקיד שלנו לחזור עוד פעם.
דברי דובר/ת #25 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
נכון, אתה צודק. יצא המרצע.
משה טור פז:
המרצע לא היה בפנים אף פעם, תמיד היה בחוץ.
שי טייב:
התייחסתי לזה בדיון שהיה על הסעיף הזה, שאת הסיפור של הנפשי, אתה אפילו שאלת אותי על זה, שאני מבקש אותו להשאיר לשיקול שלנו בגלל העניין של בסוף זה בין מי שרוצה להתגייס ונפשי ומי שלא רוצה ולכן זה אל מול מתי אני רואה אותו מתגייס. הלוא הוא עושה את התנאים כולם כמו שכתוב ב-3 ו-5.
שי טייב:
אמרתי שאנחנו רוצים את הסיפור הזה להשאיר לשיקול דעת, לקבוע באותה נקודה ממש או לחכות. גם חבר הכנסת משה סלומון התייחס לעניין הזה, היה פה דיון על הנושא הזה, אמרתי את עמדתי.
אני אזכיר רק שאני אמרתי שהדברים האלה חשובים עכשיו ופעם שלצה"ל חסרים 12,000 לוחמים ותומכי לחימה, תוספת, אתה צריך לדעת את הפוטנציאל ולכן הדברים האלה חשובים.
עכשיו אני חוזר לשאלה של המילה הראשונה בסעיף הזה, 'נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון', אני שואל, הילד בן ה-16 וחצי, זה לא הילדה, הילדה לא באה, שם באות נערות, נשים, לא משנה מה, שם לא באים, בא בחור חרדי צעיר מהם בשנה וחצי, מתי הוא יודע שנדחה שירותו? הם באים, נותנים להם מנילות, הוא מקבל מנילה?
דברי דובר/ת #31 | 83 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
הוא יקבל את כל התהליכים כמו כולם, הוא יצהיר: אני מתכוון להמשיך ללמוד. עוד פעם, אם החוק הזה ייכנס לתוקף, היום זה לא הדין, אני מתכוון ללמוד, יגיע המועד שבו הוא צריך להוכיח שהוא אכן התחיל ללמוד.
מתי המועד?
דברי דובר/ת #33 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אמרתי קודם שצריך לדייק את המספר, רק למיטב זיכרוני זה עד 31 באוקטובר, כי אז כבר התחילה שנת הלימודים.
איזה שנת לימודים?
דברי דובר/ת #35 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל מה ההבדל. אני שואל אותך שאלה אחרת עכשיו, הנה יושב פה בחור, גם מאחוריך וגם פה, מתי הבחור הזה, שואלים אותו איזה יחידה אתה רוצה? באיזה גיל מבחינת התיכון? אני חושב שאני יודע את התשובה, אבל יש פה הרבה שלא יודעים, בשביל זה אני שואל, מתי הוא יודע שהוא מתגייס ואפילו לאיזה יחידה. אם אתה שואל אותי, במהלך השמינית, במהלך כיתה י"ב.
דברי דובר/ת #37 | 64 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
תלוי אם הוא הלך דרך מיונים.
אז אם אתה שואל אותי, כדי להיות יותר ברור, בגיל 17 וחצי לצורך העניין, בכל מקרה כשהוא בין גיל 17 ל-18 הוא יודע. מה יודע בגיל הזה בחור שלומד בישיבה קטנה?
דברי דובר/ת #39 | 31 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
הוא יודע שעשה תהליך, הוא יודע שהוא הצהיר על זה שעשה תהליך כדי שייקבעו לו נתונים, הוא יודע שהוא הצהיר על זה שהוא רוצה ללכת ללמוד בישיבה ויגיע המועד שבו הוא יצטרך להוכיח שהוא - - -
למה אתה לא עושה איתו לפחות עד גיל 18 את מה שאתה עושה איתם?
דברי דובר/ת #41 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני לא מבין מה אתה רוצה להגיד. גם הבחור פה - - -
אתה לא מבין מה אני רוצה להגיד? נו באמת. אני אגיד לך מה אני רוצה להגיד.
דברי דובר/ת #43 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
רגע, שנייה. גם הבחור שפה לא מקבל בגיל 16 וחצי יעד שיבוץ, הוא עושה תהליכי מיון ואז - - -
אני יודע, לא אמרתי 16 וחצי.
דברי דובר/ת #45 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
ואז בהנחה שהוא הגיע עד לנקודת זמן שבה הוא לא התקבל לאף אחד מהמיונים האחרים הוא יקבל עד 45 ימים לפני גיוסו צו עם יעד ספציפי, זאת אומרת יגידו לו: אתה הולך לגבעתי, אתה הולך גולני וכו' או לשריון. זהו. ולכן גם הוא נמצא תוך כדי תהליך וברגע שאנחנו סגורים, אם הוא הצליח להתקבל לאחד מהיעדים אז הוא התקבל והוא ...
אני מבין, ומה שאני רוצה להגיד לך, שסמוך לגיוסו לעשרות אלפי חיילים זה בכיתה י"ב.
דברי דובר/ת #47 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואתה בגיל הזה כבר את הבחור החרדי עצרת קודם, למה? אם עוד אין לו את ה'נדחה שירותו' כמו שכתוב בסעיף הזה – אני אגיד לך למה אני שואל?
דברי דובר/ת #49 | 28 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
ואם הבחור הנחמד שיושב פה הגיש דחיית גיוס, אז גם הוא לא יקבל עדיין שיבוץ עד גיוסו.
שרון ניר:
אבל אתה עושה איתו תהליך של יום ה-100, תהליך של צו ראשון, עומד על נתוני הדפ"ר שלו, עושה תהליך.
שי טייב:
אבל אמרתי שאני עושה את זה גם עם החרדים. אם תקשיבו למה שאני אומר, אמרתי את זה.
שרון ניר:
לכל החרדים בגיל 16 וחצי אתה עושה תהליך של מיון?
ינון אזולאי:
זה כבר בהתחלה, כבר דיברנו על זה. דיברנו על זה בסעיף 3 ו-5.
מאיר פרוש:
אז מה אם זה נאמר, אבל אסור לשאול? נאמר ובכל אופן שואלים עוד פעם, למה לא? זה המטרה, אמר אלעזר.
אני אחדד קצת, שי. אני רוצה להגיד לך ככה, שאם בחור חרדי, לא כולם, אולי מיעוט, אבל אם בחור חרדי בגיל 17 וחצי יידע נגיד שהוא התקבל לצנחנים או שהיעד שלו הוא הנדסה קרבית, או שהוא התקבל למודיעין, יכול להיות שהוא יגיד: אני רוצה להתגייס, זה מתאים לי, אני יודע שאני יכול לשמור שם אפילו על אורח החיים שלי - - -
דברי דובר/ת #58 | 62 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה רוצה, חבר הכנסת פרוש, תרחיב על הנשים, אתה אוהב את זה.
דברי דובר/ת #60 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז לא, אז בסדר. מה שאני אומר, שהסיפור הזה של כל עוד לא נדחה, ואני לא סתם שואל את השאלה הזו, אני שואל למה אתה דוחה את מה שעוד לא ניתן לך? אם הנדחה הוא ב-א' אלול או אחרי א' אלול, אז מי נתן לנו את האפשרות לא לתת לצבא, לנו, למדינה, את החובה ואת הזכות לעשות תהליך מיון עד שיבוץ? אלא אם כן עכשיו תגיד שהדבר שכתוב פה 'נדחה', הוא כבר בגיל 16 וחצי. בגלל זה שאלתי אותך קודם - - -
דברי דובר/ת #62 | 83 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז עכשיו נשארנו עם השאלה הקשה, שאני חושב שהאירוע הזה של המילים האלה 'נדחה שירותו' כאן, שזה קורה רק בגיל 18 או יותר, הוא פגיעה גם במטרה של החוק הזה, גם בשוויון, גם בלגייס חרדים, וגם אני חושב שלא בטוח שיש את הזכות אולי היום, היום אפילו, ותהיה לנו בעיה עם המילה הזאת כשייכנס החוק הזה כשהיא נמצאת במקום הזה.
שי, אתה פה רק בשביל לתת את הנתונים ואת חוות הדעת המקצועית שלך, זה לא טענה חס וחלילה אליך, אני רק רציתי שהדברים האלה יהיו ברורים.
דברי דובר/ת #64 | 86 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
בועז, אתה שם לב להתקדמות? תהיה לנו בעיה רק עם המילה הזאת בחוק.
זאת שאלה ראשונה, בשביל לזקק את השאלות, זה מתי זה בדיוק ולמה, ולמה לא נותנים להם שיבוץ גם אם אנחנו חושבים שבסוף הם לא ירצו את השיבוץ הזה, או שאנחנו משנים את כל נוהל הקליטה של החרדים. בשורה התחתונה אני חושב - - -
דברי דובר/ת #67 | 44 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תן לי להגיד לך למה לא. אני חושב שבחור חרדי, 2%, 5%, 20%, במקומות האלה, אני לא חושב שזו תהיה בשורה ענקית, וכל מה שאמרתי עכשיו מדובר באלפים, אם הם יידעו לאן הם משובצים בצבא ולמה הם מתאימים ואם הצבא יעשה להם אפילו אולי סוגים של יותר הכנות והתאמות יש סיכוי שיותר יבואו להתגייס, בגיל 18, 19, לא משנה מה, כמו שבאים החבר'ה האלה גם. אני בטוח שהחבר'ה שיושבים פה יודעים פחות או יותר לאן הם הולכים או הולכות, וגם לאורך השנה הזאת שהם בישיבה, סו קולד מכינה, הם מוכוונים לשירות.
דברי דובר/ת #69 | 91 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
איך הם מוכוונים? הם לא מוכוונים.
מי שיודע.
דברי דובר/ת #71 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לא מה הם רוצים, מה השיבוץ שהם קיבלו, שנה וחצי קדימה.
כן.
דברי דובר/ת #73 | 1 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
יודעים שנה וחצי קדימה? לא מה הם רוצים, לא אם יש להם מיון.
מאיר כהן:
כולכם יודעים את השיבוץ שלכם? תצביעו מי שיודע.
שמעת?
דברי דובר/ת #76 | 1 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
צבי שור:
בתור בחור ישיבה לשעבר אני לא ידעתי מה זה צבא בכלל, לא קיבלתי שום מידע, אמרו לי: אתה רוצה להיות לוחם? אין בעיה.
שי טייב:
יכול להיות, חבר הכנסת שטרן, שזה יביא עוד אנשים כי זה יגרה את החשיבה ואת המעמד, אני רק רוצה להגיד שהשיטה של דחיית השירות היא אותה שיטה. אנחנו עושים הרבה פעולות כדי להקדים שיבוץ. אני מניח שחלק יודעים פה שאנחנו הקדמנו שיבוצים לכל השנה קדימה, אבל לא עושים את זה לפני הכניסה למכינה ולא עושים את זה לפני הכ...
אבל אולי הוא ידחה. לא הבנת מה אני אומר.
דברי דובר/ת #80 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אמרת שאולי אחוזים בודדים לא ידחו.
נכון, אתה יודע כמה זה אחוזים בודדים לגבעתי? אתה יודע מה זה עושה למילואים אחר כך? אתה יודע מה זה עושה לשכנים שלהם? למשפחות שלהם?
הנושא השני, בסוף כשכותבים 'יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר'. לפני שאני מגיע לגיל, על פניו הבן אדם יוצא בגיל 26 החוצה ויש השוואה שלו ושל מי שנגיד נכה שלא עשה או אפילו מי שכן עשה חובת שירות סדיר. זה לא אתה, זה החוק, אני לא מדבר אליך עכשיו. מירי, אני צודק?
דברי דובר/ת #82 | 79 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני חושב שהאירוע הזה, מה שיש פה בתוך השורה הזאת אחר כך, כשהוא יוצא החוצה כאילו הוא פטור מחובת שירות סדיר, אין לו שום כוכבית שהוא השתמט, שהוא לא שירת. נכון, הוא תרם למדינה, הוא למד תורה, הוא הגן עלינו, אבל הוא לא סיכן את עצמו, לא נתן שלוש שנים, יכול היה לעשות בהרבה זמן מה שהוא – ואני לא עושה הכללות, יש כאלו שמתים באוהלה של תורה באמת.
אני חושב שהנוסח הזה, מה שמסתתר מאחוריו ומה שאנחנו צריכים שיהיה, אני חושב שהחוק הזה, לא משנה כרגע, תיכף נגיע לסעיף הבא אם זה גיל 26 או לא, הפטור שהוא מקבל לא יכול להיות פטור רגיל כזה, כאילו פטור מחובת שירות סדיר. זה צריך להיות משהו אחר. מישהו שמיצה, מישהו שלמד, מישהו שלא שירת בצבא אבל הוא פטור, לא יודע מה, זה לא יכול להיות ככה. בהיבט הערכי אני מדבר.
אני הולך ברשותכם לסעיף (ב). דרך אגב אני רוצה להגיד כהקדמה לגילאים האלה, אני לא בטוח, ופה אני אומר את אולי לטובת הציבור החרדי, לא יודע אם זה לרעתו או לא.
דברי דובר/ת #84 | 171 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
כשאני לא בטוח שגיל 26 – אני יודע מה יש עד גיל 23. עד גיל 23 זה כאילו בא מלמטה, מה אני מתכוון? אתה אומר עד גיל 23 הוא לא יוכל להוציא רישיון נהיגה, הוא לא יוכל לצאת מהארץ, לא משנה מה. אנחנו כבר הבענו את הסתייגויותינו על גיל 23 הזה, אבל אני הולך למשהו אחר. עד שהוא לא פטור הוא לא יכול לעשות כלום, מה אני רוצה לומר?
שני דברים. אחת, גיל 26 הוא מוקדם מדי, ובתנאי, בהתחשב מה שיגיד בנק ישראל ומה שיגיד משרד האוצר ואולי גם משרד המשפטים, שיש דברים שהם כן יוכלו לעשות, אולי הכשרה מקצועית מאיזה שלב. אני אומר את זה. אני רק חושב שהעניין הדיכוטומי הזה של גיל 26, עד אז כלום ומאז הכול, הוא לא צריך להיות ככה. לא יודע, לא בדקתי את זה לגמרי, גם לא הלבשתי את זה בכמה דברים אפשר לעשות בתוך זה, נתתי דוגמה של הכשרה מקצועית.
דברי דובר/ת #91 | 148 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דרך אגב גם נצח יהודה, שקודם דובר פה כל כך הרבה, צה"ל לוקח, ובצדק, בחשבון, נדמה לי עד היום, יתקנו אותי אם אני טועה, את האחריות שלו שאנשים לפני שהם יוצאים החוצה יהיו להם כישורי הסתגלות, פרנסה, לא משנה מה, על חשבון שלוש שנות השירות. לכן אני חושב גם כאן, בסוף, אמרתי שאני חושב שזה צריך להיות יותר מאוחר, אבל אני אהיה בעד שגם בזמן הזה יהיו דברים שהם יעשו אותם כהכנה לזה שאנחנו רוצים שהם יהיו אזרחים מכבדים, מכובדים, מפרנסים את המשפחות שלהם בכבוד.
אני אומר את הנקודה האחרונה, לפני שעוד בטח ייתנו לי עוד הרבה על מה לדבר פה אחר כך. אני חושב שגיל 26 – למה אתה צוחק, בועז?
דברי דובר/ת #93 | 112 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא צוחק.
דברי דובר/ת #95 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מספיק שאני בוכה על החוק הזה.
דברי דובר/ת #97 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר, בדיוק, דבר איתו, אל תסתכל עליי, בגלל שאני באמת אגיד לך ממה אני נהנה, לא כדאי.
דברי דובר/ת #101 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בשורה התחתונה מה שאני אומר, שגיל 26, כמו שהוא כתוב כאן ככה, ולכן פתחתי במשפט הראשון, אחרי שראיתי את כל החוק, בגלל שעל פניו אני מבין גם את גיל 22, הייתי יכול להבין את גיל 22, בהתחשב בכל מה שבנק ישראל אומר וכל מה שאנחנו יודעים, שהחוק הזה הוא כזה חוק של השתמטות ושל זכויות ושל קלות בלתי נסבלת של השתמטות, אז גיל 26 הוא גיל מוקדם מדי, בטח שהוא מוקדם להחזרה של כל הזכויות, כאילו יש לו סתם פטור משירות חובה. תודה.
דברי דובר/ת #103 | 83 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה. קודם כל אני אמלא את חובתי, אנחנו בכנסת, מקום פוליטי, דיבר לפניי נציג האופוזיציה, אני רוצה להיות לו קונטרה. חבר הכנסת שטרן, אתה אמרת שיש לך בעיה עם שתי המילים 'נדחה שירותו' כי זה מנוגד למטרות החוק. אם תסתכל במטרות החוק, אחת המטרות זה הסדרת מעמדם של בני הישיבות.
אני שאלתי מתי.
דברי דובר/ת #108 | 3 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
יולי יואל אדלשטיין:
לכן אם אנחנו עוסקים בהסדרת מעמד של תלמידי הישיבות אין שום סתירה בין הדברים ודווקא זה במקום. אילו היה מדובר בחוק גיוס אז זה משהו אחר.
יעקב אשר:
זה נראה מריבה רצינית בין אופוזיציה לקואליציה.
יולי יואל אדלשטיין:
חברים, אני כדרכי אנסה להשתדל להתייחס לסעיפים, למרות שאני חייב לומר לנוכחים הנכבדים שיש לי קושי מסוים היום. בזמנו, הזכרתי את זה גם כשאמרתי שאין פיקוח, אז אמר לי קובי חברי, נציג משרד הביטחון, מה פתאום? עוד לא הגענו לסעיף הזה.
אז הגענו לסעיף הזה, ראיתי את הסעיף הזה. קובי לא היה אז זאת הזדמנות שלי לומר ...
היו"ר בועז ביסמוט:
סליחה, אבל זה לא הסעיף. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, פיקוח היה הבוקר וביום חמישי, עכשיו זה סעיף גיל הפטור.
יולי יואל אדלשטיין:
כן, הישיבה מוגדרת כישיבה על פיקוח וגיל הפטור, ואדוני, מכיוון שאני קצת מכיר את החוק, תיכף אני אגיע לגיל פטור. זאת בדיוק הנקודה שאני מוביל אליה. תן לי את הקרדיט שעד עכשיו דיברתי על הסעיפים, וגם היום אמרתי, עם כל הקושי, אני אשתדל.
אז כמו שאמרתי, אין לי שום מאוהבוּת מיוחדת בפיקוח ביומטרי ואין לי שום אינ...
היו"ר בועז ביסמוט:
עכשיו זה גיל הפטור. אני חוזר ואומר שוב, הפיקוח היה הבוקר וביום חמישי.
יולי יואל אדלשטיין:
אני מגיע לשאלה של גיל הפטור ואני מקווה שאני אוכיח לנוכחים שאי אפשר להפריד בין הדברים. אני אומר מה כן, מה שמוצע כאן, נקווה שבאמת בצחוק ולא ברצינות, מישהו כבר היום דיבר בישיבה על עיזים, זה ביקור פעם בשלושה חודשים או משהו כזה, הייתי רוצה לראות בעל חברה פרטית שיסכים שיבדקו נוכחות עובדים פעם בשלושה חודשי...
ואם נמצא שהוא שיקר, יהיה לו עוד –
דברי דובר/ת #118 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יולי יואל אדלשטיין:
למה אמרתי שיש קושי לדבר על הסעיפים? כי גיל הפטור, ואמרתי את זה במהלך אותן 44 ישיבות שכנראה לא היו ורק חלמתי אותן, אבל במהלך אותן ישיבות אמרתי לא פעם, גיל הפטור זו דוגמה מצוינת לשאלה מקצועית. אני זוכר שאז הייתה שאלה למה כל הזמן דנים על זה ואמרתי שזו שאלה מקצועית. זה לא מי שבעד חרדים או נגד חרדים, זה ...
משה טור פז:
גם אני אתייחס לסעיף הפטור. בעיניי יש פה באמת דילמה מאוד מאוד רצינית. זה ממש מזכיר לי, בקורס מג"דים משתמשים בביטוי לשפד את האויב על קרני הדילמה. זה מה שקורה פה, למה? כי גיל פטור גבוה מצד אחד משאיר בריכה גדולה אבל כובל את התלמידים לישיבה, גיל פטור נמוך מוציא אותם מהר לעבודה, אבל לא נותן לנו פוטנציאל ל...
שי טייב:
זה לא נשר מהצבא, זה נשר מהמסלול.
זה בדיוק מה שאמרתי, אם הוא לא יקבל מכינה ואין מקומות במכינה הוא נרשם במסלול דתי אחר ואחרי זה הוא הולך מתי שהוא רוצה.
דברי דובר/ת #124 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
זה לא אומר שהוא נשר מהצבא.
חד משמעית. לא רק שהוא לא נשר, להיפך, ברוב המקרים הוא עושה שירות ארוך יותר ומשמעותי יותר.
דברי דובר/ת #126 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עוזי דיין:
רק מבחינה צבאית, קרני הדילמה זה של סרן לידל הארט האנגלי.
משה טור פז:
תודה, עוזי. לדעתי העברת לנו הרצאה או בקורס מ"פים או בקורס מג"דים.
שיפוד על קרני הדילמה.
דברי דובר/ת #129 | 4 מילים
◂ 20 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בסעיף 3 בסקירה שלכם, מירי, התייחסתם ל-ג'1 בתנודות השונות שלו, על גיל הפטור, 24, 26 וכו'. בסעיף 4 התייחסתם למשהו שלא הכרתי, שזה הגיל המקסימלי של פטור, שזה 29.
משה טור פז:
אני מודה בכנות שזה היה הפתרון המועדף בעיניי. בעיניי בעצם גיל הפטור צריך להיות או 18 או בכלל לא. ברגע שאנחנו הולכים לפשרה של 24, 26, אנחנו קצת מכשירים פה שרץ, צריך לומר. בהמשך הסקירה שלכם התייחסתם להבחנה, והיא בעיניי הנקודה העיקרית, זה נמצא סעיף 9 בעמוד 3, בין גיל הפטור לפטור מסנקציות. אני מתייחס בעי...
משה טור פז:
גיל הפטור מסנקציות יהיה לפי גיל סיום המילואים, כלומר זה יהיה 40 כמו היום, אבל אם אנחנו דוחים את השחרור ממילואים יידחה גם סיום הסנקציות.
לגבי האיזון עם מספר, אני עדיין סבור, כאן אני בניגוד לחברי אלעזר שטרן, שהמספר המשלים פה צריך להיות 24, כלומר אני חושב שדי לבריכה שתתמלא בשישה שנתונים, אני חושב גם שב...
מאיר כהן:
אני אהיה קצר. אני רוצה כל יום לשאול את אותה שאלה, אני רוצה לשאול את שי טייב, רח"ט תומכ"א - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קוטע אותך, מאיר. אתם צריכים ללכת ומישהו רוצה להגיד לנו תודה, אז בבקשה.
הראל קוראני:
שלום, קוראים לי הראל, אני ממכינת בארי, אנחנו שלוחת בית ברל, מכינה קדם צבאית. אנחנו מכינה שמלמדים אותנו במכינה על ערכים דמוקרטיים ליברליים ועכשיו יש לנו את ההזדמנות לדבר פה.
מאיר אינדור:
אבל ברל כצנלסון לא היה כזה ליברל, הוא היה מאוד ימני.
מאיר כהן:
ברל כצנלסון היה ליברל גדול. חבל שאתה אומר את זה, מאיר.
מאיר כהן:
נכון שהוא היה ימני, אבל ליברל הוא היה.
הראל קוראני:
אז הגענו לכאן לירושלים, יש לנו סדרת ירושלים והגענו מטעם המכינה. הייתה לנו שיחה עם נאור שירי ואחרי זה הייתה לנו שיחה עם בועז, הייתה לנו שיחה מאוד מאוד טובה. המכינה מקדמת אותנו לשירות משמעותי ואנחנו מקווים שזה ימשיך ככה לכולם במדינה ורצינו להגיד תודה לבועז על שיח מאוד פורה דעות ומעניין.
הראל קוראני:
אני אישית לא כל כך בקי, אני עדיין מגבש דעה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אז קודם כל אתה תגבש דעה. יפה מאוד שבאתם, אתם תמיד מוזמנים. יפה מאוד לראות, כמו שאמרתי לכם גם קודם, דור באמת אדיר ואתם מעורבים. וכל אחד מאיתנו, ראיתם פה את אלעזר, ראיתם את מאיר כהן, אתם רואים אותנו פה מתווכחים, אבל בסוף אנחנו רוצים את אותו דבר. שרון ניר יכולה להגיד לכם, היא אופוזיציה, אני קואליציה, ש...
היו"ר בועז ביסמוט:
איך אני יודע? ב-2018 הרי הפסדנו שלוש-אחת, לא הייתי אז חבר כנסת ואני אוהד שרוף של קבוצת כדורגל, שרוף, הולך לכל גמר וכאלה, עד שהגעתי לפוליטיקה, פה אני אפילו לא צופה במשחקים, חוק הגיוס, אלעזר, אלעזר, חוק הגיוס. ואז ב-2018 אני טס ובא אליי איזה איש מקסים, עם הבן החמוד שלו, לא הכרנו, שלושה ימים בילינו יחד...
מכל מה שאמרת יש לי שאלה אחת, מתי אתה טס עוד פעם לחו"ל קצת?
דברי דובר/ת #150 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני אגיד את השאלה אחרת, הוא שואל מתי אתה לוקח גם אותי.
לא, לא.
דברי דובר/ת #154 | 2 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אין קיזוזים. יש השתמטות, אין קיזוזים.
שרון ניר:
שיהיה לכם שירות משמעותי, תלכו להיות לוחמים ולוחמות.
עוזי דיין:
חשבתי שהוא הולך להגיד שהוא רצה להתגייס במקום ללכת למכינה.
שרון ניר:
יצאה מפה עכשיו מכינה שלמה של לוחמות ולוחמים.
עוזי דיין:
תלכו כמה שיותר מוקדם לצבא, מספיק בי"ב לא לומדים מפסח והלאה.
מאיר פרוש:
עוזי מסבך אותם, את כל הסודות הוא מספר לנו.
צבי שור:
שאלה להבנה כללית, פטור זה קשור לשלב ב'? שלב ב' מתחיל מהגיל של פטור?
שי טייב:
שלב ב' יכול להתחיל לפני, אבל כשהתחלנו לתת פתח לשלב ב' במלחמה קבענו שזה אחרי גיל הפטור.
מאיר כהן:
אני רוצה לשאול את הצבא, את שי, את אביגדור, אולי תגידו לוועדה מה מבחינתכם סעיף הפטור הטוב ביותר שיביא לכם יותר חיילים. אנחנו מתווכחים בינינו, אתם יודעים, פוליטיקה קצת, אני עכשיו באמת רוצה לדעת, גיל הפטור, אילו אתם הייתם צריכים לכתוב את הסעיפים האלה מה אתם הייתם מבקשים בכדי שיהיה לכם לוחמים יותר בצבא?
שי טייב:
התייחסתי לזה, כי זה עלה כבר בעבר ואמרתי שאני חושב שהאזור הזה של גיל 26 הוא גיל נכון. אני לא מתייחס דרך אגב לסוף הפטור כמו שדיבר עליו חבר הכנסת טור פז, אלא מה הגיל הנמוך ליציאה לפטור, למה הוא גיל נכון. קודם כל כי עדיין אנחנו רואים שמתגייסים שם אנשים, מעל 20%, אפילו 25%.
לאיזה תפקידים?
דברי דובר/ת #169 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
מה זה 25%? כמה עד גיל 21? נניח מ-23 עד גיל 26 כמה מתגייסים?
שי טייב:
מ-23, נניח בשנת הגיוס הקודמת מבין אלה שמוגדרים מוסדות חרדיים לפי תרבותי ייחודי וכן הלאה, מתוך כל הגיוס בין 23 ל-26 התגייסו 22%. יש שם עדיין מתגייסים.
כמה מהם לוחמים?
דברי דובר/ת #173 | 3 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אין לי פה את החלוקה, אבל זה מעט.
שי טייב:
זה מעט מן הסתם ואנחנו לא רק בלוחמה, אנחנו גם וגם וזה שומר על האיזון או צריך לשמור על האיזון, לכן הדרך שלנו לשמור על האיזון הייתה מה שאמרתי בדיונים הקודמים, לקבוע גילאים בתוך המספרים.
מאיר כהן:
כלומר מה האחוזים עד גיל 21, מ-21 עד 23.
יעקב אשר:
אנחנו חוזרים על זה פעם שביעית כבר.
שי טייב:
אמרתי שאנחנו חושבים שצריך עד גיל 21 - - -
השאלה של מאיר - - -
דברי דובר/ת #181 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
הוא הוסיף שאלה עכשיו, אני עונה על השאלה שלו.
לא, לאותה שאלה שהוא שאל אותך, אתה כבר לוקח בחשבון שיש יעדים, אז איך אתה ממלא את היעדים שגם 20% מהיעדים יתמלאו מגילאי 23 ל-26. עזוב עכשיו, אין יעדים, אין כלום, עכשיו אנחנו על קרקע בטוחה, באיזה גיל אתה רוצה לגייס?
דברי דובר/ת #183 | 41 מילים
◂ 35 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
הוא פשוט שאל עוד שאלה על הגילאים אז אני התחלתי להגיד על הגילאים. רק מה שאני רוצה להגיד זה שבסיפור הזה של הגילאים, אתה הולך לעשות פה גם מנגנון של דיחוי לצורך העניין, הרי זה חלק מהחוק, כיוון שיש בציבור הזה אנשים שלומדים, מגיל 18 ל-19, מ-20 ל-21, מ-21 ל-22 והם יקבלו, לפי מה שמסתמן בהצעה הזאת פה, עדיין ...
מאיר כהן:
כלומר ההצעה לצמצם את הבריכה היא לא טובה מבחינתכם.
שי טייב:
לכן חשבנו שצריך להיות buffer שאחרי שאתה מיצית את חוק לימודיך, פורמלי או לא פורמלי, בישיבה, זה לא יהיה קפיצה קטנה, לא לחו"ל, אלא קפיצה קטנה לפטור, ויש שם עוד זמן שאפשר זה. לכן חשבנו שהגיל של 26 הוא נקודת איזון נכונה. ואם אתה מוסיף עליו את האכיפה שדובר עליה קודם, דיברנו עליה בדיונים קודמים, ואת תמהיל ...
אלון שוסטר:
אני חוזר, אני נדבק מילולית לביטוי 'מחובת שירות סדיר', העליתי את זה בישיבה קודמת. הפטור שרשום כאן הוא פטור מחובת שירות סדיר ואני מבקש, מפציר, מתחנן, מעלה לסדר דיון בשאלת שירות המילואים. דיברנו על זה בפעם הקודמת או באחת הפעמים הקודמות, ההיגיון הוא פטור משירות סדיר, לא נאמר שום דבר על פטור ממילואים.
אלון שוסטר:
הגיל יוחלט, אבל ההיגיון של פטור משירות סדיר הוא משמעותי, כי זה חוויה מסוג אחר, זה שירות מסוג אחר, אבל הוזכרו פה שלב ב', מילואים מסוגים שונים, לא מספיק בקי, אני רק אומר שיש פה עולם שלם שנכון לחשוב עליו באופן מאוד רציני.
לגבי הפטור מסנקציות. מי שלא מתייצב ולא קיבל פטור לא צריך להיות פטור מסנקציות. לא ...
היו"ר ינון אזולאי:
דיברנו על זה בשבוע שעבר. אני רוצה לחדד את מה שאתה אומר. אמרנו שמי לא מגיש דחייה הופך להיות עריק ואז ממילא - - -
היו"ר ינון אזולאי:
כרגע מה שנכון, מה שקיים כרגע, שלא חלות עליו הסנקציות. עד עכשיו היו חלים עליו הסנקציות, אפילו אם הוא לומד ועומדים ביעדים, אתה אומר מה שאמרנו בשבוע שעבר, שאם הוא הופך להיות משתמט אז כל הסנקציות ימשיכו.
דרור גרנית:
הרוב המוחלט של האוכלוסייה יעברו דרך מסלול הדח"ש, לא ישרתו בפועל בשום אפיק ובסופו של יום יגיעו לגיל הפטור ויהיו פטורים מהסנקציות בגיל 26.
היו"ר ינון אזולאי:
מה זה קשור למה שהוא רצה? אתה יכול להגיד שאתה רוצה להגיד משהו, אבל זה לא קשור למה שאמרנו.
יעקב אשר:
כן, וגם האוצר מהנהן בראשו. הפרוטוקול לא רואה הנהון.
אלון שוסטר:
אני רוצה להגיד שני סטים של היגיון ששווה לחשוב עליהם. הרי מהות החוק, אם אני מבין נכון, זה אחריות קיבוצית כללית של החברה החרדית אל מול הצבא, מערכת הביטחון, המדינה, של כמה מתגייסים. מרגע שהאחריות היא קבוצתית אני חושב - - -
אלון שוסטר:
נכון, אני רק אומר, אם זה קיים אז אני חושב, מה שנקרא חושב איתכם, אבל נדמה לי שאם האחריות היא של הקבוצה אז למה צריך לחייב ללמוד ולא צריך לתת פטור? וצריך לאפשר לצאת לעבוד מהיום הראשון. זו האחריות של הקבוצה. אפשר לשלוף אדם שעובד ולהתגייס לשירות סדיר. זה היגיון שעליי הוא מקובל, זו פרדיגמה שאני מציע לבחון...
אלון שוסטר:
אני לא נכנס לשאלה כמה, אני רוצה יעד כפול, משולש וכו'.
מירי פרנקל-שור:
אבל אם הם עומדים ביעד אין חובה ללמוד בישיבה, זה מה שאתה אומר.
אלון שוסטר:
ההיגיון שמונח פה, זאת התשובה שלנו לצדק המוחלט, לבית המשפט, לעצמנו. אנחנו מביאים סוג של היגיון שאומר שאנחנו אולי נגדיל מפעם לפעם את ההתחייבות הקולקטיבית להביא חברים צעירים, אז אם זה כך למה אנחנו צריכים לחייב אותם להישאר בלימודים בישיבות? אין להם פטור אולי, אבל יש להם אפשרות לעבוד.
היו"ר ינון אזולאי:
רק להבין, אתה אומר נגיד שיעמדו ביעד, אנחנו ננקוב במספר, 4,800, אתה אומר משעמדו ביעד כל השאר יקבלו פטור שיוכלו לצאת לעבוד, שיעשו מה שהם רוצים.
אלון שוסטר:
מה שאני אומר, בהיגיון שלי, בתרחיש הזה אדם יכול ללכת לעבוד ולצאת מהעבודה, אני רואה את זה כאפשרי, כל זה תחת ההיגיון של מכסה קבוצתית. מי שלא מתגייס, גמרנו, סנקציות משמעותיות וכו'.
אלון שוסטר:
בסדר גמור. הרציונל החלופי הוא אחריות אישית עם תקני לימוד שהם זהים, דומים בהיגיון שלהם, לתקנים שאנחנו נותנים לדח"שים, לשנת שירות ולמכינות, ואז המוסדות, החברה החרדית, בתיאום כזה או אחר עם המדינה, קובעים מי לומד וכל היתר מתגייסים, חייבים להתגייס, ומי שלא מתגייס אז הוא משתמט. זה שני סוגי ההגיונות שאני ח...
שרון ניר:
קודם כל, האמת היא שדיברו פה בבוקר על מזוכיזם, לא ברור לי באיזה אצטלה - - -
אלון שוסטר:
סליחה רגע, אני רוצה להיות בטוח שאני הובנתי. בחלופה השנייה של אחריות אישית יש מכסה לא לגיוס, יש מכסה ללמידה. זה כמובן ההבדל המהותי.
זה ההבדל בין יעדים למכסות.
דברי דובר/ת #219 | 5 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
דיברו פה בבוקר בהרחבה על מזוכיזם ואני רואה את הסעיף הזה של הפטור כסוג של מזוכיזם. יש פה ניסיון של לעשות עוד מאותו דבר ולצפות לתוצאה שונה. לא ברור לי כיצד במציאות שעוברת את ה-7 באוקטובר, כשאנחנו רואים שאנשי המילואים מזומנים פה למאות ומאות ומאות ימי מילואים, אנחנו עכשיו בנקודת הזמן הזו מעזים לדבר על א...
שרון ניר:
רק סנקציות אפקטיביות ועד גילאים מתקדמים, גיל 45, כמו אנשי מילואים, סנקציות אפקטיביות. ואתם יודעים מה? בכל שלב שבן הישיבה ייקח את עצמו בין הזמנים ויבוא עכשיו לחמישה חודשים של אבטחת יישובים וייתן כתף, מבחינתי עצם העובדה שאני לא נותנת לו את הפטור אני יכולה להשיב לו את התמריצים על זה שהוא ייקח בעצמו ויג...
יעקב אשר:
חוץ מזה את בעד החוק. חוץ משני הסעיפים האלה.
שרון ניר:
אז אני חושבת שהניסיון באמצעות החוק הזה לייצר זיקה בגיל 26 בין השבת ההטבות לבעליהן לבין פטור, זה הדבר הכי משמעותי שצריך ללמוד מכאן, שכל אזרחי מדינת ישראל והנוכחים פה סביב השולחן צריכים להבין, שהתכלית של זה היא רק לעגן השתמטות ובטח לא לשלב חיילים בצבא.
מירב כהן:
תודה רבה. קודם כל גיל הפטור לפי ההצעה המדוברת הוא 26 ורציתי להבין מה השיקולים שעומדים בבסיס המספר הזה, כי כשאנחנו מסתכלים על המספרים האידיאליים לגיוס, שזו התכלית הראשית של החוק, ועל ההשפעה על שוק התעסוקה, שזה משני מבחינת החוק הזה, לא תכלית של החוק, אבל זה בכל זאת אינטרס של המדינה, אז נראה שאין בזה ה...
מירב כהן:
אתם מאמינים שזה צריך להיות הגיל, לא?
שי טייב:
אמרתי שזאת נקודת איזון נכונה בין זה שיש אנשים שלומדים והחוק הזה מאפשר להם ללמוד, לבין הנקודה שיהיה קרוב מדי לגיל פטור שהוא יגיד, אז אני נשאר עוד שנה או עוד שנתיים. בסוף בנקודה הזאת אנחנו רואים שהרבה אנשים יוצאים מהישיבות בגילאים האלה של 27-26, יש עוד טווח למצות. גם אמרתי מקודם, יש מעל 20% שהם רוצים ...
שי, אני רוצה להגיד לך משהו.
דברי דובר/ת #237 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רק על זה. אני באמת לא בטוח שזאת שאלה אליך. אני אומר את זה גם בגלל שאתה נוקט עמדה. אני חושב שהשאלה אליך צריכה להיות מבחינת יכולות השיבוץ, אני נאמן לעמדתי שבכלל כל נושא דאגה לכוח אדם הוא לא עניין של הצבא, הוא עניין של המדינה, בדיוק כמו שכסף, זה אחד משני המקורות של הצבא.
אתה מכיר את עמדתי בעניין הזה, ואני חושב שגם כאן כשאתה מדבר, אולי מאיר כרה לך קצת בור, מבחינתי לפחות, בהיבט של להיכנס לפרטים מאיפה אתה יכול לגייס כאילו יותר והגילאים, בעיניי אתה יכול לענות, אני לא מכניס לך תשובה לפה, אתה כבר ענית לכן אני אומר את זה, מאיזה גילאים הכי טוב לך למלא את הצרכים של הצבא. הפוליטיקה של מה עובר לבחור בגיל 25 או 26, בעיניי, אני אומר את זה, זו לא שאלה לצבא.
דברי דובר/ת #239 | 132 מילים
◂ 84 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
הוא חושב שיש שם פוטנציאל לגיוס. אני לא בטוחה שזה נכון, אני אגיד למה, כי אני מתבססת על מחקרים ומספרים. אגב בזמנו אני הייתי בעד גיל פטור 21, אני בעד ניתוק בין גיל הפטור להחלת הסנקציות, ואז זה מיישב לי הרבה מהדיסוננסים, אבל אני אבסס את זה.
קודם כל כשלוקחים גיל פטור כל כך גבוה אז הבריכה היא מאוד גדולה. ...
היו"ר ינון אזולאי:
את טועה, אני אגיד לך למה, כי עכשיו, לאחר שיוסדר החוק, גיל 26 יוצא – כי מה קרה עכשיו? נכנסו גם אלה בגיל 26, 27, 28, 29 אפילו.
נטע בר זיו:
ינון, זה 14,000 למחזור, כפול שמונה מחזורים, זה יוצא סדר גודל של 120,000.
מירב כהן:
אנחנו מדברים על הבריכה ב-2030.
דרור גרנית:
אם המחזור הוא 14,000 בשנה, מדברים על שמונה מחזורים, תעשה 14 כפול שמונה.
מירב כהן:
לאן זה מוביל אותי? אם הבריכה היא כל כך גדולה והיא כל כך גדולה כי אנחנו גם מגדירים גיל פטור מאוד גבוה, אז מן הראוי שזה לא יהיה רק 7%, צריך יעדים יותר גבוהים, כי אתה פונה לקהל יעד הרבה יותר גדול. לבוא ולומר בשיא, בטופ, אני שואף ל-7% מהבריכה אחרי חמש שנים זה בעיניי לא סביר.
שי טייב:
אני רוצה להסביר משהו מקצועי בעניין הזה. יש הבדל גדול בין הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, שיש בריכה ענקית, שיש בה שמונה פלוס שנתונים, מגיל 18 עד גיל, כמו שאמר חבר הכנסת אזולאי, אפילו 27, 28 וכן הלאה, לבין זה שאתה לוקח שנת גיוס וכל שנת גיוס אתה לא ממצה אותה רק בשנה הראשונה, זאת אומרת חלק יבואו ב-18 ...
שי טייב:
אני אסביר. בסוף שנת גיוס לא מורכבת רק משנת לידה אחת, היא מורכבת ממדרגות, ממספר שנתונים. לכן צריך להסתכל על השנתון לאורך כל אורכו כמה מיצית ממנו. אני אומר רק מבחינה מקצועית מתמטית, יש פה מתמטיקאים בטח יותר טובים ממני, צריך להסתכל על הבריכה, זה לא שמגייסים עכשיו מכל השנתון.
מירב כהן:
אבל אתה מגדיר קבוצה מאוד רחבה ואז - - -
שי טייב:
זאת הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה.
מירי פרנקל-שור:
בסך הכול בסופו של דבר הרי הדבר הזה קורה בכל שנה ושנה, זו הנורמה, אבל כשאנחנו לוקחים את היעדים ואנחנו אומרים שהיעדים הם מהמחזור והמילוי הוא מהבריכה, בסופו של דבר כמה אחוז יתגייסו –
היו"ר ינון אזולאי:
כן, זה מהמחזור, כי כל היעדים נגזרים מהמחזור וגם הסנקציות נגזרות מהמחזור.
מירי פרנקל-שור:
תנו לי לסיים את הנקודה. ברגע שהמילוי הוא מהבריכה בסופו של דבר יישאר לך נתח שלדעתי הוא בסביבות ה-90% שמקבלים את הדח"ש עד גיל 26 והם יקבלו פטור.
שי טייב:
זה עניין מקצועי ואני רוצה להסביר.
מירב כהן:
אבל יש גם היגיון בריא. ההיגיון אומר שהגדרת קבוצה מאוד רחבה.
מירי פרנקל-שור:
השורה התחתונה לציבור החרדי, אם היעדים הם נמוכים כאשר היעדים גם כשהם יהיו 50% מהמחזור והמילוי יהיה מהבריכה, בסופו של דבר בשורה התחתונה אתה צריך להסתכל מה קורה לסך הכול הציבור. הציבור, להבנתי, בסופו של דבר בסביבות ה-90% או קצת פחות מ-90% יקבל את הדיחוי ואחר כך פטור.
(היו"ר בועז ביסמוט)
מירב כהן:
שזה לא סביר, להגדיר קבוצה של למעלה מ-90% מקבלת פטור, אז הגדרת את הקבוצה לא טוב.
שי טייב:
אתם מערבבים בין המצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו, שיש בו בריכה - - -
שי טייב:
זה כן נכון, אם תיתן לי להסביר אני אגיד למה זה כן נכון.
שי טייב:
זה לא הערכה, אני לא מדבר על הערכה בכלל.
מירי פרנקל-שור:
אבל אנחנו הולכים לקבוע פה נורמה שהיא נורמה במבט צופה פני עתיד.
שי טייב:
בדיוק. אפשר להסתכל 30 שנה קדימה ולשכוח משמונה שנות הבריכה ואז להסתכל על זה ככה? כי עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה שיש בריכה.
מירי פרנקל-שור:
אבל תמיד תהיה לך בריכה, עכשיו השאלה אם הבריכה תהיה בין 18 ל-26, או בין 18 ל-24 או בין 18 ל-28.
שי טייב:
אני רוצה לתת דוגמה ממקום אחר. כשאני אומר פה ודיברו פה המכון הישראלי לדמוקרטיה על אחוזי הגיוס הכלליים מהציבור הממלכתי והממלכתי דתי. כמה פעמים הדבר הזה עלה, אמרו מגיעים בין 85% ל-90%. ה-85%-90% האלה לא מתגייסים כולם בין 18 ל-19. חלק, בערך 40 ומשהו אחוז, אחרי זה מתגייסים בין 20 ל-25. כשאני שואל את עצמי...
ינון אזולאי:
ואז בשלוש השנים האלה יש לך קרוב ל-20 ומשהו אלף. זה כבר לא ה-7% מהבריכה.
ינון אזולאי:
כל שנה גם יוצא מהבריכה משהו, וכשאתה אומר לי 14,000 כפול שמונה, ואני לא יודע למה הבאת את השמונה ולא ארבע שנים, אם אתה מדבר עד 2030, אבל - - -
ינון אזולאי:
ואם אתה מסתכל על כל שנת גיוס שיש לך ובסופו של דבר, כמו שהוא אומר, תסתכל על שלוש השנים, אז תסתכל בגמר שלוש השנים כמה סך הכול חיילים היה לך ותראה שזה לא 7% מהבריכה. גם היום הצבא אומר שהבריכה היא בערך בסביבות 80,000, 84,000.
שרון ניר:
ברור לחלוטין שמדובר על הבריכה, על מה מתווכחים? זו מתמטיקה פשוטה, ינון. המתמטיקה היא פשוטה, יש 80,000 פוטנציאל ומגייסים 4,800, מה לא ברור?
ינון אזולאי:
זה נוח להגיד שיש 7% מכל הבריכה או 10%, אבל זה לא נכון, תסתכל כמה יש מהמחזור שהתגייסו.
מירי פרנקל-שור:
ינון, רק אני רוצה לך שיש הבדל כשאתה מדבר על מספר מוחלט לבין כשאתה מדבר על שיעור המתגייסים מכלל הבריכה. נכון, כשאתה מדבר על המספר המוחלט יש לך אלפי חיילים, אבל כשאתה מדבר על השיעור מתוך הבריכה המספר מקבל - - -
שרון ניר:
אם היית אומר לנו שמעכשיו כל מחזור גיוס - - -
ינון אזולאי:
אבל מה הרצון פה בחוק? הרצון פה בחוק להביא חיילים - - -
שרון ניר:
הרצון פה בחוק, יש שנתון של גיל 18, להביא לוחמים.
ינון אזולאי:
הוא אומר לך, חסר לי X חיילים ומתוכם לוחמים, וברגע שאני מביא את לא סופרת אותם בגיל, את סופרת אותם בסופו של דבר כלוחם, כחייל. לכן כשאני מביא את זה אני אומר לך שהבאתי 20 או 30,000 בשלוש שנים הבאתי 20 ומשהו אלף ואחר כך 30 ומשהו אלף, אז את מגיעה לחיילים שעזרו ובאו לצה"ל כחיילים. אני לא מסתכל עליהם כמספרי...
שרון ניר:
לא, אתה מסתכל על זה איך שנוח לך לספור את זה, אבל הספירה היא פשוטה, צה"ל צריך חיילים בגיל 18 ולכן אם הייתה פה הוגנות הייתם אומרים שקבוצת הייחוס - - -
ינון אזולאי:
צה"ל צריך חיילים בגיל 18, אבל הוא אומר לך שגיל 20 זה הגיל הממוצע.
שרון ניר:
הייתם אומרים שקבוצת הייחוס היא שנתון המתגייסים. אתה לא אומר את זה.
ינון אזולאי:
הוא אומר לך שהוא צריך חיילים, גם לוחמים, גם תומכי לחימה, הוא צריך הכול, אגב הוא אומר גם לא רק מהמגזר החרדי - - -
שרון ניר:
אין בעיה, אז בוא נגייס רק בני 18.
שרון ניר:
ינון, אז בוא נקבע שהיעדים הם רק משנתון הגיוס ולא מבריכת הגיוס. למה אתם לא מוכנים לזה?
ינון אזולאי:
כי אני לא קובע, כי את צריכה חיילים, זה פחות מעניין אותך מאיפה.
שרון ניר:
לא, זה מפגיש אותי עם צורכי הצבא, הצבא צריך קודם כל לוחמים ותומכי לוחמים. אם תגידו שהיעדים הם מתוך שנתון של בני 18 כבר קידמת אותנו במעט לצורכי הצבא. אבל לא, אתם עושים פה התייחסות לבאלק של שמונה שנים - - -
ינון אזולאי:
שרון, אתם מקובעים על ה-80,000 ולהגיד - - -
שרון ניר:
של שמונה שנים, מביאים אנשים שהם פחות אפקטיביים שלצבא הם הופכים להיות יותר בעיה מאשר פתרון ומסבירים עוד שזו השיטה וזה בכלל המון אנשים ו-10,000 ו-30,000 וסיפורי עלי באבא.
ינון אזולאי:
- - - אני מביא לו את החיילים, אז מה. אז אני מביא את החיילים ומתוכם יש לוחמים ותומכי לחימה ומה שצריך, אז אם ככה זה בסדר.
שרון ניר:
חד משמעית, אסור לומר שהשיח על הבריכה – זו קבוצת הייחוס. אם אומרים שהשיח על הבריכה הוא הטעיה, אז נא לא לקחת את הבריכה כקבוצת ייחוס.
דרור גרנית:
אדוני היושב ראש, זו נקודה נורא חשובה ומאוד מהותית לדיון על היעדים, הטיעון הזה על הבריכה הוא מאוד משמעותי. קודם כל כדי לפשט, ממש בהפשטה גסה, נניח שבמחזור גיוס יש X בני 18 מהציבור החרדי. היום המספר הוא 14, נניח שה-X הזה הוא קבוע, למרות שאנחנו יודעים שלא, הוא הולך וגדל, אבל בשביל נוחות המחשבה נניח שהוא...
ינון אזולאי:
זה לא נכון, זה הטעיה. כי אתה מסתכל על מה הצבא צריך. הצבא קיבל את שלו?
שרון ניר:
מה זאת אומרת? אז על מה אתה רוצה שנסתכל?
שרון ניר:
זה גיוס או שזה חוק סיפורים ועלילה?
ינון אזולאי:
הוא מסתכל על זה שזה 7% מהבריכה, אני מסתכל בסופו של דבר חיילים שהגיעו, מה הכמות שהגיעו.
שרון ניר:
לא, אתה מסתכל על תשומות ואנחנו מסתכלים על תפוקות, על האפקטיביות של כוח האדם והצבא צריך כוח אדם אפקטיבי.
ינון אזולאי:
תשאלי את הצבא היום, אם החבר'ה החרדים שמגיעים הם אפקטיביים או לא.
ינון אזולאי:
הצבא מבחינתו תביא לו בני 18 לגיוס, כל בחור בן 18 וטוב לנשק.
דרור גרנית:
אני רק אשלים עוד משפט. בהנחה שעומדים ביעד, ושוב פעם, עשיתי פה הפשטה מאוד מאוד גסה כי אנחנו יודעים שה-X הוא לא אחיד, שהוא גדל, אבל בהנחה שעומדים ביעד באופן רציף וקונסיסטנטי ואחיד ובלי מגבלות אז נכון שלאורך כמה שנים בסוף תגיע ל-50%, אבל, וזו נקודה חשובה, ההסדר שלנו כפי שהוא כתוב כעת בנוסח שלפנינו מדבר...
יש פה חדשות רלוונטיות שלא קשורות לאיראן, עוד לפני כניסת הסנקציות החדשות - - -
דברי דובר/ת #324 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש בבית וגן ישיבת 'דעת חיים', ישיבה חרדית ספרדית שיש שם כ-400 תלמידים, הפסגה 1, זה איפה שאני למדתי, פעם היה שם 'נתיב מאיר'. עוד לפני כניסת הסנקציות החדשות של חוק הגיוס ישיבת 'דעת חיים' בבית וגן הלכה והציבה מכשיר מעקב נוכחות עם זיהוי פנים. זה הרבה יותר מביומטרי. לא צריכים לשים אצבע.
דברי דובר/ת #326 | 53 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
מכיוון שיש מישהו בצוות שם שיש לו משפחה עם מפעל כזה.
יעקב אשר:
אבל איך גם שם למדת? בכל מקום למדת.
מירב כהן:
אז אני מסכמת את הנקודה הזו ואני עוברת הלאה. זה פשוט עוד פרספקטיבה, יש מחזור ויש בריכה.
למה אני שאלתי על עמדתכם, כי לקראת הדיון הזה עברתי על נתונים של צה"ל משנת 2017 שעשו פילוח של המתגייסים ומשם עולה שבגילאי 18 עד 20 זה היה 70% מהחרדים שהתגייסו, עד גיל 23 זה כבר עמד על 90% מכל המתגייסים. זה נתון שמלמ...
ינון אזולאי:
סליחה שאני עוצר, בחזרה למבזק, בדקתי את זה, יצאתי לבדוק, לא קיים, לא זיהוי פנים, אין דבר כזה בישיבה שם, אין טביעת אצבע לבחורים, אם יש משהו זה טביעת אצבע לחלק מהעובדים. אז עם כל הכבוד, סתם להוציא ולדבר לעז, אז בבקשה.
אחת, זה בפרגוד, אתר של חרדים. אני מחובר לחרדים מאוד, כמו ש - - -
דברי דובר/ת #333 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל מה שרציתי להגיד זה שאם הם עושים את זה לעובדים איך הם לא יכולים לעשות את זה לתלמידים? מה זה האפליה הזאת?
דברי דובר/ת #335 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
גם באוניברסיטה עושים את זה לעובדים ולא עושים את זה לתלמידים.
באוניברסיטה משרתים בצבא.
דברי דובר/ת #337 | 3 מילים
◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מירב, שאלה. אם הבחור יודע שהוא אוטוטו יוצא, מה יביא אותו לגיוס לצה"ל?
מירב כהן:
אני חושבת שגיל הפטור בכלל לא משפיע על אם הוא יחליט להתגייס, גם רואים את זה בסקרים.
מירי פרנקל-שור:
אבל מה שנאמר, זה גיל הפטור פלוס השאלה הסנקציות לאיזה גיל אנחנו נשייך, השילוב בין השניים הוא שיוביל - - -
מירב כהן:
ההתאמה בין הסנקציות לגיל לא נוסה, אז אני לא יודעת להגיד על מה שהיה בעבר. אני יודעת שעל פי המתכונת שהייתה בעבר 90% הגיעו עד גיל 23 וזה מלמד משהו. האם היה מנגנון אחר של התאמה בין גילאים לסנקציות? אני לא יודעת.
יעקב אשר:
מירב, כשאין את השילוב עם סנקציות ודברים כאלה אז זה סיפור אחר, זה ניסיון אחר, זה סוג ניסוי אחר.
מירב כהן:
פה בנוסח הזה אין התאמה בין סנקציות לגילאי פטור. זה משהו שלא ראיתי.
נטע בר זיו:
הזכרנו בדיונים הקודמים שהמטרה של החוק הזה צריכה להיות גיוס וכל תכלית אחרת היא משנית וכמובן שלא צריך לפגוע בתכלית הזאת ואנחנו לא נכלול רכיבים שפוגעים בתכלית הזאת, אבל עם זאת אנחנו חושבים, ונראה לי שכולנו נסכים, שאין סיבה לכלול רכיבים שלא משרתים את התכלית הזאת אבל פוגעים במשק באופנים אחרים.
בהמשך לזה ...
מאיר פרוש:
אז למה אתם עכשיו מבקשים להוציא את זה, מגיל 22 לאברכים?
נטע בר זיו:
אנחנו לא מבקשים כלום, אני אגיד מה אנחנו מבקשים. חשוב לי לחדד את המחיר הכלכלי הזה. שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 53%-54%, השכר של מי שכן יוצא לעבודה עומד על פחות ממחצית בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים, וכשמחברים לזה את העובדה הממשית שבעתיד הלא רחוק החברה החרדית תהיה שליש מהאוכלוסייה, ובהנחה ...
מירי פרנקל-שור:
לא, זה לא אותו דבר, כי גיל פטור גבוה בשילוב בסנקציות זה שאלה אחרת.
מירב כהן:
אגב זה הופך את המערכת למאוד מורכבת ודברים מורכבים הם קשים לאכיפה. זה גם משהו שהניסיון מלמד.
נטע בר זיו:
נקודה נוספת זה חוסר הקשר שבין גיל הפטור לגיל הסנקציות, התייחסה לזה גם היועצת המשפטית לוועדה, ולכן מה שונה בהסדר הנוכחי? מה ששונה בהסדר הנוכחי הוא סוגיית הסנקציות ולכן ככל שהסנקציות יהיו אמיתיות ויהיו אפקטיביות, ופירטנו על זה כבר בדיונים הקודמים, אנחנו חושבים שזה יהיה התמריץ האולטימטיבי לגיוס ולכן נש...
מירי פרנקל-שור:
בחור שיושב בישיבה ויודע שבגיל 23 הוא יוצא לחיים, גם אם יש עליו סנקציות, ובגיל 26 הוא אומר, באופק, למה אני צריך למשוך את הזמן, למה שאני אמשוך את זה עוד שלוש שנים? יכול להיות שהשילוב הזה יביא אותו לחשיבה אחרת.
נטע בר זיו:
אבל אם בגיל 23 חלות עליו סנקציות - - -
מירי פרנקל-שור:
אבל זה לא רק הסנקציות, זה גם היכולת להתחיל את החיים בצורה - - -
יעקב אשר:
שאלה ראשונה שלי היום, זו שאלה, זו תמיהה, זה התחיל עם שאלה ונגמר עם תמיהה. אתם ישבתם כאן בלי שום ידע, חוץ מידע אישי חינם מה שנקרא, בלי שום דבר, וטענתם כל הזמן שסנקציות מניעות אוכלוסייה. מניעות זה לא אומר שבשנייה אחת אתה מעיף מישהו מכאן לשם, נכון? זה מניע, זה תהליך.
זאת אומרת לא יכול לצאת לכם משהו אחד...
מירב כהן:
אני רק משיבה לך, היועצת המשפטית. אני לא ראיתי במבחן התוצאה מודל שבו גיל הפטור מותאם לסנקציות. אם תיאורטית לדוגמה את תגידי ששלילת התשלום למעונות יום קורה בגיל פטור 24, בדיוק כשאז צריך את זה, אוקיי, מודל, הבנתי, אבל כרגע זה לא הנוסח. בנוסח הקיים, שהוא די משחזר את המציאות הקיימת ולכן אני יכולה לדעת מה ...
יעקב אשר:
מה זה היא מציעה? זו ההצעה כרגע.
מירב כהן:
לא, אין שום הצעה קונקרטית על סנקציות וגילאים, אני לא ראיתי.
יעקב אשר:
לא, סנקציות באותו זמן, סנקציות במדרג עולה.
מירב כהן:
זה לא רק כמות המתגייסים, זה גם לאן הם מתגייסים. גם פה המחקרים מראים שבגילאים הצעירים יותר עד גילאי 21 יש סיכוי שאנשים יגיעו ללוחמה או תומכי לוחמה. בגילאים מבוגרים יותר מגיעים יותר לתפקידים שיש בהם גם איזה שהיא הכשרה שהם יקבלו לשוק התעסוקה, שזה בסדר, אבל זה כבר לא לוחמה או תומכי לוחמה, כי הם כבר בעלי...
מירי פרנקל-שור:
אגב בצבא לא חסר רק לוחמים, חסרים לו הרבה תפקידים. יש מקצועות שמאריכים את גיל המילואים עד גיל 49.
מירב כהן:
בסדר, אבל אנחנו גם צריכים לוחמים.
מאיר אינדור:
מה את אומרת, שמגיל 22-21 אי אפשר להריץ אותם להיות לוחמים? בגיל 25 מגיעים עולים חדשים.
מירב כהן:
אני אומרת שהמחקר מראה שהלוחמים מגיעים בין גילאי 18 ל-21, על פי הסטטיסטיקה הקיימת, עובדות. זה לא פרשנות.
מירב כהן:
אוקיי, אני יש לי נטייה ללמוד משהו ממה שקרה בעבר כדי להפיק לקחים.
מאיר אינדור:
כשהייתה עלייה בגיל 25 אנחנו אימנו, צה"ל אימן, לוחמים לעילא ולעילא.
מירב כהן:
ויש לוחמים בני 70 שנכנסו עכשיו ללבנון, יש הרבה דברים, אבל יש גם סטטיסטיקה שאפשר ללמוד מן הכלל מה עלול לקרות.
מאיר אינדור:
לא, זה נובע מפני שהצעירים מילאו את השורות.
מירב כהן:
הצבא בדיונים, ואת זה גם למדתי מהסקירה של מירי, אמר ש-50% מהיעדים צריכים להיות עד גיל 21 ו-75% עד גיל 23.
מירב כהן:
זה גם היה אצלך בסקירה. אגב בטיוטה של יולי היו יעדים לפי סוג התפקיד, לוחמה, תומכי לוחמה וכן הלאה. אז או שנקטלג לפי תפקידים, או שנקטלג לפי גילאים, אבל להשאיר את זה כפי שזה בנוסח כרגע זה לא יצליח לענות על הצרכים של הצבא.
בהמשך למה שגם נציגת האוצר אמרה, עד גיל 23 זה כנראה מכסה את הרוב הגדול, ובשביל משהו...
שי טייב:
אני רוצה לענות לך על זה. קודם כל ציינת נתונים משנת 2017, זה רחוק קצת. אמרתי קודם לפני שנכנסת שביחס לנתונים של שנת הגיוס עכשיו שהסתיימה, שזה אותם 2,811, 22.9% הם מעל גיל 23. זאת אומרת זה מספר יותר גדול. את אמרת 10%.
שי טייב:
הרוב המוחלט זה 23 עד 26, יש גם 27 ו-28 כי הבריכה יותר, ויש גם כאלה, יש מפורסמים מביניהם שגם התגייסו בגיל 33. מפורסמים, אני לא רוצה להגיד את שמם כי אני לא יודע אם הם רוצים שאני אגיד את שמם.
שי טייב:
אני לא מדבר על שלב ב', אני מדבר על שירות סדיר. אני רוצה להגיב למה שמירי אמרה על מה עומד לנגד עיניו של הבחור. אני מרשה לעצמי להתבטא מקצועית כי אני רוצה לייצר גם מקורות כוח אדם. אני חושב שמעבר לזה שעוד אפשר לגייס וככל שיותר ציבור חרדי יגיע, ויש עדיין את מנגנון הפטור, אז יהיו יותר אנשים בגילאים המבוגרי...
לכן ההצעה של הצוות המשפטי היא נכונה, של הפרדה בין מה אתה סופר לבריכה לבין עד מתי מופעלות הסנקציות.
דברי דובר/ת #387 | 19 מילים
◂ 118 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא לא דיבר על זה בכלל ואתה מכניס את זה עוד פעם.
מירב כהן:
שי, היסטורית ראינו שעד 2010 זה היה גיל 35, אחר 28, 24, 26, היו שינויים בגילאים חבל על הזמן וזה לא השפיע על גיוס, אז למה שעכשיו זה ישנה?
שי טייב:
אני לא סוציולוג ולא פוליטיקאי, אני חושב שמדברים פה על דברים אחרים בהיבט הזה של הבקרה. אם לא תהיה בקרה ואכיפה, הנה אני אומר, חבל לכולם על הזמן. ויותר מזה, מה שאמרה היועמ"שית בסקירה, שאני אמרתי שצריך לקבוע גילאים ושאנשים יגיעו בזמנים, אני לא חולק, אני חושב שזו מציאות אחרת, רק אני אומר ש-23 עד 26, למה ...
שי טייב:
לא, אומרים לי למה אתה מביע עמדה, זו לא עמדה, זו עמדה מקצועית.
מירב כהן:
אני רוצה לומר עוד דבר שחשוב לי עקרונית והוא ערך שאני אומרת בכל הסעיפים הנוגעים לדבר, אני נגד פגיעה בפרנסה וביכולת התעסוקה וההשכלה של הציבור החרדי. זה רע מאוד למדינת ישראל, זה רע מאוד לילדים של המשפחות האלה, זה דבר רע, לכן התנגדתי כשהביאו סנקציה שמשמעותה לא לסייע במלגות להשכלה גבוהה ולא לעזור לעבודה ...
מירי פרנקל-שור:
חייבים לציין שצריך להפריד בין השכלה לבין פגיעה בעולם התעסוקה, במיוחד אחרי ה-7 באוקטובר. כפי שאנחנו שומעים לאורך השנתיים בוועדה יש פגיעה של משרתי המילואים, פגיעה גם בחיי המשפחה, גם בפרנסה, גם בתעסוקה.
מירב כהן:
את צודקת, אבל אם זה לא מביא תועלת של ממש - - -
מאיר פרוש:
מדוע אנחנו שוללים את השירות שהיה בעבר, שבגיל 22 אברך יכול בלילה לעבוד?
מירב כהן:
קודם כל את צודקת שזה יותר חשוב והמילואימניקים הקריבו את כל מה שהיה להם, ברור, אין פה שוויון בהצעה הזו, שוויון אין, אבל אם התוצאה תהיה שהם גם לא יתגייסו וגם לא יעבדו, וזה מה שאני דואגת שיקרה, אז הפסדנו פעמיים.
מירב כהן:
ופה כן שווה להזכיר שכששינו את גילאי הפטור לא ראינו שינוי במספר המתגייסים לצה"ל, אבל כן ראינו שינוי דרסטי במספר היוצאים לעבודה וראינו עלייה משמעותית גם בהכנסה ובאיכות של התעסוקה. אז אם פה את לא מרוויחה כלום למה לשלם את המחיר הזה?
מירי פרנקל-שור:
אבל פה אנחנו הולכים להסדר אחר, הולכים גם להסדר של פיקוח, גם להסדר של סנקציות, גם להסדר - - -
מירב כהן:
אם הייתי רואה את ההצעות היה קל יותר לקבל את זה. זה תיאורטי.
מירב כהן:
אבל צריך לראות את הפרטים של זה. מה שאת אומרת זה עולם חדש, אני לא מכירה.
מירי פרנקל-שור:
אני מסכימה על הפרטים, אבל ברעיון, יש גם פיקוח, יש גם סנקציות - - -
מירב כהן:
יכול להיות, אבל אני יכולה להתייחס רק לנוסח שראיתי ובנוסח שראיתי זה loss loss. יכול להיות שתביאו משהו אחר וצריך באמת לחשוב על זה מחדש, אבל לפי מה שאני רואה, בנוסח הקיים זה loss loss.
עוד דבר, שי, שתשים לב, עוד סקר שראיתי משנת 2021 בקרב חרדים בגילאי 18 עד 30, אז מתוך אלה שהתגייסו, 80% מתוכם אמרו שההחל...
מירב כהן:
הערה נוספת. בסעיף הזה כתוב 'יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר'. זה נוסח ציווי. בפרק ג'1 בחוק המקורי כתוב 'רשאי שר הביטחון לפטור אותו'. יש הבדל בין ציווי לבין רשאי ואני חושבת שנכון להשאיר את זה רשאי, כי אנחנו רוצים להשאיר לו שיקול דעת שאם יש נסיבות חריגות, אם פרצה מלחמה בשבע חזיתות למשל, ה...
מירי פרנקל-שור:
זה הכול מקשה אחת, כמו שאני אומרת, גם מה יהיה הקשר בין גיל סיום הסנקציות לבין גיל הפטור - - -
מירב כהן:
ואיך מתאימים בין הסנקציות לבין הגילאים.
מירב כהן:
אז איך את לוקחת את זה לשלב הבא? את עכשיו תביאי רשימה של סנקציות וגילאים? כי הפרטים הם חשובים.
מירב כהן:
אני חושבת שיש מקום גם במסגרת העבודה הזו לחשוב להפריד בין גיל הפטור לתחולת הסנקציות. בעיניי יכול להיות שיש סנקציות שהתחולה שלהן תיפסק בגיל 45, כשמסיימים את שירות המילואים. אני הייתי רוצה לנתק בין השניים, יש גיל שכבר לא פונים אליך, ההזדמנות להתגייס פגה, אבל את המחיר אתה תשלם.
יעקב אשר:
על זה שלמדת את התורה ותורתך הייתה אומנותך. בראבו.
מירב כהן:
על זה שלא באת לעזור לאחיך בקרב שמגנים עליך כדי שתוכל לחיות בשלום במדינת ישראל.
יעקב אשר:
על זה שתורתך אומנותך ולא רימית ולא שיקרת ולא עשית.
מירב כהן:
בסדר, אז בשביל מה אתה צריך כסף למעונות? תתפלל שמישהו יטפל בתינוק - - -
יעקב אשר:
אז תגידי במילים אחרות, אני נגד החוק.
מירב כהן:
למה אתה צריך את הכסף של המעונות? פשוט תתפלל. פשוט תתפלל שמישהו, יד נעלמה תטפל בתינוק, מה אתה אומר?
ולדימיר בליאק:
ישבתי מהבוקר ולא הוצאתי מילה מהפה, שלא כהרגלי. אני חושב שאתה מעריך את זה.
ולדימיר בליאק:
אני קודם כל רוצה למחות כנגד היחס שלך לעמרי רונן, שהוא גם לוחם וגם בן למשפחה שכולה ולא ראוי לזרוק אותו מהוועדה פעם אחר פעם, בטח בשים לב לקואליציה שאתה יושב בה. אבל לא באתי בשביל זה.
בעניין של גיל הפטור, באופן כללי לא ברורה לי ההצדקה מדוע דווקא למגזר הזה צריך לתת פטור גורף מגיל 26 ולפטור אותם משירות מ...
ולדימיר בליאק:
82% זה נתון מאוד מאוד יפה. ומאז שאין הנחות במעונות יום אין ירידה בתעסוקה של נשים חרדיות.
יעקב אשר:
ממתי התחיל מעונות היום? בינואר.
ולדימיר בליאק:
יש טכנולוגיה, היא קיימת, שגבר חרדי יכול לצאת לשוק העבודה ולסייע לאישה.
יעקב אשר:
אתה עונה לי על משהו אחר. אז תגיד מה שאתה רוצה.
יעקב אשר:
תעסוקה, זה בגודל התעסוקה, לא שיעור התעסוקה.
יעקב אשר:
לא, כמה ביטלו וירדו לחצי משרה, כמה ירדו וויתרו על משכורות אחרות, כמה הפסיקו ללמוד דברים אחרים ולהתמקצע תוך כדי.
ולדימיר בליאק:
אין נתון ולכן חבל לדבר על נתונים שלא קיימים. בוא נדבר על נתונים שכן קיימים. רק היום פורסם עוד מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שכל משק בית יהודי לא חרדי מכניס לכלכלת ישראל 1,350 שקל בחודש וכל משק בית חרדי לוקח מכלכלת ישראל 10,318 שקל בחודש.
ולדימיר בליאק:
מכיוון שאנחנו מכירים את המגמה הדמוגרפית , 36 מיליארד שקל, שזה הנתון שלך סבסוד המגזר החרדי היום, בעוד 20 שנה הוא יהפוך ל-60 מיליארד שקל. זה מה שהחוק הזה מייצר היום, הוא לא מייצר גיוס, הוא מייצר בעיה מאוד מאוד גדולה שמטילה ספק ביכולת שלנו להמשיך להתקיים ככלכלה מודרנית, אני כבר לא מדבר על האתגרים הביטח...
יעקב אשר:
אבל הם נהיים משתמטים, הוא נהיה משתמט כמו אדם חילוני שמשתמט.
ינון אזולאי:
נגמר האירוע שלו, עם כל הסנקציות לכל החיים עד שהוא מסדיר.
יעקב אשר:
מנגנון אתה יכול לייצר, אבל לא עליו.
ג'וש פרש:
אני רוצה שתבינו, אתם מדברים פה כבר שעתיים על הדבר כזה ואיך שאנחנו יושבים פה עוד לוחם שם קץ לחייו. עכשיו אותר עוד לוחם מת. אני פה כבר יומיים נלחם על חבר שלי לקבל הכרה, עוד לוחם עכשיו מת. אתם קולטים איזה שטויות אתם מדברים עכשיו? על חוק גיוס? אני יושב פה שעתיים, חבר שלי יושב במכון מת ועוד לוחם שם קץ לח...
צבי שור:
ג'וש בון נלחם בשביל עשרות חיילים שהשתמטו, בשביל עשרות חיילים שיוכלו לשבת בבית, בשביל ללמוד תורה, בשביל לא משנה מה, הוא ישב שם ונלחם והיה מאחורי הכוונת ונלחם. נלחם ונלחם ונלחם, עד שהוא נלחם על החיים של עצמו ושם הוא נפל.
ג'וש פרש:
מישהו פה בחדר הזה יכול לתת תשובה? מישהו פה יכול לתת תשובה למה אין קבורה צבאית? אדון תת אלוף, אני לא יודע מה השם שלך, אתה יכול לתת לי תשובה? אתה יושב באכ"א בעצמך, אני מאמין, למה אין קבורה צבאית לג'וש בון?
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל בואו נהיה הגונים, הוא נמצא כאן במטרה מסוימת, אין לו את הפרטים.
ג'וש פרש:
אז בוא נשיג את הפרטים, כי עוד לוחם, בועז, שם קץ לחייו, לפני עשר דקות הוא אותר ללא רוח חיים.
היו"ר בועז ביסמוט:
יקירי, מי כמוך יודע שביומיים האחרונים אנחנו עושים כל שאפשר, יחד עם חברי כנסת גם מהאופוזיציה - - -
ג'וש פרש:
אומרים לי את זה כבר יומיים, בועז. אני יושב איתך יומיים וממשיכים להגיד לי סממנים צבאיים, מגיע לו הכול.
ג'וש פרש:
אז מה עושים? איך אנחנו פותרים את הבעיה עכשיו? כי יש עוד לוחם שפאקינג מת עכשיו, ששם קץ לחייו. די, בועז.
צבי שור:
אם כולכם מסכימים אז בבקשה לחתום על המכתב - - -
צבי שור:
אז מה תוקע את זה? למה אנחנו תקועים? למה אנחנו עדיין תקועים?
ג'וש פרש:
על תקלה שלישותית של הצבא חבר שלי לא יקבל קבורה צבאית? אתם קולטים את זה? אתם מסתכלים עליי כאילו אני חתיכת מפגר.
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל לא, אף אחד לא מסתכל עליך כמו מפגר, להיפך, אף אחד פה. כולם פה מחבקים אותך ואתה יודע שגם כולם פה מסכימים איתך, אם זה אופוזיציה, קואליציה, שמאל, חרדים, כולם מסכימים איתך.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה ישבת איתי בחדר ביומיים האחרונים ואתה רואה איך אנחנו פועלים מכל זווית אפשרית.
ג'וש פרש:
כולם אומרים לי את זה וכולם עונים לי אותה תשובה שתהיה קבורה צבאית עם סממנים צבאיים. מגיע לו קבורה צבאית מלאה בהר הרצל.
ג'וש פרש:
אז יופי, אז בוא נרים טלפונים עכשיו לשר הביטחון לפתור את הבעיה הזאת.
ג'וש פרש:
וכולם רק משגעים את השכל אנחנו על זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
יקירי, היום במהלך הדיונים עצרנו את הדיון כדי לצלצל, היית יחד איתי, ראית, ראית עד כמה גבוה צלצלתי, היית איתי בחדר, הכי גבוה שאני יכול, לכן אני ממתין.
ג'וש פרש:
אבל, בועז, אנחנו יומיים בסיפור הזה ורק עכשיו עוד לוחם שם קץ לחייו, ואנחנו נהיה בסיפור הזה עוד שבוע גם כן, כי גל ההתאבדות רק מתחיל עכשיו. אתה מבין כמה הולכים להתאבד? מה אם הבא זה אני? מה אם הבא זה הוא? מה נעשה אז? אני נלחם שנתיים, מה-7.10 לא השתחררתי פעם אחת. יומיים אני במקום המזעזע הזה, שומע על חקיק...
היו"ר בועז ביסמוט:
עניתי לך קודם ואני אמשיך לענות לך. בעוד רבע שעה אני מסיים פה את החלק הזה של הדיון, אתה תיכנס איתי, אנחנו נרים טלפון בפעם, אני לא אגיד המי יודע כמה, אבל לגורם – אני לא רוצה פה, אנחנו בדיון פתוח ומצולם, אתה יודע בדיוק למי אני מצלצל, היית איתי בחדר. ייגמר הדיון הזה בעוד רבע שעה, חכה בסבלנות. כולם פה מס...
צבי שור:
עם כל הכבוד זה נשמע טשטוש, זה נשמע המשך טשטוש ואנחנו ממשיכים לשבת פה והזמן דוחק.
היו"ר בועז ביסמוט:
יקירי, די. עם כל הכבוד לטשטוש, אני יודע והוא גם יודע מה אני עושה, אז תפסיק עם זה. אני גם לא מרשה לך להגיד טשטוש כשאני יודע מה אני עושה.
צבי שור:
לא, זה לא באשמתך, זה המערכת. אתה איתנו פה, אבל הם מטשטשים אותנו.
יעקב אשר:
נקדם את הזה כדי שתוכל לטפל בזה יותר מהר.
שרון ניר:
הם לא עוזבים לשנייה, בועז, כפי שאתה יודע, הם שומרים עליך 24/7. ליכוד לא יהיה פה, אבל הפלג - - -
ינון אזולאי:
כל פעם אתם צוחקים על יולי שהוא לא ליכוד? לא הבנתי.
מאיר פרוש:
אין לי הרבה מה להוסיף, אני גם לא רוצה להתווכח עם הדברים האלה שנרשמו ונכתבו, אני לא יודע אם גיל 26 בא ממחקר שעשו או כי בחלק מהשנים היה 26, חלק עשינו 21, לתקופה מסוימת, 23, אני לא מתווכח על הדבר הזה. אם אתם חושבים שזה הדבר הטוב והנכון שיכול להועיל אני לא בוויכוח הזה.
אני רק כל היום חושב, אני רואה פה א...
לאיזה סעיף זה?
דברי דובר/ת #506 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הפיקוח. תנועת הנוער העובד והלומד, שהם קרובים מאוד לימין - - -
אני אין לי בעיה, בועז.
דברי דובר/ת #509 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
תנועת הנוער העובד והלומד, נדמה לי שזה קשור יותר לימין, גם הימין צריכים לשמור על כך שלא נבזבז סתם כסף, אבל לפני 11 שנים היה לו 32,000 או 37,000 תלמידים ולפני ארבע שנים היו לו 2,000 תלמידים ועדיין הוא מקבל כסף לפי 37,000 תלמידים.
זה לא נכון.
דברי דובר/ת #512 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אנחנו בעד מִפקד, אנחנו הגשנו על זה הצעה לסדר.
מאיר פרוש:
11 שנה לא היה מִפקד וזה לא דבר שאני מדבר פה בוועדת חוץ וביטחון או במפלגה. עיתון 'ישראל היום' פעמיים כותב על זה, הנה כותרות. מיליונים בלי פיקוח, לא סופרים את תנועת הנוער. אני ביררתי, תנועת נוער שב-2015 היה להם 2,000 חניכים והם מסתמכים על 37,000 חניכים שהיה להם ב-2015. אז אם אנחנו מדברים ואנחנו רוצים ...
זה לא מדויק.
דברי דובר/ת #517 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
תנועת הנוער העובד והלומד זה של בן גביר, לא? של בן גביר?
כן, של בן גביר.
דברי דובר/ת #519 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
תנועת הנוער העובד והלומד זה היופי של הציונות, איך אפשר לקחת כסף בלי פיקוח בצורה כזו? אז אני מבקש את תשומת לב החברים, אם לבן גביר יש פה נציג או כל מפלגה אחרת שיש להם שייכות לתנועת הנוער העובד והלומד, אני מבקש שהדבר הזה ייפסק. פשוט מאוד.
מאיר פרוש:
הדוגמה של כולנו לפיקוח אמיתי שיהיה ולא סתם ככה לחלק מיליונים, מאות מיליונים.
שרון ניר:
א', אנחנו בעד, ב', לפחות מתנועות הנוער אנחנו רואים בסוף בקצה מתגייסים ולוחמים, אז יש איזה שהוא סוג של ערך ותועלת בהשקעה.
הרב פרוש, אתה באמת לא יודע של מי זה הנוער העובד והלומד?
דברי דובר/ת #524 | 12 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אמרו לי של בן גביר או סמוטריץ', אני לא יודע.
משה טור פז:
לצה"ל. רק שאלה. אני שלחתי למי שיש לו פה טלפון חכם, זה לא לכולם, אבל גם לך בועז, איזה שהוא פוש שקיבלתי על 'שבת אחים גם יחד', זה נשמע מאוד ממלכתי. יש מסתבר תעשיית פטור, צו יציאה, טיסה שבוטלה - - -
מאיר פרוש:
מה הסתבר בסוף? המספר היה גם לא - - - אבל התוצאה ודאי שלא הייתה כמו שטור פז אמר. התנצלת כבר, או עוד לא?
משה טור פז:
אני? צו יציאה, טיסה שבוטלה. כל שוטר מקפיץ את הלב, הראש שלו שקט, עצור, פרוש, יש פתרון, אתה לא לבד, פטור על בסיס אי התאמה, לא נפשי. 100% חוקי, 100% מסודר, תהליך קצר וברור, ברוב המקרים נגמר מהר. שים לב, מאיר, לימודים, עבודה, רישיון, דיסקרטיות מוחלטת, שקט, כבוד, אחריות, ניסיון מוכח, אחוזי הצלחה גבוהים. ...
משה טור פז:
מצווה גדולה לשתף שבת אחים גם יחד, כי גב חזק משנה הכול. תגיד לי, מאיר פרוש, אם אנחנו רואים כזאת תעשיית השתמטות, לא נראה לך שצריך קצת השגחה? לא צריך פיקוח?
מאיר פרוש:
אני לא מתנגד לפיקוח, אני בעד פיקוח - - -
שרון ניר:
לא רק שאתה לא מתנגד, אתה בהיסטריה.
שרון ניר:
בהיסטריה מהפיקוח. אני לא ראיתי דבר כזה, זה הכי הרבה הקפיץ אותם, הסעיף הזה.
מאיר פרוש:
של מי זה תנועת הנוער העובד והלומד?
שרון ניר:
אנחנו נדאג שתהיה רשימת נוכחות נושמת.
ינון אזולאי:
אני רוצה לדבר על גיל הפטור, גיל 26. אגב זה נקבע כבר בחקיקה בפרק ג'1, שזה גיל הפטור. כלומר אם עכשיו אנחנו רוצים לשנות אנחנו משנים את החקיקה הראשית. זה לא סתם גם נקבע - - -
מאיר כהן:
בדיוק, הוא בוטל, הוא עושה דירוג.
ינון אזולאי:
בסדר, אבל בפעם הראשונה הוא נקבע שם. התפיסה שהייתה הייתה שגיל 26 נקבע בחקיקה.
ינון אזולאי:
לא אמרתי, אבל לקחנו חלק מהדברים שם, אז אפשר לקחת גם משם דברים.
מאיר כהן:
בג'1 מדברים על תקופת הסתגלות וכו'.
ינון אזולאי:
אני חושב וגם שי טייב אמר שגיל 26 זה גיל שמצד אחד הוא ממצה את עצמו, הוא ממצה את עצמו גם מבחינת הגיוסים. אומר שי שבגילאים הנמוכים ודאי שהוא צריך יותר, אבל גם עד גיל 26 עדיין באים ומתגייסים והדבר הזה נוח. לאחר גיל 26 אנחנו יודעים, אני חושב שגם לצבא זה לא תמיד המשתלם ביותר לגייס בגיל 26, שיבואו עם שלושה...
ינון אזולאי:
בגיל 26 הוא מחליט אם הוא עוזב את מסגרת הכולל או לא. עד אז הוא עדיין נמצא במקום שיכול להיות שהוא יגיד אני צריך לחכות עוד שלוש שנים, עדיף לי לצאת ולעשות את השירות, והיו כאלה, וראינו את זה גם בשנה האחרונה וגם בעבר, ויכול להיות שמי שיחליט בגיל הזה להגיד חנוק לי, אני רוצה לצאת, אז הוא יגיד שהוא מעדיף לצא...
חילי טרופר:
היה פה דיון, גם סעדה העלה את זה, על העניין שאין יעדי לוחמים בחוק והצבא אמר שאין דרך לעשות את זה, אבל, אם אני זוכר נכון בשיח, אמרתם שאם יבנו את זה לא דווקא על פי לוחמים אלא בגילאים רלוונטיים יכולים. השאלה אם היית מוכן להיכנס בכלל לכל סוגיית הגילאים כדי שגם יהיו גילאים רלוונטיים שבהם יוכלו להגדיל את ה...
ינון אזולאי:
אני עניתי על זה גם אז, שאם אתה בא ואומר מראש שאתה רוצה שיהיה לך 20% או 30% בגיל 18, 30% בגיל 22, או כל דבר כזה שדה פקטו זה מביא למכסות, זה לא מביא את היעדים, זה בדיוק חלק מהוויכוח שלנו על יעדים ומכסות, לכן אני לא מוכן להתחייב על כך מראש. זה גם אחר כך יפגע ביעד שאם לא הצלחתי להגיע אליו.
חילי טרופר:
אבל יש כלי אחר בעיניך שהוא אפשרי כדי להגדיל את מספר הלוחמים, לא החיילים הכללי? כי אם אתה מדבר על גילאים, ברור שככל שהגיל יותר מבוגר סטטיסטית פחות סבירות - - -
ינון אזולאי:
זה מה שאמרנו, כשאני אומר לך אל תרשום למשל כמה אחוזי לוחמים אתה רוצה, לא מדבר על גילאים, אתה מדבר על לוחמים למשל, אתה אומר שאתה רוצה 30%, 40%, 50%, לא משנה, לוחמים, אני אומר לך קח 100% לוחמים, כל מי שמתגייס ומתאים קח אותו ללוחמה, אני לא רוצה שתשים לי יעד של 35% ולא 25% - - -
חילי טרופר:
ברור שכל מי שמתאים גם הצבא ישבץ אותו, אבל הוא יודע להגיד שבגילאים מסוימים הסיכוי הוא נמוך.
ינון אזולאי:
אבל גם בציבור הכללי כשאומרים לך שיש בין 40% ל-45% לוחמים אומרים לך באותו רגע שהוא הגיע, הוא שואף להגיע גם ל-60% ו-70% לוחמים, רק מה? בסופו של דבר הוא מגיע ל-45% לוחמים.
ינון אזולאי:
אי אפשר לשים יעד של לוחם. אני אומר לך יותר מזה, אין לי בעיה, כל אחד שמגיע לצבא, ותשאלי את נצח יהודה, הם היו פה בבוקר, והם יגידו לך שכל אחד שמגיע אליהם הם באים עם מוטיבציה גדולה ונלחמים בשביל להיות לוחמים, נלחמים על זה. אני לא שם לך מגבלה, לא את המקסימום ולא את המינימום, קחי כמה שצריך, כמה שהצבא צריך...
שרון ניר:
אתה יודע מה המגבלה שאתה שם לי? בעצם העובדה שאתה נותן לי מהבריכה, זו המגבלה.
ינון אזולאי:
אומר לי שי טייב, בגילאי 18 יותר קל לו ויותר טוב לו.
שרון ניר:
אבל אתה יודע מה המגבלה המובנית שיצרת לי? עצם העובדה שאתה נותן לי את הבריכה ואתה לא נותן לי רק בני 18 מהשנתון כבר הגבלת אותי, כי בגיל 20 זה כבר פחות רלוונטי ובגיל 21 כבר אין לוחמים.
שרון ניר:
אם היית נותן את היעד מתוך השנתון היינו יכולים לדבר איך מכניסים לוחמים.
חילי טרופר:
בסוף יש שאלה, הרי הצורך האמיתי של החוק - - -
שרון ניר:
מה לעשות? אבל זה מה שהצבא צריך, בועז.
ינון אזולאי:
בלי שתרצה זה הופך למכסות ואני לא יכול, אבל אם אני יודע, ובאמת אני אומר וזה מה שאני אומר תמיד, אני לא רוצה שיהיו שם רק ג'ובניקים או רק תומכי לחימה, אני מבחינתי שיהיו כולם לוחמים. אני אומר את זה, אין לי בעיה, אבל כשהוא מגיע, הוא מסיים את הבדיקות שצריך לעשות להם – אגב אני חושב שיש מספיק כאלה גם בגיל 24...
שרון ניר:
מה זה התגייס? התגייס למילואים עכשיו.
שי טייב:
יש הבדל, חבר הכנסת אזולאי, ברשותך. יש קודם כל הבדל בין מי שהתגייס למילואים ולשלב ב' וימי השירות שלו בכל שנה הם מוגבלים, ואם תגיד לי שהוא עשה 300 ו-400 ימים אז רוב האנשים שעשו 300 ו-400 ימים עשו את זה מרצונם ומהשיקולים שלהם. זה אחת.
ינון אזולאי:
לא, אני אומר שקיימים כאלה שהלכו להיות לוחמים.
שי טייב:
אבל אני רוצה להגיד על הלוחמים, אפשר להגיד שכל אחד בכל גיל שיהיה לוחם, בסוף מדובר באנשים שאנחנו יודעים שכנראה מצבם המשפחתי הוא מסוים, כנראה הפרופיל הרפואי שלהם הוא מסוים, כנראה הכושר, ולכן להגיד שאין הבדל בין בחור בן 18 לבין בחור בן 26, כי את שניהם צה"ל יכול לשבץ כלוחמים, בסוף יש פה גם עניין של למה ה...
ינון אזולאי:
אני מבין את הרציונל שאתה אומר, אמרתי את זה, הוא שאל אותי האם אני יכול כרגע לבוא ולהגיד איך אני מביא התחייבות - - -
שי טייב:
אני מבין גם מה שאתה אומר, רק אני אומר שהפתרון של להגיד תיקח כל אחד שמגיע ללוחם, לא מעניין אותי - - -
ינון אזולאי:
אני אמרתי, כשאתה אומר תשים לי יעד מסוים של לוחמים, אמרתי שאני פחות יכול להתחייב על דבר כזה.
שי וגם ינון, יש הבדל גדול מאוד אם אתה מסתכל על אוכלוסייה כללית ואתה אומר, אני לוקח את כל המחזור, מתוכו אני רוצה 45 לוחמים, וזה הבדל עצום אם אתה אומר: אני לא לוקח את כל המחזור של החרדים, אני צריך להגיע נגיד ל-6,500 ואני מגייס ונראה הלוואי כמה שמתוכם יהיו יותר לוחמים. למה? מכיוון שאם היית שם יעד של לחימה ואומר אוקיי אני עוצר כשיש לי 6,500 לחימה, ברור שהיו צריכים להגיע לבקו"ם הרבה יותר, שהם ישנם, להבדיל מהציבור הכללי, כשיש לך 45%, זה מיצוי של מחזור.
כשאתה הולך לחרדים ואתה אומר אוקיי, אני רוצה להגיע ל-6,500 אבל בלמעלה אני מגיע לזה מתוך 8,000 או משהו כזה, אם אתה לא תגיע אז אתה אומר אוקיי, אם אתה רוצה 6,500 תשאיר את הגג פתוח ותגיד אוקיי, עד שמתמלא 6,500. באים כאלה שלא, אני משחרר אותם מהצבא, עד שיהיו לי לוחמים. זה האירוע, זה הבדל גדול.
דברי דובר/ת #583 | 145 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
וגם ממה שאתה אומר, שי, מגיל 26, ככל שאתה מתרחק יותר אז גם קשה לך יותר לגייס אותם ללוחמה, נכון?
ינון אזולאי:
כן, אני איתך. ולכן אני אומר גם בגיל 26 אני חושב שזה הגיל שגם אתה אמרת וגם ככה מובן, זה הגיל המקסימלי שאז אפשר לקבל את הפטור, כי אחרת אם אני גם לאחר מכן לא נותן את הפטור והוא לא יכול לצאת לעבודה הוא מביא גם נזק כלכלי.
ינון אזולאי:
שי הסביר את זה מקודם, שגם הם בהעדפה שלהם גיל 26, כי מעל גיל 26 הצורך של הצבא באחד כזה פוחת מאשר עד גיל 26. בגיל 26 יש שלושה, ארבעה או חמישה ילדים, תלוי מאיזה משפחות זה מגיע, ואם תגידי לו שגם לצאת לעבודה הוא לא יכול, כי את מעלה לו את גיל הפטור, אז בעצם את גורמת פה לבעיה שגם אם הוא חושב עכשיו, הוא לא ...
ינון אזולאי:
כן, אני מצדיק את זה שגיל הפטור לא אמור להיות יותר גבוה.
שי טייב:
חשוב להגיד, אני התייחסתי ללא יותר נמוך. אמרתי שיש buffer של מספר שנים שעוד אפשר. אפשר גם להגיד 27, זה לא משנה אם 26 או 27.
שרון ניר:
תגיד את עמדתכם הברורה, שי, מה זאת אומרת?
ינון אזולאי:
הרי גיל 26 או 27 זה לא מפריע לך, בגיל 27 יכול להיות שיש לו עוד ילד ואז יהיה לו יותר קשה. אם זה 26 או 27, בשנה הזאת יכול להיות לו עוד ילד ואז הצורך עוד יותר גדול שייצא ויעבוד, גם לשיטת האוצר. לכן אני אומר, הגיל הזה, לתחום אותו בגיל 26. אז תבואו ותגידו לי סנקציות. הרי מה אתם עושים? אם אתם אומרים שהסנק...
ינון אזולאי:
אמרתי, בחוות הדעת, אני מתייחס קודם כל לחוות הדעת של היועצת המשפטית. אם אני מסתכל על חוות הדעת שאומרת שאולי הסנקציות ימשיכו מעל הגיל הזה, לאיזה גיל? גיל 40? או גיל 35 או גיל 30, אז מה אתם אומרים? אתם אומרים תשמע, יש תכלית של החוק שאמרה במטרות החוק, אחת, צמצום אי שוויון ולהביא חיילים לסדיר, ומצד שני א...
ינון אזולאי:
כן, הראיתי לך בג"צ. לא חזרת אליי אחרי הבג"צ שהראיתי לך.
יעקב אשר:
מה זה משנה איך קוראים לזה? אבל זה לא דבר קל.
יעקב אשר:
לא משנה, עזבי את המונחים המשפטיים, בוא נתייחס לחיים.
ינון אזולאי:
בשבוע שעבר הקראתי פה בג"צ, לא קיבלתי עליו תשובה מאז.
מירי פרנקל-שור:
- - - אם היה יותר מרווח בין הדיונים גם היית מקבל תשובה.
ינון אזולאי:
כל פעם להאשים את זה במרווח בין הדיונים? אני נגעתי בנושא הזה?
יעקב אשר:
אפשר לגרום לכך, לקצר אותם ולהפוך אותם לענייניים.
ינון אזולאי:
מיום חמישי שעבר עד יום השלישי, מה זה קשור אלייך? לא הבנתי.
ינון אזולאי:
בסדר. אתם באים פה ורוצים להעניש בן אדם, לא יהיה.
מאיר כהן:
ינון, אני רוצה לשאול אותך ובלי לקנטר, אני מחזיק דעת תורה של ייהרג ובל יעבור והחוק הזה מוזכר. זה התפרסם עכשיו, כתוב בו כך: שהרי התורה היא מעל החוק וכשהחוק סותר את התורה, חוק ביסמוט, החוק בטל ומבוטל. והוא קורא לא להתגייס. חתומים על זה חלק מהאנשים, יצחק רצאבי, פוסק עדת תימן, יעקב חיים סופר, משה צדקה.
יעקב אשר:
זה לא מהיום, זה חדשות ישנות. שטרן כבר אמר את זה לפני שבוע.
מאיר כהן:
לא, אני שואל שאלה פשוטה, האם פשקווילים כאלה, מה כוחם אצל האוכלוסייה שכן יושבת כאן ומתדיינת על החוק.
ינון אזולאי:
אז אני עונה לך בשיא הכנות, גם בשבוע שעבר הרב סלים, ממועצת חכמי התורה, הוא אמר לא ללכת לאותה הפגנה שהייתה. גם הרב מאיה אמר וגם הרב יצחק יוסף, אומרים את זה במפורש - - -
מה הם אומרים?
דברי דובר/ת #620 | 3 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אבל כן אומרים לא להתייצב לצווים. ואסלה? הם לא אומרים אסלה?
ינון אזולאי:
כי זה אותם אלה, הפלג, שארגנו את זה. אנחנו לא במקום הזה, אנחנו לא איתם. מועצת חכמי התורה אומרים, בשבילי זה האורים והתומים, תשב פה ותביא חוק. אני אחת לכמה ימים מגיע אליהם, אתמול גם דיברתי עם חלק ממועצת חכמי התורה ואמרתי להם את המצב שאנחנו נמצאים בו, מה החוק, ולהמשיך בחוק. והם יודעים שבסופו של דבר אני,...
שרון ניר:
כן, אבל זה הספרדים. פרוש בשקט, תראה איך הוא בשקט עכשיו.
ינון אזולאי:
זה רוב הציבור שלנו שנאמנים למועצת חכמי התורה. אתם שואלים על שאר הציבורים, נמצאים פה חברי הכנסת שלהם, שיענו. אנחנו ביחד, תמיד היינו והלכנו ביחד בחוק הזה ואת רואה שהם יושבים פה ונמצאים פה.
משה טור פז:
יעקב, קיבלת פה, זה לא בא מיש עתיד, זה בא ממשרד הביטחון, אשר יגורתי.
יעקב אשר:
אבל תגיד עד הסוף, אשר יגורתי –
יעקב אשר:
בא. לא בא לי, בא לי זה התחום שלהם, אנחנו זה בא, נעצר ובא. לא בא לי, אנחנו לא בעלי בתים בעולם הזה, יש למעלה מישהו שהוא בעל הבית. תלמדו את זה פעם אחת ולתמיד.
יעקב אשר:
שוסטר היקר, בינינו אף אחד לא יוכל אף פעם לסכסך. אדוני, הבעיה שיש לנו זיכרון קצר, כי כל פעם מדברים על דברים, כשדיברנו על הסנקציות וזה, אחד הדברים שאמרו ומנקודת מבט של אנשים שאינם אוחזים - - -
משה טור פז:
רק לתקן אותך, איוב אמר, כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בֹא לִי.
משה טור פז:
אני מוחה על פסוקים, לא נותנים קריאה ראשונה. על פסוק באיוב, אשר יגורתי בא לי.
אבל, בועז, אני אמרתי לך כל הזמן שמסרסים את התורה.
דברי דובר/ת #639 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
מה אתם אוהבים בתורה אנחנו יודעים. אחד הדברים שנאמרו אז בזמנו לגבי הגיל, 18 עד 26, אני מקבל גם מה שאומר הצבא בעניין הזה, יש בזה היגיון מבחינת הטווחים, במיוחד כשאתה מדבר על שינויים, על דברים שלא היו ויש בזה איזה שהוא היגיון והסבירו את זה הצבא, אני לא מתווכח על העניין הזה. אבל אחד הדברים שנאמרו פה כל ה...
אני יודע שאתה מכיר את המוזיקה.
דברי דובר/ת #642 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
כן, אבל הקול שלי לא משהו לעניין הזה. אבל לעשות עוד יותר טוב כדי לעשות עוד יותר רע לציבור שלא מתים עליו. עזבו, זה לא נכון מה שאני אומר אבל זה נכון.
דווקא אני מסכים איתך.
דברי דובר/ת #644 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ואז באים ואומרים המצאה חדשה ואומרים, אוקיי, זה הטווח של הגיוס, בסדר, אבל את הסנקציות נאריך לגיל 40, למה? יש היגיון מאחורי זה, כי יש מילואים, נכון? אחרים עושים מילואים בזמן הזה. עכשיו אני שואל, ברגעים של לפני שלוש שנים, לא שנתיים בדיוק, שלוש שנים, כמה בערך הממוצע של ימי מילואים, ואתם יודעים גם כמה המ...
אתה צודק.
דברי דובר/ת #647 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
איך אתה יודע שאני צודק, גאון? לא גמרתי לדבר אתה כבר יודע שאני גם צודק. אני שואל. 33 ימים.
ואם זה חיילים או מפקדים.
דברי דובר/ת #651 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
עכשיו תן לי לדבר, בסדר? תתאפק קצת, אתה אדם מבוגר.
רק אני מוציא אותך מדעתך.
דברי דובר/ת #653 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה לא מוציא אותי מדעתי, אתה מפרה אותי. אין לך מושג כמה שאני מגיע חד כשאני רואה שאתה מתחיל נאום ואתה לא יודע איפה אתה גומר אותו בכלל כי אתה רק מסתכל על הזמן כמה בזבזת, זה הכול.
יעקב אשר:
אני אבקש את ההקשבה, גברתי. אני שואל, עם אותו היגיון - - -
אני רוצה להסביר לו.
דברי דובר/ת #657 | 4 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אדוני היושב ראש, אתה לא מגן עליי לדבר ואז תגיד לי בוא תסיים.
יעקב אשר:
לא, אני לא צריך הגנה, רק אם ייתנו לי אחר כך להשתלט על זה לבד.
יעקב אשר:
אז באים ואומרים, הסנקציות עד 40, למה? כי יש מילואים. אף אחד לא בא ואומר - - -
משה טור פז:
אם חילי טרופר אומר לך, אשר יגורת בא לך.
חילי טרופר:
לא, באמת, יעקב, זו לא הסיבה, אתה יודע שלא.
יעקב אשר:
אני הייתי בישיבות פה ואני שמעתי. יש עוד סיבות, אפשר להלביש על זה אלף סיבות. כדי לעשות רע אפשר לעשות אלף סיבות. אין בזה היגיון, אין בזה סיסטמתיות, אין בזה משהו תהליכי ולא כלום, יש בזה רק דבר אחד: תבינו, הציבור החרדי, אנחנו עליכם בכל דבר. תעמדו ביעדים, לא תעמדו ביעדים, את מי זה מעניין? יהיו חיילים, יה...
יעקב, מה זה משנה אם הוא אמר?
דברי דובר/ת #667 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אל תתנצל. יעקב, אני איתך, אל תתנצל. תגיד אמר, מה זה משנה?
דברי דובר/ת #669 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
מה יאללה? אני רק בהתחלה. אני לא יכול להוציא משפט, כי זה מוציא אותם מדעתם.
אצלכם כתוב אשר יגורתי בא.
דברי דובר/ת #672 | 5 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, אני רוצה שהדברים האלה יהיו ברצף, אני רוצה אותם גם בפרוטוקול, אני רוצה אותם בכל דבר. לכן אני אחזור על זה שוב. אין שום היגיון להאריך את נושא הסנקציות, אני לא נכנס לדיון הזה, זה גם לא היה בזמנו, גם בסיבוב הקודם זה לא היה על השולחן.
יעקב אשר:
גם בסיבוב של אדלשטיין לא. אל תתקנו אותי, תנו לי לטעות, אני רוצה לטעות, אחר כך תגיבו, אבל לא באמצע.
כמה פעמים באותו ערב תטעה? כל הזמן אתה טועה.
דברי דובר/ת #681 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני יודע. אני אומר, זה המצאות חדשות, אין לזה שום היגיון חוץ מרק להסביר דבר אחד, הציבור החרדי, כנסו למקלטים, תחזיקו ידיים כולם אחד בשני ונעבור את זה ביחד כי אנחנו קהילה וקהילה חזקה וקהילה אמונית. זה מה שאתם גורמים. אחר כך אתם שואלים, מאיפה באים הקיצוניים האלה? אתם יוצרים אותם כל יום במו פיכם. בהתבטאו...
למה לך מותר לשאול מאיפה באה השנאה כלפיכם?
דברי דובר/ת #683 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
50% בטלנים, כולם רמאים. איזה דיון היה פה הבוקר. תאמין לי, הפתרון היחיד לכל השאלות האינטליגנטיות שבאות מלב טהור שלכם זה רק כדי שלא ירמו בישיבות חלילה, הדתיים האלה שמרמים כל היום, מהנוער העובד.
של בן גביר.
דברי דובר/ת #685 | 3 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הדתיים שמרמים כל היום. אז הפתרון היחיד זה להצמיד פוליגרף לכל ראש ישיבה, צמיד אלקטרוני לכל בחור ישיבה ואז תאמין לי יהיה מצוין. תקשיבו - - -
מאיר כהן:
ככה, כי אתה אומר דברים לא נכונים. אתה אומר את זה נגדנו.
יעקב אשר:
אני לא אומר נגדך, לא מדבר אליך. לא אתה הצעת את ה –
לכן אין בזה שום דבר. אתם רוצים, אז 30 יום, בוא נראה מה הערך של – תאריך את זה. אין בזה שום היגיון. ופה, שוב, אני מזכיר בפעם המי יודע כמה, גם לפרוטוקול וגם לכולם, הצעת החוק שאנחנו מדברים עליה במסגרת דין רציפות היא הצעת חוק שנושא הפיקוח היה רזה עד כמעט בלתי קיים, לא היו הצעות כאלה ואחרות לסנקציות שאני ודאי מתנגד לסנקציות אם הן קיימות על מי שעושה על פי חוק ועובד על פי חוק, ואם יהיה חוק וזה יישען על החוק, אז מה זה הדבר הזה?
אז לפעמים באים ואומרים, לא, אם יהיה קצת זה, זה ייתן, זה יניע, זה יעשה. אבל זה לא יניע. נמתח את זה לגיל 40, אחר כך יבוא מישהו ויגיד גיל 60 כי היו כאלה שבזמן המלחמה גם הלכו בגיל 60 ולציבור השני מותר לומר את זה, מותר לומר. אין בזה שום היגיון, אין בזה שום חקיקה, אין בזה שום תהליך, יש פה רק עוד יותר טוב. בוא ניקח את זה, כמו שהאוצר לקח את זה ואת זה ואת זה ולא חיבר אותם ביחד בשום צורה שהיא.
יש לי עוד שניים-שלושה דברים. היו פה הצעות בבוקר. הייתה פה הצעה, נדמה לי שלך, קינלי, אם לא, אני מתנצל, אבל זו הצעה מבחינתך נהדרת. דיברת על כך שתהיה הצהרה של כל מוסד לימודי, דיברתם על מדינה יהודית ודמוקרטית, נכון? תזכיר לי.
דברי דובר/ת #693 | 217 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
יהודית, דמוקרטית ואי התנגדות לשירות משמעותי.
יפה, נהדר. אני קודם כל הייתי מוסיף לזה גם אולי לשיר את התקווה בבוקר ולהניף גם דגל והכול.
דברי דובר/ת #695 | 18 מילים
— המשך —
זה נכון.
דברי דובר/ת #696 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני בעד, אני הולך להפתיע אתכם.
לפחות ביום העצמאות וביום הזיכרון.
דברי דובר/ת #699 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל תנו לי לדבר. פחדנים, תנו לי לדבר. אני רק מציע, זה דבר רוחבי שצריך להיות בכל מוסדות החינוך בארץ ואני רוצה לראות, אתה הרי נציג הציונות הדתית אבל ביש עתיד, אני רוצה לראות, לא ראיתי דיון אחד בכנסת שאתם יזמתם, לא אתה ולא חבריך, אתם יושבים בדיון על הצעת חוק ומוסיפים, אומרים יאללה, יש עכשיו דיון, צריך ...
משה טור פז:
לא עונה לך, אני הכנסתי להם בגרות ישראלית אז אני מסכים.
יעקב אשר:
אתה הכנסת להם בגרות ישראלית? הכנסת להם מיליונים ונתת להם שטחים ונתת להם הכול בעיריית ירושלים ואתה יודע את זה. ובצדק.
עשית חוק הלאום.
דברי דובר/ת #704 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ובצדק, הם אזרחים שלך, אבל מעולם לא ביקשת מהם שיצהירו על מדינה יהודית ודמוקרטית.
אל מי אתה משווה את עצמך?
דברי דובר/ת #706 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
מעולם לא ביקשת מהם נאמנות ושירות.
אתה לא מתבייש?
דברי דובר/ת #708 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
גם לא ביקשתי מהם לעשות צבא. אתה משווה את עצמך למזרח ירושלים?
אתה רוצה שנשווה אותך אליהם?
דברי דובר/ת #713 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
מה, אתה רוצה שנדרוש מהם מה שאנחנו דורשים ממך?
אתה לא מרגיז, אתה רק מצחיק.
דברי דובר/ת #717 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני לא סיימתי. תודה. יש לי שאלה אחת.
כן, אחרי זה הוא יגיד אחים אנחנו.
דברי דובר/ת #719 | 7 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
מישהו ראה בימים האחרונים פה בישיבה את גב' סיידוף? ממכונת הרעל? שהציגה את עצמה כמכונת רעל שכל מטרתה הייתה להפוך ולעשות מריבות בין הדתיים הלאומיים התמימים, שמשסים אותם בנו כל הזמן. כל הנציגים שלהם במפלגות האנטי דתיות.
יעקב אשר:
זה לא ראוי לגינוי, זה ראוי להרבה יותר מגינוי.
על מה? לא הבנתי על מה הוא מדבר.
דברי דובר/ת #728 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אז אני אצטט לך, אתה רוצה שאני אצטט לך?
משה טור פז:
ביקשו ממך פעם לגנות את הפלג הירושלמי? זה בערך באותה רמה.
יעקב אשר:
מישהו מוכן לשלוף את זה רגע ולצטט את זה? אני אשמח מאוד.
על מה מדובר?
דברי דובר/ת #734 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
שום דבר, שאלתי איפה גב' סיידוף, המארגנת, השאוויש של כל העסק הזה פה. תודה רבה, אדוני, אני סיימתי.
על מה דיברת?
דברי דובר/ת #738 | 3 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני אומר לך על מה הוא דיבר, על מכונת הרעל. עורכת הדין איילת השחר סיידוף היא יושבת ראש 'אימהות בחזית', היא יושבת פה עם אילת. היא אומרת: 'אחד הדברים ששמנו על השולחן בשביל לנצח הייתה לפרק את החברה החרדית. תראו היום באיזה סכסוכים הם, זה לא קרה מעצמו, שנתיים של עבודה של מכונות רעל מאחורי הקלעים'.
ינון אזולאי:
על עצמה היא אומרת. 'והרבה פעולות עם שיתופי פעולה. מכונת הרעל פעלה שעות נוספות בבתי הכנסת של גור, בבתי הכנסת של ש"ס ושל חב"ד ויצרה פילוג בין חסידויות בפעם הראשונה במדינת ישראל. זה לא קרה מעצמו, עבדנו בזה בלפרק את היריב, בלשבור את מה שנקרא המר"נים. אחת המטרות הייתה לעשות כאוס ברחוב החרדי'. זאת אחת משל...
ינון אזולאי:
אני אומר את זה בפה מלא, אתה לא מגנה את מכונת הרעל שלך.
יעקב אשר:
יאיר לפיד לפני 11 שנה, 12 שנה, הקים את הפלג הירושלמי, בשפה שלו, בשפה הבוטה שלו, בשנאה שלו, בהסתה שלו.
ינון אזולאי:
כשהיא תבוא לפה אני אשמיע את זה מול העיניים, את מכונת הרעל שרוצה לפרק את החברה.
משה טור פז:
אני לא מאשים אותך שאתה הקמת את העדה הקנאית, הם היו פה לפניך, אז עם כל הכבוד.
בועז, אני רוצה להתייחס לזה.
דברי דובר/ת #756 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני פעם ראשונה שמעתי את הדברים האלה.
דברי דובר/ת #758 | 7 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
את הפלג אתם שומעים ואת זה לא. אני שומע את שני הצדדים.
משה טור פז:
כי הפלג מצטט אותנו, מה לעשות? והיא לא.
יעקב אשר:
למה צריך לתת להם רשות דיבור להתייחס לזה?
משה טור פז:
סליחה שאנחנו לא מבקשים ממך רשות דיבור באמת.
יעקב אשר:
עוד דבר ששכחתי, סליחה, מחילה. דיברו פה על כל הנושא של הישיבות והכול, אני רוצה להקריא לכם מכתב שנכתב על ידי מרן הרב שך שהיה מנהיג הדור, של כל הדור, אבל במיוחד הציבור הליטאי ועמד בראש מועצת גדולי התורה וראש ועד הישיבות. אני אקריא את המכתב בהמשך לישיבה הקודמת: 'המפורסמות אינן צריכות ראיה'. זה מכתב לכל ...
מאיר כהן:
שהוא אומר שמי לא לומד שיתגייס.
יעקב אשר:
יופי, בראבו. תיכף תגיד שהוא אמר צוויי בומבעס.
יעקב אשר:
איפה למדתם את הנימוסים האלה? מהחרדים הגנבים האלה?
יעקב אשר:
אני מצטט: 'המפורסמות אינן צריכות ראיה, כי הזכות שניתנה לבן ישיבה ליהנות מדחיית גיוסו לצבא היא אך ורק שתהא תורתו אומנותו ולא יעסוק בשום עיסוק חומרי, הן בזמני הישיבה והן מחוצה להם. כל גדולי ישראל סמכו ידיהם על תקנה זו וראו בה תנאי בל יעבור, וכדי לאשר ולחזק את זאת הננו פונים בקריאה גדולה לראשי הישיבות ...
משה טור פז:
הרב שך, זה כמו שעכשיו ליכודניק יצטט את בגין. בערך ככה.
יעקב אשר:
עפרא לפומיה בלשון הגמרא. אפר לרגליו אתה יכול להיות.
מאיר אינדור:
מי שלמד בישיבה ובן ישיבה לא מדבר ככה על ראשי ישיבות ועל רבנים גדולים. הוא אמר כעת דבר, גם הוא זלזל ב - - -
נו תפסיק אתה עם השטויות שלך, יאללה תתקדם תתקדם.
דברי דובר/ת #782 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה אתה רוצה? הוא מדבר אליי, הוא מחנך אותי? מי הוא שיחנך אותי?
דברי דובר/ת #784 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מאיר, אתה עם כיפה סרוגה ולא מקובל על אלעזר אנשי ציונות הדתית.
לא, הוא לא יכול לחנך אותי, אני מכיר אותו.
דברי דובר/ת #787 | 9 מילים
◂ 130 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
למרות שמקריבים, למרות ששופכים דם, הם לא מקובלים על שטרן. אתה מהכיפות הסרוגות של הציונות הדתית, לך. מאיר, תצא, אתה מציונות הדתית, תלך נו, כי אלעזר שטרן לא סובל אותך, לא מספיק דם נתת.
משה טור פז:
אנחנו מודים לך על הקישוריות לציונות הדתית.
משה טור פז:
פרוש, אני מציע לך ללמוד על הקרב שהוא השתתף בו.
היו"ר בועז ביסמוט:
מה שמו לכם בסנדוויצ'ים? מה קרה? הייתם רגועים כל היום, חזרתם מהאוכל, בפעם הבאה אני מכין את הסנדוויצ'ים.
יעקב אשר:
אדוני היושב ראש, למה אתה מאשים את הסנדוויצ'ים? ברגע שהחרדים פותחים את פיהם מקהלת הדמוקרטיה הזאת מתחילה לרטוט, להשתגע, זה הכול. צבועים.
משה טור פז:
בועז, אתה מרשה לי לקרוא קצת על הקרב שמאיר אינדור השתתף בו?
מאיר פרוש:
מאיר אינדור מהציונות הדתית ולא ניתן לכם לפגוע בציונות הדתית, הם מספיק מקריבים, תפסיקו כבר. תפסיקו לפגוע בציונות הדתית, הם מספיק שפכו דם, די כבר. איזה בושה, מה? הם שופכים דם, מקריבים, הולכים ומשרתים, מה אתם פוגעים בציונות הדתית? מחוצפים.
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר'ה, בקצב הזה אני אעשה דבר הכי חכם בעולם, אתה יודע מה זה? אני אוציא את עצמי. בבקשה, בוארון.
מאיר פרוש:
עוד פעם נגד הציונות הדתית? הם מספיק שופכים דם, הציונות הדתית, די.
אביחי אברהם בוארון:
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אולי בדברים יהיו חזרות על דברים שנאמרו, אבל אולי צריך לומר את הדברים פעמיים, אני אשתדל לא לחזור. למה 26? גיל 26 הוא בעיניי קו פרשת מים. בסופו של דבר, נאמר כבר, אבל צריך לומר שוב, בגיל 26 בציבור שלי, בציבור החרדי אני מעריך גם כן, אדם נשוי פלוס שלושה ילדים סדר גודל ולהתגייס ...
שרון ניר:
איזה גישה, של כניעה, בוארון? כתב כניעה?
אביחי אברהם בוארון:
כתב כניעה. הגישה צריכה להיות גישה אמיתית, גישה ריאלית, גישה שבאה בגובה העיניים ואומרת חברים, מי שלא לומד אנחנו צריכים אותו איתנו.
שרון ניר:
עזוב אותך, נו, 20 שנה זה קורה וזה לא קורה, צריך לקבוע אחת ולתמיד שמגייסים אותם.
יעקב אשר:
תמשיכי, תמשיכי, זה מכובד מאוד.
אביחי אברהם בוארון:
אז נקבע עוד פעם ועוד פעם ונשלח עוד פעם 70,000 צווים ויבואו מעט מאוד אנשים אם בכלל, זה לא רציני. ברגע שאתה מכבד את מי שמולך הוא גם יבוא. כולם מבינים את הצורך, כולם מבינים את הערך וכולם רוצים לעשות את זה, אבל מתוך כבוד.
שרון ניר:
איפה הם היו בשנתיים האחרונות? הבינו את הערך? דם נשפך.
אביחי אברהם בוארון:
יש פה אלמנטים בחוק של מקל וגזר, אבל זה לא יכול להיות גזר ומקל ומקל ומקל. ככל שהמקל הוא יותר גדול התחושה של, לפחות שלי, שיש פה חוסר הוגנות. הרי אנחנו רואים את הציבור הערבי לא מתגייס ואף אחד לא חשב להטיל עליו סנקציות ולשלול ממנו זכויות בגלל שהוא לא מתגייס.
שרון ניר:
המקלות והגזרות הם על ציבור המילואימניקים, לא על אף ציבור אחר. בוארון, נו די כבר.
משה טור פז:
אבל, אביחי, הוא מתגייס יותר. הוא מתנדב יותר מהציבור החרדי.
משה טור פז:
כן, הוצגו פה נתונים. זה לפי מה שהוא אומר.
יעקב אשר:
מצוין, אבל מי שלא? מי שלא, תיתן לו סנקציות.
משה טור פז:
אבל אנחנו לא רוצים את זה, אני לא רוצה יותר ערבים בצה"ל, זו בעיה.
יעקב אשר:
לא מעניין מה אתה רוצה או לא רוצה, תשאל את הצבא אם הוא יודע אולי להתמודד עם זה, אולי עם חלקים כן?
משה טור פז:
יש היום 4,500 - - -בצה"ל, זה יותר מחרדים.
שרון ניר:
20 שנה הולכים איתם בד בבד והם כל הזמן - - -
אביחי אברהם בוארון:
על המגזר הערבי אנחנו לא מטילים סנקציות, יש גם לא מעט מכל המגזרים, גם אנשים חילוניים שלא מתגייסים, אז מה, נטיל עליהם סנקציות עכשיו?
אביחי אברהם בוארון:
או שאנחנו הופכים פה, אנחנו מדברים על 50% מהבריכה, אז אנחנו הופכים 50% מהבריכה לאנשים מצורעים שמעתה ועד עולם לא ייהנו מזכויות שכל החברה נהנית מהם. איפה פה עיקרון השוויון שאנחנו מדברים עליו?
משה טור פז:
שוויון חובות וזכויות, אביחי, אני לא מבין אותך.
שרון ניר:
אני שואלת את עצמי מה חושבת משפחה של מילואימניק שצופה בך כעת.
אביחי אברהם בוארון:
זה מחזיר אותי לדברים שאמרתי בראשית הדברים, האם השולחן הזה יהיה מוכן להטיל סנקציות על כל מי שלא מתגייס?
שרון ניר:
בדיוק, חובה על כולם שירות צבאי או אזרחי, אני צועקת את זה מתחילת הדיונים.
שרון ניר:
מחר אני מחתימה אותך על חוק שירות חובה לכולם, צבאי או אזרחי, לכולם.
אביחי אברהם בוארון:
בשורה התחתונה אני חושב שהסנקציות צריכות להימשך, אני חושב גם, גברתי היועצת המשפטית, להטלת סנקציות עד גיל 26 יש אפקט מזרז, כיוון שבן אדם בסופו של דבר רוצה "לסיים" עם הדבר הזה ולכן לא נכון להמשיך את הסנקציות, כמו שאמרתי, מעבר לגיל 26. אני חושב, כפי שאמרתי, להכביד את היד ולתת תחושה של אנחנו נרדוף, כי יש...
מאיר פרוש:
אני רוצה להגיד לך משפט אחד, אני מאוד מעריך את הדרך שלך, אדוני היושב ראש, אתה נותן להלומי קרב, לנפגעי טרור, למשפחות שכולות, מאיר אינדור הוא נפגע טרור, למה לפגוע בו? למה הם כל כך פגעו בו? בגלל שהוא מהציונות הדתית?
יעקב אשר:
לא על לדבר, איך הוא דיבר אליו?
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה להשיב לך, חבר הכנסת אשר, וגם להתייחס לדברים שאמרת, חבר הכנסת בוארון. הצעת החוק שמונחת על שולחן הוועדה, וזו הייתה עמדתי לאורך כל הדרך, הבשורה שלי היא בשורת הסנקציות.
יעקב אשר:
המילה בשורה עם סנקציות לא הולכת.
מירי פרנקל-שור:
לא בשורה, אחד הדברים החשובים, הנדבך החשוב של הצעת החוק, לעמדתי זו סוגיית הסנקציות. מה עלה בדיונים? נכון, זה לא היה בנוסח הכחול וזה גם לא נמצא כרגע בנוסח שמונח על שולחן הוועדה. מדוע התייחסנו לכך בסקירה שלנו? מכיוון שמה שעלה בדיונים זה לא רק הסנקציות אלא אפקטיביות הסנקציות. ואם למדנו במהלך הדיונים שחל...
יעקב אשר:
או שאת מקשיבה לאיזה שהוא צד - - -
יעקב אשר:
עם כל הכבוד. סליחה, אני אתן לך ביום אחד מאות משפחות שאני אראה לך איך זה פוגע בהן.
מירי פרנקל-שור:
מאה אחוז, אבל זה דבר מאוד לגיטימי והוועדה לעמדתי צריכה לדון בסוגיית אפקטיביות הסנקציות.
יעקב אשר:
אבל דנו בזה 200 פעמים כבר, מצוין.
מירי פרנקל-שור:
האם נכון לקשור את סיום הסנקציות בצמוד לגיל הפטור או נכון לעשות איזה שהוא מדרג.
שרון ניר:
מה זאת אומרת? אנחנו התייחסנו לזה, מירי.
יעקב אשר:
עכשיו תביני מה אני עובר. אבל את לא מגנה עליי כיועצת משפטית.
שרון ניר:
לא, היא אומרת דברים שונים משלך.
יעקב אשר:
את מגנה על דברים מסוימים ועל זה לא כל כך.
(היו"ר ינון אולאי)
מירי פרנקל-שור:
זאת שאלה ממש לגיטימית. לדעתי הוועדה מחויבת לעשות את זה, הרי אין להטיל סנקציה אם הסנקציה היא לא אפקטיבית.
יעקב אשר:
אני לא אמרתי שאסור להעלות את זה.
מירי פרנקל-שור:
ולכן התייחסנו לכך בסקירה שלנו ואמרנו שעל מנת שהסנקציות יהיו אפקטיביות אנחנו צריכים לנתח אותן ולראות מה הגיל הרלוונטי.
יעקב אשר:
אז איך זה נפל על 40? גימטרייה של מה? יש פה איזה שהוא סחף, אני אזכיר לך למה, כי אמרו את זה אנשים - - -
מירי פרנקל-שור:
אנחנו לא אמרנו שצריך – אנחנו ציינו בסקירה ואם היית קורא את הסקירה אז היית רואה את זה, אנחנו לא ציינו כייעוץ משפטי לוועדה להמשיך את הסנקציות עד גיל 40, אנחנו כן הצפנו שהיו חברי כנסת שאמרו, חבר הכנסת טור פז אמר את זה היום - - -
מירי פרנקל-שור:
כן, גם ציינו כאלה שלא. הסוגיה החשובה ביותר היא לנתח את הסנקציות אל מול האפקטיביות.
מאיר פרוש:
ואני אומר לגברתי היועצת המשפטית, חלק נכבד מהדרך שיצליחו להביא את הציבור החרדי היא השאלה איך הציבור החרדי מסתכל על מה שעשו איתו. אם ניקח את הסנקציות ונעלה אותן לגיל הרבה יותר גבוה הוא יגיד שלום.
יעקב אשר:
וכל דבר מותחים, אין היגיון, אין סיסטמתיות, זה לא הולך במקביל לגילאים.
יעקב אשר:
עלו הרבה רעיונות, רק הגיליוטינה עוד לא עלתה.
היו"ר ינון אזולאי:
עלו פה ודיברו ועמדו פה ואמרו שהם רוצים לתת נתונים. את אמרת שלמשל מחיר למשתכן לא בדיוק מועיל, נותח פה שכן מועיל. כשדיברו על הרישיון ואמרו את הנתונים, גם כן זה מופיע - - -
היו"ר ינון אזולאי:
אבל ניתחו את זה ודיברו וזה מה שעלה פה בוועדה ואי אפשר להגיד שלא נותח.
יעקב אשר:
אני רוצה להבהיר, אני הגבתי לא לייעוץ המשפטי, למרות שמותר לי גם להגיד את זה, אני דיברתי על זה שיכול להיות שזה עלה באיזה שהיא צורה, אבל מיד 40, למה? זה מול זה. מה זה מול זה? 30 יום מול שנה? מה הקשר?
היו"ר ינון אזולאי:
יעקב, ישבו מהמכון הישראלי לפוליטיקה וגם נתנו את הניתוח שלהם ודיברו מהלמ"ס וניתחנו את זה ואמרנו.
אתי פרץ, בבקשה. תכבדו את אתי פרץ, היא יושבת פה מספר דיונים ועכשיו הגיע הזמן שהיא גם תדבר. בבקשה.
אתי פרץ:
קודם כל תודה ובהערכה גדולה.
אתי פרץ:
אני מעריכה את כל מי שיושב כאן ובוודאי את מי שיושב בראש ואת היועצות המשפטיות. לפני שאני אתייחס, ואני אעשה את זה בקצרה בדגש על עניין הגיל, אני רוצה גם לדבר על כמה התניות שהם תנאי סף למה שאני הולכת להתייחס, אבל אני רוצה להגיד שתי הערות מקדימות.
זה לא חוק עוקף חוק, זה חוק שנגזר מחוק ראשי קיים, זה אומר ש...
אתי פרץ:
לא דיברתי על פטור, דיברתי על גיל חיוב של הגיוס.
אתי פרץ:
כן, לזה 29 ותפקידים אחרים אחרת. אני רוצה להציע שבעניין הזה, ואני רוצה שתקשיבו לתנאי הסף שלי, עם המון כבוד והערכה, ואני מדברת כרגע גם לאלה שמשרתים באופן מעורר הערצה וגם לאלה שהם שומרי הדת והמסורת באופן מעורר הערצה. אני כיהודייה דתית ציונית וכמי ששירתה סדיר וקבע קצר ועשרות שנות מילואים, ומגיל אפס, מאז...
יונתן רינגלר:
דבר ראשון אני יונתן רינגלר, דבר שני, אני מילואימניק ורק אחרי כן אני גם בהתארגנות של מילואימניקים אצל בנט.
יונתן רינגלר:
אני אפתח בזה שהשיח פה היה אלים, מאוד לא פשוט, גם שמענו חברים שאני מודה שלא הכרתי אותם לפני היום, אבל שעוברים דברים לא פשוטים ואני רוצה לשים את זה על השולחן כי אולי זה קצת לפעמים מאתגר לראות את זה בתוך העבודה שמתעסקים בסעיף 49ד, 49ז, 49ז1, בסוף אנחנו מתעסקים פה בדיני נפשות וזה אני וזה אח שלי וזה חברי...
מאיר אינדור:
קינלי ביקש להתחיל להיות המציג שלי הפעם. אנחנו בדעות שונות מדיניות, אבל אנחנו מכירים היטב. טור פז, אתה פה? שדר.
משה טור פז:
אני רק מקריא דברים על הקרב שמאיר אינדור השתתף בו, ברשותכם.
משה טור פז:
כלוחם סיירת מטכ"ל בעבר אומר מיכה בלוך את הדברים האלה. צפיתי כמו אחרים בסרטון, בישיבה דיבר סגן אלוף מאיר אינדור, אני רוצה לספר על מלחמת יום הכיפורים בה הוא לחם עם יחידתי סיירת מטכ"ל, כוותיק בסיירת, אחד הפורצים לסבנה, השתתף בפעולות של היחידה. מאיר אמר נכונה, הוא לחם ביחידה שלנו, גילה מסירות ואומץ לב, ...
מאיר אינדור:
כל זה מפני שבפעם הקודמת הביאו לי סרטון, אני הייתי עייף מאוד, שבו כשאני אמרתי שהייתי בסיירת מטכ"ל בחלק מהמלחמה היו פה אמירות מאחורה: אתה בטוח שהיית? ולגלגו. אז נכון שאני דוס ובסיירת מטכ"ל בתקופה ההיא היו מעט דתיים, אני הייתי אורח, אבל אורח רצוי וגם לחמתי, אחרי כן הייתי גם בגדוד 202 במלחמת לבנון והיתר...
מאיר אינדור:
אדוני, אני אגמור, לא לבלבל אותי כי אני ממילא פה עמוס רגשית. המאבק הזה נגד העולם החרדי הוא מאבק נגדי, נגדנו, לכן אתם לא רואים פה ציבור של לומדי תורה. רוב לומדי התורה, כולל גם במשפחה שלי, כולל רב חשוב, שאמר לי את הצרות שיש לו כאחד ממנהיגי ההסדר.
אבל נסיים בכולנו עם אחד. לפני שלושה ימים חופה שבה המנחה ...
תהילה אליצור:
אני רוצה לומר משהו ליעקב אשר לפני שאני אגיד על הסעיפים של החוק. אתה שאלת קודם אם אנחנו רוצים רק לעשות רע.
תהילה אליצור:
לא משנה, אני מתייחסת לזה שאמרת להעלות את הסנקציות לגיל 40. אנחנו לא רוצים לעשות רע, אנחנו מבקשים עזרה. ממתי לבקש עזרה יהודי מיהודי זה לעשות רע?
אני רוצה לדבר על גיל הפטור ואני רוצה לשקף פה איך נשמע למשפחות משרתים כשיש פה דיון האם הפטור יהיה בגיל 21 או 23 או 26. כשאנחנו משרתים, דיברתי פה על האיש שלי,...
שני דברים. קודם כל למי שלא הבין, כמו יעקב אשר ועוד, מה שאני אמרתי זה ההיפך מזלזול ברב שך. אני אמרתי שלהביא לפה את הרב שך זה כמו להביא לליכוד את בגין בהיבט של הרב שך, כמו שהוא אמר - - -
דברי דובר/ת #918 | 42 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור, והוא גם דיבר על מי שלומד, הדגיש את הנושא של מי שלומד, ורק 20 דקות קודם קרא מאיר כהן ראשי ישיבות שאומרים לבל יתגייס שום שומר תורה ומצוות, הגם שאינו במסגרת לימודית, שזה בדיוק ההיפך ממה שאמר הרב שך. לכן אני לא התכוונתי חס וחלילה לפגוע בכבודו של הרב שך. זה דבר אחד.
הדבר השני, מה שהקריאו פה על הפורום הזה של הנשים זה תרגיל קבוע שנעשה כאן. מביאים ציטוטים ממישהו שהקליטו לא יודע איפה - - -
דברי דובר/ת #920 | 79 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
היא בעצמה דיברה. היא המארגנת הראשית פה ואתה יודע את זה.
ינון אזולאי:
מ'אימהות בחזית'. אגב יצאה עכשיו עוד הקלטה שלה, ברגעים אלה, שהיא אומרת: נכנסנו לבתי כנסת ושמנו שם פשקווילים כדי לחתוך את החברה החרדית, כדי לפרק. עכשיו עוד פעם. היא מהארגונים, זו קואליציית משרתים.
יעקב אשר:
יולי אדלשטיין העיף אותה עשר פעמים מהדיונים.
משה טור פז:
זה בערך כמו שאני אגיד לך שיואליש קרויס מפעיל אותך.
אני רוצה להסביר משהו.
דברי דובר/ת #928 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר, אתה לא מכיר את הרב צדקה סיידוף?
אני מכיר את איילת, אני רואה אותה פה.
דברי דובר/ת #930 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם אילת.
דברי דובר/ת #932 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
שתיהן שנמצאות פה, מ'אימהות בחזית', חזית הפירוק.
אני מכיר את איילת ואני אומר לכם את האמת, אני גם מוקיר. אין לי בעיה עם זה. היא לא מייצגת אותי.
דברי דובר/ת #934 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היא מייצגת, כמו שהיא אומרת, את הארגון שיש לה, של 'אימהות' - - -
דברי דובר/ת #936 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
הטכניקה הזאת, ודרך אגב אף אחד לא מפעיל אותי פה, אני חושב שזה איזה שהיא רמה, יעקב, לא מתאים לך להיות שם, אני לא צריך אף אחד שיפעיל אותי כדי לבוא לחוק ההשתמטות וכל מי שנמצא פה מבין שאף אחד לא מפעיל אותי.
דברי דובר/ת #939 | 43 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני גם אומר שאף אחד לא מפעיל אותך, אתה מפעיל אותם.
אוקיי, חכמים גדולים מאוד.
דברי דובר/ת #941 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב, את התחושה לציבור החרדי, שאני לא מסכים עם הכללות אף פעם, אבל הרווחתם ביושר, צריך להגיד את זה.
ודבר אחרון, איילת השחר או סיידוף, היא לא מפעילה אותי, אני לא קשור אליה, אבל הוא כן קשור לרב יוסף שאומר לנכד שלו לקרוע את הצו.
דברי דובר/ת #944 | 45 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כל המשחקים האלה - - -
דברי דובר/ת #946 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ולא מדבר על מה שהוא אמר ולא מגנה.
דברי דובר/ת #948 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני אומר מה שאני רוצה ולא מה שאתה רוצה, כי אני לא עובד אצלך.
אה, לא נעים לכם לשמוע?
דברי דובר/ת #950 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לכל תומכי ההשתמטות זה לא נעים לשמוע.
דברי דובר/ת #953 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא נעים לכם לשמוע.
דברי דובר/ת #955 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא מפעיל אותך.
דברי דובר/ת #957 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני? הוא קרא לנכד שלו לקרוע את הצו ואתה לא גינית את זה אפילו פעם אחת.
דברי דובר/ת #959 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגנה, תגנה.
דברי דובר/ת #961 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אפשר להגיד די, אבל שיגנה.
דברי דובר/ת #963 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אבל יש גבול עד כמה שאתה מתנפל על הציונות הדתית כשהם תורמים הרבה, הרבה ואתה פוגע בהם.
זה כבר מצחיק.
דברי דובר/ת #965 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מצחיק? אני בוכה. זו בושה שאתה עושה את זה.
נכון, נכון.
דברי דובר/ת #967 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
רק בגלל שהם הולכים לצבא לא באמצעותך.
נכון, פרוש, נכון. אתה ממש מדבר יפה, לעניין.
דברי דובר/ת #969 | 8 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
כולם יידעו עד כמה שאתה אוהב את הציונות הדתית.
יעקב, אתה לא יכול להתאפק, הא?
דברי דובר/ת #974 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כן, כן, הנה גוטמן, בבקשה, תגיד לו.
דברי דובר/ת #977 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
היה לו 300 והוא רוצה עוד 300, אבל הוא נותן את הדם, הוא שופך דם, האנשים שלו, למה אתה מבזה אותם כל היום?
אני מוכן לחזור על זה עוד פעם.
דברי דובר/ת #979 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מוכן לחזור על זה עוד פעם.
דברי דובר/ת #981 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
תגיד עוד פעם, גוטמן, 300 והיה לו עוד 300 אז מה?
הזקן שלך מבזה – את הזקן, סליחה.
דברי דובר/ת #983 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מה? תחזור על זה. למה אתה פוגע בגוטמן? למה אתה פוגע בציונות הדתית כל היום?
אני מוכן להגיד, כשהיושב ראש ייתן לי אני אסביר.
דברי דובר/ת #985 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
היום תשב בשקט, תשתוק, תפסיק לפגוע בציונות הדתית.
אני לא מתחרט על שום דבר שאני מאמין בו ואומר, אין לי בעיה לחזור על מה שאמרתי שמונה פעמים.
דברי דובר/ת #989 | 19 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אני אנסה לסכם את המחשבות שעולות לי שרציתי לציין היום ולהפיק את התועלת מהעובדה שאני הדובר האחרון לאחר שנאמרו המון דברים לאורך היום. אני חושב שהדבר שמאוד מאוד התחדד לאורך הדיונים היום, שסעיף 26 - - -
(משמיעים הקלטה).
מאיר פרוש:
סיידוף, תן לשמוע. חברות של אלעזר שטרן. לא צחוק.
זה מה שיש לו להגיד? אני לא יודע למה הוא יושב פה כל כך הרבה, לא אמר עוד שום דבר אחד עם תוכן.
דברי דובר/ת #993 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני לא מבין את זה, הוא מבוזבז פה, הוא צריך ללכת למערכונים.
שום דבר. לך ללמוד תורה קצת.
דברי דובר/ת #995 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה מדבר על הציונות הדתית, הם שופכים את הדם, כל כך הרבה משפחות נהרסו אצלם ואתה פוגע בהם כל הזמן.
מה אתה עשית בוועדה הזו? מה תרמת לוועדה הזו?
דברי דובר/ת #997 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לך ללמוד תורה. אחרת אתה סתם משתמט, לך ללמוד תורה לפחות.
דברי דובר/ת #999 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הרב שך, שמעת מה אמר הרב שך? האדמו"ר מגור? לך ללמוד תורה קצת. ראיתם כמה שעות הוא יושב פה, לא תורם כלום לדיונים, לפחות תלמד תורה.
דברי דובר/ת #1001 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אחרת זה צביעות.
דברי דובר/ת #1003 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
הוא פעם קרא לכיפות הסרוגות קאפלות, קטנות כאילו. אתה הבנת? אני מכיר את פרוש.
דברי דובר/ת #1006 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
פרוש, לך ללמוד תורה.
דברי דובר/ת #1010 | 4 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אני אנסה להיות ממוקד למרות הסחות הדעת.
דרור גרנית:
זה לא כל כך פשוט בשעה הזאת של הערב, אני בכל זאת אנסה להיות ממוקד. מה שעולה מהדיון הממושך בסעיף 26 היום בצורה מאוד מאוד חדה זה שסעיף 26 כרוך באופן אינהרנטי במודל היעדים והמורכבויות והקשיים שמעורר מודל היעדים, כולם מתנקזים ומקבלים ביטוי בסעיף 26. סעיף 26 קשור גם למודל הדח"ש כי כל מטרתו הוא לשים איזה ש...
ינון אזולאי:
כי אתה מתנגד עקרונית ליעדים. מבחינתך כל הסיפור של היעדים, ההתנגדות באה מהמקום הזה, לא מסעיף 26.
דרור גרנית:
אני עושה גילוי נאות ואני מנסה לחדד את הנקודה שהמודל של גיל הפטור מדגים, אמרתי, את הבעייתיות של מודל הדח"ש, הוא מדגים את הבעייתיות של תחימת גודל הבריכה, ראינו שהוא מהווה את מועד הפטור מהסנקציות, לפחות כפי שהדברים מופיעים בטקסט הנוכחי, ובעצם הוא הופך להיות, גם בכל השיח היום על הפיקוח, הוא הגבול שעד אל...
יעקב אשר:
זה פעם ראשונה בחיים שאני שומע, פטור מסנקציות. סנקציות זה החלת סנקציות.
יעקב אשר:
לא, אתם הפכתם את היוצרות, התבלבלתם לגמרי. סנקציות מטילים, אין פטור לסנקציות.
חזרה לשגרה.
דברי דובר/ת #1021 | 2 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אבל תנו לו לדבר. למה אתה לא נותן לו לדבר?
שרון ניר:
יש פה בסוף, שורה תחתונה אין גיוס. זה מה שיש פה.
דרור גרנית:
רבותיי, אנא תנו לי להשלים את הדברים. אני אומר את כל זה כי אני רוצה להדגיש, בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת אזולאי, השיח הזה על גיל הפטור, כאמור בעיניי לפחות, כרוך באופן אינהרנטי, הוא מאפיין יסודי דווקא של מודל היעדים ולכן אי אפשר לברוח מהזיקה הזאת.
דרור גרנית:
אני מנסה לשמר את קו המחשבה והטיעון, אם תרשו לי. אם היינו יכולים ללכת במודל אחר האם היינו יכולים להימנע מכלל המורכבויות שצפו ועלו פה מהשיח? ואפשר היה לדמיין מודל שבו החובה היא אישית והסנקציות מוטלות אישית. אגב גם בעולם הדיון על השוויון, והיו פה הערות, למשל של חבר הכנסת אשר שאמר מה ההיגיון בזה שאתם רו...
ינון אזולאי:
לא הבנתי, אתה מתייחס למה שאני אומר, אני לא מבין - - -
ינון אזולאי:
אתה אומר לי מראש, אתם שמרתם על החוק, אבל אתם עבריינים. זה מה שאתה אומר, אני מעניש אתכם. עד 26 הייתי כחוק, אתה לא יכול לקרוא לו משתמט, הוא נמצא במצב - - -
דרור גרנית:
חבר הכנסת אזולאי, אני אנסה להסביר אפשרות שקיימת. היה אפשר לפחות לדמיין, ואני בכוונה משאיר את רמת המודל מבלי לרדת לפרטים של הצעות קונקרטיות, אבל היה אפשר למשל לחשוב על מודל שאומר אם התגייסת, אתה מבקש דחייה, מאה אחוז, אנחנו מתירים דחייה לשנה, לשנתיים, לשלוש, לארבע, אבל כל שנת דחייה כזאת, יש נקודה שבה ...
ינון אזולאי:
אתה לא עונה לי על השאלה הבסיסית, באיזה עילה אתה נותן סנקציות? הרי אדם שומר חוק, אתה לא נותן לו פרס - - -
יעקב אשר:
אתה אומר גם אם הוא ימשיך ללמוד עד סוף ימי חייו וילמד, יהיו לו סנקציות עד בית הקברות?
דרור גרנית:
לא, הנקודה היא שאפשר היה לדמיין מודל, ושוב, אני מדמיין מודל שבו אומרים לגיטימי שאדם יבקש לדחות את שירותו לאיזה שהוא פרק זמן ובלבד שבסוף יש נקודה שהוא יידע שכל פרק זמן נוסף שהוא מבקש הוא משלם עוד ריבית.
ינון אזולאי:
בהסתכלות שלך אתה בא ואומר, במדינה היהודית מי שלומד תורה צריך לקבל סנקציה, אפילו שתורתו אומנותו במאה אחוז.
ינון אזולאי:
זה מה שאתה אומר, אבל זה סותר את מטרות החוק.
כל הדיון הזה הוא הפוך. במדינה היהודית צריך לשרת, כולם.
דברי דובר/ת #1045 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ומי שלא משרת מקבל סנקציה. זה לא מי שלומד תורה, במדינה היהודית - - -
דברי דובר/ת #1047 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
במדינה יהודית כל אזרח נושא בזכות לשרת, זה מה שאנחנו אומרים.
במדינה יהודית מי שלא משלם מיסים מקבל סנקציה, מה זה קשור ללימוד תורה?
דברי דובר/ת #1049 | 13 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אני מנסה לדמיין מודל, שאפילו אינו ייחודי בהכרח לסיפור החרדי, ואגב זה שאמרתי שמלכתחילה בנו מודל ייחודי לחרדים, אני אומר לא, אפשר היה לדמיין מודל שיהיה רוחבי לכל האוכלוסייה שבה אתה אומר לאוכלוסייה, דעו לכם, מלש"בים יקרים, נכון שאתם זכאים לבקש איזה שהיא דחייה, אבל - - -
אביחי אברהם בוארון:
משפט אחד. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהמחוקק קובע פה עכשיו שחלק מהאנשים הולכים ללמוד תורה וחלק מהאנשים הולכים לשירות הצבאי, אתה יוצא מנקודת הנחה שכולם צריכים לעשות צבא ואלה שיוצאים מן הצבא הם היוצאים מן הכלל, וזה לא נכון. פה יש מחוקק - - -
זה כן נכון.
דברי דובר/ת #1053 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה הדיון, מה המחוקק קובע?
דברי דובר/ת #1055 | 5 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
המחוקק קובע שחלק מהאנשים הולכים ללמוד תורה וחלק מהאנשים הולכים לזה. זה בדיוק העניין.
שרון ניר:
אתה קובע כלל השתמטות, זה מה שאתה קובע. אתה קובע פה כלל איך להשתמט. 80,000 משתמטים והחריג מתגייסים.
דרור גרנית:
חבר הכנסת בוארון, אתה צודק שאני מדמיין במודל שלי - - -
שרון ניר:
80,000 ישתמטו והחריג יתגייסו. לא יהיה ולא יקום.
ינון אזולאי:
על אותם אלה שמקבלים דחיית גיוס באופן גורף מהיהודים, לא חרדים, שעליהם אני עדיין לא קיבלתי את חוות הדעת שלכם למשל, גם פה בעניין של גיל הפטור שיש פה. כשאני מדבר איתך על המיסיונרים, שם זה דחיית גיוס לכולם.
יעקב אשר:
ספורטאים, אקדמאים שדוחים להם לשנים.
הם לא מקבלים פטור, תוציאו לכם את זה מהראש. ספורטאים לא מקבלים פטור.
דברי דובר/ת #1064 | 13 מילים
פרוטוקול 544
— 2026-01-15
(55 דברי דובר/ת)
מאיר, הם מקימים ועדה למה צה"ל לא עמד במשימה של כיבוש עזה.
דברי דובר/ת #5 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר כהן:
היה כאן מנהל הישיבה בירוחם, שאני מאוד מעריך אותו.
הרב וולפסון.
דברי דובר/ת #7 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אני מכיר אותו שנים רבות, כשהקמתי את הישיבה בדימונה הוא היה מעורב והוא סיפר שאחד החיילים שלו מצאה שותפה לצוות הטנק, שהיא חיילת ובגלל זה, הוא יצא מהטנק והיה שבר גדול. הצבא הודה בטעותו ותיקן את זה, אבל הטעות נעשתה.
קובי, אתה טועה, במקרה הזה נאמר כי קבעה הוועדה, היא קובעת, היא לא מייעצת. זה יכול לגרום ל...
גם קצינים בדימוס יכולים להיות פוליטיים.
דברי דובר/ת #13 | 6 מילים
◂ 52 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אני עברתי על הרכב הוועדה, הוא בסדר, אני מתנגד לזה, אבל בסדר. יש דיין חרדי וזה בסדר גמור, אם מחליטים שזה הדבר החשוב. אבל באופן כללי, קובי, כדאי גם לכם לתמוך בהסרת הסעיף הזה כי הוא מכשול לכולם. תודה.
משה סולומון:
אני רוצה להגיב על מה שאמרה חברתי שרון ניר בחלק הקודם, בעיניי, זה בדיוק הדברים שמעכבים את היכולת ליצור הרמוניה ולהביא את כולם במדינת ישראל לשרת בצה"ל. כשאתה לא מתייחס לצרכים הדתיים, או האחרים, של כל מלש"ב, אתה מעקר את היכולת שלך לגייס את כל הקבוצות בחברה. בעיניי, מה שהיא אמרה כאן זו טעות חמורה.
ביחס ...
משה סולומון:
אם ניקח לדוגמה רופא, לרופא שבא מתוך המערכת, יש יכולת להסתכל על הדברים ולהבין את ההתנהלות של המערכת, בצורה הרבה יותר טובה מאשר רופא שנביא מבחוץ. אני בעד, אני לא נגד, אם זה דיין או כל אחד אחר, אבל נכון שאותו אדם יהיה חלק מהמערך של צה"ל והוא יהיה חלק מהדבר הזה.
יולי יואל אדלשטיין:
לכן הסעיף הוא לא מקרי. אם היה כתוב הרמטכ"ל יבחר אדם עם כשירות להיות דיין, זה דבר אחד. כשהרבנות הראשית ממליצה - - -
יולי יואל אדלשטיין:
חס ושלום. אין שום דבר פסול, אני אפילו אוכל את הכשרות של הרבנות הראשית.
משה סולומון:
אני חושב שצריך להיות כתוב רב צבאי לשעבר, בדרגת סגן אלוף לפחות, שימנה הרמטכ"ל. ניסוח בסגנון הזה, הוא ניסוח שנותן מענה, גם לעניין של ההבנה ההלכתית והמאמצים ההלכתיים וגם להבנה של מבנה היחידות בצה"ל.
יולי יואל אדלשטיין:
אני אתחיל מעניין הוועדה וגם אתייחס לסעיפים. לגבי הוועדה, אני חושב שיכולה להיות חשיבות לוועדה שמפקחת ועוקבת אחרי דברים וממליצה מה צריך לתקן, לבין ועדה שקובעת. אני תוהה לגבי השלכות הרוחב של העניין. יש פה גם את הייעוץ המשפטי של הוועדה וגם את נציגי משרד המשפטים, האם אפשר למצוא חוק אחר שקיים בו סעיף שנות...
ינון אזולאי:
איפה זה כתוב שמספיק 75%? אם לא עמדו ביעד, אז לא עמדו ביעד.
יולי יואל אדלשטיין:
אני בעמוד 12, ב-26טו(1), בשנת הגיוס הראשונה 75%, בשנת הגיוס השנייה והשלישית 80%, החל משנת הגיוס הרביעית ואילך 90%. מה לא ברור בזה?
ינון אזולאי:
תקרא את כל הסעיף ואז הוא מדבר על מקרה שבו אתה מפסיד את כל התקציב, 100% מהתקציב.
ינון אזולאי:
צריך להציג את כל התמונה. אם עמדו ב-90%, אז על ה-10% מפסידים 20%. אם עמדנו ב-75% בשנה הראשונה – הפסדנו את הכול. בשנה השנייה, 80%, בשנה השלישית, 90% הפסדנו את הכול.
יולי יואל אדלשטיין:
ההסבר שלך נכון. כשעומד מישהו על במת הכנסת ואומר אנחנו נביא מספר מסוים של צעירים חרדים לצה"ל תוך שלוש שנים, זה לא מתכתב עם סעיף 26טו.
ינון אזולאי:
אני אענה. נניח שהיעד הוא 5,000, אם לא עמדתי ביעד – חלות עליי הסנקציות. זה לא אומר שאני לא אעמוד ביעד, יש לי חובה לעמוד ביעד.
יעקב אשר:
אתה בונה תוכנית שלא כל דבר קטן יפיל את כולה.
יולי יואל אדלשטיין:
אם לא הובנתי נכון, אני לא מבין מה יכולה להיות הסיבה מאחורי המספרים הנמוכים האלה, עוד לקבוע שמספיק 75% ונשאר לך 80% מהמימון. אני לא חושב שזו הגישה הנכונה והיא לא מתכתבת עם המספרים.
יולי יואל אדלשטיין:
לגבי כל הסעיפים שמתייחסים ליעדים, היעדים לא צריכים להיות במדרג שהוצע כאן בחוק. בלם זעזועים קטן, מובן לי, אבל לעשות מה שנעשה כאן, זה להוריד מהיעד עוד ועוד. לדעתי צריך לקבוע 95% ואין גרייס של שנה שניה או שלישית, רק שנה ראשונה, אם היו תקלות.
לגבי הסמכות של הוועדה להורדת יעדים, אני לא חושב שיש חוק אחר ש...
יולי יואל אדלשטיין:
אני לא ראיתי ושמעתי שאנשים מהציונות הדתית ובייחוד כאלה עם כושר דיינות, הם אויבי העולם החרדי. מינוי אדם חיצוני שאין שליטה על עברו, זה רק מתכון לתסבוכת בעתיד, כי ימצאו תמיד שהוא תמך או לא תמך בגיוס, התבטא בצורה כזו או אחרת ולכן, יש מקום לעשות את הדברים בצורה נכונה מלכתחילה. גם כאן, כל הזמן מופיע העניי...
משה סולומון:
היום הייתי בטקס של בוגרי שח"ם במשטרה מהעולם החרדי, ראיתי את ההורים והצוערים, זה מדהים איך שומרים על המסגרת הדתית ובמקביל, באים לקחת חלק משמעותי בביטחון הפנים.
יעקב אשר:
אחת מאבני הדרך החשובות בהליך החקיקה – שבמקרה שלנו הוא גם הליך חברתי, סוציולוגי – היא הקמת הוועדה המייעצת שהיא חיונית להבטחת מוכנותו של צה"ל לקליטת בוגרי מוסדות החינוך החרדים וגם חוות הדעת המשפטית התייחסה לעניין הזה.
מירי פרנקל-שור:
זה עולה מתוך חוות הדעת, לא הקדשנו רק שתי שורות, אנחנו מאוד תומכים בזה.
יעקב אשר:
אם אנחנו מדברים על ההצעה של יולי, שהיא הצעה של מי שהיה יושב ראש בזמנו, לזיכרוני, גם אז הדעה הייתה הבנה שאם הדבר הזה לא קורה, מכל סיבה שהיא ולא בכוונת מכוון, בעצם מפילים פה את כל הפירמידה. זה כמו להגיד שרוצים להכניס 200 איש לחדר שנכנסים בו 100 ואם לא ייכנסו כל ה-200 – אני סוגר לך את החדר הזה.
אני מקב...
יעקב אשר:
זו לא הולכת להיות ועדה, שתתייחס לכל בעיה שיש במטבח כזה או אחר, זו ועדה אחרת. לדעתי, גם הנוסח מלמד על כך. ההסתכלות צריכה להיות האם יש מספיק מסלולים, האם יש מספיק דברים שתואמים - - -
יעקב אשר:
היום בהצהרה זה קיים, אף אחד עוד לא בדק את זה. אני לא יודע אם הצבא מוכן למצב שבו מחר בבוקר מגיעים אליו 3,000 חיילים לחטיבת חשמונאים. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא.
הצבא נתן את התשובה הזאת.
דברי דובר/ת #66 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הצבא לא יכול להגיד לך כל דבר.
דברי דובר/ת #68 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אי אפשר לבזבז את הזמן שלנו עם דברים שכבר נאמרו.
דברי דובר/ת #70 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כן. הצבא אמר שהוא יכול לעמוד בכל מספר ושחשמונאים חצי ריקה.
דברי דובר/ת #73 | 11 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה לא ועדת ת"ש. לא מדובר על ועדת ת"ש. הוועדה צריכה להסתכל גם אחורה וגם צופה פני עתיד ולקבל דו"חות ולהתכנס אחת לכמה זמן, שעל זה אין מחלוקת ולבחון את כל הדברים. אם הכול בסדר, כמו שאומר הצבא – הוועדה לא תוכל להגיע למסקנות אחרות. זה לא ועדת ת"ש על מקרה אחד. מדובר כאן על הדברים המבניים.
החשש שלי לקריסת ה...
שרון ניר:
החוק יקרוס רק בגלל הצבא? לא בגלל שהם לא יבואו?
יעקב אשר:
המטרה של היעדים, היא לבדוק אם התהליך הזה, שהוא הרבה יותר מחוקי, הוא עובד או לא עובד. אם יתברר שקרה משהו שהוא טכני, שהמד מזייף שלא באשמתו, אז יש כאן בעיה, כי זה יכול להקריס את כל החוק. זה יוביל גם לירידה של אמון הציבור וזה דבר נוסף שיקריס את החוק. איך עושים את זה חוקי או חוקתי? אני לא מדבר על זה כרגע...
מירי פרנקל-שור:
השרשור מתחיל קודם וחייבים לקחת את זה בחשבון. זה לא מתחיל ב-26כג שמוטלת החובה על צה"ל להכין את המסלולים. לעמדתי, החובה מוטלת עוד קודם, לומר לצה"ל מי אמור להגיע, לפי שנתונים, לפי גילאים. לכן אני חושבת - - -
יעקב אשר:
גם לאלה שרוצים מכסות, שאנחנו מתנגדים לזה, בסוף זה אותו דבר, כי זה בוחן ביצוע. זה בסוף טכני.
יעקב אשר:
מה שאתה אומר מרחיק לכת, כי אתם לא רוצים יעדים.
ינון אזולאי:
היועצת המשפטית הסכימה ליעדים. הם נתנו סקירה ואמרו שהם לא נגד היעדים.
יעקב אשר:
אני אשמח לשמוע. אם בהצעת החוק היה כתוב שבוועדה הזאת יהיה שופט עליון – אף אחד לא היה בודק באיזה גיל הוא, מה הוא מבין בדברים האלה, אף אחד לא היה מעלה שאלות.
יעקב אשר:
למה את מפריעה לי? אמרו שיהיה מישהו, דמות שיפוטית רבנית.
שרון ניר:
למה צריך שיפוטית? כדי להוריד את היעד? צריך דמות רבנית, יש רבצ"ר בצבא.
יעקב אשר:
אני אענה, כי זה לפרוטוקול. יש רבנים צבאיים ויש רבנים שהם לא צבאיים, לא בכדי אלה רבנים צבאיים ואלה רבנים לא צבאיים.
יעקב אשר:
זה כמו שאני אגיד שאם ירצו להחליט איזה תפילות יהיו לעדה האתיופית, מה זה משנה הרב הזה או הרב הזה? תקשיב רגע לפני שאתה קופץ. אתם מדברים על ציבור חרדי, שלא התגייס עד כה לצבא, מסיבות כאלה ואחרות, אתם אומרים שמי שצריך להסביר מה הצרכים של הציבור הזה שלא היה עד כה בצבא, הוא מישהו מתוך הצבא שהשקפת עולמו היא ...
שרון ניר:
אבל יש פה נציג שהוא סגן אלוף שהוא מהציבור החרדי.
יעקב אשר:
הנושא של דיין או לא דיין - - -
משה סולומון:
מבחינתך זו הוראת שעה? בעוד כמה שנים שיהיה מישהו חרדי.
יש הרבה.
דברי דובר/ת #97 | 2 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אביגדור דיקשטיין ציבור חרדי, הוא יכול להיות בתוך הצוות. הוא לא מספיק חרדי?
משה סולומון:
אני מבין מה שאתה אומר, אם אתה אומר שכרגע, כשאנחנו מתחילים את תהליך הגיוס, אנחנו צריכים מישהו שמכיר את העולם, שייתן מענה הלכתי, אני מבין את זה. זה צריך להיות הוראת שעה.
יעקב אשר:
זה לא מענה הלכתי. אתם טועים כל הזמן.
יעקב אשר:
זה הלכתי, זה אורח החיים, זה הכול. אם יעשו עכשיו ועדה לבחינה האם נשים מהמגזר הדתי לאומי צריכות להתגייס וישימו שם מישהי שאומרת שכן, אתה תגיד, איך היא יכולה לייצג את הציבור הדתי הלאומי שיש בו שני צדדים, חלק אומרים שכן וחלק אומרים שלא? לזה אני התכוונתי. אתה מוכן?
משה סולומון:
אני מוכן לענות לך. אני אומר שזו ועדה מייעצת, שאמורה לייעץ לכך שחרדים יתגייסו לצבא, לא הפוך. לכן, צריך להיות מישהו שמתאים לעניין הזה. אתה אומר שכל רב שלובש מדים בהכרח יהיה - - -
יעקב אשר:
לא. הסכמנו שיהיה נציג כזה או אחר, זה בסדר. כדי שיוכל לתת את העצות הנכונות ולבחון את הדברים בצורה הנכונה, צריך להיות מישהו שמקובל על אותם אנשים שאתה רוצה לגייס מחר. אם אתה לא מאמין שהם בכלל יתגייסו, אז לא צריך את כל החוק הזה. בזה אני מסיים.
מירי, יש לי שאלה קצרה. כתוב קצין בדרגת סגן אלוף בדימוס, שהוא בוגר ישיבה או מוסד חינוך חרדי ומקיים אורח חיים חרדי.
דברי דובר/ת #106 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה זה לא כתוב במתגייסים? שהם מקיימים אורח חיים חרדי? למה זה כתוב רק במי ששופט אותם? גם אני יודע למה זה כתוב.
דברי דובר/ת #108 | 23 מילים
◂ 63 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אם זה כדי להוריד את היעדים, הם יביאו את כל המומחים.
מירי פרנקל-שור:
הסמכות של הוועדה לשנות, יש בה את השרשור שצריך ללכת עד הסוף, היא גם מגיעה להארכת החוק לכן, אם אתה רוצה באמת לתת סנקציה, אז בעצם אנחנו צריכים להגיד שלא עמדו ביעדים, בגלל שצה"ל לא מוכן, בוא נסיים את החוק. זו עסקת חבילה, צריכים להתייחס לכל החבילה. סעיף 26כו הוא מטריה מעל כל החוק.
יעקב אשר:
בלי הסתכלות משפטית רגע. בסוף, אנחנו לא רוצים אות מתה, נניח שהגיעו לכל היעדים ואפילו עברו את ה-75% ומתברר לכולם, שאי אפשר כרגע לקלוט ולכן, צריך לדחות פעימה מסוימת, או שתי פעימות. האם בגלל זה, צריך לבטל הכול?
יעקב אשר:
אני מכיר חוקים שהם תלויים בדברים, שאתה מכניס אותם לתוך החוק.
מירי פרנקל-שור:
אבל דבר כל כך מהותי, שאפילו קבענו בחוות הדעת שהוא פגם מהותי בחקיקה.
יעקב אשר:
אבל קבעת שהנושא הזה הוא חיוני להבטחת מוכנותו - - -
יעקב אשר:
למה חשובה כזו בקרה?
כי אין תהליך שמצליח ב-100%.
יעקב אשר:
למה צריך פיקוח ובקרה? כי אנחנו אומרים שזה חלק מאבני היסוד של כל הדבר הזה. זה הכול.
דרור גרנית:
כל האירוע של היעדים, הוא אבן הראשה. עליו נבנית כל הקונסטרוקציה, אז עכשיו להגיד זה טכני - - -
יוסי פוקס:
נניח אותו תרחיש אופטימי 25-30 אחוז רוצים ללכת לחטיבת חשמונאים, החטיבה בתשתיות שלה ובמסלולים, יכולה לקלוט רק מחצית מאלה שרוצים לבוא. זה הייעוד, אפשר לדייק אותו. הרעיון המסדר של החוק הוא שיש יעדים וצה"ל נערך עם כל התשתיות המיוחדות, כדי לקלוט את אלה שרוצים להיכנס חרדים ולצאת חרדים. יש פה חריג ואם הייעו...
יוסי פוקס:
צריך לדייק את זה. נוסח זה דבר שאפשר לתקן אותו.
יוסי פוקס:
זה לא מילוט, זה למצב שבו צה"ל לא ערוך לקלוט עכשיו 5,000 חיילים למסלול של חשמונאים. זו התכלית.
ינון אזולאי:
יוסי, בבוקר שאלתי שאלה שאין עליה תשובה, אם הצבא לא עמד ביעדים שלו, איך אני מבטיח לציבור החרדי ששנה הבאה הוא כן יעמוד ביעדים?
מירי פרנקל-שור:
ההתחלה היא שצריך להבין מי מגיע לצבא. אביגדור, אתה צריך לדבר על זה.
ינון אזולאי:
אני רוצה לשמוע ממך ולא ממנו, כי הוויכוח שלי הוא איתך.
אביגדור דיקשטיין:
אנחנו צריכים את המידע, כדי לעשות את כל האופרציה, כפי שביקשנו. דבר שני, דיברנו על הגילים, שאנחנו צריכים לדעת מה הגילים, כי להגיע לרמת תכנון - - -
ינון אזולאי:
זה לא אמור לשנות ביעדים, כשחייל מגיע הוא חייל.
אביגדור דיקשטיין:
כשאנחנו מכינים יעדים, יש משמעות כמה מגיעים לכל יעד, אם הוא מגיע ללחימה או לתומך לחימה, מגיעים אנשי מחשבים או לוגיסטיקה, יש משמעויות אחרות כי זה יחידות שונות ולכן, אבן הראשה של הדבר הזה, גם של ההיערכות של צה"ל וגם הדיווח לוועדה, היא בהעברת המידע ממשרד החינוך וחלוקה ליעדים בגילאים.
משה סולומון:
אם תקרה הרשימה שקיבלנו ממשרד החינוך, זה פותר את כל הבעיה.
יועז הנדל:
אזרחים מסתכלים על הדיון הזה והתחושה המרכזית היא שיש נתק בין הצרכים בחזית, לבין מה שקורה כאן בדיון. האירוע הזה הוא אירוע שגדול על כולנו והמלחמה גדולה על כולנו והתוצאות שלה גדולות על כולנו ובסוף, יש צורך אמיתי לשנות את המציאות. אנחנו שנתיים ושלושה חודשים במלחמה ואני כל יום מודה לאלוהים שאני במילואים ו...
יועז הנדל:
אני לא מבין איך שנתיים ושלושה חודשים הוא יושב ורואה את הכאב של כל כך הרבה יהודים במדינת ישראל ולא מבין שהוא צריך לדחוף לכמה שיותר גיוס. שנתיים ושלושה חודשים לא הצלחנו לפתור את זה?
ינון אזולאי:
יועז איש טוב גם, אני מכבד אותו, גם אם יש בינינו חילוקי דעות אידיאולוגיים.
יועז הנדל:
אני לא מבין איך אתם מסוגלים לשבת כאן ולנהל דיון על הטכנאות הפוליטית, במקום לעצור הכול, אזרחים ישראלים חרדים - - -
ינון אזולאי:
הבעיה שאתה לא מבין, אם אתה באמת רוצה להביא חיילים - - -
יועז הנדל:
כשאנחנו עושים מאות ימי מילואים, אפשר לספר איזה סיפור שרוצים. תבוא, תעשה את הקמפיין הפוליטי, תעמוד בפילבוקס, יש אנשים בגילך שגם מתנדבים. צריך לקום ולעשות מעשה. הדיון הזה והחוק הזה לא מביא לזה - - -
ינון אזולאי:
איך אתה חושב שתעשה את זה? היית בממשלה שניסיתם ולא הצלחתם.
ינון אזולאי:
אז אני מאחל לך להישאר בחוץ. שיהיה לך רק טוב.
יעקב אשר:
טוב להיות בחוץ, אבל אתה רוצה לחזור לכאן.
יועז הנדל:
אני מסתכל על מקומך ולא מקנא בך. כדי להניע מהלך, לא מגיעים עם פשרה. צריך לשים את הדברים על השולחן ולא לערבב אותנו. כל מוסד שיקבל כסף ותלמידיו ישתמטו, ימשיך לעודד השתמטות.
חיים זיכרמן:
אני רוצה להציג דעה מעט שונה ובמידה מסוימת להציג - - -
מאיר כהן:
איזו ועדה זאת, שמגיע איש שעשה 600 ימי מילואים בצבא, שהקים גדוד, שנתן את נשמתו ומזלזלים בו?
חיים זיכרמן:
אני רוצה להציג עמדה מעט שונה מנקודת המוצא שלי, גם כמי שנמצא במילואים וגם כאבא למי שעשה כ-400 ימי מילואים, אני חושב שיש גם כאב בצד השני. הכאב הוא של קבוצה גדולה של אזרחים, שאנחנו הופכים אותם פה לאזרחים סוג ב'. יש ילד שבחר ללמוד ויש ילד שבחר לשרת וילד שבחר ללמוד, הוא ילד שהוא עבריין. יש פה קבוצה של אנ...
מאיר כהן:
והציונות הדתית לא? לומדי התורה שנלחמים לא?
מאיר כהן:
אני וחברים שלי התגייסנו, באנו ממרוקו, הייעוד שלכם יותר טוב משלנו?
רק נגיד שייחוד וייעוד זה שם של הספר של בן גוריון, הוא לא התכוון למה שאתה אומר.
דברי דובר/ת #172 | 17 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
חיים זיכרמן:
יש סוגים שונים של ישיבות ויש מודלים של ישיבות, אבל יש עוד מודל והעובדה שכולנו פה בשולחן אחד, מציגים רק מודל אחד ולא מבינים שמה שאנחנו עושים - - -
בוועדה הזו הציגו מספר מודלים.
דברי דובר/ת #177 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא לא שמע, הוא גם לא היה.
דברי דובר/ת #179 | 7 מילים
◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה
חיים זיכרמן:
אני חושב שיש כאן קבוצה גדולה של צעירים שאנחנו מטילים עליהם אחריות עצומה, שאומרת אם החברים שלכם לא יתגייסו, אתם תהפכו לעבריינים. הדבר הזה הוא לא הוגן מהסיבה שאנחנו, כמדינה, ואנחנו כעם, חייבים לוודא שאנשים יושבים ולומדים. אנחנו חייבים לוודא שמי שלומד אין עליו אות קין של עבריין.
אני רוצה שיהיה לי בן שא...
שרן מרים השכל:
גם אנחנו רוצים. הלוואי והייתה לנו את הפריווילגיה הזו. יש אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'? אנחנו סוג ב' ואתם סוג א' שלכם מותר לבחור ולילדים שלי אסור לבחור?
היו"ר בועז ביסמוט:
שרן השכל, את בקריאה ראשונה. אמרתי לא להפריע. את אחרי זה תדברי, אני רוצה לשמוע אותו. תבואו בטענות אליי, לא אליו. מי שיפריע לו, ייצא. מספיק.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש הרבה דברים שאני שומע שאני לא מסכים או לא אוהב, אני לא קוטע או מפסיק. די.
מאיר כהן:
בועז, אתה איש טוב, אתה לא יכול לכעוס.
חיים זיכרמן:
אני אומר את זה כמי שחוקר את זה הרבה שנים, כל מה שהחברה הישראלית עוברת עכשיו, או לפחות חלק ממנו, הוא תוצאה של מה שהיה לפני 20 שנה במדינת ישראל וזה ההתנתקות. אנחנו במו ידינו יוצרים היום התנתקות נוספת. אתם דוחפים אוכלוסייה שלמה להיות עבריינית, אתם דוחפים אוכלוסייה שלמה שלא יצייתו לחוק, אתם דוחפים אנשים...
היו"ר בועז ביסמוט:
גברתי, לצאת. אמרתי, מי שמפריע, אני מוציא. אחרי זה, שרון תדבר ותגיד את ההיפך אם היא רוצה.
חיים זיכרמן:
מי שחושב שאפשר לגייס אדם אחד בכוח, כשהוא לא מזדהה עם העניין הזה, אז הוא לא מבין על מה הוא מדבר. כי מי שגדל בחברה החברתית, בשביל שהוא יתגייס, הוא צריך להיות מזוהה עם ערכי הליבה של מדינת ישראל והדבר הזה לא קורה בלילה והוא לא קורה בכפייה.
אז אל תקבלו כספים.
חיים זיכרמן:
תיקחי את כל הכספים שלך, אין בעיה. אנחנו כבר שנתיים לא מקבלים כספים, אנחנו יכולים לחיות גם בלי כספים. אני לא מגן אפילו במילה אחת על משתמטים, על רמאים, אם יש מישהו שמרמה, אז ביטוח לאומי ורשות המיסים יודעים לתפוס אותו וגם שצה"ל יתפוס אותו.
תחשבו על הבינה המלאכותית, בעוד חמש שנים הדיון הזה יהיה לא רלוונ...
שרון ניר:
אדוני יושב הראש, ראשית, אני אגיב לדבריו של קודמי, כי אי אפשר לעבור לסדר היום על הדברים המקוממים שנאמרו פה. אני אומר שמשנת 1948 כשהגענו לכאן - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
כל כך מקוממים, שהסכמתי עם הרבה דברים שהוא אמר ואין לי כיפה על הראש ואני לא חרדי. אני יהודי ויש לי כבוד ללומדי תורה. אני מעריץ את הצבא ומי שלא לומד תורה ילך לצבא ואני רוצה שחרדים ילכו לצבא בהמוניהם, אבל לומר תורה, אני אכבד אותו ואני אכבד את הערכים היהודים.
שרון ניר:
אדוני יושב הראש, אני מבקשת שלא תטיף לי על כבוד למגזר החרדי.
- - -
שרון ניר:
הדובר הקודם יצר הפרדה מוחלטת וסתירה בין לימוד תורה לבין שירות בצבא. אני חושבת שזו אמירה מקוממת, כי עובדה שיש לנו הרבה מאוד לומדי תורה שמשרתים בצבא ורואים בכך זכות גדולה ואנחנו התברכנו בהם וזכות לנו שהם משרתים בצבא. אז לייצר סתירה מוחלטת בין שירות לצבא לבין לימוד תורה, זו בושה וחרפה.
יתרה מכך, הדובר ...
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון דיברה עליו, תתייחסי לחוק. דברו על החוק, שרון התייחסה אליו, הוא לא הנושא עכשיו.
שרן מרים השכל:
מילה אחת, בסוף זה מייצר אוכלוסייה של אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. יש ילדים שיושבים בבתי הכלא שגם לא רצו לשרת וגם רצו ללמוד וזה נראה לי כל כך מנותק להגיע לוועדה ולומר את הדברים ככה.
אני רוצה לחזק את הדברים של שרון, לעניין הוועדה. יעקב אשר אמר פה, שבוועדה שדנה בגיוס נשים, מישהו היה רוצה אישה שתומכת ב...
שרן מרים השכל:
אנחנו לא יודעים מי יישב בממשלה הבאה, העובדה היא שבשנים האחרונות, מינויים שנעשו על ידי ממשלות כאלה ואחרות – למורת רוחם של החרדים או למורת רוחם של אנשי האופוזיציה – היו שנויים במחלוקת ולפעמים לא תאמו את הכללים או שמתחו את הכללים לקצה. אז אתה לא יכול להגיד שבהכרח לא יישב שם רב שאמר שהוא לא רוצה לגייס ח...
שרן מרים השכל:
מי שמגיע מהעולם החרדי ולא התגייס ולא שירת, הוא לא מכיר את הדברים האלה. הוא נכנס למערכת שהוא חושב שהכול מתקתק והיא יודעת להתאים את עצמה וזה לא ככה. אני אומרת את זה גם מהצד השני, אני שלא מגיעה מעולם הישיבות, לא יודעת איך זה מתנהל, אני שומעת מה הם אומרים, כדי לנסות להבין איך אפשר להתאים את הדברים.
אנחנ...
מאיר פרוש:
אני לא מדבר על חרדים שמתכוונים לפגוע בנשים ואני הייתי שואל את חברת הכנסת שרון ניר, מה היא הייתה מעדיפה, חרדים בצבא או שלא נפגע, היא הייתה מעדיפה נשים, שהחרדים לא יבואו. אני לא חושב שכך צריך לחשוב, אבל נראה לי שכך היא חושבת.
למה אתה צריך להגיד מה היא הייתה חושבת?
אני רק אומר שגם נשים הן בני אדם ובהיררכיה בין המינים, אנחנו שוות לכל גבר.
דברי דובר/ת #210 | 23 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
המשנה אומרת ודן כל אדם לכף זכות. אני אומר את זה לאלעזר, הייתי רוצה לדון את אלעזר לכף זכות.
יעקב אשר:
השיטה היא לא לאפשר לאנשים שחושבים אחרת להשלים.
מאיר פרוש:
אין לי שום כוונה לפגוע באלעזר, אבל כשאתה דן בסעיף ואלעזר לוקח את העניין של הדיין ואומר מה דיין יעשה בגיל 70, לאחר שהוא פורש בוועדה הזאת. אז אני בדקתי מה קורה עם שופטים בדימוס, שמכהנים בתפקידים ציבוריים. השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, בן 75, נציב תלונות הציבור על פרקליטים. השופט בדימוס אשר קולה, בן 71...
אבל הם צריכים להתייחס לילדים בני 18, 19, 20, למה זה שייך?
דברי דובר/ת #215 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
השופט בדימוס אשר גרוניס, יושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. השופטת בדימוס שילה צפת, בת 73, יושבת ראש ועדת המינויים למועצת הדירקטורים של בנק ישראל. השופט בדימוס חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות. השופט בדימוס משה דרורי, בן 76, יושב ראש ועדת החקיקה הממשלתית לפרשת הרוגלות. מבקר המדינה הקודם היה שופט בדימוס.
דברי דובר/ת #217 | 53 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תכתוב בגוגל אלעזר שטרן, ישיבות הסדר ותקריא את זה.
אני מוכן. בועז, אני מבקש שיעקב אשר, או אני, יעשו אלעזר שטרן ישיבות הסדר ושהוא יקריא.
דברי דובר/ת #220 | 16 מילים
◂ 105 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הייתי רוצה להתחשב במה שהוא אומר, אבל הוא ככה זורק לגבי הגיל, למה? בגלל שהוא דיין? בגלל שמדובר באדם חרדי? למה אתה כל כך מזלזל בכל מה שקשור לציבור החרדי? אנחנו דנים על נוסח של חוק שאמור להביא חרדים לצבא. החוק הזה צריך להתאים לציבור החרדי, זו המטרה. אם מישהו מבקש לרכך את הנוסח הזה, הוא צריך לתת נוסח בר...
מאיר פרוש:
אני לא ביקשתי שתעזור לי.
אני באתי עכשיו מהקו ואני רואה איך אתם מתנהלים. תתביישו לכם.
משה טור פז:
אני רוצה להתייחס למספר סעיפים. בסעיף 26כו(א), עמוד 27 למטה, אני רוצה להגיד משהו על הרכב הוועדה, מכיוון דווקא אחר ממה שנאמר לפניי. מהיכרותי עם איך שהצבא עובד, אני ממליץ שיהיה קצין באכ"א שיהיה בעל תפקיד פה. באכ"א יש גם רע"ן סדיר וגם רע"ן חרדים, אני ממליץ שיהיה בעל תפקיד מאכ"א שיהיה חבר בוועדה. בעל תפק...
יעקב אשר:
הוא גם לא חייב להיות חבר בוועדה, אבל צריך להיות חלק מהוועדה, זה טכני.
משה טור פז:
כדאי שיהיה בוועדה קצין בפועל, שימונה על ידי ראש אכ"א והוא יהיה חבר בוועדה, או משקיף, או בעל תפקיד בוועדה ותפקידו יהיה קצין קישור, בשפה הלא צבאית. דבר שני, אני לא ראיתי תפקיד של מזכיר הוועדה ובדרך כלל בוועדות כאלה, יש בעל תפקיד שהוא מזכיר הוועדה וצריך שיהיה. זה יכול להיות גם אזרח עובד צה"ל, שירכז את ...
משה טור פז:
לגבי תפקידי הוועדה, היא צריכה להיות בתקן מייעץ ולא בתקן מחייב. אני מצטרף לעמדת הייעוץ המשפטי פה. נקודה רביעית, הוועדה תלויה במידה רבה בנתונים שמגיעים ממשרד החינוך ואני מציע להוסיף בסעיף 3 קבלת ואימות נתונים מצה"ל וממשרד החינוך, אולי שווה להוסיף פסקה שקבלת הנתונים מחייבת את הגופים הממשלתיים. אני לא א...
מאיר כהן:
גברתי ממשרד החינוך, הצבא אמר שאתם לא מעבירים נתונים.
משה טור פז:
ראש אכ"א אמר את זה. אנחנו מצטרפים לדבריו. אין ביטוי בחוק לכך שיש מספר מצומצם של עמותות שעוסקות בגיוס לצה"ל. בסעיף הזה, זה צריך לבוא לידי ביטוי, המוכרת זו עמותת נצח יהודה, אבל יש עוד שלוש, ארבע עמותות. אני לא מעודכן לשנה האחרונה, אבל לפני כן היו לפחות ארבע עמותות בישראל שעסקו בגיוס חרדים לצה"ל. בעיני...
יעקב אשר:
אתה מתכוון לצרף נציג שלהם לוועדה?
משה טור פז:
לא. לא. הם לא חלק מארבע העמותות. גם בהקשר של סעיף 4, מתן מענה לענייני הפרט, רבים מענייני הפרט היום מקבלים מענה בחברה האזרחית ולא על ידי הצבא. יש דברים שהחברה האזרחית עושה יותר טוב מהצבא ולכן, נדרש ייצוג בוועדה, לפחות במעמד משקיף, אבל גם במתן מענה לענייני הפרט, צריך שיהיה פה ביטוי - - -
משה טור פז:
הדוגמה הקלה זה נצח יהודה, כי כולם מכירים. אבל יש עוד עמותות כמוה. יש בישראל קרוב ל-100 דירות שמיועדות למי שמוגדרים כחיילים בודדים בקרב הציבור החרדי וזה גם לא מספיק.
משה טור פז:
אני עוסק בנושא הזה 13 שנה. אני לא יודע את הכול, אבל 13 שנה אני עוסק בגיוס חרדים לצה"ל, מהצד האזרחי. כל הדבר הזה של מתן מענה לצרכי הפרט, זה לא רק בתוך צה"ל, זה גם בתוך המעטפת. חייל בודד, שהמשפחה שלו החרימה אותו, בסוף צריך מענה כזה וזה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק.
בסעיף ג1 שעוסק בתהליכים אחת לשישה חודשי...
יעקב אשר:
חוץ מהדיווחים, זה הנושא היחיד שהוועדה תדון בה? מה עוד תפקידיה של הוועדה? אני שואל.
משה טור פז:
בסעיף ג1 שמתייחס לאחת לשישה חודשים - - -
יעקב אשר:
הוא רוצה לעבות חלק מסוים, חלק אחר הוא יגיד שלא צריך להיות בכלל.
מאיר כהן:
כל הוועדה הזאת לא צריכה להיות. ועדה מיותרת.
יעקב אשר:
אומר חברך מ-יש עתיד, שזו ועדה מיותרת, אז למה לעבות אותה? למה להכניס נציגים מהצבא, מזכיר ועדה?
מאיר כהן:
אני מקווה שנאמץ את ההמלצה של היועצת המשפטית והסעיף הזה יוצא מהחוק.
משה טור פז:
הדיווחים צריכים להיות פעמיים בשנה ולא פעם בשנה, יש לכם שלושה סעיפים כאלה בהמשך, תבדקו את זה. בסעיף 26כו1, בעיניי זו טעות. יש פה סעיף יציאה, כל הסעיף הזה הוא לא נכון. העובדה שהיא מכתיבה את סעיפי המינימום, הערתם על זה, זו טעות, זה לא נכון.
בסעיף 26כז, במקום רשאי, צריך להיות חייב, או יתקין, כמו בהערות ...
יאיר לפיד:
אדוני, אני אומר משהו כללי. אני עוקב אחרי הדיונים מרחוק ולפעמים נדמה שאתם מחמיצים את העובדה שזה טירוף גמור. אנחנו יכולים להיות על סף מלחמה עם איראן, יש דיווחים סותרים בשעות האחרונות.
היום ויטקוף, השליח המיוחד, הודיע שנכנסים לשלב ב' בעזה ובמקביל, יש דיווח על 30 אלף חמושים של חמאס בעזה, יש זליגה של חיז...
היו"ר בועז ביסמוט:
חברי יאיר לפיד, אתה צודק. כפי שאמרת, יש לנו בחזיתות את איראן, עזה ולא רק ואתה יודע את זה היטב. מה אנחנו עושים פה בוועדה? זה לא השתמטות, זה גיוס ולכן, הייתי מציע לך לומר לחבריך מ-יש עתיד, שלא יעכבו את החוק החשוב הזה ונקדם אותו, על מנת להביא חיילים לצה"ל, כי זה מה שאנחנו עושים פה.
אז לא רק שלא יצאה דע...
היו"ר בועז ביסמוט:
ראש הסיעה שלך יגיד לך שגם לפני ה-7 באוקטובר היו לישראל אויבים ולפני ה-7 באוקטובר גם היו כאן סבבים, הוא קיבל דו"חות מודיעין עם הרבה עניינים. עם כל הכבוד, לא היינו שוויץ - - -
מאיר כהן:
אני רוצה לענות. הגיעו לכאן רמטכ"לים לפני ה-7 באוקטובר ואמרו שהם רוצים לצמצם את הצבא.
יעקב אשר:
אחד הרמטכ"לים הוא מהגוש שלכם. לפחות אחד.
היו"ר בועז ביסמוט:
- - - סנקציות אישיות ומוסדיות, מה שלא היה קודם. באת לשאול, כי אני מניח שיש לך תשובה.
יאיר לפיד:
אני שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה, רק שהיא נבלעה ברעש שמנסה להקים יעקב אשר, כדי שלא ישמעו. אדוני היושב ראש, התשובה שלך היא כן, בחוק יש סנקציות.
יאיר לפיד:
אני שואל אם לשיטתך, בחוק יש סנקציות.
יאיר לפיד:
אני רוצה להבין מה אתם עושים פה. אני עקבתי בתשומת לב אחרי מפגש האדמו"רים. האדמו"רים אמרו שאם בחוק יהיו סנקציות, המפלגות החרדיות יצביעו נגד החוק. סנקציות גדולות, סנקציות קטנות, לא מעניין אותם, אם יש סנקציה אחת בחוק, אתם תצביעו נגד.
יאיר לפיד:
רגע. אני אסיים את השאלה. האדמו"רים אמרו שאם תהיה בחוק סנקציה ולו הקטנה ביותר, נצביע נגד החוק. אומר יושב הראש, לשיטתו, לא לשיטתי, בחוק יש סנקציות, אז מה אתם עושים פה? למה אתם נמצאים בדיון שאתם יודעים שתצביעו נגדו?
ינון אזולאי:
מועצת חכמי התורה שלי, אני נמצא אצלם, הם יודעים שיש סנקציות בחוק והם אמרו לי להיות פה ואנחנו נצביע על חוק שיש פה סנקציות.
יעקב אשר:
אני לא מבין מה אתה עושה פה. אמרת שלא יהיה חוק.
מאיר פרוש:
אני אענה לך. אני אעשה מה שמועצת גדולי התורה תאמר לי.
יאיר לפיד:
אבל אתה יושב פה ולא עושה מה שאומרת מועצת גדולי התורה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לי יש שאלה יותר קלה. זו עבודה רצינית ואנחנו מתקדמים, מה אדוני חושב על הסעיפים של היום?
יאיר לפיד:
אני אתן לכם לטפל בסעיפים של היום. אני באתי להגיד דבר אחד. אני מופתע לגלות שחבר הכנסת אשר, נמצא כאן כהפרה של הוראת מועצת גדולי התורה, יחד עם חבר הכנסת פרוש.
יאיר לפיד:
שאמרו שלא יצביעו בעד חוק שיש לו סנקציות, כשאומר יושב ראש הוועדה, שלשיטתו - שבעיניי היא מקלה - יש סנקציות בחוק.
ינון אזולאי:
בגלל ששאלת, אני אמרתי מה שמועצת חכמי התורה אמרו. אגב, אני תמיד אמרתי, מי שלומד ימשיך ללמוד ומקומו בישיבה ומי שלא והולך לעבוד, אמרנו שילך לצבא ואנחנו גם אומרים את זה פה. שאלת אם יש סנקציות ואמרו לך כן, אז אם יש סנקציות, אתה אמור לתמוך בחוק הזה, האם אתה תתמוך בחוק?
יאיר לפיד:
עוד לא נכנסנו לשאלה איזה סנקציות. אני שאלתי לשיטתכם, הפתיע אותי שפרוש ויעקב אשר מפרים הוראה ישירה של הרבנים שלהם.
היו"ר בועז ביסמוט:
מאיר, אתה מפריע. כולנו מסכימים שכאשר נבוא להצביע וחבריי לקואליציה החרדים, יצביעו בעד החוק הזה, חוק שיש בו סנקציות.
איזה סנקציות? כלום ושום דבר.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא פלא שאני אומר שזאת היסטוריה. זאת היסטוריה ומה שאתה אומר רק מחזק את זה. אנחנו עושים כאן היסטוריה, אם כבר הגעת לפה, תצביע בעד.
היסטוריה אתם עושים, אבל לשמצה.
יעקב אשר:
יש לי הרגשה שהיום בלילה, בסקרים, תהיה עלייה, בעקבות השאלות הנהדרות שלו.
מירב כהן:
אנחנו נראה מה יהיה בסקרים, אחרי שתעבירו את חוק ההשתמטות.
יאיר לפיד:
אני נותן לחבריי. הם למדו את זה טוב ממני.
מטי צרפתי הרכבי:
אחרי תחילת הישיבה על ג'וש בון, שהתאבד אחרי 748 ימים במילואים, אני עוד סוחבת את זה מהבוקר, מתקשה לנשום - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני יודעת. אני מדברת על עצמי, אין לי ספק, זה היה בוקר מטלטל, לראות את המצוקה, להבין שחייל בודד 748 ימים במילואים - - -
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא מבינה איך אנחנו כחברה לא נותנים לו את הכבוד שמגיע לו ולא קוברים אותו בקבורה צבאית. אני לא יכולה שלא לחשוב אדוני יושב הראש, אולי אם הוא היה משרת פחות מ-748 ימים במילואים, אולי הוא היה עדיין איתנו. 748 ימים, בתפקיד שלו, אף אדם שפוי לא יכול להישאר שפוי. אני באמת שואלת את עצמי, אם היינו מצמצמים ו...
מאיר כהן:
הוא הובא לקבורה היום בבאר שבע.
משה טור פז:
אולי אנחנו צריכים לעשות עוד דיון על זה כאן בוועדה.
מטי צרפתי הרכבי:
אני מהבוקר לא נושמת, כי אני כל הזמן חושבת שהוא יכל להיות איתנו, כי זה לא אנושי 748 ימים במילואים. זה לא אנושי ואין חיילים לצה"ל. מהחודש הזה, חסרים 17 אלף לוחמים בצבא ההגנה לישראל. החוק הזה לא מתקרב אפילו לצרכים של צה"ל. לא מתקרב ולו במעט.
דיברו כאן על 70 ומשהו אנשים שנטלו את חייהם, לא יכלו יותר ועדי...
מטי צרפתי הרכבי:
זו מלחמת מצווה. לענייננו, במקור, הייתה שורה אחת, שמירה על אורח חיים, צבא ההגנה יפעל לאשר שמירה על אורח חייו של מי שיתגייס לשירות סדיר לפי פרק זה. ככה זה התחיל. זו הייתה ההצהרה שהצבא יעשה כל מה שהוא יכול ושמענו כאן לא מעט פעמים, שהצבא אכן עושה מה שהוא יכול.
יעקב אשר:
מאיפה קראת? מהחוק המקורי? אמרת שבהתחלה הייתה רק שורה אחת, בחוק המקורי?
יעקב אשר:
הממשלתית, שאתם הכנתם. רוצה לסגור עכשיו על כל הצעת החוק הממשלתית?
משה טור פז:
אם חוזרים לפני ה-07 באוקטובר, אני מסכים.
יעקב אשר:
לכן משתנים דברים וסעיפים מתעבים.
מטי צרפתי הרכבי:
יש כאן ארבעה עמודים שהמטרה שלהם בעצם, לוודא שצה"ל אכן ערוך להמוני החרדים שיתגייסו.
יעקב אשר:
הייתה תוספת של ארבעה עמודים, על אכיפה, מה שגם לא היה בחוק הקודם. זה מתעבה, זה בסדר.
מטי צרפתי הרכבי:
ממה שהבנתי מהצבא הוא עושה הרבה ואני סומכת על הצבא בעניין הזה, שהוא יעשה כל מה שהוא יכול.
מירב כהן:
אתה יודע מי חסר? ראש הממשלה שמתנער מזה.
יוסי פוקס:
לא הבנתי את ההערה של חברת הכנסת מירב כהן, מזכיר הממשלה נמצא כל דיון, הוא מייצג את ראש הממשלה.
מירב כהן:
אתה לא דרג נבחר, הוא יודע שהמנדטים יזלגו ממנו אם הוא יהיה מזוהה עם זה, אז הוא בורח. הוא שולח אותך, שאותך הציבור לא מכיר.
יוסי פוקס:
את חושבת שמזכיר הממשלה היה בא לפה בלי שראש הממשלה תומך?
מירב כהן:
אותך הציבור לא מכיר. הוא מסתתר מאחוריכם כי הוא יודע שהציבור יבוא איתו בחשבון על חוק ההשתמטות הזה.
מירב כהן:
אם הוא היה חושב שזה דבר טוב, הוא היה ממהר לקחת קדריט.
לפני שלושה חודשים, יושב הראש אמר שעובדים להביא את ראש הממשלה לוועדה.
דברי דובר/ת #326 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כמה זמן הוא לא היה? שנה?
דברי דובר/ת #328 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
ראש הממשלה יגיע לפה. מטי צרפתי, לא יפה מה שאתם עושים, כי היא ממתינה בסבלנות. בבקשה מטי צרפתי.
מטי צרפתי הרכבי:
מטרתם של הסעיפים האלה לוודא שצה"ל באמת ערוך לקליטת חרדים. האם יש תקדים בחוק של ועדה יועצת או בוחנת על תפקוד של צה"ל? כי מקימים כאן ועדה שתפקידה לוודא שצה"ל עושה את עבודתו. אני באמת שואלת, האם יש תקדים? האם זה נבחן?
אני יכול לתת לך תשובה, אין.
דברי דובר/ת #331 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
לא יודעת להתייחס אם יש תקדים. אבל כל ההסדר הזה ייחודי ולכן, כשההסדר ייחודי, אז לפעמים נכון להכניס הסדרים ייחודיים - - -
אבל גם הסדר ישיבות ההסדר הוא ייחודי.
דברי דובר/ת #333 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
אני עונה לשאלת חברת הכנסת מטי עכשיו ולכן, אנחנו סברנו שיש חיוניות בוועדה הזאת, למעט הערותינו לסעיף 26כו1.
גם ההסדר של ישיבות ההסדר הוא הסדר ייחודי.
דברי דובר/ת #335 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
הסעיף של ישיבות ההסדר הוא מחוץ לפרק ג'1, הוא במתכונת שונה לחלוטין ואני לא חושבת שנכון כרגע להשוות בין המקרים.
רק אמרתי שזה הסדר ייחודי.
דברי דובר/ת #337 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
שיירשם לפרוטוקול שאני רוצה לדעת אם יש תקדים לוועדה חיצונית שבודקת את תפקוד צה"ל, על משימה שניתנה לו. יש לי תחושה שזה כמו אח גדול שבא מלמעלה ובודק שצה"ל באמת עושה.
מאיר פרוש:
יש עוד מקרה שיש בחוק סנקציות על קבוצה, על אנשים?
בגלל שאין חוק השתמטות מיוחד לחלק מהציבור. זה האירוע. אמרתי לפרוש, הוא שאל.
דברי דובר/ת #340 | 13 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
מעבר לעניין שצה"ל צריך לוודא שאורח החיים של החרדים יישמר בצה"ל, אולי יש מקום להוסיף סעיף שבו החרדים יעשו מאמץ לחנך ולעודד לגיוס לצה"ל. אני לא מצאתי ולא ראיתי שתהיה כאן איזושהי התחייבות מהצד השני שיחנכו לגיוס ויעודדו גיוס. כי צריך שיהיה חינוך לאורך כל הדרך שצבא זה חשוב וגיוס זה חשוב וציונות זה חשוב ו...
מאיר פרוש:
לשיטתך, לא כדאי לגייס אותם, אם הם לא למדו את כל מה שאמרת.
מטי צרפתי הרכבי:
אני אומרת שאם לא מחנכים מגיל צעיר, קשה מאוד לייצר מוטיבציה להתגייס לצבא ולהיות לוחם. אני לא אלך להילחם בצבא ארצות הברית, כי אין לי שום קשר לארצות הברית, לא להמנון, לא לצבא, לא לפטריוטיות, לכלום. אין לי ענין. אני אתגייס לצבא ההגנה לישראל כי גדלתי לתוך המציאות הזאת, למדתי שפה, למדתי - - -
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי כל התפקידים בדימוס, צריך להיות במילואים ולא בדימוס. בסעיף א(2) יש קצין בדרגת סגן אלוף, בדימוס, שהוא בוגר ישיבה, או מוסד חינוך חרדי. מה העניין של מוסד חינוך חרדי? למה לא מספיק בוגר ישיבה? כי מוסד חינוך חרדי זה השלב הראשון שממנו בוחרים את בחורי הישיבה. זה נראה לי כפל, הוא צריך להיות בחור ישיבה, כ...
יולי יואל אדלשטיין:
אתם יורים לעצמכם ברגל. כי לפי ההגדרות של החוק, יכול להיות שאותו קצין למד בגיל 14-15 במוסד חינוך חרדי ומאז, הוא שכח מהכול.
אני רק מחזק את השאלה ששאלתי קודם, למה בסעיף של את מי מגייסים, לא כתוב שמקיימים אורח חיים חרדי? למה לגבי היעדים, אין תוספת של מקיים אורח חיים חרדי, אם כבר יש הגדרה כזו בחוק?
דברי דובר/ת #349 | 35 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
כמה שנים בישיבה זה נחשב בוגר? כי ראינו שהמנעד מאוד רחב. אני לא יודעת מה זה אורח חיים חרדי, אני מחשיבה את עצמי חרדית למשל. אני עושה הרבה דברים לשם שמים.
מטי צרפתי הרכבי:
יותר מסבתא שלי. סבתא שלי הייתה אתאיסטית. אני עובר לסעיף 3, קצין בדרגת אלוף משנה, לא ברור אם ששירת או שמשרת. אחת הסוגיות שמקיימים כאן ועדה חיצונית על צה"ל שמורכבת מאנשים שכבר לא משרתים בצה"ל, שאמורה לפקח.
מירי פרנקל-שור:
שיושבים על אוזנו של הרמטכ"ל. הוועדה הזאת צריכה להיות מפקחת, היא באמת עובדת.
מירי פרנקל-שור:
זו שאלה. אני חושבת שגם קצין משרת וגם קצין שצריך לקחת חלק פעיל בוועדה, לא נראה לי שזה יעבוד.
מירי פרנקל-שור:
זה הרעיון. שהיא תשב על אוזנו של הרמטכ"ל ויהיה לה קשר ישיר לרמטכ"ל.
כשמדברים על הדרגה, אפשר להגיד שזו לא תהיה דרגה אישית לצורך התפקיד?
דברי דובר/ת #361 | 12 מילים
◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אי אפשר לענות. ייבדק. אני מבין את השאלה, אתה מבין גם למה אני לא אענה לך מיד.
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי הדיין, בחוות הדעת המשפטית הייתה התייחסות לכך שמדובר בחריגה מכללים של מינוי לוועדה סטטוטורית.
מירי פרנקל-שור:
לא אמרנו שזה בניגוד לחוק. אמרנו שדיין לעמדתנו זה זר לחברות בוועדה המייעצת.
מטי צרפתי הרכבי:
הייעוץ המשפטי הציע ואני מסכימה, שיהיו שני קצינים בוגרי ישיבה. בימים האחרונים, הסוגייה של המגדר והנשים עולה שוב ושוב, נראה שיש פה אירוע שאנשים מגיעים במיוחד להסביר למה נשים מהוות מכשול בגיוס חרדים ויש כאלה שמרחיקים ואומרים שנשים לא צריכות להיות לוחמות. לכן, אני חושבת שצריך לצרף את היוהל"ם עצמה או נצי...
מטי צרפתי הרכבי:
יש את הנושא של אגף הפיקוח, צריך אולי לייצר איזשהו ממשק איתם. בקטע של התאמת הצבא, לא צריך אותם, בקטע של היעדים, אולי כן צריך אותם, כדי להבין מה קורה בישיבות. רוצים לתת להם חופש לא מידתי, אז אולי מנהל המפקחים, יתרום מניסיונו הרחב כי הולכת להיות שם מחלקה כזאת.
לגבי ב(2) זה עוד פעם מכנה גדול מדי, זה צרי...
מטי צרפתי הרכבי:
לאורך כל החוק, בכל נקודה, גם בקביעת היעדים והגמישות שיש לשר הביטחון, אין התייחסות בשיקולים לצרכי צה"ל. יש את היעדים ואיך אפשר לרדת מהם, אין את היעדים ואיך אפשר לעלות מהם, בנסיבות מסוימות.
אביגדור דיקשטיין:
אני רק אומר, זה אמנם לא כתוב בחוק, אבל השיבוצים של חיילים חרדים בצה"ל, זה בהתאם לצרכי הצבא. הצורך הצבאי, השיבוצים לתפקידים, הם משובצים על פי צורך.
מטי צרפתי הרכבי:
אני מסכימה אתכם, אבל כמו שאמרתם, כרגע צה"ל צריך 17 אלף חיילים ויכולה להיות מערכה מאוד מורכבת והנסיבות יכולות להשתנות.
מטי צרפתי הרכבי:
אני אומרת את זה מההתחלה. אני אומרת את זה בכל פעם שאני מדברת כי מבחינתי זה קריטי. אי אפשר להתעלם מצרכי צה"ל. כל המנגנון הוא היעדים ואיך אפשר להוריד את היעדים, צרכי צה"ל זה בראש ובראשונה. זה העניין.
בסעיף 3 קבלה ואימות נתונים מצה"ל בדבר מספר המיועדים לגיוס שהם בוגרי מוסדות החינוך החרדיים ומספר תלמידי ...
מטי צרפתי הרכבי:
היא צריכה להגיד בצורה מוצהרת אם עמדו ביעדים או לא עמדו ביעדים.
מטי צרפתי הרכבי:
מאיפה הוא לוקח את הנתונים לגבי העמידה ביעדים? מתוך איזה דו"ח הוא לוקח את זה? בסוף, זה אמפירי ובסוף, צריכה לבוא מסקנה מתמטית.
מירי פרנקל-שור:
מה שנובע מהחוק, להבנתי, זה בהתבסס על הנתונים שמגישה לו הוועדה.
מירי פרנקל-שור:
מה היית מוסיפה ל-26יח? יש כאן איזשהו שרשור, הוועדה מקבלת את הנתונים מראש אכ"א, בודקת את הנתונים ומעבירה לשר הביטחון.
אביגדור דיקשטיין:
תסתכלי בסעיף (2), כתוב בחינת מספר נתוני המתגייסים בסוף כל שנת גיוס, מקרב בוגרי מוסדות החינוך החרדים.
מטי צרפתי הרכבי:
להגיד שזה ביחס ליעדים שנקבעו. אם אנחנו אומרים 5,000 ובדו"ח יש יעד של 3,000 כי קיבלו הקלות, זה צריך להיאמר מפורשות.
איילת לוי נחום:
אנחנו לא נהפוך את הוועדה למחליטה, בסופו של דבר, הבחינה צריכה להיות אמפירית. יש מספר והשאלה אם עמדו ביעדים או לא עמדו ביעדים, או לא עמדו ביעדים. סעיף 26יח קובע את מחויבותו של שר הביטחון להודיע, לא לקבוע.
איילת לוי נחום:
לא. הוא יודיע. זו הבחנה חשובה. אין פה קביעה, יש פה הודעה.
מירי פרנקל-שור:
הוועדה צריכה לקבל מראש אכ"א את כל הרשימה, לפי מוסד לימוד וכולי, לראות האם הם נכנסים בגדר הוראות החוק.
מה זה מוסד לימוד מירי?
דברי דובר/ת #392 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יבואו אנשים בני 20, תשאלו אותם איפה הם למדו בגיל 17? למה הכוונה פה?
דברי דובר/ת #394 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
החוק מדבר על בוגר מוסד חינוך חרדי, משך שנתיים בין הגילאים 14 ל-17.
מטי צרפתי הרכבי:
אני מקווה שזה ישתנה. זה חייב להיות בוגר י"ב. כזה שסיים את חוק לימודיו.
על זה כבר דיברנו, יהיה דיון על זה.
דברי דובר/ת #397 | 8 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
הוועדה מקבלת את הנתונים מראש אכ"א, בודקת שהנתונים אכן נכונים ומעבירה אותם לשר הביטחון. שר הביטחון הוא זה שיודיע אם עמדו ביעדים, או לא עמדו ביעדים, בהתאם לנתונים שהוא יקבל.
מטי צרפתי הרכבי:
ב-ב(2) זה צריך להיות מקרב תלמידי הישיבה שקיבלו דחיית שירות.
מטי צרפתי הרכבי:
זה אומר שמאוד קל לעמוד ביעדים. לא כל בוגרי המוסד החרדי מגיעים לישיבה. בטח לא מי שלמד שנתיים במוסד חרדי. היעדים חייבים להילקח מתוך אלה שקיבלו דחיית שירות והם תלמידי ישיבה.
מטי צרפתי הרכבי:
גם בנתונים, נקודת הייחוס שלך היא למי שקיבל דח"ש בישיבה, לא למי שלמד שנתיים בתיכון.
יעקב אשר:
למה הוא קיבל דח"ש? כי הוא נמצא בתוך האוכלוסייה שהוגדרה לפרמטר הזה.
הפרמטר הבעייתי צריך לומר.
דברי דובר/ת #408 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם לשיטתך.
דברי דובר/ת #410 | 2 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא לא היה יכול להגיש דח"ש, אם הוא לא היה נכנס להגדרה.
מטי צרפתי הרכבי:
מסד הנתונים הכי אפקטיבי זה מי שלומד בישיבה ונמצא בסטטוס של דח"ש. לא מי שהיה בוגר, זה מסד הנתונים הכי אפקטיבי לצבא.
שרון ניר:
לא רק זה, היעדים הם מתוך הישיבות, אז למה שמסד הנתונים לא יהיה מתוך הישיבות? זו הערה כל כך מתבקשת. אני הייתי בטוחה שזה ככה.
מטי צרפתי הרכבי:
בקבלת ואימות הנתונים מצה"ל, זה בוגרי מוסדות החרדיים ומספר תלמידי הישיבה, זה מה שצריך להיות לאורך כל הדרך, מספר תלמידי הישיבה. סעיף 2 רק מלמד שהיעדים מלכתחילה יהיו קטנים, כי נקודת הייחוס היא לא בחורי הישיבה, היא בוגרי מוסד חינוכי.
אביגדור דיקשטיין:
אבל אם משנים, צריך לשנות הכול. אמרנו 50% מהיעד של שנתון גיוס, שנתון גיוס הוא 14 אלף, זה לא בגלל שאותם 14 אלף יושבים בישיבה ולומדים ולכן, אנחנו צריכים להגיע ל-50% מה-14 אלף האלה. אם אנחנו נסתכל בזמן נתון, שנתון של גיל 18 שכרגע יושב בישיבה, לא בטוח שהגענו ל-14 אלף, אז אנחנו גם מורידים לצורך העניין, את...
זה לא מדויק. אם אתה רוצה נקודת מדידה רק לנושא היעד, אתה צודק. החטא הקדמון של הנוסח הזה, הוא שחרדי מוגדר כמי שלמד שנתיים בישיבה מגיל 14 עד 18. לכן, אתם גם גוזרים את היעדים משם, אחרי הסעיף שראינו היום, היה אפשר להוסיף מי שמקיים אורח חיים חרדי. אם אפשר למדוד, אז אפשר למדוד.
דברי דובר/ת #418 | 54 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הבעיה היא שכשאתה הולך לפי ישיבות ואתה מודד את המוסד, זה לא יכול להיות שנעלם מהוועדה הזאת, או מהרמטכ"ל איזה ישיבות היום מוציאות תלמידים ואיזה לא. לכן, אתה יכול לעבוד, מבחינת תומכ"א, עם מספרים לפי ההגדרה שתאושר. זה עדיין לא פותר את חשיבות המידע שמטי מדברת עליו, להגיד מאיזה ישיבות יוצאים ומאיזה ישיבות לא יוצאים, כי כנראה אומרים להם אל תצאו. זה הכול.
דברי דובר/ת #420 | 63 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
אני מסכים. אבל חברת הכנסת צרפתי דיברה באופן כללי, לצרכי ספירה ולעניין הספירה, צריך שהמונה והמכנה יהיו על אותו קו. לעניין המידע שאתה אמרת, אני מסכים איתך. אם רוצים לנתח לעומק מאיזה ישיבות התגייסו וכל המשמעויות של זה, אני מסכים.
אם רוצים לגייס יותר, צריכים לדעת את הנתון הזה.
דברי דובר/ת #422 | 9 מילים
◂ 40 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
אני מדבר על העניין המקצועי של ספירת החרדים, אנחנו צריכים ללכת לאורך כל הדרך על אותו קו.
יעקב אשר:
לא רק בספירת החרדים, זה גם בספירת דברים אחרים.
מאיר פרוש:
מה ההערות שלך על סעיף ב(1)? אין לך הערות לעניין הזה?
מאיר פרוש:
בחינת תוכניות שנתיות ורב שנתיות למסלולים.
מטי צרפתי הרכבי:
מסלולים מותאמים, אני אמרתי כבר, אני התרשמתי מהצבא שהוא בונה מסלולים.
יעקב אשר:
את מסכימה איתי שזה חלק מהאדנים שעליו יושב ההסדר, שאתם נגדו.
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי ב(4) מענה לענייני הפרט, זה צריך להיות תלמידי ישיבה. מענה לענייני הפרט בדבר תנאים מתאימים לשילוב, זה מתייחס לדח"ש.
אביגדור דיקשטיין:
בסוף, כל מי שמתגייס, הוא בוגר מוסד חרדי. כמו שאני הבנתי מהחוק.
אביגדור דיקשטיין:
מי שלומד בישיבה, הוא תלמיד ישיבה, מי שהתגייס לצבא, הוא כבר לא תלמיד ישיבה ולכן, הוא בוגר מוסד חרדי.
שרון ניר:
אם זה מה שאתה אומר, אז לצורך העניין, תלמידי הישיבות והישיבות הם מחוץ להיקף, אז למה הם קבוצת הייחוס? למה מדברים על גילאי 18 עד 26? למה לא מגייסים בגיל 18.
יעקב אשר:
ברגע שהם בדח"ש, אז הם בשנה ואם הוא יפר את הדח"ש, הוא נכנס לאותה קבוצה.
יעקב אשר:
פוטנציאל ומי שלא יעמוד בהגדרה של בני ישיבות - - -
שרון ניר:
זה בדיוק מה שאני אומרת. אם הפוטנציאל הוא גם - - -
שרון ניר:
למה? אם הפוטנציאל הוא גם בני הישיבות.
שרון ניר:
זו הערה נכונה. אם לוקחים מישהו אחרי שנת דח"ש אחת, כי הבינו שהוא הפר, כי הוא לא הגיע, כי החליט הרב שהוא צריך ללכת לדרך אחרת, למה שהספירה לא תהיה מקרב בני הישיבות? תסביר לי את הרציונל. אם זה הפוטנציאל, תגדירו את זה כמרחב המיון.
יעקב אשר:
מה קורה עם מישהו שהתגייס ותוך כדי חזר בתשובה ועכשיו הוא רוצה להיות תלמיד ישיבה? היו לנו סיפורים, אמרו אין דבר כזה, אם נכנסת למסלול הזה, אתה בתוך הדבר הזה. זה משחק לשני הצדדים.
שרון ניר:
העמדה שלכם שזה לא יהיה מקרב בני הישיבות? אתם מוכנים שזה ייחשב מתוך בני הישיבות?
יעקב אשר:
אנחנו אומרים שנקודת הייחוס זה בוגרי ישיבות, לפי הגדרה שקיימת, אבל זה לא יכול להשתנות.
שרון ניר:
אני אומרת אותו דבר ולכן, אני חושבת שזה צריך להיות בני ישיבות. אני אומרת אותו דבר שהוא אומר, רק אני אומרת בואו נתייחס למרחב המיון מאיפה שלוקחים את האנשים.
מטי צרפתי הרכבי:
בוגר זה בריכה גדולה. אולי יש מקום להוסיף דיווח גם על מספר הנפלטים מהישיבות, בגלל שהם הפרו את התנאים. אני שואלת.
מטי צרפתי הרכבי:
מספרית מדברים על כמה התגייסו, אז מתוך כמה התגייסו, זה כולל גם כאלה שנפלטו ואולי זה נתון חשוב.
יעקב אשר:
יש פה תופעה מעניינת, יש עשרות סעיפים בחוק הזה, אתם רוצים בכל סעיף להכניס את כל הסעיפים פנימה.
מטי צרפתי הרכבי:
פעם בחצי שנה יבדקו את המסלולים וראש המטה הכללי יקיים דיון. תוך כמה זמן הוא מקיים את הדיון הזה? מה הוא לומד מהדיווח הזה?
יעקב אשר:
אני בעד שהוא יצהיר את זה, הוא גם יצטרך לקבל החלטות אחרות, אם הוא רואה שהוא לא הצליח לעשות את זה.
למה צריך את כל הסעיף הזה?
דברי דובר/ת #463 | 6 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
זה לגבי ענייני הפרט, פעם בשנה מה היו הטענות וכולי, לגבי המסלולים, זה חשוב כי זה דבר עיקרי, כי צריך לעמוד ביעדים לכן, כל חצי שנה מעבירים דיווח, הרמטכ"ל חייב להיות על הדברים.
מירי פרנקל-שור:
לא נפתח את זה, אנחנו רואים את זה אחרת, זה אד הוק. נדבר על זה.
מטי צרפתי הרכבי:
בסעיף ד, אני שואלת, באיזה שלב מקבל הרמטכ"ל מידע על כמה הוגדרו כתלמידי ישיבות ונפלו? יש את זה בפיקוח? אני חושבת שזה נתון חשוב.
מטי צרפתי הרכבי:
כן. אני רוצה לוודא אם יש כזה סעיף, כי זה נתון שהוא חייב לדעת.
מטי צרפתי הרכבי:
זה נתון חשוב לדעתי. סעיף 26יח מדבר על לא יאוחר מה-01 באוגוסט.
אביגדור דיקשטיין:
העמדה שלנו הייתה שאנחנו צריכים לראות שאנחנו מרכזים את כל מה שהוועדות רוצות ולעשות הכול ביחד. בהקשר הזה של העברת דיווחים לוועדות השונות, הרבה תלוי במשרד החינוך.
מירי פרנקל-שור:
מה שאני מציעה, זה שפשוט תשבו אחד עם השני, תראו מה אתם צריכים ואחר כך, נכלול את זה בתוך החוק.
מטי צרפתי הרכבי:
לגבי סעיף ו', לשם ביצוע תפקידה, רשאית הוועדה לקבל כל מידע, תוצאות ביקורות, איזה ביקורות? זה מנגנון הפיקוח?
שרון ניר:
ביקורות של משרד החינוך, להבנתי.
מטי צרפתי הרכבי:
אם זה המפקחים, אז תוצאות הפיקוח במקום הביקורות, או ביקורות ופיקוח. הגדרנו מונח פיקוח.
מטי צרפתי הרכבי:
יש להם זכות לקבל כל מידע ובלבד שהוא בחוק הגנת הפרטיות. האם אין כאן סתירה?
מטי צרפתי הרכבי:
זה בא למנוע את הכשל. עכשיו אני מגיעה לסעיף שבגינו הכול כאן אמור להתבטל. אני מכנה את הסעיף הזה מסלול מילוט מגיוס.
שרון ניר:
זה סולם. קבעתי יעד, עכשיו אני יורד ממנו.
קובי בליטשטיין:
זה בעיניי מסלול שמגן על הצבא. צריך אולי לתקן את הניסוח. הוועדה היא ועדה מייעצת, בסעיף הזה יש הוועדה תקבע, אז את הניסוח הזה צריך לבדוק, כי היא לא יכולה לקבוע. היא צריכה לעלות עם המסקנות שלה לרמטכ"ל והוא קובע.
קובי בליטשטיין:
הסעיף הזה בא להגן על הצבא, הוועדה לא יכולה לקבוע, היא תמליץ לרמטכ"ל והרמטכ"ל יכול לקבוע.
שרון ניר:
הרמטכ"ל אמר שהוא רוצה לגייס. הוא לא רוצה זכות להורדת יעד, הוא רוצה העלאת יעד.
מאיר פרוש:
האם הכנסת החליטה לשחרר 140 אלף אנשי מילואים, לפני שנתיים, שלוש? איך זה נעשה? זה נעשה בחקיקה?
שרון ניר:
לא. אל תכניס את זה לחקיקה. החוק רוצה לגייס לטענתכם.
מטי צרפתי הרכבי:
אם לוועדה יש זכות מוקנית לקבוע, זה עומד בסתירה למה שכתוב בסעיף 10 ושתיים, לא יכולה להיות לוועדה סמכות לביטול יעדים שנקבעו בחקיקה הראשית, זה עומד בסתירה מהותית לחקיקה הראשית. אם הוועדה משנה את היעדים, איך זה מתכתב את הסנקציות?
מירי פרנקל-שור:
אם הוועדה משנה את היעדים, אז אולי יש עמידה ביעדים וזה מבטל את הסנקציות.
יעקב אשר:
אם רוצים להכניס 200 איש לחדר של 100 איש ואם לא נכנסים אותם 200 איש, מטילים סנקציות, יש פה משהו מעוות.
מטי צרפתי הרכבי:
יש פה כוח לוועדה, שלא עומד ביעדים שנקבעו בחקיקה ובסמכויות שניתנו לשר.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש פה אנשים שמחכים. דרור, מספיק. מטי, לסיים, כי אני רוצה לתת לאנשים שמחכים פה בסבלנות מהבוקר.
מטי צרפתי הרכבי:
זה מאיין את החוק ומאיין את היעדים. יש כאן מנגנון מובנה לצמצום יעדי הגיוס, למתן אורכה על ידי השר, באופן אין סופי ולכן, זה לא עומד בתכלית החוק של צמצום אי השוויון. זה הסיום שלי.
טליה איינהורן:
תודה רבה על זכות הדיבור, מהיכרותי את יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט, אני בטוחה שאתה מעוניין באמת בפתרון טוב ורצוי.
טליה איינהורן:
כדי להגיע לתוצאה ראוי, נדרש מאמץ גם מצידך, גם מצד חברי הקואליציה וגם מצד חברי הכנסת של המפלגות החרדיות וזאת אחריות כבדה, המוטלת על כולכם. הלוואי שתצליחו למען כולנו. זה ממש לא חוק השתמטות, בניגוד לרושם שמנסים לייצר בציבור.
למה לחברה האזרחית אתה לא נותן למי שיושב פה מהבוקר? לא אכפת לי מה היא אומרת.
דברי דובר/ת #509 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
מה הבעיה? הח"כים דיברו, אם מישהו צריך להתלונן זה ינון, כי זה היה תורו.
אני אסביר מה הבעיה, כשאתה דוחה את ינון, אתה דוחה גם את האחרים, יושבות פה נשים מהבוקר.
דברי דובר/ת #511 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
גילוי נאות שהבן שלה לא בא לחקירה, זה גילוי נאות.
לא רלוונטי.
דברי דובר/ת #514 | 12 מילים
— המשך —
רלוונטי מאוד.
דברי דובר/ת #515 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
את לא צריכה לענות לי.
דברי דובר/ת #518 | 5 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, אתה בקריאה שניה. מי שרוצה לצאת, מוזמן. טליה, בנחת, בבקשה. החברה האזרחית כולם מדברים, מי שבעד החוק ומי שנגד החוק. טליה פעם ראשונה מגיעה לפה ועד כמה שאני יודע, כי אני מכיר את טליה, יש לה גם ביקורת. אם היא הייתה מתחילה עם הביקורת, היא הייתה רצויה, אבל אין סבלנות להמתין. היא טרם דיברה בוועדה הזו....
טליה איינהורן:
קראתי בעיון רב את הצעת החוק, זה ממש לא חוק השתמטות, יש עדים ויש סנקציות חריפות, גם כלפי מי שלא התגייס וגם כלפי ממלאי תפקידים בישיבות. אבל שעת הרצון מחייבת גם את התארגנות של צה"ל.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש לי המון כבוד למטי והיא יודעת את זה. בבקשה פרופסור איינהורן, סליחה שהפרענו לך.
טליה איינהורן:
שעת הרצון מחייבת גם התארגנות של צה"ל לקליטת החרדים והכללים לכך נקבעו בסימן ה, סעיף 26כא ואילך. בסעיף 26כב נאמר כי צה"ל יפעל לאפשר שמירה על אורח חייו של מי שהתגייס, צריך להיות שצה"ל יאפשר שמירה, לא יפעל לשמירה. דבר נוסף, צה"ל יפעל להקמת מסלולי שירות, הנוסח צריך להיות שצה"ל יקים מסלולי שירות מותאמים. ...
טליה איינהורן:
בעוד שלסנקציות יש תחולה מידית, כבר מהשנה הראשונה, שמתחילה למעשה עם תחילת החוק, התאמת צה"ל מחכה, יש ועדה - - -
שרון ניר:
חטיבת חשמונאים שלמה עומדת ומחכה עם 11 סוגי כשרויות, עם סגל. מה עוד מחכה והם לא באים? תספר להם אביגדור דיקשטיין, מחכה כמו שעון ואף אחד לא מגיע.
יעקב אשר:
את מכירה כמה התהליכים האלה קשים בצבא.
טליה איינהורן:
סעיף 26כא.
אינני מבינה מה הוראה זאת עושה בפרק הזה. האם הכוונה לשלב נשים בכל תפקיד שהוא במסלולי השירות המותאמים? ההוראה הזאת נראית כמשקפת את "חרדת ההדתה" שפקדה את צה"ל וממנה הוא חייב להיפרד, אם ברצוננו שהעניין יצליח.
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, מה הבעיה? זו דעתה. אז אל תבואי לכנסת, יש אנשים שחושבים אחרת ממך.
שרון ניר:
כשאני שומעת נשים שפועלות נגד נשים - - -
טליה איינהורן:
אני לא פועלת נגד נשים. הצעת החוק מאפשרת רק שירות סדיר או שירות אזרחי ביטחוני שהוגדר בסעיף 26ג, סעיף ההגדרות, באופן צר יותר מההגדרה בחוק שירות לאומי אזרחי.
טליה איינהורן:
רק שירות ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר בעוד שבחוק, יש שמונה אפשרויות שונות. לעניות דעתי, כשם שמכירים בשירות לאומי אזרחי לבנים במגוון רחב של תפקידים – בבתי חולים, מד"א, מכבי אש, פנימיות ילדים ונוער ומרכזי קליטה, כך יש להכיר בש...
שרון ניר:
לא הבנתי את זה, רק תסבירי. את מתכוונת שזה ייכנס בתוך היעדים? שזה ייחשב כחלק מהיעדים? תסבירי את זה. זה פשוט מוריד את זה לרמה שאף אחד לא יתגייס. תסבירי.
טליה איינהורן:
התכוונתי בדיוק למה שאמרתי. שיש מסגרות נוספות שבהחלט ראוי להכיר בהן. בגלגול הקודם של החוק, היה שירות אזרחי לאומי, לא רק שירות אזרחי ביטחוני, כמו שמכירים למלש"בים הרגילים בשירות במד"א, בבתי סוהר, אפשר וראוי להכיר בזה גם פה.
שרון ניר:
אם הבן שלי רוצה להתגייס לשירות אזרחי במד"א, הוא יכול? יש כזאת אופציה מעוגנת בחוק?
שרון ניר:
לא הוצע לו מעולם, הוא הלך להיות קצין בצנחנים. האופציות היחידות שהוצעו לו זה צנחנים, גולני, גבעתי, סיירות. אלה האופציות היחידות. לא זוכרת שהוצעה לו אופציה של שירות אזרחי.
טליה איינהורן:
יש החמרה מיותרת בסעיף 26ה2 שאוסר על תלמידי הישיבות לעסוק בכל עיסוק נוסף, מעבר ללימודים בישיבה. גם סטודנטים לומדים שעות ארוכות ולצד זה, גם עובדים. יש להקפיד שלא יעסקו בעיסוקים נוספים בשעות הלימודים, זה היה בנוסח קודם ונמחק. זו החמרה מיותרת ואפילו מזיקה.
אני חוששת שהצעת החוק, נועדה במידה רבה, שהחוק יע...
מוטי קידר:
אני רוצה להתייחס אל החוק הזה במבט כללי. החוק הזה נועד לטפל בבעיה תרבותית בכלל ולא בבעיה חוקית. כי במדינת ישראל, צמחה תרבות, של סקטור גדול שלא רואה חובה לעצמו להתגייס, מכל סיבה שהיא. זה קיים כבר 77 שנים מאז קודם המדינה ועכשיו אנחנו מנסים לעשות פרסה עם רכבת. החוק הזה נועד לטפל בבעיה תרבותית, באמצעים ח...
מוטי קידר:
כולם. רק שזה ירחף מעל החוק. חברים, דברים שיוצאים מהלב שייכנסו אל הלב. אני מדבר לקואליציה ולאופוזיציה. אתם עושים פה משהו, שהוא לתחושתי, בלתי אפשרי. כי יש פה בעיה של חינוך. חינוך זה לא בית ספר, זה לא ישיבה, חינוך זה מהבית. בבתי ספר לפעמים מקלקלים את החינוך שהילדים מקבלים בבית ואתם יודעים את זה היטב. א...
מה שהוא עשה הרבה יותר גרוע, שיגיע לחקירה.
דברי דובר/ת #550 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא יודע על מי אתה מדבר. אבל לעניין, עד היום, כל ראשי הממשלות שהזכרת, חובת הגיוס הייתה אישית וגם הפטור היה אישי. עכשיו, אתה מכניס קריטריונים חדשים, קהילה שיש לה מכסה, זה החידוש של החוק הזה, להבדיל ממה שהיה עם כל ראשי הממשלות שהזכרת.
דברי דובר/ת #553 | 44 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מוטי קידר:
דבר אחרון, יש הרבה מאוד אנשים שרשומים בישיבות, שהם בכלל לא מנהלים אורח חיים יהודי, לא מתפללים, לא שומעים שבת, למה הם רשומים בישיבות? למה הם פטורים מגיוס? אני לא יודע מה האחוזים.
מוטי קידר:
אני שואל את חבר הכנסת יעקב אשר, למה אותם אנשים שבכלל לא שומרים על תורה ומצוות – למרות שהם נראים כמו חרדים וחיים בחברה החרדית – לא יתגייסו? בלי קשר למכסה. למה מגנים עליהם? ממה מגנים? הם לא חיים בכלל אורח חיים יהודי בתוך החברה החרדית, איפה הם בתוך המספרים?
אדוני אם יורשה לי לדחות את זכות הדיבור שלי, כי יש מי שמחכה מהבוקר.
דברי דובר/ת #561 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
התחלתי בבוקר.
דברי דובר/ת #563 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שנכון לתת למי שנמצא פה, הן יושבות פה מהבוקר, לא נעים לי. במיוחד שאחרים ואחרות קיבלו את רשות הדיבור, גם כשהם באו הרבה אחריהם. אני חושב שיש כאן אפליה - - -
דברי דובר/ת #565 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אין אפליה, הגברת פה השתתפה בעבר בוועדה, שני האורחים פה פעם ראשונה שהם מדברים.
אני רוצה לחדד מה שאמרתי קודם, כשדיברנו על הגדרה של מי הוא חרדי, הדבר היחיד שנמצא זה מי שלמד שנתיים בין הגילאים 14 ל-18 במוסדר חרדי. כבר אז שאלנו למה שנתיים ולמה לא מגיל 16, התשובה שהייתה שרוצים למלא את היעדים בכל מקרה ויודעים שחלק מהאנשים זנחו את אורח החיים החרדי, לא מגדירים עצמם חרדים, אבל הם יוכלו למלא את המכסות בעקבות ההגדרה הזאת. זו אחת השאלות שלא קיבלנו עליה תשובה.
היום ראינו שלגבי אותו קצין בדרגת סגן אלוף בדימוס, נדרש שהוא יקיים אורח חיים חרדי, נניח שאנחנו יודעים מה זה אורח החיים החרדי, אז למה לא כתבנו את זה גם לגבי המתגייסים? כדי שהיעדים יהיו כאלה שעונים על גיוס חרדים. אם אנחנו יודעים מה זה אורח חיים חרדי, אז אפשר להשתמש בזה, כי זה התנאי הכי ברור, הכי מתבקש למי נספר כחרדי.
נתנו פה הרבה כוח לפוליטיקאים, אם זה שר הביטחון או ועדת החוץ והביטחון ואנחנו רואים בשנים האחרונות, שהכוח הוא גם הרסני, אז לפחות בעניין הזה, אנחנו צריכים לצמצם את ההתחכמויות כמה שאפשר. אנחנו צריכים להדגיש שהקצין יהיה מי שהשתחרר משירות צבאי באותה דרגה.
דברי דובר/ת #567 | 176 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
לא אלוף שהעלו אותו בדרגה לצורך הוועדה.
ינון אזולאי:
מה ההבדל בין בן אדם שמקבל דרגה ומשתחרר - - -
ינון, אני אענה לך. כשאתה מייצר חוק שיש בו מבנה חדש, שבמסגרתו אתה מאפשר להביא אנשים ולתת להם דרגה אישית.
דברי דובר/ת #571 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
ואם הוא קיבל את הדרגה הזאת לפני חמש או עשר שנים כשהוא פרש?
אין בעיה.
דברי דובר/ת #573 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי שפרש מצה"ל בדרגה, לא משנה מתי.
דברי דובר/ת #575 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לתפקידים אחרים, זה בסדר. לפצ"ר זה היה בסדר, כי זה תפקיד קיים. זה נראה לך מקובל? אני שואל את עמדת הייעוץ המשפטי.
יעקב אשר:
כדי להיות חבר בוועדה כזאת אפשר לעלות מרב"ט לסגן אלוף?
כן. זה החשש.
דברי דובר/ת #579 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שיש ענין גדול בעניין של הישיבות והמוסדות. בסעיף ב(2), בחינת נתוני מספר המתגייסים בכל סוף כל שנת גיוס מקרב בוגרי מוסדות חינוך חרדים כפי שהתקבלו מצה"ל. כאן אני לא חושב שנכון למחוק את המונח ישיבות, אם אנחנו רוצים שיהיו לנו כלי מדידה אמיתיים ובאמת לעודד גיוס בהמשך. אלא אם תגידו שזה ממילא זה חל.
אם יש ישיבה שמקבלת כסף ממשרד החינוך, יש לה 300 תלמידים ואפס מתגייסים, אנחנו לפחות צריכים לדעת את זה. לפי הניסוח הנוכחי, אנחנו לא אמורים לדעת את זה. משרד החינוך לא בודק את זה.
דברי דובר/ת #581 | 90 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
לפי החוק הזה, ברגע שאין עמידה ברף הגיוס המינימלי, יש השלכות וזה הולך לכל מוסד, לפי התלמידים שלו.
את מחזקת את מה שאני אומר.
דברי דובר/ת #583 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
לא חושבת. דבר שני, הנושא הזה של לבדוק את הישיבות עצמן, במסגרת החוק הזה, זה מעולם לא עלה.
על זה אני מדבר.
דברי דובר/ת #585 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מדבר על לא התגייסו.
דברי דובר/ת #587 | 5 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ישיבות יישארו לאלה שלא מתגייסים, כי הם לומדים.
מרים גראזי רוזנבאום:
יש קטגוריה של ישיבות מעודדות גיוס, שהן לא ישיבות הסדר או ישיבות גבוהות שמראות שהתלמידים שלהם מתגיסיים בשיעורים מסוימים ואז, הם מקבלים תוספת תמיכה. אבל זה לא חלק מהחוק.
מרים גראזי רוזנבאום:
בהצעת החוק המקורית הייתה סוג של ישיבה מעודדת גיוס, שאמרו שאם ישיבה מסוימת מראה אחוז גיוס מסוים אז הסנקציות לא יחולו עליה. זה לא נמצא בהצעת החוק הנוכחית שעומדת על הפרק. מבחני התמיכה, בלי קשר לחוק, כן קיימת קטגוריה כזאת.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל יכולה להיות ישיבה שכל התלמידים בה לומדים והיא לא עומדת בשום יעד גיוס.
אנחנו צריכים לקבל נתונים. יכול להיות שיש ישיבה מעודדת גיוס וצריך להכפיל לה את התמיכה. זה לאו דווקא כדי לקצץ. אני חושב שאותה ועדה, או ועדת חוץ וביטחון, נכון שתקבל גם את הנתונים האלה.
דברי דובר/ת #596 | 34 מילים
פרוטוקול 545
— 2026-01-15
(150 דברי דובר/ת)
כאשר אין הפרדת רשויות זה בדיוק מה שצריך לעשות.
דברי דובר/ת #2 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דיברת על קטאר?
דברי דובר/ת #4 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה אמרת?
דברי דובר/ת #6 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חשבתי שאמרת לי.
דברי דובר/ת #8 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מכולנו.
דברי דובר/ת #10 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משלמים לי על זה. לה לא משלמים.
דברי דובר/ת #12 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אמונה קליין בר-נוי:
אני רוצה להתחיל ולומר שבזמן שאנחנו יושבים פה פורום המשפחות השכולות למען גיוס, קואליציית ארגוני המשרתים ועם ישראל צועדים פה ברחוב במחאה על החוק הקשה והמסוכן הזה - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לשיטתך הוא מסוכן. הרבה לא חושבים כמוך. סליחה שאני אומר את זה כי זו לא פעם ראשונה שאת מדברת פה. חוק מסוכן – אני רוצה לסכן את מדינת ישראל. אני פה מנותק. אני איזה חייזר שנחת פה או שאני מדינת אויב. המדינה וביטחון ישראל לא יקרים לי ולא חשובים. תמשיכי, בבקשה.
מה קרה בהפסקה?
דברי דובר/ת #15 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה נכון. לא הגזמנו.
דברי דובר/ת #17 | 4 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
בואו נמשיך. בואו נמשיך עם ה"היתוליאדיה". אל תפריע. אתה בקריאה שנייה.
אמונה קליין בר-נוי:
כמובן שכל מה שאני אומרת פה הוא העמדה שלי וזו עמדה שמייצגת, כאמור, לא מעט אנשים שבשמם אני באה לדבר.
אמונה קליין בר-נוי:
לשיטתנו, לא יכול להיות שהצבא ישקיע עוד משאבים בהתאמות ובהנגשות לפני שיש גיוס בהיקפים משמעותיים. בינתיים צריך להסתפק בהתאמות הקיימות שצה"ל כבר ביצע ובאנשי המקצוע שקיימים כעת ולתת לתהליכי התאמה לקרות באופן טבעי ככול שתגבר הנוכחות של חרדים בצבא.
אפשר להתחיל מלמלא את התוכניות הקיימות ואז לעשות הפקת לקחי...
אמונה קליין בר-נוי:
שהנכדים שלך יהיו כמו סבא שלך. זה מעניין מאוד. בישיבות קודמות העלית שאלות על האופן שבו אנחנו פוגעים בזכויות ילדים על פי האמנה לזכויות הילד. נראה לי שראוי להזכיר שבאמנה הזו יש חלוקה ברורה בין האחריות של המדינה לבין האחריות של ההורים בכל מה שקשור להגנת על זכויות הילד.
אם נאמר זאת בבירור ובמפורש, אתם אח...
מאיר פרוש:
אני רוצה להאכיל אותם אבל היועצת המשפטית לוקחת את המעונות שלהם.
אמונה קליין בר-נוי:
מה שאתם שומרים עליו פה הוא לומדי התורה. לומדי התורה מצויים גם בחזית. מה שאתם שומרים עליו באמצעות החוק הוא העסקנות החרדית וזה צריך להיאמר. מי שנפשו חשקה בתורה יכול לשבת וללמוד. עם ישראל החזיק את הקשר ואת הברית עם תורת ישראל ועם המסורת לאורך אלפי שנים.
אתם נבחנים פה לא על המסירות שלכם לתורת ישראל ולא ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה, אמונה. מפלגת המילואימניקים, אני רואה פה ארבעה – כפיר, רון, ארז, עופר. תבחרו מי מדבר.
עופר פביאן:
כפיר וארז היו התורנים של הבוקר. אנחנו החלפנו אותם אחרי הצוהריים.
זה משפט שלמה?
דברי דובר/ת #34 | 3 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
רון סביון:
שמי רון. יצאתי אתמול מעזה. התגייסתי בדצמבר 2022. ב-7 באוקטובר כבר הייתי לוחם בקורס מ"כים ומאז אני נלחם. אחרי שנתיים וחצי של לחימה בכלל החזיתות השונות - - -
רון סביון:
תודה רבה. אחרי שנתיים של לחימה בגזרות השונות אני יוצא רק בשביל לגלות שכאן מנסים לחוקק חוק שייתן פטור גדול לאוכלוסייה רחבה מאוד בישראל משירות בצה"ל ומשכול.
אני עכשיו מסתכל על החוק ואני רואה אתכם זמן רב על האם אנחנו נותנים לישיבה כזו או אחרת, האם נעמוד ב-75% מהיעדים או 90% יעדים. אתם חושבים הפוך. החשי...
עופר פביאן:
תודה רבה על זכות הדיבור. שמי עופר פביאן ממושב צור משה ואני מילואימניק. רון ואני, אלה שני הקצוות של הסקאלה. הוא מתחיל ואני לקראת סיום. התכבדתי להופיע לפני הוועדה לפני קצת פחות משנה כדי לספר לכם על שירות סדיר ומילואים ביחידת מ"מ. עשיתי 20 שנות ומעל אלף ימי מילואים כמפקד ולוחם. בשעה טובה בגיל 40 השתחרר...
חגי בן ארצי:
שמי ד"ר חגי בן ארצי ואני מרצה בדימוס באוניברסיטת בר-אילן לתנ"ך והיסטוריה. היום אני מרצה במכללת ליפשיץ בירושלים. אני מייצג את פורום המרצים והפרופסורים למען חוסן לאומי. התבקשתי להגיד קודם כול את השורה התחתונה, גם בשמי שאני אישית - - -
חגי, אנחנו בעדך אבל לפני דקה עשו פה "על השיפוד" מישהו שאמר שהם כבר דיברו בשם הגוף שלהם.
דברי דובר/ת #48 | 18 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חגי בן ארצי:
אני מדבר גם באופן אישי. ביקשו ממני מכיוון שאני בא מעולם ההיסטוריה, חבר הכנסת שטרן - - -
אין בעיה. עשית לו טובה כשנתת לו לדבר.
דברי דובר/ת #51 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תתקדם. עזוב.
דברי דובר/ת #53 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסדר.
דברי דובר/ת #55 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם אתה תכבד.
דברי דובר/ת #57 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
חגי בן ארצי:
חבר הכנסת שטרן, תכבד בוגר נתיב מאיר. אני ותיק ממך בלא מעט שנים.
חגי בן ארצי:
בעיקר אני רוצה להוסיף כמה מילים על פרספקטיבה היסטורית. אני בא מעולמות של התנ"ך וההיסטוריה - - -
חבר הכנסת ביסמוט, אני מתנצל על התנועה.
דברי דובר/ת #62 | 7 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
חגי בן ארצי:
אני בא מהעולם של ההיסטוריה ואני רוצה להגיד כמה מילים על החוק מתוך פרספקטיבה היסטורית. כל הדברים הגדולים שהתרחשו בהיסטוריה של עם ישראל תמיד בקטן ובממדים קטנים. שום דבר לא התחיל עם מאה אחוז ושום דבר לא התחיל מושלם.
העם היהודי קם מאברהם אבינו. יחיד ואחד היה אברהם. הוא משנה את העולם. הבית השני מתחיל עם ...
חגי בן ארצי:
הם ההתחלה וההתחלה מצמיחה את העלייה הראשונה והשנייה. הכול מתחיל בצעדים קטנים. אני מגיע לחוק. גם החוק הזה משנה מצב של למעלה מ-75 שנה. אי אפשר לשנות משהו בבת אחת ובמאה אחוז.
החתנים שלי – יש לי רק בנות – כולם שירתו בעזה ויש לי חתן עכשיו בסוריה שעושה סבב שישי. אני מבין את העומס, את המתח ואת הכעס. אני מבי...
חגי, קח את הזמן.
דברי דובר/ת #69 | 4 מילים
◂ 41 הפסקות — לחצו להצגה
חגי בן ארצי:
הייתי הקצין הראשון בוגר ישיבת ההסדר אחרי מלחמת יום כיפור. פרצתי דרך. אמרתי שלא מספיק שנהיה חיילים. ההסדרניקים היו רק חיילים פשוטים, רב"טים, סמלים. צריך להיות קצינים. עשיתי קורס ומפקד הקורס שלי אמר לי שאתה הקצין הקרבי הראשון בוגר ההסדר בצה"ל.
אני ניסיתי להוביל ואני זוכר שהייתי בישיבת ההסדר בזמן מלחמת...
חגי בן ארצי:
כרם ביבנה. עכשיו אני גם מלמד תנ"ך בכרם ביבנה. הוא אמר לי חגי, אל תדאג. יהיו עוד מלחמות רבות. אל תדאג. תראו כמה מלחמות היו מאז. אנחנו לא צריכים רק חיילים למחר בבוקר. כנראה נצטרך לעוד עשר שנים ו-20 שנה ולכן צריך לפתוח את התהליך הזה. הוא יוביל לזה.
כשהתחלתי את ישיבת ההסדר היינו מחלקה אחת בטירונות. מחלק...
ניצה פרקש:
תודה רבה. ניצה פרקש מארגון שותפות לשירות. גרה ביישוב עלי. נשואה למילואימניק ואימא לחמישה ילדים ומתוכם שלושה מילואימניקים והבן הצעיר שלי לוחם בסיירת גבעתי. אני רוצה להמשיך את הדברים שלך כאשר דיברת על זה שאנחנו מענישים פה את צה"ל. אם צה"ל לא יעמוד בתנאים שהוגדרו בחוק אז בעצם אנחנו נעניש את צה"ל. אני ר...
היו"ר ינון אזולאי:
את בעצם אומרת שגם העריקים צריכים לקבל את הסנקציות האלה ולא כמו שהיום עריק או משתמט פטור מהכול.
ניצה פרקש:
אני שמחה. כרגע זה לא נמצא בחוק וזה מתמיה מאוד. אחרי זה נדבר על גיל 23, גיל 26 וזה שהסנקציות הן לא סנקציות אבל לפחות את הדבר הזה לסדר כי זה באמת לא מוסרי.
לגבי הסעיף שאנחנו מדברים עליו בנושא ועדת הפיקוח, אני רוצה להגיד שבניית אמון ושפה משותפת הם חשובים מאוד לתהליך גיוס החרדים וצריך להשקיע בזה הרבה מא...
ניצה פרקש:
יש סמכות להודיע שצה"ל לא מתפקד כמו שצריך בעניין גיוס החרדים, למרות שהם התנדבו לספוג ענישה קולקטיבי אם לא יעמדו ביעדים, יהיו פטורים מסנקציות וגם מגיוס כי הצבא לא עשה את מה שהוא צריך לעשות.
מי ייענש? הילדים שלנו, הלוחמים. הם יצטרכו לעשות פי שניים עבודה בגלל שצה"ל לא עבד כמו שצריך ואי אפשר להביא את החר...
היו"ר בועז ביסמוט:
אחרי זה משה גוטמן. אם פספסתי מישהו ממשרדי הממשלה תגידו לי. יש לי את משרד האוצר, משרד משפטים, צה"ל, משרד החינוך. שירות לאומי-אזרחי, אתה רוצה להגיב אני מניח, נכון? יש לי את השירות לאומי-אזרחי וחברי כנסת. חבר הכנסת שטרן רוצה לסכם, חבר הכנסת אזולאי טרם דיבר וחברת הכנסת שרון תגיד את מילת הסיכום. בבקשה, ש...
יעקב אשר:
אף אחד לא יוכל להגיב על מה שחברת הכנסת ניר תאמר?
היו"ר בועז ביסמוט:
אם תרצה להגיב, תגיב בתנאי אחד. חברת הכנסת ניר מגיבה לך ואז אתה מגיב לה חזרה.
שאול עבדיאל:
שאול עבדיאל מעמותת נצח יהודה. אני רוצה להתייחס לסעיף חדש בחוק שהוא עניין הפיקוח. אותה ועדה חיצונית שתפקח על נהלים שהצבא עומד בהם – אני רוצה לדבר מניסיון של עמותת נצח יהודה במשך 27 שנים ומהניסיון האישי שלי.
חבר הכנסת שטרן אמר לא לדבר בשם הארגונים. אני אדבר מהניסיון האישי שלי. הייתי חמש שנים הרב של גד...
שאול עבדיאל:
בנהלי הצבא. מדיניות חתומכ"א משנת 2012. היא חתומה. לאחר מכן במהלך השנים ב-2022 השתנו הנהלים ויצאה עמותת נצח יהודה כמפקחת ונשארה כמלווה רוחנית. הפיקוח הזה במהלך השנים הוכיח את עצמו כמשהו המסייע לצבא ואני אומר ברמה אישית - - -
יעקב אשר:
לא הבנתי. מה הוכיח? הפיקוח או הליווי?
שאול עבדיאל:
עד שנת 2022 עמותת נצח יהודה עסקה בליווי וגם בפיקוח. הרבנים היו באים ואומרים מה כן ומה לא, מה מותר לפתוח ומה לא.
שאול עבדיאל:
במהלך השנים חלה ירידה ושחיקה בנושא עד שבשנת 2022 - - -
שרון ניר:
או שיפור מקצועיות של הצבא והצבא היה יכול לעשות את זה מפנים.
יעקב אשר:
הוא מדבר מניסיון. בואו נראה מה קרה. אולי יצא טוב מזה.
שאול עבדיאל:
אני כמבקר אכ"א הוצאתי דוח ולא עשו דבר עם הדוח ולא טיפלו במי שהיה צריך לטפל. הצבא ידוע לטפל - - -
שאול עבדיאל:
הצבא. הצבא יודע לטפל ויש לו דרגים איך לטפל. אני כמבקר אם היה לי פיקוח חיצוני זה היה נותן לי כוח. אני אומר שוועדה חיצונית אזרחית כזו מסייעת בשני דברים. אחד, בניית אמון שהוא קריטי להצלחת המהלך הזה. השני, העובדה שהצבא לפעמים צריך את הסיוע בפיקוח חיצוני שבודק מה קרה.
הצבא עסוק בהצלת חיילים ולפעמים, כמו ...
יעקב אשר:
הורדת יעדים היא לא ענישה. אתה טועה וטעו לפניך - - -
ניצה פרקש:
למה הרבנות הצבאית לא יכולה לדאוג לזה בעצם?
שרון ניר:
לא רק שזו ענישה היא ענישה כלפי הילדים שלנו.
ניצה פרקש:
הרבנים של הדתיים הלאומיים לא יכולים לדאוג לזה?
יעקב אשר:
אפשר לדבר? אני אומר עוד פעם ותיקנתי בפעם המי יודע כמה. הנושא של היעדים הוא לא כלי ענישה לצה"ל. ברגע שהצבא לא עושה את מה שהוא צריך לעשות בחלק של המסלולים ולא בפרטני זה יכול לגרום כך שגם אם ירצו לבוא אין להם לאן לבוא. אתה לא יכול לבוא ולהגיד שירדתם ביעדים כי לא היה לכם לאן לבוא.
אני מבקש לא להגיב על זה.
דברי דובר/ת #111 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא מגיב על זה. אין גבול.
דברי דובר/ת #113 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שאול עבדיאל:
חובה שיהיה בחוק פיקוח של ועדה כזו שגם מייעצת וגם מבקרת. אפשר אולי לייצר כוועדת משנה של חוץ וביטחון שמזמנת לפי הצורך את הרמטכ"ל לבירורים. רמטכ"ל שיגיע פעם אחת לבירור ואני אומר כמפקד בשטח - - -
בטח. הוא לא בא לפה שנה אז אתה רוצה שיבוא פעמיים בשנה. אתם השתגעתם?
דברי דובר/ת #115 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שאול עבדיאל:
המפקדים יגיעו לבירור למה דבר מסוים קרה ויתקנו את הדבר. יש צורך לתת לצבא את המנדט לתקן ועל כן יש צורך בוועדה חיצונית שתפקח שהדברים באמת נעשו.
הרמטכ"ל יבוא?
דברי דובר/ת #118 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
תודה. יש לנו חתונה הערב. עוד רגע תראו איזו חתונה. אני רוצה לקרוא פוסט של חגי לובר לחתונה של אלמנת הבן שלו, בתו של הרב גריינר, ראש ישיבת ההסדר בטפחות.
פוסט מרגש מאוד.
דברי דובר/ת #121 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה גוטמן:
היום בחתונת אשתך נתרחץ ונתקשט ונלבש את אותו בגד חגיגי וניסע כמו אז כל המשפחה לחתונה. ניכנס לאולם מוכר וערוך בפרחים ונלחץ שוב ידיים למכרים וזרים ונאמר בשגרת לשון מזל טוב מאה פעמים.
נעמוד שנית ליד הכלה ונשיר בעל פה את אותו שיר כיסופים כאשר ראשה העטור במטפחת לבנה התעטף בהינומה. בחופה יתנגן אותו ניגון ו...
מי אתה בכלל שאני אגיב לך?
דברי דובר/ת #123 | 6 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני רוצה לדבר לגופו של עניין אחרי הדבר הזה. אני רוצה להסביר משהו שדובר כאן ועלה פעמים רבות ואני יכול להבין את הבלבול שהוא עשה. זכויות החייל הדתי ספגו הרבה מאוד לעג כמו שאם לא יהיה להם שניצל בכשרות כזו הם לא יבואו להילחם וכל מיני דברים כאלה. אני חושב שכאשר נלחמים אז נלחמים ועושים מה שצריך גם אם יש בע...
משה גוטמן:
ככול שמעגנים בחקיקה הגנה על אורח חיים של משרתים חרדים אנחנו מבקשים שתהיה גם הגנה על אורח חיים של משרתים דתיים ובכלל על כל מי שיש אורח חיים ואמונתו וצריך להגן עליו.
משה גוטמן:
אמרתי מקודם שהפקודה הזו - - - קודם כול, לא יכול להיות שיוצרים פה הפרדה. אנחנו מעוגנים בפקודת מטכ"ל שהיא דרג חקיקה לא ראשית. צריך להיות גם הגנה על חיילים דתיים. אנחנו מקיימים מצוות לא פחות מכל אחד יותר ואפילו יותר. אני לא עסוק בתחרויות.
משה גוטמן:
אני רוצה להסביר לחברת הכנסת ניר ששאלה את השאלות האלה ובצדק. כל אדם באשר הוא, אבל כשפוגעים בזכויות החייל הדתי בדברים שהם בליבת הערכים שלו כמו שבת וכשרות אז גם צניעות היא חלק מהערכים של היהדות. זה דבר שהוא נמצא בכל מקום.
גם החברה הכללית מגדירה לעצמה מה הדבר שהוא מטריד ומהו מטריד שהוא לא מטריד והיהדות ...
שרון ניר:
אני אענה לך, אדוני, כי אתה שואל שאלה - - -
שרון ניר:
אני אענה לך כי אתה פנית אליי. שירתי בצה"ל 31 שנים. חיילים דתיים יקרים לליבי מאוד. אני חושבת שצה"ל הוא מרחב משותף לחיילים ולחיילות. משרתים בו כולם. הצבא שואף וגם ממסד פקודות כדי לארגן בצוותא את כל המשרתים. מה שאני אמרתי שלמרבה הצער בארגון כזה גדול יכולות לקרות טעויות.
שרון ניר:
תקשיב, רגע. כדי לשלב חיילים דתיים יש את פקודת השירות המשותף. אתה מכיר אותה טוב, אני מניחה. הפקודה הזו היא מסדירה עקרונות כדי ששילוב חיילים דתיים לא יפגע בחיילות. 51% מהאוכלוסייה הן נשים וגם להן זכויות. אני לא אתחיל להסביר - - -
משה גוטמן:
אני יודע שיש זכויות לכולם, חד-משמעית.
שרון ניר:
הצבא צריך לתחקר את עצמו, ללמוד ולהפיק לקחים. אני בטוחה שאתם לא מתנים את הגיוס שלכם בצה"ל בזה שהצבא יהיה חף מטעויות כי לעולם, למרבה הצער, הצבא יהיה חף מטעויות. כמו שאני לא מתנה את הגיוס של הבן שלי. אני שולחת אותו כמו שכל אחד עושה. צריך ללמוד מכל טעות כזו ולהפיק לקחים. זה חלק מהמנגנון ברמת הפרט או כמו...
חגי בן ארצי:
פרמדיקית בנגמ"שים, בנמ"רים ובזאבים זה סטנדרט?
שרון ניר:
מה זאת אומרת? פרמדיקית היא סטנדרט כי מותר לה לשרת בצבא והיא הצילה הרבה מאוד אנשים.
חגי בן ארצי:
זה בניגוד לשירות המשותף שהיא תהיה באותו נמ"ר עם חיילים דתיים.
ניצה פרקש:
איך הנשים נהיו האויב? איך נהיו האויב שלכם? זה לא ברור.
חגי בן ארצי:
בתור חייל אני לא יכול שבנמ"ר תשב באופן קבוע כולל בלילות חיילת, פרמדיקית עם כל החשיבות. זה בניגוד לחוק השירות המשותף וזה הפך להיות סטנדרט. כל החתנים שלי מספרים שתמיד יש איתם פרמדיקית. היא ישנה, אוכלת ועושה את הצרכים.
מעולה.
דברי דובר/ת #148 | 1 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
כאשר היא צריכה לבוא להציל אותם, חס וחלילה, שלא תגיע?
חגי בן ארצי:
אחרי דברים כאלה אתם רוצים שהחרדים יאמינו לכם.
יעקב אשר:
תיקחו את איחוד הצלה שיעשו שירות אזרחי-בטחוני. יש להם הרבה מגויסים.
שרון ניר:
תגיעו לשרת ואז נשים פרמדיקים גברים. למה אתם לא באים לשרת? בואו לשרת.
שרון ניר:
הנשים הפכו מפתרון לבעיה. איזה יופי.
שרון ניר:
מזל שיש פרמדיקית להציל חיילים ואני מודה ומצדיעה לכל הפרמדיקיות. אלופות העולם.
יעקב אשר:
גם אני. אני מצדיע לה שהיא בכלל מוכנה להיכנס לנגמ"ש כזה.
שרון ניר:
יש פרמדיקית שקיפחה את חייה בעזה, אגם נעים, זכרה לברכה. כולם צריכים להצדיע לה.
שרון ניר:
אני חושבת שאם אימא שלה שומעת אתכם מדברים על הפרמדיקית - - -
שרון ניר:
איך אני בקריאה שנייה. לא קראת לי קריאה ראשונה. יש פה דיונים. עכשיו אני בקריאה ראשונה.
מה אכפת לך?
דברי דובר/ת #168 | 3 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
אני אשמח להסביר את עצמי. ברור שיש טעויות בכל דבר באשר הוא. אנחנו מדברים על כשל שהוא בעינינו הוא כשל ארגוני. בוודאי שנשים הם אלא אויב של אף אחד. אנחנו רחוקים מהדברים האלה ומוקירים את כולם.
אנחנו מדברים על זה שכאשר פוגעים בדבר הזה זה מפיל את החיילות ואת המוטיבציה של החבר'ה שלנו לחלוטין. זה המצב. זה פו...
ניצה פרקש:
משה גוטמן ואני בקשרי משפחה מנישואים. שלושת האחיינים של אחותי, ילדי משפחת לוי, נפצעו קשה בעזה. הם מוזכרים. זה החזיר אותי. אנחנו פה בשני צדי המתרס על ההסכמה החוק הזה - - -
משה גוטמן:
אין לי שום עמדה לגבי החוק הזה. אני לא שום צד של מתרס.
ניצה פרקש:
עזוב אוהבים את המדינה, אנחנו כולנו משפחה. באמת. זה אמיתי. אנחנו יכולים לשבת פה ולדבר משני הצדדים ולהתווכח אבל בסוף אנחנו משפחה ויש לנו מטרה אחת. זה הזכיר לי.
חיים פרוש:
חיים פרוש, אגף חברה חרדית ברשות השירות הלאומי-אזרחי.
השם ישמור.
דברי דובר/ת #184 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
חבר הכנסת שטרן, מה אתה יודע עליו שאנחנו לא יודעים?
חיים פרוש:
לפני כמה דיונים היה כאן מנכ"ל הרשות פינסקי ועשה גילוי נאות.
סבא של סבא שלו וסבא של סבא שלי היו אחים או בני דודים?
דברי דובר/ת #190 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
באותה אונייה מרוסיה לפה לפני כמעט מ-200 שנה כדי לעלות ארצה.
דברי דובר/ת #192 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חיים פרוש:
יש לזה חוק התיישנות. אני מבקש להתייחס לחובת הדיווח השנתי של מספר המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי בסעיף 26(יח)(ב) שכרגע נכון לעכשיו הוא נמחק.
בטיוטה הנוכחית שמונחת כאן יעד הגיוס של שירות אזרחי הוא 10% ולא מופיע כאן הדיווח של השר הממונה ועכשיו זו השרה הממונה שמתייחס למספר המצטרפים בכל שנת גיוס. זה כדי להס...
וגם לא מופיע מי שישמור על התנאים שלהם.
דברי דובר/ת #195 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חיים פרוש:
בחוק שירותים אזרחיים מ-2014 יש התייחסות בחוק הנוכחי לשמירה על אורח חייו של המשרת החרדי.
זו לא השאלה. השאלה אם יש וועדה.
דברי דובר/ת #198 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל באמת. איך שומרים על הדברים האלה בלי ועדה?
דברי דובר/ת #200 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חיים פרוש:
יש ועדה ברשות שבוחנת את הבקשות - - -
מה זו הוועדה הזו?
דברי דובר/ת #202 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני שואל באמת.
דברי דובר/ת #205 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם שומרים בלי ועדה אז זה מעניין.
דברי דובר/ת #207 | 7 מילים
◂ 34 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
דרור, אתה בזכות דיבור. בבקשה. אתה מעביר את הזכות? תודה, דרור. אגב, התייחסת כבר היום מספר לא מבוטל של פעמים.
יעקב אשר:
חברת הכנסת ניר, תחזרי על הדברים.
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, משרד האוצר. שמו לך את הרף גבוה מאוד אחרי דרור. אתה יכול לוותר.
יעקב אשר:
בואו נראה למה הוא רוצה להתייחס.
ינון אזולאי:
אני רוצה להבין. אתה יודע שאני מעמיק בכל דבר. חשוב לי לדעת.
רום בר-אב:
חבר הכנסת אזולאי, אני מקווה שאחרי ההסבר זה יהיה ברור.
שרון ניר:
חבר הכנסת אזולאי מאוד מעמיק. זה גם נוגע לסעיף שלו.
רום בר-אב:
הדיון על הסנקציות שהתקיים בשבוע שעבר ביום ראשון, אם אני לא טועה, הסברנו פה שבתפיסה הבסיסית של כלכלה התנהגותית כאשר אדם ניגש לקבל החלטה על פעולה מסוימת הוא לוקח בחשבון שתי נקודות מבט - - -
רום בר-אב:
הדבר הראשון שהוא לוקח בחשבון הוא הנזק או התועלת שהוא צפוי לקבל כתוצאה מאותה פעולה והדבר השני שהוא לוקח בחשבון הוא ההסתברות אותם נזק או תועלת צפויים להתממש. אם אני חושב שפעולה מסוימת תיתן - - -
רום בר-אב:
רווח גדול מאוד אבל הסבירות שזה יקרה היא קטנה אז אני לא אעשה את זה וכנ"ל לעניין הנזק. יכול להיות שיש לי נזק גדול אבל אם אני מבין שזה לא יקרה אז זה לא ישפיע על קבלת ההחלטות שלי.
בהקשר של החוק הנוכחי ואנחנו מדברים על הדיון שהיה ביום ראשון שעבר על הסבירות של החלת הסנקציות במקרה של אדם שבחר לא להתגייס ומ...
רום בר-אב:
גם מחיר הסנקציות צפוי להיות גבוה למרות שהסברנו שאנחנו לא חושבים שזה המקרה בסנקציות הנוכחיות אבל אני אומר באופן תיאורטי שגם אם מחיר הסנקציות הוא גבוה ככול שההסתברות למימוש של אותן סנקציות היא קטנה הסבירות שהאדם שעליו אנחנו רוצים להשפיע ושבאמת יבחר להתגייס פוחתת בהתאם. אם אני צריך להחליט אם להתגייס וא...
רום בר-אב:
אם הם יבחרו להתגייס אז אולי אהיה בסדר. הדבר השני הוא דיוק של מספרי המתגייסים בבחינת העמידה ביעד שעולה פה בכל דיון כמה זו סוגייה מורכבת וקשה. הנקודה השלישית היא שהבדיקה של היעד רק שנה וחצי לכל מוקדם מיום העברת החוק ב-1 ביולי 2027. בהקשר של הסעיף הנוכחי, האפשרות של עדכון יעדי הגיוס על ידי הוועדה המייע...
מאיר פרוש:
אני חייב לבצע תשתיות במירון כתוצאה מוועדת חקירה ממלכתית. האוצר מעכב את מתן הכסף עכשיו וכך גם היה בשנה שעברה. כשאתה לא נותן לי תשובות אתה פוגע בדברים שיכולים לגרום לאסון במירון.
רום בר-אב:
כל עוד יש לוועדה את הסמכות הזו אז האפשרות שהיא תיבחר לממש אותה תמיד קיימת.
הוא אומר שקיבלת מספיק כסף.
דברי דובר/ת #242 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רום בר-אב:
זה ממד נוסף של אי ודאות לעניין החלת הסנקציות ולכן אנחנו חושבים זה בעייתי ויפחית מאותה סבירות שאדם - - -
למה אתה מזלזל?
דברי דובר/ת #245 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
לא קשור לעניין. כאשר אדם בא ומדבר על הפסיכולוגיה שלו אז אני מזלזל.
יעקב אשר:
הייתי בטוח שיבוא נציג האוצר ויגיד כאן שכדי שהצבא יוכל לעמוד בכל המטלות שלו בעניין של התאמת מסלולים הם יעמידו לו מראש תקציב כדי שהוא יכול לעמוד בזמנים ושלא תהיה ועדה. הוא יושב פה על חשבון הציבור ועדה אחרי ועדה ולא עושה כלום.
יעקב אשר:
הוא רק מביא את ההשקפות האישיות שלו.
חבר הכנסת אשר, גם אתה.
דברי דובר/ת #251 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת אשר, שנינו יושבים פה על חשבון הציבור. אני מזכיר לך.
דברי דובר/ת #254 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ערב תקציב והוא לא עושה כלום בעניין. יושב כאן ונהנה מכל רגע.
אתם לא רוצים להצביע על התקציב אז מה זה משנה.
דברי דובר/ת #257 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ממי אתה קיבלת הוראה?
דברי דובר/ת #259 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תגיד שאתה נותן לנו כמו שצריך ושהכול יבוא בזמן.
תעשה גילוי נאות. ממי אתה קיבלת הוראה?
דברי דובר/ת #262 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מתנצל בפניכם שיושב-הראש הוועדה לא מגן עליכם.
דברי דובר/ת #264 | 8 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
חבר הכנסת אזולאי ידבר, אחרי זה שטרן, אני וחברת הכנסת הרכבי.
שרון ניר:
טוב. יש לנו דברים חשובים להגיד לעניין הסעיף.
חבר הכנסת ביסמוט, אני אציע לך משהו.
דברי דובר/ת #272 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אקח אותך לנוער חרדי שמכין חמין בבני ברק מתחת לגשר.
דברי דובר/ת #274 | 11 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אדוני, אני פונה אליך. מה השם?
מתחת לגשר זו קבוצת הנוער של משרד הביטחון. אלה חברה שמתגייסים.
אני יודע. יחד עם קק"ל.
נכון.
דברי דובר/ת #279 | 6 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
עופר, אני רוצה להגיד משהו לעופר כרגע של אתנחתא. אין לנו דקת מבזק אז נעשה אתנחתא היסטורית. דיברת על הפביאנים. למה אתה הולך רחוק עד מקסימוס, חניבעל והפונים? מה הייתה המומחיות שלהם? מה עשו הפביאנים? כדי להימנע מכל המלחמה נגד חניבעל הם היו עושים מלחמת התשה. זה הסגנון. אני צודק? לא צריך ללכת לרומא ולמקסי...
עופר פביאן:
זה בדיוק מה שאמרתי, כבוד יושב-הראש. הייתם חברים מצטיינים בתנועה.
שרון ניר:
חבר הכנסת ביסמוט, אני לא מבינה למה אתה מתלהב. כאשר יקראו את הפרוטוקולים ובדפי ההיסטוריה יירשם שאתה חוקקת את חוק ההשתמטות. היית כל כך להוט לחוקק אותו.
באבא שלה כן אבל בחוק לא.
דברי דובר/ת #289 | 6 מילים
◂ 29 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש. במהלך היום שישבתי פה שמעתי כל מיני דברים על ההתייחסויות וגם אני רוצה להתייחס לסעיף עצמו. עכשיו אמר גוטמן שישיבות ההסדר מבקשות - - -
קובי בליטשטיין:
גוטמן, ביום שלישי בערך בשעות האלה אתה לא רצית להיכלל בחוק הזה ובפרק הזה ובכל סוגיית הפיקוח. אמרתם חבר'ה, אנחנו מאורגנים בחוק שלנו ואל תכניסו עלינו פיקוח. עכשיו אתה לא רוצה פיקוח אבל אתה רוצה במסגרת החוק הזה שכמעט בכל סעיף רשום על פי פרק ג(1) שדן בתורתם אומנותם אתה רוצה הגנה נוספת מעבר למה שקיים היום...
קובי בליטשטיין:
בפקודת השירות המשותף. אני רוצה להבין שהבנתי אותך נכון.
משה גוטמן:
אני אסביר. השאלה מצוינת. אין חוק שירות משותף אלא יש פקודת שירות משותף. זו פקודת מטכ"ל - - -
משה גוטמן:
זו חקיקה מדרג רביעי, חמישי ועשירי. עכשיו יש פה הגנה בחקיקה ראשית וההסדר הקיים לא עובד. הוא פשוט לא עובד. יש מקרים רבים מאוד ובסלנג אומרים "פיגועים" - - -
שרון ניר:
אני רוצה שתוכיח שזה לא עובד. אתה קובע פה במסמרות ואני לא מבינה מאיפה אתה מביא את זה.
שרון ניר:
אני גם באה מהשטח. שירתי 31 שנים בצבא ואני לא מכירה שזה לא עובד.
משה גוטמן:
אני נמצא היום בתפקיד. אם את רוצה אחרי זה בצד אנחנו נוכל לפרט את כל המקרים. אני לא טעם להיכנס לזה כאן עכשיו.
שרון ניר:
ראיתי שלקחתם סרטון AI כדי לרשום פרמדיקית בנמ"ר כי אף לא היה מוכן להעיד על דבר כזה.
משה גוטמן:
אני מוחה. אני לא קשור לסרטון הזה בשום צורה. חברת הכנסת ניר, זה לא הגון. אני קשור לסרטון בשום צורה שהיא.
ינון אזולאי:
תודה רבה לך, אדוני יושב-הראש. אני אומר לגבי ישיבות הסדר שביקשו את הוועדה שאני מבין אתכם ואני תומך בזה. למה אני תומך בזה? אנחנו מבקשים את הוועדה בגלל אותן בעיות שהצפתם בישיבות ההסדר ובישיבות הגבוהות. אלה בעיות שהן קיימות ואנחנו מכירים שנים. באים לפה ראשי ישיבות הסדר וראשי הישיבות הגבוהות וגם הם מציפי...
ינון אזולאי:
אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים. אנחנו לא מבקשים תעודת ביטוח חיים. אין לאף אחד ולאף אחד אין זכות לבקש את זה. צריך רק להתפלל ולעשות הכול על מנת שמי שנכנס חי ובריא יצא בעזרת השם בריא, חי ושלם. אין לאף אחד – לא לחרדי שנכנס ולא מי שלא חרדי ולא דתי. אנחנו רק מבקשים כדי שיהיה אמון בין הצדדים דבר אחד.
כמו שא...
ינון אזולאי:
הרוב הוא של הצבא. יש פה דיין אחד. דיין הוא נבחר בוועדה למינוי דיינים כמו ועדה למינוי שופטים. למה להטיל דופי בדיין הזה?
למה לא?
דברי דובר/ת #319 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא חרדי.
דברי דובר/ת #321 | 2 מילים
◂ 95 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אם הוא היה שופט זה בסדר. שופט בדימוס בגיל 70, 80. אם ישימו את אהרון ברק כולם יגידו בטח. שיהיה בריא עד 120 אבל הוא בן 90 פלוס. תנו לו להיות בוועדה והוא אפילו מוציא כל פעם סרטונים. זה בסדר. שימו אותו יושב-הראש הוועדה וכולם יקבלו את זה. למה? יש פה חברי כנסת שהם למעלה מגיל 70. שיהיו בריאים ועד 120. אם ה...
ינון אזולאי:
מה משנה מה הגיל, עם כל הכבוד? אמרו בוועדה שאם צה"ל לא יעמוד ביעדים שנקבעו לו אז יהיה מנגנון שיורדים גם מהיעדים. אני רוצה להסביר את זה והסברתי את זה גם בבוקר. שי, לא היית פה.
אין עניין להוריד מהיעדים. יש לי עניין שכל מי שלא לומד ואמרנו כמה וכמה פעמים שבמקום שיסתובב ברחובות שילך לצבא וישמור על אורח חי...
ינון אזולאי:
אמרתי. יכול להיות שהוועדה פה תחליט שזה נכון או לא נכון. רק חרדי אחד שהוא מחוץ לצבא נמצא שם. זה מה שאנחנו מבקשים. אם הצבא לא עומד ביעד אז אמר אביגדור יביאו את הרמטכ"ל לוועדה ואני שאלתי ואז מה? בשנה הבאה זה יחזור על עצמו ואז מה? אם החרדים לא עמדו ביעד שלהם אז אומרים להם אתם תקבלו סנקציה.
יעקב אשר:
לא רק זה. כל ההסדר מתפרק. הכול נופל.
ינון אזולאי:
חבר הכנסת אשר, תרשה לי להשתמש במשפט שלך שאני לא צריך עזרה.
ינון אזולאי:
אולי עוד מעט. אז באים ואומרים שאין דבר כזה בחוק שאם לא עומדים ביעדים בחקיקה אז יורידו את היעדים שלא בחקיקה. לא רק את המזומן אלא אני אביא לך עוד משהו. את המזומן את מכירה אבל אני אביא לך רשימה.
ינון אזולאי:
יש מספר חוקים שנמצאים בספר החוקים שאם קבעת מספר בחוק כמו בחוק המזומן וחוקים נוספים. אני לא סתם אומר. נקבע בחוק שאסור לעשות עסקה מזומן בגובה של יותר מ-5,000 או 6,000 במזומן. רשאי השר לשנות את זה. פעם בשנה הוא יכול לעשות את הבדיקה שלו ולשנות.
הוא רשאי לשנות אחרי שנקבע החוק והוא יכול לשנות את זה ל-10,0...
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת אזולאי, כאן המשמעות של הבדיקה היא כל כך מרכזית שאם אתה משנה אתה אז משנה את כל החוק ומקריס את החוק.
ינון אזולאי:
אני אסביר לך. מה מהות חוק המזומנים? שלא תהיה הלבנה, שוק אפור וכסף שחור. אם קבעו 6,000 שקל ומחר השר קובע 60,000 אז את מערערת את כל היסוד שעליו קיים החוק הזה.
יש עוד מספר דברים למשל חוק הגברת האכיפה של דיני עבודה. גם שם עיצום כספי על מי שמפר את החוק ואז יש אפשרות לוועדת ערר והשר. זו לא המצאה שאנחנו המ...
אודי דרור:
היעדים שלו לא מוגדרים מלכתחילה, חבר הכנסת אזולאי.
ינון אזולאי:
מוגדרים מלכתחילה "דלכתחילה". כשאני אומר שאני רוצה מסלולים לציבור החרדי ואנחנו נקבע אותם - - -
ינון אזולאי:
אתה צודק. אנחנו נגיד את זה. אני צריך מסלולים בשנה ראשונה ולצורך העניין ל-6,000 אנשים ביעד. במסלול אחד אני אומר שאני צריך שיהיו כשרויות מסוימות או במסלול אחר שהנשים לא גוברות על המסלול החרדי. הם הפרו את זה. מה תגיד אז? זה חלק מהיעדים שאני מעמיד לצבא?
אודי דרור:
חבר הכנסת אזולאי, אני חייב לומר - - -
ינון אזולאי:
אתה תמיד חייב לומר ואני תמיד חייב לשמוע אבל לא לקבל.
אודי דרור:
זה הוגן. הדוגמאות שאתה מביא הן לא פרלליות לעניינו ואין הנדון מעיד הראייה. אני אנסה להגיד מדוע אני אומר את הדברים. אין פה הגדרה לצבא של מה היעד שהוא שצריך להגיע מלבד היעד המספרי. אמרתי בבוקר ואני חוזר שוב שהתפיסה - - -
מאיר פרוש:
פירוש המילים של מה שכתוב. תפרש אותן. הוא אומר לך שלא קיבלתי את מה שכתוב במילים.
אודי דרור:
רגע. יש פה יעד מספרי. אמרתי בבוקר שזה צורם מלכתחילה שהיעד מוטל על הצבא ועל הפרט. מעבר לעניין המספרי וההנחה שאומרת צה"ל - - -
יעקב אשר:
הצבא צריך להיות מוכן שיגיע היעד.
ינון אזולאי:
זו אחת הבעיות כי כתוב יפעל ולא צריך. אתה צודק. אנחנו נשנה את זה לפי מה שאתה אומר.
שרון ניר:
גם לא ברור איך מקדמים את היעד.
ינון אזולאי:
אם אני לא ביעד שלי אני משלם והציבור שלי מקבל סנקציה.
מירי פרנקל-שור:
כמו ששי אמר לך שאני רוצה כך וכך גילים כדי שאוכל להתכונן, אני רוצה כך וכך שנתונים כדי שאוכל להתכונן ואתם אמרתם לא.
יעקב אשר:
אתה מחוקק משהו ופותח דרך - - -
אודי דרור:
אתה לא אומר לו תפתח ארבעה מסלולים - - -
יעקב אשר:
איך הצבא אומר שהוא מוכן עם הכול?
ינון אזולאי:
צבא הגנה לישראל יפעל להקמת מסלולי שירות לבוגרי מוסדות החינוך החרדים ולהרחבת מסלולים כאמור בשים לב לרף המינימלי לגיוס בכל שנת גיוס. כלומר, צריך שתהיה התאמה בין מה שהוא מוכן לו לבין המסלול. כיום צה"ל מוכן לפי היעדים האלה. הייתי בחשמונאים והם עשו שם מעל ומעבר.
אודי דרור:
אמר אביגדור היום בבוקר שתמיד יהיו פערים.
שרון ניר:
אין חשש. החשש שאתם לא תבואו ותרצו להוריד את היעד.
ינון אזולאי:
אני מבקש דבר אחר. אני מבין את מה שהצבא אומר. אני אמרתי תוריד ביעדים - - -
שרון ניר:
החשש שלי הוא לא מהצבא. עובדה שהצבא אומר אל תורידו לי את היעד. החשש שלי שלא תבואו.
ינון אזולאי:
תני לי לסיים. אני מסיים. אני שואל שאלה פשוטה. נמצאים פה מישיבות ההסדר הישיבות הגבוהות ונמצאים פה מנצח יהודה. צה"ל לא עמד במה שהיה בנוהל. ראינו שמחקו. לא עמדו בפקודת מטכ"ל. אני שואל מה קרה לצה"ל שהוא לא עמד. אמרו לו אוי, אוי, אוי. הם אמרו ננסה. עם כל הכבוד לצה"ל שאני מכבד הוא אמר אנחנו נתקן וכל פעם ש...
רון סביון:
אתה מבקש מהמדינה לתת שוט לצה"ל. צה"ל הוא הצבא של המדינה.
ינון אזולאי:
חברים, אנחנו נמצאים במקום שעכשיו בונים אמון. אתה רוצה להרוס את האמון. זו הדרך להרוס את האמון.
שרון ניר:
אפשר בבקשה קצת בניית אמון? זה נראה לי רעיון מעולה.
אודי דרור:
שתי נקודות. האחת, אתה מדבר בשפה הסכמית.
ינון אזולאי:
אתה אומר שיהיה הסכם רק לצד אחד. רק אחד מתחייב או יקבל את הסנקציה. אם הצד השני לא אז הוא לא יקבל סנקציה. הבנתי. אתה אומר שרק צד אחד יקבל סנקציה.
אודי דרור:
אני אומר שכל השפה היא לא הסכמית. אנחנו לא בעולם הסכמי. אנחנו בעולם שבו יש צבא, יש רשות מנהלית - - -
יעקב אשר:
היא לא הסכמית אלא היא הסדרית. זה דבר תלוי בדבר.
ינון אזולאי:
למה היית צריך את הנוהל של נצח יהודה? למה אתה צריך את פקודת מטכ"ל? אתה מבין - - -
שי טייב:
חבר הכנסת אזולאי, אף אחד לא אמר שלא תהיה פקודה גם לחרדים.
אודי דרור:
אלה נורמות פנימיות של הצבא שהצבא מודע להן.
מאיר פרוש:
אם אתה נותן לצבא לנהל את העניין אז יכול להיות שניחא. הצבא יכול להחליט על משהו ואתה והבוסית אומרים אחרת. מי נתן לבוסית להגיד אחרת. הצבא הוא משהו שהממשלה מפעילה אותו. אתה לא נותן אמון בממשלה. אתה לא נותן לממשלה לנהל את העניין. אתה המנהל.
יעקב אשר:
דרור, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אדם חייב קנס מסוים והוא צריך להגיע ביום מסוים לשלם את הקנס לגוף ממשלתי. זו שאלה כמשפטן. הוא בא למקום והתברר שאותו מקום נסגר באותו יום שהיה צריך לשלם. סגור. יחייבו אותו בכפל, יחייבו אותו בקנסות, יחייבו אותו בסנקציות?
שרון ניר:
אני מנסה לחשוב אם כל הציבורים היו חושבים כך. הגעתי לצבא ולא הכינו לי עכשיו את סט המדים וכולי אז אני הולך. החוזה הופר.
יעקב אשר:
את לא נותנת לדבר. את חוצפנית. תתביישי לך.
שרון ניר:
תפיסת העולם שלך היא שהצבא חייב לכם. פשוט חוצפה בלתי רגילה.
יעקב אשר:
אם אני בא למקום שהיה צריך להיות - - -
שרון ניר:
הפרו מולו את החוזה אז הוא קם והולך. הוא מתייצב.
יעקב אשר:
אני לא יכול להביא את האנשים. מה אתה רוצה?
שרון ניר:
הכול מותנה. חבר הכנסת ביסמוט, זה עולם ערכים מתנגש.
שרון ניר:
אפשר להתפוצץ מזה. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם כל מיועד לשירות ביטחון היה בא ואומר לרח"ט תומכ"א שלום, הבטחת לי - - -
יעקב אשר:
פופוליזם זול ברמה הנמוכה ביותר.
שרון ניר:
בתקשוב ולא בלוגיסטיקה. הפרתם מולי את החוזה. אני הולך.
שרון ניר:
הגיוס לצה"ל הוא בלתי מותנה. זה חוזה חד-צדדי של האזרח עם המדינה.
שרון ניר:
אתם מבולבלים ועוד נאבקים על זה.
שרון ניר:
חבר הכנסת ביסמוט, זה משגע אותי. זו התנגשות של עולם ערכים. הוא יושב פה ואומר הפרו מולי חוזה ואחרי זה מסבירים את זה - - -
שרון ניר:
שנייה, אתה שמעת מה הם אמרו לך? זו רעידת אדמה.
שרון ניר:
רק דקה. אתה חייב להבין מה שאמרו לך. זו רעידת אדמה. אני מנסה לחשוב על הבן שלי ועל הבת שלך. אם הבן שלי היה מגיע עכשיו לצבא והיה אומר שלחתם אותי לצנחנים ולא לגולני אז אני לא מגיע. זה נראה לך נורמלי.
היו"ר בועז ביסמוט:
חברת הכנסת ניר, אני יודע את עמדתך. חברת הכנסת ניר, די. משרד החינוך.
מתי נדון בכל השאלות?
דברי דובר/ת #417 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
בנוגע לוועדה, היה פה דיון מה צריכים להיות תפקידי הוועדה. כרגע כפי שזה מנוסח התפקיד שלה הוא לבחון שצה"ל מכין כראוי את מסלולי השילוב לחרדים ואת אימות נתוני המתגייסים - - -
זה לא באמת.
דברי דובר/ת #419 | 3 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
זה מה שרשום כאן. בסעיף קטן ו' כתוב שלשם ביצוע תפקידיה רשאית הוועדה לקבל לידיה כל מידע בעניין המתגייסים, תוצאות ביקורות שביצעו על ידי משרד הביטחון ומשרד החינוך, תוכניות עבודה של צה"ל וכן כל מידע אחר.
אני מבקשת להגיד לגבי תוצאות ביקורות שהאחריות של הוועדה הוא שילוב לצה"ל ולא על מה שקורה בישיבות. הייתה...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. שי, אתה רוצה לדבר עכשיו או אחרי חבר הכנסת שטרן? איך שאתה מעדיף. רוצה עכשיו?
שי טייב:
אני רוצה להתחיל מהסעיף של הוועדה. קודם כול, אין ספק שהסעיף הזה הוא לא סעיף פשוט. הוא לוקח מחלק האחריות שלנו והתפקידים שלנו ומשכפל אותם. אם תעברו על הסעיף כמו בחינת תוכניות שנתיות ורב-שנתיות שבצה"ל אז זו אחריות שלי לעשות את הדבר הזה.
זו בקרה כפולה על חלק התפקידים אבל אני מבין את העניין של ליצור גורם ...
שי טייב:
רגע, אני רוצה להציע ואתם לא חייבים לקבל את הניסוח שלי אבל נראה לי שיותר אם אני מבין את מהות הוועדה זה לקבל נתונים ולבחון באופן רוחבי את המענה שניתן לענייני הפרט - - -
למה מה שכתוב ב(1) לא עונה על זה?
דברי דובר/ת #428 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה זה משהו אחר?
דברי דובר/ת #430 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כתוב פה להקמת מסלול מותאמים לשירות חרדים. לא מדובר בזה? למה התכוונו פה? אני רשמתי לעצמי את השאלה הזו.
דברי דובר/ת #432 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תני דוגמה שזה לא כתוב. מירי, למה זה קשור לבעיית פרט שהיא לא קשורה למסלול חרדי. את יודעת כמה בעיות פרט יש בצבא? למה האוכלוסייה הזו צריכה לקבל משהו בנוסף למיוחדות של השירות החרדי שנתנו להם?
דברי דובר/ת #434 | 36 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אם הם לא יבואו בלי זה? לא שאני אומר שכך יהיה, אבל אם הם לא יבואו?
שלא יבואו. שלא יבואו. מה אתה עוד רוצה? שלא יבואו.
דברי דובר/ת #436 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
זה מה שאתם רוצים. תגידו שלא תבואו. תלכו ישר לסעיף כ"ו שאתם רוצים להוריד את היעד. יצא המרצע משק.
נפרק את הצבא בשביל 200 לוחמים בשנה?
דברי דובר/ת #438 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
זו חקיקה על חקיקה ובסוף הם לא יבואו.
סליחה, לא 200 לוחמים. 200 לוחמים שחבר הכנסת אזולאי אומר שיאספו אותם מהרחוב.
דברי דובר/ת #440 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
200 לוחמים שיאספו מהרחוב.
דברי דובר/ת #442 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה לא רוצה שהם יבואו. תגיד את האמת ועל זה חבר הכנסת אזולאי שאל שאלות כדי לדעת אם אתה רוצה שיבואו או לא.
אני רוצה שיבואו להילחם.
דברי דובר/ת #444 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני חושב שצריך להפריד בין מה שהוועדה הזו אמורה לראות באופן מוסדי ורוחבי לבין עניינים של הפרט. לפרט יש מפקדים, לפרט יש נציג קבילות חיילים, לפרט יש קצינת פניות הציבור וכן הלאה והוא יקבל מענה.
שי טייב:
אני לא מבקש להוריד את זה. לא אמרתי שאני מבקש להוריד. אמרתי שאני חושב שאם מקימים ועדה כזו וחלק מהפיקוח שהיא עושה הוא על המסלולים ועל המתגייסים וכן הלאה זה בסדר שהיא גם תפקח או תבקש לקבל כמה קבילות על פניות של חיילים חרדים באשר למסלול. זה באופן רוחבי ולא באופן שהפרט מתקשר לוועדה ואומר בואי תטפלי בבעיה...
זה בדיוק מה שכתוב בסעיף למעלה.
דברי דובר/ת #449 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תסביר לי.
דברי דובר/ת #451 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
כך אני מפרש את זה. אני אסביר.
תקים תוכניות שנתיות ורב-שנתיות בצה"ל להקמת מסלולים מותאמים - - -
דברי דובר/ת #453 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא צריך להסביר לו. הוא לא רוצה שנבוא.
חבר הכנסת פרוש, אל תפריע לי.
דברי דובר/ת #455 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לסוג השירות.
דברי דובר/ת #457 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אסביר. הקמת המסלולים היא דבר ויכול להיות שהוועדה הזו דרך סעיף 3 תראה שיש עשרות פניות - - -
תן דוגמה. איזו סוג של פנייה?
דברי דובר/ת #459 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כשרות היא במסלול.
דברי דובר/ת #461 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
המסלול הוא מסלול והוא ייקבע - - -
אז תן לי דוגמה לבעיית פרט שלא קשורה למסלול ולא מתאימה לכל חייל בגולני או בגבעתי?
דברי דובר/ת #463 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
כאשר לא מספקים את אותה כשרות שהתחייבו - - -
זה המסלול. זו המיוחדות של המסלול.
דברי דובר/ת #465 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
לפעמים מתוך פנייה ועוד פנייה ועוד פנייה אתה מגלה תופעות רוחביות. כך זה בחיים וכך זה בצבא. אתה יודע את זה. אני לא סותר את העניין הזה - - -
זה נכון לכל הצבא.
דברי דובר/ת #467 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני לא אומר שזה לא נכון לכל הצבא.
אז מה הבעיה? אתה בעצמך לא מבין מה הם אומרים לך.
דברי דובר/ת #469 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה כתבו? תסביר לי.
דברי דובר/ת #471 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סעיף 2 שהולך ל-4.
דברי דובר/ת #473 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
סעיף 4 הוא מתן מענה לענייני פרט. לא התייחסתי לזה.
לא משנה.
דברי דובר/ת #476 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה לא יודע מה שכתוב ואתה שואל אותו? אתה לא מבין.
אני אומר שגם בסעיף ג(2) קטן יש הפנייה לסעיף 4. זה העניין. שם צריך להגיש דוח.
דברי דובר/ת #478 | 16 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
גברתי ואדוני אולי אפשר למחוק את סעיף ב(4) וב-ג(2) לכתוב דוח בענייני הפרט מרכז - - -
שי טייב:
מה זה משנה? זה יישאר בסעיף 4. הצעתי איך לעשות את זה. הצעתי לדווח. צריך להסתכל על ענייני הפרט בהקשר של הוועדה. צריך לטפל בכל פרט על כל בעיה שיש מיידית. בענייני הוועדה שהיא מדווחת על אופן הקליטה וכן הלאה צריך להסתכל על עניין הזה דרך עניין של זיהוי תופעות ומגמות - - -
שי טייב:
אני מניח שהם יבקשו מאיתנו את דוחות קצינת פניות הציבור שבגינם פנו אליה. יבקשו מאיתנו מי פנה לענף חרדים, מי פנה לנח"ל. ידעו לאסוף מידע. אוספים פה מידע מעוד הרבה מקורות אחרים. הם יבצעו סיורים - - -
שי טייב:
בחלק הראשון כתוב בחינה, נכון?
שי טייב:
אני גם אמרתי איסוף וקבלת נתונים ובחינת המענה לענייני הפרט בדבר כך וכך. אני מציע שתהיה הסתכלות רוחבית ולא טיפול באדם ספציפי כי זה לא תפקידה של הוועדה כזו. כך אני חושב.
שי טייב:
דבר הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא עניין סמכויות הוועדה. כמו שאמר אביגדור במהלך היום אנחנו מתנגדים לקבוע את הקביעה שאם הצבא לא עמד ביעדים מורידים את היעדים. קודם כול, אין לנו לגיטימציה לא לעמוד ביעדים. אין לנו לגיטימציה כזו ואנחנו גם לא רוצים לקבל את הלגיטימציה ולהגיד שאם לא עמדו אז תסדרו.
אני אפילו לא...
שי טייב:
בכל מקום שהוועדה תגיד שאנחנו לא פתחנו מסלולים או לא התרשמו שפתחנו התפקיד שלנו וצריך לחייב אותנו לתקן את זה מיידית.
מאיר פרוש:
אני לא יודע לקבוע אם רק מסלולים הוא הדבר.
שי טייב:
זה בדיוק מה שאני אומר. אתה לא יודע אם זה מסלולים - - -
מאיר פרוש:
אני יכול להגיד לך תשובה אבל אני לא מוסמך להגיד לך תשובה. אני לא מוסמך להגיד תשובה ואני לא רוצה להגיד לך שזה כן וזה לא. לדעתי, לא רק המסלול זה העניין.
מאיר פרוש:
אני לא מדבר מבחינה משפטית, כי על זה אני מחכה ממשרד הביטחון ולא ממך אבל אתם צריכים להתייעץ.
שי טייב:
כתוב פה מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן ב הוועדה תהיה רשאית לקבוע כי בשנת הגיוס - - - לעניין הקמת מסלולי שירות מותאמים. כתוב במפורש. אני בדיוק חושש מהדבר שאתה אומר.
מאיר פרוש:
אם אתה רוצה להסתפק במסלולים אפילו שלא יבואו, אז הרווחת.
שי טייב:
אני רוצה לעשות מסלול כדי שיבואו. אני חושב שאם אני עושה שלא יבואו כי הוועדה אמרה - - -
מאיר פרוש:
אני אומר שאתם צריכים לבדוק את עצמכם מה הם הדברים שיכולים להועיל ומה הדברים שלא תעשו זה לא יועיל.
שי טייב:
אני לא רוצה לפתוח את הדיון על פקודת השירות המשותף כי התייחסנו לזה ארוכות. דנו ודשנו בזה. התייחסתי להערות של חבר הכנסת אזולאי. אני רוצה להגיד מילה על הפקודה. פקודת השירות המשותף היא לא פקודה לשירות חיילים דתיים. היא פקודה לשירות המשותף. יש פה נשים וגברים, עניין מגדר וכן הלאה וחלק ניכר מהכללים בה חלים...
ברשותו של רח"ט תומכ"א אמשיך בנושא שהוא דיבר. אני מדבר על כל הוועדה. שאלתי בבוקר בתור השאלה הראשונה את הייעוץ המשפטי של הממשלה ואני מודה שלא קיבלתי תשובה על האוכלוסיות אחרות - - -
דברי דובר/ת #506 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שיהיו זכויות לוועדות כאלה לווידוא הזכויות שלהם. נתתי דוגמאות. עכשיו אתה הצעת לא להכליל את ישיבות הסדר ולהט"בים או כל מיני אוכלוסיות אחרות שעל פניו הצבא מחויב להן. אני לא מבין את הפרקטיקה.
ישבנו פה בוועדת חוץ וביטחון ישיבות שלמות על חוסר בשכפ"צים לחיילים שנכנסים לעזה, על מזון לא טוב ועל כל מיני שהצבא מחויב לתת ולספק ואף אחד לא הקים בפקודות, מקסימום הרמטכ"ל או באי כוחו או ראשי אכ"א או אתה הקימו צוותים לבדוק את הדברים. אף אחד לא חלם פה להכניס את זה בחוק וגם אין בחוק כמה קלוריות צריכה לאכול חיילת וכמה קלוריות חייל לוחם וחייל שלא לוחם. זה קריטי לתפקוד שלו. אין את הדברים האלה בחוק.
במסגרת ההתרפסות מצד אחד או בניית מסלולי ההשתמטות מצד שני אנחנו מבזבזים פה עוד יום כל היום בשביל לעשות איזושהי קומבינציה שיכול להיות שבסוף אותו סעיף שכאילו יש עליו הסכמה בין הצבא לביננו שהוא לא צריך להיות בתוך זה, סליחה, בין הייעוץ המשפטי ולא ביננו – הכול מתרוקן. כל מה שנבנה פה הוא בשביל שהם יגידו בסוף לא צריך לעמוד ביעדים. הכול בשביל זה נבנה פה. כל הקומבינות שכל החוק הזה בא לעשות.
דברי דובר/ת #508 | 183 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בסוף אומר הייעוץ המשפטי ואומר צה"ל אני נגד הוועדה זו. אם הייתם אומרים את זה בבוקר ויכול להיות שראש הוועדה היה אומר אני מקבל את זה ומוחק את זה ההצעה וחסכנו יום.
דברי דובר/ת #510 | 32 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
הוא נגד הסעיף הספציפי שמאפשר לשנות יעדים.
לא הבנתי טוב. טעות שלי. הסעיף שנותן להם את האפשרות לגעת ביעדים – הכול נבנה בשביל זה.
דברי דובר/ת #515 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תהיה ועדה אבל בסוף זה הולך לשם. את זה כן אמרתם וכתבתם וגם הוא אמר את זה וגם אביגדור אמר את זה. זה עבור מי שלא הבין. רק ראש הוועדה לא אמר את זה. ראש הוועדה היה יכול להגיד שאם היה ער לדברים האלה לפני או אחרי שזה סעיף בעייתי ואני יורד מזה. הוא לא ירד מזה.
דברי דובר/ת #517 | 57 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא יכול להתנצל בשם הוועדה אז אני מתנצל בשמי בפני חיילי חשמונאים שמה שאמר חבר הכנסת אזולאי שלא יפריעו לנו לאסוף אותם מהרחובות.
דברי דובר/ת #520 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חד-משמעית.
דברי דובר/ת #522 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כתבתי כאשר אמרת את זה.
דברי דובר/ת #524 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרת לאסוף אותם מהרחובות.
דברי דובר/ת #526 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש פרוטוקול.
דברי דובר/ת #529 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש פרוטוקול. אני לא פרשן שלך.
דברי דובר/ת #531 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני אמרתי דבר אחד. מי שלא יושב ולומד יש לו מקום ואנחנו רוצים שהוא יהיה בחשמונאים כמובן. אם הוא לא רוצה להיות בחשמונאים אז שלא היה לי ברחוב אלא שילך למקום אחר. זה מה שאמרתי. למה שאני אתן לו לטייל ברחוב. אם הוא מתאים לחשמונאים שילך. זה חשוב.
שלא ילך לצבא.
דברי דובר/ת #533 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אני לפחות לא מדבר על ישיבות ההסדר כמו שאתה מדבר.
עוד פעם אתה פותח את הנושא.
דברי דובר/ת #535 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אתה אפילו לא מוכן להתנצל בפניהם על מה שאמרת בבוקר. תתנצל.
לא התנצלתי על שום מילה שאמרתי. כל היום זה התנצלתי על תנועה אחת.
דברי דובר/ת #537 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מה אם העירו את תשומת ליבי זה אומר שהם צודקים?
דברי דובר/ת #539 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא. יש לי הרבה מה להגיד על מה שהעירו את תשומת ליבך וליבי. החלטתי לא להתייחס לכל אחד. יש כאלה שזה עושה להם טוב כאשר מתייחסים אליהם. אני רוצה להמשיך.
דברי דובר/ת #541 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יכול להיות. חבר הכנסת אזולאי, אחר כך. אני רוצה להמשיך. אני לא מבין איך בשירות לאומי אין ועדה כזו במיוחד אחרי שבחוק הזה נותנים 10% על חשבון החיילים המגויסים. מי ידאג להם? אני דואג להם. צריך שהוועדה תתכנס ליד שר הרווחה ותבדוק שעומדים בתנאים ויהיו עוד חמישה ג'ובים בתוך זה ותגיש דוח - - -
דברי דובר/ת #543 | 55 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לראש הממשלה. יש לנו אחריות לחיילים החרדים.
דברי דובר/ת #545 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
יש חוק שירות לאומי שנמצא על השולחן ואנחנו נכניס את זה.
סליחה, יש לנו אחריות למשרתים. מפריע לי כי בציונות הדתית כבר הרבה מאוד שנים בנות משרתות בשירות לאומי. גם בתי שירתה בשירות לאומי במשך שנתיים ולא פחות. לא הייתה ועדה שמגינה עליה ובודקת את התנאים שלה - - -
דברי דובר/ת #547 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם היא בבתי חולים ויש שם רופאים - - -
דברי דובר/ת #549 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עובדים במשותף גברים ונשים. לא הייתה ועדה כזו שהתכנסה והגישה דוח. לא מצליח להבין את זה. מה אלה כל הקומבינות שאנחנו בונים פה? אין לנו גבולות? אנחנו לא מתביישים מהעבודה שאנחנו עושים פה? בסוף אומרים לך שיביאו אותם מהרחוב. בשביל זה אנחנו עושים את כל הימים והחודשים האלה? בשביל שבסוף יביאו מהרחוב כי מחקתם את המילה תלמידי ישיבות. כאילו אין גבולות.
דברי דובר/ת #551 | 61 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אמרנו מהתחלה שמי שיושב ולומד לא תקבל אותו וגם עכשיו אני אומר את זה. מהתחלת החוק אני אומר את זה. מי שתורתו אומנותו ויושב ולומד לא תקבל אותו ולא תצליח לחנך אותו. זה לא יעזור לך.
כולם יודעים פה כמה רשומים בישיבות ולא לומדים. עשרות אלפים. זה בישיבות שלכם ולא בישיבות הציוניות.
דברי דובר/ת #553 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קשה לכם, אני יודע.
דברי דובר/ת #555 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אלה בגדי המלך החדשים.
דברי דובר/ת #557 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
התמודדתי עם יותר.
דברי דובר/ת #559 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה יושב פה כמו מקסימוס אבל עם כל הכבוד יושב פה אלעזר שטרן ואנחנו מקשיבים לך. קדימה.
קדימה. הוועדה בסעיף (ג) קטן אחרי סעיף 4. על סעיף 4 דיברנו בנוגע למתן מענה.
דברי דובר/ת #561 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בעמוד 28. אני מבקש לפני זה ואני בדקתי את זה – משרד החינוך יודע לתת לצבא רשימות של הפניות לפני בתי ספר ורשויות מקומיות של שיבוצים. שי, זה נכון? כשאתם מפרסמים או כשראשי רשויות מבקשים אתם נותנים להם דוחות על אחוזים. זה ממשרד החינוך?
דברי דובר/ת #563 | 44 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
יש לנו נתונים שמקבלים - - -
טוב. לא אכפת לי.
דברי דובר/ת #565 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור.
דברי דובר/ת #567 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
זה דיווח של כל רשות ורשות מפני עצמה כל שנה?
ברור. מה שאני מבקש שאם לוקחים פה את מה שאמרו קודם גם ד"ר קידר ונדמה לי שגם חגי בן ארצי על שינוי תרבות - - -
דברי דובר/ת #569 | 26 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על תהליכים, סליחה.
דברי דובר/ת #571 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תהליך זו מילה חשובה מאוד. כדי להתחיל את התהליך וכדי ליצור תהליך יש לשתף בזה גם אותנו חברי הכנסת, אלה שישבו פה בימים ההם, כמו שמקבלים בתי ספר תיכוניים שמתוקצבים על ידי המדינה, כך נקבל מישיבות קטנות שמתוקצבות על ידי המדינה, כמה התגייסו מהבוגרים שלהן, לאן התגייסו הבוגרים שלהן.
זה יובא לפני הוועדה המייעצת שאם היא באמת רוצה לייעץ עם באפר דו-כיווני ולא רק באפר אחד, לא רק איך הצבא עומד בדרישות שביקשנו מהם אלא גם מה עושה הצד השני כדי שיבואו יותר. אין בדרישות האלה כלום. אפס.
זו רק ועדה שצריכה ליצור תנאים להשתמטות גדולה יותר בגלל שאחרת שיהיו נתונים איך הוועדה הזו עוזרת ולא רק מפקחת שיעמדו ביעדים ויתגייסו יותר.
יש שם מילה על זה בכל הדפים האלה? אף מילה. אין אף מילה. תגידו לי שזה בסדר? זו לא צביעות? מה חושבים שאנחנו? מה עושים מהצבא? הופכים אותו לקבלן לשמירת החרדיות. תביאו חרדים, תראו שאתם רוצים להביא ואז נדבר. אין את פה.
דברי דובר/ת #573 | 154 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עזוב עכשיו.
דברי דובר/ת #575 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה שהתייחסתי לזה שגם אתה אמרת.
דברי דובר/ת #577 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
רון סביון:
אחרי שנתיים וחצי של לחימה אין לי זמן לתהליך. אני צריך שיחליפו אותי היום.
אני אומר את זה עוד פעם ואמרתי את זה בהקשרים אחרים ועכשיו פה זה בא במקום אחר. בסעיף ג(1) נכתב שהוועדה תעביר לראש המטה הכללי, לשר הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים דוח ביניים. אני לא יודע מאיפה הבאתם את המספר הזה של שישה חודשים.
דברי דובר/ת #582 | 48 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דוח בעניינים. תודה, חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת פרוש צודק. אני רוצה להסביר. אני התנגדתי שיקצרו שירות ל-30 חודשים. לא מכיר את המספר הזה.
דברי דובר/ת #584 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני יודע ששם יקבלו את כל הנתונים כי זה עניינים ולא ביניים.
כן. לא מכיר איך רח"ט תומכ"א יודע לעבוד בשישה חודשים. הוא לא יודע לעבוד.
דברי דובר/ת #586 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
זהו בעיה גדולה מאוד. אמרתי את זה פה.
אני יודע ובגלל זה אני אומר את זה. הוועדה תציג לראש המטה הכללי ולוועדת חוץ וביטחון. מה נותן לנו חצי שנה? זה לא נותן לנו כלום. נותן לנו כמו הדוחות השנתיים אם עמדו ביעדים.
אני אמרתי את זה לכם כבר קודם. אני חושב שהיעדים צריכים להיות לפי מחזורי גיוס. צריך הצבא יגיד מראש איך נוח לו, איך הוא מחלק אותם, מה הקיבולת בחשמונאים או ביחידות אחרות. הצבא יצא מהוועדה הזו עם הכמויות השנתיות שכמובן הן צחוק מעבודה ויחלק אותן לאיך הוא מתכנן את זה לאורך השנה.
שאלתי את רח"ט תומכ"א ורח"ט תומכ"א ענה בחיוב שבהתחשב בזה שיש שיתוף פעולה עם משרד החינוך אז הוא יודע לעשות את הדוח הזה. אם כנים דבריכם ואתם רוצים באמת להביא לגיוס אז כך עובדים במוטיבציות לגיוס. כך עובדים ביצירת גיוס. לא מחכים שנה על מה שאתה יודע שמונה חודשים קודם.
דברי דובר/ת #588 | 136 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על כל מה שכתוב חצי שנה שיהיה ארבעה חודשים.
דברי דובר/ת #590 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
חצי שנה מתייחס לסעיף קטן ב(1). הוא מדבר על בחינת תוכניות שנתיות ורב-שנתיות. אתה רוצה במבט צופה פני עתיד לראות שצה"ל אכן יהיה מסוגל לקלוט - - -
זה מאוחר לי. נדמה לי שפעם אמרת שתרצו שזה יהיה להוראת שעה לחמש שנים. אני חושב שבחמש שנים - - -
דברי דובר/ת #592 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין לי בעיה עם הוראת קבע, כמובן. גם אם זה הוראת קבע וגם אם הוראת שעה אני חושב שבשלוש שנים או חמש שנים ראשונות שצריך לנווט את הספינה, לכוון אותו ולהבין איפה להשקיע – דוח אחד לשנה זה דוח מאוחר מדי. אי אפשר להפתיע את הצבא - - -
דברי דובר/ת #594 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ביקשתי כאן - - -
דברי דובר/ת #596 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זו דוגמה אחת לדעתי על השפה של החוק הזה. אני הערתי בפעם הקודמת על הדוגמה של השנה והשנתיים. אני חושב שהשפה שכאשר אתה מדבר עם רח"ט תומכ"א וכאשר אתה מדבר על מחזורי גיוס אתה צריך לדבר בשפה - - - לפני הרבה שנים היו ארבעה מחזורי גיוס בשנה והיום יש שלושה מחזורי גיוס עיקריים בשנה ובאמצע יש גם כאן אבל גם האמצע נופל בתוך תכנון.
כשנגמר המחזור יחליט רמ"ט תומכ"א מתי זה נגמר ושיתנו לנו את הנתונים האלה. נגיד שהחוק הזה יעבור ואנחנו רואים עיוותים ביישום שלו אז למה אני צריך לחכות שנה אם אני יכול אחרי ארבעה חודשים לדעת אם יש כיוונים ומגמות או שאין מגמות.
אם הוועדה הזו צריכה לקבל דוח שהוא לא רק שסתום חד-כיוון אלא לקדם שירות וגיוס של חרדים לצה"ל אני רוצה לדעת את זה אחרי ארבעה חודשים.
דברי דובר/ת #598 | 133 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בהקשר הזה, כן.
דברי דובר/ת #600 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
פה מדובר על הקמת המסלולים. דווקא בהקמת המסלולים אני לא יודע אם יש ערך כל ארבעה חודשים כי לא מקימים מסלול כל ארבעה חודשים. אם אתה מדבר על עניינים המספרים אז אפשר - - -
אני לא יודע מה זה אם יש ערך. איזה ערך אחרי שנה?
דברי דובר/ת #603 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
חבר הכנסת שטרן, מדובר בהקמת מסלולים.
יש מסלול שמוקם שקוראים לו חטיבת חשמונאים לדוגמה. הוא מוקם. למה אני צריך לקבל דוח פעם בשנה?
דברי דובר/ת #605 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
דוח על מה? על זה שהוקם? הוא הוקם.
לא על זה שהוקם.
דברי דובר/ת #607 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור. כמה התגייסו אליו.
דברי דובר/ת #609 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אבל זה מה שכתוב בסעיף. צריך לתקן את הסעיף.
אני אמרתי את זה באופן כללי. אמרתי לפני שתי דקות שהשפה של החוק הזה צריכה להיות תמיד בשפה של ארבעה חודשים, שנה או שנתיים. יש דברים שנכונים להם ארבעה חודשים.
דברי דובר/ת #611 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תן לי. עכשיו אני לטובת החרדים. אם נגיד יש עיוות של מה שנאמר פה בעניינים המפורטים בסעיף קטן ב(1) שאומר בחינת תוכניות שנתיות ורב-שנתיות בצה"ל להקמת מסלולים מותאמים אז מה הבעיה שתבוא לך לפה אחרי ארבעה חודשים. אם המסלול לא מותאם למה שתחכה שנה? יש על זה פיקוח - - -
דברי דובר/ת #613 | 51 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מקום חצי שנה אז ארבעה חודשים. אנחנו הצענו שישה חודשים - - -
אני אומר ארבעה חודשים.
דברי דובר/ת #615 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
הסעיף מדבר על תוכנית שנתית ורב-שנתית. לא עושים שנתית ורב-שנתית כל ארבעה חודשים. אם רוצים - - -
אודי דרור:
במילים אחרות, מה שאומר שי שצריך לנסח באופן אחר את סעיף ג(1) במובן הזה שהדיווח צריך להתייחס ליישום, לביצוע ולהתקדמות בשטח בפועל.
שי טייב:
סעיף ב(2) אני מזכיר מותנה במה שחבר הכנסת שטרן דיבר בזה הנתונים יהיו מלכתחילה ובמה שאמרה מרים על שצריך זמן לעשות זאת.
מירי, יש נהלים מתי רמטכ"ל צריך לבוא לוועדת חוץ וביטחון וכמה פעמים בשנה? יש דברים כאלה? ראש ממשלה או שר הביטחון?
דברי דובר/ת #620 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני שואל על זה.
דברי דובר/ת #622 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
אתה מתכוון להתייצבות הרמטכ"ל בפני הוועדה? חוק הכנסת קובע שהוא צריך להתייצב אם הוועדה מחליטה לזמן אותו.
צריך לקרוא לו?
דברי דובר/ת #626 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה לגבי ראש ממשלה?
דברי דובר/ת #628 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לפי מה שהבנתי ולמרות שיש חוק כזה ראש הממשלה לא היה פה כבר כמה מושבים? הרמטכ"ל לא היה פה בכלל מאז שנכנס לתפקיד שלו.
דברי דובר/ת #630 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
ועדת המשנה למודיעין, שירותים חשאיים ושו"ן נחשבת?
לא.
דברי דובר/ת #632 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני יודע שאני צודק. גם לגבי ראש הממשלה אני צודק.
דברי דובר/ת #634 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אם אתה חבר בוועדת חוץ וביטחון ואתה לא בוועמ"ש. אני לא חברה בוועמ"ש והייתי רוצה לראות את ראש הממשלה.
למה אני שואל את זה עכשיו? כי בסעיף קטן ג(1) אנחנו לא מחויבים מעבר לדוח אלא מחייבים את הרמטכ"ל לקיים דיון בפורום מטכ"ל. לא השתגענו?
דברי דובר/ת #637 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא השתגענו? כל הגיוס הוא משימה כלל צה"לית. אני לא מכיר פקודה שמחייבת את הרמטכ"ל לקיים דיון בפורום מטכ"ל - - -
דברי דובר/ת #639 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא על 80,000 אלא על 5,000. אין לרמטכ"ל מה לעשות?
דברי דובר/ת #641 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
אתה בכלל מתנגד לכל הסעיף אבל יש פה שאלה שאם אנחנו רוצים להביא - - - אתם לא רוצים שיקרה משהו שהצבא ישלם על זה.
אני אומר לך שאני רוצה. אני חושב שאם אנחנו רוצים להתייחס ברצינות למה שאנחנו כותבים ולדעת האם זה יכול להתקיים או לא יכול להתקיים – אתם חושבים שאם תגידו לרמטכ"ל לכנס פעמיים בשנה פורום מטכ"ל. לא מציגים לרמטכ"ל. ראש אכ"א לא מציג לרמטכ"ל.
אני מכיר את הפרקטיקות האלה. יש דיון בפורום מטכ"ל על זה. זו נראה לכם דרישה הגיונית? אני אומר לכם את האמת שלי לא. אני מניח שאם תשאלו את הרמטכ"ל - - - לא יודע. הרמטכ"ל הוא רמטכ"ל. אני לא מה הוא יגיד. שי, נראה לכם הגיוני שפעמיים בשנה על 5,000 חיילים מעדכנים את הרמטכ"ל על המסלולים? באמת.
דברי דובר/ת #644 | 100 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הם צריכים לעמוד ביעדים אבל אין פרקטיקה בחוק שכדי לעמוד במשהו שהצבא עושה הוא צריך לקיים דיון. אין פקודה שהצבא צריך - - -
דברי דובר/ת #646 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין פקודה שהרמטכ"ל צריך בפורום מטכ"ל לעשות פעם בשנה דיון על התוכניות האופרטיביות לאיראן. אין פקודה כזו. אולי זה חשוב כמו גיוס 5,000 חרדים. אני לא רוצה לזלזל בזה. למה אנחנו נכנסים לפרקטיקה הזו שמחייבים את הרמטכ"ל לעשות דיון - - -
דברי דובר/ת #648 | 42 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
זה מה שאמר דרור. זו מיקרומנג'מנט.
בסעיף ד אני מדגיש גם פה שראש אגף כוח אדם בצה"ל ימסור לוועדה בתוך 30 יום מתום שנת גיוס - - - הבנתם מה שאמרתי קודם על שנת גיוס. אחרי כל מחזור גיוס אני לא רוצה שראש אכ"א יבוא לפה. מספיק רח"ט תומכ"א שיבוא אחרי מחזור גיוס לתת את זה. במילא הוא מופיע כאן. אם כותבים ראש אכ"א שיוסיפו או בא כוחו.
דברי דובר/ת #651 | 62 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מבקש זאת כדי להראות רצינות. אביגדור יגיע? צריכים להראות שמתכוונים ברצינות.
מאיר פרוש:
אני מתעקש שיהיה כתוב ראש אכ"א כדי להוכיח שאנחנו מתכוונים ברצינות.
מאיר פרוש:
אני קורא את מה שחבר הכנסת שטרן אומר בין השורות. אני מבקש שיהיה כתוב ראש אכ"א.
בהמשך סעיף ד כתוב שהוא יציג את מספר בוגרי מוסדות החינוך החרדים שהתגייסו לשירות סדיר. גם כאן אני מבקש שיחליפו את המילה בבחורי הישיבות ולא רק בוגרי מוסדות. כאן אני מבין את המילה בוגרים להבדיל ממקומות אחרים שאני לא מבין את המילה בוגרים. אני רוצה לבקש עוד בסעיף ו - - -
דברי דובר/ת #660 | 52 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא הערת דבר סעיף ה. לא יכול שנשכח ממך משהו.
מיקי לוי:
סעיף ה הוא קצר, חבר הכנסת שטרן.
אין לי בעיה לשאול את זה. הזכירה פה חברת הכנסת מרב מיכאלי את ועדת יהודה שגב, הוועדה הכי פמיניסטית בעולם, שאני מיניתי. אני אגיד את האמת שלא קיבלתי את ההמלצות שלה. מעולם לא אושרו ההמלצות של הוועדה שחברת הכנסת מיכאלי מצטטת אותן כל הזמן. זה בערך כמו חבר הכנסת אשר שאומר מה שאני אמרתי על ישיבות ההסדר. זו אותה משפחה.
זו ועדה שהלכה רחוק מאוד-מאוד בשילוב נשים. גם חברי הוועדה לא הסכימו לחתום על ההמלצות. למה אני אומר את זה? כשמינינו אותה והיו שם פרופסורים אף אחד לא כתב את מה שכתוב בסעיף של חבר הכנסת פרוש. כתוב זכאי לגמול השתתפות עבור השתתפותו בישיבות הוועדה.
דברי דובר/ת #666 | 105 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אולי חבר הכנסת פרוש מצטער עכשיו.
דברי דובר/ת #668 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
עם הזמן הוועדה הזו באופן אבולוציוני התממשה.
זה נכון. יש דברים שלא נכונים לשעתם.
דברי דובר/ת #671 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
נכון וזאת מתוך הכרה בצורך ובחשיבות.
אין לי מושג עד היום אם שילמו להם. הוועדה כללה את פרופסור נעמה קונסטנטיני שהיא אישה מוערכת מאוד ואין לי מושג אם שילמו או לא שילמו. לא יודע. עם זאת יש פרקטיקות בצבא. למה צריך להכניס לחוק, לסעיף של חבר הכנסת פרוש - - -
דברי דובר/ת #674 | 45 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מכיוון ששם הייתה ועדה נקודתית ופה אנחנו רוצים שתהיה רצינית שתפקח ותלווה את התהליך.
אבל למה צריך לכתוב על כסף?
דברי דובר/ת #676 | 6 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
אודי דרור:
מירי, זה יהפוך למנגנון בתוך משרד הביטחון - - -
אודי דרור:
לא שיפוטי אבל בתוך במשרד הביטחון הם - - -
אודי דרור:
ישבו כסוג של ועדה. יש לזה הנחיות גם של החשכ"ל וגם של הנציבות.
מירי פרנקל-שור:
בסדר. נמצא את המענה. הרעיון הוא שהוועדה תקבל תשלום עבור שירותיה. זה הרצינות של הוועדה.
שרון ניר:
מירי, אני מנסה לדמיין ועדה שעובדת היום כמו ועדת ערר לאנשי קבע. זה משהו כזה?
שרון ניר:
את ממש מייצרת פה מנגנון כמו שנציבויות חיילים הם מנגנון או כל גוף מבקר. לצורך העניין, מבקר מערכת הביטחון הוא מנגנון. את מייצרת פה ועדה שהוא מנגנון קבוע שתעבוד לאורך זמן? אני רוצה לנסות להבין.
מירי, אני רוצה להגיד לך משהו וגם חבר הכנסת אזולאי ביקש שהסעיף יהיה לכבודו של פרוש. הוא לא עקרוני. לא אכפת לי שישלמו.
דברי דובר/ת #690 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שלא צריך אותו.
דברי דובר/ת #692 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא הייתי מעורב בסעיף אבל עדיף שלא ישלמו להם כדי שלא יצחקו מהוועדה.
היו"ר ינון אזולאי:
אסור לחרדי עד גיל 26 להיות בוועדה הזו כי זו הכנסה ואסורה לו כל הכנסה.
נכון אבל אם זה מעבר ל-45 שעות הוא יכול להתנדב.
דברי דובר/ת #695 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
בחוק הקודם בחור ישיבה לא יכול להתנדב גם במקום שמקבלים עליו שכר. הלאה.
אני תיכף מסיים. לגבי סעיף ו אני בעד שהנתונים יתפרסמו לא רק לוועדה אלא גם לציבור כמו מידע בעניין מספר מתגייסים ותוצאות. אני חושב שזה נכון שנדע את הדברים האלה אלא אם כן יש דברים שהצבא או יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להטיל עליהם - - -
שר הביטחון אמור בסוף לפרסם את זה.
דברי דובר/ת #697 | 53 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כתוב שהוועדה רשאית לקבל לידיה כל מידע על למספר מתגייסים. מה שוועדת חוץ וביטחון רשאית לקבל אני חושב שהדברים צריכים להיות מובאים לידיעת הציבור.
דברי דובר/ת #699 | 24 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
על סעיף 26(כו)(1) נאמר עליו מספיק. בזה תמו דבריי.
דברי דובר/ת #702 | 9 מילים
פרוטוקול 550
— 2026-01-20
(180 דברי דובר/ת)
תגיד לי, דרך אגב, בועז, מה זה נקרא 'חזרתי'? זאת ישיבה חדשה, ככה אתה סופר אותן. נכון זאת ישיבה חדשה?
דברי דובר/ת #2 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז זה מה שאני אומר, חזרנו.
דברי דובר/ת #4 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
טוב, אני אחזור למקום שבו עמדנו, ואני מתייחס שוב לסוגיית התקצוב של ה-50% וה-50%. בסדר, מירי? ביקשת שאני אבהיר את דבריי. קודם כל, אני חושב, שוב, נחזור ללכתחילה ולבדיעבד. לכתחילה צריכות להיות מכסות. בלכתחילה אני חושב שלתת 50% ו-50% זה חלק מעיוות כללי של יעדים שזה מקבל בשם אלה. בואו, אמרתי את זה, ואני ל...
יוסי, תגיד לרמטכ״ל, אם היו מכסות, כבר מזמן היה נגמר החוק.
דברי דובר/ת #7 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא, לא נכון. למה?
דברי דובר/ת #11 | 4 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני מנסה, אבל יש פה פיליבסטר מהקואליציה.
משה סולומון:
המכסות, דיברנו על זה והדבר הזה ירד מהפרק כי לא היה עם מי לדבר בכלל. אתה רוצה הרי לגייס בסוף.
משה טור פז:
אני עכשיו מתייחס בדיעבד של הדיעבד לחוק כפי שהוא בנוסחו לפנינו. כאמור, אני חושב שפעם אחת היה צריך להיות פה מכסות, ופעם שנייה, הרעיון הזה של 50%-50% הוא בעיניי עיוות על עיוות, אבל אני עכשיו מתייחס ללשון החוק. אני חושב שלא צריך להחזיר 50% עם הפעלת החוק. זה לא נראה לי נכון, זה גם לא נראה לי מידתי.
כלומר...
מאיפה לקחת את זה?
דברי דובר/ת #21 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
מאיפה לקחתי את הרעיון הזה? אני אסביר. יש מכתב של היועמ״שית לממשלה מלפני שבוע, שעוסק בתקצוב בתוך רשתות החינוך החרדיות. והיא אומרת שם שמי שלא מגיע ל-100% ליבה, לא מקבל את הליבה היחסית, נגיד הוא עושה 97%, מקבל 97%, גם לא כמו בהצעת חוק פה כפול 2, נגיד הוא יקבל 94%, אלא אם לא הגעת למדרגה, אתה יורד למדרגה...
קינלי, סליחה, אני רק רוצה להגיד לך את ההבדל המהותי. ליבה, מוגדרת מה היא, ויש את הליבה. כאן, כשאתה אומר 100%, זה עדיין 20% או 30% או 8%. לכן אין מה להגיד למינימום אם אנחנו רוצים לעבור.
דברי דובר/ת #23 | 37 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אתה צודק, בדיעבד של הבדיעבד, ולכן אני אסביר פה בעיניי שני מנגנונים שונים מלשון החוק. אמרתי, אני רוצה מכסות, ואני לא רוצה שייתנו 50% לכתחילה. אם נותנים אליבא דשיטתכם, אם אני לא מגיע ל-100%, קודם כל צונחים ישר ל-50%.
שלא נדבר על החוק עצמו, אפילו זה.
דברי דובר/ת #27 | 7 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בראש עמוד 38 – היה מספר המתגייסים בפועל גבוה מהרף המינימלי, תושלם המחצית הנוספת.
מאיר כהן:
יוסי, אין לי כלום נגד ארמית. אשתי למדה שש שנים ארמית, זה מעצבן אותי כששולחים אותי למטבח בארמית.
משה טור פז:
חרדי בא ללשכת גיוס, אומרים לו, איזה שפות אתה יודע? הוא אומר, עברית וארמית. אומרים לו, טוב, עברית אנחנו מאמינים, אבל מה זאת אומרת אתה יודע ארמית? הוא אומר, אני יודע ארמית. אומרים לו, תגיד לנו משהו, איך אומרים לשכת גיוס? הוא אומר, לשכתא דגיוסא. זהו, זו הייתה בדיחה בארמית.
משה טור פז:
תודה. אתה יודע, יעקב, זה בדיחות לחרדי שמגיע להתגייס. שני דברים שאתה לא מאמין שקיימים.
אמרו לכם שאתם אחראים למה שקורה במעונות? למה אתה בכזה לחץ?
דברי דובר/ת #41 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב, אמרו לך שיש לך חלק במה שקרה במעונות?
דברי דובר/ת #43 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
נהיה צמד-חמד פה. טוב, אני שוב בראש עמוד 38. הצעתי, פעם אחת, זה שתהיה מדרגה מ-100% צונחים ישר ל-50%, אם לא מגיעים ל-100%. דבר שני, וכאן אני אפתיע שוב, בדיעבד של הבדיעבד, צריך לחשוב פה מה קורה אם עוברים את ה-100%, כי בחוק הנוכחי אין שום מוטיבציה לעבור את ה-100%.
עכשיו שוב, בתוך המנגנון המעוות של יעדים...
אם היו להם ערכים, יש אינטרס לעבור יותר, אבל אין להם.
דברי דובר/ת #46 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני יודע, אבל פה, אלעזר, אנחנו הולכים על כסף, מה לעשות? יראת שמיים, אתה יודע.
יעקב אשר:
הנה עוד משהו מבית המדרש. כששואלים בבית המדרש, איך אמרת, יראת שמיים? אז עושים ככה (מחווה בתנועת יד).
יעקב, אתה בקריאה שנייה. אה, זה הייתי אני, סליחה. אתה לא.
דברי דובר/ת #49 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
גדולי האנטישמים. אדוני היו"ר, אתה בא מצרפת, אתה שמעת מה הוא אמר? שואלים בבית המדרש מה זו יראת שמיים, אז עושים ככה.
אם הוא היה אני, הוא כבר היה בקריאה שנייה מזמן.
דברי דובר/ת #51 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אם היית כמוני מעולם בית המדרש, אז היית מבין שזה בדיחות של ביינישים. ככה היו אומרים אצלנו בישיבה.
יעקב אשר:
אצלו בישיבה ככה היו אומרים. בצרפת היינו קוראים לזה אנטישמיות, שיראת שמיים זה ככה.
זו יראת שמיים שלך, ככה.
דברי דובר/ת #54 | 5 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אנטישמיות. אל תתחבאו מכלום, חבורת דמוקרטים שכמוכם.
יעקב אשר:
זו יראת שמיים, אנשים מסרו את נפשם על יראת שמיים. תחייך, תמשיך לחייך.
יעקב אשר:
אתה איש של תחביבא דרשעותא, בארמית. תתבייש.
מאיר כהן:
אדוני היו"ר, אני מהצוהריים מבקש ואתם ממשיכים, אני אחזיר אתכם לזה. אני ביקשתי מהיועצת המשפטית, הכיתה היא הטרוגנית. יש מבינים יותר, מבינים פחות.
מאיר כהן:
לא, זה לא הוגן, כי אני לפני שלוש שעות ביקשתי.
מאיר כהן:
אבל אני בקריאה ראשונה כבר שעתיים.
מאיר כהן:
בכדי להוריד לי קריאה, מה אני צריך לעשות?
מאיר כהן:
אתה לא הוגן, כי אני ביקשתי ממירי. מירי, תאשרי את דבריי. הנה.
מאיר כהן:
זה לא הוגן. ביקשתי ממירי לפני שעתיים, הבטחתם לי שתסבירו.
ינון אזולאי:
היו"ר, סליחה שאני מפריע, תדע לך שהפסדנו. אם היינו אומרים לו לפני שעתיים, הוא לא היה חוזר לפה. למה לא עשית את זה?
בועז, ראית? יש מישהו שיש לו יותר קריאות ממני.
דברי דובר/ת #80 | 9 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אתם לא רציניים. אתם באים, "צריך חיילים, להתגייס", ותראו מה אתם עושים.
אנחנו מתאמצים להאמין לך.
דברי דובר/ת #84 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר, קריאה שנייה.
דברי דובר/ת #88 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, אתה יוצא תכף. ואתה חיפשת את זה. תחפש אותי, תמצא אותי. ואני לא מבין מה משעשע את מי שיושב לידך.
אני אגיד לך, שאם אני הייתי מדבר כמו שהוא דיבר, מזמן הייתי בשלוש קריאות. זה מה שרציתי להגיד לך, ככה אתה מנהל את הישיבה.
דברי דובר/ת #90 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, הוא באחת, יש לי הפתעות בשבילך.
דברי דובר/ת #92 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן.
דברי דובר/ת #94 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תספור, לך תבדוק, תשאל שם את אסף באיזו קריאה הוא, הוא יגיד לך.
דברי דובר/ת #96 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אמרתי לך, יהיו בחירות, אתה תנצח אותי, ואתה תשב כאן. בינתיים אני יושב כאן.
אני מקווה שתהיה דמוקרטיה, בגלל שכל ההחלפה שלך הייתה לא דמוקרטית. תהיה הפרדת רשויות.
דברי דובר/ת #98 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אל תדאג, ההחלפה שלך ביש עתיד תהיה דמוקרטית מאוד.
לא דואג לזה. כמו אצלכם ביהדות התורה.
דברי דובר/ת #100 | 7 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
יותר דמוקרטים מאשר אצלכם. לפחות אצלנו יש חברי מועצת גדולי התורה, אצלכם יש רק גדול בתורה אחד.
משה טור פז:
וואי וואי, ביום שירחיקו פה את יעקב אשר מהישיבה.
מאיר כהן:
אני יכול להביא לו קריאה שלי, שייצא החוצה?
משה טור פז:
טוב, אדוני, אני רוצה להתייחס פה באמת, היות ואנחנו עוסקים פה במספר המתגייסים בפועל ומספר המתגייסים המינימלי, נאמרה פה איזושהי התייחסות למספר המתגייסים, וננקב פה מספר בוועדה, שלדעתי עוות באיזושהי דרך.
נאמר באחד הדיונים פה, שיש 90,000 משתמטים, ש-45% מתוכם הם חרדים. וזה נאמר פה על ידי הצבא, ולדעתי הנתון...
יעקב אשר:
קודם כל אמרת את המספר, עכשיו אתה אומר שזה לא המספר.
משה טור פז:
האם אפשר להתייחס, סא"ל דיקשטיין, למספר המשתמטים שיש בכלל היום, ומתוכם כמה הם לא חרדים, כן חרדים? בעיניי זה רלוונטי לסעיף הזה, בבקשה.
אוקיי, תודה. גם אנחנו במתח.
דברי דובר/ת #111 | 5 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
ותגיד גם ב-2023 מה היה, כמה משתמטים, כשהיה חוק.
משה טור פז:
אז אתה יכול להגיד מה הנתון? תודה. עד שדיקשטיין יהיה מוכן, אני רק אוסיף עוד כמה הערות. בסעיפים ו', ו-ו(1) – 'בתקופת המעבר, לא יועמד לדין לפי סעיף 46, ואם הועמד לדין יופסקו ההליכים, ואם ניתן פסק דין, יופסק ביצועו'.
אני חושב שצריך להתייחס לתקופת הביניים הזו בשום שכל. זה נכון שמרגע שעשינו פה, אם לכאורה ...
משה טור פז:
המעבר מעבריין חוק לאפס או אחד, בעיניי הוא לא נכון. צריך לחשוב מה כן. כלומר, אני חושב שמי שבסוף עבר על החוק שנתיים וחצי, לקבל סליחה ומחילה מלאה, אני אומר שוב, בעיניי זה לא נכון. מה יכול להיות מנגנון הביניים כלפי האנשים האלה? צריך לחשוב עליו.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו הצענו בסקירה שלא תהיה מחילה מיידית, אלא זה יהיה הדרגתי עד גיל 26. זאת אומרת, אם בגיל 19 מוחלים לך, אם אתה מעוניין בדח"ש, תצטרך להתייצב כל שנה לבקש את הדח"ש, ובסופו של דבר, אם תנהג בהתאם לחוק, או שתתגייס או שתגיע עד גיל 26, תקבל את גיל הפטור, ואז זה יימחק לך.
משה טור פז:
כלומר, יהיו לך שבע שנים של תהליך, ובשבע שנים האלה תהיה מנוע, על פי החוק, נגיד, לצאת מהארץ.
משה טור פז:
אז אני חושב שאפשר אולי גם להחריף את זה. מה שברור זה, מחילה מיידית לכולם, ככה, היא מסר רע מאוד למדינת ישראל, שכאילו עברנו לסדר היום על זה שבן אדם היה עבריין במשך, אולי זה יהיה שלוש שנים. צריך פה משהו ביניים. ודרך אגב, גם אני חושב שכל מחילה כזו בוודאי צריכה להיות מותנה בזה שבן אדם עכשיו הוא מה שנקרא ת...
יפה.
דברי דובר/ת #129 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אתם רואים, הוא שקט. אז תחשוב על בחור הישיבה, שעכשיו היה במצב שלוש שנים. אני חושב שצריך להחזיק אותו לפחות כמו יעקב אשר. להחזיק אותו תלוי ועומד, זה לא רע למדינת ישראל שיעקב יהיה קצת יותר שקט.
יעקב אשר:
לך מספיק שאני אהיה תלוי. זה מה שמספיק לך.
מאיר כהן:
קינלי, שנייה. אדוני היו"ר, לאור האמירה הברורה של הרמטכ"ל, אני מבקש, ואם צריך אנחנו נגיש כאן חתימות. אני מבקש שהרמטכ"ל יגיע לדיון, שיסביר לנו.
הרמטכ"ל לא סופר את הוועדה.
דברי דובר/ת #135 | 5 מילים
◂ 45 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
תוכל לחזור על זה כשיהיה תורך. ואגב, לגבי הרמטכ"ל, צודק. למה גם אין פקודות מטכ"ל?
משה טור פז:
בועז, מה עם דיקשטיין? הוא מוכן? הנתונים, אה, עוד לא מוכנים.
מאיר כהן:
הוא צריך לבוא לכאן. דיקשטיין, עם כל הכבוד אליך, במהלכו של חוק כזה דרמטי, אנחנו רוצים לפגוש את הרמטכ"ל, שיסביר לנו מה המצב בצבא ומה הפירוש של האמירה שלו מהבוקר. זו חובה שהוועדה תפגוש אותו.
יעקב אשר:
'בדיקה בהקשרים אלה, שני הקשרים, לא מתקדמת באופן הנדרש, ועשויה להביא את צה"ל לחוסר כשירות'. למה היא לא מתקדמת? כי אתם לא מוכנים לקדם אותה.
ינון אזולאי:
לא, אבל אולי תעשה חנינה גורפת ליעקב אשר ולמאיר כהן, תוריד להם את הקריאות.
שרון ניר:
אדוני היו"ר, לפני שאני אגש לסעיפים, אני רוצה לדבר על שני נושאים מאוד אקוטיים בעיניי. הנושא הראשון, לשמחתי, אתה פתחת איתו, זה להוקיע מכל וכל את התקיפה הברוטלית שחווה הבן של חבר הכנסת ינון אזולאי מפורעי חוק. מבחינתי זו חציית קווים אדומים, וזה לא משנה אם זו קואליציה או אופוזיציה. ילדים של חברי כנסת לא ...
שרון ניר:
ושום ילד לא צריך להיות מאוים משום צד, ובטח לא בגלל שיח פוליטי, ומיותר לציין שהדעות שלי ושל ינון מקוטבות לחלוטין בכל הנוגע להצעת החוק הזאת. אבל אני חושבת שמכאן באמת אנחנו כולנו מעבירים לבן של ינון חיזוקים, לחזק אותו, ולהוקיע מכל וכל את פורעי החוק, ולהגיד גם למשטרה שמי שפורע חוק ופוגע בילד צריך להיענש...
משה סולומון:
ואת השולחים שלהם, לא הילד בהכרח, אבל מי ששלח אותו.
שרון ניר:
חד משמעית, לטפל בנושא הזה בצורה נוקבת ולעקור משורש את התופעה הפסולה הזו. דבר שני שאני רוצה להתייחס אליו, אדוני, זה באמת למכתב הרמטכ״ל, שאני מבינה שהונח על שולחנך לפני כמעט כשבוע, לפחות מהפרסומים.
שרון ניר:
אני רוצה להגיד לך שהמכתב הזה הוא לא אחרת מהתרעה אסטרטגית, אדוני. הוא התרעה אסטרטגית חמורה. אתם לא תוכלו להגיד אחרי זה שלא משכו בדש מעילכם, שלא העירו אתכם ב-06:30, או כל דבר מהסוג הזה. אני ציפיתי שהיום בבוקר אחד הדברים המרכזיים שנדון עליהם זה פערי כוח אדם בצה״ל, לאור התרעה אסטרטגית חמורה שהרמטכ״ל הני...
שרון ניר:
זה לקחת ולייצר פה תפנית חדה מחוק השתמטות לחוק גיוס. לעשות רגע אופס, משנים כיוון, חושבים מחדש. אדוני היו"ר, חבל שאתה לא מקשיב לי, כי הדברים האלה, אני מדברת עליהם בדם ליבי. אדוני, אם אתה עסוק מאוד, אני אחכה, כדי להבין מתי אתה קיבלת את המכתב. אני אמתין.
שרון ניר:
אדוני, המכתב הזה הופץ אליך לפני שבוע.
שרון ניר:
המכתב הזה הופץ אליך כהתרעה אסטרטגית, לפני שבוע.
היו"ר בועז ביסמוט:
כשיש את זה לא צריך לצעוק, מתקרבים ומדברים ושומעים. לידך יושב היו"ר הקודם, שיכול להגיד לך שזה לא חדש.
שרון ניר:
אדוני, תקן אותי אם אני טועה בעובדות. ראש המטה הכללי, רב-אלוף אייל זמיר, שנבחר על ידי הממשלה המכהנת, הוא לא קפלניסט, הוא ראש מטה.
ינון אזולאי:
אני מציע פשוט לקרוא את המכתב שלו, כי פשוט מה שהיא אומרת זה לא מה שכתוב במכתב.
יעקב אשר:
תקראו מה כתוב כאן, 'החקיקה בהקשרים האלה אינה מתקדמת באופן הנדרש'.
יעקב אשר:
'עלולה להביא את צה"ל לחוסר כשירות'.
מאיר כהן:
בצה"ל מצביעים על פערים של אלפי חיילים במערך הלוחם, בעוד שבכנסת מקודמת במקביל חקיקה שנועדה לרצות את מנהיגי הציבור החרדי. גם זה כתוב פה.
ולדימיר בליאק:
יוסי, אבל אין ספק שהוא מתכוון לחוק שיגייס חרדים, נכון? אפשר להסכים על זה?
יוסי הסכים על זה.
דברי דובר/ת #181 | 4 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
סליחה, חבר'ה, זו זכות הדיבור שלי, אני עומדת על כך שאני אדבר. היות ואנחנו עכשיו מדייקים בקוצו של יוד, אז בואו נקרא את הסעיף שעליו עמד הרמטכ״ל – 'החקיקה בהקשרים אלה אינה מתקדמת באופן הנדרש, ועלולה להביא לחוסר כשירות'. מה זה באופן הנדרש? זה לא במהירות הנדרשת, זה בכיוון הנדרש.
זה חוק השתמטות. זה חוק שלא...
מאיר פרוש:
אולי לליברמן הוא שלח מכתב. אלינו זה לא הגיע.
יוסי פוקס:
אולי כדאי להזמין אותו, כי כל אחד מפרש אותו. בואו נביא אותו לפה.
שרון ניר:
לכן אומר ראש המטה הכללי, אם אתם לא יודעים להביא חרדים ממקום אחד, זה כלים שלובים. תאריכו את השירות מ-30 חודשים ל-36 חודשים.
יוסי פוקס:
הוא לא אומר את זה, הוא אומר בכל מקרה להאריך. אל תעוותי את מה שהרמטכ״ל אומר.
שרון ניר:
עברית מאוד פשוטה, החקיקה לא מתקדמת כנדרש.
יוסי פוקס:
הרמטכ״ל אומר את זה בכל דיון אצלנו ובכל מכתב. הוא לא מקשר בין הדברים.
יוסי פוקס:
אז אל תגידי מה הרמטכ"ל אומר. יוסי, זו התרעה אסטרטגית, תתעוררו. לא תגידו לא העירו אותנו ב-06:29.
כתוב, תוספת כוח אדם באיכות גבוהה בסדיר ובמילואים. תוספת כוח אדם, לא הארכת שירות.
דברי דובר/ת #197 | 14 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
בדיוק, לא משכו להם בדש, אז הנה בואו נמשוך כולם.
שרון ניר:
דבר שני, אני אומרת דבר כזה, הרי מההתחלה כולנו דיברנו על כך שמדובר בכלים שלובים. לא תגייסו ציבור אחד, תתנו פטור גורף ל-80,000 צעירים בריאים חרדים, תצטרכו לקחת את אנשי המילואים ולהאריך להם את זה מ-70 ימים ל-100 ימים, ל-150, על פי הצורך. לא תגייסו 80,000, תצטרכו להאריך את שירות הסדיר מ-30 ל-36 חודשים.
שרון ניר:
לכן, אדוני, זה ברור שבסוף יש ציבור שמעמיסים עליו את הנטל, ויעמיסו עליו עוד יותר.
שרון ניר:
מאה אחוז. הנה, אני חושבת שהיית צריך לשנות את הלו״ז שלנו, ולקבוע דיון חשוב, דחוף.
שרון ניר:
ואני אומרת לך, צר לי שלא כך עשית. אולי תשנה מדרכך, אני אשמח מחר בבוקר להגיע לדיון שדן באמת בפערי כוח האדם הקריטיים של צה״ל. מישהו לקח לי את הנייר שלי.
שרון ניר:
אני מבקשת להתייחס לגופם של סעיפים, אדוני. קודם כל, כשאנחנו מתייחסים לסעיף 13, הסעיף הזה צריך להגדיר שתחולת מעבר מדברת מהרגע שמחוקקים את החוק ואילך, לא מכשיר ומלבין עבריינות בדיעבד.
שרון ניר:
תקשיבו, אני יודעת שגם נכון לרגע זה, שעוד לא קיים חוק, יש חוק במדינת ישראל, והחוק קובע שצריך לגייס את כולם. ומי שלא נקרא לצו פוקד, לא מגיע לצו התייצבות, אם זה לא לבדיקות רפואיות, ואם זה לא מבחני מא"ה, ואם זה לא מבחני מחשב, אז הוא עובר על החוק. מאוד מאוד פשוט.
אני יודעת שאומרים לו לא להגיע, אני יודעת ...
שרון ניר:
על רשימת הישיבות. שנתיים וחצי. תראו, שלוש שנים זה גם זמן, הרבה מאוד דברים קורים. הדבר המרכזי הזה שאני חושבת, אדוני, שצריך לעשות, זה קודם כל לבדוק מה קרה. ישיבות נסגרו, ישיבות נפתחו, דברים קרו.
לכן אחד הדברים המרכזיים שצריך לעשות, ולעגן את זה גם בחוק, את עצם העובדה שלעשות תוך פרק זמן קצר עדכון מקיף ש...
מירי, לפי ההתרחשויות שם ונראה לי הוויכוחים, תיזהרי שלא יעיפו אותך.
דברי דובר/ת #215 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כיתה ד'? התקדמת, בועז.
דברי דובר/ת #217 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אמרתי לך, התקדמת.
דברי דובר/ת #219 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, אני יודע בדיוק. אני אגיד לך על מה.
דברי דובר/ת #221 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על זה שאמרת לשרון שכבר שמעת, כבר אמרו את זה. הבנת שאני יודע? לא קוראים לי שטרן אם לא זה מה שאמרת, שמעת?
דברי דובר/ת #223 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
שטרן, אני עונה לך ליד היועמ"שית של הוועדה ועל יד מנהל הוועדה. על הדיון מחר בבוקר.
עזוב, אני יודע בדיוק מה אמרת. כן, אל תדאג, הדיון מחר בבוקר הוא אצלי. אני מנהל אותו, תדע. כאן, בחדר הזה, על הכיסא שלך.
דברי דובר/ת #225 | 24 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני גם שואלת את עצמי, אדוני, כי בסוף יש רשימת ישיבות. אתה יודע, אחד הדברים הכי מתבקשים בסוף זה שזה יהיה מספר מוחלט, כי אחרת זה מספר אינסופי.
שרון ניר:
של ישיבות, או שכל הזמן אנחנו נראה שבסוף איכשהו מספר הישיבות שצומחות להן, מתכתבות עם מספר החרדים בפועל שצריך להכשיר את השתמטותם. היום זה 80,000, מחר זה 90,000 ומחרתיים זה יהיה גם 1,500 ישיבות. ובמקום לגייס חרדים, אנחנו נקבע שמייצרים כיפת ברזל להשתמטות. אתה מבין?
משה סולומון:
שרון, ההערה שלך היא אחורה, לא קדימה. קדימה אי אפשר שזה יקרה.
שרון ניר:
לא, אבל אם זה נתון לסמכותו של שר הביטחון, חברי חבר הכנסת, מחר בבוקר שר הביטחון יכול להגדיל את הרשימה, זו הסמכות שלו. אז הדבר המינימלי שאני מבקשת, כי אנחנו אומרים, זה לפחות שאנחנו כוועדת חוץ וביטחון נפקח על רשימת הישיבות, על היקף התלמידים. אני הרי שאלתי פה את השאלה, גם את אודי וגם את משרד החינוך.
מירי פרנקל-שור:
אבל שרון, זה נקבע. בסעיף 26יא בעמוד 7, יש מנגנון שקובע איך מכירים בישיבות. שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות לעניין פרק זה, בהתאם לאמות מידה שיקבע בתקנות, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. גם יש אמות מידה, הוא צריך לקבע אותן בתקנות.
מאיר פרוש:
כי היא לא קראה את החוק, והיא צריכה לדבר עכשיו.
מאיר פרוש:
כן, פרוש מעיר לך על דברים שאת צריכה לעשות. לקרוא את החוק ולא לשאול סתם שאלות.
שרון ניר:
אל תתנשא מעליי, ואל תתנהג באופן משפיל.
מאיר פרוש:
אבל היא תמיד לא זוכרת, זו הבעיה, שהיא לא זוכרת. היא אומרת שעכשיו הישיבות יעלו מ-780 ל-1,500.
שרון ניר:
אז אני רוצה להיות יותר מדויקת, גברתי היועצת המשפטית, כדי להדגיש את הנקודה. הרי בסוף זה יהיה מספר אינסופי. הוא כל פעם יגדל בהתאם לגדילה של האוכלוסייה, יעלו לרגל לשר הביטחון. אני חושבת שאם רוצים לגייס חרדים, מתישהו צריך גם את זה לתחום באיזושהי דרך, אחרת אנחנו כל פעם נמצא את עצמנו באיזשהו תהליך אינסופי...
שרון ניר:
לא, אתה מספר ש-30,000, חוק היסטורי, 40,000, 50,000.
שרון ניר:
אוקיי, אני ממשיכה, אדוני. הדבר הנוסף שאני רוצה לדבר עליו זה על פיקוח עמותות. אני דווקא חושבת שאחד הדברים שצריך לשמר זה את עצם העובדה שיש כאן פיקוח עמותות, ולבקש שיתווסף פה אולי אפילו עוד סעיף. כי אם יש פיקוח עמותה, עמותה נתונה לפיקוח של רשם העמותות, הייתי רוצה לדעת איך מפקחים גם על העמותות שמפקחות ע...
שרון ניר:
לא, אני דיברתי על שני הסעיפים האחרונים, אז נשאר לי רק בעצם עוד שני סעיפים, אדוני. באמת, אני אעשה את זה בקצר, ואין לי התייחסות לכל סעיף, זה הדברים העקרוניים שאמרתי. אני מבקשת להגיד לגבי הנושא של השבת התקציבים לישיבות, חצי מהתקציבים עכשיו וחצי מהתקציבים בהמשך, אם יעמדו ביעד.
אני חושבת שצריך לנסות לעשו...
שרון ניר:
לא, אז ממש לחצות את זה באופן... אני חושבת שאנחנו נפספס פה מידע מהצבא, כי הצבא עושה את סיכום שנת הגיוס שלו. אני ארצה לשמוע מאביגדור איך הכי נוח לו באי חפיפה בין שנת התקציבים, שהיא בעצם שנה קלנדרית, ינואר עד ינואר, לבין שנת הגיוס שהיא יולי עד יולי, ואיך נכון מבחינת הצבא, את ההתייחסות הקונקרטית של הצבא...
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה להתייחס לכך. אנחנו הקדשנו לכך הרבה מאוד מחשבה, מכיוון שיש הפרש של חצי שנה בין שנת הגיוס לבין תחילתה של שנת כספים. אז העלינו רעיון, אולי זה יהיה א' אלול, שאז זה ממש קרוב לסוף יוני, תחילת יולי. הפער הוא בעצם מגיע לאלול, כיוון שזו שנת התחלת הלימודים בישיבות. העלינו כל מיני רעיונות.
שרון ניר:
זאת אומרת, השבת התקציב תהיה בהתאם לשנה הקלנדרית.
מירי פרנקל-שור:
העלינו כל מיני רעיונות. אנחנו הבנו שזה לא ישים. יש מערכת שעובדת, אנחנו לא יכולים לשנות סדרי עולם. מה בסופו של דבר התוצאה בשורה התחתונה? שכאשר לא תהיה עמידה ביעדים, נדע את זה בסביבות אוגוסט-ספטמבר, הכי מהר, והסנקציה, אם תהיה סנקציה, היא תיכנס כעבור כמה חודשים לתוקף.
למשל, הפחתה בתקציב הישיבות, בשנה מ...
משה סולומון:
סביב זמן גיוס. יש לנו אוגוסט, מרץ ונובמבר.
יעקב אשר:
יש הבדל בין המחזורים, ככה הצבא הסביר.
יעקב אשר:
לכן זה יכול ליצור עיוות, זה בדיוק העניין.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו צריכים לדייק את זה, אבל אז היעד הוא קרוב לתחילת שנת כספים, וזאת כדי להימנע, שאם לא תהיה עמידה ביעדים, הסנקציה תיכנס לתוקף, כלומר, אם החוק יעבור בינואר, הסנקציה תיכנס בינואר 2028.
משה סולומון:
אני רק מציע שבמקום אלול, יהיה לך תשעה באב, כי א', זה קרוב לאוגוסט, זה לפני תחילת שנת הלימודים המקבילה בכלל. תשעה באב עדיף על אלול.
ינון אזולאי:
הם ניסו את זה, זה לא מסתדר גם מבחינת משרד החינוך.
מירי, אני רושם רק הערה, שההצעה שלי לחלק את אותה כמות לשלוש פעמים בשנה, כמו שהצבא עובד בשלושה מחזורים. הצבא יודע לתת אחרי שבועיים את הנתון הזה.
דברי דובר/ת #264 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בהעברות מידע, משרד החינוך, זה מותנה בדבר הזה.
נכון, אני יודע.
דברי דובר/ת #266 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל גם הסברתם שיש פה דברים שהם לא משקפים, אביגדור.
אביגדור דיקשטיין:
אני אמשיך, רגע. אני אומר, אנחנו, בהסתכלות שלנו, כשאנחנו מסתכלים על היעדים, אנחנו מסתכלים על יעדים שנתוניים לא יעדים שלישוניים. השלישונים לא מתנהגים אותו דבר.
לא, לא, תסביר לי.
דברי דובר/ת #270 | 4 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
גם בגלל ענייני גיל ומתי מזמנים אנשים ללשכות, וגם בגלל שהיעדים הם שונים. כשאנחנו מגייסים בשלישון א', לא הרי כשלישון ב'.
אביגדור דיקשטיין:
כן, ולכן אני אומר, זה לא שאם עכשיו יש לי 9,000 בשנת גיוס, 3,000, 3,000, 3,000. זה לא מתנהג ככה. זה מתנהג אחרת.
שרון ניר:
נכון, זה מתנהג לאורך כל התקופה.
אבל מה שאני אומר לך, אביגדור, אתה יודע את זה, וגם אני יודע את זה.
דברי דובר/ת #279 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל הוא לא יודע לגזור את זה, אלעזר.
לא, זה בדיוק מה שאני חושב. שומע? אתה יודע את זה ואני יודע את זה. אני לא אמרתי לך לחלק את ה-5,600, את ה-8,500 לשלושה. לא אמרתי לך את זה. אמרתי לך, תעשה תוכנית לפי מה שאתה יודע, איך מתנהג מחזור כמו שאתה יודע, ואתה עושה את זה.
דברי דובר/ת #281 | 48 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
אין בעיה. רק צריך להגיד שגיוס באופן כללי, וגיוס חרדים בעיקר, זה משהו שהוא מאוד דינמי. הרי אנחנו מכינים את הקרקע כדי לקלוט חרדים, אז אנחנו יושבים, עובדים על זה, או מתכננים. זה דבר שהוא מתוכנן.
שרון ניר:
הם מביאים אותם, זאת אומרת, עושים מאצ'ינג.
אביגדור דיקשטיין:
העניין הוא שברמת הפרקטיקה, לאחר מכן, לבוא ולדווח, צריך להגיד שאין בעיה לדווח אחרי שלישון. קיבלנו את כל הנתונים, ואין בעיה לדווח.
נכון.
דברי דובר/ת #285 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
רק אני אומר, לא בהכרח שאתה יכול ללמוד בלי שלישון על כל השנה כולה. רק בסיכום השנה אתה יכול לעשות סיכום באמת רציני, האם עמדו ביעד.
אבל אתה מדבר איתי בטרמינולוגיה שאני מנסה לשנות אותה, ואני שואל, למה אתה אומר שנה?
דברי דובר/ת #287 | 15 מילים
◂ 52 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
משפט סיכום, אדוני. ותודה על הזמן שנתת לי. תשמע, אני חושבת שאחד הדברים החשובים, ואני כבר לא יכולה לשמוע גלגולי עיניים בעניין הזה, אני אומרת את זה, ואני מבקשת שלפני שנחוקק את החוק נדע בדיוק כמה תלמידי ישיבות יש באותן 874 ישיבות, ופלוס ה-100, אחת ולתמיד נקבל את השמות. זה לא כזה מסובך, זה לא כזה בלתי אפ...
היו"ר בועז ביסמוט:
בסדר, אתה בודק את זה. תודה, שרון. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. לא להפריע.
מאיר פרוש:
אני רק אומר, היא מבקשת לפני חקיקה, והוא אומר שהוא לא יכול לפני חקיקה.
יולי יואל אדלשטיין:
טוב, תודה. אני לא אהיה מקורי, אני אתנצל אפילו בפני חברי, בלי מירכאות, ינון אזולאי, על זה שרק כאן נודע לי על מה שקרה, אחרת ודאי שהייתי גם מתקשר באופן אישי ונותן חיבוק. אז ינון, איתך הסליחה, באמת איכשהו ברח ממני.
יולי יואל אדלשטיין:
אבל אני חייב לומר לכם, אדוני היו"ר, אתה תאפשר לי דקה לפני הסעיפים, שאני מאוד עצוב כאן במהלך הישיבה. כי הזכירו איזה כמה אנשים, שבשנים האחרונות נבחרי ציבור, ובעיקר גם בני המשפחות שלהם, סבלו מהצקות, הטרדות, אלימות, ואיכשהו אני בנאיביות, שאני אפילו מתבייש בה אחרי עשרות שנים, חשבתי שמעכשיו זה נחלת כולם, ...
יולי יואל אדלשטיין:
אני לא יודע מה מצחיק, אבל אני מאשר לגמרי מה שנאמר כאן, זה לא דאגות חדשות של צה״ל לגבי כוח אדם, אבל אני לא מבין איך אפשר היה, וגם זה נעשה במהלך הדיון היום, לייחס את דברי הרמטכ״ל להצעת החוק הנוכחית.
אם הרמטכ״ל קרא את סעיף המטרה, מטרתו של פרק זה לצמצם אי שוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של...
יולי יואל אדלשטיין:
אני לא דיברתי ספציפית עליך, מאיר, אבל אתם רואים שגם כשאני טעון, אני מנסה לא לתקוף אנשים באופן אישי. כמו שאתם רואים, לא פשוט לי לדבר, אבל אני אגיד לגבי הסעיפים כך. אני בדרך כלל אומר בגאווה, תראו מה היה כתוב בהצעת החוק שאני הצעתי או לא הצעתי, ותראו מה כתוב כאן. אז אני אגלה לכם, לאלה שלא טרחו לבדוק, מה...
יולי יואל אדלשטיין:
ועוד כל מיני בוגרי תיכון מסוים בתל אביב שכותבים מכתבים לרמטכ״ל שהם לא ישרתו. חגיגה אז חגיגה, פוגרום אז פוגרום, אז שכולם יהיו פטורים ואין עריקים ואין שום דבר. דרך אגב, מי שרוצה להשוות את זה לאותו חוק מלפני 20 שנה בנושא ההתנתקות, אני לא הלכתי לבדוק, אני חושב שהיה מדובר בכמה עשרות, לרוב נערות קטינות ול...
יולי יואל אדלשטיין:
אני חושב שאני מאוד ברור. אני מאוד אשמח אם ימצאו פתרונות, אני מאוד סקפטי שאפשר למצוא פתרונות, ומה שמוצע כאן, אלה ודאי לא פתרונות. והראייה היא שאף אחד לא ניסה להתמודד פה עם ההערות של הייעוץ המשפטי, כי פשוט אין תשובה לשאלות האלה.
חילי טרופר:
יולי, מה היית מציע אבל לו אתה היית צריך לדאוג לזה? בגלל שאתה מנוסה בזה.
יולי יואל אדלשטיין:
אתה יודע מה, זה בדיוק המשפט שאמרתי לפני כמה דקות. אני אף פעם לא חשבתי שכל האמת אצלי ואני הכי חכם בעולם. אחרי שחודשים ניסינו למצוא לזה פתרון, כתבנו שצריך להוסיף סעיף. זה בדיוק מה שאמרתי.
אין פתרון. אני לא יודע, אם מישהו ימצא, אני מאוד אשמח לשמוע. אבל בואו לא נעמיד פנים שמה שכתוב כאן זה פתרון, והוא אמ...
מאיר פרוש:
אם אין פתרון לא כך ולא כך, אז כמו שלא שאלו ולא דרשו ולא חוקרים ולא מבקשים להביא את כל אלה שלא הולכים לצבא, הלא חרדים, אף אחד לא מטפל בזה. מי אמר שצריכים לטפל במשהו? לא צריכים לטפל בכלל.
שרון ניר:
מי מספר לך שיש להם עבירה פלילית?
מאיר פרוש:
אני יודע שהממשלה שמעה השבוע 90,000, כאשר 45,000 חרדים, היתר לא חרדים. אף אחד לא מטפל בהם.
מאיר כהן:
סולומון, אני לא עושה פיליבסטר. אדוני היו"ר, אני חוזר על דרישתי. היות ואנחנו עסוקים בחוק מאוד דרמטי שמשפיע על פניה של המדינה הזאת, מן הראוי שאנחנו לא נביא שום חוק להצבעה לפני שאו הרמטכ"ל, או לחילופין ראש אכ"א, יופיעו לפני הוועדה, ואם הם רוצים שזה יהיה חסוי, אז בוודאי שזה יהיה חסוי, ויבהירו לחברי הווע...
משה טור פז:
העברה מישיבה שלא עמדה בזה, מישיבה לישיבה.
מאיר כהן:
כן, גברתי, אני מדבר על מנגנון כזה.
יעקב אשר:
היא אומרת שאין. בשביל הנאום זה טוב.
מאיר כהן:
תפסיק, נו. אתה לא חייב להפריע תמיד, יעקב.
מאיר כהן:
סוף סוף אנחנו רציניים, אל תפריע. אני נוטה להאמין שיהיו ישיבות שנמצא בהן, גם ראשי ישיבות, וגם תלמידים בישיבות, שכן ירצו להתגייס יותר מהמכסה שמוטלת עליהם. ואני חושב שזו חובתנו כוועדה לתת להם הרבה יותר אמצעים לנהל, מאשר ישיבה שהם מגיעים בה למכסה או פחות מהמכסה.
מאיר כהן:
אני מדבר על מכסה כללית, אנחנו יודעים יפה מאוד מאיפה הישיבות ומאיפה הם מתגייסים. הדבר האחרון, מירי, יש כאן הלבנה גורפת, ודיברו על זה חבריי. ואם יש מנגנון שאת מתכוונת, כי כשהצלחנו לשמוע אותך אז מידי פעם הבליחו הדברים החכמים שאת אמרת, שכן נחשוב על איזה מנגנון שבו לא תהיה מן הלבנה אוטומטית של כל אלה ששנ...
מאיר כהן:
תודה רבה. ואם תוכלי עכשיו לענות לי, אני אודה לך מאוד.
מירי פרנקל-שור:
הוראת המעבר אומרת, שמיד כשהחוק נכנס לתוקף מתקבל 50% מתקציב הישיבות.
עוד לפני שהתגייס אפילו אחד.
דברי דובר/ת #340 | 5 מילים
◂ 22 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
כלומר, עכשיו הם לא מקבלים כלום?
מירי פרנקל-שור:
נכון. בעוד שנה וחצי, שנת הגיוס הראשונה מוגדרת כשנה וחצי, נגיד מינואר עד סוף שנת הגיוס של שנה הבאה, זו שנת הגיוס 2026, נכון?
מירי פרנקל-שור:
שנת הגיוס, אנחנו מדברים על שנה וחצי. בעוד שנה וחצי, תיבחן האם הייתה עמידה ביעדים. אם הייתה עמידה ביעדים, אנחנו חוזרים להוראות של החוק המקורי, של החוק העיקרי.
מאיר כהן:
שהוראות החוק אומרות, אנחנו משחררים את כל ה-100%.
מירי פרנקל-שור:
עכשיו פאוזה, בואו נגיד מה היו הוראות החוק המקורי. השאלה בכמה הייתה עמידה ביעדים. אם הייתה עמידה ביעדים 75% ומטה, לא מקבלים את תקציב הישיבות.
מירי פרנקל-שור:
לא נשללים, אבל לא משולמת המחצית הנוספת. אם הייתה עמידה ביעדים למעלה מ-75%, צריך לראות מה היה אחוז העמידה ביעדים. למשל הייתה עמידה של 80% ביעדים, ההפרש בין 100% ל-80%, הוא 20%, כפל, אנחנו לוקחים את ה-20 כפול 2, תמיד זה כפול 2, זאת אומרת יישלל 40% מתקציב הישיבה כסנקציה.
חילי טרופר:
כלומר, זה עוד 10%. במקום לקבל תוספת של עוד 50%, יקבלו תוספת של עוד 10%.
מרים גראזי רוזנבאום:
אולי זאת הכוונה, אבל החוק העיקרי לא מדבר על התוספת. החוק העיקרי מתייחס לכל השנים, ומדבר על התמיכה באותה שנה.
מאיר כהן:
הנה, עד עכשיו הבנו, עכשיו שתיכן מדברות ולא מבינים. אני מאוד מכבד את הדברים, רק אחת-אחת.
מירי פרנקל-שור:
בואו רגע נחדד, השאלה לגבי אי העמידה ביעדים של השנה הראשונה.
נטע בר זיו:
הכוונה היא שלא יהיה 110% בדוגמה שנתת, אלא רק 10%, נכון? כלומר זה לא תקציב הבסיס.
מירי פרנקל-שור:
שנייה, בואו נחדד את זה. אם הם עומדים ב-100%, אז הם מקבלים את התוספת של ה-50%.
נטע בר זיו:
וגם את הבסיס? כלומר, גם את ה-100%? הם מקבלים 150%?
משלימים ל-100.
דברי דובר/ת #363 | 2 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בכניסת החוק לתוקף, מקבלים 50%. עכשיו, כעבור שנה וחצי, זה מתחלק לשלושה. אם הייתה עמידה ב-100% של היעד, מקבלים את ה-50% הנותרים.
נטע בר זיו:
יפה. עכשיו בשנה המדוברת, הם מקבלים את ה-50% של השנה שהייתה פלוס 100% של אותה שנה?
דרור גרנית:
רגע, אני אסביר. ב-2028, הערך נקודה פר תלמיד, לצורך הדוגמה, הוא 500 שקל. נניח, סתם, אני זורק מספר, זה תיאורטי. רגע, נסביר את המתמטיקה.
יעקב אשר:
מירי, לא הבנתי מה הבעיה. אם עמדו ביעדים, משלימים ל-50%.
דרור גרנית:
לא. שוב פעם, אנחנו בשנת 2028, נניח שגילינו שעמדו ביעדים בשנה הראשונה, שהיא בעצם שנה וחצי.
דרור גרנית:
אנחנו בשנת התקציב 2028. בעולם נורמלי, נגיד, ללא קשר פה לסיפור הזה, ערך הנקודה לשם הדוגמה הוא 500 שקל.
דרור גרנית:
ב-2028, הוא 500 שקלים. לשנת 2028. גילינו שעמדו ביעדים, האם הישיבות אמורות לקבל במקום 500 שקלים, גם 500 שקלים לשנת 2028 וגם עוד 235 שקל, שזה חצי מ-470.
מאיר פרוש:
בוודאי שלא הוחזר. זה לא הוחזר, כי אנחנו מגלים את זה רק בתחילת 2028.
יעקב אשר:
נגמר, ולשנה הבאה. בדיוק, אני לא מבין מה השאלות פה.
דרור גרנית:
ואז צריך להבין האם הדבר הזה, ושוב פעם, ערך הנקודה תוצר של תחשיב, ואנחנו פה דילגנו על התחשיב, אנחנו בעצם כופים ערך נתון בהתעלם מהנתונים של אותה שנה.
מאיר פרוש:
אבל אם זה פחות כסף, אז אל תבכה על זה, זה הרי פחות. אתה שואל שאלה טובה, זה פחות כסף. פחות לא מגיע לו? אם אתה אומר לי הוא הולך לקבל עכשיו ערך נקודה, הוא יקבל 75% יותר.
מירי פרנקל-שור:
תראו, אנחנו מבינים את העיקרון. אני מציע שנקיים בינינו שיח, נחדד את ערך הנקודה ואנחנו נגיע.
מירי פרנקל-שור:
אבל זה העיקרון, 50% בהתחלה, עומדים ביעדים, מקבלים את ההשלמה של השנה וחצי. לא עומדים ביעדים, אנחנו מתייחסים ל-75%.
מירי, אנחנו לא מקבלים את העיקרון.
דברי דובר/ת #390 | 6 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אי אפשר ככה. בין 75% ל-100%, ההפרש כפול 2 תהיה ההפחתה בתקציב.
משה סולומון:
מירי, אני שואל בינואר 2027. את עוד לא בדקת את היעד עצמו.
חילי טרופר:
אתה יודע את היעד, אתה עוד לא יודע אם עמדת בו.
משה סולומון:
מירי, עכשיו את אומרת, נגיד, תחולת החוק היא בפברואר, בסדר? ואנחנו מבינים שזה עד יוני 2027, זו השנה הראשונה. נכון שמיד תחילת החוק מקבלים 50%. כלומר, מחכים ליוני 2027 לדעת אם עמדנו ביעד או לא. מה קורה בינואר 2027? תחילת שנה קלנדרית, תקציב חדש?
מירי פרנקל-שור:
באופן עקרוני, לפי ההצעה לא קורה שום דבר. אבל אנחנו כן הצענו, מכיוון שכן יש ביקורת על כך שבעצם אם לא עומדים ביעדים, אנחנו דוחים את זה לינואר 2028.
מירי פרנקל-שור:
ועל מנת להתמודד עם הביקורת הזו, הצענו שיהיה יעד ביניים בסביבות דצמבר-ינואר, דצמבר 2026, ינואר 2027.
ינון אזולאי:
אבל אנחנו עדיין לא יודעים בינואר אם עמדו ביעדים או לא. חשוב לשים את זה.
ינון אזולאי:
אבל לא נכון להגיד, גם צה"ל אומר את זה, שבשלישונים הוא לא יכול.
ינון אזולאי:
אתה מגייס פחות, אתה לא יכול על פי זה להגיד. הוא מסתכל על שלושה שלישונים.
יעקב אשר:
לכן היא ביקשה מהם, בואו נראה אם יביאו משהו הגיוני. אם יביאו משהו הגיוני, לא מעוות. אבל לפי מה שהצבא אמר, זה יעוות את המספרים.
דרור גרנית:
למה צריך לעשות שנה וחצי ולא ללכת לפי שנות הגיוס הרגילות של צה"ל, ולהגיד, יוני 2025 עד יוני 2026, ייבחן אותם בזה. נכון, לא היה חוק, אבל התגייסו.
מירי פרנקל-שור:
תקשיבו, זו הייתה אפשרות שלא התבשלה. אנחנו ישבנו על זה, על מנת לא להגיע למצב של ינואר 2028. אנחנו רוצים להתמודד עם זה. היו רעיונות, חלק לא הבשילו, חלק ביקשנו מהצבא תשובה, וכרגע אנחנו ממתינים.
אבל מירי, אני רק מבקש להעיר, שכל הדיון הזה על הפרוצדורה ועל המחשבות, זה לא אומר שאם עמדו רק ב-76%, אז עדיין נותנים תוספות בגלל שעמדו ב-76%. זה נראה לא הגיוני.
דברי דובר/ת #410 | 31 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הכול לי, אני מדבר על ההיגיון שלי, לא ההיגיון שלך.
דברי דובר/ת #412 | 10 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אדוני היו"ר, האם אתה מקבל את בקשתי להזמין לכאן את ראש אכ"א או את הרמטכ"ל, בבקשה?
מאיר כהן:
אדוני יכול להרים אליו טלפון ולהגיד לו, זה צורך השעה, תבוא.
מותר לך גם.
דברי דובר/ת #418 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני הייתי מבקשת מסגן אלוף דיקשטיין, זה שעלה כאן עניין המשתמטים, אם אתה יכול לומר לנו מה אחוז המשתמטים בפילוח לפי האוכלוסייה, גם אחוזים וגם אבסולוטית, מספרית.
אז שיגיד כבר, יש מתח.
דברי דובר/ת #420 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, כבר שאלו אותו את זה, והוא אמר.
דברי דובר/ת #422 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
רגע, רק תגיד לי על ההגדרה. אני חושב שאני יודע את התשובה, אני לא בטוח.
דברי דובר/ת #424 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני גם חושב, אבל יעקב אשר, בשבילך אני צריך להיות צנוע.
דברי דובר/ת #426 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ההבדל בין משתמט לעריק, ממה שאני מבין, עד שלבשת מדים – אתה משתמט; לבשת מדים – אתה עריק.
דברי דובר/ת #428 | 18 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ברור.
דברי דובר/ת #432 | 1 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
אני רוצה לדייק. אחד, בגלל שגם אמר את זה חבר הכנסת שטרן, צריך להגיד, יש פה מינוח שרץ בוועדה 'משתמטים'. משתמט זה מצב חוקי, זה לא בן אדם שלא הגיע. בן אדם שלא הגיע, יכול להיות בשלבים שונים במעלה הגיוס שלו. יכול להיות בצו 12, יכול להיות בפקודת מעצר. בסוף הוא מוכרז משתמט. בן אדם שעשה פטור מצה"ל הוא לא משת...
ינון אזולאי:
אוקיי, תודה. מישהו היה צריך לשמוע פה את התשובה.
מאיר פרוש:
אולי על חוק השתמטות, וזה לא כמו שאתה אומר.
אביגדור דיקשטיין:
אני אומר עוד פעם, אנחנו מדברים פה על הגדרה חוקית. בן אדם שהוא מוכרז משתמט, יש לזה את כל ההשלכות, ועליו אנחנו מדברים עכשיו. לפני שאני אגיד את המספר, אני רוצה להגיד משהו שהוא גם עצוב, בסדר?
מאיר כהן:
הדיון הזה כזה שמח, שמזל שאתה אומר משהו עצוב.
אביגדור דיקשטיין:
בסוף, אנשים שנכנסים למצב חוקי ומוכרזים משתמטים, זה דבר לא טוב, זה דבר שאנחנו רוצים להימנע ממנו. גם אגב, כצה"ל כמובן, אבל גם הפרט. בסוף בן אדם שמוכרז משתמט זה מצב חוקי בעייתי ולא טוב, ואנחנו רואים שהמספרים בקרב המשתמטים הולכים וגדלים.
אביגדור דיקשטיין:
אני אתן את כל הנתונים, אחרי זה אם חסר, נשלים, בסדר? יש אנשים שנמצאים במעמד של צו 12, וצו 12 הוא השלב האחרון לפני הכרזת השתמטות, ומדובר בכמויות מאוד מאוד גדולות של אנשים שיכולים להיות מוכרזים ממש שבוע הבא, עוד שבועיים, בחודש הקרוב, משתמטים.
אביגדור דיקשטיין:
והמספרים גדלים כי שלחנו, אני מזכיר, את 45,000 הצווים האחרונים, שלחנו אותם בסוף השלישון הקודם, ולכן ככל ועוברים הימים מצטברים יותר ויותר אנשים שעולים במעלה הדרך כדי להיות מוכרזים משתמטים.
יעקב אשר:
זו הכוונה של כל הפיליבסטר הזה, שזה יקרה.
אביגדור דיקשטיין:
לא יודע, אני לא מתייחס לזה. עכשיו לגבי המספרים, אני נותן את המספרים, צריך להגיד שיש כאן במספר עצמו, המספר הוא כמובן אבסולוטי, אבל בהגדרה מיהו חרדי זה לא מספרים אבסולוטיים בגלל שיש לנו אנשים שהם לא היו בבריכה בכלל. זה חבר'ה שהיו במעמד הפקיעה, בגיל 16.5, וקיבלו את הצו הראשון, כבר הגיעו למעמד שהם אמורי...
לא, מה זה יכול להיות שהם חרדים או לא? אם הוא למד שנתיים עד גיל 16, הוא חרדי.
דברי דובר/ת #451 | 18 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
תן את הגרסה המחמירה, אלעזר רוצה לשמוע.
אביגדור דיקשטיין:
אין לי אינדיקציה ברורה לגביו שהוא חרדי. אני עושה את זה בסימולציה, למה? בגלל עניינים של העברות מידע. אנחנו מקבלים מידע ממשרד החינוך, אנחנו צריכים לקבל ארבע שנים אחורה, בעצם מגיל 14, כדי לדעת אם הוא חרדי או לא.
ולכן אני אומר, המספרים לגבי אותם שלא בבריכה, ועוד שנייה אני אגיד, זה חשוב הנתון הזה כי אני ...
יעקב אשר:
לא משנה, אבל הם לא היו במעמד. אז כאילו אנשים אאוט אוף דה בלו.
אביגדור דיקשטיין:
נכון להיום, במערכות הצבאיות יש כ-30,000 משתמטים במעמד חוקי של השתמטות. חצי מהם, 15,000 בערך, אני אומר כחצי מהם, כ-50% מהם, הם מאוכלוסיית הבריכה, שאנחנו יודעים בוודאות שהם חרדים. למה? הם היו במעמד תורתו אומנותו, הם חלק מהבריכה, והם כרגע במצב של השתמטות.
אני מזכיר עוד פעם, ואני מחזיר אתכם לתקופה שבה ד...
אביגדור דיקשטיין:
ה-50% האחרים, חלקים בציבור הכללי, וחלקם אנחנו לא יודעים בוודאות להגיד שהם חרדים, בגלל שהאינדיקציה לגביהם היא לא אינדיקציה מדויקת, אלא אינדיקציית סימולציה.
אביגדור דיקשטיין:
אמרתי, ואני אחזור. 50% הם מאוכלוסיית הבריכה, אלה אנשים שיצאו להם צווים כמו שאנחנו דיווחנו בשלישונים. ה-50% האחרים, זה משתמטים כלליים. רק אני רוצה להכניס פה נקודה, יכול להיות שמתוכם יש כמויות גדולות של חרדים שפשוט לא היו בבריכה. זאת אומרת, הם לא נכנסו לאינדיקציה. יכול להיות שהם היו בני ישיבה, אבל הם ...
שרון ניר:
כשאתה אומר חצי בבריכה, זה כבר כשהיה להם דח"ש קודם?
יעקב אשר:
אלה נתוני שנת 2023. זה חשוב מאוד.
מאיר כהן:
בגלל התשובה העמומה שלך, יוצאים מכאן חברי כנסת, אני שומע אותם, ואומרים "הצבא אמר ש-50% מהמשתמטים הם חרדים".
אביגדור דיקשטיין:
אני מאוד מכבד את מה שאמרת, אבל אני אמרתי וחזרתי שוב ושוב. 50% בוודאות מאוכלוסיית הבריכה. ה-50% השני, זה אנשים שהם משתמטים, כשהאינדיקציה שלהם לגבי אם הם חרדים או לא, היא לא ברורה. ולכן, כוועדת חוץ וביטחון, אני לא רוצה לשבת ולדווח משהו שהוא לא מדויק.
יעקב אשר:
רגע, אדוני, דקה. הבדיקה הכי טובה כדי לבדוק את זה, אם הוא יביא את נתוני 2023, שאז אין לך את כל הצווים שיצאו לחרדים, ולדעת כמה יש לך משתמטים. ואז תראה אם זה קרוב לאותו מספר.
השאלה מה אתה רוצה לדעת.
דברי דובר/ת #480 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בגלל שאז החרדים היו משתמטים מולבנים.
דברי דובר/ת #483 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
אמרתי, שאל אותי חבר הכנסת אזולאי, אנחנו נביא את הנתונים האלה במסגרת העברת הנתונים המדויקת שאנחנו נעשה, בעזרת השם, ביום חמישי.
יעקב אשר:
זה חשוב מאוד. כל אלה נהיו משתמטים עכשיו.
לא, זה בגלל ההגדרות. הוא אמר לך, כל יום מתווספים אלפי משתמטים חרדים.
דברי דובר/ת #488 | 13 מילים
◂ 50 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ברור שהתווספו, זה מה שאתה רוצה.
שרון ניר:
אתם יודעים אבל איך הכי נכון לבדוק את זה?
מטי צרפתי הרכבי:
שלוש הערות קטנות. דנו בפעם הקודמת על ההתאמות מצה"ל, שהן תחת הפרק 'הוראות כלליות'. מאחר וזו לא שורה אחת, אלא זה פרק מאוד עמוק, אני מציעה אולי לא לכלול את זה תחת הוראות כלליות, אלא ממש לייעד לזה פרק נפרד. זה למירי.
היום ההתאמות של צה"ל, זה פרק גדול שדנו בו, הוא תחת הוראות כלליות. אני אומרת, אולי צריך ...
מטי צרפתי הרכבי:
אה, כי עדכון 19 כבר לא בתוקף, בסדר. אני חושבת שכן צריך להגדיר בחוק כל כמה זמן תעודכן הרשימה של הישיבות, זאת אומרת אחת לשנה. אולי אתם עושים את זה.
מטי צרפתי הרכבי:
בסדר. אני חושבת שמאחר ומדובר בעמותה שמוגדרת לתועלת הציבור, עמותה שנכללת ברשימה צריכה לקבל, בכדי שהיא תיכלל ברשימה היא צריכה אישור של רשם העמותות על מינהל תקין, ממש כמו שעושים בהרבה מאוד עמותות.
אני לא יכולה להגיש, לא יודעת, סעיפים, תמיכות, כל מיני דברים על עמותות למשל ברשות המקומית, אם אין לי אישור ...
מטי צרפתי הרכבי:
אוקיי. אני עוברת לסעיף ב' – על אף האמור בהגדרה 'הישיבה' שבסעיף 26ג לחוק העיקרי, אני הלכתי ל-26ג, כמו שאת מכירה אותי, ואני לא מצאתי את זה ב-26ג, אלא מצאתי את זה ב-26ב. את יכולה לבדוק אותי?
דרור גרנית:
לא בחוק המקורי בגרסת 2014, אלא בחוק בנוסחו זה.
דרור גרנית:
תסתכלי בעמוד 2 – הגדרת ישיבה שהיא בעצם תחת סעיף 26ג.
מירי פרנקל-שור:
כן, בעמוד 2 באמצע. יש פסקאות אדומות, חוק שירות לאומי אזרחי ואחר כך.
מטי צרפתי הרכבי:
אז זאת ההגדרה, בסדר. 'שאינה מופעלת על ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור, לעניין פרק ג' לחוק העיקרי'. בסעיף הזה נותנים אורכה, ודרך אגב איפה סעיף 2 נמצא? סליחה שאני שואלת. כתוב כאן כנוסחו בסעיף 2. איפה סעיף 2? באיזה עמוד?
דרור גרנית:
זה העמוד הראשון שמופיע כהחלפת פרק 1, תסתכלי. סעיף 1 היה תיקון סעיף 2. מטי, זה טכני לגמרי.
מירי פרנקל-שור:
אני אסביר לך, יש טעות, זה לא סעיף 2, זה סעיף 1. תיקון סעיף 2 באדום, זה מחוק. שם כתוב 1. זה היה אז בזמנו סעיף 2, עכשיו זה צריך להיות 1.
מטי צרפתי הרכבי:
לא מצאתי את סעיף 2, לכן אני מסבה את תשומת הלב. אני עוברת ל-ג'. פרק ג' פקע לפני שנתיים וחצי, ויש כאן דחייה – 'צו דחיית שירות שניתן לפי פרק ג' כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו כאילו ניתן'.
מטי צרפתי הרכבי:
אז יש כאן את הנושא שזה היה לפני שנתיים וחצי, והדחייה היא בעצם לשנה. מבחינתי, יש כאלה שכבר הגיעו לגיל הפטור והם נמצאים תחת הכובע, אז זה לא ברור. צריך לעשות הבחנה בין אלה שהם כבר לא נחשבים דחויי שירות, כי הם הגיעו כבר לגיל הפטור.
מירי פרנקל-שור:
זה מה שכתוב ב-ג'. אם הם הגיעו לגיל הפטור במהלך השנתיים וחצי האלה, וגיל הפטור יהיה 26, או כל גיל אחר שלא ייקבע, אם הם הגיעו לאותו גיל במהלך השנתיים וחצי.
דרור גרנית:
או במילים אחרות, אחת התוצאות של הסעיף הזה היא ריקון או ניקוז חלק משמעותי מהבריכה.
מירי פרנקל-שור:
התווספו לך אחרים, אתה פשוט יותר מדייק אותה. יוצאים ונכנסים.
מטי צרפתי הרכבי:
יש כאן סייג שאומר 'לרבות סעיף 26י'. סעיף 26י, מדבר על פטור משירות לאומי אזרחי. אני שואלת, למה בכלל זה צריך להיכלל פה?
דרור גרנית:
זה בוורסיה הזאת. את צריכה להסתכל על החוברת הזאת.
מטי צרפתי הרכבי:
אוקיי. ושוב אני שואלת, זה לא כולל את השירות הלאומי-אזרחי-ביטחוני?
מירי פרנקל-שור:
לא, הוא לא נכנס פה. אם הוא עשה שירות לאומי אזרחי, הוא כבר לא בתחום.
מאיר פרוש:
זה כמו הגששים אצל הבדואים, שאנחנו לא מוותרים על גששים, כי אנחנו צריכים גששים, כן?
הוא נכנס במינימום, ביעדים.
דברי דובר/ת #539 | 4 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הציבור החרדי, יש לו תכונה של גששות בנושאים אחרים. את הגששים מכניסים ביעדים, נכון? הם לא קרביים.
מטי צרפתי הרכבי:
קצת קשה לי, מר פרוש, אני ממש משתדלת לא להפריע לאף אחד במהלך הדיון.
מטי צרפתי הרכבי:
כל הסעיפים האלה מדברים בעצם על הקפאת המצב לפי תיקון 19, נכון?
מטי צרפתי הרכבי:
כן, לפני הפקיעה. כתוב כאן – מוסד חינוך חרדי או חלק ממוסד לימודי שהיו קבועים בצו. פה כתבתי לי הערה, שחייבים להגדיר לשר מועד לסיום קביעת המוסדות.
מטי צרפתי הרכבי:
אוקיי, צריך לקצוב לו את הזמן. ואולי אני מפספסת ודרור יכול לעזור לי, אני לא מצאתי הגדרה למוסד חינוך חרדי. זה פה בחוק הזה?
מטי צרפתי הרכבי:
בסדר, כי בחוק העיקרי לא הייתה הגדרה כזאת, בתיקון 19. לא מצאתי.
גם פה לא. מה ההגדרה?
דברי דובר/ת #552 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא. סליחה, עמוד 9? מה כתוב?
דברי דובר/ת #556 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל זה לא ברור מפה.
דברי דובר/ת #559 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
זו טכניקה חקיקתית, אני אסביר לך. זו הוראת מעבר, שאנחנו אומרים החוק העיקרי זה בעצם התיקון העיקרי.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, אבל ברגע שאת כותבת לי החוק העיקרי, אני הולכת לחוק העיקרי, בגלל זה אני מבולבלת.
דרך אגב, מירי, צריך להגיד שיש פה הבדל גדול בין מוסד חינוך תרבותי איכותי, בסדר? כהגדרתו. אני חושב שקודם כשנציג משרד הביטחון דיבר, הוא לא התכוון אליהם בתוך צו השר, זה נקרא? אני באותו סעיף שהפניתם אותנו עכשיו, בעמוד 9.
דברי דובר/ת #562 | 40 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
נכון, פסקה 2, להגדרת מוסד חינוך חרדי. כתוב.
מירי פרנקל-שור:
פסקה 2, זה לא מוסד חינוך תרבותי, אלא זה גם מקומות של צו השר.
כן, זה בשביל לכסות את כל הספקטרום כאילו. גם יש פה לנושרים, שהם לא צריכים להיות חרדים, רק מספיק שהם נשרו מחרדי, נכון?
דברי דובר/ת #569 | 23 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
לכן אני חושבת שבהגדרה חייב להיות כזה שסיים את חוק לימודיו. יכול להיות שנתיים במצטבר, אבל כזה שסיים י"ב לצורך העניין, שגמר בית ספר. זו דעתי בהגדרה של בוגר. אני חושבת שצריך להיות ארבע שנים, אבל נגיד ששנתיים.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, או שנתיים אחרונות, או בתוך שנתיים של ארבע שנתי אבל שסיים את השנה האחרונה.
הוא עדיין נחשב לספירה.
דברי דובר/ת #578 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור.
דברי דובר/ת #580 | 1 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני אומרת, חייב להיכנס לבריכה כזה שסיים י"ב. הוא לא בוגר מוסד חינוך חרדי.
יעקב אשר:
על זה כבר היה תלי תלים של דיונים. דיי, מספיק.
רגע, אבל מירי, לפי מה שכתוב בתוך ההגדרה, מה שרצית להפנות אותנו ל-2, של מי שנחשב חרדי לצורך העניין, זה אחד, מה שהבנו עד עכשיו.
דברי דובר/ת #586 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז על המוסד, אותו דבר. לא, שאחרי זה הוא משרת את הבחור, בגלל שהבחור היה צריך להיות בו.
דברי דובר/ת #588 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי. אז מה שאני אומר, עד עכשיו אני הבנתי שיכול להיות שבגיל 16 הוא נשר, ובגלל שהוא שנתיים במוסד חינוך חרדי הוא עדיין נחשב.
דברי דובר/ת #590 | 24 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כן. מה שאני מבין עכשיו, שגם אם הוא נשר בגיל 14 והוא היה במוסד לנושרים, הוא עדיין נחשב.
דברי דובר/ת #593 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל זה מה שכתוב פה.
דברי דובר/ת #595 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
כל מי שיושב במחוז החרדי, אם הוא בגילאי 14-18 יש הלכות מגזרית במשרד החינוך, שזה בפיקוח. ולכן אלעזר צודק. כלומר, מוסדות הנושרים מאופיינים מגזרית, ולכן מי שישב במוסד לנושרים כלול.
זה מה שכתוב פה, מירי.
דברי דובר/ת #598 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דרור, אני צודק, לא?
דברי דובר/ת #600 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני עוד לא אמרתי את זה, רגע, שנייה.
דברי דובר/ת #602 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
כן, בבקשה, מירי.
דברי דובר/ת #605 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
פסקה 2 היא חלק מהגדרת מוסד חינוך חרדי. הגדרת בוגר מוסד חינוך חרדי, זה מי שלמד בין גיל 14 ל-18 במשך שתי שנות לימוד. אז למה אם הוא בגיל 14 נשר, הוא עדיין בוגר מוסד חינוך?
משה טור פז:
לא, אם הוא נשר לא, אבל מה שקורה זה ש-98% מהילדים לא נושרים לרחוב.
לא, בגלל שככה הגדרת.
דברי דובר/ת #608 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אני אגיד לך את ההגדרה, בסדר? את הגדרת כאן.
דברי דובר/ת #610 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ב-26יב(2), מה שאת אומרת, מה שהפנית אליו. את הכללת כאן, אם אני מבין נכון, וזה מה שאני שואל, בתוך מה זה מוסד לימוד חרדי, גם מרכז השכלה לנוער נושר הוא בסיכון המיועד לתלמידים חרדים. ממילא, מה שאני אומר, שיכול להיות שמישהו עזב את מערכת החינוך החרדית כבר בגיל 14, ועכשיו הוא שנתיים כבר נושר, הוא עדיין נחשב.
דברי דובר/ת #612 | 57 מילים
◂ 34 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
בחור חילוני שנשר ממוסד חילוני, הוא לא חילוני כבר?
משה טור פז:
אין נשירה מחילוניות. "משורה ישחרר רק המוות".
משה סולומון:
חברים, אתם מציעים לוותר על אנשים שנושרים? באמת.
אבי שטיינמץ:
אני רוצה להציג את עצמי כאבי שטיינמץ, כחרדי, ואני רוצה להסביר לכם רגע את הנקודה. אתם חוזרים למשהו שהוא לא כל כך רלוונטי, בואו תדברו על המהות רגע. אני חרדי, ואף אחד לא יכול להגיד שאני לא חרדי. אבל אני, בפער הגילאים שאתם מדברים, ספציפית לא הייתי בישיבה. וזה שאני נושא כביכול בהגדרה הרשמית של משרד החינוך...
אבי שטיינמץ:
שנייה, כל ההתייחסות שלי הייתה עכשיו רק כדי לגרום לזה שימשיכו את הדיון הלאה. לא בשביל לרדת לפרטי הפרטים, מה הסיפור שלי.
ינון אזולאי:
מה שהוא אומר, לדוגמה, אני בגיל 14 כבר לא הייתי במגזר החרדי. כביכול אני חרדי, אבל בהגדרה הזאת.
היו"ר בועז ביסמוט:
מטי, 12 דקות, תעשי את זה בקצרה. דיי, מספיק עכשיו. מהרגע הזה דיי. חוזרים לאותן הגדרות, מחייכים ביניכם, יש גבול.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל אני לא שותפה לוויכוח הזה. ב-ה(1) כתוב כאן שסכום התמיכה לא יעלה על מחצית מסכום הבסיס. למה זה לא יעלה? למה זה לא יכול להיות הוא יהיה מחצית, או שיכול להיות פחות?
מטי צרפתי הרכבי:
'היה מספר המתגייסים בפועל גבוה מהרף המינימלי הקבוע בחוק, תושלם המחצית הנוספת של סכום התמיכה לישיבה'. אני פה רוצה לשאול, האם ברף המינימלי זה כולל את השירות הלאומי-ביטחוני בספירה של הרף?
מטי צרפתי הרכבי:
דיברתם על המועד, כתבת את בחוות הדעת שלך לגבי התאמות ליישום מול משרד החינוך על המורכבות שיש על הדיווח, אבל יש גם את המפקחים.
מטי צרפתי הרכבי:
נכון, אבל בחוק אנחנו מסירים את האחריות. אנחנו משאירים בפרק הזמן הזה את האחריות במשרד החינוך ובעתיד זה יהיה תפקיד המפקחים?
מטי צרפתי הרכבי:
אני מדברת על מספר המתגייסים. הרי הם קיבלו היום את הסמכות בעתיד.
וגם למה הוראות מעבר קשורות למפקחים?
דברי דובר/ת #647 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, היא לא ענתה לה.
דברי דובר/ת #650 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #652 | 1 מילים
— המשך —
בועז, אתה רואה מי מחייך?
דברי דובר/ת #653 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הוא לא מבין, נו מה? אמרתי שהוא לא מבין.
בחוק העיקרי כבר יש מפקחים.
דברי דובר/ת #656 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני שואלת בפרק הזה, של אותן הוראות מעבר. אין תפקיד למפקחים כלל?
מירי פרנקל-שור:
לא, זה לא העניין. הסעיף אומר, בעוד שנה וחצי אנחנו צריכים לראות האם הייתה עמידה ביעד או לא, האם לתת את התוספת של תקציב הישיבות או לא. איך תהיה ההחלטה האם הייתה עמידה ביעד או לא הייתה עמידה ביעד, לפי סעיף 26יח – שר הביטחון צריך להודיע, אחרי שהוא יקבל את הנתונים, להעביר אותם לוועדה המייעצת, הוא יחליט ב...
לא נכון, יש.
דברי דובר/ת #660 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא, יהיה תפקיד למפקח, אבל הוא לא אינהרנטי להאם הייתה עמידה ביעדים או לא. כאן אנחנו צריכים להחליט האם הייתה עמידה ביעדים או לא הייתה עמידה ביעדים, לצורך האם כן תשולם המחצית הנוספת.
יעקב אשר:
פיקוח זה מעבר כדי להגיע לעמידה ביעדים.
איך את מחליטה על זה בלי מפקח?
דברי דובר/ת #665 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
לא, החוק ייכנס לתוקף והמערכת תתחיל לעבוד. אבל זה לא תלוי אם יהיה פיקוח או לא. מה, אם לא יהיה פיקוח, אז החוק לא ייכנס לתוקף?
לא, אז איך תדעי אם עמדו ביעדים?
דברי דובר/ת #668 | 7 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
לא, בסדר, אבל אולי צריך להגדיר שזאת שעת ההתארגנות. אולי צריך להגדיר שבתקופה הזאת נדרש להקים את המערך הזה, בתקופת המעבר.
מירי פרנקל-שור:
ברגע שהחוק נכנס לתוקף, הפיקוח חייב להתחיל להקים את המערך.
מטי צרפתי הרכבי:
אה, הבנתי, ב-(5). לגבי ההצהרה, אני לא מצליחה להבין. מאחר שאין מנגנון היום, היום אין פיקוח, אין מנגנון, אין דיווח, אין כלום, כי הפרק לא בתוקף, אז אני לא באמת יודעת איך יודעים שהוא אכן למד ולא עבד. צריך מידע, אישור מס הכנסה, ביטוח לאומי.
מטי צרפתי הרכבי:
אני חושבת שצריך להוסיף פה ב-ו' סעיף ברור, למען הסר ספק, שזה לא חל על משתמטים ועריקים לפני פקיעת החוק עד אותו תאריך, חייבים לדייק את זה. כמובן שזה גם בחוות הדעת שלך, אבל לא רק. בעצם יש כאן מנגנון של ביטול עבירה, גם של מי שעמד לדין. אני חושבת שחייבת להיות חוות דעת, האם זה בכלל חוקתי לבטל מישהו שכבר הו...
גם בין סוגי עבירות.
דברי דובר/ת #679 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
כן. אני עוברת ל-ו(1), בעצם יש כאן קביעה למי שלא יתייצב, יש כאן איזושהי פגיעה בנורמה, זאת אומרת, של אי ההתייצבות.
אומרים לאנשים שעכשיו שוקלים, אל תתייצבו, אנחנו מסדרים לכם חנינה.
דברי דובר/ת #681 | 10 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
כן, נכון. ובעצם יש כאן סעיפים, הסעיפים האלה קובעים, אני לא אגיד חסינות מלאה, יש כאן חנינה. יכול להיות שאם מדברים על תפיסה חוקית בתפיסה של חנינה, כי בעצם גם מי שכבר משתמט, יש איזשהו הליך, וגם מי שכבר הורשע ומי שהתחילו הליכים, הכל בטל ומבוטל, אז אולי צריך שהם ייתנו איזושהי הצהרה, ממש כמו בחנינה – 'אני...
מטי צרפתי הרכבי:
ושוב, למה לא להחיל את זה על כל מי שנמצא בסטטוס הזה כמשתמט בפרק הזמן הזה. אני אומרת, אם יש חנינה, כמו אז עם הנשק הלא חוקי, אמרו, אוקיי, מי שמביא עד תאריך, לא עשו הבחנה בין עבריינים ללא עבריינים או למישהו. יש כאן פרק זמן שנותנים חנינה לאוכלוסייה של משתמטים, זה לא משנה אם הם חרדים או לא. לפחות לפרק הזמ...
הם ישמחו לתת.
דברי דובר/ת #686 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא יודעת. אני לא בטוחה שזה בכלל חוקתי לבטל הליך עבירות ככה, אז אולי צריך בכלל שהם ימלאו תופס שבו הם "מודים" בעבירה, והם מבקשים חנינה במסגרת החוק הזה. משהו כזה שיאפשר את החוקיות של התהליך הזה. רק הנושא, ממש צריך להתייחס לזה. זה לא חוקתי. ובטח לכלל האוכלוסייה. שוב, אני מחזירה לתכלית החוק. זהו.
אני לא בטוח, בועז, שאלת שאלה מנחה, או מירי שאלה שאלה מנחה.
דברי דובר/ת #688 | 12 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אבל אביגדור, השאלה לא רק אם אתה נותן חנינה, אז אני מציע לתת לכולם.
דברי דובר/ת #694 | 15 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
כן, אני רק אענה לשאלה שנשאלה פה גם מחבר הכנסת אשר וחבר הכנסת אזולאי. אני רוצה שנייה להכניס לפרופורציה את הדברים שדיברנו עליהם, בסדר? וזה מאוד חשוב. מקום המדינה, זאת אומרת בתקופת זמן של מדינה, לאורך שנים רבות נצברו מספר משתמטים בסך של בערך 13,000 משתמטים. ב-70 שנה.
אביגדור דיקשטיין:
הוא שאל מה היה ב-2023. ב-2023 עשינו סכימה של כל אותם שהשתמטו עשרות שנים, והם היו 13,000-13,500 פלוס מינוס.
אביגדור דיקשטיין:
רגע. השנה אנחנו קפצנו בלמעלה מ-50%, כי בסוף יש לנו 30,000 משתמטים.
אביגדור דיקשטיין:
יש לנו 30,000, דיווחתי לפני עשר דקות שיש 30,000, ו-50% מתוכם בוודאות הגיעו מאוכלוסיית הבריכה. וצריך להגיד שזה נתון, אני אומר לכם, נתון קשה, נתון מזעזע.
אביגדור דיקשטיין:
זה באמת לשאלה הספציפית שנשאלתי פה. זה נתון שהוא קשה מאוד, וצריך להגיד שקצב הגידול בהקשר הזה הוא קצב מטורף, בסדר?
יעקב אשר:
בטח. אם יש לך 80,000 צווים בדרך, אז תוך חצי יהיה 80,000 אלף כאלה. ואל תחוקק חוק, ותמשיך את הפיליבסטר וזהו. זה מה שאתה רוצה.
ולא תקבל כסף. איך עשית קודם? ככה עשית? לא תקבל.
דברי דובר/ת #716 | 10 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
בוארון בדרך כלל רגיל לבוא לכמה דקות, לזרוק את הרעל שלו וללכת. רעל, רעל למדינה.
דברי דובר/ת #724 | 15 מילים
◂ 60 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
חבר הכנסת בוארון, אני ממש לא מקבל את האמירה שהנתון שהצגתי עכשיו הוא מזויף. אני מבקש ממך לחזור מהאמירה הזאת.
אביגדור דיקשטיין:
אבל תן לי לסיים את המשפט, אני רוצה לסיים. נתתי נתון שזה הנתון שאנחנו רואים אותו מול העיניים. הנתון אומר שעד 2023 היו 13,000 משתמטים, ואנחנו נמצאים היום עם כפול פלוס משתמטים. הדבר הזה זה נתון לא טוב, ואני אומר לכם שהגידול הוא גידול מהיר, כי יש היום אנשים, עשרות אלפים, שנמצאים בשלבים שונים של הגעה לנק...
ינון אזולאי:
רק להגיד נקודה, שנייה רגע, זה לא כולל עריקים שהיו.
אביגדור דיקשטיין:
אני רוצה לחזור לנתונים שאמרתי בתחילת דבריי, אני רוצה לדייק את המינוחים המקצועיים. משתמט הוא מישהו שלא שיתף פעולה עם הצבא. עריק הוא חייל שערק. והנתונים שהצגנו עכשיו, הם נתונים על משתמטים.
יעקב אשר:
אני מבקש לישיבה הבאה, כמה עריקים יש מתקופת תחילת המדינה, ובמיוחד השנה הזאת.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל גם חשוב לדעת איזה אחוז זה מאוכלוסיית היעד, כי 15,000 מכלל האוכלוסייה זה לא 15,000 מאוכלוסיית החרדים. אוכלוסיית החרדים היא 15%.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. יעל רון בזכות דיבור, אתה אחרי זה תהיה, תגיד את מה שיש לך להגיד.
יעל רון בן משה:
תודה רבה, אדוני היו"ר. אני חושבת שאנחנו כל הזמן מפספסים, אנחנו מדברים על עשרות אלפי משתמטים, ושיהיו עוד הרבה בדרך. אני רוצה להזכיר שיש עשרות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים, הולכים ונשחקים, וזה הנתון המרכזי ובזה אנחנו צריכים לעסוק. עכשיו, אדוני, אתה תגיד שאני חוזרת על דברים שנאמרו, וראיתי שזה יוצר כאן נ...
משה סולומון:
תודה רבה. אני אשתדל להתייחס לפי הסעיפים עצמם בלי הדברים מסביב.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה 2027. דרור, אתה לא מדבר. אתה מאפשר לי לדבר פה, נו בחייך. בבקשה.
משה סולומון:
בסעיף 13, סעיף א' ו-ב', בסך הכול רשימת הישיבות, אין לי הערות למעט הערה אחת שהיא מרכזית, שנדרש לקבוע זמן סביר להסדרת הרשימה ולעדכונה, ואי אפשר להישאר ברשימה שהיא... אז לכן, אין לי הערות לגביה, אבל אם לא יהיה איזשהו סדר מסודר, מתי אנחנו מעדכנים אותם, עלולות להיות גם כן בעיות עם הרשימה הזאת.
לסעיף ג', ...
מירי פרנקל-שור:
צריך לחשוב שצה״ל צריך להתארגן. אתם גם צריכים להגיד תוך פרק זמן סביר, אבל אנחנו צריכים גם לקבוע.
משה סולומון:
אז צריך להכניס את זה לרשימה כאן. אני כאילו אומר חודשיים-שלושה, יהיה ארבעה, אז ארבעה, אבל משהו שהוא סדור ותחום, שבו אנחנו יודעים להגיד שעד הזמן הזה אנחנו מאפשרים את הדיחוי, גם אם מדובר פה על מסה משמעותית, לפחות בתחילת הדרך.
לגבי סעיף ד', בהקשר לזה אני חלוק על הסקירה של היועצת המשפטית, ואני חושב שהתהל...
מירי פרנקל-שור:
אז אי אפשר להגיש דיחוי. כלומר, אתה אומר לא לאמץ את הרשימה שהייתה, אלא צה"ל צריך להתחיל את הכול מההתחלה.
משה סולומון:
תיכונים, בהחלט. יש לנו תיכונים שמגדירים אחר כך כניסה למוסדות החרדיים.
משה סולומון:
נכון, אני אסביר שנייה. יש לנו הרי מוסדות שמאושרים, ובואו נגיד, יש לנו מוסדות שלומדים בהם דתיים לאומיים, בסדר? שהם חרדים, דתיים לאומיים, אבל הם מוגדרים כחרדים. עכשיו, האנשים האלה בדרך כלל מתגייסים.
משה סולומון:
לדוגמה, ישיבת דרכי נעם בפתח תקווה, מה היא מוגדרת?
יעקב אשר:
אבל היא לא נהנית מהפריבילגיה הזאת.
משה סולומון:
אני מבין, יכול להיות שיש פער בין שני הדברים האלה בהגדרה. בין כך ובין כך, הרשימה הזאת, המוסדות, צריכה להיות משהו שמוסדר מראש. הרי ישנם מוסדות חרדיים שבתוכם יש דתיים לאומיים, שהם באופן אוטומטי מתגייסים, או לרוב, לפחות דוחים. אנחנו מבקשים שיהיה עדכון של הדבר הזה.
הפסקה.
דברי דובר/ת #785 | 1 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
אני רוצה לשאול אותך שאלה, חבר הכנסת סלומון. אני רוצה להבין, אתה מדבר על המוסדות שהמתגייסים מהם אחר כך נספרים כחרדים?
משה סולומון:
לא, לא, אלה שנספרים כחרדים. אני מבין מה שאתה אומר, כן. אני מתכוון לגבי היעד, עמידה ביעד. לגבי מי נספר אחר כך כחרדים, שאנחנו יודעים להגיד מראש.
משה סולומון:
כן. לגבי סעיף ה', אני בעד למחוק את סעיף ה' ולהכניס לתוכו מנגנון של תמיכה באמצעות הלוואה מותנית. אני אמרתי את זה גם קודם לכן, ופה אני שואל באמת גם את המשרד המשפטי וגם את משרד האוצר. אני מבין את הצורך שברגע שהחוק חל, ישיבה שלא קיבלה כסף, עד עכשיו היא צריכה לקבל כסף. אני מבין את העניין הזה, היא לא צריכ...
משה סולומון:
יחזירו את הכסף. עכשיו, אני מבין מהקורונה שלא תמיד כסף חוזר, ואיך עושים את זה.
יעקב אשר:
מה אתה נבהל? אף אחד לא ייתן את זה, תהיה רגוע, נו. אל תיבהל עכשיו. הוא איבד דופק, הוא איבד דופק.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני אומרת שמבחינה יישומית זה יכול להיות אפילו יותר נוח, כי אתה יכול לקזז את זה.
מטי צרפתי הרכבי:
מרים, היה לי מורה שבשיעור הראשון באוניברסיטה אמר "לכולכם יש 100, עכשיו תגנו על ה-100".
משה סולומון:
אני מבין את הישיבות, אני עונה כאן על צורך מצד אחד של הישיבות, מצד שני לראות האם יש לי יכולת לאכוף את זה לאחר מכן. ברגע שהישיבה מצהירה, חותמת על זה, והיא מקבלת כהלוואה מותנית, אני יודע בשנה שלאחר מכן, כמובן, מקבלת.
דרור גרנית:
אבל על מה היא חותמת? שהיא תעמוד ביעדים? הרי היעד הוא לא פר ישיבה, הוא פר כלל הציבור החרדי.
היו"ר בועז ביסמוט:
תקשיבו רגע, מבקשים פה הפסקה. משה יסיים, הגברת שביקשה ממני שתי דקות, אני לא אעכב אותה. גברתי, כשהוא מסיים אני אאפשר לך ואז נצא להפסקה.
גם אני אחרי ההפסקה.
דברי דובר/ת #817 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
כן? לא, באמת, אני חושב שזה מקל על הישיבות מצד אחד, מצד שני מחייב אותן לעמוד בזה.
הוא חשב שזה פר ישיבה.
דברי דובר/ת #822 | 5 מילים
◂ 83 הפסקות — לחצו להצגה
משה סולומון:
אני אקריא נוסח קטן – 'מיום העברת החוק ועד הכרזת עמידה ביעד, שנת הגיוס הראשונה, כלל התקציבים שהוקפאו עד יום העברת החוק יועברו במתכונת של הלוואה מותנית, ויחולו עליהם הכללים הבאים: אחד, אם תוכרז עמידה ביעד השנתי של שנת הגיוס הראשונה, יהפכו התקציבים שהועברו לישיבות לרשותן באופן מלא. ואם תוכרז אי עמידה ב...
ינון אזולאי:
אבל זה לא נכון, אני אסביר לך גם למה. זה לא נכון, וטענה שעולה פה, שבעצם אתה מחזיר להם את כל ה-100% בבת אחת. יש פה טענה שאומרת, תתן להם את ה-50% כדי שתהיה להם גם מוטיבציה, לבוא כביכול גם את הקנס בעניין הזה.
ינון אזולאי:
וגם לדאוג שבאמת רק מי שנמצא בישיבה, עליו, זה הדיווח האמיתי. אגב, שאני מסכים לעניין הזה, אני אומר, מצד אחד, נכון, תן להם את ה-100%. אני מסכים איתך, תן את ה-100%, זה אוויר לנשימה. אבל מצד שני, יש פה סנקציה ששמו אותה בחשיבה שיקבלו רק את ה-50%, ואז תהיה מוטיבציה של להיות, לאותם אלה שטוענים שאולי, או מרמ...
משה סולומון:
אני מבין. אני הסתכלתי בטווח ארוך הרבה יותר רחוק מאשר שנה אחת, זה נראה לי יותר נכון, כי ישיבה לא חושבת על שנה אחת.
יעקב אשר:
הוא הלך על כיוון של, כאילו, בניית אמון. בסדר, זו הדרך הנכונה, אבל זה לא יהיה.
משה סולומון:
סעיף ו', לעניין תלמידים שלא ביצעו את הצו הראשון והחלו נגדם הליכים. אנחנו מבינים בסעיף ו' שזה העניין. אנחנו מציעים שהנוסח הנוכחי יימחק.
משה סולומון:
ו(1), כן, שהנוסח הנוכחי יימחק. ואנחנו אומרים דבר כזה, ההיגיון הוא שמי שלא ביצע את הצו הראשון קודם, ישלים את הצו הראשון. אני בגדול רוצה ליצור מצב שבו כל המלש"בים כן יעשו את התהליך של הצו הראשון, גם עם ההורדה של הנושא הרפואי, בסדר? אבל הם נגעו בצבא, הם התחילו את התהליך הזה, ולאחר מכן נחיל עליהם את כל ...
יעקב אשר:
גם אם הוא מקבל דיחוי בעוד שבוע.
ינון אזולאי:
שם מופיע 3 ו-5, נכון. אבל אני שואל אותך, אתה פה רוצה את המצב, מה שאתה מדבר עליו, שברגע שאני נותן כביכול את החנינה, אתה רוצה אז שיעברו את כל 3 ו-5?
ינון אזולאי:
אה, הצבא, אתם מתפנים ל-85,000 שבאים אליכם עכשיו לעשות להם את כל הבדיקות?
יעקב אשר:
לפי מה שהוא אומר, הוא לא יוכל לקבל את הדיחוי אם הוא לא יעשה את זה.
אביגדור דיקשטיין:
המערכת שמגיעים אליה עשרות אלפים כדי לעשות פעולה כלשהי, במיוחד אם מדובר על סדרת פעולות, כמו בסעיף 3 ו-5, אנחנו כמובן נגדיר זמנים, כמו שאמרה היועצת המשפטית, ואנחנו נעמוד בזמנים האלה, אבל אנחנו נעשה את זה בפריסה ל-X חודשים.
יעקב אשר:
זה לא אומר שאי אפשר לעשות את זה.
משה סולומון:
בסוף, בסעיף הזה אותי מעניין שכל אחד שהוא עתיד להתגייס בצורה כזו או אחרת, יעבור את הצו הראשון.
ינון אזולאי:
אבל על זה מדובר בחוק שעבר, על החדשים. אתה לא יכול להביא את כל אלה, אגב, שחלקם כבר עברו את זה, את הפעם הראשונה שהיו.
משה סולומון:
אני אומר, מצד אחד אני לא רוצה להפיל את כל האנשים ביחד בגלל שכרגע תחולת החוק והם נקראים עבריינים. מצד שני, אני חושב שברגע שמתחילים תהליך כלשהו, אפשר אז לחון אותם, אפשר אז להתחיל את הסיפור של דח"ש וכן הלאה.
הסעיף האחרון, סעיף ו(1), שמאז פקיעת החוק ועד עכשיו הייתה חובה של התלמידים החרדים לעשות צו ראשון...
אביגדור דיקשטיין:
אני רק אגיד בהקשר למה שהוא אמר, אנחנו מדברים על תהליכים שהופכים אדם למשתמט במידה והוא לא משתף פעולה. אני מדבר עכשיו מבחינה יישומית.
אביגדור דיקשטיין:
בן אדם שמתחיל תהליך של שיתוף פעולה עם הצבא, התהליך הזה של הכרזת השתמטות נעצר. ולכן אני אומר, זה מתכתב עם מה שאמר חבר הכנסת סלומון, אם הוא התחיל איזשהו תהליך מסוים, אומנם הוא יקבל את הפרופיל שלו ואת כל מה שאנחנו רוצים אחרי X זמן, אבל הוא יתחיל תהליך מול הצבא, ואז בעצם התהליך של ההשתמטות נעצר.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה משה, דברים חשובים. חילי, אמרת שאתה צריך ללכת, אז הגברת קודם, הבטחתי לה, חילי והפסקה. בבקשה גברתי, רק תציגי את עצמך. לא להפריע לגברת.
יהודית סלינה לי נאמן:
שמי יהודית סלינה לי נאמן, אני אזרחית מודאגת שאכפת לה. וכשאני מדברת עם הרבה פנסיונרים, גם אני בפנסיה, הם כולם, שערותיהם סומרות, הם מודאגים, הם לא יודעים איך המדינה תעמוד ותמשיך להתקיים. עכשיו, מגיע תור של כל אחד לשמור. את זה גם אמרתי לילדים שלי כשהגיע תורם להתגייס. דינא דמלכותא דינא כולל ציות לחוקים ...
יהודית סלינה לי נאמן:
אבקש רק להוסיף לאלתר, משמר חקלאי חרדי עם סמכויות של משטרה למעצרים, הם יכולים להקים בסיס חרדי בשטחים החקלאיים בצפון, במיידי, כדי להתמודד מול הפשיעה והסחיטה שהחקלאים סובלים מהן שנים. לפני כמה זמן התראיין רב, ראש ישיבה, ואמר שמחר הוא מוכן שכל הישיבה תתגייס, תעבור לנגב, והיא תהיה אמונה על הפטרולים והשמי...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה, גברתי. חילי טרופר רצה. אני חושב שבוארון רוצה משפט אחד לאביגדור, אז נעשה את זה ואז תדבר. משפט הוא אומר, אני גם יודע מה הוא הולך להגיד.
אביחי אברהם בוארון:
אביגדור, כשאני אמרתי הנתון מזויף, לא התכוונתי שאתה חלילה מציג לוועדה נתון לא נכון. התכוונתי לומר שהנתון שאתה מניח פה על השולחן לא משקף את המציאות העמוקה נכוחה.
היו"ר בועז ביסמוט:
יפה מאוד. תודה, היה חשוב להיאמר. אביגדור נרגש ומודה על הדברים. בבקשה.
חילי טרופר:
קודם כל, אביגדור, אנחנו מתרגשים לראות אותך נרגש. שני דברים קצרים, אחד עלה פה, אבל, אדוני היו"ר, אני רוצה להדגיש את זה. לדעתי, אנחנו רואים עין בעין. הרבה פרשנויות ניתנו למה שהרמטכ״ל אמר, ואמרת שהזמנת אותו. אני חושב שזה ברמת זימון, מכיוון שהמשמעות שלנו כחברי ועדת חוץ וביטחון להבין את כוח האדם, אני מאו...
אביגדור דיקשטיין:
צריך להגיד דבר ראשון ששנתון לידה לא מתגייס בשנתון גיוס, אלא זה מתחלק למספר שנתונים בגלל אי אלו עניינים בירוקרטיים.
אביגדור דיקשטיין:
ולכן אני אומר, שנתון, כמובן שהאחוזים הגדולים מתגייסים באותה שנה.
חילי טרופר:
בסדר, כבר יש לך מספיק שנים, אתה תדע לחשב. מה אחוז?
חילי טרופר:
רק משפט אחד לפני שיוצאים להפסקה, כי הוא חשוב.
חילי טרופר:
אדוני היו"ר, יוצאים פה כמה פעמים דברים, אפילו ממה שעלה פה מקודם, על כמה משתמטים יש, אני לא אומר שמישהו עושה את זה בזדון, אבל יוצא פה כאילו, 'מה אתם רוצים? יש משתמטים בכל הציבורים'. זה בסדר להאמין שצריך ללמוד ולא להתגייס, יש לי על זה מחלוקת עמוקה, אני מציע אבל את מי שכן מתגייס. אני אומר בעיקר לך, חבר...
חילי טרופר:
זו לא תופעת משתמטים בכל הציבורים. כי אמרת את זה כמה פעמים גם בהקשרים אחרים. יש פה שני ציבורים שכמעט 90% מבוגריהם מתגייסים. אין שם תופעת השתמטות. עכשיו, מי שכן משתמט, אני בעד, אגב, כל הסנקציות, זה לא משנה אם הוא דתי, חילוני או חרדי.
יעקב אשר:
זו בדיוק הטעות. חיליק, תן לי, אני מכיר אותך יומיים, אבל זה בדיוק העניין. כשאתה בא ומדבר על מישהו שמרמה ולא לומד ולא זה, אתה יכול לקרוא לו משתמט, אף אחד לא יתרגז מזה. זה אחוז כזה או אחר. אבל כשאתה לוקח קבוצת אנשים שבמשך עשרות שנים, רק לפני שנה וחצי פגו השנתיים, אתה מדבר על קבוצה גדולה, אמונית, קהילתי...
יש משתמטים בחסות החוק.
דברי דובר/ת #906 | 4 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
חילי טרופר:
שנייה, שרק לא תנסו לרגע לצייר, כאילו בציבורים הממלכתיים והממלכתי-דתי יש תופעת השתמטות.
ינון אזולאי:
לא, כי היו פה מספיק כותרות שכל פעם אמרו, עזוב, אני לא מתייחס פה לכותרות.
יעקב אשר:
כל החרדים משתמטים, כולם גנבים, כולם עובדים בשחור.
חילי טרופר:
אגב, אביגדור, כשאתה אומר את זה, זה גברים ונשים האחוזים האלה?
אתי פרץ:
תודה, היו"ר. אתי פרץ, עובדת סוציאלית ועורכת דין, אל"מ בדימוס, וליוויתי כאן כמעט 30 שנה חקיקה, און אנד אוף, בכל התחומים. עוזי דיין ואני, עוזי דיין בכובע שלו כאלוף במיל', ולא כמבטחי ולא כליכוד, יחד איתי, כי אני נטולת זהות פוליטית, הגשנו מתווה שהוגש אך ורק לגורמים הממלכתיים לגיוס, מתווה שמציג דברים מקי...
אתי, למה לא הזכרת שהוא גם היה במפעל הפיס? נראה לי שזה הכי רלוונטי לכאן, לחוק הזה.
דברי דובר/ת #919 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתי פרץ:
לא, הוא פה עם החוק אך ורק של המתווה. אדוני היו"ר, ועו"ד שור, אני רוצה להדגיש שלא אתייחס היום לשני הפרקים של רשימת הישיבות וקצבאות התמיכה. א', כל הדברים מקופלים בהערות המקוריות שלי שאמרתי בעבר, שכל הפרק הזה דינו להיות לא בחקיקה ראשית אלא בתקנות או בתוספת, והרשימה צריכה להיות בצו של שר הביטחון ברמה אי...
שנייה, רגע, יש לי שאלה על זה. אני רוצה לעשות דוגמה. אם בטל הסעיף של האשמה, נגיד מעכשיו אין דבר כזה שנקרא עריקות או השתמטות.
דברי דובר/ת #921 | 25 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אתי פרץ:
הבנתי, הבנתי. שאלה במקומה.
זה משהו אחר.
דברי דובר/ת #924 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתי פרץ:
התיקון לא יכול להיות בדיעבד. כל מי שפיצה את העבירה, זה עיקרון החקיקה הפלילי.
את בטוחה?
דברי דובר/ת #926 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
את טועה, זה לא המצב. אם מבטלים עבירה, מתאיינים כתבי האישום התלויים ועומדים בגינה, ובעצם מתאיינת העבירה.
אתי פרץ:
זה הרקע, רציתי להוסיף את זה.
דרור גרנית:
זה סעיף 4 לחוק העונשין, אבל זה לא האירוע פה, כי לא מאיינים את העבירה, וזו הפגיעה בשוויון.
דרור גרנית:
הפגיעה בשוויון היא שהעבירה נותרת על כנה. אנחנו לא אומרים שאי התייצבות לצבא מפסיקה להיות עבירה, או הופכת להיות התנהגות מותרת. היא נותרת התנהגות אסורה, אבל אנחנו פוטרים מהאחריות הפלילית אך ורק קבוצה מסוימת.
אז זה משהו אחר.
דברי דובר/ת #932 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אתי פרץ:
רגע, אני רציתי לחדד, לתת שני חלקים לתשובה, ברשותך.
דרור גרנית:
סעיף 46 נותר על כנו, העבירה נשארת עבירה.
זאת הבעיה. להבדיל מאם יבטלו הפרת אמונים.
דברי דובר/ת #935 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתי פרץ:
יש לי בקשה אליך, חבר הכנסת שטרן, בזמן שלי אל תכניס נושאים לא רלוונטיים, אני רוצה בפינצטה.
זה רלוונטי מאוד.
דברי דובר/ת #937 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אתי פרץ:
אני לא רוצה. בוא, תעשה לי טובה, תשחרר אותי.
בועז, אני גם מוכן. לכי לשבת שם.
דברי דובר/ת #941 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אתי פרץ:
העבירה, אם היא, ואני פה חוזרת לדרור, סליחה, עו"ד גרנות, נציג משרד המשפטים. יש שני צירים, ברשותך, ובעניין הזה אני קצת מצויה במשפט חוקתי ובמשפט מינהלי. זה התחום שלי. כשיש ביטול של עבירה, היא חלה על כולם, והיא חלה מהמועד שחל והדברים שתלויים ועומדים. אבל כשיש כבר פסק דין ויש כבר גזר דין ויש כבר התחלה של...
ביסמוט, אתה שומע?
דברי דובר/ת #946 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הבנת למה הצעתי לה להחליף אותך?
דברי דובר/ת #948 | 6 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אתי פרץ:
עדיף למחוק, ואז להכניס סעיף שנותן איזושהי סמכות לפטור בדיעבד או להמתקה וכו', לפי נסיבות פרטניות ולפי שיקול דעת שצריך להיות, דרך אגב, מבוקר. שיקול הדעת הזה חייב להיות לפי מבחנים שצריכים לעמוד בסף, ואז הם שוויוניים, הם חלים על כולם.
מירי פרנקל-שור:
אבל אתי, מלכתחילה לא יכולים להיות מבחנים שוויוניים. כל האוכלוסייה?
אתי פרץ:
כל האוכלוסייה, כל מי שיעמוד בתנאי הסף שיקבעו במבחן הפרטני הזה ועברו את אותה עבירה.
אתי פרץ:
סליחה, צריך למצוא את הדרך. אני אגיד לך למה, כיוון שזה הפרק שהאפליה פה זועקת עד לשמיים.
גם פה.
דברי דובר/ת #954 | 2 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
אתי פרץ:
בעניין של השוויון. עכשיו, אני לא מחפשת חלילה, הפללה ומחבואים עם תלמידי הישיבות. אתם יודעים את דעתי, זה נמל הבית שלי בערכים ובתפיסת העולם, אבל אני חושבת בדברים האלה, כשמחוקקים חוק ועושים תיקון לחקיקה ראשית, הוא חייב להיות משורשר מהחקיקה הראשית. הוא לא יכול לחרוג ממנה. ואז, אם כן, אני רוצה להתייחס ברש...
יעקב אשר:
החוק הזה, את מתכוונת לנוסח הזה?
אתי פרץ:
לא, על החוק בכלל. תודה רבה.
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה לך, גברתי, ורכבת נעימה. חבר הכנסת יעקב אשר, פרוש, מי ראשון? פרוש או יעקב אשר?
מאיר פרוש:
אה, בגלל שאני יותר מבוגר, אז אני לא כשיר לצבא.
מאיר פרוש:
הכול שייך להכול בעצם. ומה שנאמרים פה דברים במשך היום, על ידי, או על ידי חבריי, או על ידי הצד שכנגד, זה הכול אנחנו מתגוששים סביב הדברים שנאמרים פעם ופעם שנייה. ולכן גם אני אומר דברים שהם לא מתחילים בדיוק עם סעיף 13, אבל ב-13 נאמרים דברים שלכאורה לא ליבנו את זה מספיק בסעיפים קודמים.
אני מתחיל עם סעיף ...
יעקב אשר:
לא, הוא לא מסכים שזה רק יהודים.
מאיר פרוש:
קודם כל, נותנים ליהודים להיכנס גם אם הדרכון פג.
איך יודעים? דרכון פג או בלי דרכון?
דברי דובר/ת #966 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אה.
דברי דובר/ת #968 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אמרת בלי דרכון קודם.
דברי דובר/ת #970 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, לא. הוא דיבר על דרכון שפג תוקפו.
מאיר פרוש:
הוא נכנס. למה הוא נכנס? כי הוא יהודי, יש לו זכות בארץ ישראל. אי אפשר לקחת מיהודי את הזכות על מה שהוא יכול להיות בארץ ישראל.
וכשמסגירים אותו לחו״ל?
דברי דובר/ת #973 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
תוסיף לזה גם את העובדה שקיבלנו את זה אחרי ש-6 מיליון יהודים נהרגו. מה נותנים ליהודים? נותנים להם את האדמה שלהם. לא נתנו להם את זה באוגנדה, לא מקום אחר, נתנו להם קרוב נניח למקום שפה אברהם יצחק ויעקב קיבלו את זה בהבטחה. ולכן כל יהודי יש לו זכות להיות פה בארץ, אתה לא יכול לזרוק אותו. אם הוא עושה מעשה פ...
מסדירים מעמד במשרד הפנים.
דברי דובר/ת #975 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
זה הדבר הבסיסי שאנחנו מקבלים אותם בסקירות. נאור אמרה כך, הנדל אומר כך, סולברג אמר כך, זה הבסיס לבניית החוק. וההצדקה או הספק עם הסעיפים שכתובים פה, הם עומדים לפי ההנחיות או ההכוונות או מה שהשופטים חושבים שצריך להיות. בסדר, אני לא מצפה למשהו אחר, זה הייעוץ המשפטי שאומר. אבל אם אני רוצה להחשיב את לימוד...
גם אצל הרב גלעד קריב.
דברי דובר/ת #977 | 5 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אז צריכים למצוא את הדרך, איך הדבר הזה מקבל ביטוי גם בחוק. זה שיש יעדים כדי שיהיה למי שלומד תורה, זה עדיין לא אומר, אבל מישהו צריך להצדיק את הדבר הזה.
מאיר פרוש:
זה לא מקבל ביטוי במה שאנחנו קוראים ובמה שאנחנו רוצים לעשות. עכשיו, מפריע לי עוד משהו. אמרתי את זה כבר מקודם ברמז.
מאיר פרוש:
הבנתי, אבל צריכים להסביר את זה גם. זה טוב מאוד, זה הסדר מיוחד לאלה שלומדים. זה בסדר, חשוב, מתעסקים בזה, אבל למה אתה עושה את זה? אולי בגלל שאי אפשר לקחת אותם בבת אחת ובכפייה זה לא ילך? לא יודע, צריך להסביר את זה. זה צריך לקבל ביטוי, הסבר לחוק. למה אני עושה כזה חוק? הרי כתוב שזו המטרה, אז אני לא מסביר...
מאיר פרוש:
אני לא הרב שיכול לומר לך את זה, אבל צריך לכתוב את זה. צריך לכתוב משהו בעניין הזה. ככה אני חושב. לי מפריע, הרב יעקב אשר יתקן אותי, לפני שבועיים נפטר הרב אורי לופוליאנסקי. יהודי חרדי. הרב לופוליאנסקי הקים את יד שרה לפני שהוא היה בכלל בחיים הציבוריים. הוא הקים מפעל חיים, אני חושב שב-70 סניפים ברחבי האר...
איפה שאין סכנה.
דברי דובר/ת #985 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
ושלא נאמר בעוד שלוש שנים נצטרך, וואו, לא חשבנו, יכולנו הרי לקחת אנשים שהם טובים דווקא בנושא הזה. הם יכולים לטפל בגופות חלילה שלא יהיה, עם הנשמה שלהם, הם בזק"א כל השנה, או שבאיחוד הצלה, הם עם הנשמה שלהם. אז מכיוון שאנחנו רוצים לחזק את המושג הזה שאנחנו מחפשים דווקא קרביים, אנחנו מוותרים על דבר שבטוח ש...
משה טור פז:
נאחל רפואה שלמה לנשיא בית המשפט העליון גרוניס, שפונה עכשיו לבית חולים במצב קשה.
משה טור פז:
נשיא העליון גרוניס, זה הפרסום, פונה לבית חולים. לשעבר כמובן.
הבדואים מתגייסים לקרבי, גם הגששים.
דברי דובר/ת #992 | 5 מילים
— המשך —
גדל בציונות הדתית.
דברי דובר/ת #993 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
פרוש אמר הרב יעקב אשר.
דברי דובר/ת #996 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דווקא. פרוש לא חבר שלו.
דברי דובר/ת #998 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני רוצה להתייחס לפרק הזה, ועם כל ההערות והדיונים, כי אתה יודע, לוקחים סעיף, ואז מגיעות העצות, "אפשר לעשות אותו עוד יותר טוב, עוד יותר טוב". זאת אומרת, כל סעיף שאתה יכול להגיד, תסובב את הברז שלוש פעמים, אתה יכול לסובב אותו ארבע פעמים, אתה יכול גם פעמיים. זאת אומרת, כל מספר זוכה.
ההסתכלות בעצם צריכה ...
לפעמים בא לפה אחד.
דברי דובר/ת #1001 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תודה רבה לכם. חוק המואזין, שהוא באמת הפרעה ציבורית, הפרעה פרטית לאנשים. אף משפטן לא יכול להסביר לי למה כאן לא צריך לאכוף את זה כמו כל מסיבה או רעש במקום אחר. אלא מה? כולנו מבינים שהדבר הזה יושב על משהו דתי, הוא יושב על משהו אחר, מסוג אחר לגמרי, וצריך ללכת בו ברגישות המתאימה. לא שלא צריך לעשות כלום, ...
די, מספיק עם זה. אצלי יש קהילות יותר, מה אתה עושה מעצמך? הקהילה שלנו חזקה לא פחות משלך, עושים צדקה לא פחות משלך.
דברי דובר/ת #1003 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא מדבר רבע שעה לא על הסעיף, מה אתה אומר לי? הוא הכי קהילה, הכי תורם, הכי זה. הוא מלמד אותך. מה זה תורמים? לא רק הקהילה שלך.
דברי דובר/ת #1005 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תורמים גם לחברת קדישא וגם הולכים לגבולות. מה אתה עושה מעצמך צדיק כזה? נותן לו רבע שעה, אני באמת מתאפק.
דברי דובר/ת #1007 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי יותר, לא אכפת לי. אבל רק שלא יגיד 'אנחנו הכי'.
דברי דובר/ת #1009 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עד שהוא אומר 'אני הכי', שם זה עולה.
דברי דובר/ת #1011 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם אני לא אומר על עצמנו 'אנחנו הכי'.
דברי דובר/ת #1013 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא הבנת מה שאמרתי. אמרתי הכי קהילתיים, זה לא אומר הכי טובים.
הכי טובים, הכי קהילתיים. שמעתי.
דברי דובר/ת #1016 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם אתה לי.
דברי דובר/ת #1018 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
סליחה, אפשר לא להפריע לי, בבקשה? תודה רבה.
יעקב אשר:
אני לא נפגע בכלל. אבל המטרה שהוא עושה את זה היא מטרה אחרת לגמרי, ואני יודע בדיוק מה היא, ולכן אני עומד עליה, זה הכול.
תסביר.
דברי דובר/ת #1023 | 1 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני עומד על זכותי. אדוני היו"ר, אם תהיה עוד הפרעה, אני לא מדבר.
יעקב אשר:
אין בעיה, אפשר גם בלי הדברים שלי.
זה נכון.
דברי דובר/ת #1027 | 2 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני בא ואומר, כשאתה בא, אחרי כל מה שהגדרתי קודם, ועכשיו בימים אלה אתה ממשיך הלאה, והסתובבו עשרות אלפי אנשים תחת הכותרת הזאת, פליליים, או לקראת פליליים. עם כזו הגדרה, או עם כזה ציבור, מישהו חושב שמשהו יקרה באמת? יש שופט אחד, או אדם אחד נורמלי, לא צריך להיות אפילו מומחה לזה. אתה יכול לבוא, כשאתה בא וא...
יעקב אשר:
ככל שאני מסתכל שוב, ואני לא נכנס כרגע לכל פרט ופרט, שאני אומר, יש דברים הגיוניים שאפשר לחשוב עליהם. וכשאני מסתכל על הפרטים הללו, ואני מחבר אותם לתוכנית עבודה, כי תוכנית, אני יודע איך בונים אותה.
יש כאן את כל המרכיבים של חקיקה שלא הייתה מעולם, מעולם, בכל הוועדות שהיו עד היום. יש פה מרכיבים, שאם מרוב ...
מירי פרנקל-שור:
אבל אתה יודע, יעקב, זה כל הזמן חוזר, שכאילו אנחנו אומרים עוד סנקציות ועוד סנקציות.
יעקב אשר:
לא, אני לא מדבר רק על סנקציות. על כל דבר, להקשות אותו עוד יותר. קודם כל יש, ויש הרבה, וזה הולך בהדרגתיות, ויש יותר מדי, אוקיי? אבל זו בדיוק הנקודה.
מירי פרנקל-שור:
אנחנו צריכים תמיד לזכור שאנחנו פעמיים אחרי שבג"ץ אמר את דברו. אנחנו נמצאים בסיטואציה מורכבת, שאנחנו מנסים לתת את המענה.
יעקב אשר:
את מדברת על הבג״צים שהיו בזמנו?
מירי פרנקל-שור:
צריך להביא תחת הכנסת חקיקה ראויה. זה שאנחנו מקשים, כן.
יעקב אשר:
לא מקשים, אני לא מדבר על המקשים. אני מדבר על זה שאנחנו מקשים ולא מסתכלים האם זה נכון. האם לבוא ולומר, מישהו חושב שאפשר לבוא עם הסדר כזה כשכולם פליליים ולא עושים עם זה כלום? הרי אף אחד לא בא ואמר, זה חייבים. גם בחוות הדעת, ראיתי, אפשר, אי אפשר, אבל אני חושב שזו חובה, ואין פה עניין של אפליה או לא אפלי...
מה, אתה מבקש רחמים?
דברי דובר/ת #1041 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני אומר את דעתי, אני לא מבקש רחמים.
זה ככה נשמע.
דברי דובר/ת #1043 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ממה כמוני?
דברי דובר/ת #1045 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני מדבר כרגע על תהליך ומשפט. אין משפט לבד בלי תהליך. התהליך פה, כשמסתכלים עליו בסוף, ואת יודעת מה, כשביקש מאיר כהן שיגידו לו איך זה עובד והכול, וכשהתחלת לסכם את הדברים, כרגע, לפי ההצעות עוד לפני התיקונים, אני לא אומר שלא צריך לעשות תיקונים בכלל, ממש לא אומר.
אבל יש כאן בנייה, יש פה דבר בנוי שעובד, ...
יעקב אשר:
אני אשב איתך על כוס קפה, מה שאת רוצה.
מותר לו לא להתייחס.
דברי דובר/ת #1049 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
דיברו כל הזמן על איך בכלל מדברים, אני מדבר על החלק הפוליטי אפילו, לא המשפטי, יש את ההתנתקות ויש את התקדימים הללו, אבל אני אתן לכם תקדים פוליטי שהיה אך לא מזמן. אני מחזיק בידיי את ההסכם של יש עתיד, של יאיר לפיד וחבר הכנסת מנסור עבאס, אני אקריא לכם שתי שורות מתוכו, מתוך כל הדברים. שלא לדבר על לא סנקצי...
במטרה לבחון?
דברי דובר/ת #1051 | 2 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
יעקב, אבל הם לא מחויבי גיוס, לא שלחו להם צווים.
יעקב אשר:
רגע, תודה. תנו לי, אני מסיים. 'במהלך תקופה זו, ובשים לב למסמך מדיניות ממשלת נתניהו', הם זרקו את זה עוד על ממשלת נתניהו, 'בעניין תיקון 116 מחודש נובמבר 2020, תועבר בקשה', אתם מקשיבים לי, גברתי?
יעקב אשר:
יפה. 'תועבר בקשה לגורמי האכיפה להקפיא הריסת בתי מגורים שאוכלסו ובנייתם הסתיימה עד ה-1 בינואר'. עכשיו אני בא ואומר, זה הסכם קואליציוני, אין ספק שבדקו טוב טוב איך לכתוב את זה ובצורות כאלה. מה עשו עם זה עוד, או מה ניסו לעשות? אנחנו עוד נדע.
אבל כשיושבים פה חבורת הצבועים האלה כאן ומצקצקים על החרדים, ומצ...
יעקב אשר:
מה הם רוצים? הם רוצים לסכסך. תודה, אזולאי, אני אזכור לך את העזרה הזאת.
יעקב אשר:
ואני רק רוצה לומר לכם, אדוני היו"ר, ולסיים מה שנקרא, בנימה מאוד לא אופטימית.
יעקב אשר:
כשאני רואה תגובות בוואלה על מה שקרה אתמול, ואחד כותב – "היידה, יום חג, שכל התינוקות יחזירו ציוד". "החרדים המנוולים שילמדו לקח", "90% מהאסונות זה החרדים", "אז שמירת שבת וחרטוטי הרב לא עזרו", ועוד ועוד ועוד. לכן אני אומר לכל אלה פה, תיזהרו. אנחנו צריכים להיזהר. בגלל שרוח הדברים שיוצאת גם מכאן, יש באמת...
תגיד, החבר שלך על הדוכן אתמול, "ידיכם שפכו את הדם". על מה אתה מדבר? מה זו הצביעות הזאת? על צבועים אתה מדבר? תתבייש לך. אתמול על הדוכן הוא אומר "ידיכם שפכו את הדם הזה".
דברי דובר/ת #1065 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה מדבר איתי על צביעות?
דברי דובר/ת #1067 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
כשבאות לכאן חברות כנסת כמו מטי ואחרות, שבאות ושואלות שאלות קשות, שבאמת צריכים להתמודד איתן, ושוסטר וטרופר ואחרים. אבל האנשים הללו שיושבים כאן עם אנטישמיות בפיהם, אין לזה מילה אחרת, עם הנהנתנות הזאת בלעשות רע, זה לא בשביל לעשות טוב, שלא תמכרו את הלוקשים האלה. הם לא יותר ציוניים ממנה ולא יותר ציוניים ...
נכון. תסכימו למכסות במקום יעדים, נגמר הכול.
דברי דובר/ת #1069 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, מה אני אמרתי? אם תוסיפו שם רק משפט אחד – 'חוק ייכנס לתוקף זה, והממשלה תסיים את תפקידה תוך שלושה חודשים'. כל אלה היו מצביעים בעד. תודה רבה.
דרך אגב, לא התרגשתי.
דברי דובר/ת #1072 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
טוב, אדוני היו"ר, חברים יקרים, אני אנסה לדבר קצר וממוקד. אני קודם כל מוחה על דברים שאמר חבר הכנסת אלעזר שטרן, על פיזור רעל. דברים לא נאמרים, לא מתפוגגים בחלל, אלא הם עומדים ותלויים ונרשמים. הדברים לא ראויים. אם אתה לא יכול להכיל מחשבות ודעות אחרות, אז אתה לא במקצוע הנכון.
אני רוצה שישמעו אותן.
דברי דובר/ת #1074 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
השמעתי. תחשוב על בית המשפט העליון, על כל מיני דברים, מה אתה עושה, ואחרי זה תגיד לי אם אתה מפיץ רעל או לא מפיץ רעל.
דברי דובר/ת #1076 | 25 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אה, בסדר, אוקיי. מאוד יפה. מה יפית, לבוא לפה ולהגיד, תדברו יפה, תחשבו על הדברים.
דברי דובר/ת #1078 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אף אחד לא יכול לדבר דברים שהגנרל הגאון שיודע את הכול לא יכול לשמוע.
תגיד, אתה יודע כמה זמן עכשיו דיברת?
דברי דובר/ת #1080 | 7 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
לעניין עצמו. אדוני היו"ר, יש כאן בחוק שבסעיף שלפנינו, אני לא מתייחס לסעיף 13, סעיפי החוק שלא שונו, אלא רק לסעיפים באדום. סעיף ה', לעניין שנת הגיוס שבה ייכנס החוק לתוקף ועד ליום וכו', יחולו ההוראות. אנחנו מדברים בסעיף הזה, ביום כניסתו של החוק לתוקף, העברת מחצית התשלום, ולאחר מכן בסעיף 2, אנחנו מדברים...
מירי פרנקל-שור:
מה השנתון בשנה השלישית? השנתון בשנת 2025 או 2026 הוא 14,500.
אביחי אברהם בוארון:
שנתון לידה זה 14,400, ואם אנחנו מדברים על גידול באוכלוסייה של 2% בשנה, אז גם כאן.
אביחי אברהם בוארון:
נגיד 5% גידול, 14,400, כפול 1.05, כפול 1.05, לא הגעת, עדיין אתה נמצא ב-50% ואולי גם יותר.
אביחי אברהם בוארון:
3% גידול. אז אפשר לעשות, בואו נעשה ביחד. 14,400, כפול 1.03, כפול 1.03 שווה 15,276, לחלק ל-2 שווה ל-7,638, ואתה ב-7,920 מעל הזה. ואם אנחנו רוצים לעשות כמה אחוזים מדובר, נעשה 7,920 חלקי 7,600.
זה לא משנה.
דברי דובר/ת #1102 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, שזה לא מהמחזור, זה לא משנה.
דברי דובר/ת #1104 | 7 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
לא, זה מהבריכה. זה לא חצי מהשנתון, זה מתוך 80,000. זה מה שאומרים לך.
משה טור פז:
אומרים לך שזה מתוך הבריכה, כי הרוב לא יגיעו מגיל 18.
אביחי אברהם בוארון:
חבר'ה, אל תחזיקו את החבל בשני קצותיו, נו, אנחנו לא מטומטמים. מספיק, חאלס, באמת.
אביחי אברהם בוארון:
כי דרור כבר הבין את הרעיון. אני אגיד משפט על הבריכה, אמרתי אותו אינני זוכר למי, הבריכה לא כל כך מעניינת. מה שמעניין זה, בדיוק כמו בציבור החילוני ובדיוק כמו בציבור הדתי-לאומי, שכששנתון מגיע לגיל 18, ברבות הימים, לפחות לפי החוק הזה, אנחנו נגייס 55% ו-60% מהשנתון.
משה טור פז:
אנחנו הבנו. זה נחמד שאחרי 82 ישיבות אתה פה, אבל זה לא נכון. כל מי שיושב פה מבין, רק אתה לא מבין.
אצלנו מתגייסים 90%.
דברי דובר/ת #1118 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
זה מה שהצבא אומר.
דברי דובר/ת #1121 | 4 מילים
◂ 38 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
גם לא מהמחזור, מהבריכה. אצלכם גם יש בריכה.
אביחי אברהם בוארון:
בואו נמשיך. מ-100% שנתון של בני 18, יתגייסו בסופו של דבר מעל 50% לפי החוק הזה. ולכן מה אני אומר? אני אומר שיש פה צעד מאוד רציני של הציבור החרדי ופרנסיו ומוביליו ומנהיגיו לבוא ולומר, אנחנו מתחת לאלונקה, לא כאילו ולא על יד. עכשיו, המבחן הגדול הוא אם זה יקרה בפועל, זה נכון. אבל כדי שזה יקרה בפועל, אנחנ...
אביחי אברהם בוארון:
נכון, בתהליך הרפואי שכולנו עברנו בבקו״ם. אני בבקו״ם, בכל אופן. וזה עוד צעד שלא היה עד היום, וזה צעד מאוד משמעותי, כי זה מפגיש את הצעיר החרדי עם הצבא, עם מוסדות הצבא, עם המדים, עם המסגרת הצה״לית, וזה צעד מאוד חשוב. ואז בא צעד נוסף של המדינה.
מירי פרנקל-שור:
אני רק רוצה להעיר לך, שבסופו של דבר כאשר אתה מסתכל על המחזורים, על הבריכה, וכן צריך לומר את זה, שבסביבות 90% או טיפה פחות, מקבלים את הדח"ש לאורך השנים, ובסופו של דבר הם מגיעים לגיל הפטור. זאת אומרת, כאשר אתה מסתכל על החברה, תהיה לך חברה שכמעט בסביבות ה-85%-90%, אתה צריך לתת לנו את הנתונים, יקבלו פטו...
אלון שוסטר:
לא הצלחתי להבין מה בין ה-50% שהוא מדבר עליו, למה הוא מתכוון 50%?
אביחי אברהם בוארון:
אבל מירי, יש לי שאלה אלייך, וצריך להיות הוגן. בעוד עשר שנים, האם נכון לומר ש-50% ויותר מצעירי הציבור החרדי מתגייסים? אליבא דחוק הזה, נגיד שאין התקדמות. 50% מהשנתון החרדי יגויס בעוד עשר שנים? אפשר לומר את זה על פי החוק הזה? בוודאי שכן. חברים יקרים, בוודאי שכן. בואו נמשיך.
ינון אזולאי:
הבריכה הולכת ומצטמצמת הרי. האוכלוסייה הצעירה.
מירי פרנקל-שור:
נכון, אי אפשר. לכן אני אומרת שהאמירה שלך, לדעתי, היא לא מדויקת.
אביגדור דיקשטיין:
הוא שאל על שנתון, אלא אם כן אני לא הבנתי אותו נכון. לפי החוק, גם היעד שאנחנו רוצים להגיע אליו, שיש גיוס של 50% משנתון, נכון. מי האנשים? אוקיי, נכון, זה הדיוק.
ינון אזולאי:
החוק מדבר על למלא מהבריכה ולקחת מהשנתון, והחישוב הוא מהשנתון. על זה צריך לדבר. אי אפשר להטעות את הציבור ולהגיד להם, זה מכל הבריכה 5% או 3% או 10%. זו הטעיה של הציבור. זו הטעיה הגמורה, כי זה לא מה שלוקחים. המספר הוא מהמחזור. זה המספר. המילוי מהבריכה. אבל כשאנחנו מדברים בכל החוק, אנחנו מדברים על המספר...
דרור גרנית:
רגע, סליחה, חבר הכנסת אזולאי וחבר הכנסת בוארון.
דרור גרנית:
היה לי וחבר הכנסת בוארון באחת הישיבות שיח ארוך, ואני רגע רוצה להגיד מה אני למדתי מהשיח הזה, ולמדתי הרבה, ואני מודה לך על השיח, אבל אני בכל זאת רוצה להגיד איפה אני לא רואה את הדברים כמוך. זה נכון שאם מקבלים את הנחת העבודה האופטימית של החוק הזה, שהוא יקום ויחול ויתממש לאורך שנים, אזי לאורך מספיק שנים ...
דרור גרנית:
ולאורך מספיק שנות קיומו של החוק, אם נעשה את זה לצורך הדיון - - -
דרור גרנית:
20, 30, 40 שנה, אז מה שיקרה לך זה שבתהליך הזה אתה תגיע לזה ש-50%.
דרור גרנית:
שלושה דברים אני אגיד. אחת, החוק שלנו מתייחס כרגע לחמש שנים. הוא לא מדבר מעבר לזה, הוא מדבר על חמש שנים. שתיים, הגילאים של הגיוס הם דרמטיים ומשמעותיים. תת-אלוף טייב התייחס לנקודה הזאת מספר פעמים. לא הרי גיוסו של ילד בן 18, כהרי גיוסו של אדון בן 26.
זה החוק.
דברי דובר/ת #1160 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אתה, אני חייב להגיד לך, יש משפט כתוב על שמך, 'אסתרא בלגינא קיש קיש קריא'. כל הזמן מקשקש ומרשרש. זה בלתי אפשרי הדבר הזה.
ינון אזולאי:
הוא מפריע לו. הוא אמר לו שהוא רעל, זה לא מעליב? כשהוא אמר לבוארון שהוא מכונת רעל. הוא אמר לבוארון, אתה מפזר רעל.
מה אמרתי לו? שבגיל 26 הוא מדבר? על זה הוא מדבר ככה? מה, אני אגיד מה הוא בכלל? אתה אורח בוועדה שכל פעם נותנים לו את הכבוד על אותן שטויות שהוא מדבר.
דברי דובר/ת #1163 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור, הוא יעביר הרבה חוקים עם הקואליציה הזאת.
דברי דובר/ת #1165 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
שנייה, עוד משפט אחד אני אגיד, וזה שוב פעם רגע בהסתכלות ארוכת טווח. ושוב אני אומר, אתה אומר לנו בואו נסתכל על התהליך ועל האופק ועל התהליך ארוך הטווח, שבסופו אנחנו נתכנס אל עבר הקו של 50%. אבל אני רוצה לומר שאם מסתכלים ארוך טווח, בהסתכלות ארוכת טווח - - -
אסור לך לדבר על זה. אל תתסכל ארוך טווח.
דברי דובר/ת #1168 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אתה אומר את מה שמירי אומרת. אני אשלים את דבריך, מירי אומרת, רגע, אם אנחנו "נתקעים" על ה-50%, סוגייה, תשאירו אותה שנייה. דרור, אז בוא נסכם על דעת כולנו.
הוא לא מכיר את המכתב של הרמטכ"ל.
דברי דובר/ת #1170 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אני מכיר את המכתב של הרמטכ״ל, הוא נמצא פה לידי. נו, למה עוד פעם? באמת.
ככה. מה זה למה?
דברי דובר/ת #1172 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
דיי, באמת, מספיק. קצת תכבד את החדר ואת הנוכחים בו. תשמע, בוא נסכים על כמה דברים. מה שטור פז אמר נכון, תוך שמונה שנים אנחנו מתכנסים ל-50%. אחת. שתיים, תוך שלוש שנים אתה עובר כבר את הרף ביחס לשנתון, עובר את הרף של ה-50%.
יותר מזה, בשנה שלאחר מכן, 8,000, בשנה הרביעית 8,500, זה הרבה מעל. תסתכל, זה קרוב ...
אביחי אברהם בוארון:
האחוזון מהשנתון יורד. בשנה הרביעית עד 8,000 זה יורד. באמת, במספרים אני קצת מבין. אתה ב-8.5 בשנה הרביעית, ובשנה החמישית אתה יורד חזרה ל-7.5, משהו כזה.
במתמטיקה שלו, חצי מתגייסים מעל גיל 23.
דברי דובר/ת #1176 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
אני רוצה אני רוצה לומר משהו. אחת הבעיות הלוגיות שיש לי בחישוב היעדים האלה או הרף הזה, זה שמדברים על 50% במתמטיקה, מדברים 50% משנתון הגיוס. בפועל, פוטנציאל הגיוס, נגיד שמגייסים עכשיו 7,500, ה-7,500 האלה הם לא כולם מאותו שנתון גיוס. הם מ-18, מ-19, משמונה שנים.
ברור.
דברי דובר/ת #1179 | 1 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אני רוצה לסיים. כשעושים את הצעדים האלה, מצעד אחד 50, אחרי זה תהליך של גיוס שהולך וגובר, אחרי זה כניסה של 100% מהמלש״בים לתוך התהליך, ואפשר לקצר את התהליך, ואם הצבא יקצר את התהליך ויכול לקצר את התהליך, אני מאמין שאפשר לעשות מבצעים, אז השגנו תוצאה הרבה יותר טובה. לא חצי שנה, אפשר גם בחודש להכניס את כו...
אביחי אברהם בוארון:
אפשר גם להתנות, לדייק פה את ההתניה, טור פז, לאמירתך, ולומר, צעיר שמגיע ללשכת הגיוס ומשתף פעולה עם התהליך, יקבל את החנינה.
אלון שוסטר:
תודה רבה. הוערו פה הערות מאוד משמעותיות, חלקן אפילו סבוכות. ואני מצפה, מבקש מהנהלת הוועדה, מיו"ר הוועדה, שיינתן זמן מספיק בהמשך גם לקבל את התשובות, לדרוש את התשובות על כל השאלות שנשאלו וגם לדון בהן באופן סביר, בלי למרוח. זו נקודה ראשונה.
נקודה שנייה, אם הצלחתי להבין, עם הרקורד שלי כמורה מתמטיקה לשלו...
אלון שוסטר:
תראו, חבר'ה, זה כמו בפרסומות, אפשר להגיד כל דבר והוא יהיה נכון לשמו כשמציגים אותו, אבל יש פה מספר חד-ספרתי שהוא התחלה, איך נגיד? זאת הייתה התחלה יפה. בנושא העמותות, רק הערה כי הבנתי שזה נשמע. עמותות כמובן צריכות להיות עם אישור ניהול תקין. אני רוצה רק להבין עד הסוף מה קורה עם מי שלומד בתאגידים שהם אי...
אלון שוסטר:
אני כמובן מלא הערכה ליד שרה ולזק"א, וכמי שחי בקהילה, כל מי שנותן יד סולידרית, בין במעשה, בין בכסף, תשומת לב, לכל מה שנעשה במגזר החרדי. אבל צריך לומר, הציבור הכללי הקים קופות חולים, חברות של קופות גמל, פנסיה, הסתדרויות לעובדים, בתי חולים. זאת אומרת, נעשו פה בסדרי גודל, של כמה סדרי גודל, מעשים גדולים,...
אלון שוסטר:
יכול להיות שכן. אגב, אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת בוארון, אני מצטרף לאופטימיות, והמבנה המנטלי שלי דומה לדברים, לא בעימות הקשה עם חברי שטרן, אבל כן עם, אני לא יודע איך לקרוא לזה בדיוק, נטיית הלב, המנטליות. אני רוצה שצה״ל יהיה פתוח, אני רוצה שהחברה החרדית תרצה את המהלך הזה, ואני יודע לחכות שנתיים, שלו...
היו"ר בועז ביסמוט:
אוקיי, הדברים ברורים. תודה רבה, אלון, על הדברים. בבקשה, חבר הכנסת אלעזר שטרן, השלמות. תתחיל מהסוף.
אוקיי, תודה. אני רק רוצה לחזור אולי לחברי שוסטר, למה שהוא אמר בסוף הדברים. אנחנו לא יכולים להתעלם, הוויכוח הזה בין יעדים למכסות הוא לא ויכוח שאפשר להגיד, אוקיי, כבר עברנו הלאה. בגלל שכל פעם שאנחנו מגלים סעיפים, נגיד כמו הסעיפים של היום, ויש מי שמתלונן על זה שיש אי אמון ושמים את כולנו כשקרנים, את הציבור החרדי, אם אתם לא שקרנים, אז אנחנו מבקשים דבר אחד.
תגידו לנו, כמו שאומרים בציונות הדתית, כמו שאומרים במכינות, כמו שאומרים בספורטאים המצטיינים, מי התלמידים שלכם. אני כרגע לא נכנס לעניין של כמות. כמה שאתם רוצים. אם מה שאמר חבר הכנסת בוארון, חצי מחזור מתגייס, תביאו לנו את השמות של החצי שנשאר. זהו. ופעם שתביאו את השמות האלה, לא צריך שום מנגנון.
לא הגדרה של מיהו חרדי, לא הגדרה של איזה מוסד עמד במכסות ואיזה לא, לא הגדרה של איך משלמים בשנה או בשנתיים, ומתי הם עומדים במכסות, ואם מורידים 80% או 70%. תביאו את השמות. עוד בכלל לא דיברנו על המספרים, בכלל לא דיברנו על הכמויות.
אבל מה הבעיה? הם רוצים לעבוד עלינו במקרה הטוב. במקרה הרע, הם לא רוצים לשתף פעולה עם המדינה. ואנחנו לא יכולים לתת לזה יד, וכל פעם שיבוא איזה נאום חוצב לב של יעקב אשר, כמה הם צדיקים וכמה הם קהילתיים וכמה הם הכי טובים, אז נגיד, בבקשה, בואו נחסוך את הכול. תביא את השמות האלה.
דרך אגב, אני לא רוצה להגיד, אבל זק"א יש גם אצלי בתוך הבית. לא השווצתי בזה, אני לא משוויץ בזה. וגם, באותו זמן נמצאים בלבנון, בעזה, באיפה שצריך. ואף אחד לא אומר, אוקיי, תראו כמה אנחנו טובים, כמה אנחנו קהילתיים. ושילמו את המחיר הכי קשה שיכול להיות, ועדיין מתנדבים, ועדיין הולכים למקומות האלה. שומעים פה כל הזמן אימהות, הורים שכולים, אלמנות, אימהות לילדים, נשים, מה אנחנו לא שומעים? לא.
דברי דובר/ת #1196 | 288 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך רק דבר אחד, בועז. אתה גם לא היית פה, שנייה.
דברי דובר/ת #1198 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מוכן להפסיק עוד פעם בשבילם, אני אומר את זה באמת.
דברי דובר/ת #1200 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוקיי. הדבר השני, אני מסכים עם פרוש שהחוק הזה, נושא של לימוד תורה, לא צריך להיות פה. ואם הוא פה, אז תתנו פרקטיקה, לא יודע איזו. מה קשור חוק שירות ביטחון להכרה בערך לימוד התורה? אם כבר זה נמצא באיזשהו חוק, לכו למשרד החינוך, לכו למשרד הדתות. למה צריך להיות בחוק שירות ביטחון הכרה בערך לימוד התורה?
אני אגיד לכם על מה זה משפיע במיוחד. על מערכות השיעורים בבתי ספר תיכוניים, יסודיים, גני ילדים, איפה שאתם רוצים. עכשיו, מה זה קשור לימוד התורה לתוך חוק שירות ביטחון? ואם אתם כבר שמים אותו, בבקשה, לכו לפי מה שפרוש אומר פה, ותגידו מה הביטוי של זה.
ועוד דבר אחד, לא סתם אמרתי, הרב גלעד קריב. מירי, יכול להיות שצריך להכניס להגדרות מה זה לימוד תורה. באמת אני אומר. אני חושב שאם התורה של יעקב אשר היא תורה שמלמדת אותם לא לשרת, זאת לא התורה שלי. איזה תורה לומדים שם בישיבות?
דברי דובר/ת #1202 | 148 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
נישואים אזרחיים, חילול שבת, כל מה שהצבעת בעד.
אני אומר לך, יכול להיות. כן, בתורה שלי, מה שאנחנו רוצים, שכולם יתחתנו כדת משה וישראל, אבל מי שלא רוצה, אני אאפשר לו דרך אחרת להקים משפחה בישראל, אני רוצה שתדע את זה.
דברי דובר/ת #1204 | 33 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בתורה שלי לא נוסעים בשבת.
דברי דובר/ת #1206 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, יכול להיות, אבל תגדירו את זה. זאת התורה שלי.
דברי דובר/ת #1208 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה לציבור שאתה אומר שאתה שייך לו, נכון?
אני מוכן להשקיע בשכנוע, גם כמדינה, כדת משה וישראל, אבל אני לא רוצה למנוע מאף אחד להקים משפחה בישראל.
דברי דובר/ת #1211 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה אני, אתה שאלת אותי עליי, מה אתה רוצה?
דברי דובר/ת #1213 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, אבל אתה אומר כל היום שאתה זה הם.
אני גם זה הם, כן.
דברי דובר/ת #1215 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה גם, גם, גם. כמה אתה יכול להיות גם?
תאמין לי, יעקב, שזה הרבה יותר מורכב מהחיים שלך. הכי קל להסתגר. תעזוב אותך, נו.
דברי דובר/ת #1218 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חוזר לסעיפים, אבל באמת, אני ביקשתי ואני רוצה לבקש עוד פעם. אין לי עוד הרבה אחר כך, אבל זו לא דקה או שתיים, זה אולי חמש או קצת. תן לאחרים לדבר. אני פה, מה אכפת לך?
דברי דובר/ת #1220 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה לא מוכן. אוקיי, אז אתה רוצה ככה דווקא, בסדר.
דברי דובר/ת #1222 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין לי בעיה, בסדר.
דברי דובר/ת #1224 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דן הראל:
שטרן, שנייה. סליחה, אני מבקש סליחה.
אני מוותר על זכות הדיבור שלי.
דברי דובר/ת #1227 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ככה. יושב פה מהבוקר סגן רמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, ואתה ככה מדבר אליו.
דברי דובר/ת #1229 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זו בעיה שלך, ואני לא מוכן לדבר, תודה. אני אמצא את ההזדמנות שלי לדבר. אני מוותר על זכות הדיבור.
דברי דובר/ת #1231 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה עושה תרגילים, לא אני.
דברי דובר/ת #1233 | 5 מילים
◂ 68 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
תודה, אדוני היו"ר. קודם כל, רק התייחסות קצרה. כולם אמרו, עודדו, מה שהיה אתמול עם הבן שלי, בדרך כלל אני לא מכניס את חיי האישיים לתוך חיי הציבוריים, רק להגיד דבר אחד. זה חשוב שישמעו, זה מסר ישירות לפלג. מי שחושב שירתיע אותי מלשבת פה בוועדה ולהביא חוק שמסדיר את מעמדם של בני התורה מצד אחד, ומצד שני, מי ...
ינון אזולאי:
עכשיו לגופו של החוק, ואתן התייחסות לדברים שעלו פה בסעיפים ממספר חברי כנסת. נאמר פה גם לפי מה שהיועצת המשפטית, קראתי את הסקירה שלה, הייתה קודם כל שאלה אם זה יחול על כלל האוכלוסייה או לא. אגב, אני חושב שזה צריך לחול על כלל האוכלוסייה.
מקודם דיברו פה שיש בשנת 2023 למעלה מ-13,000 משתמטים, שככל הנראה רוב...
ינון אזולאי:
לא, משה טור פז, לא. אם דרור רוצה, אין לי בעיה. משה טור פז, דיברת היום כמה פעמים, תן לי גם אני לדבר. יום שלם לא דיברתי, אתה יודע, בשבילי זו מסירות.
דרור גרנית:
לא, לא, לסעיף החנינה כפי שהוא מכונה פה. ראשית, עד שאדם מגיע לכדי השתמטות, והסביר את זה קודם אביגדור, זה לא מהיום למחר. יש תהליך שלם שהצבא עובר מולו. הוא פונה אליו, ומתקשר אליו, ומזמין אותו.
דרור גרנית:
רק בסופו של תהליך לא קצר בין כמה וכמה חודשים וכמה וכמה ניסיונות פנייה, מגיע הצבא לאמירה שאומר, עשיתי את כל מה שאפשר, האדם הזה אינו משתף איתי פעולה, אשר על כן הוא הגיע לסטטוס משתמט. כל התהליך הזה לא החל אלא לאחר פקיעת החוק, כלומר, אחרי יוני 2023.
ינון אזולאי:
כן, שמה ציפית שיקרה אז כשפוקע החוק? כשבית המשפט אומר, תחוקקו חוק?
דרור גרנית:
בית המשפט אמר את זה עוד בשנת 2017. אנחנו לא התחלנו את התהליכים האלה שהתגלגלו.
דרור גרנית:
רגע, בסדר, אבל להפך, אנחנו כמדינה, כפרקליטות וכצבא וכמשרד ביטחון, הגשנו פעם אחר פעם אחר פעם, אני חושב שהיו איזה 20 או יותר בקשות לבית המשפט, שאמרו, אנא דחה את כניסת בית המשפט לדין לתוקפו מ-2017 עד 2023. ב-2023 החוק פקע מתוכו פנימה, וכבר לא יכולנו לבקש את זה. אז על כן אני רוצה להגיד שכל ההליכים של הב...
דרור גרנית:
שתיים, גם אז הם לא קרו מיד, אלא אנחנו אמרנו, הצווים שניתנו קודם לכן ממשיכים ועומדים בעינם, כל אחד מהם עד תום תוקפו לפי הסעיף של, אני לא זוכר אם זה 23 או 24 לחוק הפרשנות, אז הם עמדו בתוקפם, ולכן היה עוד פרק זמן שאפילו אחרי שהחוק פקע אנחנו לא התחלנו את ההליכים שמבשילים כדי השתמטות מיד. ושלוש, גם אז עש...
דרור גרנית:
מה שאני רוצה לומר, זה לא שהגרזן הורד, ומהיום למחר הסטטוס המשפטי השתנה, ובום, הורדנו עליהם את הגרזן והפכנו אותם למשתמטים. זה לא האירוע. בפסק הדין של 2017 שניתן, וגם אחר כך שב ואושש בפסיקה שניתנה בשנתיים וחצי האחרונות, בהקשר של ענייננו, קבע בית המשפט שהוא החיל כצו ביניים בהתחלה, ואז הוא השאיר אותו כחל...
ינון אזולאי:
ולכן אני פחות מסכים איתך. ואני רק אחזור ואומר שוב, בית המשפט, בעקירת גוש קטיף שהייתה שם, אנשים עברו עבירה, ידוע, עברו עבירה, אף אחד לא אמר שהוא לא עבר עבירה. אגב, עבר עבירה ביודעין שהוא עושה עבירה וכל מה שצריך. בית המשפט בסופו של דבר החליט, לאחר מספר שנים, שצריך לתת להם את החנינה, או אולי פחות ממספר...
ינון אזולאי:
סליחה, המחוקק, ובית המשפט לא פסל. תודה רבה שבית המשפט לא פסל, זה כבר הישג, אתה צודק, זה דיוק נכון. אתה צודק, המחוקק החליט. טוב מאוד שאמרת את זה. על מה? על עבירות שבוצעו בפועל. פה מה שקרה, זה שאתה מצייר את זה, שמ-2017 כל פעם נדחה ונדחה, נעשו מאמצים גם בכנסת הזו, וראינו עוד פעם ועוד פעם שניסו להעביר ח...
ינון אזולאי:
כי הוא לא התחיל, ההשתמטות שלו היא רק לאחרונה, כמו שאומר דיקשטיין, שכל יום עולה.
ינון אזולאי:
לא, מתי שהוא נקרא משתמט. אני יודע את התהליך. בסופו של דבר קרה משהו. המדינה לא השלימה את התהליך שהיא הייתה צריכה לעשות, או הכנסת לא עשתה את זה. אבל הכנסת היום באה ועושה את זה, וכשהיא עושה את זה, היא אומרת, יש תיקון שצריך לעשות בו. כי גם בית המשפט מבין שלא מציאותי לקחת את כל ה-84 או 106 אלף, כל אחד לש...
מירי פרנקל-שור:
כן, אבל אתה רק צריך לומר על ההתנתקות, גם בית המשפט עומד על זה בפסק הדין, על הנסיבות המאוד מאוד מיוחדות, שכל העבירות עברו שם. הוא מדבר על אירוע חריג, חד פעמי.
ינון אזולאי:
גם פה זה אירוע חריג, ביום אחד עוצרים לכולם את הדח"ש שלהם. ועל האתיופים למשל, אני לא יודע גם אם הגישו על זה בכלל, אבל עובדה שהכנסת מחליטה.
מירי פרנקל-שור:
הכנסת צריכה להחליט, אבל צריך באמת לראות את הנסיבות. אי אפשר רק לנתק ולבוא ששם הייתה העבירה וחננו אותה. צריך להבין את כל המכלול, את הנסיבות.
יעקב אשר:
לכן צריך גם לדבר על המכלול, בכל מקום צריך להסתכל על המכלול.
ינון אזולאי:
זה בדיוק מה שאמרתי, שזה לא בדיוק, ואפילו פה זה חמור יותר, שבן לילה.
ינון אזולאי:
שם האדם לעצמו, באישי, עשה את העבירה. פה המדינה הפכה את כולם בן לילה, כביכול.
משה טור פז:
ינון, זה מה זה קשה לומר את מה שאתה אומר.
ינון אזולאי:
החלטה בבית המשפט. בית המשפט אמר, אני עכשיו אומר שמעכשיו אין יותר דח"ש.
מטי צרפתי הרכבי:
בית המשפט אומר 25 שנה. מתי התחיל הדיון הזה? זה התחיל עוד מזמן, 20 שנה.
ינון אזולאי:
ולכן, המדינה צריכה לקחת את האחריות עליה, וכשהיא מחזירה את זה, כשהיא מחוקקת חוק, בחוק עצמו, היא צריכה להביא גם כן את נושא החנינה. היא מבינה, וגם את מבינה, וגם אתה מבין, ש-100 אלף לא יבואו לכם למחרת, ולכן אתם רוצים להביא משהו.
יעקב אשר:
לא רק זה, זה גם יכול לחבל בתהליך עצמו. זה ברור לכולם.
ינון אזולאי:
אחר כך אמרו, איך אנחנו יודעים שאותו אחד באמת למד את 45 השעות, או את 40 השעות? הביאו דוגמה מאיזה שופט, כן ליהדותו או ליהדותו. קודם כל, פה אנחנו אומרים שאותו אחד צריך להצהיר, והישיבה מצהירה עליו, שבאותה תקופה הוא היה באותו מעמד. אותו מעמד זה בעצם, לצורך העניין, ישב ולמד בישיבה, שהיא נמצאת ברשימת הישיב...
אביחי אברהם בוארון:
כמו שאמר סולברג אתמול, אם לא נאמין לתצהירים שמובאים בפנינו, לאן אנחנו באים?
ינון אזולאי:
הייתה חברת כנסת שאמרה שתהיה תקרה של מספר ישיבות. מי שאומר דבר כזה, הוא לא מכיר את העולם. מה זו תקרה של מספר ישיבות? ואם מחר אני נעשה ראש ישיבה ופותח על פי כל הנהלים, והייתה תקרה של 1,000 והייתי 1,001, אז לא ייתנו לי להיות ישיבה? הציבור גם גדל. הרי מקודם דיברו פה על נתונים שהציבור גדל, אז מה פה שתהיה...
ינון אזולאי:
אני אגיד לך את האמת, לא רציתי להגיד שזו את. לא רציתי שתרגישי לא נעים.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אני בסדר גמור. אני חושבת שצריך חינוך, כמו שמחנכים את הילדים שלנו.
ינון אזולאי:
אבל את באה ואומרת, אני רוצה לחנך לך את הילדים שלך כמו שאני רוצה בישיבה שלך. זה אני לא מוכן.
ינון אזולאי:
אין מה להקצות, כי זה לא המקום. זה כמו שאני אבוא ואגיד לך, אני רוצה בחינוך של הילדים שלך שתקצי כל שבוע בשבת, שעה שהם שומרים שבת, ואני לומד איתם גמרא.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אבל אתה יכול לבקש ממני שילמדו גמרא בתיכון. אני אגיד לך, סבבה. אנחנו לומדים, אתה מבין?
אלון שוסטר:
ינון, רק שאלה בהקשר הזה. אני רוצה לאתגר אותך באפשרות של להציג את האופציות. לי זה נשמע כמו המינימום כשאומרים ממש לא לחנך. נניח שלא מדובר על חינוך. תחשוב על הילדים שלך, שבאים ומציגים להם את האופציה הזו של שירות. עכשיו, אני מבין את הקושי, אבל הצגת התמונה.
ינון אזולאי:
אבל מציעים להם, שולחים להם את הצו הראשון עם תמונה, אמור להיות בחיל האוויר, תמונות יפות.
ינון אזולאי:
אגב, אם היית שואלת אותי למשל, הייתי אומר לך, לא, למה את שולחת? הרי כרגע הילד הזה אמור להגיע לישיבה במסלול מסוים, למה את שולחת לו את זה? אבל את לא שואלת אותי ושולחת, לא את, הצבא. אני עכשיו לא בא ואומר לך, אל תשלחי לו את זה. את שולחת את זה והוא מקבל. אבל כשאת רוצה לבוא ולהגיד לי, אני רוצה להיכנס למוסד...
למה שהם יתגייסו?
דברי דובר/ת #1302 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
אוריינטציה, הבנתי אותך. אני בא ואומר, חלק מהציבור שבסופו של דבר מגיע, אגב, הוא לא יגיע גם בגלל החינוך הזה. הוא לא שמע על זה מהחינוך, אלא הוא יודע שבסופו של דבר הוא כרגע לא לומד, הוא החליט שהוא רוצה לעבוד, החליט שהוא רוצה לעשות משהו אחר, הוא אומר, רגע, לפני זה אני הולך לתת את מה שאני יכול בצבא. וזה מ...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, זה שיישארו חרדים זה ברור, אבל אם תשאל אפילו את סגן-אלוף דיקשטיין, אתה תראה שיש למשל תיכונים מסוימים שאחוז הגיוס לקרבי, מוטיבציה, לקצונה, הוא גבוה, בעוד שיש תיכונים אחרים, אני מדברת בכלל, שהאחוז בהם הוא נמוך יותר. וממה זה נובע? זה נובע מזה שהתיכון הספציפי הזה, או הרשות הספציפית הזאת, עושה עבודת א...
אבל הם לא רוצים, את לא מבינה? הם לא רוצים. הם רוצים שיבואו מי שברחובות, הוא אמר לך את זה, ינון.
דברי דובר/ת #1305 | 21 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
תראה, אם אתה לא מדבר, אתה לא עושה צרות.
(היו"ר ינון אזולאי, 22:15)
דרור גרנית:
קודם כל, תודה רבה. ב', אני ממש מתנצל שיש לי הרבה נקודות, ואני ארצה כן לעבור עליהן, כי אני חושב שהן משמעותיות, אז אני אשתדל לעשות אותן בקיצור.
יהיו עוד כמה ישיבות, אנחנו מבטיחים לך.
דברי דובר/ת #1312 | 7 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
דן הראל:
תודה על האפשרות לדבר. אני 36 שנה בצבא, עוד כמה שנים כמנכ״ל משרד הביטחון, חוץ מתפקידים אחרים שעשיתי. ואני הולך לדבר על ביטחון לאומי, אני לא מדבר לא על שוויון בנטל, לא על כלכלה, לא על קרע חברתי, זה לא מעניין אותי. אני מדבר רק על ביטחון, כי אני חושב שהנושא הזה לא הודגש פה מספיק.
הצבא של ה-7 באוקטובר הי...
דן הראל:
חבר'ה, אני הייתי סגן רמטכ״ל והייתי מנכ״ל, אני יודע מה שאני אומר.
היו"ר ינון אזולאי:
מכבד את מה שהיית, אני היום מכבד גם את מי שנמצא פה ואומר דברים אחרים, וזה בסדר. תודה.
דן הראל:
מאה אחוז. אין לנו מאיפה להביא, אין מאתרי גיוס חוץ מהמגזר החרדי. זה מאתר הגיוס האחרון שנשאר לנו בקרב היהודים. זה לא שהערבים לא צריכים לשרת, צריכים לשרת, כנראה לא בצבא, שילכו לעשות שירות אזרחי. הכול בסדר.
המגזר החרדי הוא היום 11.3% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. אבל בני ה-18, בגלל הגידול הדמוגרפי, הם 2...
אביחי אברהם בוארון:
דן, אם לא נחוקק את החוק הזה, נסכן את ביטחון ישראל ולא יהיו לך את אותם 31,200 חיילים שיתגייסו רק בארבע השנים הראשונות, זה פעם אחת. פעם שנייה, אתה יודע שה-7 באוקטובר קרה בגלל שאתה הובלת יחד עם אחרים את ההתנתקות, ולא היה לנו boots on the ground ברצועת עזה, ואת זה אתה גם יודע וצריך לומר את זה.
דן הראל:
אז אני אגיד רק דבר אחד, כשאני עזבתי את רצועת עזה כאלוף פיקוד דרום - - -
דן הראל:
היו 12 גדודים מסביב לעזה, מחלקה ופלוגה בכל יישוב, תשאל את שוסטר, הוא היה אצלי ראש מועצה.
אביחי אברהם בוארון:
כל קו ביצורים בסופו של דבר ייפרץ. אתה יודע את זה. כל קו הגנה ייפרץ.
(היו"ר בועז ביסמוט, 22:26)
הוא אמר לך שערב ה-7 באוקטובר, גדוד כוננות פונה לאיו"ש.
דברי דובר/ת #1330 | 10 מילים
◂ 79 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אתה חוזר ואומר שגדוד וחצי הלך ליהודה ושומרון להגן על הסוכה של צבי סוכות, באמת.
דן הראל:
זה מה שקרה, הוא הגיע לחווארה והלך להגן על הסוכה, מה אפשר לעשות? אבל אני לא נכנס לזה. אני פשוט אומר לכם, לא יהיו מספיק חיילים, התוצאה תהיה הארכת שירות הסדיר. אין ברירה, זה הרקע למכתב של הרמטכ״ל, גיוס עשרות אלפי מילואימניקים. אף אחד לא יעמוד בזה. הכלכלה תסבול מזה, הביטחון יידרדר, ואני רוצה שתיקחו את ז...
ינאי פינקלשטיין:
אני אתחיל להציג את עצמי, אני ינאי פינקלשטיין, אני בן 19, מקיבוץ מזרע. ואני עכשיו חניך במכינת קול עמי בקריית יערים. המכינה שלנו, המכינה של הסוכנות היהודית, שליש מהחניכים שלנו הם בעצם אנשים שעשו עלייה, וחלקם גם מתכננים מאליו להתגייס. יש לנו חבר'ה מהונג קונג עד לרפובליקה הדומיניקנית.
במסגרת המכינה אנחנ...
ינאי פינקלשטיין:
תודה רבה. אני הולך לשרת במודיעין, יש לי אלרגיות, אין לי הרבה בחירה בנושא הזה, אבל כן משהו שמאוד יש לי, יש לי המון ייסורי מצפון על זה שאני הולך למודיעין. איך אני יכול בלב שלם לשבת במזגן בזמן שחברים שלי מסכנים את החיים שלהם עכשיו בעזה? חברים שלי עכשיו יהיו ספוגים במים בעזה, איך אני יכול?
ואני יודע שאנ...
ינון אזולאי:
אגב, אני חייב להגיד לך שאני אף פעם לא מרגיש ככה בבג"ץ, כי אף פעם לא נכנסתי לשם.
אליהו פנחס צמח:
אליהו פנחס צמח, מצוינים בישראל – פצועי צה"ל, דתיים וחרדים. אנחנו קבוצה מאוד גדולה של פצועי צה"ל חרדים. עכשיו אני רואה הרבה את החוק הזה, אני לא שמעתי מילה אחת על הפצועים. לא בחוק, לא גם במשפט. אני רוצה באמת לשאול אתכם. המדינה לא רוצה אפילו לדעת מספר של נכי צה"ל דתיים וחרדים. לא מוכנה לדעת אפילו את המ...
חנניה בן שמעון:
אני נמצא הרבה בבית הלוחם, אחי, אני אשמח לשבת איתך בבית הלוחם בירושלים. פצוע צה"ל.
אליהו פנחס צמח:
פצוע צה"ל, באהבה אני אשב איתך, אבל אני מסביר לך שאני לא יכול להיכנס לבית הלוחם בכלל, אז איך אני אבוא אליך לשם? אני עכשיו מסביר, כשאנחנו נכנסים לחדר כושר, נכנסים לבריכה, נכנסים לכל דבר כזה, אין.
ינון אזולאי:
תגיד גם שניסית לשבת עם מי שצריך בבית הלוחם.
אליהו פנחס צמח:
ניסינו, כן. שלא תחשוב שאנחנו באים, מסתכלים והולכים. אנחנו כמה שנים פה בוועדות הכנסת, מכירים אותנו, אנחנו באים, דיברנו עם יו"ר הארגון, עם יו"ר אגף השיקום, עם מנכ״ל משרד הביטחון. זה לא שאנחנו באים עכשיו, נותנים לכם פה באוויר, ואומרים לכם, היי, תעשו. עשינו, פנינו. אנחנו מבקשים אולי פה איזה סעיף שייכנס ...
דרור גרנית:
טוב, אני אשדל להיות קצר ואני אשדל להיות מהיר, אבל אני לא מתחייב על הקצר. קודם כל לגבי הסעיפים א'-ד' שהופיעו בהצעת החוק המקורית, הסעיפים האלה שנכתבו בהצעת החוק המקורית בשנת 2022 התייחסו למצב דברים מסוים שהשתנה. הם התייחסו למצב דברים שבו במסגרת ההערכות שחשבנו וביקשנו, בעצם החוק הקודם עמד בתוקפו ולכן צ...
דרור גרנית:
אני אומר את זה בגלל שההסדרים פה, כאילו, כמו שהם כתובים, הם נכתבו בעולם שהיה רצף נורמטיבי.
דרור גרנית:
אני אגיד רגע למה אני אומר את זה. כי זה לא רק ששתי הרשימות שנדונו פה, ולכן אני לא אפרט רגע את היחסים אליהן, לא רק ששתי הרשימות היו לא עדכניות, אלא שבעצם כשמאריכים את הרשימות as is, בעצם פוגמים או נוגסים בסמכותו של שר הביטחון להתקין את התקנות ולהתקין את הרשימות. ואיפה הדבר הכי משמעותי? הייתה התייחסות ...
דרור גרנית:
אני פעמיים סולומון, כי אני אומר ביחס לשני סעיפים. צחוק בצד רגע, אני רוצה לומר, יש הבדל בין מצב דברים שבו אומר המחוקק – שר הביטחון, אתה מוסמך לכונן רשימה, קודם כל תקבע את התקנות, תקבע את אמות המידה, תקבע את מי אתה מכניס, ואז תקבע מי עומד בזה, ואז לשר הביטחון יש שיקול דעת. לבין מצב דברים שבו אתה אומר ...
דרור גרנית:
אתם רוצים חודשיים, אני לא אומר מה ה-X.
מירי פרנקל-שור:
כיוון שאם הוא אומר שצריך לקחת את הרשומות מההתחלה ולבדוק ישיבה-ישיבה, זה ייקח זמן. מדובר על 1,000.
דרור גרנית:
דרך אגב, ופה אני אומר שוב פעם גם לעניין התקנות, בגלל שגם פקעו אמות המידה, אז יכול להיות שגם את התקנות צריך רגע לחשוב מחדש, לשנות אולי משהו, לאשרר כמובן מול הוועדה, ולכן גם זה ייקח את פרק הזמן שלו. אני קופץ רגע לסעיף קטן (ב), על חובת ההתאגדות.
רק בוורסיה המקורית של החוק בשנת 2022, הוצע לראשונה להטיל ...
דרור גרנית:
ההערה שלי לגבי ג', זה ששוב פעם יש בעיה כי הוא לא ברצף נורמטיבי, ותכף אני אגיע לאירוע הזה, אגב, סעיף החנינה, כי בעצם אנחנו מנקזים החוצה מהבריכה. זאת אומרת, בגלל שב-ג' אנחנו מראש מוציאים החוצה את המבוגרים יותר, ממילא הבעיה שמנסים להתמודד איתה בסעיף החנינה - - -
ינון אזולאי:
הכנסת צעירים, כמו כל שנה. אתה לא ממציא פה גלגל.
מירי פרנקל-שור:
אתה חונן אותו בגלל שהוא הגיע לגיל 26, פטור, והוא לא נושא בעונש.
דרור גרנית:
ולכן מראש אני במקום אחר, וזה חלק מהתשובה לסעיף הבא שאני תכף אחזור אליו. דיברתי על ד', על הרשימה החדשה. ה', אני לא אחזור על כל הדברים שנאמרו פה. כל המנגנון של הנגיסה בתמיכה בעיניי הוא לא נכון, לא מותאם לעולם התוכן, מייצר 1,000 בעיות שעליהן דיברנו פה לאורך היום.
אני חוזר רגע לחומרה של העניין אל מול המ...
ינון אזולאי:
כן, אבל מה שהוחל בזה, זה בגלל שבית המשפט גם הפקיע מהם את האפשרות לקבל דחייה.
דרור גרנית:
רגע, חבר הכנסת אזולאי, נדייק רגע. זה לא בית המשפט, הכנסת מלכתחילה קבעת את פרק ג(1) כהוראת שעה.
ינון אזולאי:
בסדר, אז ברגע שזה פקע, בית המשפט החיל עליהם את הסנקציות.
דרור גרנית:
בית המשפט נתן כל כך הרבה אורכה, עד שזה הגיע למיצוי של הוראת השעה.
ינון אזולאי:
ברגע שזה פקע, בית המשפט החיל עליהם את הסנקציות. אה, היועצת המשפטית החילה, בסדר, מה זה משנה? זה אותו דבר. החילה עליהם את הסנקציות, ואם החלת עליהם סנקציות, כשאתה בא עכשיו ומתקן את החוק, בחוק צריכה להיות תקנה להכול, ושהחוק יתייחס גם להחזר התקציבים.
דרור גרנית:
במצב הדברים הנוכחי היום, אנחנו לא במקום שהיינו. אנחנו במקום שהיום היום אין תמיכה פר אדם שהוא חייב שירות. ואנחנו בעולם שבו בית המשפט כבר אומר לנו, לרבות בפסק הדין האחרון מחודש נובמבר, ב-5819/24, אומר לנו, ממשלה נכבדה, תוך 45 יום תוציאו סל צעדים אפקטיביים כדי לממש בפועל את חובת הגיוס. אחד הצעדים הכי א...
אביחי אברהם בוארון:
זה לא מדויק מה שאתה אומר, דרור. נותנים 50%, מחכים לראות את התהליך ומוסיפים. יש פה תהליך מאוד מדורג.
דרור גרנית:
חבר הכנסת בואורון, דיברנו היום באריכות על המורכבות והבעייתיות וחוסר הישימות של הדבר הזה, ואני לא חוזר על כל הדבר הזה, אני רגע מנסה לעשות את הזום אאוט ולהגיד שכשאנחנו מנהלים את השיחה הזאת במצב נורמטיבי, שבעצם כבר נקבע כלל. הכלל שנקבע אומר, מי שחייב שירות, לא תינתן בגינות תמיכה אם הוא לא משרת בצבא או ...
אביחי אברהם בוארון:
יש פה איזושהי נקודה שאתה מפספס אותה. יש פה שני ערכים שהחוק הזה משרת, הוא משרת גם את ערך הגיוס וגם את ערך לימוד התורה. ואני קובע, המחוקק, זו הנורמה שנקבעת.
היו"ר בועז ביסמוט:
גם את זה לא, גם את הרעיון. זאת אומרת, כלום אתה לא מקבל. יש משהו שאתה מקבל? אני שואל אותך שאלה, יש משהו בחוק הזה שאתה מקבל? פשוט מתחילת הדיונים אני רואה. את מה שהוא אמר עכשיו, זה אתה כן מקבל, או שגם את זה לא?
דרור גרנית:
אני אומר רגע, ברשות אדוני, לאורך השיח על הסעיפים השונים של הצעת החוק הזאת, מנסים רגע לבסס את האמירה, ואנחנו עושים את זה פר סעיף ופר רכיב בהצעה. הצעה כפי שהיא, לא תביא כוח אדם לצבא.
אביחי אברהם בוארון:
מטרות החוק הן שתיים. אחת, ערך לימוד התורה. שתיים, ערך הגיוס והשוויון. בסדר גמור, מאה אחוז. עכשיו, מה זה אומר? זה אומר שאתה לא עושה הכול בכל סעיף וסעיף רק כדי לשרת ערך אחד. אתה רוצה גם לשרת את הערך השני. אל תגיד לי שזה לא הערך שאתה משרת, כי אני קובע פה את הנורמה. המחוקק קובע את הנורמה, והנורמה שנקבעת...
משה טור פז:
אבל המצב הנוכחי זה שאתה משרת את ערך הלימוד ב-100%, ואתה משרת את ערך השירות ב-9%. זה המצב הנוכחי, אתה ב-109%. יש לך 170,000 בחורי ישיבות, ו-3,000 חרדים בצה"ל, אז אתה ב-173.
משה טור פז:
בוארון, כן נכון. אני שמח על הגיחה שלך לוועדת החוץ והביטחון. אתה מדבר על המחוקק, כשאתה נמצא פה דקה וחצי.
אביחי אברהם בוארון:
תמשיכו לחשוב שהעולם שייך לכם. המשאב הציבורי לא שלכם, גם הוועדה הזו לא שלכם.
משה טור פז:
170,000 מול 3,000. אתה מלמד אותו על המחוקק?
משה טור פז:
לך תשאל את הציבור שלנו מה הוא חושב על הגיוס לצה"ל. אתה בדעת מיעוט בטלה, אפילו לא בשישים. בגיוס לצה"ל אתה בטל בשישים.
דרור גרנית:
חבר הכנסת בוארון, אני כן רוצה להשיב לך. בוודאי שאתם המחוקקים, אני לא מתיימר להיכנס בנעליכם.
דרור גרנית:
אני מנסה רגע להגיד, שכשאנחנו מסתכלים פה על הסדר ואנחנו אומרים שיש לו שתי תכליות, אנחנו מנסים לשרת את שתיהן, כי אנחנו מסתכלים רגע על המצב הנוכחי שבו בעצם נשללה התמיכה. והכלל היום אומר, מי שחייב שירות לא תינתן בגינו תמיכה, ואנחנו הופכים את הכלל הזה, יש לזה משמעות, ואנחנו מחזירים תמיכה.
ואני רגע אוסיף ...
ינון אזולאי:
שטרן, אתה נושם את המיקרופון. אתה כמעט אוכל אותו, שתהיה בריא. תזיז אותו. עוד מעט יש הפסקת אוכל.
השאלה מה האוכל. יותר טוב שלא תהיה הפסקה, למה שהיה פה.
דברי דובר/ת #1410 | 11 מילים
◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
אני רוצה רגע להתייחס לסעיף החנינה, רבותיי. היה פה איזשהו פינג פונג מול חבר הכנסת אזולאי, ושבו והשוו פה לאירוע ההתנתקות. אני רוצה רגע לבדל את אירוע ההתנתקות.
ינון אזולאי:
אמרת, לא קיבלנו את זה. חבל, יש לך את הדקה וחצי, תנצל אותה.
דרור גרנית:
רגע, אני אנסה רגע כן להגיד. אחת, אירוע ההתנתקות היה עבירה שהייתה יחסית ממוקדת ונקודתית.
ינון אזולאי:
היא הייתה עבירה שלא המדינה הביאה אותה, כל אדם הביא אותה על עצמו, זה ההבדל.
דרור גרנית:
חבר הכנסת אזולאי, תן לי שנייה לנסות לטעון את טיעוני, אולי אני אשכנע, אולי לא.
ינון אזולאי:
המדינה הביאה את זה על הציבור, בוודאי. עצם זה שלא הייתה חקיקה.
משה טור פז:
מה אתה רוצה? הליכוד הצביע בעד ההתנתקות, וכולנו עד היום אוכלים את זה. המפלגה של בוארון.
ינון אזולאי:
מה זה קשור עכשיו? אני מדבר על החוק של הגיוס. אם המדינה לא חוקקה, אז היא הביאה את זה על עצמה.
דרור גרנית:
אחת, האירוע של ההתנתקות, העבירות שנעברו שם היו יחסית נקודתיות וממוקדות.
דרור גרנית:
גם מבחינת הזמן שלהן, זה היה אירוע חד פעמי שהתרחש כולו בתוך היומיים-שלושה-שבוע שהיה האירוע. לעומת זאת, פה אנחנו מדברים על עבירה שמתמשכת.
ינון אזולאי:
יש שם דברים של 25 שנה שרצו להעניש אותם. מה אתה מדבר? 25 שנות מאסר.
משה טור פז:
דרור, ארבע פעמים ביבי הצליח להצביע בעד ההתנתקות. ארבע פעמים.
ינון אזולאי:
אני מדבר כאן על עבירות של 25 שנות מאסר, רצו להטיל על בנות, על קטינות. אתה שכחת את זה? פתאום לא הצדקתם, את העבירות האלה אתם מצדיקים.
דרור גרנית:
לא הסברתי את עצמי נכון. התכוונתי שהעבירות היו ממוקדות על פני פרק זמן קצר וממוקד.
היו"ר בועז ביסמוט:
הנקודה ברורה והיא כבר נאמרה מספר לא מבוטל של פעמים היום. תודה רבה, דרור, סיימת.
דרור גרנית:
אחת, העבירה היא נמשכת. שתיים, היקף האוכלוסייה המדוברת הוא הרבה יותר גדול, שם היה מדובר על עשרות.
אביחי אברהם בוארון:
העיקרון רטרואקטיבית הוא עיקרון. לא נכון, אתה סתם מסייג, דרור. היחס שלך גם לא קונסטרוקטיבי, אני חייב להגיד לך.
משה טור פז:
דרור, תעזור לו, שיהיה קונסטרוקטיבי. דרור, תן להם תמיכה וזה יהיה קונסטרוקטיבי. למה אתה לא קונסטרוקטיבי? באמת. תן לו חוות דעת שהוא רוצה לשמוע, תהיה קונסטרוקטיבי.
דרור גרנית:
הפגיעה שעושה הסעיף הזה בעיקרון השוויון היא דרמטית והיא אנושה.
משה טור פז:
אתה רציני? מדינה שלמה רואה פה אפליה של מגזר. מה שהוא אמר זה הדבר הכי מובן בעולם, לא צריך להיות משפטן בשביל זה.
ינון אזולאי:
תביאו פתרון ל-84,000, ל-106,000. אין לכם פתרונות. אני יודע להביא פתרונות, קחו את הפתרונות שאני מביא. לא הבאתם שום פתרון.
ינון אזולאי:
אתה יודע שמעכשיו אתה כבר מתחיל להיות חייב דקות? עד עכשיו קיבלת.
דרור גרנית:
אז אני לא אפרט למה, אני מניח שמבינים. אני אגיד עוד נקודה אחת לעניין הראייתי שדובר פה, על השאלה של התצהיר. אני רוצה רק שתשימו לב שהתצהיר עליו הוא אמור להצהיר זה שהתקיימו בו התנאים בסעיף 26ה(1) ו-(5). (5) זה הסעיף שבו ראש הישיבה נותן לו אישור שהוא ערב לזה שהוא לומד. זאת אומרת, הפרט מצהיר שיש לו אישור ...
ינון אזולאי:
לא נכון, גם הישיבה נותנת. ברור, שניהם נותנים.
מה לעשות, הבאתם כל כך הרבה בעיות.
דברי דובר/ת #1460 | 7 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
זה כמו הטענות לבג"ץ, אתה מביא דבר דפוק ואז אתה אומר למה הוא פוסל?
חנניה בן שמעון:
תודה רבה. משפטון זריז, כי לא תכננתי לדבר היום, יש פה נציג אחר מהארגון שלי. אתה אח שלי, אני אשמח להיפגש איתך בבית הלוחם.
אליהו פנחס צמח:
לא בבית הלוחם, כי אנחנו לא יכולים להיכנס, אבל במקום אחר.
חנניה בן שמעון:
אני בדקתי עם חברים, אחד מהם חייל חרדי שדיבר איתי, שאמר שלבריכות דווקא כן יש זמנים.
חנניה בן שמעון:
אפשר להגדיל את זה, אחי. אני משחק כדורסל עם חבר'ה, שלושה-ארבעה חרדים, יש אצלי בקבוצה גם דתיים לאומיים, ביינישים שנפצעו תוך כדי השירות. זאת אומרת, חד משמעית, אם יש מקומות לפתור, צריך, אבל אי אפשר לומר שלא נותנים.
חנניה בן שמעון:
מה שצריך לשפר, אפשר לשפר. בית הלוחם הוא מקום דמוקרטי, דרך אגב, ההצבעות שם נעשות על ידי חברי הארגון.
איתי גרסון:
רגע, אדוני היו"ר, אני נרשמתי דבר ראשון על הבוקר.
איתי גרסון:
קודם כל לפני שאני מציג את עצמי, אני רוצה להשתתף בצער המשפחות שנפגעו באסון בירושלים אתמול, וכמובן לחזק את משפחתו של חבר הכנסת אזולאי.
אני רב-סמל במילואים, איתי גרסון. נלחמתי כלוחם בחיל השריון ברצועת עזה ובלבנון במשך קרוב לשנתיים, בסדיר ובמילואים. בהם אני וחבריי שמנו נפשנו בכפינו למען המדינה, וחלקנו ל...
איתי גרסון:
דיברתי באופן ספציפי על אלו שיודעים שתורתם איננה אומנותם.
למה? את אלה רוצים לגייס.
דברי דובר/ת #1480 | 5 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
העיקר שתחדד שאתה לא מדבר על אלה שתורתם אומנותם.
איתי גרסון:
אני מדבר על אלה שיודעים שתורתם איננה אומנותם, ובכל זאת הרבנים והאדמו״רים לא מורים להם להתגייס ולשלוח אותם איתנו ביחד לשדה הקרב. אדוני היו"ר, עם כל הכבוד, אני לא יכול להסכים עם החוק שלך, ואני באמת ובתמים בטוח שהוא מסוכן לעתיד המדינה.
לכן, לא נותר לי אלא לפנות לאחיי החרדים באופן ישיר, אלה שיודעים היטב...
אביחי אברהם בוארון:
אני חזרתי לכאן, הייתי כבר בחניון, כדי לחזק את ידי חברנו, חבר הכנסת ינון אזולאי, על מה שעוברת משפחתו, על מה שבנו עבר היום. זה לא ראוי ולא הוגן כלפי אף חבר כנסת מכל צד של המפה הפוליטית. בעזרת השם, נעשה ונצליח.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע שכולנו עייפים, אבל בחור עוד טרם דיבר, ביקשת, ואתה פה גם כן מחכה שעות. רק תציג את עצמך, אני פשוט לא רואה אותך פה.
מתנאל חגואל:
ערב טוב. קוראים לי מתנאל חגואל, אני יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת הרצוג, מתוך כך גם חבר נשיאות התאחדות הסטודנטים הארצית ומטעמם אני כאן.
מתנאל חגואל:
אדוני היו"ר, שבוע שעבר, ממש פה מחוץ למשכן החשוב הזה, עמדנו עם משפחות שכולות, פצועי צה"ל רבים, בקריאה מאוד חשובה. במהלך הזמן שעמדנו שם, מתקיימות שיחות צד. אתה מכיר את זה, עומדים שם, שיחות צד, והגיע לשם בחור ישיבה מעפולה. קיימתי איתו שיח, והשיח היה מאוד קשה. ואז אמרתי, אני אספר לו את הסיפור האישי של ה...
על הגבעה.
דברי דובר/ת #1490 | 2 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מתנאל חגואל:
על הגבעה. והוא מחפש, והוא שואל בן אדם איפה הישיבה? הוא אומר, בוא תלך איתי ביחד. הולכים, תוך כדי מדברים, סבא שלי היה בן 14 דאז, והוא שואל אותו, אתה יודע איפה ראש הישיבה, שאני אוכל לעשות את מבחן הקבלה? הוא אומר לו, התקבלת. זה היה הרב כהנמן, זכר צדיק לברכה, ראש הישיבה.
סבי למד שם בישיבה, גם היה חלק מהח...
ינון אזולאי:
כן? אז אני יכול להביא לך כמה סטודנטים חרדים שלא מסכימים איתך.
מתנאל חגואל:
אני אסייג, שהדבר הזה עלה בהצבעה בנשיאות התאחדות הסטודנטים הארצית ועבר פה אחד.
ינון אזולאי:
בסדר, תוך כדי אני יודע שאתה לא מייצג את כל הסטודנטים החרדים.
מתנאל חגואל:
אני מייצג את עצמי, את אנוכי אני יודע לייצג ואת הדברים שאני יודע לספר על עצמי.
הוא אמר שהוא מייצג את ההתאחדות.
דברי דובר/ת #1498 | 6 מילים
פרוטוקול 549
— 2026-01-20
(245 דברי דובר/ת)
אין ספק שזה נכון.
דברי דובר/ת #9 | 4 מילים
◂ 41 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אני יודע שזה נכון. דבר שני, דווקא בשורה משמחת, ביקשתי מחברתי יוליה להישאר פה יחד איתי. יוליה, חברת כנסת עם זכויות רבות, לוחמת, כולם יודעים. היה את חוק אונר"א שכאן בוועדה הזו – נכון יוליה? פה עבדנו קשה מאוד על החוק הזה. לא הייתי אז היושב-ראש, קידמתי את החוק הראשון פשוט להעיף את אונר"א מישראל ויוליה ה...
יוליה מלינובסקי:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמת אני מרגישה כאילו זכיתי בפרס למרות שזה שום דבר אישי. אני רוצה להגיד תודה ענקית ליושב-ראש הוועדה הקודם יולי אדלשטיין על הנחישות שלו ודיוני המעקב. כשהתחלנו עם אונר"א ביידן היה נשיא. אתם זוכרים את הלחץ שהיה על כולנו?
יוליה מלינובסקי:
הייתה פה היסטריה מטורפת בין-לאומית. אף אחד לא היה מעלה על דעתו שאפשר להעיף את אונר"א מישראל, זה היה הזוי. נכון, יולי? אתה זוכר מה עברנו פה? שגרירים, שרי חוץ – גם הממשלה שלנו לא הייתה בדיוק איתנו. אבל יולי היה יו"ר הוועדה והעברנו את החוק הזה, מה שנקרא, על הראש של כולם.
יוליה מלינובסקי:
ממש. ואחר כך דיוני המעקב – זה לא ברור מאליו שוועדת חוץ וביטחון כל חודש לא שחררה מהם. והאנשים שיושבים לצדך, אסף ומירי, יודעים בדיוק מה עברנו פה. יולי עשה דיוני מעקב ולא שחרר, לא נתן להם לנשום. הכנסת רצתה שזה יקרה. עדיין הגענו למסקנה שצריך חוק שני, כי הממשלה פשוט פחדנים, אין לי מילה אחרת, חוסר יכולת ל...
יוליה מלינובסקי:
אז, כשפרצתי לאונר"א בחודש מאי בעצמי, הבאתי משם – ואיך זה סמלי שפרוש לידי עכשיו – מנעול ומפתח. ואז ניגשתי אליך במליאה, פרוש, ונתתי, אתה רוצה את זה אצלך?
יוליה מלינובסקי:
אז פרוש עוד היה שר לענייני ירושלים, אמרתי, הנה, אני מגישה לך את זה, קח את זה, זה שלך עם מפתח ומנעול.
מאיר פרוש:
ספרי שהמשרד לענייני ירושלים עשה משהו.
יוליה מלינובסקי:
היום זה קרה במעלות דפנה. מדינת ישראל סוף-סוף השתלטה על המתחם, 50 דונם במרכז העיר ירושלים. זה שלנו, זו אדמה שלנו. אני מקווה שתקום שם שכונה לזכרם של נרצחי 7 באוקטובר. זה יהיה סופר סמלי, שבמתחם שהיה ארגון טרור תהיה שכונה על שם - - -
מאיר פרוש:
למה לא לנרצחי מלחמת ששת הימים? אני זוכר בגיל 12 היינו גרים במעלה, בגבעת התחמושת.
יוליה מלינובסקי:
אני זוכרת שהייתי שם ביום ירושלים בחודש מאי ואמרתי, תקום פה שכונה. גירשו אותי משם. אף אחד מאלה שעושים שישו ושמחו ברשתות לא בא לעזור, אבל זו היסטוריה כבר. זה שלט אותנטי משם, אני משאירה את זה - - -
יוליה מלינובסקי:
לזכרם אצלי במשרד. אבל בועז, העבודה לא הושלמה. יולי, אתה זוכר בזמנו, רצינו אפילו לנסוע לשם לסיור, לכפר עקב. בועז, המשימה לא הושלמה. מעלות דפנה זה קל. כפר עקב זה סיפור, ולך יש משימה: לדאוג שהצבא יקצה כוחות לעיריית ירושלים, שסוף-סוף זה יקרה.
כן, קובי היקר, הוא היה איתנו עכשיו שם, נכון. כל העסק התחיל וכ...
יוליה מלינובסקי:
אז עכשיו יש לנו כפר עקב, ובועז, אתה לגמרי יכול. כי לצערי אני מקבלת איתותים שעיריית ירושלים פנתה לצבא, ביקשה סיוע בכוחות ומה שנקרא – נפנפו אותם. אני אומרת דבר כזה ואני מסיימת: ריבונות היא לא ריקודים ודגלים; זה יפה, זה מצוין. ריבונות היא אדמה, לטפל בתושבים, ביוב, חינוך, בריאות. זו ריבונות, זה מה שחשוב...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. ברור. הדדי. תודה רבה יוליה היקרה, ניפגש עוד בוועדה, יש עוד עבודה.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אין לי צל של ספק. והבטחנו לך – אבא של יונתן פה – הבטחנו לך ולא סיימנו בנושא הזה. אתה רואה? עובדים יחד. אחדות בעם ישראל נגד הרשעים. בבקשה.
מאיר פרוש:
את פשוט רוצה לעשות תיקונים בתאריכים?
איילת לוי נחום:
בתאריך, פה זה פשוט מאוד בולט. יש לנו עוד הערות, אבל זה בולט לשונית.
רם בן ברק:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בתחילת דבריי אני לא יכול שלא להתייחס למה שאמרת בהתחלה, ואני בהחלט חושב שמהחדר הזה ובכלל מהכנסת צריך להיות גינוי שלא משתמע לשני פנים לכל דבר שקשור לאלימות. בין אם זה אלימות כלפי חברי כנסת ובין אם זה אלימות כלפי הילדים שלהם, אם זה אלימות כלפי פלסטינים ביהודה ושומרון, אם זה א...
אייכלר, תרגיע הבוקר.
דברי דובר/ת #51 | 3 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
ההשוואה הזאת לא במקום מכמה סיבות: הסיבה העיקרית שהחנינה שניתנה לאנשים שמחו בהתנתקות ניתנה לאנשים שעברו קצת את הגבול במחאה, ואני חושב שהיה מקום לחון את אותם אנשים. אבל לא דומה הדבר למי שביודעין עשה עבירה פלילית, החזיק אותה במשך שנים ולא במסגרת מחאה. אני לא חושב שיש כאן מקום להשוואה והייתי מבקש לבטל א...
ינון אזולאי:
נראה לי מדובר על ישיבות שהן כן עמותה, רק הן לא נמצאות ברשימת הישיבות - - -
אודי דרור:
לא, מדובר ממש ישיבות בודדות שהקימו.
אודי דרור:
אין להן עמותות, לדעתי אין אפילו עשר כאלה.
מאיר פרוש:
יש למשל הכרה בשנה וחצי האחרונות, הוא חושב שמדברים על 1977.
אודי דרור:
לא, לא, מהחוק הקודם. אולי עשר ישיבות, אולי יותר, מתוך קרוב ל - - -. הם הגישו את הבקשה ללא עמותה, שיקולים שלהם. אבל זה ממש בודדים.
רם בן ברק:
אוקיי. יכול להיות שלא הבנתי את החוק כמו שצריך. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הבחנה בין ישיבות שאנחנו יודעים שלמדו בהן ושמי שישב שם לפחות למד, לבין הרבה מאוד ישיבות – על זה אתה כנראה לא תתווכח איתי – שהיו ישיבות לשם רישום ולא ישיבות לשם לימוד. כאלה היו רבות מאוד. לכן אני חושב שאם אנחנו יודעים מי ה...
תודה. ברשותך, אדוני, אני גם אתחיל מסעיף 13 לגבי רשימת הישיבות, ואני אשלב את זה בפרשת השבוע.
דברי דובר/ת #65 | 17 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
היום יום שלישי כבר, תזכור. אתה מדבר על פרשת בא או פרשת וארא?
רם בן ברק:
פרשת השבוע חוזרת כל שנה מחדש, אז אם לא עכשיו, ידברו עליה שנה הבאה.
למותר לציין שגם אני מצטרף למה שאתה אמרת, היושב-ראש, וגם רם בן ברק, על הבן של חבר הכנסת אזולאי.
דברי דובר/ת #73 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אין שום סיבה בעולם לתקוף ילדים בשום מקום, בטח לא ילדים בגלל פעילות פוליטית של ההורים שלהם. אי אפשר להצדיק את זה.
אני גם רוצה, אם כבר כולנו התכנסנו, להביע את ההשתתפות הכואבת במה שקרה אתמול במעונות. אני רוצה רגע לשים חומה בין הכאב של הילדים לבין ההתבטאויות של חלק מחברי הכנסת: יש אחד, סגן שר, אייכלר אני חושב קוראים לו, שכבר טרח והקדים אולי מעל כולם בהתבטאויות של האשמות אחרים, חוץ מהאנטישמיות והאנטי ציונות שהוא נקט כלפי המדינה הזו. אני מסתייג מזה מאוד ובעיניי יש חומה בין הכאב הזה לבין ההתייחסויות של האחרים. תכף ניגע בזה בהקשר לחוק.
בפרשת השבוע בשלוש המכות הראשונות, דם צפרדע כינים, כתוב "וידבר ה' אל משה... אמור אל אהרן". שואלים המפרשים, למה היה צריך להגיד לו אמור אל אהרן? למשה היו בעיות בפה, לא ביד. אם צריך לקחת את המטה ולהכות את היאור או לקחת חול ולזרוק - - -
דברי דובר/ת #75 | 146 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בדיוק. אתה צודק אבל אני הולך עוד צעד אחד; שואלים המפרשים למה, עונים הכרת הטוב – היאור שהציל אותך כששמו אותך בתיבה, אתה לא יכול להפוך אותו לדם או לצפרדעים, והחול שהציל אותך - -
דברי דובר/ת #77 | 35 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - כשהרגת את המצרי וטמנת בחול, אתה לא יכול להפוך אותו עכשיו לזה. זו הכרת הטוב. אבל יש על זה שאלה: היאור זורם, המים לא אותם מים, והחול – רק בשירים שלנו החול יזכור. החול לא זוכר. אז למה אמר הקדוש ברוך הוא למשה, תתייחס – כמו שאדוני היושב-ראש אומר – בהכרת הטוב למים שזה לא אותם מים ולחול שלא זוכר ממילא?
נדמה לי אור החיים הקדוש אומר על זה, שזה לא משנה מה קורה לצד השני; משנה מה זה עושה לך. נכון שהמים והחול לא זוכרים, אבל אנחנו רוצים שתהיה לך תכונה של הכרת הטוב ואתה תשליך את זה אחר כך על אתגר או סיטואציה שתהיה לך בחיים.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחבר את זה גם לאסון של אתמול וגם לדיון שלנו כאן היום.
דברי דובר/ת #79 | 127 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה יכול לחבר את זה גם לאסון של - - -
של מירון. אתה אחראי על מירון, אז אני אחבר את זה לזה.
דברי דובר/ת #81 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מירון וגם בשווייץ בליל הסילבסטר, ששלושה נהרגו שם. גם שם היו חרדים.
שווייץ זה האזור שלך ושל חלק מהאדמו"רים שלך.
דברי דובר/ת #83 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
מי ארגן את המועדון בשווייץ? חרדים? מי ארגן את זה?
אני לא שם.
דברי דובר/ת #85 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
כן, רק קריאות ביניים, לחדד קצת את הראש אחרי פרשת שבוע.
בוא נחדד את הראש. אני אמרתי גם כאן וגם על דוכן הכנסת כמה פעמים, אני מחבר את זה לנושא הדיסציפלינות של המחשבה: כשאתה מוליך עדר לתהום ואתה חושב שאתה אחראי וכשתגיע לתהום תעצור וכל העדר יעצור – תמיד יש כאלה שימשיכו לתוכה.
אין לי שום מחשבה, חס וחלילה, שבהתנהגות של איזה מנהיג חרדי הוא התכוון שיהיו מעונות שיקרו בהם אסונות כאלה. לא לקח את זה בחשבון או אפילו העלה על דעתו שזה יכול לקרות. אבל כשאנחנו יוצרים תרבות שההוראות של המדינה הן רק הוראות – דרך אגב, מזכיר הממשלה, טוב שאתה יושב פה, אם אני לא טועה נדמה לי שתקציב הפיקוח על המעונות בין מה שהממשלה שלנו עשתה לבין היום הצטמצם לרבע, מ-190 לסביבות 46. אני מציע לבדוק את זה.
דברי דובר/ת #88 | 120 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
על הפיקוח, לא על התירוצים של הגיוס ולא עוזרים להורים. אבל אני רוצה להגיד על זה משהו: אני חושב שכשיש תרבות שהוראות המדינה והנחיות המדינה וחוקי המדינה אלה דברים שאפשר לשקר, לרמות, לזלזל בהם – אז שלא נתפלא. אין גבולות. כשזה הופך להיות חלק מהתרבות שאנחנו פה והמדינה שם – וזה קשור כמובן גם לנושא הגיוס: שלא נחשוב שברגע שנגיד שבזה כן נקפיד על חוקי המדינה ובזה לא,– כשאתה יוצר DNA כזה אתה לא תקבע איפה יהיו הגבולות.
אני רוצה להגיד שאם ראש הממשלה, ואתה אומר גם, תוך שלוש שנים נגיע לגיוס של 50% ממחזור - - -
דברי דובר/ת #90 | 98 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תוך חמש שנים, לא משנה – סימן שאתם יודעים שני דברים. אתם גם אומרים להבדיל ושלומדי תורה יישארו ללמוד תורה. אני תמיד מדגיש, לציונות הדתית יש לומדי תורה שלומדים ומשרתים ונפצעים ונהרגים ויש להם ילדים בבית והם אנשי תורה ברמה הכי גבוהה שיש.
אבל נגיד, כמו שאתה אומר, שמי שלומד תורה לא ניגע בו – ולכן גם מחקתם מהסעיפים את בני הישיבות, נחזור לזה כמובן – אני שואל: איך פתאום יהיו לכם שנה הבאה 8,000, ואחרי זה יהיו לכם חצי ממחזור? מאיפה תביאו אותם? אלא אם כן אתם יודעים שכבר שנים משקרים והם לא לומדי תורה. הרי אתם לא רוצים לגייס לומדי תורה, ויש 8,000 שרק נגיד שהם כאילו באים. אתם יודעים את זה ואני יודע את זה, דרך אגב, שיש 8,000 שלא רק נגיד שהם באים, כבר יש להם תרבות של להירשם כבני תורה ולהיות, כמו שהזכיר פה אחד מחברי הכנסת, ברחובות. שאותם רוצים כאילו לאסוף בחוק הזה.
אני חושב שלסוג הרמייה הזאת כולנו שותפים, בסדר? אני אגיד את זה, בשביל שלא תגידו לאורך השנים – אז כולנו שותפים לה. אבל זו תרבות שנוצרה ועובר קו ישיר בין אי כיבוד חוקי המדינה ולשקר את המדינה בנושא - - -
דברי דובר/ת #92 | 190 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רואה שלמזכיר הממשלה מה שאני אומר קצת מפריע.
תמשיך.
דברי דובר/ת #94 | 10 מילים
— המשך —
לא, בצדק זה מפריע לו, יש לו אחריות על זה, בשביל זה הוא בא לפה, להסתכל לנו בעיניים.
דברי דובר/ת #95 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, אבל הוא מסתכל. דיברתי על תקציב, תקציב לא אנחנו הורדנו.
דברי דובר/ת #97 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אבל אנחנו התעוררנו.
דברי דובר/ת #99 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
גם אנחנו לא הורדנו. אתה לא עוסק בחוק בכלל.
מזכיר הממשלה, זה לא התפקיד שלך להגיד לי אם אני עוסק בחוק או לא.
דברי דובר/ת #101 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז למה באת?
דברי דובר/ת #103 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
סליחה, הממשלה שותפה לתהליך חקיקת החוק הזה אם אתה לא יודע - -
לא, הממשלה שותפה גם לתקציב שהזכרתי.
דברי דובר/ת #105 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
- - ואתה צריך לברך על כך. וזה לא נכון, אני אבדוק את זה, זו המצאה של נתון לא נכון.
אתה קשור מאוד לזה שאתה רוצה לתת יד להמשך תרבות השקר.
דברי דובר/ת #107 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
זה אתה תגיד בשם עצמך, אל תכניס לי מילים לפה.
הכול בשם עצמי, סליחה.
דברי דובר/ת #110 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
ואם לשיטתך הייתה פה תרבות של שקר, גם אתה היית שותף לה.
יכול להיות, יכול להיות.
דברי דובר/ת #114 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
היית בממשלה שגם לא גייסה, אז תדבר על עצמך ואל תדבר עליי.
אני לא שואל אותך.
דברי דובר/ת #117 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יודע שאני לא שואל אותך.
דברי דובר/ת #119 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
יפה, טוב מאחר שזו הקדנציה הראשונה שלי אני מרגיש פה הכי בנוח: אני בקדנציה ראשונה ואני מקדם חוק גיוס.
אני לא הייתי בממשלה שקיצצה את הפיקוח על המעונות לרבע. אני לא הייתי - -
דברי דובר/ת #121 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - של 7 באוקטובר שהביאה את החורבן. אני לא הייתי בממשלה שאחרי 7 באוקטובר מעבירה לנו חוק בזוי כזה של השתמטות.
דברי דובר/ת #123 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עד עכשיו זה היה בתוך סעיף 13.
דברי דובר/ת #125 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא מעריך את זה כל כך, אבל אני מודה לך.
דברי דובר/ת #127 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
יוסי פוקס, אתה מזכיר, אם מותר לי להציע - - -
אני יודע.
דברי דובר/ת #131 | 2 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
מאיר, הסיבה היחידה שהתערבתי, הוא מזכיר אותי - -
שנייה, יוסי.
יוסי פוקס:
- - כל משפט שני, אני לא יודע מה, הוא לחוץ מזה שאני יושב מולו.
יוסי, אני מזכיר אותך בגלל שראיתי שאתה מסתודד איתו ומנסה להגיד לו שאני אדבר על הסעיף.
דברי דובר/ת #136 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אסור לך להסתודד, מזכיר הממשלה. אסור, זו פקודה של ראש אכ"א לשעבר.
אז הבנת, מזכיר הממשלה? תדע לך, יש פה בוועדות - - -
דברי דובר/ת #138 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
זה יהיה היום שאני אקבל ממך הטפות מוסר, שטרן. אתה יודע טוב מאוד.
אני רוצה להגיד לך – לא, אני לא יודע טוב מאוד.
דברי דובר/ת #141 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד לך דבר אחד: תרגיש טוב, זה לקח לך זמן להערה הראשונה. השר קרעי, בוועדה שהקמתם לדיסטל, מתערב הרבה יותר. אבל הדברים האלה כבר יגיעו לאן שיגיעו ואתם תתנו את הדין גם על המחיקה של הפרדת הרשויות.
דברי דובר/ת #143 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני הולך רגע לרשימת הישיבות. אני על סעיף 13. התכוונתי בכל מה שאמרתי עד עכשיו לתרבות של הישיבות האלה.
דברי דובר/ת #145 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני בסעיפים, בסעיף 13.
דברי דובר/ת #147 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, התחלנו. אני מההתחלה אמרתי, אני מדבר על התרבות שכתוב בסעיף 13 "בישיבה הכלולה ברשימת הישיבות" – שרוצים לערב יום התחילה. הישיבות שכלולות שם – אנחנו לא יכולים להתייחס לשיפוט של ישיבה באותה דרך שהתייחסנו לפני החורבן הגדול של 7 באוקטובר. כביכול מלמדים שם תורה שאומרת אל תתגייס. יש לי שאלה קשה מאוד לשר הביטחון: האם הוא לא חושב שאחרי 7 באוקטובר, ואחרי שמביאים פה – משחקים לנו אותה – חוק שיגייס 50%, איך זה פתאום יקרה אם לא יבואו ראשי הישיבות ויגידו ל-50% תתגייסו? אם לא יבואו ראשי הישיבות עדיין תהיו ברשימה שגיבשו לפני שנים.
איך יכול להיות של-7 באוקטובר אין השפעה על הרשימה? מה זה, מסתכלים על אותו דבר? איך יכול להיות שראשי הישיבות שבמוצהר אומרים גם למי שלא לומד – יש לי רשימה אם אתם רוצים, להגיש לכם אותה עכשיו או בסוף הדיון – אל תתגייסו. איך זה יכול להיות שהם נשארים ברשימה? איך זה יכול להיות שאין קריטריון כזה? שמאז 7 באוקטובר, שלתרבות הזאת יש אחריות גם לזה, עולם כמנהגו נוהג ובסעיף 13 כתוב "לחוק העיקרי, כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותה בישיבה הכלולה ברשימת הישיבות לסעיף 26יא לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה"?
זאת אומרת, מדובר פה על רשימות קיימות, ואני שואל גם באשר לסעיפים אחרים: האם אנחנו, שמצד אחד כאבנו וכואבים את 7 באוקטובר, ומצד שני אתמול אמר הרמטכ"ל שצה"ל יתקשה לעמוד במשימותיו אם זה יישאר הנוהל הרגיל, שאנחנו מביאים פה פעם אחרי פעם הערכת צווי 8 - - -
דברי דובר/ת #149 | 237 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אלעזר לא רק את זה הוא אמר, אלא שצריך להעלות מיידית ל-36 חודשים ורטרואקטיבית לעשות את זה, שנה אחורה. זה נורא.
נכון - - -
דברי דובר/ת #151 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון. אני כמובן מבין את המצוקה של הרמטכ"ל, תראו, באופן עקיף זה הכלי היחיד שיש לו. הוא יודע שבהתחשב במה שקורה פה, חיילים חדשים ממאגרים חדשים - -
דברי דובר/ת #153 | 28 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - לא בטוח שוועדת החוץ והביטחון הולכת להביא לו, אז הוא רוצה שלפחות נביא את הקהל השבוי, שאנחנו או מאריכים לו שירות, שלזה קוראים חיילי חובה – תלמידי חכמים שכן מתגייסים – או שנלך לאנשי המילואים, ואני מקווה שהרמטכ"ל יודע מה קורה במערכי המילואים באחוזי ההתייצבות. המג"דים שכבר מבינים שאין להם ברירה אלא לתת יותר חופשות מאשר 4–11 ונותנים הרבה יותר חופשות כי אחרת גם זה לא יהיה להם, ואנחנו פה מתעסקים בלפתור או לעבוד על עצמנו בעיניים שהנה, מחר בבוקר אנחנו מביאים 5,700 או 8,600, כל המספרים שאף אחד לא באמת מתכוון להביא כאן.
בסעיף 13(ב) – ואני אשמח לקבל תשובות, דרך אגב, לשם שינוי. יכול להיות שהיום יהיה - - -
דברי דובר/ת #155 | 114 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני מחכה.
דברי דובר/ת #157 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עד עכשיו לא קיבלנו.
דברי דובר/ת #160 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
למה אתה אומר שלא קיבלת? אתה כל פעם אומר שאתה לא רוצה שאני אענה לך, אבל תשובות קיבלת. מה זה משנה?
ינון, אני אגיד לך משהו. כשאני אומר תשובות אני מתכוון לתשובות מיושב-ראש הוועדה, לא מאחד המשתתפים.
דברי דובר/ת #162 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אחד המשתתפים מותר לו - - -
דברי דובר/ת #164 | 7 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
יש חוק אחד שהוא לא היה יושב-ראש הוועדה והוא רוצה ממנו תשובות? מה עם הטיוטה של יולי אדלשטיין, הוא לא היה יושב-ראש?
מאיר פרוש:
הוא לא הביא את זה כיושב-ראש. למה אתה מתייחס לזה?
מירב כהן:
הוא עשה פה למעלה מ-40 דיונים, המון שאלות הפנינו אליו.
יולי יואל אדלשטיין:
- - כשהייתי יושב-ראש עדיין, הופצה על ידי כשהייתי יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון.
שרון ניר:
לא רק זה, יש מסמך. - - - מה זה, פאטה מורגנה? יש מסמך קיים, אני עובדת איתו אגב, כל הזמן, במקביל. לא קיים.
שרון ניר:
המסמך כאן על שולחני, למי שרוצה. אפשר גם לעשות השוואה בין המסמך הנוכחי למסמך הקודם.
רם בן ברק:
זה נכון, הממשלה הזאת לא מחדשת כלום כבר הרבה זמן. רק הורסת, לא מחדשת.
אבל סליחה, כיוון שאני משתדל לבוא מוכן, ולא נביא ולא בן נביא אנוכי, אבל גם בלי הכישורים האלה השאלות של פרוש הן צפויות. אני רק רוצה להקריא את מה שאמרה היועצת המשפטית של הכנסת בבואה לאשר את החלפת הדיונים: כמו כן, אם הוועדה תחליט לשנות החלטות שהתקבלו או שהוועדה חתרה לכיוונן בדיונים שקיימים קודם להחלפת היושב-ראש בראשה – פרוש, או שהוועדה חתרה לכיוונן, לא רק פרסמה אותן – הדבר יוכל להיות רק לאחר דיון בוועדה, בירור מחודש של הסוגיה והנמקה ברורה לכך.
דברי דובר/ת #181 | 82 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא מפסיקים לחתור. כל הזמן חותרים, חותרים.
בועז, אני רוצה להגיד למה התייחסתי. סליחה שנייה.
דברי דובר/ת #192 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
אבל יש דיונים ללא תשובות, אנחנו לא יודעים מה אתם עושים.
אני לא התייחסתי לזה שאין דיונים, אני עוד פעם מחזיר אתכם.
דברי דובר/ת #194 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
חבר הכנסת פרוש חושב שהמסמך של חבר הכנסת ויושב-ראש הוועדה לשעבר, יולי אדלשטיין, הוא מסמך שלא צריך להתייחס אליו כמו שהוא – לצערי הרב הוא עוד לא היה לבד מאלה שביטאו את העמדה הזאת.
דברי דובר/ת #198 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
יכולתי להגיב, אבל אני מכבד את היושב-ראש.
אז רק רציתי להגיד לכם שתסתכלו בדיוק על מה שכתוב, והפה שאסר הוא הפה שהתיר, זה כלל הלכתי ידוע – ואני הפעם לא הולך למיגו, זה מורכב מדי – אבל מה שהוא אומר זה שאם אתה רוצה להסתמך על מי שהכשיר את ההחלפה הזו, אז תסתכל על כל מה שהוא כתב. אתה לא יכול לבחור רבע שורה ולהסתמך עליה.
דברי דובר/ת #200 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני בטוח שתרמתי בזה שחבר הכנסת פרוש ישאל את עצמו עוד פעם אם הוא רוצה להפריע לי ולשאול אותי שאלות, יכול להיות שזה לא יעזור.
דברי דובר/ת #202 | 25 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
זה הפריע לך? קריאת הביניים הפריעה לך? לא.
אני ממשיך. זה היה ב-13(ב). אני רוצה ברשותכם לדלג לסעיף 13(ד). כאן כתוב "מוסד לימודי חרדי או חלק ממוסד לימודי המיועד לתלמידים חרדים שהיו כלולים בצו שקבע שר הביטחון". אני רוצה לשאול: לא הבנתי מתי משתמשים במושג ישיבה ומתי משתמשים במושג מוסד חרדי. מה המוטיבציות של מי שמתייחס לזה לזוז מכאן לכאן? ואני שואל את זה - - -
דברי דובר/ת #205 | 59 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דרור גרנית:
רגע, אלה שתי התייחסויות שונות. הרי יש בחוק שתי הגדרות: סעיף (ד) מתייחס למוסדות שמיועדים לקטינים, שלומדים בהם שנתיים, בין 14 ל-18 לפי ההגדרה הישנה והנוכחית. ואילו סעיף (א) מתייחס למוסדות לבגירים, קרי מי שהם מעל גיל 18 ולומדים בהם 40–45 שעות, והם חייבי שירות בתוך דח"ש ולכן הם בדח"ש – (א) מתייחס לקבוצה...
שנייה אחת. דרור, אני באמת כבר מבולבל לגמרי.
דברי דובר/ת #207 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אמרתי כבר מזמן שאין לי בעיה של התייחסות לשאלות שאני שואל עם משרד המשפטים והייעוץ המשפטי, אבל הן שאלות יותר ערכיות ממשפטיות, ותכף אני אלך איתך להמשך השאלה בסעיף הזה.
אני לא מבין: אם החוק הזה לא מגייס בחורי ישיבות, באותו סעיף כתוב בשורה שתיים "בוגר מוסד חינוכי חרדי", בסדר? איפה הוא? הוא ישיבה? הוא בוגר מוסד? עכשיו, איפה הוא? למה הוא לא בצבא? אני מבין שיכול להיות שהוא לא התייצב – ויתנו לו חנינה, עוד מעט נגיע לזה בסעיפים – לא התייצב לבדיקות הראשונות, ברח מהבדיקות האחרונות. איפה נמצא בוגר מוסד חינוך חרדי שלא עונה על הקריטריונים של ישיבה? איפה הוא, תגידו לי איפה הוא? זה חוק של שקרנים, של מה זה?
דברי דובר/ת #209 | 114 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
פשוטה מאוד.
דברי דובר/ת #211 | 2 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אם הוא בתחולת החוק, הוא שואל איפה הוא בתחולת החוק הקיים.
מירי פרנקל-שור:
אני אסביר: הגדרה של מוסד חינוך חרדי בעמוד 9, (1) ו-(2). זו הגדרה שהולכת איתנו, אלעזר, אם אתה זוכר, עוד מ-2014. זה האיגום של כלל המוסדות החרדיים - -
מירי פרנקל-שור:
- - שאנחנו מנסים לחדד על מנת שיהיה ברור מי בוגר מוסד חינוך חרדי.
מירי, אני אסביר את השאלה: מה ההבדל - -
דברי דובר/ת #217 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - בינו לבין תלמיד ישיבה?
דברי דובר/ת #219 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני לא יודע, אני שואל. מה ההבדל בחוק - - -
דברי דובר/ת #221 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שאלתי למה אתם משתמשים בחוק לפעמים – כולל בסעיף 13 שאנחנו דנים בו עכשיו – במושג ישיבה ומתי במושג בוגר מוסד חינוך חרדי? ואיך יכול להיות בוגר מוסד חינוך חרדי שהוא לא תלמיד ישיבה?
דברי דובר/ת #224 | 34 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אלא אם כן התכנסנו לתת חנינה. יש לי הצעה לראש הממשלה, שיגיש חוק.
דברי דובר/ת #226 | 13 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
מה שאומר אלעזר – אני אנסה לפרש אותו.
שרון ניר:
הוא מסתכל על (ד), נכון אלעזר? הוא אומר, למה צריך את זה? אם מדובר על ישיבות, למה הכנסתם עכשיו מוסד חינוך חרדי? אם בכוונתכם לתת רק לתלמידי ישיבות, למה הכנסתם את הסעיף סל הזה? אולי יש חרדי שלא הולך לישיבה ורוצים לתת לו דח"ש? שאלה.
איילת לוי נחום:
בואו נסביר מה חלק מההוראות פה עושות. חלק מההוראות פה מאמצות או מייצרות רצף - -
- - -
דברי דובר/ת #233 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה? סליחה.
דברי דובר/ת #235 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שמה?
דברי דובר/ת #237 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
- - מייצרות רצף בין ההגדרה של בוגר מוסד חינוך חרדי, שהייתה קיימת בפרק ג'1 להגדרה הזאת, והיא מנסה להגיד את העיקרון הבא: מי שהיה בוגר מוסד חינוך חרדי אז ימשיך להיחשב כבוגר מוסד חינוך חרדי היום. כיוון שעכשיו – למה אתה מחייך?
תכף אני אגיד לך, איילת.
דברי דובר/ת #239 | 5 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
מגיל 14 עד גיל 16 הוא היה מוסד חרדי.
מאיר כהן:
רגע: מגיל 14 עד גיל 16 הוא מוסד חרדי. הבחור יצא, נפלט – איפה הוא נמצא?
מאיר כהן:
ועוד איך זה קשור, איפה הוא נמצא?
אני כבר רוצה לענות לתשובה - - -
דברי דובר/ת #253 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני רק עונה למאיר: מאיר, מה שאתה שואל מתייחס להגדרת בוגר מוסד חינוך חרדי, שנתיים בין 14 ל-18. בזה דנו בעבר. עכשיו איילת מסבירה על הוראות המעבר לעניין המוסד, לא לעניין הבחור.
אז אני אגיד למה מבחינתי - - -
דברי דובר/ת #256 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אין תשובה, קיבל, גמרנו, קדימה - - -
אני רוצה להגיד משהו.
דברי דובר/ת #258 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד משהו. להבדיל נגיד מחלק מהחברים פה, את ודרור - - -
דברי דובר/ת #260 | 14 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
בליאק רוצה להסביר את השאלה שלו.
אני רוצה להגיד משהו: את ודרור – הייעוץ המשפטי למשרד המשפטים – מבחינתי לעניין הזה אתם באותה קטגוריה, אתם משפטנים.
דברי דובר/ת #264 | 20 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
טוב שהתכנסנו.
דברי דובר/ת #269 | 2 מילים
◂ 15 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הרווחת עוד חצי דקה. הרמטכ"ל מחכה לך, הרמטכ"ל כתב לך מכתב שהוא מחכה לך.
יוסי פוקס:
לא, עוד מעט שטרן יקפוץ על עירוב הרשויות, הוא יגיד לך על זה.
מאיר כהן:
קצת נחת ליועצים המשפטיים. תמשיכו, זה נחמד לראות אתכם מפרגנים אחד לשני, כי הפוליטיקאים לא יפרגנו לכם.
שרון ניר:
אנחנו מפרגנים לכולם, ומירי היא אוטוריטה בעינינו. צריך להגיד את זה. אנחנו רוצים לפרגן.
מאיר כהן:
אדוני, בוועדה הזו יש את מירי ובוועדות אחרות יש את שמחה רוטמן.
יעקב אשר:
אצלכם זה תלוי תמיד מה יש על סדר היום.
שרון ניר:
למה? מירי היא תמיד אוטוריטה בעינינו.
מירב כהן:
אנחנו מכבדים גם אנשים שאנחנו לא מסכימים איתם. כולל בית המשפט שהרבה פעמים פוסק נגדנו.
מאיר כהן:
אוי, יעקב אשר, הקוזאק הנגזל, הגנבים והרמאים.
תודה. אני מבין שזו נקודה שנמצאת בהוראות המעבר ואני מבין את ההסבר, אבל אחרי – איך אמרתם? 70 או 80 דיונים - - -
דברי דובר/ת #285 | 24 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
30 דיונים, נגיד, מאז שהתחלנו לדון ביוזמת ביסמוט – או מתווה ביסמוט, לא זוכר איך קוראים לזה בדיוק.
דברי דובר/ת #287 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, לפתקים ששמתם לנו על השולחן.
דברי דובר/ת #289 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הוא אומר שהוא מבין. אני אומר לך: הוא לא מבין. אני מתעקש שיסבירו, הוא לא מבין. הוא אומר אני מבין – הוא לא מבין, אני אומר לכם הוא לא מבין.
אני רק רוצה שתדע, לא שילמתי לו.
דברי דובר/ת #293 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הוא היה צריך לקבל שיעור מהיועצת המשפטית פה, והוא אמר אני מבין. הוא לא מבין, אני אומר לך הוא לא מבין. אבל שידבר, נו.
למרות שלכולם נראה שפרוש עוזר לי, ואני מסכים שהוא עוזר לי, לא שילמתי לו על זה. תדעו. אני מאוד מעריך את זה.
דברי דובר/ת #295 | 22 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלוף, אמרתי אלוף. אני אומר לך שהוא לא הבין.
מה שרציתי להגיד זה - -
דברי דובר/ת #302 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - שהעניין הזה קשור לסעיף הזה, נכון, אבל זו שאלת יסוד שלא קשורה רק להוראות מעבר. איך יש אלפי בוגרי מוסדות חינוך חרדים שהם לא תלמידי ישיבה והם לא לומדים? לזה התכנסנו. לא רק שהם לא תלמידי ישיבה, הם לא לומדים. איפה הם? מאיפה אנחנו מביאים אותם? לכבודם, הרי לא עשינו את זה לתלמידי ישיבות. למי עשינו את זה? אם עשינו את זה לאלה שברחובות - - -
דברי דובר/ת #304 | 69 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
היום? בכל ישיבה הוא חוזר על זה.
בגלל שלא הבינו מספיק.
דברי דובר/ת #307 | 4 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כמה אפשר? די, נו, אני מאפשר, אבל אתה יודע, לא נעים לי ממי שקורא את הפרוטוקולים. הוא יתפוצץ ממה שכתבת שם. די, אמרת, מספיק. קדימה.
יעקב אשר:
שיקרא את המכתב של הרמטכ"ל שאומר לו, אתם לא זזים, אתם לא מחוקקים, תחוקקו. אתה רוצה פיליבסטר.
מירי פרנקל-שור:
אלעזר, רק שנייה, אנחנו כן רוצים פעם אחת לנסות לתת לזה מענה.
מירי פרנקל-שור:
תלמיד ישיבה שמתגייס בגיל 19, 20, 24. הבחינה שלו לצורך העמידה ביעדים תהיה האם הוא למד במוסד חינוך חרדי בין הגילים 14 ל-18.
מירי, תגידי לי, את עושה צחוק? בדיוק בגלל זה לא רציתי לשאול אותך, שלא את תעני לי על זה. זו לא שאלה אלייך.
דברי דובר/ת #315 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
את מבינה שזו לא שאלה אלייך, כי מה שאת אומרת לי עכשיו – אנחנו יודעים שיש הרבה שקרנים.
דברי דובר/ת #317 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה רוצה שאנחנו נצא לכמה דקות?
אתה יכול, אתה רק באת, אתה יכול לצאת, תעשן. מאחל לך לעשן פחות.
דברי דובר/ת #319 | 13 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מירי, אני אומר עוד פעם: באמת זו לא שאלה משפטית.
דברי דובר/ת #326 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא, אני שמח שבאת, אבל הוא פוגע ביעקב אשר, אני אומר אתה הגעת לפניו.
זו לא שאלה משפטית.
דברי דובר/ת #330 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה: זו אולי לא רק, אבל זו גם שאלה שמתייחסת להצעת החוק. אנחנו מנסים להשיב על כל השאלות שאנחנו נשאלים. יכול להיות שהתשובות שלנו לא יספיקו, ואתה רוצה לשאול את חברי הכנסת, כי יש אולי מבחינתך משהו אחר שצריך להשיב - - -
חברי הכנסת? מה פתאום? אני מדבר ליושב-ראש הוועדה, לא לחברי כנסת.
דברי דובר/ת #332 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תן לה לדבר, רוצים לשמוע אותה, אותך שמענו.
תודה על התשובה לשאלה שלי. אחלה. תדברי ליעקב אשר.
דברי דובר/ת #334 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אבל אלעזר, אין ספק שכאשר אתה מעלה את השאלה יש לזה גם תשובה מבחינת הצעת החוק. אם אתה חושב שהיא לא מספיקה – זה יכול להיות, אבל אני כן מנסה - - -
איך הצעת החוק נותנת לי התשובה? תגידי לי.
דברי דובר/ת #337 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא, אני שאלתי שתי שאלות פה. אחת את משרד הביטחון והצבא, ואחת שאלה של הניסוחים בתוך זה. והשאלה שלי למשרד הביטחון והצבא, וגם למנהיגות הציבור החרדי שעושים לנו פה הצגות שרק אלה שלומדים נשארים בישיבות: איפה האלפים האלה? את אמרת עכשיו, אחד בן 24, אם הוא לא לומד בישיבה – איפה הוא?
דברי דובר/ת #341 | 52 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היא אמרה גם 24. למירי אני מקשיב, דרך אגב.
דברי דובר/ת #343 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא נראה. אחרת היית יודע.
דברי דובר/ת #345 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לכן אני אומר שיכול להיות שלשאלה הזו יש גם היבטים משפטיים, כמו לכל שאלה - -
דברי דובר/ת #348 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
- - ויש לה היבטים שאני כחבר כנסת מבקש להבין: איפה הם נמצאים? או שעובדים עלינו בעיניים? הדבר השני - - -
דברי דובר/ת #350 | 22 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הלאה, הוא בדבר השני כבר. די, נו, די.
ינון אזולאי:
- - הוא היום טוען שיש 30,000 שלא נמצאים, נכון?
ינון אזולאי:
אתם כל הזמן טוענים שיש 30,000, יש 50%. אז אנחנו רוצים לעשות את ההסדרה, שמי שב-50% שלא נמצאים בישיבות – ככה אתה טוען, שיש 50% כאלה, אז זה יענה לך.
אני שאלתי איך, אני רוצה ללמוד.
דברי דובר/ת #357 | 6 מילים
◂ 37 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
שתיקח אותם. לפי דבריך, יהיה לך אפילו יותר מהיעדים.
ינון אזולאי:
אבל החנינה לא מתייחסת אליו. זה בדיוק מה שהחנינה עושה, היא לא מתייחסת אליו; החנינה הזו בעצם תזכך רק את לומדי התורה. כי מי שלא לומד תורה לא יוכל לקבל, מכיוון שיש לנו את הסנקציות ואת הפיקוח.
ינון אזולאי:
זה עונה על הצרכים בסופו של דבר. כשאותו אחד יבוא הוא לא יוכל לקבל את התלייה הזאת.
רם בן ברק:
לא, ינון, עד גיל 24 הוא לא היה בישיבה, הוא ניצל, הוא לא למד - - -
ינון אזולאי:
אבל זה אתה אומר, רם, זה לא הוכח. זה לשיטתך.
רם בן ברק:
עכשיו אתה – לשיטתי – נותן לו חנינה.
ינון אזולאי:
רם, אני אסביר לך מה כתוב בחוק: מה זה גיל 24? לא למד עד עכשיו - - -
יעקב אשר:
רמי – איך קוראים לו? – רמי, תבדוק בחוק, כתוב מי שהיה לו רצף לימודים, מקודם.
רם בן ברק:
אני אקרא, לפני שאני אקרא את החוק גם היועצת המשפטית אמרה את זה.
יעקב אשר:
תקרא. אם לא תבין תשאל את שטרן, כי הוא ודאי לא יבין.
רם בן ברק:
אבל היועצת המשפטית גם אמרה, ולא וצא חן בעיניי - -
רם בן ברק:
- - מי שעבר עבירה פלילית ולא התגייס ולא למד בישיבה - -
רם בן ברק:
- - עכשיו מוחלים לו על מה שהיה, עכשיו הוא ילך לישיבה לעוד שנתיים וישתחרר.
שרון ניר:
כן, מחול לכולם, ברור שזה מה - - -
ינון אזולאי:
קודם כול, אני מבין שרם מסכים שמי שלמד והוכיח שלמד והכול בסדר, הוא מסכים לחנינה הזו, זה כבר טוב.
שרון ניר:
לא, למה? למה הוא לא התייצב? למה הוא החליט על דעת עצמו שהוא עושה עבירה? כי אמרו לו לזרוק את הצווים לאסלה? אני לא מצליחה להבין את זה. בן אדם מקבל צו גיוס מהפוקד על-פי חוק מדינה, מה זה לא מתייצב?
אני מבקש, אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת - - -
דברי דובר/ת #395 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תשמע רגע.
דברי דובר/ת #397 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
חברתי, חברת הכנסת מירב כהן, ביקשה ממני מראש. יש לה משהו שהיא תצטרך לצאת אליו, אם אני יכול - - -
דברי דובר/ת #399 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ממילא אני אחזור, מה אתה עושה צחוק?
דברי דובר/ת #401 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני פשוט לא הצלחתי לבוא לפניו, אין דבר כזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
רק עדכון אגב, לא ביקשתי, סגן מנהל הוועדה שלח לי, הוא מקשיב לנו: עד עתה 82 דיונים. רק שתבינו. כולל יולי אדלשטיין.
בינינו, חלק מהדברים - - -
דברי דובר/ת #404 | 6 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
הבעיה היא שזה התחיל בטיוטה של יולי. ואז עברנו - - -
מאיר פרוש:
פדיון הבן, אם מישהו משתתף בפדיון הבן, זה כמו שהוא צם 84 צומות.
מירב כהן:
ועוד 40 מהדיונים היו על טיוטה שלא קיימת בכלל.
מאיר פרוש:
ואלעזר עדיין לא מבין, אחרי 84 ישיבות הוא לא מבין.
שרון ניר:
44 בטלים, כי אין טיוטה. דנו ואין.
אדוני, אני רק אשלים את המשפט. למרות החדשות - - -
דברי דובר/ת #417 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלעזר עכשיו נותן משפט מחץ והוא מסיים.
שרון ניר:
אני מחזיקה את הטיוטה אם אתה רוצה אותה.
אלעזר לא מסיים, אלעזר מבקש לקחת הפסקה ארוכה - - -
דברי דובר/ת #421 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, מספיק. תגמור את השטויות שלך.
חברת הכנסת מירב כהן ביקשה ממני לפני שהתחילה הישיבה, אמרה מתי היא תצטרך לצאת. אז אני מבקש, אם אפשר.
דברי דובר/ת #425 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב – לא, אתה יודע כמה דברים עוד יש לי?
דברי דובר/ת #427 | 10 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
יש לך עוד הרבה, תגיד את כל השטויות שלך בבת אחת.
היו"ר בועז ביסמוט:
את צריכה לצאת, אז אני אתן לך. אבל רק להגיד דבר אחד: יש לך כבר דפוס מסוים, כאילו זו תוכנית בנטפליקס, בפרקים: אתה מתחיל, אתה באמצע, אתה בסוף.
חוץ מיעקב אשר, מי יודע מה זה נטפליקס?
דברי דובר/ת #434 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אדוני היושב-ראש, לאור מצבו של שטרן במפלגה, זאת שירת הברבור בבניין הזה.
יעקב אשר:
אוהו. עוד לפני שאתה הכרת את יש עתיד.
תגיד, שמעת מה שאלתי אותך? חוץ מיעקב אשר - - -
דברי דובר/ת #440 | 11 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
שטרן, אני לא רוצה לדבר, אני כל חמש דקות – ייקח לי שלוש שניות להקריא את הדבר הבא, ותגידו מי אמר: אם לא נאריך את שירות החובה, צה"ל יצא מכשירות מלאה. אני כל חמש דקות אגיד את זה. תמשיכו. אמר את זה הרמטכ"ל אתמול, נזכיר לכולם.
יעקב אשר:
הוא ביקש שתסיימו את החקיקה ואתם עושים פיליבסטר.
יעקב אשר:
אתם עושים פיליבסטר. אל תגיד לי מה הוא רוצה.
הוא לא ביקש את זה.
דברי דובר/ת #448 | 5 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אנחנו נקריא את זה כל חמש דקות.
יעקב אשר:
הוא אמר לכם, אתם עושים פיליבסטר.
הוא לא יודע, הוא ביקש חקיקה להארכת שירות, לא לזה.
דברי דובר/ת #460 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב, לא מתאים לך, היית יושב-ראש ועדת חוקה.
דברי דובר/ת #462 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
הוא אמר שאם לא יחוקקו להאריך את השירות - - -
בטח, הוא יודע.
דברי דובר/ת #466 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אבל אתם עושים פיליבסטר שנה וחצי.
כן, אבל הוא לא מבין בהארכת שירות, זה לא במחלקה שלו.
דברי דובר/ת #469 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לא במצביעים שלו ולא במחלקה שלו, אין לו.
דברי דובר/ת #471 | 9 מילים
◂ 151 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אני בקריאה ראשונה. אני לא מקניט. אני לא אומר את זה כהקנטה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני רוצה להגיד לך מילה אחת: אתה התפרצת עכשיו וציטטת את הרמטכ"ל. אני יכול לצטט את הרמטכ"ל לא ממכתב, משיחות איתו – הוא רוצה כבר שנתקדם. אנחנו רוצים לגייס חרדים. הפיליבסטרים האלה שאתם עושים להגיד - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
כן. הפיליבסטרים האלה, עם זה אנחנו נגייס חרדים? להגיד אותו דבר 100 פעם, עם זה אנחנו נגייס? איזה כיף זה להגיד שלא מגייסים ומצד שני לעשות לנו פה פיליבסטר.
משה טור פז:
אבל טלי גוטליב אמרה, לא צריך חוק - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה, מירב. יעקב אשר, לא להפריע, אני יכול לבד. בבקשה, מירב כהן, ולא להפריע. אני לא אתחיל להוציא כבר באחת בצהריים.
מאיר כהן:
פרוש, למה? סתם, אני רואה אותך ואני שואל למה, מה אתה רוצה ממני?
ינון אזולאי:
כי היועצת המשפטית של משרד לביטחון לאומי - - -
מירב כהן:
קודם כול, חבר הכנסת אזולאי, כאימא אני שולחת חיבוק גדול וחיזוקים למשפחה.
מירב כהן:
האירוע הזה הוא אירוע מחריד ואני מקווה מאוד שהמשטרה תטפל בזה בחומרה. הילדים לא אשמים, והם רכים, אפשר לגרום להם נזק גדול מאוד בקלות. תמסור לבן שלך ש-120 חברי כנסת שולחים לו חיבוק מכל הסיעות וכל המפלגות. זה היה לי חשוב.
מירב כהן:
זה מעל הכול. אנחנו נגד אלימות, גם אם אנחנו לא מסכימים.
מירב כהן:
אני גם נגד אלימות כלפי משתמטים, אני נגד אלימות נקודה, מכל סוג שהוא. בטח לא כלפי ילדים.
ציינת 82 דיונים – חשוב להזכיר שמחציתם נעשו סביב הטיוטה של יולי אדלשטיין, ובעצם עם ההנחתה שלך פה לראשות הוועדה - -
מירב כהן:
ההנחתה שלך, כן, זו הייתה הנחתה - - נאלצנו לעבור את כל הדיונים מההתחלה.
היו"ר בועז ביסמוט:
ככה זה כשאתה נבחר. אני נבחרתי לתפקיד, יקירתי. פריימריז, בחירות ולוועדה.
מירב כהן:
אפשר לא להכיר בזה, אבל היה יושב-ראש אחר שלא התיישר עם הדרישות הפוליטיות של ראש הממשלה ואז מינו אותך.
מירב כהן:
זה גרם לכפילות של כל התהליך, וצריך לומר את זה. והדברים של הרמטכ"ל, שאומר שכבר בשנה הקרובה הכשירות של הצבא תיפגע בשנת 2027 - -
מאיר פרוש:
אדוני היושב-ראש, תדייק: אתה אומר החוק הזה, והם חושבים על החוק שאנחנו יושבים עכשיו.
מירב כהן:
אני רוצה להשלים: אני חושבת שהממשלה הזו - - -
מאיר כהן:
יעקב אשר, אתה מפריע לולדימיר, אי אפשר ככה.
מירב כהן:
אני חושבת שהממשלה הזו יודעת כבר, או אמורה להפיק לקחים, מה קורה כשלא מקשיבים להתראות של גורמי ביטחון. וזה שאנחנו דנים בחוק שלא באמת יביא לגיוס של אנשים מלמד שלא הפקתם שום לקח ואתם כבר יודעים איך זה עלול להיגמר, ואני חושבת שזה זמן לחשבון נפש, כששומעים דבר כזה.
אני אעבור לסעיפים לפי הסדר שלהם – לא סדר ...
איילת לוי נחום:
בקשר להערה הזו, הצגנו בסקירה שלדעתנו צריך בנוסף להוראת המעבר לקבוע מועד שבו שר הביטחון יעבור על הרשימה ויעדכן אותה.
דרור גרנית:
אני ארצה להתייחס לסעיף הזה, בכלל רציתי להציע הצעה לסדר בתחילת הדיון - -
דרור גרנית:
- - שאולי אפילו להתייחס לרכיבים אחד-אחד - - -
מאיר פרוש:
תרשום אותו, אני חייב לשמוע, אני מבקש.
דרור גרנית:
אבל אם אנחנו מדברים על סעיף (א), אז אני - - -
מירב כהן:
אתם רוצים התייחסויות לזה, או לעבור?
שרון ניר:
אבל כדאי שנבין מה שאמרו, שיש הערה שמדברת על עדכון הרשימה - -
יעקב אשר:
אז תתאזרי בסבלנות ותביני אחר כך.
שרון ניר:
- - וזה מופיע בתוך החוק, שנדע לעשות החיבורים.
מאיר כהן:
זה לא מופיע בחוק, זה בהמלצת הצוות.
שרון ניר:
בהמלצת הצוות שזה ייכנס לחוק, איילת? תסבירו לנו, כי אלה ההערות שלנו, ואם נקבל עליהן השלמה נדע איך לתעל אותן.
איילת לוי נחום:
אני חוזרת על מה שאמרתי. בהמשך להערתה של חברת הכנסת מירב כהן, ציינו בסקירה שהפצנו לכם אתמול שלדעתנו חוץ מהוראת המעבר שכתובה בסעיף 13(א) צריך להוסיף מרכיב שקובע ששר הביטחון יקבע תוך פרק זמן מסוים – מספר חודשים, או יותר, מה שתחליט הוועדה – שבו הוא יהיה חייב לעבור על הרשימה ולהביא רשימה מעודכנת. לא רק ה...
מירי פרנקל-שור:
סעיף 13 כולל המון סעיפים קטנים, אז אולי כדאי 13(א), נסיים את ההערות, 13(ב) נסיים את ההערות?
מירב כהן:
אז לעבור ל(ב) או שאת רוצה לשאול?
מירב כהן:
אבל זה פשוט עלול לקחת הרבה זמן, ואני רק צריכה להשלים.
שרון ניר:
היא רוצה להשלים את ההתייחסות שלה כי היא הולכת, מירי. מירב ביקשה להשלים.
מאיר פרוש:
לכל אחד מהם ייקח 20 דקות על כל סעיף.
מירב כהן:
אם יש משהו נקודתי אז אני יכולה - - -
מירב כהן:
אוקיי, אז אני עוברת ל(ב): ישיבות שמופעלות לא על-ידי עמותה או חברה לתועלת הציבור לא יוכלו לעשות את זה יותר, אבל נותנים להן זמן התארגנות. זמן ההתארגנות לא מגודר בנוסח בצורה ברורה. ראיתי, מירי, שבחוות הדעת שלכם אמרתם חודשים ספורים, אבל גם זה לא מדויק.
מירב כהן:
צריך אולי ללמוד מחוקים אחרים שמסדירים הוראות מעבר מה עושים בדבר כזה, אבל זה קריטי לצורך הסנקציות בהמשך.
סעיף (ג) מדבר על הוראות מעבר בכל הקשור לדח"שים. דח"ש שניתן לפני החוק המקורי, שפג תוקפו, יהיה תקף מרגע שהחוק הזה ייכנס לתוקף. ואז כתוב לרבות לעניין סעיף 26י. אני חשבתי שזה לא הכי ברור, אני אגיד מה ...
מירב כהן:
לדעתי הנוסח לא ברור וזה פתח לאי הבנות. אחר כך הדח"ש הוא לשנה. אז בעצם כל מי שנכנס עכשיו למנגנון מקבל אוטומטית עוד שנה?
מירב כהן:
אבל כל מי שהיה לו דח"ש אוטומטית יהיה לו גם עכשיו, וזה תמיד שנה קדימה.
ינון אזולאי:
זה לא אוטומטית, הוא צריך להוכיח שהוא למד, מירב.
יעקב אשר:
לא, זה לא אוטומטי, רק אומר שאחד התנאים זה שגם היה לו קודם. אבל זה לא תנאי יחיד.
מירב כהן:
רגע, שנייה, לפני ההוכחה – תכף נגיע לזה בסעיף אחר, אבל פה בעצם כל תקופה של דח"ש זה שנה, אז מרגע שהחוק הזה נכנס יש לו עוד שנה?
מירי פרנקל-שור:
לא. אנחנו חושבים שההוראה הזו לא רלוונטית, אנחנו גם כתבנו את זה בהתייחסות.
מירב כהן:
אז מה את חושבת שצריך להיות? לא ראיתי בהתייחסות שלך כמה זמן את מציעה שזה יהיה.
דרור גרנית:
(ג) הוא בכלל – אני לא רוצה להפריע לחברת הכנסת כהן.
מירב כהן:
לא ראיתי שכתבת כמה זמן הוא צריך כדי להסדיר ולראות האם יש לו או אין לו.
איילת לוי נחום:
נכון, אז הצענו בחוות הדעת שצריך לקבוע את הזמן שבו הוא יוכל להסדיר את המעמד.
מירי פרנקל-שור:
וזה גם מתקשר ל(ו), זה צריך ללכת יחד. צריך לאגם את הכול ביחד.
מירב כהן:
אגב, באופן כללי, הרבה מהדברים שקראתי בסקירה שלכם הן הערות נוסחיות. מה שמלמד שלא ראיתם את הנוסח הזה לפני, זה לא עבר אתכם.
מירב כהן:
עשיתם הרבה תיקונים בנוסח שהובא אלינו, נכון? במה שאנחנו רואים יש מחיקות.
אני עוברת לסעיף (ד), שמדבר על הוראות מעבר בעניין מוסדות לימוד חרדיים. לפי החוק הזה והמקורי שר הביטחון יכול לקבוע בצו מוסדות חינוך חרדיים נוספים שייחשבו חרדים, ומה שהוגדר בעבר עובר אוטומטית. גם כאן צריך לראות את רשימת המוסדות והי...
מירב כהן:
יולי 2027, נכון? כי זה שנה וחצי.
מירב כהן:
אז הוא יקבל מחצית מהסכום שנקבע בשנת 2023 כשפג תוקף החוק. כאן אני רוצה להסב את תשומת לבכם לזה שקל לעשות פה מסלול עוקף: הכסף לא מגיע לחשבונות הבנק של התלמידים, אלא למוסד. אפשר שמי שקיבל פטור והוא מעל גיל 26 התקציב בגינו יהיה גבוה יותר, ומי שבדח"ש יקבל את הסכום המופחת. אבל אפשר לדאוג שבסך הכול יהיה למו...
ינון אזולאי:
יש לזה התייחסות בחוק, שאי אפשר להגדיל את ערך הנקודה.
ינון אזולאי:
בכל מקרה זה בא ביחד, איך מגיע תקציב על בחור?
יוסי פוקס:
לא, ללא חייבי גיוס. החוק הזה לא מתייחס אליהם.
מירב כהן:
זה בדיוק מה שאני אומרת: החוק לא מתייחס למי שכבר קיבל את הפטור. אז אתה יכול לתת יותר תקציב למי שכבר קיבל את הפטור.
ינון אזולאי:
לא, אבל החוק אומר שלא תהיה אפשרות - - - אתה לא יכול להגדיל את הנקודה למישהו אחר.
מירב כהן:
ואז זה שהם מקבלים רק חצי ממה שנקבע ב-2023 מתקזז להם, ובטוטאל יהיה להם את הסכום הנדרש. אין פה שום סנקציה הלכה למעשה.
מירב כהן:
לא. הרי את אומרת שמישהו בדח"ש בשלב הזה מקבל חצי מהסכום שנקבע ב-2023. אבל את יכולה – כיוון שהכסף בסוף לא לפרט אלא למוסד – לפצות את המוסד במסלול עוקף ולתת יותר תקציב למבוגרים שנמצאים בכוללים.
ינון אזולאי:
רק שתדעי, יש הבדל בין כולל לישיבה גם במלגה. בכולל המלגה בסופו של דבר עוברת לאברך והיא נגזרת מתוך זה. כלומר לצורך העניין - - -
משה טור פז:
אבל הפתרון הזה הוא עדיין פתרון. זו לפעמים אותה בעיה.
דרור גרנית:
המעקף קיים, צריך להגיד שכל סעיף (ה) בכלל לא מותאם - - -
ינון אזולאי:
רגע, אני רק אסביר לה מה ההבדל בין ישיבה לבין - - -
מירב כהן:
אתה אומר שיש מקומות שבהם אין המבוגרים, יש רק את הצעירים יותר, אבל יש כאלה שלא.
שרון ניר:
הם הולכים, נו, ראינו את זה בדוח שקדי, מירב. למי תתני?
מירי פרנקל-שור:
- - - להעלות בתקציב המדינה או את תקציב המוסדות, את מבינה מה שאת אומרת?
דרור גרנית:
סעיף קטן (ה) כולו אינו מותאם ביותר ממובן אחד למנגנון תמיכות: גם בגלל שהוא חוצה שנה, שזה דבר בעייתי לכתחילה כי תקציב התמיכות כרוך בחוק התקציב השנתי והוא בנוי על תקציב שנתי. ולכן המעברים משנה לשנה, בוודאי בהפרשים של מעל שנה – זאת אומרת שיש פה שתי שנות תקציב קדימה. זו בעיה אחת.
בעיה שנייה היא העובדה שה...
יעקב אשר:
הוא מנוע מלהציע, הוא רק בחלק של הביקורת.
מאיר כהן:
חשבתי שאני לא מבין, עכשיו אני ממש לא מבין, ומירי, גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש ממך אחרי זה להסביר לי את הסעיף הזה עם דוגמות. אני מצטער, אני לא מבין את זה.
דרור גרנית:
רק עוד משפט אחד: זה בנוסף לבעיות שעליהן דיברנו בסעיף המקורי של התמיכות. דיברנו על כל מיני מעקפים שאפשר לעשות בו שמתקשרים לדברים שעליהם מצביעה חברת הכנסת מירב כהן. אגב מה שהיא אמרה קודם על סעיף (ג), שיש בו רכיב של ריקון בריכה: היכולת לנקז החוצה את מי שחצו את גיל 26 זה באמת עוד מעקף למנגנון הבסיסי של ...
מירי פרנקל-שור:
לא, אני חושבת שזה קשור לגיל. מה שחברת הכנסת מירב כהן אמרה זה שאם אנחנו נותנים מחצית מתקציב הישיבות, תמיד אפשר להגדיל את תקציב הישיבות.
דרור גרנית:
לא, זאת לא האמירה. זה לא העניין של תקציב הישיבות הכולל.
מירב כהן:
לא, אפשר גם להגיד – תכף אני אגיע לזה. יש פה גם וגם.
דרור גרנית:
זה רכיב אחד. יש רכיב אחר שהוא ערך הנקודה למנגנון לפרט, איך מחשבים אותו וכמה כסף נותנים פר קפיטה. יש בסך הכול ויש פר קפיטה, ובשניהם יש בעיה.
מירי, אני לא טועה שלדבר הזה יש השפעה גם על תלמידי הישיבות הציוניות וישיבות ההסדר, נכון?
דברי דובר/ת #623 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כי הם מחושבים ומקבלים 1.8 נקודות - - -
דברי דובר/ת #625 | 9 מילים
◂ 85 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
אני אשמח להסביר ברמת העיקרון. יש כמה נקודות ותוך כדי ראיתי כמה אי דיוקים שאולי לא הרחבנו עליהם מספיק, והם בסעיף - - -
יעקב אשר:
לא אמרתי פעמיים, בינתיים אחת, לא פעמיים.
מירב כהן:
אגב, פה זה עדיין לא תמיכות, זה עוד לפי מה שנקבע ב-2023.
מרים גראזי רוזנבאום:
לכן יש בעיה, אז אני רוצה להסביר איך עובדים בדרך כלל ולמה זה מעורר לנו בעיה. סעיף 3א - -
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון. - - סעיף 3א לחוק יסודות התקציב קובע שהמדינה יכולה לחלק באמצעות מבחני תמיכה לכל סוג של מוסד לפי סעיף תקציבי. זאת אומרת, כל שנה יש בתקציב את הסכום שאמור ללכת לכלל הפעילות הזאת, כשכמה כסף כל מוסד מקבל בפועל נגזר מהמבחנים. במקרה של המוסדות התורניים זה מבחן פר ראש. תלמיד מסוג ישיבה הוא נקודה, לצורך...
מירב כהן:
כי זה סך הכסף שמתחלק על פני סך התלמידים, ויש משתנים שהם לא ודאיים.
איילת לוי נחום:
מרים, את לא תדעי מה ערך הנקודה, כמו שאת לא יודעת השנה מה יהיה ערך הנקודה. תלוי מה יהיה התקציב שתקבלי.
איילת לוי נחום:
רגע, רק שאני אבין איפה הבעיה, כי לא בטוח שהבנתי. תני לי לשאול ואז תסבירי: במקום שתקבלי עוגה שלמה ואז מחלקת את זה למספר הנקודות, את מקבלת חצי עוגה. זה מה שהסעיף אומר. זו הייתה הכוונה של הסעיף.
מרים גראזי רוזנבאום:
הסעיף הולך לסכום הבסיס – ולדעתי זה גם פוגע במנגנון ההפחתה של 26טו, ואני כרגע מדברת רק על הוראת המעבר. הוא אומר שבעצם אנחנו הולכים לתעריף שהיה ב-2023 - -
מרים גראזי רוזנבאום:
- - שלא יהיה רלוונטי לשנה הזאת, ואולי גם לא לשנה הבאה, ואנחנו מחליטים שמקבלים חצי ממנו. לשם הדוגמה, בשנת 2025 ערך הנקודה היה 400. ב-2023 הוא היה 475.
מרים גראזי רוזנבאום:
לא. אני אומרת שהשימוש הזה בתעריף קבוע הוא לא מותאם. דבר שני, נגיד שנכנס החוק לתוקף עוד שבועיים לצורך העניין, מתחילה שנת 2026. עוד אין לנו תקציב של שנת 2026, אין לנו מושג מה יהיה ערך הנקודה. סתם לצורך העניין, נגיד שהוא עוד פעם יהיה 400. מה שאתם אומרים זה שעכשיו ישלמו חצי מ-490 למרות שערך הנקודה הוא 4...
מירי פרנקל-שור:
העיקרון נשאר אותו עיקרון. העיקרון הראשון הוא שכאשר החוק נכנס לתוקף מקבלים חצי מתקציב הישיבות.
דרור גרנית:
- - - אותו דבר, כי תקציב הישיבות זה סך כול העוגה, זה לא הפלח.
איילת לוי נחום:
אז אנחנו רוצים לכתוב שלא תקבל את כל העוגה, אלא חצי מהעוגה.
דרור גרנית:
רגע, מירי, אבל זה חשוב להגיד שמאותה עוגה ניזונים - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, תן לי שנייה לסיים. אני לא מתמצאת בכל הנושא של מספרי התמיכות, אני אומרת לכם מה היה העיקרון ואני מבינה איפה הבעיה: העיקרון שיקבלו חצי מתקציב הישיבות.
מירי פרנקל-שור:
השאלה איך מחשבים ואם זה לפי שנת 2023 או שנת 2026, בסדר, נדייק את זה. אבל העיקרון הוא שכאשר החוק נכנס לתוקף מקבלים לא את כל תקציב הישיבות אלא מחצית, זה העיקרון. אם זה כתוב או לא כתוב אני אומרת לכם כרגע מה העיקרון וצריך לדייק אותו.
נטע בר זיו:
אנחנו רק אומרים שיש כאן שאלה של ערך הבסיס.
מירי פרנקל-שור:
רק שנייה. מה שצריך לנסח זה לא רק בהוראות המעבר, אנחנו צריכים ללכת לחוק העיקרי ושם לעשות את התיקון. בסדר.
שרון ניר:
רגע, אבל אני רוצה לשאול לגבי ישיבות ההסדר, איך הם קיבלו עד עכשיו. אלה שמתגייסים.
דרור גרנית:
את מדברת על מחצית מתקציב הישיבות. צריך להגיד שכשאת מדברת על מחצית מתקציב הישיבות את בעצם אומרת חצי מהעוגה.
דרור גרנית:
תרשו לי שנייה להשלים משפט, בבקשה, אני מבקש שתרשו לי להשלים משפט.
דרור גרנית:
הנקודה היא שמהעוגה הזו ניזונים לא רק המוסדות החרדיים נשואי עניינו אלא גם מגוון רחב אחר של מוסדות שכולם ניזונים מאותה עוגה.
ינון אזולאי:
לכן אמר לך עמוס ציידה שרק מחויבי גיוס בני 18 עד 26 נמצאים בחוק עצמו שעליהם מדובר.
שרון ניר:
לא, אבל אנחנו חייבים להבין את כל השפעת הרוחב הזו. אני בדיוק רוצה - - -
מאיר כהן:
שם לא תהיה בעיה, כי אין להם מכסות.
מירי פרנקל-שור:
- - - לעניין הזה, אנחנו לא מומחים בנושא של סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. תציעי לנו נוסח. אמרתי לך את העיקרון, אנחנו נשמח.
מרים גראזי רוזנבאום:
יש לי עוד שתי הערות כלליות. קודם כול, לעניין הוראת המעבר: החוק, כמו שהוא נוסח מלכתחילה בגלל הקושי לתמיכות – לא, יש לי כמה הערות: נתחיל בזה שבמובן הזה שאתם אומרים שיקבלו רק חצי ויושלם אחר כך – אין דבר כזה יושלם אחר כך. נגמרת שנת תקציב אז נגמרת, אנחנו לא בנק ששומר כסף.
מירב כהן:
לא, אבל אחר כך, שימי לב, הם מתייחסים לסכום אחר.
מירב כהן:
- - - הבדל בין סכום הבסיס לסכום התמיכה, שאלה שני סכומים שונים, תכף אני אגיע לזה.
יעקב אשר:
אבל היא אומרת שיש בעיה טכנית - - -
אין תקציבים.
דברי דובר/ת #711 | 2 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
- - במובן הזה ששנת תקציב מסתיימת אז היא הסתיימה. אם יש עודפים אז יש עודפים. אין שמירת כסף עבור תלמיד או מוסד. ולכן כל ההסדר שהוצע בחוק העיקרי אומר שהתיקון או הסנקציה באה בשנת התקציב שלאחר מכן מאחר שאין אפשרות לעשות את השמירה הזו משנה לשנה. זה קושי שני - - -
מירי פרנקל-שור:
זאת אומרת, אם זה עד סוף דצמבר זה מסייע לך, נכון? לכן אני רוצה לקשור את זה לבקשה שלנו שלא נתייחס לשנת הגיוס הראשונה כשנה וחצי, אלא יהיה יעד באמצע. אנחנו העלינו את זה כשדיברנו על נושא היעדים. שי אמר גם שהוא יחשוב על כך. ולכן זה בדיוק מסתדר עם שנת כספים.
שרון ניר:
זה חייב להסתדר עם שנה קלנדרית, השנה וחצי הזה – אמרנו את זה בסעיף אחר, עכשיו - - -
ינון אזולאי:
אבל אצלכם שנת הכספים היא לא אותו דבר. עמוס. זה מאלול לאלול.
אבל מירי, זה חוזר לעבודה במחזורים ולא בשנים.
דברי דובר/ת #719 | 8 מילים
◂ 135 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בסדר, אבל אם יהיה לך יעד אמצע שמתייחס לסביבות דצמבר-ינואר, הצבא יכול לסייע לנו בזה, אז זה נותן לך את הפתרון.
מירי פרנקל-שור:
כן. אני רק אומר לפרוטוקול, זה גם עונה לטענה שהסנקציה – הכול מתחיל בעצם רק בינואר 2028.
מרים גראזי רוזנבאום:
אגב זה, ראיתי שתוקנה ההגדרה של סכום הבסיס באופן שלא תואם לדעתי את הסנקציות של 26טו, וכשאנחנו מחילים את זה בהוראת המעבר זה יוצר לנו קושי נוסף. קודם כול, הוראת המעבר אומרת – כלשונה, לא לפי ההצעה שהצעת עכשיו של יעד ביניים – ששנה וחצי התמיכה עבור תלמיד דחוי שירות תהיה 50%, ששוב, זה לא כתוב, עד שיתברר מה...
ינון אזולאי:
שרק בשנה לאחר מכן את יכולה להחזיר, אם תהיה תוספת.
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון, אם. ולכאורה שנה אחר כך הכול כתיקונו, הכול חוזר. אם לא יוצא בניגוד לחוק העיקרי, בו אם אין עמידה הסנקציה מגיעה שנה אחר כך, פה יש - - -
מירי פרנקל-שור:
שנת הגיוס נגמרת תמיד באמצע השנה, תמיד יהיה פער של - - -
שרון ניר:
זה תמיד יולי עד יולי. זאת אומרת, תמיד יהיה לנו זנב מכאן ומכאן.
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון. לשם הדוגמה, נגיד שמתברר ביולי 2027 – זה יתברר קצת אחר כך, כי ביולי 2027 נגמרת השנה ואמרנו שיש בעיה עם לוחות הזמנים. נגיד מתברר באוקטובר שלא הייתה עמידה ביעדים בשיעור של 80%. זה אומר שלכאורה את גם לא מפצה על הכסף שלקחת ב-2026 ו-2027, וגם ב-2028 את מטילה את הסנקציה של הפחתת התמיכה על הפער של 40%...
מרים גראזי רוזנבאום:
לא. הרי לכאורה 2026 ו-2027 נגמרו, לא החזרת את הכסף, נכון? הם קיבלו חצי, הם כבר קיבלו סנקציה בתקופת המעבר. ואז יוצא שמגיעה שנת 2028 ונכנס לתוקף 26טו ואת עוד פעם מפחיתה. יש פה הפחתה כפולה.
(היו"ר ינון אזולאי 13:32)
לא, זו לא הפחתה כפולה.
מירי פרנקל-שור:
לא, זו לא הפחתה, זו ההסכמה - - -
אם אני מבינה נכון - - -
מאיר כהן:
הסעיפים האלה מאוד לא ברורים, ומירי, אני לא סתם ביקשתי מכבודך להבהיר את זה עם דוגמות. זה יעזור לכולם.
מאיר כהן:
משרד החינוך, מירי עכשיו מדברת.
מרים גראזי רוזנבאום:
ואז ראיתי בסקירה שאת אמרת שאת ההפחתה של הוראת המעבר – אבל לכאורה, כמו שהסעיף כתוב, אין קשר בין הדברים.
נטע בר זיו:
לא, אבל אני חושבת שהתכוונו לזה במהות. כלומר, איך שאני הבנתי את הסעיף – עד שנבחנת העמידה ביעדים הם יקבלו 50% מהתקציב, לא משנה מה גודל העוגה, 50% מאיזושהי עוגה. אם לא עומדים ביעדים הדבר הזה יורד ל-100%.
מירי פרנקל-שור:
לא. אם לא עומדים ביעדים אנחנו הולכים להוראות החוק העיקרי ובוחנים מה הייתה אי העמידה ביעדים.
נטע בר זיו:
נכון, אז אני אומרת, יש 50% ובלי קשר לזה אם לא עמדו ביעדים שנה אחרי זה, התמיכה יורדת אפילו יותר או בהתאם להוראות החוק העיקרי.
דרור גרנית:
אולי היה צריך לעשות הפוך? אולי היה צריך להגיד, גם מבחינה תמריצית זה היה נכון להגיד שלא מחזירים, ואם תעמדו ביעדים תקבלו.
יעקב אשר:
פעם ראשונה שאתה אומר את זה, דרור.
מאיר פרוש:
דרור, יש להם דוגמה מצוינת באל פאחם, כן נותנים.
מאיר כהן:
המורה מירי, זו קבוצה הטרוגנית.
(היו"ר בועז ביסמוט 13:34)
מרים גראזי רוזנבאום:
יש עוד נקודה. או שאת רוצה להגיב לזה, או שאני רוצה להגיב לעוד נקודה אחת ואז תגיבי להכול ביחד, אולי לא הבנתי כמה דברים.
מירב כהן:
רגע, יש לי עוד התייחסויות בסעיף (ה), אני לא סיימתי. את רוצה לסיים את הדברים שלך ואז?
מאיר כהן:
מירב, תאפשרי למירי שתסביר לנו בצורה מסודרת.
מירב כהן:
בבקשה, מה שאתם רוצים, אני רק אומרת שלא סיימתי את סעיף (ה), זו רק הנקודה הראשונה שם.
יעקב אשר:
אבל היא ממהרת, מירב, מה אתה משגע אותה?
מירב כהן:
את רוצה להסביר עכשיו או אחרי זה?
יעקב אשר:
תמשיכי ואחר כך יהיו התייחסויות.
מירב כהן:
אז קודם כול פה ההערה הייתה גם על ממה המחצית, מהעוגה או לא, וגם במוסדות שבהם לומדים גם מעל גיל 26 אפשר לעשות מסלול עוקף ולהגדיל את הסכום שמגיע למוסד דרך המבוגרים יותר, ובזאת הסנקציה לא תורגש.
אני עוברת לנקודה הבאה בסעיף (ה): כל הסעיף מתייחס לשנת הגיוס בה ייכנס החוק לתוקף. אנחנו כבר בעיצומה של שנת הגי...
מירב כהן:
חודשי? עוד יותר. אני חשבתי כל שלושה חודשים.
מירב כהן:
אז זה עוד יותר מחזק את השאלה שלי. אני חשבתי כל שלושה, אבל אני לומדת פה שזה כל חודש.
מירב כהן:
השאלה שלי – בעצם יהיה פה תשלום רטרואקטיבי על התקופה שבה התלמידים באותם מוסדות עברו על החוק ביודעין. נכון? זה מה שאתם אומרים.
מירי פרנקל-שור:
למה רטרואקטיבי?
התשלום הרטרואקטיבי אמור להיות אם הם לא עברו.
מירב כהן:
כי זה מיולי עד יולי, ואנחנו כרגע באמצע שנת גיוס.
יוסי פוקס:
לא הבנתי, אפשר שאלה? מירב, אני אחדד. אנחנו עוסקים במה ייכלל בחוק, נכון? ברגע שהחוק עובר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת אז כל מה שיש בחוק – גם הסדרה של דברים לאחור, בין אם זה חנינה, בין אם זה כספיים – הכול חוקי. את רוצה לדון מה היה הסטטוס לפני שהחוק עבר?
מירב כהן:
לא, אני מבקשת לדעת על מה החוק שאנחנו דנים עליו קובע. האם הוא קובע שגם כל מי שעשה פשע תוך כדי מלחמה וערק מהצבא תוך כדי מלחמה, הוא גם מקבל חנינה והוא גם יקבל את הכסף רטרואקטיבית? זו השאלה שלי. שאלה ברורה. ומהי התשובה?
מירב כהן:
אבל החוק עובר באמצע שנת גיוס, וצריך לשלם מתחילת שנת הגיוס. בתחילת שנת הגיוס הם עברו על החוק, למרות שהייתה מלחמה. אז האם הם גם יולבנו וגם יקבלו כסף? זו השאלה שלי.
מירב כהן:
בוודאי שכן, התשלום הוא פר חודש אמרו לך.
מטי צרפתי הרכבי:
- - יהיה מוחל, יש היום כאלה שלא מתגייסים וחייבים בגיוס. הם ייהנו מכל ההקלות האלה.
זה לא קשור.
שרון ניר:
ברור, יוחזר להם הכספים, זה מה שכתוב.
עמוס צייאדה:
על פי הנוסח, גם מה שאנחנו עושים היום – מי שמשתמט או עריק קודם כול מורידים את התמיכה בגינו. כאן ברגע שמוסד נגיד עמד ב-80% הוא עמד ביעד, אי אפשר להגיד הוא השתמט.
מירב כהן:
אז הוא יקבל בגין התקופה מההתחלה?
עמוס צייאדה:
לא, בסדר, הכלל, הקהילה עמדה נגיד ב-80% אז את ההשלמה לא יקבלו אחורה 50%. 80% זה פחות מ-100%.
מירב כהן:
לא הבנתי. האם זה בגין כל שנת הגיוס הזו? זו השאלה שלי.
מרים גראזי רוזנבאום:
זה מה שהתחלנו להגיד. התמיכה היא לפי שנת תקציב, לא לפי שנת גיוס. התמיכה היא מינואר עד דצמבר. אנחנו עובדים לפי שנת תקציב.
מירי פרנקל-שור:
והיא אומרת, זו מחצית שנת הגיוס. זו מחצית שנת הגיוס, אבל זה לא רטרואקטיבית.
מירב כהן:
זה רק מהרגע שעובר החוק, לא רטרואקטיבית?
יוסי פוקס:
זה מה שאמרתי, מירב, עניתי את אותה תשובה.
מירב כהן:
בסדר, אני שואלת שאלה. אתה אומר שמרגע עובר חוק הכול חוקי – אני רוצה להבין מה חוקי.
שרון ניר:
לא, זה לא מה שכתוב. נו, אני לא מבינה את זה כמו שאומרים.
דרור גרנית:
נניח שהחוק עובר, לצורך הדיון, באפריל – אני מושך כדי להיכנס לאמצע השנה – אז התשלום ילך מאפריל ואילך, ולא לינואר, נכון?
דרור גרנית:
זה לא מופיע. לכאורה אפשר היה לקרוא את הוראת המעבר כאומרת - - -
יוסי פוקס:
לא, זו הכוונה. אז צריך לדייק את זה.
היו"ר בועז ביסמוט:
יש לדייק. העיקרון הוא עיקרון. הבנו את העיקרון, נמשיך. מירב בזכות דיבור, קדימה.
מירב כהן:
בהמשך זה אומר שאם בסוף השנה מספר המתגייסים יעבור את היעד, תושלם המחצית הנוספת של הסכום. קודם כול – בגלל שראינו שדי בקלות אפשר להנמיך את היעדים או להגדיר כאלה שאינם חרדים כחרדים ולעמוד ביעד, אני מעריכה שבסבירות גבוהה החצי השני יעבור. ואז אומרים – סכום הבסיס בתשלום המיידי זה - - -
יוסי פוקס:
רגע, אני רק רוצה להבין מה אמרת: את אומרת שמה שאלעזר שטרן אמר - -
יוסי פוקס:
- - שזה ימות המשיח, שיגיעו 8,160 תוך שנה וחצי, את אומרת שבוודאות יגיעו.
מירב כהן:
אני אומרת שאתה תספור לא חרדי כחרדי.
היא אמרה שישנו את היעד תוך כדי.
דברי דובר/ת #855 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני אומרת שאתה סידרת לעצמך מנגנונים עוקפים, אתה יכול לספור לא חרדי כחרדי, אתה יכול עם המועצה שלך להנמיך את היעד.
יוסי פוקס:
אוקיי, רציתי לראות אם יש כזה פער במרחק.
מירב כהן:
אתה תעמוד ביעד, לא משנה. יתגייסו שלושה חרדים, ארבעה חרדים, עשרה חרדים.
אתם נותנים חומר מספיק פה.
דברי דובר/ת #859 | 5 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אתה תעמוד ביעד, זה ברור, כי יצרת לעצמך מנגנונים שמבטיחים שתעמוד ביעד, לא משנה כמה חרדים מתגייסים, לכן החצי השני ישולם.
מירב כהן:
את אומרת, את זה צריך לתקן בסעיפים קודמים. כיוון שלא ראיתי את התיקון, אני מציינת את זה. עכשיו ככה: כשמדברים על התשלום המיידי משתמשים במונח סכום הבסיס, ובמחצית השנייה זה כבר סכום התמיכה. סכום התמיכה זה סכום שקובע שר החינוך, נכון? מה שדיברנו עכשיו, יש סכום שמחליטים עליו בתמיכות והוא מחולק למספר הזכאים....
מירב כהן:
אני כשרה הגדלתי את התמיכות של הארגונים שנתמכו על-ידי חופשי, די בקלות.
מאיר כהן:
אני שיניתי את ההורדות לישיבות הרווחתיות מ-2,000 ל-2,500 שקל.
מאיר, אתה לא היית בבוקר. הממשלה הזו הורידה את הפיקוח במשרד הרווחה לרבע.
דברי דובר/ת #868 | 13 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
מירי, התשובה היא כן, היות שהכנסת לא כובלת את ידיה שלה. הכנסת ה-25 לא אומרת שהכנסת ה-26 לא תעלה את התקציב לישיבות.
דרור גרנית:
נכון, היא לא יכולה לעשות את זה. ובגלל זה – הרי איך מחושב ערך הנקודה? יש סכום כולל שאותו מחלקים במספר הניקוד שצברנו השנה. את הסכום הכולל, את המונה של הנוסחה הזו - -
דרור גרנית:
- - את לא יודעת לגדור כי הכנסת הבאה יכולה להגדיל אותו.
יש פרקטיקה כזו.
דברי דובר/ת #879 | 3 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
מירי, אני יכולה להעיד שכשרה אני גם חילקתי תמיכות וזה היה בשליטה מלאה שלי, ויכולתי לשנות את זה בקלות על-ידי תיעדוף סדרי העדיפויות שלי כשרה. אז גם פה אפשר לייצר מנגנון עוקף שמבטיח שהמוסדות שבהם לא יתגייסו לא ייפגעו כלכלית.
מאיר כהן:
אני רק רוצה לתקן את מירב. הייתה למירב ועדת תמיכות, זה לא שהיא החליטה. פה, במקרה הזה של שר החינוך הוא ממש לא צריך, הוא צריך - - -
מאיר פרוש:
למה אתה אומר על עמוס שהוא לא מנהל - - -
אבל גם ועדת תמיכות היא בידיים של השר.
דברי דובר/ת #889 | 8 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
נכון. מירב, הערה יפה. כל הכבוד.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני מבקשת להתייחס לזה, כי אני חושבת שאתם תיקנתם את ההגדרה של סכום הבסיס שהייתה אמורה לנטרל את זה, ובלי משים פגעתם במנגנון הזה. ההגדרה של סכום הבסיס בהצעת החוק כמו שהיא הייתה לפני כן היא הנמוך מבין שני אלה.
מרים גראזי רוזנבאום:
יש עוד שורה מחוקה שכתוב בה: סכום הבסיס הנמוך מבין שני אלה. יש פה (1) ו-(2). (1) סכום התמיכה שהשתלם בעבור לימודי תלמיד ישיבה בשנת הכספים האחרונה שבה לא הופחתה התמיכה לפי סעיף זה; וסכום התמיכה המשתלם בעבור לימודי תלמיד ישיבה שאין בידו צו דחיית שירות בשנת הכספים שבה מופחתת התמיכה.
מרים גראזי רוזנבאום:
שניהם מחוקים, אבל אני בדיוק מסבירה שהמחיקה לדעתי פגעה פה בעניין: במקום זה קבעתם את הסכום בשקלים כפי שהוא השתלם בשנת 2023.
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון. במקום זה הגדרתם את סכום הבסיס בעמוד הקודם – הסכום שהשתלם בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל צו דחיית שירות, בשנת הכספים האחרונה שבה לא הופחתה התמיכה, ולעניין שנת הגיוס הראשונה – סכום שהשתלם בשנת הכספים 2023.
זאת אומרת, לשנתיים-שלוש הבאות קיבעתם אותנו לסכום של 2023, שהיה בין 470 ל-490. מה יוצא? שהס...
מרים גראזי רוזנבאום:
ערך הנקודה ירד בצורה משמעותית. וזה גם שם אותנו בבעיה בהוראת המעבר, במובן הזה שאתם כאילו קובעים כמה צריך לשלם – חצי מהסכום של 2023 שהוא לא רלוונטי, שזו לא הכוונה שלכם לפי מה שאני מבינה עכשיו. הכוונה היא חצי מהסכום שאמור להשתלם לפי אותה שנה לפי הנמוך. לכן אני חושבת שכדאי לחזור אולי להגדרה המקורית.
נטע בר זיו:
בלי קשר למה שמרים אמרה, הבעיה שהעלתה חברת הכנסת כהן עדיין עומדת בעינה, כי עדיין ניתן להגדיר את עוגת התקציב השלמה.
נטע בר זיו:
אפשר לחשוב על מנגנונים. אנחנו למעשה הופכים את הסנקציה הזו לסנקציה לא מוסדית אלא אישית במובן הזה שאנחנו הופכים את ההעברה להעברה פרטנית לבן אדם ולא למוסד. אם אנחנו מגדירים את ההעברה למוסד אין דרך להשפיע על זה, כי אפשר להגדיל את העוגה ולחלק לאחרים, ודה פקטו המוסד מקבל אותו דבר.
מרים גראזי רוזנבאום:
זה שינוי סדרי עולם, זה לא מתאים לתמיכה בישיבות, זה לא מתאים ללימודי תורה, אנחנו לא מעוניינים לעודד אדם באופן פרטי, לשלם לו כסף שיהיה רשום בישיבה.
נטע בר זיו:
נכון, זה שינוי סדרי עולם. אני רק מצביעה על היכולת לעקוף את הסעיף הזה.
דרור גרנית:
נכון, אני אגיד הערה משפטית על הנקודה הזו – מה שאומרת נטע זה נכון ומה שאומרת מרים זה גם נכון, זה שינוי סדרי עולם במובן הזה שאנחנו עוברים לתמיכה - - -
דרור גרנית:
רגע, אני אגיד משפט אחד משפטי: המעבר מתמיכה למוסדות לתמיכה פרטנית באנשים, מבחינת תחולה נורמטיבית מוציאה אותנו מתחולתו של 3א.
מירי פרנקל-שור:
אוקיי, אבל זה לא רלוונטי. הבנתם את העיקרון, העיקרון היה כמו שהסברתי קודם. את צודקת, הרעיון היה מהסכום הפחות ולא מהסכום הגבוה. מה שאני מציעה, בואו נשב, תסייעו לנו להביא נוסח שמשקף את העקרונות האלה.
מהו העיקרון? רק אם אפשר להגיד.
דברי דובר/ת #921 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
באמת, מהו העיקרון?
דברי דובר/ת #923 | 3 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
ברעיון: החזרה של 50% מיום כניסתו של החוק לתוקף. החישוב הוא מסכום הבסיס הנמוך.
מירי פרנקל-שור:
סכום הבסיס הרלוונטי, אוקיי. זה ברעיון העיקרון. יש לנו עוד הערות, זה לגבי הסכום.
רגע, ואיך זה - - -
דברי דובר/ת #932 | 6 מילים
◂ 52 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
רגע, לא הבנתי את העמדה שלך לגבי הנושא של אי עמידה. שאין כפילות בסנקציות, אוקיי?
היא כבר אמרה שאין.
נטע בר זיו:
יש לך סנקציה עד שלא עומדים ביעדים וסנקציה נוספת אם לא - - -
נטע בר זיו:
זה מתמרץ את העמידה ביעדים, וזו סנקציה על אי עמידה ביעדים.
דרור גרנית:
יתר על כן, לא רק שאין כפילות אלא - - -
לשם שינוי אני מסכים עם הייעוץ המשפטי לממשלה.
דרור גרנית:
ייאמר שלכתחילה כל המהלך שעושים פה בהוראת השעה הוא שלילה של הסנקציה או ביטול שלה – כי במצב הדברים הנוכחי ובהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון נשללה התמיכה כליל, והמהלך פה מאיין את זה, או לפחות מחצית הדרך מחזיר את זה. אז בעצם הוא שולל את הסנקציה.
יעקב אשר:
זה כבר משהו אחר. פה הוא הלך כבר להשקפה.
יעקב אשר:
יש עניין טכני שאותו צריך לראות.
דרור גרנית:
לא, למה, חבר הכנסת אשר? המצב הנוכחי הוא שבגין התלמיד - - -
איילת לוי נחום:
דרור, נשללה התמיכה כשלא היה הסדר בתוקף של פרק ג'1 - - -
נכון.
איילת לוי נחום:
אז זו נקודת המוצא. אי אפשר להגיד נשללה התמיכה: לא היה הסדר. ברגע שיש הסדר אנחנו מסדרים את זה.
יעקב אשר:
טוב נו, אי אפשר לחזור על זה 200 פעמים. אנחנו מכירים את דעתו.
מאיר פרוש:
על זה חכמנו אומרים על דא קא בכינא, אתה אומר, דרור, נכון?
יעקב אשר:
בסדר, זה הטיעון הישן שלו, לא צריך לחזור על זה כל פעם.
מאיר פרוש:
זה מעצבן כל פעם מחדש, מה אתה לא מבין את זה?
דרור גרנית:
אני אומר שהתוצאה היא לא הייתה תמיכה, נשללה התמיכה בגין מי שהוא במעמד של חייב שירות. גם במצב פוסט החקיקה של ההסדר הזה הוא עדיין בגדר חייב שירות. אמנם דחו את שירותו, אבל הוא עדיין בגדר חייב שירות. זאת אומרת שהסטטוס הבסיסי הוא שהוא בגדר חייב. לפני החקיקה הזו לא הייתה תמיכה בגינו, אחרי החקיקה הזאת אומרי...
יעקב אשר:
לא, הייתה תקופה שבה לא היה חוק, קודם היה דיחוי ועכשיו יש דיחוי, אתה מסתכל על זה, לא היה חוק.
יעקב אשר:
על זה מלין הרמטכ"ל, למה החוק מתעכב בוועדה.
לא על החוק הזה, יעקב.
דברי דובר/ת #985 | 5 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
- - שהיועצת המשפטית לממשלה מחכה שהממשלה תאמר מה לעשות לגביהם, כן?
מאיר פרוש:
הערבים, אל תראה לי אותו, היועמ"שית מבקשת מהממשלה להחליט מה עושים עם הערבים.
מאיר פרוש:
וכשיעשו יהיה בסדר. אפשר לתת להם כסף.
ינון אזולאי:
אני רוצה לשמוע את הדעה של יועצת הביטחון - - -
מירב כהן:
מירי ואיילת – קודם כול, אני חושבת שאלה ניסוחים שיש עוד עבודה עליהם. וגם בסוף, כשמדברים על אם עומדים על פחות מהיעד אבל יותר מ-75% זה אותו רעיון, גם שם אפשר לעשות מסלול עוקף על פי אותו היגיון, זו אותה בעיה.
מירב כהן:
אז זה פשוט לא יהיה אפקטיבי. יעקפו את זה. אני עוברת לסעיף (ו).
מה זה?
דברי דובר/ת #1002 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אבל זה רק מחזק את הבעייתיות.
דברי דובר/ת #1005 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תמיד בהערה למעלה נגיד שאם היו הולכים על מכסות ולא יעדים כל מה שלא הבנו פה עכשיו בשעה האחרונה היה פשוט מאוד.
דברי דובר/ת #1007 | 22 מילים
◂ 57 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אני עוברת לסעיף (ו). הסעיף הזה מדבר על החנינה. מי שהיה תלמיד ישיבה בתקופה הזו שהחוק לא היה בתוקף גם לא יועמד לדין על אי התייצבות, אם הוא כבר הועמד לדין יופסקו ההליכים ואם ניתן פסק דין יופסק ביצועו של פסק הדין.
כלומר חנינה מוחלטת לכל מי שעשה פשע תוך כדי מלחמה – קראו לו לבוא להתגייס והוא לא בא למרות ש...
יוסי פוקס:
לדעתי זה ברור, זה כמו שהיה בהתנתקות, תכף אני אתייחס לזה.
יוסי פוקס:
זו התכלית, זה צריך להיות כמו בהתנתקות.
מירב כהן:
אוקיי, אני רק אומרת שאם מוחקים רישום פלילי צריך אולי לשקול למחוק רישומים פליליים להרבה אנשים אחרים שעברו על החוק.
מירב כהן:
ובכלל, אם נותנים חנינה זו חנינה לכולם. אם מוחקים רישום פלילי מוחקים רישום פלילי לכולם.
שרון ניר:
אגב, זה בניגוד לחוק העונשין, לדעתי, שקובע שמי שלא מתגייס - - -
מירי פרנקל-שור:
זו סוגיה מאוד מורכבת, אנחנו מסכימים, ולכן אמרנו גם בסקירה שצריך לברר שאלות נוספות על מנת לראות איך אנחנו מתמודדים עם המצב הזה, אוקיי? שאלה מאוד מורכבת.
דרור גרנית:
יצוין שאני ארצה להתייחס לסעיף הזה, כי הוא בעיניי אחת מהפגיעות הכי דרמטיות בשוויון בהסדר שמוצע. אז צריך לומר.
דרור גרנית:
מה זה לכולם? לכן אני אומר, אם היינו אומרים שאנחנו - - -
מירי פרנקל-שור:
לא, יוסי, מה שאתה רוצה וציינו את זה גם בסקירה, זה מה שקרה בהתנתקות.
יוסי פוקס:
זה התקדים, ותכף אני אסביר למה זה נכון גם במקרה הזה.
שרון ניר:
מה נכון? זו חרפה, מה נכון בזה?
מירב כהן:
לא, אני אומרת שזו חרפה לבטל רישום פלילי למי שלא התייצב לצה"ל ועשה עבירה.
מירב כהן:
תראו, בסוף תופעת המשתמטים והעריקים החרדים היא תופעה חדשה, כי שנים רבות היה להם פטור, היה להם מנגנון.
מירב כהן:
אז אם רק לקבוצה הקטנה הזו דואגים, מה עם אחרים? הרי יש הרבה אנשים שערקו - -
יעקב אשר:
זה דווקא הטיעון שאני רציתי להגיד, תודה רבה.
מירב כהן:
זו דאגה לקבוצה מובחנת שאתם חפצים ביקרה משיקולים פוליטיים ולא משיקולים של ביטחון מדינת ישראל. זה בטח לא שוויוני ולא הוגן, בטח אם גם מוחקים להם את הרישום הפלילי, זה מלון חמישה כוכבים: הם חוזרים לקבל דח"ש, חוזרים לקבל תקציב, מוחקים להם רישום פלילי, נותנים להם חנינה מלאה, וכל זה על זה שהם פשעו תוך כדי מ...
למה הוא צריך להיות תלמיד ישיבה? מספיק שהוא היה בוגר מוסד חינוך חרדי.
דברי דובר/ת #1065 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עמוס צייאדה:
לא נעשות ביקורות על חייבי גיוס שמושעים כרגע. אין עליהם פיקוח.
איילת, לא מספיק שהוא היה בוגר - - -
- - -
דברי דובר/ת #1068 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
איילת, לא מספיק שהוא היה בוגר מוסד חינוך חרדי באותן שנים?
דברי דובר/ת #1071 | 11 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
בסדר, אנחנו רוצים לשמוע תשובות, לא רק להעלות שאלות.
מירב, מה פתאום שהוא יהיה תלמיד ישיבה?
- - -
דברי דובר/ת #1075 | 10 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אנחנו גם רוצים לשמוע תשובות והצעות, איך אתם פותרים לזה.
מירב כהן:
לא הייתה התייחסות, הייתה שאלה שיש פה בעיה, זו לא התייחסות. התייחסות זה פתרון, מה הפתרון שאתם מציעים. מצאנו פה אלף התייחסויות, בעיות ושאלות. לא קיבלנו פתרונות.
ממש ככה.
דברי דובר/ת #1079 | 2 מילים
◂ 16 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
כל אחד יוכל להצהיר, מאוד פשוט, אין פיקוח של הממשלה, אין כלום.
איילת לוי נחום:
אנחנו שאלנו בהצעה האם נכון להקים מערך בדיקה כזה, לבדוק את כל הנתונים האלה בעצם.
מירב כהן:
מה שאתם הצעתם במסמך זה שהחנינה תהיה פרטנית ולא כוללנית.
מירב כהן:
אבל אני אומרת שגם בפרט לא תהיה לכם דרך ללכת ולבדוק את זה, כי לא היה פיקוח על העניין. זה מקל על זה קצת, לפחות אפשר יהיה קצת לתחקר ולשאול שאלות. נגיד, ראיתי שכתבת לבדוק אם הוא עבד בתקופה הזאת – למרות שהם עובדים בשחור, אבל ביטוח לאומי וזה לא בהכרח.
מירב כהן:
אז אני אומרת, רק שתדעו באמת של החיים - - -
יעקב אשר:
כולם רמאים, כולם גנבים, כולם בשחור - - -
מירב כהן:
בהחלט. 50% – אנחנו יודעים שיש בשחור, בואו, לא צריך.
מירי פרנקל-שור:
מירב, אבל גם שי טייב שהיה פה – נכון? הצבא אמר שהם קיבלו נתונים גם מביטוח לאומי.
לא, מירי, מה שהם אמרו זה שיש להם נתונים כמו שמירב אמרה - -
יש גם חיילים שעובדים בשחור.
דברי דובר/ת #1096 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הם רואים הכול שחור, רואים חליפה שחורה הכול שחור.
- - אם עבדת או אם קיבלת ביטוח לאומי, לא אם למדת.
דברי דובר/ת #1099 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז זאת הבעיה. נשארה בעיה.
דברי דובר/ת #1101 | 5 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
רגע, אני רוצה להגיד שיש פה אירוע - - -
דרור גרנית:
מירי, יש פה הפללה בדיעבד, רטרואקטיבית - - -
דרור גרנית:
אנחנו צריכים להיזהר לא להגיע לתוצאה הפוכה.
מירי פרנקל-שור:
- - - אני רק רוצה לענות לאלעזר: אם היו לו נתונים מביטוח לאומי וגם ממס הכנסה, רואים שהוא עבד אז הוא בוודאי ייכנס תחת המטריה הזו - - -
זה ברור, מירי.
דברי דובר/ת #1111 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
שנייה. אבל אנחנו מנסים למצוא כל מיני אפשרויות, מידע מכל מיני מוסדות. לכן אנחנו מציגים את השאלות - - -
מירי פרנקל-שור:
שנייה. מציגים שאלות לוועדה על מנת לראות איך אנחנו יכולים לטייב את הדבר הזה.
וואלה, מה שנקרא מאחל לנו בהצלחה, שנמצא.
דברי דובר/ת #1116 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי, אתה זוכר מה דיברנו.
דברי דובר/ת #1120 | 5 מילים
◂ 34 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
זה סעיף שמדבר על זה שמלש"ב שהוא תלמיד ישיבה גם אם לא קיים את כל החובות בשנות המעבר, זאת אומרת - - -
מירב כהן:
בדיוק, מהרגע שפג התוקף עד כניסת החוק החדש. הוא יוכל לחזור ולבקש דחיית שירות. זאת אומרת, לא רק שאותם עריקים בזמן מלחמה קיבלו חנינה אלא עכשיו נותנים להם פרס והם חוזרים לאותו ריטואל, כל שנה לבקש דח"ש. אביגדור, זה מופנה אליך: בסעיף הזה בעצם מבטלים את כל עבודת האכיפה שנעשתה על-ידי הצבא עד כה. את פקודות ה...
מירב כהן:
בסדר, שיחקנו בנדמה לי פה הרבה מאוד זמן. זו הייתה הצגה.
יוסי פוקס:
אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שעלו כאן.
שרון ניר:
אולי יש כאלה שהתגייסו ויגיעו - - -
- - -
מירב כהן:
עכשיו אני מתייחסת לדברים שעלו מהמסמך של מירי ואיילת: קודם כול, גם אתן כותבות שעניין החנינה חריג ביותר, כי זה יוצר חוסר שוויון ואפליה מול יתר המשתמטים, וזו קבוצה קטנה ומובחנת שרק היא מקבלת את ההטבה הזו.
יעקב אשר:
כי רק לה היה גם חוק קודם, שנתן לה דח"ש.
מירב כהן:
וזה שקראו לכם ולא באתם – אין לזה שום הצדקה.
מירב כהן:
אנחנו עצרנו את זה ואמרנו, מה שהיה לא יכול להיות, אנחנו בסכנה קיומית. למה אתה מתכחש?
מירב כהן:
אני לא יודעת מה תספרו לילדים שלכם.
מה זה אז? גם עכשיו הרמטכ"ל אומר והוא לא קורא להם להתגייס, גם עכשיו.
דברי דובר/ת #1155 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר.
דברי דובר/ת #1157 | 2 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
בחוות הדעת משתמשים במילים "מדובר בחסינות מלאה שנוגסת בעקרונות שמדברים על החובה לקיים את הוראות החוק". במילים אחרות, זה נוגס בכלל במשמעות של לכבד את החוק ולעשות מה שכתוב בו. העניין עם ההתנתקות כבר הוזכר, אז אני לא אתייחס לזה.
השאלות שנשארו פתוחות הן: האם צריך לתת חנינה לכל המשתמטים, איך מוודאים שבשנו...
לא, הם גם פטורים. פה נותנים להם חנינה גם אם הוא לא התייצב.
דברי דובר/ת #1165 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירב כהן:
אז אני מבקשת, לפחות אלה שאפילו בחוק הקודם היו פושעים - - -
פה במפורש נותנים להם.
דברי דובר/ת #1167 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
בסעיף (ד) אנחנו אומרים שאנחנו מציעים להבהיר בדיוק את הנקודות האלה - - -
מירי, אבל זה כתוב מפורש באדום שגם אותם אנשים - - -
דברי דובר/ת #1169 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הנייר סופג את זה.
דברי דובר/ת #1171 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
קודם כול, זה לא כתוב במפורש. כתוב במפורש, אם תסתכל בשורה האחרונה ב(ו1) – או סירובו להיבדק או להשלים את הבדיקות אף אם לא קיים את חובותיו בתקופה שמיום 01/07/2023 ועד תחילתו של חוק זה. כלומר, מי שהיה לפני זה היה בגדר של משתמט, לצורך העניין, נמצא בבעיה וזה לא מכסה אותו.
לא, או סירובו להיבדק או להשלים את בדיקות - -
דברי דובר/ת #1174 | 10 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
- - או אף אם לא קיים את חובותיו בתקופה.
דברי דובר/ת #1179 | 10 מילים
◂ 66 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
מירי, אני רוצה לשאול את הגברת ממשרד החינוך, מרים, אתם אומרים שיש בעיה בתמיכה מותנית. את יכולה להסביר מה הבעיות שאתם רואים בזה?
מרים גראזי רוזנבאום:
מה שאמרנו זה שתמיכה היא לא מותנית, היא לפי הזכאות בשנת התמיכה, לפי התקציב שיש בשנת התמיכה. אנחנו לא יכולים לשמור כסף. ברגע שנגמר התקציב – נגמר התקציב.
מאיר כהן:
לא על זה אני אומר. תמיכה מותנית זה גם להגיד - -
מאיר כהן:
- - אנחנו לוקחים מכם כסף - - -
מאיר כהן:
תמיכה מותנית זה גם אנחנו לוקחים מכם כסף. אנחנו נותנים לכם, לא עמדתם ביעד, אני לוקח.
היו"ר בועז ביסמוט:
מרים, אני רוצה לשאול שאלה. שנייה אחת. יש פה אב שכול. עם כל הכבוד לכם, אני מנהל את הדיון. אז עם כל הכבוד להערות שלי, להמשיך לדבר כאילו שזה לאוויר – לא מקובל עליי.
היו"ר בועז ביסמוט:
גיל מסעוד, אבא של הראל השם יקום דמו, שנרצח בפיגוע בחומוס אליהו בצומת עלי, לפני חצי שנה כמדומני?
גיל מסעוד:
שלום לכולם. תודה רבה על הזכות. שמי גיל מסעוד, אני גר ביד בנימין, אני בן 49, יש לי שישה ילדים, ואני אבא שכול. הבן שלי הראל, השם יקום דמו, נרצח לפני שנתיים ושבעה חודשים. זה היה בראש חודש תמוז. ב-7 באוקטובר, שלושה וחצי חודשים אחרי הרצח של הבן שלי, התגייסתי. לא חזרתי במיוחד, מגיל 40 המשכתי להתנדב. אני מ...
גיל מסעוד:
הוא ישב ליד כוכב השחר, זה נקרא מעלה אהוביה באזור בנימין. זה היה החלום שלו, בעצם: להיות רועה צאן בארץ ישראל. הוא קנה את זה, היה לו גם טנדר, הוא עשה הובלה עם הטנדר בשביל הפרנסה, ביום של הרצח. הוא ונחמן מורדוף שהיה איתו. השארנו את העדר שם.
מה שאני רוצה עוד – מכתב שמצאנו אחרי שהראל נרצח, שהוא כתב בין הת...
היו"ר בועז ביסמוט:
בהחלט. תודה רבה, גיל, על הדברים המרגשים מאוד. אני מציע, אחרי הדברים שלך קצת קשה להמשיך את הדיון, אז אנחנו נצא להפסקה.
יעקב אשר:
למה אף אחד מהאופוזיציה לא קם לחבק אותו כמו שאתם מחבקים אחרים? בגלל הדעות שלו?
מסית ומדיח.
היו"ר בועז ביסמוט:
אנחנו נצא להפסקה, אני מחדש את הדיון ב- 15:00, אתה תענה, אל תכעס עליי. תודה רבה.
יוסי פוקס:
אוקיי. סיכמתי כמה הערות של אלעזר שטרן, אחרי זה נשלים לו.
משה טור פז:
רגע, אני יכול לשאול אותך שאלה, יוסי, ואולי תתייחס לזה בתשובות שלך? מה עוד שאני דובר אחריך.
משה טור פז:
אז תתייחס בהקשר הזה: למה הממשלה עד עכשיו לא מקדמת את ההארכה ל-36 חודשים?
יוסי פוקס:
זו טעות, אישרנו את זה מיד, זה הפוך. אני עכשיו מתייחס לזה.
יוסי פוקס:
אני אתייחס לשלוש נקודות. הנושא שעלה פה התייחס לממשלה, אז כנציג הממשלה אני אומר לגבי אורך תקופת שירות הסדיר: קודם כול, קיצור השירות הסדיר מ-36 חודשים ל-32 חודשים ועכשיו ל-30 היה טעות היסטורית. להבנתי, יש היום אחדות דעים, גם אופוזיציה וגם קואליציה, שזה המצב.
מירי פרנקל-שור:
אני לא זוכרת את התאריכים המדויקים, אבל זה התחיל בחוק ההסדרים, לדעתי, ב-2015. זה היה תהליך מדורג. 32, 30, דחו אחר כך.
מטי צרפתי הרכבי:
אה, זה היה הדרגתי. צבא קטן וחכם. לא קטן, חכם נשארנו אולי. לא יודעת.
יוסי פוקס:
נכון. וזה מה שקרה עכשיו, זה נכנס לתוקף. אני עושה את זה באמת די בתמצית.
כאמור, טעות היסטורית, צריך לתקן אותה באופן דחוף, אחרת תיפגע הכשירות של צה"ל. הרמטכ"ל פנה לממשלה בעניין הזה כבר לפני שנה וחצי, הממשלה מיהרה ואישרה את זה, וזה מונח על שולחן ועדת חוץ וביטחון.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אם לא היה 7 באוקטובר, אולי זו לא הייתה טעות היסטורית. אז אני שואלת, אתה אומר היסטוריה, זה לפני.
יוסי פוקס:
לא, אני אומר לך שהיו דיונים לפני 7 באוקטובר – ולא רק בממשלה, שמעתי את זה פה מכל צדי הקשת הפוליטית – שהרעיון של צבא קטן וחכם היה רעיון סרק, זה לא התברר רק ב-7 באוקטובר.
דרור גרנית:
המחשבה הייתה כחלק מהדיון על שוויון בנטל, על להוריד את העומס ואת הנטל על - - -
יוסי פוקס:
זה ברור. לא אמרתי שהכוונה לא הייתה טובה, אמרתי שזה התברר כטעות.
דרור גרנית:
- - - להגיד רק שהשיח הזה היה בתוך הקשר של - - -
יוסי פוקס:
אבל דרור, תן לי, דיברתי רק דקה.
- - -
יוסי פוקס:
אני אחזור בתמצית על מה שהפסדת, לא חידוש גדול, מה שאני חושב שאתה יודע. אמרתי שקיצור השירות שהורידו מ-36 חודשים ל-32 ועכשיו ל-30, התברר כטעות וצריך באופן דחוף לתקן את זה, אחרת תיפגע הכשירות של צה"ל. הרמטכ"ל פנה לממשלה כבר לפני שנה וחצי על זה, הממשלה אישרה את זה וזה הונח על שולחן ועדת החוץ והביטחון.
על...
אני לא יכול להתאפק.
דברי דובר/ת #1246 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני לא הצלחתי להתאפק.
דברי דובר/ת #1249 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סתם צחקתי.
דברי דובר/ת #1251 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
הנושא הזה עלה וכוון אלינו, אז בהקשר הזה הממשלה תומכת. אני יכול לומר בסוגריים שלהחזיר לפחות ל-32 חודשים באופן מיידי זה באמת דחוף. בשיחות שהרמטכ"ל מדבר איתנו על בסיס שבועי, אגב, הוא גם אומר זה דחוף גם להעלות.
על איזה חוק הרמטכ"ל דיבר, יוסי?
דברי דובר/ת #1253 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כשהוא אמר על החוק, ציטטו פה קודם, יעקב אשר.
דברי דובר/ת #1255 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני עונה לך. הוא רוצה הארכת שירות סדיר ל-36 חודשים, אבל גם אם זה יהיה בשני לגים. קודם כול נחזיר ל-32.
את זה הבנתי, אבל הוא דיבר על הארכת שירות החובה.
דברי דובר/ת #1257 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, כי יעקב אשר ניסה להגיד כנציג הקואליציה נראה לי, שהוא דיבר על החוק הזה, שזה מה שחסר לרמטכ"ל.
דברי דובר/ת #1259 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא. קודם כול, לא מזמן קיבלנו מכתב על שלושה נושאים שהרמטכ"ל ביקש להשלים אותם: הארכת שירות, חוק הגיוס והגדרות הרמטכ"ל.
מאה אחוז.
דברי דובר/ת #1261 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
הרמטכ"ל יודע שכל אחד מהדברים האלה מסייעים לצה"ל. הרמטכ"ל דואג לצבא ההגנה לישראל ולעם ישראל ואומר בצדק – זו גם עמדתנו – שאת כל הדברים האלה צריך לעשות, גם את החוק הזה.
מירי פרנקל-שור:
אבל כל פתרון הוא תמיד אוטומטי להאריך שירות ל-36 חודשים.
זה מה שאמרתי. וצווי 8.
דברי דובר/ת #1264 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, זה לא עניין של אוטומטי. זה התברר כדבר שעבד עשרות שנים. הקיצור שלו היה איזה חלום אוטופי שלא התממש, וזה לא קשור. בואו נשים את זה על השולחן. גם כשצה"ל לא רצה שיבואו חרדים ולא התאים את עצמו היו שיחות על זה שזו הייתה טעות.
דרך אגב, ראש הממשלה רצה לקצר עוד יותר.
דברי דובר/ת #1266 | 8 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני הרגע אמרתי שעמדת הממשלה היא - - -
יוסי פוקס:
רגע. עמדת הממשלה היא – ואמר את זה גם ראש אכ"א כשדיבר על הצורך ב-12,000 חיילים בצה"ל, הקראתי את זה לפני כמה שבועות – לא כולם צריכים לבוא מהמגזר החרדי. חלק מהפער ניתן לצמצם באמצעות ההחזרה ל-32 חודשים ובטח ל-36 חודשים. אלה הנתונים.
משה טור פז:
אבל 32 חודשים לא יפתרו את הבעיה, רק ה-36. זה מעלה ל-17,000.
יוסי פוקס:
הוא גם פותר. אני אומר בגדול. אבל חסר, יש דלתא באמצע. לא משנה, לא צריך להיכנס לזה.
אולי הרמטכ"ל יבוא? יושב-ראש הוועדה, למה אנחנו מתעסקים בלפרשן את הרמטכ"ל?
- - -
דברי דובר/ת #1274 | 14 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני ישבתי פה וקיבלנו ביקורת כממשלה, אז עניתי. זהו, עד כאן. נושא שני.
דרור גרנית:
אבל כן צריך להגיד שיש קשר בין הדברים. זאת אומרת - - -
יוסי פוקס:
אנחנו אומרים שצריך לעשות כל דבר שיגדיל את הסד"כ של צה"ל. הלאה.
יוסי פוקס:
מאז ומעולם זה היה 36 חודש, וזה עבד טוב מאוד.
מטי צרפתי הרכבי:
כן, אבל כרגע יש מחסור של 17,000. אם נחזור ל-32 יהיה 15,000, אבל אם נעלה ל-38 נפתור את כל בעיית כוח האדם בצה"ל.
יוסי פוקס:
אבל אנחנו לא מציעים את זה, מציעים לחזור למה שהיה בעבר.
מטי צרפתי הרכבי:
אוקיי. בלשון סגי נהור, לכתוב לפרוטוקול. הומור זה לא הצד החזק שלהם.
יוסי פוקס:
עבד היטב וצריך בד בבד להעלות גם את שיעור המתגייסים מהציבור החרדי. נושא שני. זו בעיה גם בממשלה.
דרך אגב, יוסי, צריך להגיד את האמת: שני דברים, ראש הממשלה היה בעד קיצור משמעותי יותר מה-30.
דברי דובר/ת #1300 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה?
דברי דובר/ת #1302 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
זה לא נכון. היה על זה דיון פנימי אצלנו, זה לא נכון. נדון בזה אחר כך.
טוב, אני יודע שזה נכון.
דברי דובר/ת #1304 | 5 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
היה פה דיון, אני לא נכנס לצדדים הערכיים מוסריים שאלעזר שטרן רוצה לדבר עליהם, אבל משהו פשוט: בנוסח שדובר פה על סעיף 13 על עניין ההגדרה של מוסד או ישיבה, העניין באמת פשוט. יש בחוק הגדרה מיהו חרדי. צריך להגדיר, וזה אותן שנתיים בטווח הגילים וכולי.
יוסי פוקס:
אני מבין. תנו לי רגע להסביר. ברור, לצורך הספירה של היעדים, כל מרכיבי החוק.
יוסי פוקס:
אם על כל מילה שאני אומר תהיה הערה, אפשר, אבל אני לא רוצה לגזול הרבה זמן. אני בדרך כלל מדבר ממוקד. אני לא אלעזר שטרן.
אני רק רוצה לשאול אותך אחרי שתסיים על זה.
דברי דובר/ת #1315 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני בטוח שאתה רוצה לשאול אותי. עכשיו: כשאנחנו באותו סעיף עוסקים במוסד לימודים חרדי כדי שנגדיר את אותן שנתיים שהוא למד במוסד הזה אתה צריך לוודא שהמוסד הזה נכלל בצו של שר הביטחון. נזכיר שזה גיל תיכון. אז שתדע מה מוגדר מוסד וזה נכלל בצו, לכן המונח שם הוא מוסד חרדי. זה נערים, תיכון. בסדר?
בסעיף (א) שמדב...
לא, יוסי, רק שנייה.
דברי דובר/ת #1317 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
בסדר, מצו ראשון, אתה צודק, אבל הבנת מה אני אומר.
אני אגיד לך שני דברים.
דברי דובר/ת #1322 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אבל אני לא יכול לנהל איתך, בינינו, על הנושא הערכי והמוסרי, כי יש בינינו פער.
אני יודע שאתה חושב כמוני, בגלל זה.
דברי דובר/ת #1325 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אתה יודע שאצלי כולם בצה"ל. לכן אני דן בזה שאין אי הבנה או אי הלימה. ההגדרות פה ברורות.
אני אגיד לך משהו, יוסי, באמת: אל"ף, אני נעלב בשמה של איילת, היועצת המשפטית. אני אגיד לך למה.
דברי דובר/ת #1327 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז מירי תהיה.
דברי דובר/ת #1329 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה אחת. הבנתי מצוין, במיוחד כשהיא הסבירה בדיוק את מה שאמרת.
דברי דובר/ת #1331 | 11 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
את מה שאמרת היא הסבירה. אבל אולי אתה כן יכול לענות לי על מה שלא הסברת. יש פה וירטואוזיות קשה להבנה.
דברי דובר/ת #1333 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, אבל תכף גם לזה, שנייה. אני מדבר על וירטואוזיות גם על הנייר וגם על השטח. חוץ מהסעיף הזה, אני אומר את האמת – אני צריך מרשם. יושב-ראש הוועדה, הייעוץ המשפטי, לא אכפת לי מי, חשבתי ככה: תרשים של שנים 2022, 2023, 2024, 2025, 2027, לוקח בחור חרדי לצורך העניין ואומר – פה הצהרתי, פה לא, פה לא התייצבתי, פה שירתי או לא שירתי, פה המוסד הזה שאני לומד בו הוא ככה. עכשיו, איך אני מקבל את הכסף, איך המוסד מקבל את הכסף, איפה הסנקציה האישית, איפה הסנקציה המוסדית. אם כן עמדו ביעד מה קורה, אם לא עמדו ביעד מה קורה.
דברי דובר/ת #1335 | 101 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מתי מקבלים 75% ומתי מקבלים 80%, מתי נשאר ב-50%, מתי 100%. דוגרי אני אומר לך – גדול עליי.
דברי דובר/ת #1337 | 18 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בסדר, אבל בגלל זה לא הוא צריך לעשות את החשבון.
רגע, תן להמשיך.
דברי דובר/ת #1341 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אלוף בצה"ל כך מדבר? לא יכול להיות.
מירי פרנקל-שור:
רגע, אלעזר, אם אתה רוצה איזשהו מורה נבוכים, אתה אומר, איזושהי דיאגרמה - - -
אני חושב שלא רק אני אמרתי את זה. התסבוך של העניין הזה – לא המורכבות, מורכבות זה דבר יפה לפעמים. זה לא דבר יפה.
לא, נו, באמת.
דברי דובר/ת #1344 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
באמת, זה באמת מורכב מאוד. ועל פניו, אני שכן חושד בכל החוק הזה – לפחות לחשוד מותר לי – חושב שזה המשך הקומבינות. יש פה כל מיני נושאים - - -
דברי דובר/ת #1346 | 31 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
זה לא משנה מה תעשי, טבלה או לא טבלה. הוא אומר לך שזו קומבינה. מה זה יעזור - - -
אני אגיד לך, בבקשה. דרך אגב - - -
דברי דובר/ת #1349 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
כואב לי על כך שדווקא כשהוא מדבר אלייך הוא משתמש במילה קומבינה. כאילו הייעוץ המשפטי אצלך גם קומבינה.
משה טור פז:
אני רק רוצה להזכיר לאלעזר שעמית סגל אמר שאם זה בית הקלפים או פולישוק, זה פולישוק. תן להם, זה שוק.
מירי, אני אענה לך רגע ואז אני אחזור ליוסי.
דברי דובר/ת #1352 | 9 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
כולם קומבינות, אלעזר לא מכיר חיים בלי קומבינה. הכול. גם הייעוץ המשפטי קומבינה.
דרך אגב, אני אומר פה, כשפרוש יגיד משהו לעניין אני אברך שהחיינו בשם ומלכות וגם הרב שלו יאשר את זה.
דברי דובר/ת #1357 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אני עכשיו רוצה ללכת - - -
דברי דובר/ת #1359 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי, אני אגיד לך מה אני חושב - - -
דברי דובר/ת #1362 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה.
דברי דובר/ת #1364 | 1 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, אני אמרתי מה שהיה לי להעיר על הסעיף ההוא.
מאיר פרוש:
גם את זה לא תפסת. גם את זה אתה לא קולט.
יוסי פוקס:
מה שדיברת על כל החוק, על ההבדל בין ההגדרה של מוסד חרדי ומה שהיה לפני זה עם תלמידי ישיבות: אתה מבין שלא מדובר בשום קומבינה, הבריכה היא אותה בריכה. יודעים על מי מדובר, הסיפור הוא אחר. הייתה דרישה מהסיעות החרדיות לדבר שלא משנה במספרים או בגיוס: אמרו שאצלם מי שבפועל הולך להתגייס הוא כבר לא בן ישיבה. בסד...
אמרת אתה: מי שהולך להתגייס. שמעת מה אמרת, יוסי? הולך להתגייס הוא כבר לא בן ישיבה.
דברי דובר/ת #1371 | 16 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אז זה מה שאני אומר לך: הבקשה שבאה לשנות – אתה הלנת על כך - -
הלנתי על הרבה. אני מקשיב.
דברי דובר/ת #1373 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
- - שהיה כתוב בוגר מוסד או תלמיד ישיבה. בניגוד למה שאמרת, זו לא קומבינה. הבריכה אותה בריכה, היעדים אותם יעדים. יש להם בדרך שבה זה מוגדר, בצליל אצלם. אני לא מקבל את זה, אבל זה נראה לי דבר הגיוני.
אז למה אתה נותן לזה גיבוי אם אתה לא מקבל את זה? אתה לא מבין מה זה אומר?
דברי דובר/ת #1375 | 18 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני אסביר לך למה – כי זה לא משנה כלום במספרים, במתגייסים. שום דבר. הם אומרים שברגע שבן אדם מתגייס הוא לא תלמיד ישיבה. אז אם אתה מדבר על כמה שמתגייסים ביעדים - -
ינון אזולאי:
אם הוא היה תלמיד ישיבה הוא היה נשאר בישיבה.
יוסי פוקס:
- - אז עכשיו הם בוגרי המוסד החרדי, אתה לא קורא להם כבר בני ישיבה.
ינון אזולאי:
אבל הסברנו את זה כבר כמה פעמים, זה היה כתוב. נו, מה זה משנה.
אוקיי. אז עכשיו אני אענה - - -
דברי דובר/ת #1380 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני רק אומר, זו לא קומבינה, זה לא קשור ליעדים ולא לבריכה, לא למספרים, שום דבר. זה עניין של הגדרה.
תן לי להגיד לך משהו, יוסי.
דברי דובר/ת #1383 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
ועד הישיבות. עכשיו זה מתחיל עם ועד הישיבות.
שנייה. יוסי, ככה: תכף אני אחזור לשאלה שיכולה לעזור - - -
דברי דובר/ת #1385 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אגב, אלעזר, אני אומר לך כממשלה: יש דברים שאפשר לבלוע כי זה לא משנה כלום בתוצאה, זה עניין של הגדרה.
תן לי להגיד לך משהו, יוסי. באמת עכשיו, אני חושב שזו בעיה מרכזית. אתה נותן לי קצת קרדיט, לא רק שלמדנו באותו מקום, התעסקתי קצת בחינוך, במנהיגות, תקרא לזה מה שאתה רוצה. אם אתה חושב שבסוף אין משקל למילים שלך אלא רק למספרים שלך – אתה לא באירוע הנכון.
דברי דובר/ת #1388 | 49 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
גם למילים האלו. מילים יוצאות, תסכים - - -
דברי דובר/ת #1390 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני אגיד לך לאילו מילים יש חשיבות: אמירה שמי שלא לומד יתגייס, אלה מילים עם משקל כבד.
שנייה, תן לי להגיד לך.
דברי דובר/ת #1392 | 5 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
כן, רק הבעיה שאף אחד מהרבנים לא אומר את זה. זה אתה ואני מדברים, כלאם פאדי.
ינון אזולאי:
אמרו את זה גם הרבנים, שרון, לא נכון. אל תגידי.
שרון ניר:
לא רק שלא אומרים את זה, מתפתלים מול זה.
אני אתרגם לך בדיוק: יש תלמיד בישיבת אלון שבות או איתרי שמרגע שגילה דעתו שהוא הולך להתגייס הוא כבר בוגר מוסד, הוא לא תלמיד ישיבה. אתה אומר לי תעזוב - - -
דברי דובר/ת #1402 | 32 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
לא, רגע, יש פרק אחר. הישיבות הציוניות נמצאות בפרק אחר, אל תערבב.
איתרי. רק איתרי וחברון ופונוביץ' ואמרי משה ומה שאתה רוצה.
דברי דובר/ת #1404 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
בראייתם אם הוא מתגייס הוא לא תלמיד ישיבה. זה מה שהם אומרים.
ינון אזולאי:
מה זה תלמיד ישיבה? זה מי שלומד כרגע בישיבה.
תן לי להגיד לך, מה שאתה אומר עכשיו - - -
דברי דובר/ת #1407 | 11 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
זה תלמיד, מה זה תלמיד? הוא יושב כרגע ולומד, ברגע שהוא יצא - - -
- - - כל הדיון, מה זה אומר?
שרון ניר:
זה אומר שיש וקטור מאוד ברור מצד הציבור החרדי שלא להתגייס.
שרון ניר:
זה אפס או אחד, זה מגדיר את זה במשוואה - -
יוסי פוקס:
אני הבנתי את מה שהוא אומר, אני רק, שרון - - -
שרון ניר:
- - של אפס או אחד. אם אתה מתגייס אתה לא בן ישיבה, ולא רק זה.
שרון ניר:
אתה לא תלמיד ישיבה ולא בן ישיבה ולא תהיה בחיים חלק מהציבור הזה. זו האמירה.
יוסי פוקס:
הם לא אומרים את זה. שרון, אל תגידי חלילה מה שלא נאמר פה. צריכים להיות הגונים. הם אמרו שהוא תלמיד ישיבה עד שהוא מתגייס.
יוסי, אני אגיד מה כן נאמר.
דברי דובר/ת #1419 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי, אתה לא אמרת - - -
דברי דובר/ת #1422 | 7 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
הוא מתגייס, הוא לא תלמיד ישיבה, ולכן הוא עדיין בוגר מוסד חרדי, אבל הוא לא תלמיד ישיבה.
שרון ניר:
שנייה, יוסי, מי אמר? אני מחפשת בניאון את הרב שיגיד שמי שלא לומד שמתגייס.
יוסי פוקס:
מה את מפנה אליי? אני אשמח שכל הרבנים יגידו את זה - - -
ינון אזולאי:
כן? אני אענה לך? הרב מאיה אמר את זה גם שבוע שעבר, לפני שלושה שבועות, גם לפני שלושה חודשים.
יוסי פוקס:
הייתי אצל האדמו"ר מקרלין, הוא אמר לי את זה במפורש.
קרלין לא דוגמה, ואתה יודע את זה.
דברי דובר/ת #1433 | 7 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אבל תן לי להמשיך, יש לי את החנינה, דקה.
ינון אזולאי:
באמת, סתם להגיד דברים שהיו? אלה מועצת חכמי התורה שלנו, הרב מאיה.
ינון אזולאי:
הוא סגן מועצת חכמי התורה, הוא נקרא הנשיא שלהם.
יוסי - - -
דברי דובר/ת #1444 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי, האמת שהיום יש סובלנות מרשימה בדיון.
דברי דובר/ת #1450 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
הנושא האחרון שאני רוצה להתייחס אליו – נושא החנינה. אני רוצה להסביר את הרקע, ואני חושב שההצגה של – היא לא נמצאת פה עכשיו – מירב כהן הייתה מאוד חד צדדית, וצריך לתאר את המציאות של מה שהיה פה ולמה הסעיף הזה נכון. יש מי שבכלל לא מקבל את המתווה של החוק הזה, לגיטימי, אבל צריך להבין מה קרה פה. אני שם כרגע ב...
למה?
דברי דובר/ת #1454 | 1 מילים
◂ 53 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
תן לי. אנחנו רוצים להסביר - - -
הרמטכ"ל רוצה עוד חיילים.
יוסי פוקס:
אתה יודע מה אני רוצה לומר ואתה רוצה לנטרל את זה מראש. אני אומר דבר מאוד ברור, וזו תכלית ראויה. אני אסביר: אמנם גדלתי כל חיי בציבור הדתי לאומי, אבל גרתי מאחורי ישיבת חברון. אני יכול להגיד לכם שנכנסתי לא פעם ב-22:00 בלילה, ב-23:00 בלילה – 1,000 תלמידים יושבים על הגמרא ולומדים. דהיינו, יש ישיבות, והרבה...
משה טור פז:
אז מה אכפת לך - - - 12 שעות לימוד ביום?
יוסי פוקס:
רגע, תן לי לדבר. אותו תלמיד בישיבת חברון עשה אותו דבר, שנים דחה שירות, יושב לומד כל היום. פקע הפרק הזה בחוק, זה בכלל לא קשור אצלו. הוא לא שינה את אורחותיו, הוא לא עבריין במאפיינים שלו, הוא לא קשור, הוא לא עבר. דוח חנייה אין לו, אין לו אוטו. הוא קם בוקר אחד, עושה את אותו דבר, יושב ולומד. והפרק הזה, ב...
יוסי פוקס:
שנייה רגע. אני רוצה להסביר את העניין. אגב, התקדים קיים, דיברו על זה בהתנתקות. הוא שונה בתכלית אבל אין סיבה פחותה לקדם את הסעיף הזה. אלה שני דברים שונים לגמרי, אבל כל אחד הבין שם כמו פה שאלה שאנחנו חוננים אותם – בין אם זה מעבירה, מכתב אישום, אישום פלילי רק אלה שיוכח – תפתחו סוגריים, נדון אחרי זה. באי...
שרון ניר:
לא כתבת את זה בחוק, כתבת אני מלבין לכולם.
שרון ניר:
אתה קרט בלאנש כתבת, הנה, כתוב פה בסעיף (ו).
ינון אזולאי:
לא נכון, אני הקראתי מקודם שזה לא כתוב - - -
שרון ניר:
אני מלבין את כולם, איך לא נכון? זה מה שכתוב בסעיף (ו), תסתכלו.
יעקב אשר:
אמרה גם היועצת המשפטית שצריך ללבן את זה יותר.
יוסי פוקס:
אני קורא, סעיף (ו), שימי לב: בתקופה שמיום 01/07/2023 ועד תחילתו של חוק זה התקיימו במיועד לשירות ביטחון התנאים שבסעיף 26ה(1) ו-(5) כנוסחם בסעיף 1 לחוק זה והוא הצהיר עליהן – תכף נדבר אם זה מספיק תצהיר - - -
יוסי פוקס:
רגע, עזבי את התצהיר: התקיימו זה אומר - - -
שרון ניר:
הצהיר עליהן, גם לא התייצב לצו גיוס.
שרון ניר:
לא בא לבדיקה רפואית וגם הצהיר, הכול מעולה.
יוסי פוקס:
שרון, לפני דקה לא ידעת את זה. מדובר על אותם תנאים, זה אומר שבפועל הוא ישב ולמד בישיבה. ולכן, בצדק, כשאתה בא להסדיר את הדבר הזה אתה לא לוקח עשרות אלפי אנשים שהם לא עם פרופיל עברייני, שישבו ולמדו, והופך אותם לעבריינים.
שרון ניר:
אדוני מזכיר הממשלה, תחשוב על הילדים שלך. העלה בדעתך שהם לא היו מתייצבים לצו ששולחים להם.
יוסי פוקס:
אבל מה זה קשור עכשיו? למה את פותחת את זה? אצלי הם מתייצבים, מה זה קשור?
שרון ניר:
כי אני מתייחסת לזה. הוא פשוט לא התייצב. חל עליו חוק מדינה, הוא לא התייצב, לא לצו - - -
ינון אזולאי:
אבל זה מה שאנחנו באים לעשות, ליישב את הדבר הזה.
שרון ניר:
- - חבר'ה, אני בא לבדיקה רפואית, אבל תדעו, אני יושב בפונוביץ'?
שרון ניר:
לא התייצב. יש פה מישהו שאמרו לו לזרוק לאסלה את הצווים.
יוסי פוקס:
אני אסביר עוד משפט אחד, בעיניי זה פשוט.
יוסי פוקס:
אני אומר עוד פעם: צריך להבחין. מי שבפועל - - -
שרון ניר:
ורק דבר קטן שכחנו: גם הייתה מלחמה בזמן הזה שהוא קיבל את הצו - -
יוסי פוקס:
שרון, אנחנו יודעים שאם לא הייתה מלחמה לא היינו ביעדים של פי ארבע וחמש מהחוק שאתם הבאתם. עזבי את זה עכשיו. אני מדבר על דבר אחר: אני אומר שבפועל - -
יוסי פוקס:
- - יש היגיון מסדר. יש מי שלא מקבל את החוק הזה. מי שימשיך לעשות אותו דבר, תורתו אמנותו, ישב ולמד. ובגלל המחוקקים והכנסת וכולי הוא קם בוקר אחד נכון לתקן את זה בחקיקה ולחון אותו. ואני אומר פה: אחד שלא למד בתקופה הזו צריך לקחת אותו או לצבא או לכלא, הנה, אני אומר את זה פה.
איך תדע?
דברי דובר/ת #1508 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
איך תדע אם הוא למד או לא?
דברי דובר/ת #1512 | 7 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אדוני מזכיר הממשלה, לא רק שזה לא יקרה, יחונו קרט בלאנש את כולם.
שרון ניר:
תהיה פה הלבנת עבריינות, זה מה שיהיה פה.
לא, אני לא רוצה לדבר, רק להגיד למירי מה אני מציע.
דברי דובר/ת #1517 | 11 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אני יכול להגיד לך שהייתי, יחד עם יולי אדלשטיין, אחד מהיוזמים של החנינה לאנשי ההתנתקות. וגם אז בהתחלה אמרו לי במשרד המשפטים – שי ניצן ביקש להגיש כתבי אישום נגד נערות בנות 14 על עבירה של 20 שנות מאסר בפועל כי הן חסמו כביש בשירה וריקודים, ואנחנו היינו פה להיאבק על הדבר הזה, שלא ייהרס להן העתיד בגלל שהי...
מירי, אני אגיד לך מה אני מבקש. אני חושב שמה שצריך לקחת זה שניים או שלושה בחורים, לקחת את ציר הזמן, ואת כל זה לחלק לעמדו ביעדים ולא עמדו ביעדים. ובכל נקודת זמן מה קורה לתקציב של הפרט ומה קורה לתקציב המוסד.
דברי דובר/ת #1522 | 42 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אוקיי, אני אפתח, יוסי, אני אתייחס - - -
ויוסי, אני חייב לך תשובה, אני מקווה שתישאר פה.
דברי דובר/ת #1526 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לא, לפרוטוקול.
דברי דובר/ת #1529 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אתה יודע שאני לא בורח מלהתמודד עם ההשלכה.
אלא אם כן אתה - - -
דברי דובר/ת #1531 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אם אתה צריך אתה יכול ללכת.
דברי דובר/ת #1533 | 6 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
מזכיר הממשלה, אני רוצה לומר שהערכתי את הדברים שלך. הייתי מעריך אותם אם היית עושה להם קצת יותר פריימינג. נכון שאתה מזכיר הממשלה רק שלוש שנים, אבל הייתי מצפה שתגיד אנחנו, הממשלה שלנו – אתה לא היית בתפקיד רשמי בה – טעתה לפני עשר שנים כשהתחילה את מתווה קיצור השירות. זו החלטה של ממשלת ישראל עם אותו ראש ...
יוסי פוקס:
אבל אני אומר לך שגם היום הוא אומר את זה.
משה טור פז:
טעינו ועכשיו אנחנו באים לתקן. דבר שני, אני רוצה לומר, אני מצפה שוב מהממשלה - - -
יעקב אשר:
לא טעינו, היה גם צד מסוים שלא עשה כלום בעניין, ואתה יודע טוב מאוד.
משה טור פז:
יוסי, הייתי מצפה גם שהדברים שלך, כלומר התרגום שלהם – בעיניי היה צריך להגיע לכאן מזמן. אני מדבר על הארכת השירות. הממשלה הייתה צריכה לשים את זה במקום גבוה.
יוסי פוקס:
אני אוסיף לך: מכתבים עוד מאז השר גלנט, ואני ביקשתי גם לזרז את זה. הכול מתועד.
משה טור פז:
בוא נגיד, זה לא קרה לא בגללי באופוזיציה.
יוסי פוקס:
בוא אני אגלה לך סוד: הייתה בעניין הזה גם התנגדות של הייעוץ המשפטי של הוועדה – הנה, יושבת פה – שאי אפשר - - -
יוסי פוקס:
היו"ר הקודם אמר שהדבר הזה צריך לבוא ביחד. זה נכון?
משה טור פז:
ואני רוצה להזכיר עוד דבר אחד, יוסי: שחברת ועדה מכובדת – שלא נמצאת פה כרגע אבל אני חושב שהיא צודקת – אמרה פה בתחילת 80 ומשהו הדיונים שלא צריך חוק חדש. אמרה טלי כאן בוועדה, יש חוק, רק צריך ליישם אותו. כלומר, גרירת הרגליים של היישום הביאה אותנו עד הלום, שאין לנו חיילים.
אני רוצה לומר, ינון, אני מצטרף כ...
יעקב אשר:
גם גופים שפועלים לסכסך את הציבור החרדי בתוך עצמו ולהביא מפגינים מול הבית שלהם?
הקוזאק הנגזל, הא? לרחם עליכם.
דברי דובר/ת #1558 | 5 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
ממש הקוזאק הנגזל, אבל אני בכוונה עצרתי פה.
משה טור פז:
אמרתי דברים גם על פרוש, ואללה תאמין לי - -
יעקב אשר:
ומה שדיברת בעד פרוש ובעד אזולאי - -
משה טור פז:
- - צריך לשים לך ליד הדלת הקוזאק הנגזל.
יעקב אשר:
- - תאמין לי, תנין לא יודע להוציא כאלה דמעות כמו שאתה מוציא.
מאיר פרוש:
הוא הזכיר את פרוש, למרות שלפרוש בסיבוב הזה לא הייתה הפגנה עוד.
משה טור פז:
בעזרת השם גם שלא תהיה. בואו נזכיר, ליצמן ואחרים חטפו בדיוק בהקשר הזה.
אני רוצה לומר כאן, בהקשר של סעיפי החוק: ביחס ל-13(א) אני חושב שהדבר החשוב ביותר זה להגדיר בחוק את גיבוש הרשימה על מרכיביה וזמניה. אני חושב שהדברים ששמענו פה בוועדה מעמוס ציידה על מספרי הישיבות רלוונטיים. אני אומר כאן וגם אשמח לשמו...
על ה-1,800.
דברי דובר/ת #1569 | 2 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
1,830 לעומת 2,000 ומשהו שהיו לפני כן. אני חושב שזה חייב לבוא לידי ביטוי בחוק. יש בעיניי לקונה שאני אשמח שהייעוץ המשפטי או מזכיר הממשלה או נציג שר הביטחון שלא נמצא כאן יסביר לנו: למה הרשימה לא מעודכנת עד היום? אני פניתי כמה פעמים בנושא הזה.
משה טור פז:
נכון, שתי הרשימות, עצם זה שיש שתיים - - -
אודי דרור:
יש את הישיבות הגדולות, בסדר? הרשימה מעודכנת עד שנת 2023.
מה זה ישיבה גדולה? גבוהה?
דברי דובר/ת #1578 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
גדולה בשפה החרדית, מגיל 18.
דברי דובר/ת #1581 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
אודי דרור:
כן. יש וצריך לעדכן אותה. אנחנו - - -
רגע, ומה עם ישיבות קטנות?
דברי דובר/ת #1586 | 5 מילים
◂ 65 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
בין 874 ל-1,800 שרון ניר סגרה? מה?
משה טור פז:
אודי אמר 874. אודי, אתה יודע לומר מה היחס בין זה לבין המספר שציידה מדבר עליו? אמנם אתם שני משרדים, אבל מה היחס?
אודי דרור:
אנחנו ישיבות שיש בהן דחויי גיוס, הוא מדבר על כל העולם הישיבתי שיש גם - - -
רם בן ברק:
על זה נאמר, 1,804 ישיבות ברוך השם.
עמוס צייאדה:
אצלנו גם יש כאלה שאינם, יש גם כולל לאנשים עד גיל 40. לא רלוונטי.
משה טור פז:
כלומר, אתה מדבר על 1,830 סמלי מוסד שאתה מתקצב, הוא מדבר רק על מי שמקבל דחיית שירות?
עמוס צייאדה:
אצלנו יש כאלה שהם לא חייבי גיוס בכלל, זה אחת. שתיים, אני חושב שאודי התכוון ברמת עמותה. אצלנו ברמת עמותה יש 1,100 עמותות שבמסגרתן פועלים מעל - - -
משה טור פז:
אתה לא דיברת על מוסדות אלא על עמותות, בעלויות, זה הבדל. אז יש פה שלושה מספרים: 874 עמותות שמקבלות מכם דחיית שירות בהקשרים שונים, 1,100 ומשהו עמותות שמקבלות - - -
אודי דרור:
זה לא בהקשרים שונים, זה החרדים - - -
משה טור פז:
בהקשר הדח"ש. אתה מדבר על 1,100 עמותות שאצלך באגף שמתורגמות ל-1,830 מוסדות. נכון? אמרתי נכון?
יעקב אשר:
שביניהן הרבה מאוד שבכלל לא בעניין של דיחוי.
דרור גרנית:
רגע, הרשימה הראשונה – מתי היא עודכנה לאחרונה?
שרון ניר:
ובתוך המוסדות האלה, שכן נמצאים בצו השר, אתה יכול להגיד לנו כמה אנשים עכשיו? מי יודע לתת לנו את המספר?
שרון ניר:
אני שואלת, אם מבינים שבתוך צו השר יש כפי שאמר אודי, 870 - - -
משה טור פז:
לא, זה לא צו השר, עכשיו הוא יתייחס לצו השר, שרון.
שרון ניר:
יש 874 עמותות – אני מצטטת את אודי, תעצרו אותי אם אני טועה – בתוך 874 העמותות האלה יש ישיבות מוכרות. כמה, מ-1 עד 70,000 תלמידים, יש נכון לרגע זה באותן עמותות? אנחנו יודעים להגיד את זה? אני רוצה לדעת את הנתון.
ינון אזולאי:
אבל זה לא נכון להגיד שזה רק ישיבות. זה לא עמותות, יש את השלוחות.
אודי דרור:
אני מתכוון שיש 874 ישיבות שהוכרו - - -
שרון ניר:
874 ישיבות שהוכרו על-ידי השר. כמה תלמידים חכמים ברגע זה, במצב הנתון, יש בתוך ה-874 האלה? זה לא צריך להיות משהו מסובך, אפשר להוציא את זה בלחיצת אקסל, כדי שאני אבין מול הלמ"ס מה הנתון. פעם אחת ולתמיד, שנדע.
עמוס צייאדה:
טוב, אנחנו מדברים על מוסדות של פחות מגיל 18, נראה לי שקצת התערבבו פה המושגים.
שרון ניר:
לא, הוא מדבר על המוסדות שמוכרות לבני ישיבות.
משה טור פז:
הוא דיבר על דחיית שירות. אודי, מה קורה עם צו השר?
אודי דרור:
צו השר התעדכן לאחרונה. ב-2014 עשינו עבודת מטה, ב-2021 או 2022 חידשנו את הרשימה הזו, הורדנו את הישיבות הלא רלוונטיות, אפרופו ציוניות, חידשנו את מי שרלוונטי. בגלל שהחוק לא התקדם כרגע עשינו - - -
שרון ניר:
לא נגעתם בזה מ-2023. כמה נכון לאז היו שם?
אודי דרור:
סביב 100. המספר קפץ ל-100 ישיבות, עכשיו אנחנו מתחילים לתקף את זה מחדש.
שרון ניר:
ו-100, 874 פלוס 100, זה מה שאתה אומר?
שרון ניר:
לא, אני רוצה לדעת תלמידים, בסוף, ראשים.
שרון ניר:
אני שואלת את השאלה: 874 פלוס 100, כמה ראשים?
- - -
שרון ניר:
אני יודעת שיש 80,000, אני רוצה להבין על מה אנחנו מדברים. פעם אחת להבין את המספר.
יוסי פוקס:
השאלה היא עד איזה גיל. יש עד גיל 26 ויש - - -
שרון ניר:
עד גיל 26 זו השאלה שלי: מ-18 עד 26, כמה תלמידים יושבים באותם מוסדות?
- - -
שרון ניר:
אני פעם אחת ולתמיד רוצה להבין את מספר התלמידים שברגע זה, עוד לפני שנגענו בחוק, יושבים באותן ישיבות שמוכרות על-ידי השר. אמרת לי 874, ככל הנראה זה יגדל ב-100, כמה תלמידים בנקודת הזמן הזו יושבים במוסדות האלה?
אודי דרור:
האירוע הגדול הוא לא האירוע של צו השר, האירוע הגדול הוא הישיבות של התרבותי ייחודי. משרד החינוך ידע לתת לך. המדרגה הנוספת זה ישיבות צו השר. כל אלה צעירים. למבוגרים יותר אמרתי, 874 ישיבות שהוכרו באותה נקודת זמן - -
אודי דרור:
- - ישיבות וכוללים שהוכרו לדחיית גיוס. אנחנו לא עובדים עם - - - אלא כל מוסד מכיר בו בנפרד.
שרון ניר:
הוא לא מסתכל על שלוחות. אבל אני לא מקבלת את הנתון.
משה טור פז:
כלומר, 874 זה מספר המוסדות שבהם יש תלמידים רלוונטיים לדחיית שירות, ובנוסף יש מספר שאתה אומד אותו בכ-100 שלא כלולים במספר הקודם, נכון?
מה ההבדל? איזה גיל זה צו השר?
דברי דובר/ת #1652 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אודי דרור:
הגילים. עד גיל 18, מוסדות תיכוניים.
אוקיי, ולמה יש רק 100?
דברי דובר/ת #1655 | 5 מילים
◂ 34 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אגב, גם אם אקח בחשבון שב-1,000 הישיבות האלה, בכל ישיבה יש נגיד 300, הגעתי ל-30,000. איפה 50,000 האחרים?
מירי פרנקל-שור:
לא הבנתי למה תיכון: אנחנו מדברים עכשיו על דחויי שירות מגיל 18 עד - - -
גילו לנו את אמריקה.
מרים גראזי רוזנבאום:
אני אסביר. אודי נשאל כאן לגבי הרשימות שצריכות להתעדכן שנקובות בהוראת המעבר. יש שתי רשימות לצרכים שונים: אחת – אני לא חושבת שקשורה לשאלה של גברתי – המוסדות התיכוניים שיוגדרו כמוסדות שמיועדים לחרדים, שהבוגרים שלהם ייחשבו כחרדים לצורך עמידה ברף.
מאיר פרוש:
את קוראת לזה תיכון, וזה תרבותיים ייחודיים את מתכוונת לומר. תיכון זה תרבותיים ייחודיים.
שרון ניר:
וזה מה שיכול להיות - - -
- - -
שרון ניר:
גברתי היועמ"שית, את מבינה מה עושים לנו כאן?
יעקב אשר:
היא אומרת לא עושים, את לא שומעת.
שרון ניר:
גם אם יש 1,000 ישיבות – רגע, אדוני היושב-ראש.
יעקב אשר:
היא אומרת לא עושים, מה את צועקת הלאה?
שרון ניר:
אני רוצה מתמטיקה להדיוטות, לפשט את המספרים שאני שואלת.
מירי פרנקל-שור:
שרון, אני רוצה להגיד לך. מרים, מה שאת אומרת מתייחס לסעיף 26יב – זו הוראת המעבר, אבל במהות אנחנו מדברים על הגדרת מוסד חינוך חרדי שמתייחס לפסקה (2), נכון?
מירי פרנקל-שור:
הגדרת מוסד חינוך חרדי, מה שהסברת, נכון? מתייחס לפסקה (2). 26יב בעמוד 9 להצעת החוק בהגדרת מוסד חינוך חרדי.
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון. אז זה כבר מגדיר הכול – אז אם נחזור אפשר לראות שלגבי מוסד חינוך חרדי כל מה שהוא תרבותי ייחודי, לפי החוק כבר מוגדר, בסדר? בנוסף יש מוסדות שהם לא תרבותיים יחודיים אבל הם כן מיועדים לציבור החרדי. שהתלמידים שלהם הם תלמידים חרדים.
מרים גראזי רוזנבאום:
הם נבחנים אחד-אחד יחד עם משרד הביטחון, עושים עבודה והם נכללים בצו השר. ואת צו השר הזה צריך לעדכן. ומה שהתחיל להסביר אודי זה שנעשתה עבודה במהלך 2021–2022, אבל מאחר שהחוק פקע לא פורסם הצו החדש.
ולי יש שאלה לאודי.
דברי דובר/ת #1690 | 4 מילים
◂ 37 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
אם אני בחור חרדי שמנהל אורח חיים חרדי - - -
רם בן ברק:
אם אני בחור חרדי בן 14 וההורים שלי החליטו שאני אלמד בתיכון אחר, לא חרדי, כי הם רצו שאני אלמד מקצועות אחרים, אבל אני מנהל אורח חיים חרדי לחלוטין.
רם בן ברק:
אני רוצה ללכת לישיבה, אני לא רוצה ללכת לצבא.
שרון ניר:
אז אני רוצה לחזור לשאלה שלי, מירי. אני חייבת.
שרון ניר:
בבקשה, בועז, זה עקרוני. הלכו לי לאיבוד 50,000 איש.
רם בן ברק:
לפי החוק הזה, אם לא הייתי במוסד שאתם מכירים בו כחרדי אני לא יכול ללכת לישיבה.
יעקב אשר:
לא, אתה לא יכול ללמוד בתיכון שלומד דברים אחרים ולהגיד תורתי אמנותי.
רם בן ברק:
למה לא? אני חרדי לגמרי, אני רק רוצה ללמוד מתמטיקה פיזיקה ואנגלית. מה זו האפליה הזאתי?
- - -
דרור גרנית:
רגע, חבר הכנסת בן ברק, אתה מערבב - - -
שרון ניר:
מאחר שהלכו לי לאיבוד 50,000 איש - - -
שרון ניר:
רק 50,000 איש לפי ה-80,000 אני חייבת להבין את השאלה. תלכו איתי בבקשה, אודי, תהיה איתי, וגם מירי תהיי איתי.
שרון ניר:
יופי. נגיד שיש לנו 1,000, לא 874, כי השר היה צריך לעדכן 100. הגעתי ל-1,000 ישיבות.
יעקב אשר:
זה לא קשור. תמשיכי. זה לא קשור.
שרון ניר:
רגע. הלכתי בכל ישיבה כזו יש 300 תלמידים, הכי גבוה שאמרו לי שאפשר – יש ישיבות של 300, יש ישיבות של 90, אני הלכתי על 300 – עשיתי 1,000 כפול 300, הגעתי ל-30,000.
300,000.
דברי דובר/ת #1728 | 1 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
בואו נעבור להפסקה שנייה אחת. בואו נעשה הפסקה.
אבל אודי, תשמע, אני פעם ראשונה, אני מודה - - -
דברי דובר/ת #1735 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני רואה את הכותרות בעיתונים: התגלו עוד 300,000 רמאים, אוכלי חינם, עובדים בשחור.
לא, יש מספיק רמאים.
דברי דובר/ת #1738 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אודי, אתם מעדכנים את רשימת השר, כן? אנחנו מדברים על - -
דברי דובר/ת #1741 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא יהודים כמוך.
דברי דובר/ת #1743 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
יהודים משרתים ועובדים, יעקב. משהו שאתה לא מכיר.
- - אנחנו מדברים על שר הביטחון, כן?
דברי דובר/ת #1745 | 8 מילים
◂ 21 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תתביישו, תתביישו לאן אתם מגיעים.
ינון אזולאי:
היי, מה קרה? סליחה, גברת, מי חי על חשבונך בכלל?
שרון ניר:
הגענו ל-1,000 כפול 80. 80,000, סידרנו את כולם.
ינון אזולאי:
סליחה, היא תגיד עלינו חיים על חשבונה? אני מדבר על זאת, לא פעם ראשונה שהיא פותחת את הפה שלה.
יעקב אשר:
- - - שכירי חרב באים לפה לנסות לשבת לח"כים על הראש.
רם בן ברק:
אצלכם בוועדות יש את כל המונופולים - - -
משה טור פז:
איפה החברים שלך מהליכוד שיבואו להגן עליך?
רם בן ברק:
כן, לא, הם בכל הוועדות, בוועדת הכלכלה - - -
משה טור פז:
אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, שיבוא לעזור לך.
רם בן ברק:
בוועדות האחרות לא באים כל המונופולים ויושבים - - -
משה טור פז:
איפה החברים שלך בליכוד? השאירו אותך לבד, יעקב.
משה טור פז:
השאירו אותך לבד וברחו, החבר'ה מהליכוד. כולם הלכו, זהו, אף אחד לא פה.
- - -
אודי, צו השר, אתם הולכים - - -
דברי דובר/ת #1767 | 8 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
הלכו לוועדות אחרות. לא חשוב להם חוק הגיוס.
ינון אזולאי:
היא דיברה, דיברה, ישבה וגם דיברה עלינו, כן. לא פעם ראשונה.
- - -
ינון אזולאי:
לא פעם ראשונה. יש לי סבלנות, אבל זה כבר פוגע, משפיל.
מטי צרפתי הרכבי:
ינון, אבל היא אמרה – אתה מנהל את הדיון, אתה אומר לביסמוט להוציא אותה, זה לא הוגן.
יעקב אשר:
אה, היא לא דיברה? את דיברת, היא לא דיברה? האוזן שלי כבר נגמרת פה.
ינון אזולאי:
את צודקת, היא לא דיברה, היא צעקה ולא פעם ראשונה.
יעקב אשר:
היא מדברת עלינו, מה זה לא דיברה?
מה שנכון ביסמוט לא שמע.
דברי דובר/ת #1782 | 5 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
הוא לא שמע, רק ינון אמר לו היא אמרה. יש פה שיטות חדשות.
דברי דובר/ת #1785 | 13 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
רק על צו השר, שנייה, קינלי, מה שרציתי לשאול - - -
דברי דובר/ת #1790 | 12 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה כולם, רובם אותו מועדון. על-ידי אותם משלחים.
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד, לא מפריעים. פעם אחת הערתי, פעם שנייה לשיטתך הוא אמר לי - - -
מה הקריטריונים - - -
אני רוצה לשאול שאלה.
דברי דובר/ת #1794 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אם זה עושה לכם טוב, אז הוא אמר לי. מה שאתם רוצים, לא אכפת לי. מספיק.
אני מבין שצו השר זה מקנה לך המון זכויות, במיוחד שזה שר הביטחון. ומה שאני רוצה לשאול, כיוון שמי שעושה את זה הוא שר הביטחון ולא שר החינוך, שעל פניו - - -
דברי דובר/ת #1796 | 33 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שנייה אחת, אני מדבר רק על הרשימה של ה-100, אני הבנתי את האירוע.
דברי דובר/ת #1798 | 13 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תוסיף את מה שמירי אומרת לשאלה. כיוון שמדובר פה על גילים שהם 14–18 או 16–18 ומי שאחראי לאוכלוסיה הזו במדינת ישראל הוא שר החינוך, אבל לקחו את שר הביטחון, אני מניח, גם בשביל להכשיר את אי הגיוס אחר כך, או בשביל לתת לזה אצטלה ביטחונית. מה הקריטריונים של שר הביטחון כשהוא נותן את הפריבילגיה העצומה הזאת לתיכון, או לישיבה, או לישיבה קטנה, או לישיבה תיכונית, אם הוא נותן את זה גם, אני לא יודע, לישיבה של יוסי ושלי נגיד. מה הקריטריונים שזה נכנס בתוך צו השר?
דברי דובר/ת #1800 | 86 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אודי דרור:
- - - שעות קודש שהם חייבים ללמוד, לפחות 20 שעות. שמנו שם את העניין של אורח החיים החרדי והלבוש, וכל ההתנהלות.
מה זה אורח חיים חרדי? אני אורח חיים חרדי?
דברי דובר/ת #1802 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
חוץ מזה שאני מתגייס, אני אורח חיים חרדי?
דברי דובר/ת #1805 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הבעיה היחידה היא שאני מתגייס.
דברי דובר/ת #1807 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
לא, אלעזר, אתה רץ יותר מדי. אני לא פגשתי חרדי שרץ כמוך.
אודי, הציצית היא חרדית?
דברי דובר/ת #1811 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אלעזר, אתה יותר מדי בכושר.
דברי דובר/ת #1813 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הכיפה?
דברי דובר/ת #1815 | 1 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
לא, חסר. צריך להיות שמונה, יש שם שבע.
ואצלך זה שבע. אני שואל באמת.
דברי דובר/ת #1819 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אני עוד לא פגשתי חרדי שיוצא לרוץ ב-05:00 בבוקר.
מה זה חרדי? בגלל שאני מתגייס? למה אני לא חרדי?
דברי דובר/ת #1822 | 10 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לתמוך בנישואים אזרחיים זה חרדי? זה דתי בכלל? לתמוך בתחבורה ציבורית בשבת?
יעקב אשר:
נישואים אזרחיים זה בסדר? תוציא את הציצית יותר גבוה, שים אותה עוד יותר גבוה. תן לה גם נשיקה, לציצית.
יעקב אשר:
אתה גם דתי לאומי, אתה גם חרדי, אתה גם יש עתיד ואתה תכף אחמד טיבי גם כן.
הוא מאבד את העשתונות.
דברי דובר/ת #1831 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
ממש לא, נהנה מכל רגע לראות את - - - הפתטי שלך.
יעקב, לא נורא.
דברי דובר/ת #1835 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה אכפת לך? הילדים שלך ימשיכו לבוא לחתונות.
דברי דובר/ת #1837 | 8 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בחגים כולם ישבו איתך, מה אכפת לך?
דברי דובר/ת #1840 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, הוא דואג לילדים שלו. הם ימשיכו לבוא לחתונות, לחגים.
דברי דובר/ת #1842 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כל הנכדים יהיו איתך.
דברי דובר/ת #1844 | 4 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אתה מסודר לגמרי עם הציצית שלך. היא הביזיון.
דברי דובר/ת #1847 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הציצית שלך היא הביזיון.
דברי דובר/ת #1849 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאה אחוז.
דברי דובר/ת #1851 | 2 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תן נשיקה בציצית כשאתה מצביע לנישואים אזרחיים.
נשיקה לציצית, יריקה עליך. ככה זה עובד.
דברי דובר/ת #1860 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תוציא אותי כדי שהוא יירגע, אני מוכן שתוציא אותי.
שמעת? נשיקה לציצית, יריקה על היהדות שלך.
דברי דובר/ת #1863 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זאת יהדות זאת? חרדיות המצאתם לנו.
דברי דובר/ת #1865 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אתה יכול.
דברי דובר/ת #1867 | 2 מילים
פרוטוקול 553
— 2026-01-27
(39 דברי דובר/ת)
בועז, תגיד, איך אתה רוצה להיזכר? שגריר ישראל במאוריטניה או יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון שהעביר חוק השתמטות?
דברי דובר/ת #4 | 17 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
עמ' 18 להצעת החוק, סעיף 26יז. אי עמידה רציפה לאורך זמן ברף המינימלי השנתי לגיוס. במקרה של אי עמידה ביעד במשך שלוש שנות גיוס רצופות, יחולו הוראות אלה: א. שר הביטחון יודיע לוועדת החוץ והביטחון בתוך שלושים ימים מתום שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות על אי העמידה של לפחות 95% מהרף המינימלי השנתי לגיוס, וי...
מאיר כהן:
מתי תגיש? אין סעיף כזה מתי תגיש?
העיקר שקודם יהיה כסף.
דברי דובר/ת #9 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
ד. סבר שר הביטחון כי יש צורך בתיקוני חקיקה כדי לעמוד ברף המינימלי השנתי לגיוס, יגיש בתוך שישה חודשים מתוך שלוש שנות השנים הרצופות האמורות הצעה לתיקון חוק זה. 26יז1. לא אושרה בכנסת ההצעה לתיקון החוק בתוך שנה, בתוך שלוש שנות הגיוס הרצופות האמורות של אי העמידה ביעד, והמשיכה אי העמידה ברף המינימלי השנתי...
מה זה לומד תורה? זה תלמיד ישיבה? זה בוגר מוסד חינוך? כמה הגדרות כבר יש לנו להשתמטויות האלה?
דברי דובר/ת #11 | 18 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
ברשותכם כמובן, קודם כל לתת את זכות הדיבור למשפחות השכולות שנמצאות כאן אתנו. יעל, בבקשה.
יעל אלבוים:
בוקר טוב לכם. תודה על ההזדמנות. אם אני בוכה, תוציאו טישו, תשתמשו בו אתם. אני אבכה. אני אקריא, כי אחרת זה לא יקרה. אז שמי יעל אלבוים. חשבתי שזה יקרה יותר מאוחר, אבל זה קרה כבר ישר. אני יודעת לקחת זמן. בני סמ"ר שריה אלבוים, שירת כמ"כ בגדוד 51 בגולני, ונפל בקרב בדרום לבנון, בנובמבר 24', י"ב חשוון.
אני ...
רק לאימא של שריה, אני אומר, אם יורשה לי רק להגיד שאפילו השם של שריה מגלם את כל מה שדיברת עליו. בתור שר השם ואיך הוא בחר להיות שר של השם ואיפה להיות שר של השם. תודה.
דברי דובר/ת #15 | 37 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
הייזל קסל-בריף:
אדוני היושב-ראש, חברי ועדת חוץ וביטחון, חברי כנסת, שמי הייזל בריף. לפני חודש עמדתי כאן עם בעלי דוד. היום אני עומדת כאן שוב. לא כי קל לי אלא כי אינני יכולה לשתוק. אני עומדת כאן כאימא שכולה, כאזרחית שבחרה להיות כאן, ושאוהבת את המדינה הזאת בכל ליבי. אני גם אימא של יונה בצלאל בריף, הי"ד, לוחם חובש בדובד...
אני בהמשך לדברים שגם אימא של שריה אמרה וגם אימא של יונה, ואנחנו שמים לב, שבאות לפה הרבה מאוד אימהות של בנים לומדי תורה דווקא, ואני חושב שהיה נכון מאוד, שהדברים האלה ייפלו על אוזניים קשובות, גם אוזניים שלא יושבות פה.
כיוון שאימא של שריה פתחה והזכירה את התפילה, אז הנוהג כשאנחנו בדיון הראשון באותו שבוע מדברים איזה משפט על פרשת שבוע, אז אני אזכיר שבשבת שירה, שנקרא בקרוב, אומר הקדוש ברוך הוא למשה: מה תצעק אליי? דבר אל בני ישראל וייסעו, וגדול פרשני המקרא רש"י אומר על הפסוק הזה: למדנו שהיה משה עומד ומתפלל. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לא עת להאריך בתפילה כשישראל נתונים בצרה.
אני חושב שהפסוק הזה והרש"י על זה אומר לכולנו - גם אז במצרים, כך גם היום, ושמענו את מצוקת החוסר של חיילים: לא עת להאריך בתפילה כשישראל נתונים בצרה. אין ספק שישראל נתונים בצרה, ואין ספק שגם מי שלומד באמת - לא עת להאריך בתפילה, ומי יכול להגיד את זה יותר טוב מאשר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו.
ברשותך, אדוני, אני לא יכול להתעלם - אני מגיע לסעיפים, אבל אני חושב, שאנחנו לא בני חורין להימלט ממה שאמרו גדולי הרבנים בציבור החרדי, את מה שאנחנו צועקים פה כמעט מהיום הראשון, שכל החוק הזה הוא חוק שמה שהוא צריך לעשות זה להביא כסף. אין שום כוונה לעמוד במכסות, ביעדים, לא משנה איזה מילה תגיד להם. אנחנו לא היינו צריכים את הירשמן בערוץ 12 כדי שיביא את ההקלטות של הרב לנדאו והרב הירש והילדים שלהם. וכבר הם, וגם אני אגיד את זה, מדברים גם כמו שאומר הבן של הרב לנדאו לדעתי, שאנחנו, אני אצטט רק שני דברים, הוא כותב ככה: כל מה שמסתובב ברחוב זה ודאי, אני יכול להגיד בוודאות, חמישים אחוז זורקים לשמד, לצבא, חמישים אחוז זה פשוט לא היה ולא נברא.
אנחנו במספרים שאתם זורקים לנו כאן, שחמישים אחוז ילכו להתגייס, אני רוצה שתדע, בועז, שמי שעומד מאחורי החוק הזה, קורא לצבא שמד. אי אפשר כאילו לעבור על זה לסדר-היום, ולהגיד שאנחנו נותנים להם לקרוא לצבא שמד, ואתה משתף איתם פעולה. ונראה אותם פעם אחת שיבואו לוועדה, כמו שהיועצת המשפטית של הכנסת אמרה. דרך אגב, כמו שפורום קהלת בא. ייאמר לזכותו - אני יודע כמה הוא תרם לחורבן הזה, אבל הם באו והשתתפו בוועדות.
אני לא אומר שהרב הירש והרב לנדאו יבואו לפה, אבל לפחות שאטיאס יבוא לפה. הרי אנחנו יודעים מה קורה מאחורי הקלעים, והזהירה על זה היועצת המשפטית של הכנסת שהדברים צריכים להיות משוקפים לנו. והם לא משוקפים לנו. ואנחנו רק כל הזמן, כמו שכבר אמרה פה אימא של שריה, אני יכול להרגיע אותך, לא רק את לא מבינה. אנחנו, שיושבים פה הרבה מאוד שעות, לא מבינים מה זה כל המספרים, ואחרי שלוש שעות וחמישים אחוז ו-95% ועשרים אחוז, ואם אחרי שנה יעמדו ככה ולא יעמדו. גם הם לא מבינים את זה. הם לא רוצים להבין את זה. הם יודעים שזה בלוף, כמו שהרבנים אומרים. שהכול נועד בשביל להחזיר להם כסף, כסף, כסף. זה מה שהם כאילו רוצים להשיג כאן, ואני אומר את זה. הרי כשהתחלנו את הדבר, הם אמרו: אין לנו בעיה של כסף, נביא תרומות מחו"ל. ואנחנו אמרנו להם, גם זה ייגמר, בגלל שגם היהודים בחו"ל, חלקם הגדול מהתורמים, כמו שהסתבר, הם לא מוכנים שיהיה חוק שפוגע בצבא ההגנה לישראל.
דברי דובר/ת #19 | 521 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לסעיפים עצמם לא חידשת פה שום דבר. כל מה שאמרת מוכר למעלה משמונים דיונים במקום הלא שקוף הזה, שלא דנים בו כמובן, למעלה משמונים דיונים שמעתי פחות או יותר את אותו הדבר.
אני אגיד לך משהו. אתה כבר דיברת על הדיונים - אל תדאג, אני מגיע לדיון. אני רוצה להגיד לך דבר אחד. אני מחכה. אתה יודע, גם כתבתי לך את זה יותר מפעם אחת, שעל הסוגיות המרכזיות, לפחות הן שעולות פה, אתה, לא יועצי צד, תיתן תשובה. פעם אחת, אחרי שאנחנו יושבים פה, אני לפחות יושב פה שמונים דיונים. ציפיתי לשמוע ממך תשובה אחת על הסוגיות.
דברי דובר/ת #21 | 65 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יש לי זמן כל זמן שאני מתייחס לא לעניין. אז אני מתייחס לעניין. בסעיף יז, לא אושרה בכנסת הצעה לתיקון החוק בתוך שנה מתום שלוש השנים הרצופות האמורות, על אי העמידה ביעד, והמשיכה אי העמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס ארבע שנים רצופות. זאת אומרת, איפה אני אהיה בעוד ארבע שנים, בעזרת השם? אתה אומר: אני בג'נדר שלנו מדברים, נגיד, אני אהיה בן 75, ואז אני אוכל לראות אם עמדו באיזה יעד, כאילו? בועז, זה נראה לך הגיוני? ואז, מה יקרה אז? יקבע שר הביטחון כלים ותמריצים לשם עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס.
אני שואל אותך, יושב-ראש הוועדה, למה הוא לא קובע אותם היום? אני שואל גם את הייעוץ המשפטי. למה אנחנו צריכים לחכות היום לעוד ארבע או חמש שנים - דרך אגב, אנחנו יודעים ששר הביטחון וראש הממשלה לא סופרים את הוועדה הזאת. הינה, יושב פה מזכיר הממשלה. מתי היה פה פעם אחרונה ראש הממשלה? מה מחייב אותו, איילת, שאלתי פעם ואני שכחתי - כל כמה זמן ראש ממשלה צריך לבוא לוועדת חוץ וביטחון גם כשאין מלחמה? יש חובה?
דברי דובר/ת #23 | 169 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
יש חובה על הרמטכ"ל להתייצב לפי חוק הכנסת. ראש הממשלה מגיע מעת לעת.
כבר אמרת לי את זה, בועז, אתה חושב שאני אאמין לך? אני אזכיר לך. שאלתי אותך, אמרת לי, בדיוק עכשיו בחדר פה מתאמים את השעות בשבוע הבא. זה היה לפני ארבעה חודשים. אולי גם מזכיר הממשלה- -
דברי דובר/ת #25 | 37 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אני שלחתי מכתב לראש הממשלה, הבנתי שהוא מגיע.
כן, גם אני הבנתי כבר. נמשיך לקוות.
דברי דובר/ת #27 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יוסי, אולי תוכלו לסיים את מצב המלחמה, אחרי שברוך השם, החזרנו את רן גוילי. אנחנו כבר לא במצב מלחמה,
דברי דובר/ת #29 | 19 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מיכה כץ:
אנחנו עדיין במצב מלחמה. הלומי הקרב עדיין פה נמצאים בכיכר של הכנסת מעל שבעה חודשים, אז אני מבקש לא להגיד שנגמר המלחמה, כי אנחנו עדיין במלחמה. אנחנו רוצים להודות לכל עם ישראל על זה שהחזירו את רני, אנחנו רוצים להודות לכל החיילים הגיבורים על הנחישות, על העוז, על הגבורה ולכולם שלא עצרתם לשנייה. אף אחד לא...
דברים חשובים. אני חוזר לשאלה. אחת, למה ארבע שנים רצופות? אני אזכיר שאני שאלתי כאן וגם שי טייב, רח"ט תומקא אמר את זה שהם יודעים לתת, צה"ל יודע לתת עדכון אחרי כל מחזור גיוס. אני אומר את הדברים האלה. בגלל שכל שנה יכולה להפוך למחזור. זאת אומרת היה אפשר לכתוב פה: אי עמידה ברף המינימלי השנתי לגיוס ארבע שנים רצופות. מה שאני חושב שהיה נכון לכתוב כאן, ארבעה מחזורי גיוס רצופים, ואם היית כותב פה החזרה, ארבעה מחזורי גיוס רצופים, אז במקום לחכות ארבע שנים שהבלוף יתפוצץ לנו בפרצוף של כאילו הגיוס, שגם גדולי הרבנים אומרים שלא מתכוונים לזה, אז היה כתוב שנה ורבע או שנה וחצי. זה מה שהיה צריך לכתוב במקרה הכי גרוע. והמושג הזה של שנה, אין לו יתרות על המושג של מחזור גיוס חוץ מאשר זה שיעבור עוד זמן ויחזרו הכספים ואולי נשכח ואולי שלום לא יפרוץ, זאת אומרת, נגיד ככה, מילואימניקים ימשיכו לשרת במזרח התיכון, וכנראה שבארבע שנים הקרובות השירות של צבא החובה רק יוארך ולא יתקצר, כמו ההצעה שעומדת על השולחן גם עכשיו. זה דבר אחד.
הדבר השני שאני מבקש לדעת, ואני לא יודע מי יכול להגיד את זה - אולי הנציג של שר הביטחון, יקבע שר הביטחון כלים ותמריצים לשם עמידה ברף המינימלי. למה כלים ותמריצים לשם עמידה ברף המינימלי צריכים לחכות ארבע שנים שאחריהם יקבע שר הביטחון? ואני הייתי שמח לקבל עכשיו, היום כלים ותמריצים. נגיד שהחוק יעבור עד פסח, איזה כלים ותמריצים יש לשר הביטחון שהוא לא משתמש בהם? כיוון שהרי ברור שלא יעמדו ביעד. זה דבר אחד.
הדבר השני בתוך זה, שאני מזכיר עוד פעם: כל פעם שכתוב רף מינימלי, יושב סגן אלוף אביגדור דיקשטיין, יודע, והוא אמר ואמר רח"ט תומקא, נצטרך להיכנס לחוק עם יעדים לפי גילאים, שזה הדבר שמנבא, אם באמת ה-1,200 חיילים של צה"ל שחסרים, הם באמת לוחמים ותומכי לחימה, כיוון שאין ספק שגילאי, נגיד עד 22, 23, הסיכוי למצות אותם כלוחמים ותומכי לחימה הוא הרבה יותר גדול מאשר מעל גיל 23, ולכן כשכתוב יעדים, אני מבקש להזכיר שגם הדבר הזה - ראוי שנזכור שצריך לתקן אותו, כמו שאנחנו כולנו יודעים וכמו גם שצה"ל דיבר על זה. זה מה שהיה על סעיף יז1.
ב-יז שני דברים. אחד, בסעיף כתוב גם פה, שם הלכנו לארבע שנים. פה, במקרה של אי עמידה ביעד שלוש שנים גיוס, יחולו הוראות אלה, וכאן מחקתם - פחת מספר המתגייסים בפועל במשך שלוש שנות גיוס רצופות. יפקע תוקפו של פרק זה לאחר שנה מתום. למה נמחק פה, או למה יש את יפקע תוקפו של פרק זה, ומה קורה אז כאילו? אחרי שלוש שנים. אני מדבר על יז, בסעיף הראשון ב-יז. 26יז ברישא. מה המשמעות של יפקע תוקפו של פרק זה?
דברי דובר/ת #32 | 426 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
הנוסח הכחול, בממשלתי היה מנגנון שלפיו אי עמידה ביעדי הגיוס, ב-85% מיעדי הגיוס - זה היה יעד כולל שכלל אז גם שירות לאומי אזרחי וגם שירות סדיר - אם לא עומדים ביעד הזה במשך שלוש שנות גיוס רצופות, אז החוק פוקע. המשמעות של החוק פוקע במובן זה שפרק ג'1 פוקע, ההסדר פוקע, ואז המשמעות היא שחוק שירות ביטחון הרג...
איילת לוי נחום:
יש, וזה קשור לדיון בסעיף 10 להצעת החוק. כרגע מה שמוצע בהצעת החוק המונחת זה לא לכלול את הסעיף הזה ולכן הוא מחוק, אלא להציע מנגנון אחר של בחינה של ארבע שנים מתוך שש שנים.
איילת לוי נחום:
הוא יכול להאריך, אבל המשמעות של סעיף 10 זה שאם לא עומדים במשך ארבע שנות גיוס רצופות ב-95% אז לא ניתן להאריך את החוק.
בסעיף 26יז(א), כתוב: שר הביטחון יודיע לוועדת החוץ והביטחון בתוך שלושים יום מתוך שלוש שנות הגיוס הרצופות על אי עמידה. זאת אומרת, שר הביטחון מודיע לנו כל הזמן, לא? על העמידה ביעדים או לא? מה המשמעות פה, למה אני צריך אחרי שלוש שנים? הוא לא מודיע כל שנה?
דברי דובר/ת #41 | 48 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז תכף נלך, אבל הוא צריך להודיע כל שנה.
דברי דובר/ת #43 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
מודיע על עמידה ביעדים. כל שנה יש דיווח. הדיווח הזה, מה שמוצע בסעיף, שלא הייתה עמידה שלוש שנים רצופות, לא הייתה עמידה ביעדים, ולכן הוא יקים ועדה.
עכשיו אני הולך לוועדה. שר הביטחון יקים ועדה לבחינת יישומו של – יש לנו ועדות. איזו ועדה הוא מקים פה עכשיו?
דברי דובר/ת #45 | 21 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
ועדה שבוחנת את יישום החוק, מדוע לא הייתה עמידה ביעדים. הוא רוצה לראות מה היו הכשלים.
אני קצת מבולבל. הלכנו קודם לאיזו ועדה מייעצת אחת, נכון? היא הייתה הוועדה המייעצת. עכשיו אנחנו מקימים פה עוד ועדה, של שר הביטחון. בוועדה, שאמרנו לצבא להקים, למרות שאנחנו בדרך כלל לא מתערבים לצבא בהקמה של ועדות, לא מתערבים, כאן הקמנו ועדה שאולי אחד הדברים המרכזיים שנתנו לה את הכוח זה בין השאר לעדכן את האחוזים.
דברי דובר/ת #47 | 56 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה מה שאני אומר, שמה זה ועדה פנים צבאית.
דברי דובר/ת #49 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כאילו, כאילו. כל מה שאני אומר זה פרשנות שלי, בסדר? אבל שם נכנסנו לרמטכ"ל, ואמרנו לו איזה חברי ועדה היו. אפילו אמרנו, המצאנו את זה לחוק, שאחד מהם צריך לקיים אורח חיים חרדי. אתם זוכרים את זה, זוכרות את זה. דרך אגב, אני על זה, על אורח החיים החרדי שאלתי למה אין פעולות. על פניו גם אני חרדי, חוץ מזה שאני עושה צבא. למה אני אומר את זה? בגלל שכשנותנים פטור לבנות גורף פחות מזה, כתוב שם: עניינים שבהכרה דתית, אני יכול להקריא את זה, הבאתי - ויש דוגמה לפעולות: שומרות שבת. להקריא את זה או שאתן מכירות את זה? סעיף 40. אז אותו דבר כאן.
למה אני שואל? אם לצבא אנחנו אומרים איך בדיוק להקים את הוועדה וכמה יהיו שם חרדים וכמה ישמרו אורח חיים חרדי, למה פה כששר ביטחון מקים ועדה, שהוא איש פוליטי, ואנחנו מכירים מה עומד לשר הביטחון מעל הכל - שימור הקואליציה, וברור - נגיד אם הדיון הזה היה תלוי בשר הביטחון, לא היינו יושבים פה היום. ולמה פתאום נותנים לו כוח להקים ועדה שהוא לא מקים אותה היום, או שהיא תיתן לו עצות שאין לו אותן היום? השאלה שלי ברורה, נכון? מה האיפה ואיפה הזאת? למה לרמטכ"ל אנחנו אומרים איזו ועדה להקים ומה יהיה ההרכב שלה? ואני אזכיר לך, אנחנו לא אומרים לרמטכ"ל לא איך לבנות חטיבה, לא איך לבנות אוגדה ואפילו לא מה יהיה ההרכב של המטה הכללי. גם את זה אנחנו לא אומרים לרמטכ"ל. ואנחנו כן אומרים לרמטכ"ל איזו ועדה מייעצת לקבוע, ולשר הביטחון, באותו חוק, אנחנו לא אומרים איזו ועדה הוא יקים.
דברי דובר/ת #51 | 251 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד לך משהו. את שואלת אותי האם אני הולך באחיזת העיניים הזאת עד הקצה. אני חושב שכל החוק הזה הוא בולשיט. ברור.
דברי דובר/ת #53 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
משה טור פז:
לא רק אתה חושב ככה. גדולי ישראל חושבים ככה. נאחזת בגדולים.
אבל מה שאני רוצה להגיד, את שואלת אותי כבר, אבל אם כבר עשיתם חוק, ואם כבר קבעתם בתוך החוק הזה ועדה לרמטכ"ל, וקבעתם מה יהיה ההרכב של הוועדה של הרמטכ"ל, למה לשר הביטחון, שהוא איש פוליטי, שאם הוא לא היה איש פוליטי, לא היינו מתכנסים פה - כל שורש הפסילה של חוק טל או של מה שקרה עד אז או של התערבות בג"ץ, זה בגלל שנתנו לשר הביטחון את הסמכות לפטור משירות או לדחות שירות. לא היינו מתכנסים פה. ועכשיו פתאום עוד פעם אנחנו נותנים לשר הביטחון כבר פעם שנייה בחוק הזה את האפשרות להקים ועדה, שהוועדה הזאת, זה לא סתם ועדה. אני אגיד מה כתוב עליה: שר הביטחון יקים ועדה לבחינת יישומן של הוראות פרק ג'1 והסיבות שבשלן לא הייתה עמידה ביעדים.
אני אגיד לכם כבר עכשיו את המסקנות של הוועדה, את הסיבה למה לא עמדו ביעדים. הצבא לא עשה את כל מה שהוא צריך. תדעו. הישיבות עשו את הכול.
דברי דובר/ת #55 | 151 מילים
◂ 19 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
לא צריך לנבא, זה מה שאומרים עכשיו. זו המציאות עכשיו.
יעל אלבוים:
סליחה, אני צריכה ללכת פשוט. אני רוצה להגיד משפט. אני מודה לכם שוב על מה שנתתם את ההזדמנות, אני רק אומרת שני משפטים, כי השתנו פה דמויות ונכנסו כן חברי כנסת חרדים, אז אני כן רוצה להגיד מה שחשוב בעיניי. אני שומעת אתכם. לא סתם נשארתי, כי יכולתי להגיד את מה שיש לי וללכת. אני נשארתי קצת לשמוע על מה אתם מד...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. בבקשה. אני רואה פה את חברה של ג'וש שנמצאת פה יחד אתנו. ביקשתי ממך לבוא ואני שמח שבאת. ריגשת אותי מאוד לפני שבוע. בבקשה.
קרן אוליאל:
קודם כל, אני רוצה לתקן. אני אשתו לעתיד. הייתי אמורה להיות אשתו לעתיד של ג'וש בון. הזכות הזאת נלקחה ממני. היא נלקחה ממני בגלל פוסט טראומה. בגלל כל מה שאנחנו מזהירים כבר כל כך הרבה זמן. פוסט טראומה היא פציעה, הלם קרב היא פציעה, ויש לה מחיר, ואני שילמתי את המחיר הזה. לצערי, שילמתי אותו בעתיד שלי.
ג'וש,...
יהושע פריש:
אנחנו כועסים על המערכת ביטחון שהגענו למצב כזה שאנחנו כחיילים - עזוב חיילים בודדים, חיילים, שאנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו בכנסת נלחמים על הדבר הכי פשוט שיש, כשאין למערכת כבר את הכלים לתקן את האבל הזה. איפה אנחנו היום? למה אנחנו לא מתקנים את זה? אתם כל יום פה בוועדת חוץ ביטחון על חרדים. חבר'ה, הם לא...
אושר אואקנין:
תעודת עניות שצריך בכלל לדון על זה. תעודת עניות, נקודה. אנחנו פה, ואני אגיד, אני רציתי לפתוח את כל הנושא של ג'וש. לפני שבוע וחצי, יום לפני הלוויה, אנחנו, הלומי הקרב, יצאנו להפגין. חסמנו פה, חסמנו את משרדי ראש הממשלה, חסמנו את הצומת של בגין למעלה. לא זז שום דבר, מבטיחים בוואטסאפ כדי להרגיע אותנו, אבל ...
משה סולומון:
רק להגיד לך שאנחנו הנחנו חוק לאיתור הגבורה ללוחמים הלומי קרב לפני שנתיים ואני מקווה שזה יעבור.
אושר אואקנין:
בשנתיים האלה בשנתיים האלה יש לנו 77 אחים, אחים שלי שהייתי צריך לרוץ ללוויות שלהם, למרות שזה הדבר הכי קשה לי בעולם. לרוץ ללוויה של חבר שלי לקבור אותו, אתה יודע כמה אנשים אני איבדתי? אתה יודע כמה אנשים אני ראיתי מתפוצצים לי בפנים? אתה יודע כמה דם מרוח לי על המדים? מה זה עוזר לי השנתיים האלה היום?
משה סולומון:
אני לא מתווכח איתך, אני רק אומר לך כדי להגיד לך שאנחנו פועלים כדי שזה יקרה. אתה צודק.
לוי סיימון:
שמי לוי סיימון. אני הגעתי לפה לפני עשור כחייל בודד. הכרתי את ג'וש כל הזמן. היינו יושבים ביחד לשתות רק בשביל לשכוח מה שהיינו עושים, ועשינו את זה באהבה. אני רוצה לדבר שנייה, להסתכל פנימה ולהפסיק להסתכל החוצה. לחשוב על הערכים שלנו, מה זה כבוד, מה זה כבוד ללוחם.
דוד המלך, שהיה לוחם, היה רשימה של לוחמיו....
שמיר בניטה:
אני שומע פה מילים קשות של אחים שלי בדם ובנפש, שמדברים על זה שהם רוצים לעזוב את הארץ, ואנחנו יושבים פה בחוק הגיוס, וזה לא יכול להיות. אני אומר לכם, אחרי 580 ימי מילואים, לא אכפת לי מי יושב בצד השני. הילדים שלי גרים פה, הילדים שלי יחיו פה. זה המדינה שלי, אני אוהב אותה, אני אמשיך להילחם עליה על אפם ועל...
קרן אוליאל:
לא רק זה, חשוב לי רק להגיד לכל מי שהיה או לא היה, או ראה או לא ראה - ג'וש נקבר עם דגל ישראל, וג'וש נקבר עם דגל גולני, מספר דגלי גולני. הייתה לו קבורה צבאית, שלא בטובה של אף אחד. אנחנו לא מבקשים טובות. אנחנו מבקשים את המינימום הנדרש עבורו ועבור, לצערי, אחרים, שיבואו אחריו. זה שהוא לא היה במילואים באו...
ג'ייקוב צוקרמן:
אני ישבתי פה לפני שבוע וחצי, ואני דיברתי על ג'וש, ואני התחננתי אליכם לעשות משהו, והתחננתי שהוא ייקבר כמו גיבור צה"ל, כמו כל לוחם אחר, ולא עשיתם כלום. באמת לא עשיתם כלום. אתם יושבים פה ועדה ומדברים על חוק גיוס, גיוס חרדים. אני רוצה להגיד שלא תמיד קראו לי ג'ייקוב. אני קראו לי יענקי, עד לפני כמה שנים. ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה על הדברים. אני רק רוצה מילה אחת לגבי ג'וש. חבר הכנסת מאיר כהן דיבר על יום השואה הבין-לאומי. אם תרשי לי כמובן לחשוף מילה אחת על ג'וש עצמו, אני חושב שגם מגיע שנדע קודם כל מי היה ג'וש. כי מעבר לימי המילואים הרבים שהוא עשה - ראיתי את ההקרבה, ראיתי את האמא, ראיתי את האבא. ראיתי איזה אנשים מדהימי...
שמעתי נדמה לי גם הבוקר, מירי, את אחת הפרשניות הפוליטיות, שמדברות על שלושת הדברים שמעכבים, שהייעוץ המשפטי לממשלה- - -
דברי דובר/ת #75 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שר הביטחון יקים ועדה לבחינת יישומו של הוראות חוק זה, ולאחר מכן כתוב, בסעיף (ג) קטן, הוועדה תגיש דין וחשבון לשר הביטחון שיכלול מסקנות והמלצות ליישום החוק, לרבות הצעות לתיקוני חקיקה כדי לעמוד ברף המינימלי השנתי לגיוס.
אחד משלושת הדברים שאני יודע, ששמעתי בבוקר שדיברו עליהם, זה הסמכויות של אותה ועדה מייעצת לשר הביטחון גם לגעת ביעדים בתוך זה. ומה שאני שואל, על הסעיף הזה, כמו שהוא מנוסח פה, אחת, מה הגבולות של הוועדה הזאת? למה הוועדה הזאת לא תוכל גם כן להמליץ על שינויים ביעדים? ממה שכתוב כאן. לא כתוב. כתוב שלאור זה שלא עומדים ביעדים, אז הוועדה תגיש דין וחשבון לשר הביטחון, שיכלול מסקנות והמלצות, לרבות הצעות לתיקוני חקיקה כדי לעמוד ברף המינימלי השנתי לגיוס.
דברי דובר/ת #77 | 117 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני רוצה להבין אם הבנתי את השאלה. אתה אומר שבסעיף קטן (ג), היא יכולה להציע שינויי חקיקה.
הכול.
דברי דובר/ת #79 | 1 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
גם תשוו את הסעיף הזה לסעיף קטן 26(ב1), שמדבר על תפקידי הוועדה, ובין היתר אומר שהיא צריכה לבחון תכניות שנתיות ורב שנתיות. זאת אומרת, לכאורה, כשאנחנו מדברים על היישום, היישום הזה שמצידו של צה"ל צריך- -
דרור גרנית:
לכל הפחות יש חפיפה חלקית בין יישום הוראות החוק לבין יצירת תוכניות לטובת, כי זה בעצם - הרי הסעיף מחייב את הצבא להקים תוכניות, אז היא צריכה לבחון את היישום של התוכניות. אז יש איזושהי חפיפה בין שתי הוועדות האלה, שאחת מהן בסוף מורידה את היעדים, והשנייה מדברת על מה קורה כשלא עמדנו ביעדים.
זה לא משנה אם זה יכול להיות גם לא ביעדים, אבל זה יכול להיות גם ביעדים. זו הנקודה היותר חמורה בעניין הזה. זה דבר אחד.
הדבר השני בתוך זה, שמה שאמרתי קודם, אני לא רואה - בסוף זאת ועדה שיש בה המלצות. הוא יכול לקבל אותן, הוא יכול לא לקבל, הוא יכול להקים, הוא יכול להמציא המלצות. הוא שר ביטחון. הוא יכול להמציא המלצות. הוא יגיד להם: לא קיבלתי את זה, אבל אני עכשיו חושב שזה וזה נכון. ולכן אני לא מבין את כל המנגנון הזה שנועד כאן, וגם כל זה חוסה תחת מה שאמרתי קודם, למה צריך לחכות.
דברי דובר/ת #84 | 99 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אנחנו רוצים לתת מענה שההסדר לא יקרוס. אנחנו לא מדברים על ההסדר הספציפי הזה. כל הסדר שלא יהיה. אנחנו מנסים ללמוד לקחים מהעבר. אנחנו אומרים: בפסק דין בחוק טל, היו חסמים אינהרנטיים, אומר בית המשפט, שלא ניתן היה ליישם את החוק. אז אמרנו: בשביל מה להגיע לקריסה של החוק? בואו נעשה ועדה מלווה, או אם אנחנו רו...
מה נתתם?
דברי דובר/ת #86 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
יאתר את החסמים עוד טרם פקיעת החוק, ואפשר לכלול ולתקן את החוק, להציע תיקוני חקיקה.
למה לחכות שלוש שנים?
דברי דובר/ת #88 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אומר לך מדוע שנתיים. שנה ראשונה יש התארגנות. אם שנה שנייה אין עמידה ביעדים, זאת אומרת, יש בעיה. הבעיה יכולה להיות שאין לה פתרון.
רם בן ברק:
לפי מה שכתוב כאן עכשיו, אם הולכים על פי החוק הזה, יש לפחות חמש שנים עד שמגיע שינוי. לפחות חמש שנים, כי שלוש שנים ראשונות לא עושים כלום. אחרי זה מקימים את הוועדה זה שנה, אחרי זה היא מגישת ההמלצות חצי שנה.
מירי פרנקל-שור:
אני מסכימה איתך. ולכן אנחנו הערנו שקודם כל לא להקים את הוועדה בשנה הראשונה אם לא תהיה עמידה ביעדים, כיוון שאין טעם. השנה השלישית לעמדתנו מאוחר מדי, ולכן אנחנו מציעים, ואנחנו אומרים: אם בשנה השנייה לא הייתה עמידה ביעדים, סימן שיש כאן אולי איזושהי מגמה או שיש איזשהו חסם שצריך לעבור אותו. לכן אנחנו חוש...
אני אגיד רגע על זה- -
דברי דובר/ת #93 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
נגיד שיקבלו את עמדתך וזה יהיה לא שלוש שנים, זה יהיה שנתיים, אני מקווה, גם אם זה שנתיים, אז אחרי שנתיים שר הביטחון יקים את הוועדה, וכבר אומרים שזה הזמן שייקח לה, זאת אומרת לפחות שלוש שנים כרגע.
רם בן ברק:
אחרי זה, אם הוא סבר שיש בעיות, צריך לחזור - תהליך החקיקה זה גם שנה.
מה שאני אומר- -
דברי דובר/ת #97 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני רק אומרת לינון, שאם היא לא תמהר, למשל אם צריך תיקוני חקיקה, היא לא תמהר, שנה שלישית לא תהיה עמידה ביעדים ואז אנחנו חושבים שהחוק צריך- -
אני אגיד שני דברים. אחת, הוועדה הזאת, שר ביטחון נורמלי לא צריך את הוועדה הזאת, במיוחד שהוועדה הזאת לא נותנת לו כלום. תוציא עכשיו מהפרק הזה- -
דברי דובר/ת #99 | 27 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
עם הנכדים שלך זה כבר אבוד, אולי הנינים שלך יתגייסו. זה לא אישי, אז שלא יתערב לי. מירי, לוועדה הזאת אין שום סמכות. זה כאילו אחיזת עיניים, בעיניי לפחות, שהנה סוף סוף יש בעיה עם היעדים, אז מקימים ועדה. אין רשימה שלמה של כלום. יש המלצות. כדי להקים ועדה שתמליץ, לא צריך חוק. במיוחד שהחוק הזה, במקום שיהיה חוק שאחרי שלושה חודשים, ארבעה חודשים, שני מחזורי גיוס שלא עומדים בהם, שר הביטחון מקים ועדה לבחון, עכשיו עובר החוק הזה - יש לו שלוש שנים שקט. נחכה לראות בעוד שלוש לפחות. שר הביטחון צריך לעבוד על החוק הזה כל יום, ואם לא כל יום, כל ארבעה חודשים. לקרוא בלי ועדה, תגידו, אלה המספרים - נכון, קבענו בשנה 5,000, אבל אם עבר מחזור גיוס אחד ואין אפילו 500 אז מי חולם שבעוד שלושה מחזורי גיוס יהיו 5,000? ואתם נותנים לו פטור פה, בגלל שהמנגנון הזה- -
דברי דובר/ת #101 | 144 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
איילת לוי נחום:
זה שקובעים מנגנון להקים ועדה, זה לא אומר ששר הביטחון לא יכול לבדוק את הנושא מדיי וואן. להיפך, לאורך השנים המנגנונים האלה, הקמת הצוותים האלה, הם היו מרכיב הכרחי כדי לסייע לבחון את החוק.
אני אגיד לך שני דברים.
דברי דובר/ת #103 | 5 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
התקיים הצוות הזה בהרכב מאוד בכיר והתקיים, וישב והוציא תחת ידיו סדרת המלצות, ושר הביטחון שם אותן יפה במגירה. אפילו הן לא הגיעו לפה.
דרור גרנית:
יש פה שתי ועדות יש להן חפיפה מסוימת בין התפקידים שלהם.
איילת לוי נחום:
אז אפשר לגעת בנקודות החפיפה. זה לא אומר שצריך להתנגד עקרונית לצוותים.
יעקב אשר:
יש כאן אבסורד. אמרה היועצת המשפטית קודם, שצריך להפיק לקחים מהעבר. פה תמיד מדברים על העבר, לא היה כלום ולא זה. מה שהיה בעבר, אפשר להאשים את שני הצדדים. אחד הדברים שהמסקנות המתקבלות בתוך העניין הזה, שאותו משרד מוביל שזה משרד הביטחון שמוביל את החוק הזה, כמו שהוא הוביל את החוק הקודם, אם הוא יקים באמת סו...
יעקב אשר:
גברתי היועצת המשפטית, כשמשרד המשפטים בא וקופץ על כזאת ועדה, הרי הוא היה צריך להגיד שאלה המסקנות שלו ממה שלא קרה בשנים עברו, בגלל שלא עשו בדיקות, לא עשו את הוועדה, לא בדקו את התפקוד, האם צה"ל עשה ככה או ככה, ולמה הציבור הגיב ככה או אחרת. אבסורד, זה אבסורד. חיבור של לא רוצים חוק בכלל מסיבות פוליטיות ל...
רם בן ברק:
אם אני אצטט את הרב שלך, הוא אמר שאף אחד לא יתגייס, לא אלה שלומדים ולא אלה שלא לומדים לזה. זה הרב שלך.
אני רוצה רגע להגיד משהו על העניין הזה. למה אני מעלה את הנקודות האלה כאן? כיוון שאני חושב שבמידה מסוימת כל ההצעה הזאת - אחת, היא כאילו אנחנו נפקח. באמת, אין לזה שיניים, בגלל שאם הוא ירצה הוא ימליץ, ואם הוא ירצה הוא יגיש חקיקה והכל זה אם, אם, אם.
מעל כל זה, מעל כל החוק הזה יש סוג של מטרייה גדולה מאוד, שבעצם אומרת: אין לנו כתובת. זאת אומרת, מה זה אומר אין לנו כתובת? יש כתובת החייל החרדי, תלמיד הישיבה החרדי, לומד התורה החרדי, כל מיני מושגים, בוגר מוסד חינוך חרדי, כל מה שיש פה. אבל כשאין עמידה, אנחנו עכשיו מתחילים לחפש ועדות. למה - כיוון שבמהות החוק יש חובה על הפרט והנאה לציבור שלם שאנחנו לא יודעים להגדיר אותו, ואין מישהו שאתה יכול לבוא אליו - על פניו אולי היו גדולי הדור אם היו. אבל יש גדולי דור פה ויש אדמו"רים שם, ויש מועצת חכמי התורה שם, ואף אחד מהם אין לו אחריות שיעמדו ביעדים. אין לו אחריות. זאת אומרת האחריות היא כאילו על הפרט, ובזכות זה שפרט או אוסף של פרטים יעמדו ביעדים, אז בסוף האוסף האחר של הפרטים יקבלו פטור מחירוף הנפש. ובעצם מה שיש כאן זה בהקמה של הוועדות האלה, ובגלל זה אני מתקומם נגד זה, בגלל שבוועדות האלה מה שיש פה זה המשך נתינת יד לאחיזת עיניים, שכאילו יש כתובת לעניין הזה שהיא תיתן דין וחשבון שלא יעמדו ביעדים, ואין כתובת, וזאת האמת ולכן מקימים ועדות ומועצות ווועדה מייעצת, וזה עוד שני עמודים.
דברי דובר/ת #115 | 240 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני עדיין ב-1, 29יז. מסקנות והמלצות לעיצוב החוק, ומתחבר לשר הביטחון סבר כי יש צורך בתיקוני חקיקה גם לפני זה. כל מה ששר הביטחון יודע איזה צעדים שיש לו אופציונליים - אני לא אומר שהוא ינקוט אותם עכשיו, הייתי שמח לדעת, בגלל שאני לא מכיר צעדים אופציונליים שאני כן יכול לדמיין אותם, גם מההיכרות שלי במה שעשיתי בחיים שלי וגם מההיכרות שלי עם פרטי החוק הזה. תגידו לי, בבקשה, במיוחד, אני כבר לא רוצה להגיד שהצבא הוא הולכה לשמד, תגידו לי בבקשה צעדים שאתם מדמיינים, שוועדה כזאת יכולה להגיד לשר ביטחון, ושר ביטחון יוכל להמליץ. אני חושב שאין כאלה צעדים, ולכן אני אומר גם על זה, שאנחנו נותנים פה יעד בסוג של אחיזת עיניים.
בועז, אני לא סיימתי, אבל אני מבין שיש פה חברים שיושבים וחברות ומחכים, אז אני עכשיו אעשה הפסקה.
דברי דובר/ת #117 | 132 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
כיוון שדיברתם על הקלטות - אנחנו פה עובדים מאוד מאוד קשה על חוק גיוס. זה שאתם מגדירים כל דבר שאנחנו עושים, נער הייתי וגם זקנתי, אני זוכר שכבר כשהייתי ילד, ולא כל כך הצבעתי בצד שלכם, אני חושב, אז אמרו שבגין בזמנו יביא מלחמה, הביא שלום כעבור שנתיים. כל מיני אמירות כאלה מאז שהתחלתי להתעסק ולהתעניין בפול...
מירב כהן:
ארבעים עשה יושב-ראש אחר על טיוטה אחרת, באמת – התחלת הכול מההתחלה. הכול בגלל פוליטיקה. יש מחלקת העובדות.
היו"ר בועז ביסמוט:
מירב, את בקריאה ראשונה. לא להפריע לי, לא צריך עזרה. מה שמפריע זה שאנחנו מתקדמים, זה מה שמפריע, ושוב זה יהיה משהו שאנחנו חתומים עליו ולא אתם. זה מה שמפריע. בבקשה, מירב כהן, זכות דיבור.
יולי יואל אדלשטיין:
רק שנייה, אני פשוט שומע את זה, אולי אתה הגורם המוסמך. ההקלטות האלה שיצאו הן באמת מלפני שנה?
היו"ר בועז ביסמוט:
אני ביררתי. לפני שנה. לא אמרתי שום דבר, חיכיתי והמתנתי. למה זה יוצא עכשיו? כי זה לקלקל. בחמישה חודשים האלה עבדך הנאמן נפגש עם רבנים, עבדך הנאמן רואה את השינוי המדהים, עבדך הנאמן רואה צעירים בבני ברק ובירושלים שרוצים להתגייס. עבדך הנאמן רואה צעירים בבתי ספר כמו יסודי תורה, מתגייסים חרדים בפורים לצנחן...
יולי יואל אדלשטיין:
זאת אומרת שמה שישבו מולי כל הזמן ואמרו שהרבנים מסכימים, שיקרו במצח נחושה.
יעקב אשר:
מי ששיקר במצח נחושה זה אתה. מי ששיקר. אתה שיקרת. בשיחת טלפון.
האמת כואבת.
קריאות:
- - -
דברי דובר/ת #126 | 6 מילים
◂ 58 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
אדוני היו"ר, אנחנו נזכיר ליולי אדלשטיין שאני חשבתי שהוא לא צריך ולא מתאים להיות יו"ר הוועדה כי הוא לא נאמן לממשלה – אמרת על ההשתמטות. איפה?
קריאות:
- - -
רם בן ברק:
כולכם שפוטים של מנהיג מושחת. עד שלא צריך רוב. הכי מושחת במדינה.
היו"ר בועז ביסמוט:
טלי, את בקריאה ראשונה. כולם מפריעים לי. אני רוצה גם לברך, פה תרשו לי גם כן לברך על החלטת הרמטכ"ל לה להמשיך את שירותו של אלוף משנה, שתסכימו איתי, של אבינועם אמונה ולמנותו ליועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. היא החלטה שמבטאת את ההבנה בצה"ל שחיזוק השירות מחייב התאמה אמיתית, התאמה אמיתית, ואני אומר את זה בנוכח...
ינון אזולאי:
יולי, אמרת דבר שהוא חמור מאוד פה. להגיד שאנחנו כחברי כנסת חרדים יושבים ושיקרנו בזה שאמרנו שהרבנים שלחו אותנו. אז אני רוצה לדעת אם אתה באמת רוצה לחזור בך, או שאתה אומר שאני ישבתי פה ושיקרתי.
יולי יואל אדלשטיין:
לא יודע מי ידע מה, אבל אם ההקלטות לפני שנה, אז אני חוזר ואומר, ועם כל אי הנעימות, רק בבצ'יק נכנס אליי ואמר לי את האמת. גם כשמספרים לך שמסכימים למשהו, לא מסכימים לשום דבר, כולם מסבנים לך.
ינון אזולאי:
אמרת שחברי הכנסת פה יושבים ומשקרים. אני לא שיקרתי. פעם אחת שיקרנו, הנה אני אומר, פעם אחת יעקב אשר ואני שיקרנו. באותו ליל שהרב לנדאו שאל אותנו אם אפשר לסמוך על המילה שלך ואמרנו לו כן. זה היה השקר ששיקרנו, תודה.
מירב כהן:
אני מבינה שיש פה ראש ישיבה שצריך לצאת, אז אם הוא רוצה לדבר לפניי, אני אחריו.
יוסי גמליאל:
תודה. קוראים לי יוסי גמליאל, אני ראש ישיבת מעלה גלבוע, ישיבה שכבר שלושים ושלש שנה משלבת לימוד תורה עם שירות צבאי מלא. יש פה גם חלק מהנוכחים שבניהם למדו אצלנו. אנחנו גאים בזה מאוד. יש לי עוד שני כובעים על הראש: אחד זה איש משפחה, נדבר על זה עוד שנייה בקצרה, והשלישי אני מ"פ במילואים. לא היה איך לציין א...
מירב כהן:
אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו פה קודם על עניין ההקלטות, והאמת היא שכל השנה האחרונה ממילא דיברו פה באמת על נוסחים עם יעדים כאלה ואחרים. יש שם אדם בשם דוד שפירא, שמנהל את הבית של הרב לנדאו, שהוא ראש הפלג הליטאי, שחבר הכנסת יעקב אשר בעצם נמנה בין חבריו, והוא אומר ככה: לבוא ולומר שיש מישהו שרוצה למלא א...
יעקב אשר:
אבל את צריכה ללמוד חומר, כי הצורה שאת אומרת את זה, זה בין רדידות לטיפשות.
משה טור פז:
לא, אתה גאון הדור. אין לך תורה. גם אין דרך ארץ.
משה טור פז:
בושה וחרפה. קודם יולי עכשיו אתה. התורה שלך לא שווה כלום.
מירב כהן:
אני רגילה להטפות שלו שאני לא חכמה. זה לא נוגע אליי.
מירב כהן:
אני לא הצבעתי בעד החוק הזה, ובמשמרת שלי לא הייתה מלחמה בשבע חזיתות.
מירב כהן:
אם זה היה קורה במשמרת שלי, הייתי מרכינה ראש, מבקשת סליחה. זה שאתם אפילו לא מבקשים סליחה מהציבור ולוקחים אחריות על מה שקרה במשמרת שלכם- -
מירב כהן:
באמת לא ראיתי דבר כזה. חשוב לי שעוד דבר שהנוכחים פה יידעו. מי שכרגע מתנגד לחוק הלא שוויוני הזה זה אך ורק המערכת המשפטית. יושבת פה יועצת משפטית שהעבירה הרבה מאוד הערות, כיוון שהיא יודעת שאם הם לא יתקבלו, זה לא יעבור אף מסוכה משפטית. כרגע יש את היועצת המשפטית לממשלה שמתנגדת לזה, ויש את בית המשפט. זהו....
מירב כהן:
לא סתם במקביל, יש בספידים חקיקה לפירוק תפקיד היועמ"שית.
יעקב אשר:
מעניין אותי לדעת על הדברים האלה, אם היית שומעת את השקפת עולמו של ראש הישיבה, שהיה קשה לי לשמוע חלק מהביקורת, אבל אם היית שומעת את השקפת עולמו, אולי בדברים האלה של בית המשפט, ייעוץ משפטי, והדברים האלה בדת ומדינה, השאלה אם היית כל כך נחמדה. ממש לא.
מירב כהן:
אני נחמדה גם לאנשים שאני לא מסכימה איתם.
יעקב אשר:
תגידו שאתם נלחמים בו ובנו ובליכודניקים, כי זה גוש אחד שמשגע אתכם. תגידו את זה.
מירב כהן:
סעיף 26יז ו-יז1. בסעיף הזה בעצם מדברים על מה קורה אם לא עומדים ביעד במשך שלוש שנים רצופות, ואז שר הביטחון צריך להודיע תוך חודש לוועדת חוץ וביטחון שלא עמדו בלפחות 95% במשך שלוש שנים רציפות. צריך להקים ועדה ליישום החוק ובחינה מדוע לא עומדים ביעדים, ואז הוועדה תגיש דוח לשר הביטחון עם המלצות לתיקוני חקי...
יוסי פוקס:
לא הבנתי. אחרי שנה וחצי כבר, אם לא עומדים ביעדים, מחילים מייד סנקציות, לא הבנתי.
מירב כהן:
הנה עוד אחד שבא להטיף לי. אני מסבירה לך על מה אני מתבססת, מקריאה לך. אתה צריך שלוש שנים רצופות עמידה בלפחות 95% אחוזים, אחר כך יש לך עוד חצי שנה, שבה ממליצים לך על תיקוני חקיקה, ואחר כך עוד חצי שנה, אם זה לא עובר במליאה.
יוסי פוקס:
אבל זה לעניין זה לעניין פקיעת החוק. אמרת משפט לא נכון. אמרת שעד שרואים, עד שיש נפקות לאי עמידה ביעדים. זה קשקוש. יש נפקות לעוד שנה וחצי. ברגע שלא עמדו ביעדים, מופעלים באופן מיידי מופעלות סנקציות אישיות, מוסדיות.
שרון ניר:
למה לא מייד? אני עושה עבירה – משלמת על זה מייד.
יוסי פוקס:
אמרת שאין נפקות לאי עמידה ביעדים. זה לא מה שכתוב בחוק.
מירב כהן:
סנקציות אחרי שנה וחצי של דברים כמו להישאר בישיבה, לא לטוס לחו"ל- -
מירב כהן:
החוק לא אפקטיבי. הוא יכול, אבל יש לי תחושה שהוא לא יעשה את זה מרצונו החופשי, כי החוק הנוסח הזה לא מחייב אותו.
שרון ניר:
לקנות זמן. שמעת את כבוד הרב אומר את זה? החוק נועד לקנות זמן. אמר את זה כבוד הרב במפורש.
מירב כהן:
החוק הזה נותן לשר ארבע שנים בשקט שבו הוא לא צריך לעשות שום תיקון בחוק. זה מה שיש פה.
מירי פרנקל-שור:
הוא יכול לעשות מדיי וואן, אבל אחרי שלוש שנים רצופות שאנחנו חושבים שזה צריך- -
מירב כהן:
הוא יכול, אבל הוא לא חייב. אם זה יפיל את הקואליציה, אז מה יהיה? אם זה יפיל את הקואליציה, הוא יכול, אבל הוא לא יעשה את זה כי זה יפיל את הקואליציה.
שרון ניר:
גברתי היועמ"שית, אנחנו מכבדים את כבוד הרב בקלטות. אנחנו מכבדים את כבוד הרב בקלטות, ואפילו הוא אמר שהחוק הזה נועד לקנות זמן. זה לשון החוק. הוא קונה זמן. אותם בני ישיבות לא יתגייסו, יגיע שלוש שנים, יגיע ארבע שנים, ואז נראה מה קורה, זאת אומרת, עוד חוזר הניגון. הוא שהיה הוא שיהיה, ואנחנו מעגנים פה אות מ...
טלי גוטליב:
זה מילא, כל הדברים שאתה אומר, כאילו בחסות התורה, נשים בצד. זה אנחנו מתווכחים במליאה. פה אתה מייחס לי את העובדה שאמרתי שלא צריך חוק. נכון, אמרתי שצריך החלטת ממשלה שתקבע בהחלטת ממשלה יעדי גיוס ומכסות גיוס, אלא שלא התקבלה דעתי, לא בגללכם - בגלל שמשפטנים אמרו שבג"ץ לא יחזיק את החלטת הממשלה, ולכן החוק- -
משה טור פז:
אם היה חוק. אי אפשר להחזיק בחבל בשני קצותיו. יש חוק גיוס מצוין, אבל מצפצפים עליו, מה לעשות.
רם בן ברק:
טלי, מה קרה לעמדה שלך בשלושת הדיונים הראשונים?
טלי גוטליב:
הסברתי, אבל אתה לא מקשיב. רם בן ברק, אתה היית בשירות הביטחון הכללי במוסד, נכון? אתה אמור להקשיב לרעשי רקע, בטח לרעשים גלויים. הנה הרעש הגלוי, קבל: אני סברתי שהחלטת ממשלה ככזו במילואה צריכה לקבוע יעד, צריכה לקבוע- -
לא אמרת את זה.
דברי דובר/ת #185 | 4 מילים
◂ 18 הפסקות — לחצו להצגה
טלי גוטליב:
בדיוק מה שאמרתי. הממשלה יכולה לקבוע את זה.
קריאות:
- - -
טלי גוטליב:
אמר יוסי פוקס שהרעיון נכון אבל בג"ץ התערב. לכן אנחנו פה.
קריאות:
- - -
רם בן ברק:
למה את חזרת בעמדה שלך שחוק הגיוס הקיים חייב לחול על כולם?
טלי גוטליב:
מי שמחליט זה לא אני, זה הבוחרים, לא יאיר לפיד מחליט עליי. הבוחרים החכמים והנבונים.
רם בן ברק:
גם את שאמרת שיש לך עמוד שדרה מתיישרת עם המנהיג העליון. אין לך עמוד שדרה.
טלי גוטליב:
של נעליך כשאתה מדבר על ראש הממשלה. של נעליך.
מירב כהן:
זה נכון שכפי שהיועצת המשפטית אמרה, באופן וולונטרי, יכול להחליט שר הביטחון לעשות מהלכים קודם, אבל החוק מחייב אותו וקונה לו זמן עד לשנה הרביעית, שרק בה הוא צריך לקבוע יעדים ותמריצים. עד אז הוא לא חייב גם אם אין עמידה ביעדים, וזה בדיוק קונה את אותו זמן שאותם רבנים מדברים עליו. ארבע שנים, אלוהים גדול, מ...
מירב כהן:
זו הערה מהותית לסעיף הזה, שזה באמת מרוויח הרבה מאוד זמן. מעבר לזה, למה עוד הפעם, כל פעם שאומרים עמידה ביעדים, אומרים לפחות 95%. אם יש יעד, בואו נעמוד ביעד. למה לפחות שבעים אחוז ממנו, לפחות שמונים אחוז ממנו, לפחות 95% ממנו?
היו"ר בועז ביסמוט:
זה נאמר 84 פעם, יותר ממספר הדיונים שהיו פה. קדימה, הלאה. כמה אפשר להגיד אותו דבר? לא נמאס?
מירב כהן:
אתה הבאת הרבה סעיפים להתייחסות. אני משתדלת לעשות את עבודתי. לא יעזרו כל ההערות שבאות לתת לי ציונים. בסעיפים אחרים יש עמידה ביעדים ולא בשיעור ביעדים. אני חושבת שכדאי לעשות אחידות.
הוועדה שמגישה את תיקוני החקיקה, אני חושבת שחשוב להגדיר אותה, כי אחרת באמת שר הביטחון יכול לבחור את מי שהוא רוצה. אני חושב...
יוסי פוקס:
כשהבן שלך מקבל 95% במבחן, הוא נכשל?
מירב כהן:
למה ארבע מתוך שש? ואם קבענו יעד, אז למה לא היעד?
יוסי, היעד הוא 30%. זאת הבעיה. הבנת?
דברי דובר/ת #204 | 7 מילים
◂ 27 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
השיטה היא כזו: קודם כול, שלייקעס ראשון, 95%. שלייקעס שני, ארבע שנים מתוך שש שנים. שלייקעס שלישי, את היעדים ניתן להנמיך על ידי ועדה שיכולה להנמיך את היעדים. אז איזה קטע, כבר עכשיו אנחנו עומדים ביעדים. אני יכולה להגיד לכם כבר עכשיו שבעוד שלוש שנים נעמוד ביעדים, לא משנה כמה יתגייסו, כי ניתן להתאים את ז...
מירי פרנקל-שור:
לא, הוא לא מוגדר כהוראת שעה. כרגע המנגנון הוא, כאשר יש עמידה של ארבע שנים ביעדים מתוך שישה, ניתן להאריך את תוקפו של החוק בשנה נוספת, ולא שהחוק יפקע. זאת אומרת, אחרי ארבע - אולי חסר פה משהו.
מירב כהן:
את מבינה מה חסר? ירדת לסוף דעתי?
מירב כהן:
אם אפשר להאריך, זה אומר שיש תאריך שבו זה פג תוקף. לא ראיתי שיש תאריך שבו זה פג תוקף.
מירב כהן:
הערה ניסוחית. אם ניתן להאריך אותו, זה אומר שיש תאריך שבו זה פקע.
יעקב אשר:
לא, זה אומר שזה גם הצליח, אז מה הבעיה?
מירב כהן:
זה כמובן מתחבר לחוות הדעת של היועצת המשפטית שבעצם ממליצה להגדיר את זה כהוראת שעה לחמש שנים. כי את בעצם אומרת, יש פה הרבה דברים שהם ניסיוניים במידה מסוימת ולכן לא נכון לקבוע את זה מראש.
מירי פרנקל-שור:
הועברו לתקנות, להסדרה בתקנות. אנחנו לא יודעים איך למשל כל נושא הפיקוח, על הפיקוח נשען העיצומים הכספיים. אנחנו לא יודעים איך המתווה בסופו של דבר ייראה. וכאשר אין לנו רכיבים כל כך מהותיים בחוק, אני לא חושבת שצריך ללכת להוראת קבע. הוראת שעה תיבחן בדרך ועל סמך הלקחים, אולי נוכל לחוקק הסדר של קבע.
מירב כהן:
כשאומרים את זה, אז באמת גם חשוב לשים את הדגש על זה שהארכה לא תיעשה בצורה אוטומטית אלא תובא לכאן לדיון.
מירי פרנקל-שור:
ברור. זאת המשמעות, הוראת שעה, כל תיקון ייעשה בחקיקה ראשית של הכנסת.
יעקב אשר:
אבל גם בנוסח כל דבר עובר ועדה. יש פה הערה שלך, בסדר.
מירי פרנקל-שור:
יעקב, בטח אתה מכיר את זה. יש הבדל אם אתה מאריך חוק בחקיקה ראשית של הכנסת, שאז אפשר לכלול שינויים ולשנות, או שאתה מאריך בצו. מה זאת אומרת להארכה בצו? אתה בעד או נגד. אתה לא יכול להכניס בדל של שינוי.
מירב כהן:
זה בינארי, זה בינארי ולא פותחים את זה.
מירב כהן:
סעיף 26כז הוא טכני - סעיף סל, שנותן סמכות לשר לקבוע תקנות, לבצע את זה.
סעיף 26כח מדבר על הדיווח. לדעתי יש קצת בלגאן, כי יש המון המון סעיפים שבהם יש דיווחים שונים. פה שר הביטחון צריך לדווח לוועדת חוץ וביטחון אחת לשנה לגבי שנת הגיוס שחלפה, מספר מתגייסים, מספר דחיות וכן הלאה, וגם צריך לדווח על מסלולי ה...
אביגדור דיקשטיין:
אולי הם התגייסו למסלולים כלל צה"לים, אבל זה לא אומר שהם לא חרדים.
אביגדור דיקשטיין:
סקר, זה לא נתונים. רק לדייק, לא כל מי שמתגייס למסלול כל"צ - כלל צה"לי - ולא מסלול חרדי- -
מירב כהן:
אני לא יודעת אם זו הייתה השאלה ששאלו אותם.
מירב כהן:
אני בהחלט גם אבדוק מה היו השאלות. ללמוד מסמכים. אני מניחה שבמשרד האוצר מכירים את הנתונים, ואם יש פה מישהו מהלמ"ס- - -
קריאות:
- - -
אתם סופרים היום, נגיד שלושת אלפים חרדים שהתגייסו. יכול לבוא בחור שזרק את הכל ואומר: אני לא חרדי, אבל הוא למד עד גיל 16 במוסד חרדי, הוא עדיין נספר חרדי?
דברי דובר/ת #232 | 30 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
הוא משתחרר מהצבא כי הוא נהיה חרדי? גם לא.
שאלתי מישהו שלובש מדהים, לא שאלתי אותך,
דברי דובר/ת #234 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אביגדור דיקשטיין:
אינדיקציית ספירת החרדים היא על פי נתון יבש. היא לא על פי רעיון. כניסה למסלול חרדי תלוי גם בריאיון זיקה. זה מה שאמרנו גם לאורך כל הוועדות.
לא מסלול חרדי, אני שאלתי. ספירה חרדית.
דברי דובר/ת #236 | 7 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מירב כהן:
אגב, ראיתי שב-24' 55% בחרו להתגייס למסלול של אינו חרדי, אלה שנספרו כחרדים. כך או כך זה שיעורים ניכרים. אני רוצה להגיע לנקודה שקשורה למסגרות המותאמות, כי הרי אנחנו מטילים הרבה מיהבנו על זה שהצבא יהיה מוכן, ויהיו לו מספיק מסגרות מותאמות, ואם לא יהיו לו מספיק מסגרות מותאמות, אז גם ננמיך את היעדים. כשלו...
יעקב אשר:
בגלל זה זו ועדה צה"לית. זו ועדה של צה"ל.
אביגדור דיקשטיין:
הדבר הראשון, מה שאמרנו בישיבות האחרונות, כל ועדה מכל סוג שהיא, אנחנו ההמלצה שלנו, וזה מה שנאמר בוועדות הקודמות, שלא תשפיע על היעדים בהורדת היעדים. זה דבר ראשון, זה העמדה שלנו בהקשר הזה.
הדבר השני, אנחנו רואים, ואני אומר את זה כאן, אנחנו רואים שיש בשנה האחרונה ביקוש יותר למסלולים חרדים. אנחנו לא יודע...
מירב כהן:
בסדר גמור, רק שבאמת נדע מה הביקוש לזה ולא נסתכל על המספר הכולל, כי אנחנו רואים ששיעורים שמבקשים גיוס רגיל שאינו מותאם ומופרד רק לחרדים.
מאיר פרוש:
אני רוצה להגיד לך שהבעיה היא ששר הביטחון בסוף נותן לזה היתר. הוא פוליטי לשיטתו של אלעזר.
מירב כהן:
יש בסעיף הזה, ב-26כח, כפילות עם סעיף 26יח, שגם שם יש חובה של דיווח של שר הביטחון על מספר המתגייסים. אני חושבת שנכון לעשות סעיף אחד שבו תהיה רשימה מסודרת, כי יש פה המון המון סעיפים כאלה.
הערה מאוד מאוד עקרונית וחשובה. בטיוטה של אדלשטיין הייתה חובה לדווח על השפעת החוק על מעמדן של נשים. הרי אנחנו דיברנ...
מה זה הושמט? נמח"כ, עם כ"ף.
דברי דובר/ת #244 | 6 מילים
פרוטוקול 555
— 2026-01-27
(168 דברי דובר/ת)
בועז, אפילו יעקב אשר התפלא שמחקו את זה ואמר לי שהוא לא יודע למה.
דברי דובר/ת #4 | 14 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
גם אם ב-(1) שכנעתם אותי שהיעדים הם מתוך בוגרי מוסדות החינוך החרדיים, ב-(5) מסלולי שירות המותאמים לשירותם של, אז זה לא רק בוגרי מוסדות חינוך חרדיים, זה גם תלמידי ישיבות, זה גם וגם, זה כל מי שמתגייס ומסלולי השירות צריכים להיות מותאמים גם וגם. למה שם נמחק הנושא הזה של תלמידי הישיבות? חלק מהמתגייסים הם ...
בועז, אנחנו כאילו מדברים לפרוטוקול ולא מדברים ליושב ראש הוועדה.
דברי דובר/ת #7 | 10 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
כי אין בכוונתם לגייס תלמידי ישיבות, מה לא הבנו? עד כמה יסבירו לנו שתלמידי ישיבות לא יתגייסו, נקודה?
שרון ניר:
זו הערת צד, מותר הערות, זה על פי הפרוטוקול.
מטי צרפתי הרכבי:
אני עוברת לסעיף 10, עמוד 33, שר הביטחון, באישור ועדת חוץ וביטחון רשאי להאריך את תוקפו של החוק. מה שאני אומרת זה שההארכה היא דיכוטומית, זה כן או לא, דיברו על זה בעבר, ובעצם אין אפשרות לערוך שינויים, לא במטרה, על מנת להגיע ליעד. אין גמישות בתכלית החוק, זה רק הוא יכול להאריך, אבל הלהאריך הזה זה לא מספי...
מטי צרפתי הרכבי:
אבל לכאורה הם נופלים תחת החוק, זה חוק שנראה לי מאתגר, יש כאן מלא הטבות - - -
שרון ניר:
אני רוצה אחרי חברת הכנסת להתייחס לזה.
מטי צרפתי הרכבי:
אני לא כל כך מבינה איך זה לא עומד בסתירה, כי יש כאן בחוק התייחסות, קודם כל בלוחות זמנים ובגיל ויש כאן זכאויות לסיוע כלכלי ולדירה ולרכב. יש כאן הרבה מאוד סעיפים בחוק, אני לא מבינה, אולי פשוט תסבירו לנו, אני לא הצלחתי להבין איך זה מתכתב עם שלילת ההטבות שבפרק שלנו. אני שואלת בצורה הכי מפורשת האם חוק סי...
רגע, את שואלת, את לא מחכה לתשובה?
דברי דובר/ת #16 | 7 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
לא.
דברי דובר/ת #20 | 1 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
מירי, באמת, הסיפור של הסיוע הכלכלי. אני פספסתי את זה כי בועז האיץ בי כשדיברתי.
בועז, אמרתי לשרון שעוד נחזור אליה.
דברי דובר/ת #24 | 6 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אני בהגדרה חוזר.
דברי דובר/ת #27 | 3 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני רק רוצה להגיד משהו אותנטי למירי על הסיוע הכלכלי. אני שואלת אותנו בקול רם, הסיוע הכלכלי זה לא לקוח מחוק אחר, מתקופה אחרת? מתקופה שהתכלית הייתה תכלית תעסוקתית? מה סיוע כלכלי קשור לחוק הזה שמעגן מעמד השתמטות? זה פשוט סעיף לא קשור.
מטי צרפתי הרכבי:
אני אצטט מהחוק. לומד התורה, בת זוגו וילדיו, יש כאן המון הטבות, זה מתייחס להכנסה. אני חושבת שאנחנו צריכים לבדוק טוב טוב שזה לא גובר על הסנקציות שיש כאן.
מטי צרפתי הרכבי:
וגם לא הבנתי את הסיפה, לגבי סעי 26כג(א)(1) יבוא 22ג(א)(1) ו-26ה(1) לאותו חוק. לא הבנתי לאן זה מפנה. ניסיתי למצוא את ההפניה. אם את יכולה להסביר לי, לא הצלחתי להביא את ההפניה.
מטי צרפתי הרכבי:
בנבו אין סעיף 22, אני יכולה להביא לך אותו. ורק להגיד שאם כבר נוגעים בחוק של הסיוע הכלכלי אז יש בו פרק של תחילה והוראות מעבר שהן מ-2016, 2017, אם כבר נוגעים בו אז אפשר למחוק את הוראות המעבר.
שרון ניר:
אולי נשמע על הסיוע הכלכלי מהיועצת המשפטית לוועדה? הסיוע הכלכלי ממש נראה לי לא קשור.
מירי פרנקל-שור:
זה סעיף טכני, מי ייחשב לומד תורה, מי שניתן לו דחיית שירות לפי 22ג. אם אני זוכרת נכון, זה הסעיף של הישיבות הציוניות הגבוהות.
מירי פרנקל-שור:
חוק שירות ביטחון. 26ה(1) זה גם, זה מי שמקבל דחיית שירות לפי החוק הזה, לפי חוק שירות ביטחון.
מטי צרפתי הרכבי:
ב-22ג(א)(1), כתוב ככה, הוא לומד בישיבה גבוהה ציונית לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מ-45 בשבוע. ישיבה ציונית, לימודים תורניים. זה זה?
מירי, למה בכלל יש איזה שהיא השקה בין הישיבות הציוניות לבין החוק הזה?
דברי דובר/ת #40 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אתה דוחה שירות. יש שתי דחיות שירות מעבר לישיבות ההסדר, דחיית שירות אחת של הציוניות הגבוהות.
אני מבין, אבל כל החוק הזה זה שתי אוכלוסיות נפרדות לגמרי ואני חושב שבמהות העניין הרבנים, הסגל, לא משנה, התלמידים בישיבות הציוניות, יש להם אוריינטציה של גיוס לצד לימוד תורה כמובן. באוכלוסיות השניות – לא משנה, אני הייתי מעדיף שכולם יתגייסו עד גיל 23, יש שם כמו סמוטריץ' שהתגייסו בגיל 26 או 27, אבל למה אנחנו לא שמים חומה, כמו שמול ישיבות ההסדר מול הישיבות הציוניות, זה שלושה סקטורים בעיניי נפרדים.
דברי דובר/ת #43 | 71 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
יש עוד אוכלוסיות שמקבלות דח"ש, למה לא לדחוף אותן לפה?
מטי צרפתי הרכבי:
בכל מקרה פה מפנים לישיבות הציוניות ו-26ה(1) מתייחס לעניין תצהיר בעל תפקיד בישיבה. זה לא מסתדר לי עם הסעיפים.
שרון ניר:
חבר הכנסת שטרן ממש צודק, יש עוד אוכלוסיות שמקבלות דח"ש. עתודאים מקבלים דח"ש, נכון, רח"ט תומכ"א? אז למה לא נכניס אותם גם לפה? כי הם לא משתמטים. צריך לשמור את זה לאוכלוסיית בני הישיבות שמעגנים להם מעמד מיוחד, לא לערבב את הכול, כי זה אז גם גורר זכויות מכאן לכאן.
אני אגיד את זה אחרת גם, אני חושב שאם רצינו להישען על סעיף או שניים לטובת הטבה כלכלית מכל סוג שהוא שקשורה לחוק זה, תעתיקו את אותו סעיף לכאן, אם אתם רוצים תלכו גם לאותן הגדרות, לומד תורה, תלמיד ישיבה, בוגר מוסד ממלכתי דתי, שלא נצטרך אנחנו ללכת ולהקיש מאוכלוסייה לאוכלוסייה, שזה באמת לא שייך. יהיה לנו הרבה יותר קל וגם יהיו אותם מושגים.
אני רק אזכיר, מה שאמרתי גם בבוקר, שהמושג של לומד תורה, נדמה לי, הוא מושג שאין אותו בהגדרות של החוק זה, יש אותו כנראה בהגדרות של החוק ההוא, בחוק הזה יש הגדרות אחרות, או דחוי שירות, או תלמיד ישיבה, למה אנחנו צריכים את זה? נעתיק את הסעיפים האלה. אני עכשיו לא מדבר לתוכן, למשהו אחר, אני רק אומר כרגע לפרוצדורה אפילו. אם צריך נוסיף פה.
דברי דובר/ת #48 | 129 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מטי צרפתי הרכבי:
יש כאן התייחסות לתעסוקה ויש כאן התייחסות לשעות, זה קצת מבלבל, וחלק מהסעיפים אני לא מוצאת.
מירי פרנקל-שור:
אני אסביר את הרעיון. חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה וסטודנטים נזקקים מעניק סיוע כלכלי על פי אמות מידה שקבועות בחוק, בין היתר ללומדי תורה. לומד תורה מתייחס לאוכלוסיות מסוימות, לצורך העניין שלנו לפי חוק שירות ביטחון יש שתי אוכלוסיות שמוכרות כלומד תורה.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל תראי בהגדרה בחוק, לומד תורה זה ניתן לו דח"ש לפי סעיפים 22ב ו-27 לחוק בהיקף שלא יפחת - - -
מירי פרנקל-שור:
או 26יח. אז 22 מדובר על לומד תורה שקיבל דחיית שירות לפי סעיף 22 לחוק שירות ביטחון, הוא לומד בישיבה ציונית גבוהה, 26יח שכתוב בהגדרה של לומד תורה בפסקה (1) מתייחס לתיקון פרק ג'1 וכאשר החוק הזה אמור לעבור עושים את התיקון, הוא תיקון טכני, שמי שקיבל דחיית שירות לפי פרק ג'1, זאת אומרת 26ה(1), זאת אומרת שה...
את רק מחזקת את השאלה.
דברי דובר/ת #53 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אני עונה לאלעזר. אתה שואל למה אנחנו שמים את הישיבה הציונית הגבוהה ואת - - -
נכון.
דברי דובר/ת #55 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אבל זה לא לענייננו. אנחנו לא מטפלים עכשיו בחוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה. התיקון הוא תיקון טכני.
לא, מה שאני אומר, שגם את התיקון הטכני הזה, או גם אם שם צריך למחוק משהו, תביאו את ההטבה לתוך החוק הזה.
דברי דובר/ת #57 | 22 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל זו הגדרה אחרת? אמרנו בלימוד תורה, גם מה שמטי אומרת וגם אנחנו רשמנו - - -
דברי דובר/ת #59 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
אני רוצה להבהיר כמה דברים, אולי זה יענה על חלק מהשאלות. החוק הזה, מה שעושה פה ההוראה הזאת, היא אומרת בוא עכשיו ניקח את כל החוקים האחרים, היא לא מתייחסת להסדר של החוק הזה, היא אומרת בוא נראה, אם החוק הזה הוזכר במקום אחר - - -
איזה חוק?
דברי דובר/ת #62 | 2 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
מרים גראזי רוזנבאום:
לא משנה, כל חוק אחר לצורך העניין, נעשה תיקונים. אם הסעיף פעם היה 22(5), עכשיו בנוסח הזה הוא 22(8), נתקן, נדאג לתקן כדי לא לפגוע בחוקים האחרים. זו הוראה טכנית שהמטרה שלה היא לדאוג לרציפות. בין שני החוקים האלה אין קשר, החקיקה עצמה, אין קשר ביניהם, יש את החוק הקיים שהוא חוק סיוע כלכלי לעידוד לומדי תורה...
מטי צרפתי הרכבי:
הוא אומר, 22ב מתייחס לדחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות, או לפי 26יח.
מרים גראזי רוזנבאום:
תני לי, אני אסביר את זה, אני אנסה לעשות את זה ברור. יש לנו הגדרה, הוא פשוט מתקן את ההגדרה. ההגדרה של החוק כמו שהיא היום - - -
מירי פרנקל-שור:
הוא אפילו לא מתקן את ההגדרה, הוא מתקן את ההפניה לסעיף. פעם הוא היה 26יח ועכשיו הוא יהיה 26ד.
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון. ההגדרה אומרת מיהו לומד תורה ולומד התורה הזה הוא אדם שלומד תורה ואם ניתן לגביו צו דחיית שירות לפי סעיף 22ב, שזה הסעיף של הציונות הגבוהות, יכול להיות דבר כזה. יכול להיות שאדם לומד ורוצה לקבל לשנה או שנתיים את ההטבה הזאת, גם אם הוא שייך לישיבה ציונית הוא יכול לבקש, אם הוא עומד בתנאים הוא יוכל לקב...
מטי צרפתי הרכבי:
מתבטל ואז הוא שולח אותנו ל-26ד. 26ד מתייחס רק לסעיף ששר הביטחון רשאי –
מרים גראזי רוזנבאום:
נכון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה לדחות בצו מועד התייצבותו לשירות סדיר אם מצא כי מתקיימים כל התנאים. הוא פשוט מפנה אותך להגדרה על הסעיף העדכני.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל לומד תורה הוא גם אם הוא לומד רק 35 שעות בכולל ואם הוא בחצי יום ואם - - -
ינון אזולאי:
אבל היא שלחה אותך לסעיף ספציפי שממנו את יכולה לגזור על מה הוא מקבל את הבטחת ההכנסה.
מרים גראזי רוזנבאום:
למשל הוא אומר כאן, אם נמצא בהכשרה תעסוקתית מיועדת, מספיק שהוא ילמד פחות. זה היה בפרק ג'1, עכשיו בנוסח הזה אין הכשרה תעסוקתית מיועדת ולכן הסיפה הזאת נמחקת. כל הסיפה לא רלוונטית. כל מה שכתוב שם בהכשרה תעסוקתית מיועדת לא רלוונטי, כי בחוק הנוכחי אין יותר.
משה גוטמן:
מילה רק על הסעיף הזה. עד היום ההטבה הזאת לא ניתנה לישיבות גבוהות ציוניות, ולכן אני מסכים עם הנוסח הזה, ראוי שהיא תינתן.
דרך אגב למה היא לא ניתנה?
דברי דובר/ת #88 | 6 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
משה גוטמן:
לא, היא לא הייתה קיימת. לא באתי בתלונה.
שרון ניר:
אגב אולי יש לומדי תורה רחמנא ליצלן שגם משרתים בצבא.
ינון אזולאי:
הרב גוטמן, יכול להיות שהייתה קיימת ולא השתמשו בה.
שרון ניר:
למה לא לפתוח את זה גם ללומדי תורה שמשרתים בצבא?
שרון ניר:
למה לא? הוא לא לומד תורה מספיק טוב?
משה גוטמן:
רק אמרתי שאני מסכים עם הנוסח הנוכחי כי זה לא היה כתוב שם.
שרון ניר:
אגב, אדוני, אני מציעה גם, ואני אומרת את זה למשרד החינוך, מרים, אני לא יודעת איפה אתם מעגנים את התקנות שלכם, יש לומדי תורה שגם משרתים בצבא והם לא נמנים על הישיבות הגבוהות וגם לא על הישיבות החרדיות. אני מציעה שתיתנו שהם יקבלו גם אפשרות להגיש.
למה הם לא רלוונטיים?
דברי דובר/ת #100 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
הם מקבלים בחוק הזה? למה הם לא רלוונטיים?
מרים גראזי רוזנבאום:
אם הם בצבא הצבא משלם להם דמי משפחה, פה הם צריכים להיות עם שלושה ילדים. אם הם בצבא הם לא לומדים.
אם הם סטודנטים?
דברי דובר/ת #106 | 3 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אדוני היושב ראש, אני בכל זאת אחזור על הדברים מהבוקר שאנחנו כולנו יודעים, אני לא יודע למה אתם מקלים ראש בהקלטות של הרבנים, אדוני אומר שזה היה לפני שנה ולפני חצי שנה.
היו"ר בועז ביסמוט:
ובינתיים מה לעשות עבדך הנאמן עשה הרבה מאוד עבודה ואני מאוד גאה בעבודה שעשיתי.
אני מחייך, אני גם לא יכול לחייך?
דברי דובר/ת #114 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד, בועז, אתה חושב שאם אתה מרים את הקול אז אתה משכנע?
דברי דובר/ת #116 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, רק אתה אומר לי על החיוך, אז אני אומר לך על הקול. מה, אתה חושב שמישהו פה לא מבין מה אמרו הרבנים?
דברי דובר/ת #118 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
סליחה?
דברי דובר/ת #120 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד לי, אתה עושה צחוק? הוא מדבר איתי, קריאה ראשונה? תעשה קריאה שלישית אם כבר.
דברי דובר/ת #122 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה הפרעתי?
דברי דובר/ת #124 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אז אל תשתמש בכלי הזה.
דברי דובר/ת #126 | 5 מילים
◂ 26 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אני מזכיר את זה ואני מבקש לא להפריע, כי ארוך אני לא מדבר. כששמעתי את זה הייתי בטוח שנבוא לכאן ואנשים קצת יתגרדו באי נוחות, שיהיה איזה משהו, אבל כנראה שלציניות אין גבול ובאים לכאן וחושבים שההגנה הכי טובה לאמיתות חסרות תקדים שנאמרו על ידי רבנים – צר לי אפילו, אני לא תבעתי את עלבונו, למרות שהוא עכשיו י...
מאיר כהן:
זו דווקא נקודה טובה. כי המפקחים של משרד החינוך לא מפקחים על כלום. הם לא מפקחים על הליבה. אני זוכר שישבנו כאן והם היו אמורים לפקח על לימודי ליבה, היות שאני עבדתי 27 שנים במשרד החינוך, גברתי, זה לא אישי נגדך, המפקחים בכל מה שקשור - - -
מאיר פרוש:
גראזי, את מסכימה שאתם לא מפקחים על כלום?
מאיר כהן:
כן, פרוש, הם גם לא מפקחים - - -
מאיר פרוש:
אני מכיר את גב' גראזי כאחת שיודעת לעמוד על שלה.
מאיר כהן:
אני יודע לצעוק יותר ממך, אל תפריע לי.
מאיר כהן:
אל תפריע לי, כי אני לא אתן לך לדבר.
מאיר כהן:
אני תיכף מסיים. אתה אפילו מפחיד אותה שהיא לא תהנהן בראש, מה אתה רוצה?
מאיר כהן:
לא, מפקחים לא יפקחו על דבר וחצי דבר. משרד החינוך, ומפקחים מכל סוג, האמינו לי, הייתי צריך לפטר את כל המפקחים שהלכו לפקח על מוסדות חרדיים כי יש איזה פחד גדול מאוד, המוסדות האלה מסוגרים, וכך יהיה בצבא.
והדבר האחרון שאני רוצה להגיד, פרוש, אתה יודע על מה הם לא מפקחים? הם לא מפקחים על זה שבנות מזרחיות לא ...
מאיר פרוש:
כמו שאני אגיד לך שהצבא לא מקדם חרדים שיהיו בפיקוד.
מאיר כהן:
המפקחים האלה לא יעשו דבר. מירי, אני מבקש ממך, בכל מקום שאין ציון תקף של תאריך, אני מאוד מבקש בנוסח שזה יהיה, זה יקל, תודה.
ישראל קאודרס:
שלום לכם. שמי ישראל, אני אח של רפאל קאודרס שנפל באירוע הכטב"ם בחורפיש והותיר אישה וארבעה ילדים. שני סטיקרים יצאו לזכרו, על סטיקר אחד כתוב 'טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף', על הסטיקר השני כתוב 'מה שיבקשו אעשה'. נדמה לי ששני הסטיקרים האלה יחד יכולים לסכם את הדיון.
רפאל היה פטור משירות מילואים אבל עשה ...
בועז, אחרי זה אני אשאל אותך אם הדברים האלה באמת אתה מכיר - - -
דברי דובר/ת #153 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואני אגיד עוד פעם, בגלל שנראה לי שלא לומדים כלום.
דברי דובר/ת #155 | 10 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני עושה לך מבחן כל הזמן.
דברי דובר/ת #157 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה כנראה נכון.
דברי דובר/ת #159 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה כנראה נכון.
דברי דובר/ת #161 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
ניצן ליפשיץ:
שלום. שמי ניצן ליפשיץ, אני אביו של סמ"ר לביא ליפשיץ ז"ל, שיחד עם רועי וולף היו הנופלים הראשונים של התמרון הקרקעי להחזרת החטופים והשבת הביטחון. אתמול, עם חזרתו של רן גואילי, היה רגע מאושר עבורי, עם התחושה שהמטרה שלשמה הם נפלו הושגה והסתיימה.
בארגז הכחול שבו קיבלנו את חפציו של לביא היו מונחים התפילין ...
לילך חיים אידלברג:
אני אדבר על הסעיפים, אבל אני מבקשת דקה או שתיים לדבר רגע על מה שאני שמעתי כאן ביום הזה. היום הזה התחיל מבחינתי עם חברי הטובה יעל אלבוים שאיבדה את בנה שריה ולקח לי זמן להביא אותה לוועדה הזו. אני רוצה להגיד כמה מילים בהקשר הזה.
שריה זה ילד שהכרתי מגיל אפס בגדול, היינו שכנים במחולה, אחד הקצינים מגדוד 5...
תן לה, בועז. באמת נו.
דברי דובר/ת #167 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון, אבל אתה שומע. סעדה לא נמצא פה והוא רוצה לשמוע אותה.
דברי דובר/ת #169 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אין לי טענות.
דברי דובר/ת #172 | 3 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש לנו גם זמן, זה חוק היסטורי, אתה אמרת, אז תן את הזמן לאנשים, לא בוער לנו.
דברי דובר/ת #175 | 17 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
לילך חיים אידלברג:
יש פה חוט שזור שעובר בין כל הסעיפים, כולל אלה שמונחים היום על הפרק והוא מתחיל בסעיף המטרה כדי להבין מה מטרת החוק, ועדיין לא קיבלנו תשובה על זה. כי אם מטרת החוק לא כוללת, שוב, את צורכי צה"ל וביטחון מדינת ישראל, הביטחון של הבית הלאומי שלנו והקיום שלו, אז אנחנו מלכתחילה לא יכולים להתייחס לשום סעיף. אם ...
מירי, דרך אגב, מתי הדיון על השאלה הזאת של מטרת החוק? מהתחלה לא היה דיון על זה, רק אנחנו אומרים - - -
דברי דובר/ת #178 | 23 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
אתה יכול להגיד שלא היה סיכום דיון, אבל לא היה דיון? היו ארבעה דיונים.
משה טור פז:
יוסי, הסיכום היה שזה יחזור ויידון אחרי שנדון בסעיפי החוק.
יוסי, אני רוצה להגיד לך משהו על הדיון. כשאין עמדה של מנהל הוועדה על מה שהוא שמע זה לא דיון.
דברי דובר/ת #182 | 20 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
יוסי פוקס:
זו הגדרה מחדש של מה זה דיון, זה מעניין.
מאיר כהן:
אני רוצה לשאול את שי טייב, כל פעם הצבא מגיע לכאן ואומר 50% מהמשתמטים הם חרדים, שואלים אותו מה עם השאר, אז הוא אומר שגם בתוך השאר יש חרדים, אנחנו רק לא יודעים כמה.
מאיר כהן:
תן לו להגיד את זה, אני רוצה לשמוע את זה ממנו.
היו"ר ינון אזולאי:
שי לא היה, אביגדור היה פה ואמר את זה. תן לי להגיד, אם לא תסתפק גם ככה הוא ישלים לך. הוא אמר כ-30,000 כרגע נמצאים במערכת, הוא לא יודע להבדיל, לפחות 50% הם בני הציבור החרדי, ואז שאלנו אותו בשביל לזכך את זה יותר מה קרה בתום פקיעת החוק ב-2023. הוא אמר שב-2023 היה כ-13,000 שהם לא מוגדרים כחרדים, הווה אומ...
ינון, צריך להגיד את האמת, את כל התשובה.
דברי דובר/ת #191 | 8 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
ינון, זה לא מדויק, 13,000 לא היה מוגדר מה הם.
היו"ר ינון אזולאי:
אמרתי שהם לא מזוהים בכלל ולכן יותר נכון להגיד שה-17,000 הם יותר מזוככים.
משה טור פז:
ינון, לא בדיוק. ה-13,000 יש גם וגם, הוא לא ידע להבחין ביניהם.
הוא אמר עוד דבר אחד שצריך להגיד אותו פה, אצל החבר'ה שהם לא חרדים זה מה שהצטבר משנות ה-70, אצל החרדים זה מ-2021 ולכן אי אפשר בכלל להשוות, מה זה הדברים האלה?
דברי דובר/ת #196 | 32 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר ינון אזולאי:
יש מה להשוות, כי זה בתום פקיעת החוק, מבחינת הציבור החרדי לא היה לו חוק והוא לא יכול היה להגיש את הדחייה. עכשיו תגיד, יש את החוק, בסדר, אבל זה המצב.
שי טייב:
קודם כל לגבי מה שאמר חבר הכנסת שטרן, הוא צודק, המגמה היא מגמה ברורה, אנחנו עלינו מאזור של 13,000 אנשים משתמטים וצווי 12 מה שנקרא לתוך שנתיים פחות או יותר ל-68,000, בערך מחצית מכל אחד מהסוגים והמגמה ברורה. אני רוצה להצביע על המגמה ואחר כך להתייחס לנתונים. המגמה היא מגמה ברורה, המספרים גדלו בשיעורים ד...
למרות שהם 15% מהאוכלוסייה.
דברי דובר/ת #200 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר כהן:
אני שואל אותך כי כשהדברים לא ברורים אז חברי כנסת, כולל חברי כנסת בכירים מאוד, יוצאים לתקשורת ואומרים נאמר על ידי צה"ל, או הם מתחילים בטרוניה, מה אתם באים אלינו בטענות? כולם משתמטים, זה רק 50%, יש עוד 50%, ומיד הולכים לתל אביב ולכל מיני, מה שלא נכון. טוב שאתה מבהיר שמתוך הרשימה אצלכם אתה משער שכ-80% ...
היו"ר ינון אזולאי:
אבל חשובה גם ההבהרה שהוא אמר שה-49% מכיוון שפקע החוק של האפשרות של הדחייה ולכן לא היה אפשר ומאז זה קרה. מאיר, אני מסתכל עליך גם כחבר כנסת בכיר שהולך לתקשורת, רק לא אומר סתם דברים - - -
מאיר כהן:
אני אומר דברים הרבה יותר גרועים.
ינון, מה זה נקרא? פקע החוק, זה לא אומר שהם אוטומטית. פקע החוק, הם יכלו להתגייס.
דברי דובר/ת #204 | 16 מילים
◂ 57 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בדיוק. מותר להתגייס עדיין, גם אחרי שפקע החוק.
היו"ר ינון אזולאי:
אתה מסתכל על זה, פקע החוק ויש חוק והם משתמטים מהחוק. על פי חוק אתה צודק, הם משתמטים, אבל אני מסתכל על זה, הם לא הלכו לצורך העניין לטייל, הם המשיכו באותו מסלול שהיו גם לפני תום פקיעת החוק.
יונתן רינגלר:
אני רוצה להתחיל מלהתייחס לסעיפי החוק. סעיף 26יז, אני חושב שמה שהיה בסיבוב הקודם, שמנגנון שהחוק פוקע מיד תחת איזה שהן הנחות או דברים שקבועים בחוק זה דבר שהוא יותר נכון ויותר ראוי. כרגע, כמו שנאמר פה על ידי אנשים אחרים וגם חברי הכנסת, יש מנגנון לא ברור שלא ברור כמה זמן ייקח מהרגע שאנחנו מבינים שהקומבי...
יונתן רינגלר:
סעיף 26יז1 הוא עוד יותר תמוה בעיניי. אני לא מבין מה הכוונה שאם לא תהיה עמידה אז שר הביטחון יצטרך לתקן את החוק ולהתקין תקנות. אם יש אמצעים שאפשר להפעיל על החרדים שהם יתגייסו, למה לא לעשות אותם לכתחילה? למה לחכות שלוש שנים ולעשות אותם בדיעבד? לא ברור.
סעיף 10, הייתי רוצה להוסיף חידוד לסעיף 10. שאם כבר...
משה טור פז:
בועז, אם אפשר לבקש עכשיו או בהמשך הערב. קיבלנו פה את נתוני המשתמטים, וזה בסדר גמור, אם שי יכול לעדכן אותנו אם יש עדכון בנושא מצבת המתגייסים החרדים. שמענו לפני שבועיים ואני יודע שכל הזמן אתם מדייקים את המספרים של מחזור הגיוס, אם יש לך תמונה לתת לנו.
יונתן שלו:
אני חושב שהתייחסו היום הרבה מאוד לסעיפי החוק, אני אשמח להתייחס לאיזה שהוא פער ערכי שאני חושב שהוא פער ערכי מאוד גדול שנוצר בינינו פה, בין האזרחים שמגיעים לוועדת חוץ וביטחון לבין נבחרי הציבור, שלא חושבים שאנחנו והם שווים באותה מידה בפני החוק.
אסור לנו, מדינה קטנה במזרח התיכון, להישאר מאחור כשהעולם דו...
משה סעדה:
ואם הוא מחייך, מה זה ההתנהלות הזאת?
יונתן שלו:
אני לא מבין, למה עד כאן? אתה חייכת.
משה סעדה:
ואם הוא מחייך, מה זה ההתנהלות הזאת? ואם הוא מחייך, תכבד.
יונתן שלו:
שמענו מה הרבנים אמרו, אז הכי קל להשתיק למילואימניקים את הפה.
שרון ניר:
הוא הוכיח ביושר את הזכות הזאת שהוא מדבר.
שרון ניר:
בועז, זה מילואימניקים שמשרתים, אני לא מצליחה להבין אותך.
שרון ניר:
אבל הבן אדם משרת מאות ימים, בועז, הוא בא להגיד את דברו.
יונתן שלו:
ואני אמשיך ואני אגיד שאין מקום לאשליות הגרועות האלה. אני אשמח להקריא, כי זה מטורף שבוועדת חוץ וביטחון בחרו לא להתייחס לאמירות של הרבנים. הרב חיים פיינשטיין מישיבת עטרת שלמה, ישיבה שמקבלת מיליוני שקלים בשנה מהמדינה, הוא אומר שיש את עצם ההשקפה ויש איך מתנהלים כלפי החילוניים האלה, שלפעמים צריך להגיד כן...
שרון ניר:
אתה, אלה שהולכים ומגיעים, אתה החילוניים.
יונתן שלו:
מעולה, אני, אנחנו, הפראיירים שנושאים בנטל. והכי קל גם להשתיק אותם והכי קל להסתכל עליהם בזחיחות ולהגיד, אוה, הם עוד פעם מגיעים פה לוועדת חוץ וביטחון.
הרב שרגא שטיינמן חבר מועצת גדולי התורה, גם אז לא עמדו ביעדים, מעולם לא עמדו ביעדים, לא התכוונו לעמוד ביעדים. איך החקיקה הזאת מסייעת לביטחון מדינת ישראל...
אם אתה מסתכל בסעיף, אתה התבלבלת.
דברי דובר/ת #262 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יונתן שלו:
אני בכוונה לא מסתכל על הסעיף. החוק הזה פשוט לא נועד לגייס חרדים, הוא נועד לאפשר להם השתמטות. והדבר השני הוא, פשוט אל תנסו להעביר את החוק הזה על הגב שלנו, על הגב של המשרתים.
מאיפה הבאת את זה שהחוק הזה נועד להקל עליכם במלחמה? הוא לא נועד להקל, זה לא כתוב במטרות.
דברי דובר/ת #264 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רק אומר לו, שיידע.
דברי דובר/ת #266 | 5 מילים
◂ 23 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
שרון, את מפריעה, את בקריאה. אלעד, בבקשה. עם כל הכבוד, אני פה קובע את הכללים.
אלעד בר:
שמי אלעד בר מהרצליה, אני חניך במכינה קדם צבאית גליל עליון, בשלוחת אפיקים. קודם כל אני שמח להיות כאן כנציג המכינות הקדם צבאיות.
אלעד בר:
במהלך השנה אנחנו חיים חיי קבוצה, אנחנו מתנדבים, אנחנו מטיילים, אנחנו לומדים ומתכוונים לשירות משמעותי בצבא ובהמשך החיים. הדבר העיקרי אותו אנחנו לומדים במהלך השנה הוא לקיחת אחריות ולהנהיג. ומהי מנהיגות? מנהיגות היא מעשה, מעשה אקטיבי שהוא ראייה של עתיד טוב יותר. חברי הוועדה, חוק הגיוס שמוצע כאן מראה על...
דרור גרנית:
אני אתחיל, ברשות אדוני, דווקא מסעיף 10 ואני אבקש אחרי זה לחזור ל-יז.
דרור גרנית:
אני רוצה לדבר על התוקף ומשך התחולה של הצעת החוק, של פרק ג'1 כפי שהוא מנוסח כרגע ואחרי זה אני אחזור לפרטים של יז1 ומה הוא עושה. החוק הזה במבנה האופטימלי שלו או בתרחיש האופטימלי שהוא משרטט אומר שיהיו 50% ממחזור, מהבריכה, מהסך הכול שיגויסו מדי שנה. ההסדר הזה בהגדרה לא שוויוני. אנחנו יודעים שבציבורים המ...
אביחי אברהם בוארון:
אבל זה לא כל כך מדויק, דרור, דיברנו על זה בפעם הקודמת. לא המספרים, הנורמות שאתה רוצה לשרת.
דרור גרנית:
אמרתי, חבר הכנסת בוארון, גם בתרחיש האופטימי, אני לא אומר מה קורה כשהתרחיש האופטימי לא מתממש ולא מגיעים ליעד, אלא אמרתי בתרחיש האופטימי, כשמגיעים ליעד ומגשימים את ה-50% מהמחזור ומהבריכה - - -
אביחי אברהם בוארון:
אבל אמרנו, דרור, ששתי הנורמות שאתה רוצה לקדש, אתה מקדש רק נורמה אחת של שוויון, והיא נורמה חשובה וצריך לקדש אותה - - -
שרון ניר:
צורך מבצעי, עוד נורמה. צורכי הצבא, נורמה. נורמה פשוטה, לא צריך לקדם אותה.
משה סעדה:
מה זה ההסדרה? בוארון, התבלבלת, מה זה הסדרה? לצורך הסדרה? המטרה היא בסוף לייצר שוויון ולייצר כמה שיותר חיילים.
שרון ניר:
צורכי צה"ל, צורכי הצבא. כמה נצעק שהצבא צריך חיילים?
אביחי אברהם בוארון:
זה מה שכתוב בתכלית החוק, שתי נורמות, הסדרת מעמדם של לומדי התורה ושוויון.
אבל על זה יש דיון פה. תכלית החוק זה לא גזרה משמים.
דברי דובר/ת #290 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בוארון, תכלית החוק היא לא גזרה משמים.
דברי דובר/ת #292 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אוה, זה מה שאנחנו רוצים.
דברי דובר/ת #294 | 5 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
ינון אזולאי:
בוארון, זה מה שהם רוצים, הם רוצים בכלל לשנות את החוק, הם לא רוצים את החוק.
שרון ניר:
זה מה שצריכה מדינת ישראל כדי לשרוד.
לא קשור אופוזיציה.
דברי דובר/ת #299 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
לא נכון, מטרתו של החוק לצמצם את אי השוויון.
שרון ניר:
סליחה שאני מפריעה לכולם עם הדיון האינטלקטואלי, יש לנו כזה דיון אינטלקטואלי, רק שאין חיילים בצה"ל.
בוארון, דרור דיבר על אי שוויון באחוזים, הציבור שלך ושלי לא מתגייס בגיל 24, 25, 26, כמעט בכלל לא, ליחידות לוחמות, ולכן אי השוויון הוא לא רק האחוזים אלא גם הגילאים של הגיוס, גם לפי מה שאתה אומר.
דברי דובר/ת #306 | 38 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
בוארון, תראה את הרב לנדו, לא יילך אף אחד.
דרור גרנית:
הנקודה שלי היא שההסדר הקבוע פה בגלל חוסר השוויון הבסיסי בו לא יכול להיות הסדר קבע, הוא חייב להיות הוראת שעה. משכך, אחת, יש בעיה יסודית - - -
ינון אזולאי:
בפסיקה של בג"צ הוא התייחס דווקא להוראת קבע והעיר על זה כמה וכמה פעמים.
וגם במה שאמרתם היום.
דברי דובר/ת #314 | 4 מילים
◂ 25 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
כשאתה עושה עוול לפחות תגדיר אותו כחלקי, כזמני.
דרור גרנית:
הבעיה בפרק ג'1 הייתה שהוא היה הוראת שעה שלא התוותה את העתיד לבוא, זאת אומרת היא אמרה שאנחנו מייצרים הסדר - - -
ינון אזולאי:
אבל גם פה בהסדר הוא מתווה לך, זה שאתה אומר שהוא לא מתווה לך מספיק, אני חושב שלא, אני חושב שהוא כן מתווה.
דרור גרנית:
אני אשיב לך, חבר הכנסת אזולאי. פרק ג'1 המקורי הגדיר את עצמו כתקופת הסתגלות ראשונה ותקופת הסתגלות שנייה, כלומר בהגדרה הוא אמר שזה תהליך, שלבים, הדרגתי, אבולוציה ולא רבולוציה וכדומה, ואז השאלה עלתה ומה יקרה בתום תקופת ההסתגלות השנייה? ולא היה מענה. הדבר הטוב ביותר שאפשר היה להגיד זה שזה הסדר לעשר או ת...
דרור גרנית:
מה שאומר ההסדר, שלא יפחת מ-50%, זה מה שכתוב - - -
שרון ניר:
לא, היא לא מצטמצמת, היא גדלה, מחזורי הגיוס גדלים. אדוני, לא רק שהיא לא מצטמצמת, היא גדלה.
ינון אזולאי:
היא מצטמצמת, במעט לשיטתך, גברתי היועצת המשפטית.
ינון אזולאי:
היא מצטמצמת במעט, אבל היא מצטמצמת. קודם כל היא מצטמצמת.
שרון ניר:
היא הרבה יותר גדלה מאשר היא מצטמצמת, כי מחזורי הגיוס גדלים.
ולדימיר בליאק:
ינון, למה היא צריכה להצטמצם במעט? בוא נצמצם בהרבה.
דרור גרנית:
בעצם מה שעושה סעיף 10, הוא אומר שאם עומדים ביעדים ומתמידים בהם, הוא עושה מה שנקרא הנחות, 95%, רק ארבע שנים מתוך השש וכדומה, אבל אם עומדים ביעד שאליו הגענו, שזה ה-50%, אזי ההסדר יכול להימשך שנה ועוד שנה ועוד שנה, בעצם בלי די. במילים אחרות הופך את ההסדר הזה הלא שוויוני בהגדרה, אפילו בכל ההנחות הכי אופ...
ינון אזולאי:
אגב ראית את גרוניס לגבי אי השוויון? אתה מתייחס למה שהוא אמר על אי השוויון בפסיקה שלו? האם אפשר אי שוויון או אי אפשר אי שוויון במקום שבו למשל אתה נותן אפליה מתקנת ואם המחוקק רשאי לקבוע. אתה מכיר את זה? אז זהו, אתם לא מסתכלים על מה שגרוניס אמר באי שוויון.
ינון אזולאי:
בסדר, אז הוא דעת יחיד ויש פה עוד דברים שהם בדעת יחיד והתייחסו אליהם, גם בסקירה וגם פה.
מתי אני?
דברי דובר/ת #340 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בועז, אתה נותן מכה לרוח ההתנדבות, אני התנדבתי בבוקר להפסיק קצת כדי לתת לאחרים.
דברי דובר/ת #342 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בליאק, אתה יודע למה נותנים לך לדבר? כדי להכשיר את בוארון. אל תתבלבל, לא נחמדים פה סתם.
דברי דובר/ת #344 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור, תדע את זה.
דברי דובר/ת #346 | 4 מילים
◂ 13 הפסקות — לחצו להצגה
ולדימיר בליאק:
תודה רבה, היושב ראש. שאלו אותי היום מה אני חושב על הקלטות הרבנים, אני הבנתי שדיברתם על זה היום בבוקר. האמת שגם אם זה קרה לפני שנה וגם אם זה קרה לפני יומיים, אני לא חושב שהם שינו את דעתם, אבל עצם העובדה, אני עניתי שלא הופתעתי, למה לא הופתעתי? כי דיברתי על זה לפני שלושה, ארבעה, חמישה חודשים בכל מקום א...
שירה אמסילי:
אני חוזרת ברשותך, אדוני היושב ראש, לנושא ההקלטות. אני יודעת שהדיון היה על מתי הן נאמרו.
מאיר כהן:
שתדע לך שהרבנים התייחסו לסעיפים האלה, זה קשור.
שירה אמסילי:
אני אתמול קראתי כתבה שהתפרסמה באתר אמס והכתבה אמרה ככה, גפני ומקלב ניסחו הודעת גינוי חריפה להקלטות שהתפרסמו שקיבלה כבר את אישור הרב הירש, אבל נבלמה ברגע האחרון על ידי בית הרב לנדו. בשלב הזה נורא התרגשתי, כי אמרתי אולי הרב לנדו והרב הירש אמרו, וואי, איזה פדיחה, זה היה לפני שנה, כמו שאמר - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני שואל אותך שאלה. האם לפני ההקלטות הייתה לך דעה מסוימת חיובית על כל סעיף וסעיף?
זה לא משנה.
דברי דובר/ת #360 | 3 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אולי נתייחס לגופן של ההקלטות במקום לגופה של הגברת?
תשאל את סעדה. ראיתי ציוץ של סעדה אחרי ההקלטות של הרבנים.
דברי דובר/ת #364 | 11 מילים
◂ 28 הפסקות — לחצו להצגה
שירה אמסילי:
אפשר בבקשה לדבר? אני קיבלתי רשות דיבור אני אשמח לממש אותה.
מאיר כהן:
סעדה, תגיד את האמת הזאת, יגידו לך, מה, אתה עם האופוזיציה?
שירה אמסילי:
מאיר כהן, אתה דיברת, אלעזר שטרן דיבר, כולם דיברו, אני אשמח גם לדבר.
שירה אמסילי:
כשאני ראיתי את הידיעה הזאת באמס נורא התרגשתי בגלל שאמרתי בליבי, יכול להיות שהרב לנדו והרב הירש הבינו שנפל דבר בישראל והם רוצים באמת לצאת בהצהרה ברורה שההקלטות האלה הן הקלטות ישנות, כמו שאמר כבוד יושב ראש הוועדה, הן צולמו לפני שנה והן לא מדברות על הנוסח הנוכחי. אבל אז קראתי את המשך הכתבה ושוב נפלה רו...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני מחזיר אותך לסעיפים. אני קובע את הכללים, אני מבקש לדבר על הסעיפים, נקודה.
שירה אמסילי:
ההודעה הזאת אומרת לנו שהגיע הזמן שאנחנו נקשיב למה שאומרים האנשים. אני כאשת ימין אמרתי תמיד לאנשי השמאל, להבדיל אלף אלפי הבדלות בין אויב לאוהב, במקום להגיד מה אתם חושבים שהחמאס מתכוון, אולי פשוט תקשיבו לחמאס? ולאבלנו ולבושתנו אנחנו לא זכינו לשמוע אותם - - -
שירה אמסילי:
לא זכינו שזה יישמע ולכן הגענו לאסון של ה-7 באוקטובר. אני קוראת עכשיו לממשלת הימין שבחרתי בה, אתם רוצים להמשיך לשלוט, אבל אני מבקשת לא רק שתשלטו, אלא שתנהיגו - - -
שירה אמסילי:
מר יוני בן הרוש, האם לפי תקנון הוועדה מותר לתת רשות דיבור?
לשלוט, מה הבעיה בלשלוט?
דברי דובר/ת #393 | 4 מילים
◂ 24 הפסקות — לחצו להצגה
שירה אמסילי:
לא נותנים לי לדבר. בדיוק זה מה שרציתי לומר.
שירה אמסילי:
חבר הכנסת ביסמוט, בדיוק זה מה שרציתי לומר, אני כאשת ימין מבקשת מכם להיות מנהיגים, לא שליטים.
שירה אמסילי:
הנהגה פירושה שאתם עושים את הדבר הנכון ולא את השיקול הפוליטי.
שירה אמסילי:
ויש לי כאן מילה לעורך הדין יוסי פוקס ולעורך הדין משה סעדה, אתם יושבים כאן בתור משפטנים, אני בתור אשת ימין שתמכה ברפורמה מידתית חייבת לומר שהדבר שהכי קשה לי במאבק נגד הגיוס זה שגיליתי שהמסעד היחיד שנשאר לי כאזרח כנגד חקיקה כשהיא ביזיון לציונות, ליהדות, למדינת ישראל, זה בית המשפט. ואני אומרת לכם, אני ...
משה סעדה:
אבל אנחנו עובדים על זה שיהיה חוק.
שירה אמסילי:
אתם מחלישים את כנסת ישראל ואת ההפרדה בין הרשויות כשאתם אומרים, ואני לא אגיד איזה ח"כים אמרו לי את זה בחדרים סגורים - - -
שירה אמסילי:
אתם אומרים בחדרים סגורים, אנחנו נעשה חוק דפוק, אבל זה בסדר, בג"צ יפסול אותו. אני לא רוצה שבג"צ יפסול אותו - - -
שירה אמסילי:
אני לא רוצה שהייעוץ המשפטי יפסול אותו. אני רוצה שנציגי הציבור שלי יעשו פה חקיקה ראויה, מידתית, ציונית, כי העם הזה ראוי להרבה יותר. תודה רבה.
לשלוט, אני אקריא לך מה זה לשלוט. לשלוט זה להטיל מרות, למשול, לדעת היטב, להיות בקי בפרטים - - -
דברי דובר/ת #418 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
זה לשלוט. אתה שאלת מה זה לשלוט.
דברי דובר/ת #420 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דוד עמנואל:
שלום. אני שירתי כלוחם בחטיבת כפיר בסדיר, בגדוד שמשון, במילואים כיום אני משרת בגדוד חי"ר של פיקוד העורף. לצערי הגדוד שבו אני נמצא הוא חלק מחטיבה ואוגדה שקולטים חיילים שמגיעים לגדוד, לחטיבה, לאוגדה, הם יוצאי הגדודים המעורבים. אני כחייל דתי שומר מצוות מאוד נפגע מהדבר הזה. המגמה של ערבוב בנים ובנות בגדו...
תסביר איך בפלוגה אחרת פוגע בך.
דברי דובר/ת #422 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כן, אנחנו נשמח לשמוע.
דברי דובר/ת #424 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
דוד עמנואל:
אם תקשיב לעוד משפט שאני אגיד זה אולי ייתן תשובה.
דוד עמנואל:
אם תקשיבו תדעו בדיוק. רק לפני חצי שנה במבצע עם כלביא הוקפצנו כל הגדוד בצו 8, היינו כל הגדוד במשך כשבוע, שהינו במבנה של בית ספר. קשה להגיד שהפרדה ראויה זה דבר שהיה שם. זו רק דוגמה אחת.
לא הבנתי, הבטחת להסביר לי. תסביר לי, מה הפריע לך בבית הספר?
דברי דובר/ת #428 | 12 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
דוד עמנואל:
שבוע שלם לשהות גברים ונשים, זה לא עומד בגזרי הפקודות של השילוב הראוי של - - -
שירה אמסילי:
הוא מדבר על הסעיף, נכון? הוא מדבר על הסעיף.
דוד עמנואל:
יש הגדרות בצה"ל מה נקרא שילוב ראוי ומה לא.
מאיר כהן:
היה פה חייל חרדי, אמר שהביאו חיילת בצוות הטנק, אז הוא צדק. אבל בוא בבקשה - - -
דוד עמנואל:
המציאות הזאת לא עמדה בשום גבול הלכתי והיא לא עמדה אפילו לא בגדרים שהצבא הגדיר על פי פקודות השילוב.
תסביר, תצייר לנו בבקשה.
דברי דובר/ת #437 | 4 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
דוד עמנואל:
אני ממשיך. המצב ברור. את המצב הזה, לשים חיילים שומרי מצוות - - -
שתקתי עכשיו. אני רוצה ללמוד. מה קריאה שנייה?
דברי דובר/ת #443 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שרון ניר:
אם הוא מלכלך על נשים הוא לא צריך להתייחס לסעיף, יש לו זמן חופשי ללכלך על נשים.
אני באמת רוצה לדעת - - -
דברי דובר/ת #445 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
תראה מה הוא עושה, הוא מלכלך על לוחמות. אז זה בסדר?
דוד עמנואל:
את לא תכניסי לי לפה דברים שאני לא אמרתי, אני לא זלזלתי פה בשום רמה.
בועז, שאלת, אני אגיד לך את האמת - - -
דברי דובר/ת #448 | 10 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דוד עמנואל:
אני אשמח לעבור לכל גדוד לוחם אחר בצה"ל, אני לא מתכוון להשתמט, אני מעוניין לשרת.
כשהוא אמר שהוא בפלוגה מגדרית וזה מפריע לו, אני כמי שיש לו ילדים ונכדים ורוצה ללמוד, רוצה להבין מה לבחור שנמצא בפלוגה מגדרית בפיקוד העורף הפריע באמת, אולי צריך לתקן משהו.
דברי דובר/ת #451 | 31 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
דוד עמנואל:
המסגרת המגדרית כיום מוגדרת ברמת הפלוגה, זה על פי הפקודות, אני חושב שראוי להגדיר את זה ברמת הגדוד.
מה היה? מה לא הצלחת להתאפק במשהו? מה היה?
דברי דובר/ת #453 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
דוד עמנואל:
ערבוב לא סביר בין גברים לנשים של שהות במשך ימים ארוכים. למי שזה לא ברור לו שזה נוגד את ההלכה, אז שיילך ללמוד. אתה מוזמן ללכת לשיעור בהלכות צניעות.
לא שיעור, אל תשלח אותי ללמוד את השיעורים שלך, תסביר לי מה היה.
דברי דובר/ת #456 | 13 מילים
◂ 10 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אולי תלמד הלכות דרך ארץ לנשים. אני שולחת אותך ללמוד דרך ארץ ללוחמות.
מאיר פרוש:
אל תענה לו, כי הוא רוצה לצחוק על הציבור החרדי.
דוד עמנואל:
אני אשמח לשמוע איפה הייתי חסר דרך ארץ לנשים.
מאיר פרוש:
אל תענה לו, לא כדאי לך, הוא רוצה לצחוק על הציבור החרדי. אלעזר רוצה לצחוק על הציבור החרדי.
שרון ניר:
במקום שתדבר פה על לוחמות שמחרפות נפשן - - -
אתה יושב לידה, אתה יכול להתאפק? איך אתה יכול להתאפק?
דברי דובר/ת #467 | 10 מילים
◂ 71 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
צא החוצה בבקשה, אלעזר. ואני לא עושה את זה ברצון, חבל, אתה תורם לדיון.
דוד עמנואל:
לוחמת בקרקל זה מצוין, אין לי שום בעיה עם בנות לוחמות - - -
רם בן ברק:
כאן זה בסדר, אבל - - -
(ח"כ אלעזר שטרן יוצא מאולם הוועדה.)
דוד עמנואל:
את המצב הזה שבו מאלצים חיילים שומרי מצוות לשרת במסגרת לא מותאמת אנחנו לא מוכנים לקבל. לא נוותר על הזכות והחובה לשרת במילואים ולשרת בצה"ל, יחד עם זאת לא נוותר על הערכים שלנו. אחת העוצמות הגדולות של צה"ל היא שחיילי צה"ל הם לא סד"כ, מאחורי כל מספר אישי יש אדם, משפחה, חברה, ערכים ואמונה. חיילי צה"ל הם ל...
דוד עמנואל:
- - לא יביא ניצחון, לא יוכל להכריע שום מערכה.
דוד עמנואל:
אני מסכם בשורה אחרונה. אני רוצה לחזק את ידיהם של כל מי שעושים מאמצים לבנות את צה"ל גדול יותר, חזק יותר ובלי לוותר על הרוח והאמונה, תודה.
דוד עמנואל:
לא אמרתי בשום מילה לוותר על נשים, אני והחברים שלי מעוניינים לשרת במסגרת מותאמת.
דוד עמנואל:
אף אחד לא שלח אותי, אני מדבר בשמי ובשם החברים שלי שנפגעים מזה שהם משובצים במסגרת לא מותאמת, תודה.
שרון ניר:
תורת לחימה שלחו אותך? אבל אולי שיגיד גילוי נאות, אדוני, מי שלח אותו. יש פה אג'נדה.
דוד עמנואל:
אף אחד לא שלח אותי, אני מדבר בשמי ובשם החברים שלי שנמצאים במציאות - - -
דוד עמנואל:
דוד עמנואל, את מוזמנת. לוחם במילואים בפיקוד העורף, אני אשמח מאוד לשרת בכל גדוד אחר בצבא.
מירב כהן:
דוד, בצורה הכי מכבדת, מה הציפייה מבחינת הפרדה?
מירב כהן:
אני באמת רוצה להבין מה הציפייה מבחינת הפרדה.
מירב כהן:
למה? פעם אחת שיח ענייני, אני מנסה להבין בצורה הכי מכבדת.
מירב כהן:
אני חושבת שנאמרו פה דברים שצריך להבין אותם. מה הציפייה, שלא יהיה אישה בכלל בבסיס?
מירב כהן:
למה אתה מצפה כשאתה אומר את זה?
מירב כהן:
חבל להשאיר את זה ככה, כי צריך לעשות את השיח הזה, הוא שיח חשוב.
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד, אני לא אוהב כל מה שאומרים פה, אני מסכים עם כל מה שאומרים?
(ח"כ מירב כהן יוצאת מאולם הוועדה.)
שרון ניר:
בועז, חברת כנסת שזה פוגע בה שהוא נגד לוחמות אז מעיפים אותה?
ענבר הרוש גיטי:
אני מאוד לא מסכימה כמובן וכו', אבל אני לא רוצה להתייחס לזה כי אני רוצה להגיד משהו אחר. יש פה כבר 85 דיונים, אנחנו סופרים אותם כל היום.
ענבר הרוש גיטי:
בסדר, אבל אני רוצה משהו אחר. לטובת הוועדה הזו, ואני רוצה לפנות לאבות ולאחים השכולים, הדבר הטוב שקורה לנו כחברה ישראלית זה שכל כך הרבה אנשים מבינים איך באמת צריך להיראות השירות בישראל. אתה מהנדס בכלל, אתה לא כתבת חוקי שירות, אני כתבתי כל מיני ואני עסקתי בגיוס חרדים המון שנים, אבל אתה מבין את החוק שאנ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה ובהצלחה. את יושבת פה איתנו אבל את רצה בבחירות ויפה מאוד, תודה.
משה טור פז:
יש פה הרבה ליכודניקים שהגיעו היום, כל המתנגדים לחוק.
אודי דרור:
התייחסות קצרה. אני מכיר את ענבר שנים רבות ואני זוכר את מי שהכניס אותה לתחום החרדי, כשהיא הייתה מנכ"לית אחריי.
אודי דרור:
נכון. לא מקבל את האמירה 95% פלוס פילנתרופיה וכו', ישיבות ההסדר הוקמו לפני 12 שנה, משרד החינוך - - -
אודי דרור:
את רוצה שאני אספר לך על הקולות קוראים שיצאו באותה תקופה?
משה טור פז:
אודי, היא רצה בבחירות, אנחנו מקווים שאתה לא.
אביחי אברהם בוארון:
אני מתייחס לסעיפי החוק הנידונים. יש פה כמה דברים שדיברה עליהם היועצת המשפטית בתסקיר שהיא הכינה ולכאורה נפלו בהם פגמים. אני רוצה לגעת בנקודה אחת שאני חושב שהיא יורדת ללוז כל הדיונים שלנו. אין פה חזון משותף בחדר מה יהיה בסוף התהליך וצריך להבין את הפער הזה, זה פער שהוא מובנה, כיוון שיש פה התנגשות בין ע...
אביחי אברהם בוארון:
סליחה, מסייג את עצמי, אבל יש פה איזה שהוא סב-טקסט שאנחנו רוצים למקסם את אי השוויון. ומאידך, ויש אידך שהוא נמצא פה ואי אפשר להתעלם ממנו, בא ציבור גדול ואומר, אנחנו מלכתחילה לא רוצים להגיע למקסימום, אנחנו מלכתחילה אומרים שחלק גדול מהאנשים יילך ללמוד תורה וכל מי שרוצה ללמוד תורה הוא מחוץ למשחק.
אני לא ...
אביחי אברהם בוארון:
חבר הכנסת אדלשטיין, אני מדבר על חוק אחר, אמרתי שמדובר בחוק אחר, אמרתי שיש מחשבה לגזור את אותה שורה שנמצאת בחוק ההוא לכאן, אבל בא הציבור החרדי ואומר, אני רוצה להשוות את הגובה בין שני הערכים האלה.
משה טור פז:
זה לא בדיוק מה שהוא אומר, אביחי, מה שאומרים: זה שטויות, לא יהיה, אנחנו לא נלך לצבא, אף אחד לא יילך לצבא. הוא לא אומר נשווה, הוא אומר אף אחד לא יילך לצבא. זה ציטוט מעכשיו, זה לא הציטוט מלפני שנה.
מירי פרנקל-שור:
מה שאמרתי לך, שהביטוי נוכח החשיבות בהכרה בלימוד התורה מופיע בהצעת החוק ומופיע אותו דבר בישיבות הציוניות הגבוהות. עכשיו נשאלת השאלה, אם אנחנו נכלול תכלית אחרת מה המשמעות, ואת זה אנחנו - - -
דרור גרנית:
רק כדי להשלים, אתה פתחת את דבריך באמירה שדווקא אתה מחזיק בזה ששני הערכים האלה הם לא מנותקים, שזורים זה בזה, מזינים זה את זה, תומכים זה את זה, אבל אתה בא ומנסה לקדם פה הסדר שלא רק מפריד ביניהם, אלא מנגיד ביניהם, ממש בניגוד חד וחריף ולא מחפש איך לפשר.
אביחי אברהם בוארון:
אני שמח על השאלה. אני מבחינתי אמון על התוצאה, לא על הניסוח ואפילו לא על הביטוי היותר מדויק שאנחנו ניתן עכשיו לאותן שתי נורמות, לאותם שני ערכים שאנחנו באים לשרת, אליבא דידי או אליבא דרם בן ברק או אליבא דהרב פרוש. זה חשוב, אבל יש את היותר חשוב, ומה שיותר חשוב זה שאנחנו יושבים עכשיו בתהליך היסטורי, בהז...
משה סעדה:
לא נכון, מאיפה אתה מביא את זה? בוארון, מה זה, המצאת כאן היסטוריה שלא הייתה?
היו"ר בועז ביסמוט:
חבר הכנסת בוארון, אמרת שאתה מדבר על הסעיפים, אבל אתה מדבר על סעיף המטרה.
מאיר כהן:
בוארון, היות שאני תמיד מזכיר שהתגייסתי עם בר כוכבא במלחמת יום הכיפורים, בפלוגה שלי חצי היו חובשי כיפות, חיילים למופת.
אתה אומר דיברתי עם אלעזר שטרן כאילו היה שיח על זה. לא היה שיח על זה, אתה אמרת.
דברי דובר/ת #539 | 18 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא על זה, דיברת איתי על עלי.
דברי דובר/ת #541 | 7 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
אביחי, בפעם הקודמת שהיית פה דיברת על 50%, הקראתי קודם, הרב יוסי לנדו אומר אין כזה דבר 50%, לא מוזכר בחוק, אין שום דבר.
אביחי אברהם בוארון:
אני אסיים. אני רוצה לומר, אמרתי שאנחנו בתהליך היסטורי, אמרתי שישיבות ההסדר נולדו כיוון שרבים חששו, גם בקרב הציונות הדתית, ואני מדייק את דבריי, מהשתלבותם בצה"ל. נולד הסדר של ישיבות ההסדר. היום יש פה הזדמנות ליצור הסדר חדש, הסדר נוסף, שישרת את הציבור החרדי. אני מציע לחברי הוועדה ולוועדה לקדם בשתי ידיי...
משה טור פז:
אביחי, למה הרב לנדו אומר: מה שמדברים זה שטויות, לא יהיה, אנחנו לא נלך לצבא?
יעקב אשר:
תן לו לדבר שטויות, מה אכפת לך?
יעקב אשר:
למה? כי אתה לא אוהב לשמוע את זה.
משה טור פז:
אני באמת לא אוהב לשמוע שטויות, אתה צודק.
הרב גולדוויכט מתהפך בקבר כשהוא שומע שמשווים את ההסדר להסדר הזה.
דברי דובר/ת #549 | 11 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני רק שאלה, היה בעבר הסדר השתמטות לציבור אחר?
יעקב אשר:
מופיע בגוגל, אלעזר שטרן, ישיבות ההסדר, כולם מוזמנים לפתוח ולראות כמה שאמרת שהם סכנה למדינה. משהו כזה.
אה, או משהו כזה.
דברי דובר/ת #552 | 4 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אני רק שאלה, כדי שתשלים לי את התזה, האם אי פעם ציבור שלם - - -
משה טור פז:
זה כמו הדרוזיות של פרוש, אין קשר בין זה לבין המציאות.
שרון ניר:
אני שואלת את חבר הכנסת בוארון שאלה - - -
שרון ניר:
אני שואלת אותו שאלה. אני מתחברת לדבריו ואני רוצה לשאול שאלות מנחות לטובת מה שהוא מתאר לי, אני אמנם שירתי רק 31 שנים בצבא, אני לא זוכרת מציאות בלי דתיים לאומיים, אבל שואלת שאלה, האם אי פעם בהיסטוריה של 77 שנות קיומנו היה הסדר של השתמטות לציבור אחר בתוך החברה הישראלית שעיגנו לו מעמד של משתמטים?
אביחי אברהם בוארון:
אני אענה לך ואני מתחבר לסעיף עצמו ולחוות הדעת של היועצת המשפטית. מוזכר פה פסק דינה של השופטת מרים נאור ז"ל שמדבר שוב על היעדרו של פתרון עומק של סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבה. שרון, זה נכון שלא היה הסדר שלוקח חלק מהאוכלוסייה ושם אותה בצד, אבל פה בא המחוקק ואומר הנורמה שאני רוצה לשרת, לצד הנורמה של הג...
מה זה ישרתו? תמחק את המילה. המצאת מילה.
דברי דובר/ת #560 | 8 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
אולי תפסיקו לקטוע? אני לדידי אומר לך שאני מחנך את בניי לשרת גם וגם, אבל אני מקבל שיש פה ציבור גדול שזו הנורמה שהוא רוצה לשרת.
אני לא רוצה להיכנס לסעיף המטרה אני רוצה ללכת לנפקא מינה, מה זה הנפקא מינה? הנפקא מינה זה - - -
מירי פרנקל-שור:
הבעיה שצפה מהדברים, וזו המסקנה הבלתי נמנעת, שאתה משווה את השירות הצבאי ללימוד בישיבה ולעמדתנו תמיד השירות הצבאי צריך להיות המוביל והבכור.
הוא אפילו קרא לזה שירות בישיבה. מה קרה לך?
דברי דובר/ת #564 | 9 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
ולא לשכוח שמדובר לא בחוק עצמאי אלא בחוק שירות הביטחון. אסור לאבד את הבכורה של השירות הצבאי.
רם בן ברק:
פשוט מעל הסעיף של מטרת החוק תכתבו שימור הקואליציה, זה יפתור את כל הבעיות.
במקום לימוד תורה נכתוב שירות בישיבה, חשיבות השירות בישיבה.
דברי דובר/ת #567 | 9 מילים
◂ 30 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
זה ממש בלבול ערכי חמור, בוארון. על חשבון הילדים שלנו. איזה תוהו ובוהו.
שרון ניר:
לא, לא שלנו. כי אני מסתכלת בלבן של העיניים של המשרתים, של אנשי המילואים, של הילדים שלך ושלי.
אביחי אברהם בוארון:
אני אגיד לך למה זה בלבול ערכי שלם שלכם, כי אתם לא מקבלים את זה שיש פה ציבור גדול, אני לא חלק ממנו, אבל יש פה ציבור גדול שרוצה לשרת - - -
אביחי אברהם בוארון:
תקשיבי למה שאני אומר ותקבלי את זה, שרון, יש פה דמוקרטיה. יש פה ציבור גדול שרוצה לשרת את מדינת ישראל על פי דרכו. אני מבין שיש מתח בינינו לבינם, אני מבין את זה, אני משתדל לשרת את עם ישראל גם בצבא וגם בישיבה, יש פה אנשים שחיים בתוכנו והם אומרים: אני רוצה לשרת את עם ישראל בישיבה.
משה סעדה:
מה זה אני רוצה? כל אחד עושה מה שהוא רוצה?
שרון ניר:
אני מנהלת איתו שיח ממש מעניין, אפילו קצת פילוסופי.
יעקב אשר:
אז תזמיני אותו לכוס קפה אחר כך.
שרון ניר:
אתה כשאתה מדבר פה על שתי תכליות, תכלית אחת שהיא תכלית שמירה על מעמד לומדי תורה ותכלית שנייה שהיא שוויון ושהן צריכות להתכתב אחת עם השנייה, אני אומרת לך שאתה יוצר פה מין סוג של מאזניים שלוקחים כבד כבד כבד את שימור מעמד לומדי תורה ולא נותנים בכלל את הדעת לא לשוויון ולא לתכלית מבצעית, ואתה טוען שאתה מסד...
משה טור פז:
ובשביל מה? שלושה חודשים? ממילא הולכים לבחירות, מה זה משנה? שלושה חודשים לשמר השתמטות כזאת?
שרון ניר:
לא אכפת לי, נגיד שימור, דמוקרטיה, נבחרתם, אבל לא נבחרתם לעשות את זה על הגב של הבן שלי.
יעקב אשר:
שנה וחצי אתם מושכים פה את הזמן. לא מעניין אתכם התוצאה, מעניין אתכם רק פוליטיקה.
משה טור פז:
עובדה שיש הכפלה במשרתים החרדים, למרות כל ההפרעות שלך.
רם בן ברק:
הוא גם משקר את הציבור, גם את שלו וגם את שלנו.
אביחי אברהם בוארון:
אדוני היושב ראש, אני מדבר בדיוק על הסעיף. לא סעיף המטרה, אני מדבר על חוות הדעת של היועצת המשפטית ביחס לסעיף 26יז. בסעיף 26יז מדובר פה על הסוף של התהליך ואני אומר, גברתי היועצת המשפטית, כפי שאמרנו בעבר, אני מתכתב עכשיו עם פסק דינה של מרים נאור, אנחנו מגיעים תוך ארבע שנים לגיוס של 60% מהמחזור.
משה טור פז:
על מה אתה מדבר, אביחי? הרב יוסי לנדו, אני יכול להגיד לך בוודאות, אין כזה דבר ולא מוזכר בחוק, אין שום דבר. זה הרב לנדו אומר, לא אני.
משה טור פז:
הרב פיינשטיין אומר, זה בסך הכול דרך למשוך עוד קצת זמן. אף אחד לא מאמין לזה פה בוועדה חוץ ממך, אפילו החרדים לא. יעקב לא מאמין.
אביחי אברהם בוארון:
כשאני אומר 60% מהמחזור, תפתחו את הסעיף ותראו 8,500 חיילים בשנה רביעית.
הרבנים אומרים להם לא להתגייס, למה שיתגייסו? בוארון אמר להתגייס אז הם יתגייסו?
דברי דובר/ת #598 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
עד אז גם המחזור גדל.
דברי דובר/ת #601 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
אביחי אברהם בוארון:
מה שאני מציע זה לתקן את השנה החמישית ולא לרדת ל-50% כיוון שהגרף הולך ועולה מהשנה הראשונה שבה אנחנו אומרים 8,160 לשנה ושלושה חודשים ואחרי זה 6,500, אחרי זה 7,920, אחרי זה 8,500, אתה מגיע כבר ליותר מ-50%, מעל 60%, ולכן אסור לרדת ל-50%, צריך לתת לתהליך להתפתח וצריך לתקן פה את הסעיף של השנה החמישית. אנח...
משה סעדה:
אתה יודע שזה מהבריכה כולה? אתה מודע לזה?
אביחי אברהם בוארון:
אולי תסתכל על מספרים, סעדה, ותפסיק לחרטט? באמת, עם כל הכבוד לך, הסתכלת על המספרים?
הוא לא מחרטט.
דברי דובר/ת #607 | 3 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
כמה אנשים יש בבריכה? איך 50%? זה מהבריכה כולה. בחיאת, נתונים.
משה סעדה:
לפני שנייה אמרת שהציונות הדתית לא התגייסה, על מה אתה מדבר?
בועז, אבל כדאי להקשיב לבוארון פעם אחת, הוא כל פעם אומר את אותו דבר.
דברי דובר/ת #613 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
בשנה הראשונה אפשר לגייס את כולם בגיל 25, לכן מה שאתה אומר זה שטויות.
דברי דובר/ת #615 | 14 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
אלעזר, אתה תהיה בזכות דיבור ותגיד את דבריך. סעדה, אתה מגיב אחר כך.
משה סעדה:
אני אדבר באופן כללי שלוש דקות ואני צריך לצאת. קודם כל רק דיוק היסטורי, רגע של היסטוריה, הציונות הדתית התגייסה לפני 1948, הגנה, אצ"ל, לח"י, הציונות הדתית - - -
אביחי אברהם בוארון:
ישיבות ההסדר הוקמו מסיבה אחת, כי הרבה מאוד מהציונות הדתית חששו ללכת לצבא.
זה שקר.
דברי דובר/ת #621 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוקמו ללמוד תורה ולשלב.
דברי דובר/ת #623 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
אתה מטעה, אתה מוציא שם רע לציונות הדתית.
מי אמר את זה?
דברי דובר/ת #627 | 4 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
הציונות הדתית, לפני קום המדינה ואחרי קום המדינה כל השנים התגייסה, לא היה רגע אחד שהציונות הדתית השתמטה. אל תעליל עלילת דם על הציונות הדתית.
מה קשור לישיבות ההסדר? הם רצו ללמוד תורה.
דברי דובר/ת #632 | 8 מילים
◂ 11 הפסקות — לחצו להצגה
משה סעדה:
אני אתן היסטוריה על ישיבות ההסדר איך הן נולדו. היו אז גרעיני נח"ל, ישיבת ההסדר הראשונה הייתה גרעין נח"ל והישיבות הראשונות הן כרם ביבנה ושעלבים שקמו מתוך גרעיני נח"ל. הציונות הדתית התגייסה לדורותיה - - -
משה סעדה:
לא, הכותל אחרי שעלבים, הרבה אחרי. הישיבות הראשונות, שעלבים, כרם ביבנה גרעין נח"ל והציונות הדתית התגייסה לדורותיה.
עכשיו לגופו של חוק, מבחינתי ערך העל בחוק הזה זה לצמצם את אי השוויון בגיוס. זאת המטרה שלו. בשביל להגיד שיש ערך של לימוד תורה לא צריך את החוק הזה, זה מובן. כדי להגיע מחר לבג"צ ברור לי שצרי...
משה סעדה:
אני מצפה לאמירה ערכית פשוטה, ברורה, שאתם גם מסכימים לה. אם הייתה מחלוקת אז לא הייתי אומר את האמירה, אתם מסכימים לה, שאומרת שמי שלומד תורה ואומר שבתי בבית ה' ורוצה, תורתו אומנותו, בסדר גמור, שילמד תורה, לא נפריע לו. לא מעצרים, לא רוצה לעצור אף אחד, לא רוצה לקחת אף אחד מהבית, אין לי עניין בזה. אבל מי ...
צביקה פוגל:
תודה. אני מגיע לכאן בנושא מאוד מאוד ספציפי, אני לא בטוח שזה קשור לסדר היום שלך היום, ביסמוט, אבל חשוב היה לי להגיע לכאן. בשבועיים האחרונים אני עובר ארגון ארגון בארגונים של הביטחון הלאומי, שב"ס, כבה, משטרת ישראל על שני חלקיה, הכחולה והירוקה.
אני חייב לומר לכם שאנחנו מפספסים הזדמנות אדירה, הזדמנות לגי...
זה נהדר, שיבואו יותר, רק זה לא החוק הזה.
דברי דובר/ת #644 | 9 מילים
◂ 39 הפסקות — לחצו להצגה
צביקה פוגל:
לכן אמרתי מראש שאני יודע שאני לא נוגע בדברים שאתם דנים עליהם, אבל אני מבקש שתיקחו את זה לתשומת ליבכם. אני לא יכול להיות שותף לכל מה שקורה פה, יש לי גם ועדה שאני צריך לנהל ולכן אני מנצל את ההזדמנות ותודה שנתת לי אותה, לבוא ולומר יש פתח נוסף, אל תסגרו אותו. זה כל מה שאני מבקש.
רם בן ברק:
ואני מבקש שגם לנכד שלי יתנו את האפשרות להיות בכב"ה ולא בעזה.
היו"ר בועז ביסמוט:
היה לך כנס מאוד מרשים היום, ותמשיך לעשות את עבודת הקודש. אתה מצליח מאוד.
דרור גרנית:
אני שואל האם הוא מתייחס לחוק שירות לאומי אזרחי.
שלומית רביצקי טור פז:
גילוי נאות, אני נשואה לחבר כנסת באופוזיציה ואמא לשני לוחמים בצה"ל. אני רציתי להגיד תודה לשני הנציגים של המשפחות השכולות שישבו לימיני, שאחד מהם אני גם מכירה, הם כבר הלכו, אבל בכל זאת רציתי להגיד להם תודה, הפתיחה הזאת של הישיבה היא מאוד משמעותית בתזכורת למה אנחנו כאן.
אני רוצה להתייחס לשלושה סעיפים. ס...
מאיר פרוש:
לא, זה היה אצל ליברמן, אצל ליברמן היה כתוב 95%, לקחו את זה משם.
שלומית רביצקי טור פז:
היה אפשר לקבל את הדבר הזה. המורכבות שזה מצטרף לסדרה של פעולות שמרוקנת את היעדים מתוכנם.
רם בן ברק:
את צריכה להבין, ברגע שאישה מדברת זה מקפיץ להם את הפיוזים ואז הם חייבים להעיר את כל ההערות.
רם בן ברק:
יש סכנה שהיא אולי גם תתחיל לשיר חס וחלילה, אז לך להירגע בחוץ.
רם בן ברק:
הרבנים שלך משקרים אז אני אחנך אותך.
שלומית רביצקי טור פז:
שיטת היעדים היא ממילא שיטה שכבר יש בה פשרה קשה אל מול חובת הגיוס הכוללת ומכסות פטור. כאשר על גבי הדבר הזה יש סדרה של החלשות של היעדים מתוכנם שבאות לידי ביטוי גם בוועדה שיכולה ללא מנגנון והכוונה לאפס את היעדים, גם בהנמכה ל-25% ואחר כך ל-20% ול-10% בסנקציה המלאה על המוסדות, על תקציב הישיבות, על הסנקצי...
יעקב אשר:
לא, אבל אמרת גם וגם, גם אם עומדים וגם אם לא עומדים ביעדים.
שלומית רביצקי טור פז:
הוא לא בטל, אז בשביל מה להגיד שהוא צריך להאריך? בחוק אין שום סעיף שאומר שזה יתבטל אם עמדו או לא עמדו ביעדים. לכן אפשר להגיד ועדיף להגיד שהחוק יבוטל ואז באמת יש מקום לסעיף 10 אם השאלה באיזה אופן שר הביטחון יכול להאריך אותו. אבל כל עוד הוא לא בוטל למה להאריך אותו?
יעקב אשר:
הוא יבוטל גם אם עשו את היעדים. אין לזה שתי משמעויות, זו המשמעות.
יעקב אשר:
זה הבנתי, אבל המסקנה שהגעת אליה, שצריך לבטל ואז לתת אפשרות לזה. זאת אומרת שפעולת הביטול תהיה גם אם יעמדו בכל הסעיפים, לא ב-95%, ב-100%.
שלומית רביצקי טור פז:
לא, מה פתאום? זה רק אם לא עמדו. מה שהיה בקודם זה שרק במידה שלא עמדו ביעדים אז אחרי שלוש שנים זה פוקע, זה אמור לשמש עוד תמריץ בעמידה ביעדים. אבל בחוק הזה זה לא קיים.
שלומית רביצקי טור פז:
26כח, חובות הדיווח לוועדה מדי פעם, חלק זה אחת לשנה, אחרי זה יש אחת לשלושה חודשים. הדיווח על מספרי המתייצבים ודחויי השירות. הקשר בין המתייצבים לבין דחויי השירות שמתבקש פה בדיווח צריך להיות גם בכללים האחרים של החוק, זאת אומרת ההצעה שלנו היא ללא התייצבות לא צריך להיות סמכות לשר הביטחון לאשר דחיות שירות...
היו"ר בועז ביסמוט:
קודם כל תודה רבה ותודה רבה על ההבהרה בנושא הסקר. קראתי המון דברים וטוב שהבהרת את הדברים לגבי אותו סקר מ-2013.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא משנה, כמו שאמרת, אבל זה חשוב, אני מודה לך על ההערה, זה טוב לפרוטוקול גם.
יקותיאל קותי שהם:
אני אהיה ממש קצר, רק כמה משפטים. נתבקשתי על ידי חוג הפרופסורים לחוסן לאומי להגיע לכאן ולהגן על הצעת החוק. הצעת החוק, לפי עמדת החוג, היא צעד טוב ונכון בכיוון הנכון, אבל אני רוצה להוסיף - - -
אם אפשר, תציג את עצמך, בבקשה.
דברי דובר/ת #684 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
כדי שיבדקו אותך, מי שלח אותך, מי הביא אותך.
לא, הוא הציג מי שלח אותו.
דברי דובר/ת #686 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הוא הציג מי שלח אותו, מה אתה רוצה?
דברי דובר/ת #688 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
זה לא מספיק לו, עכשיו הוא מתחקר אותו.
עזוב אותו, באמת מעניין אותי.
דברי דובר/ת #690 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אתה לא רואה פה מדיניות של סתימת פיות לאנשים תחת ה –
עכשיו, אם אתה יכול בבקשה. תתעלם מרעשי רקע.
דברי דובר/ת #694 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תלוי מה אתה הולך להגיד, אני לא בטוח שאני אוהב מה שאתה הולך להגיד, אבל הם לא יכולים לשמוע מהו שלא מנגן בדיוק את הניגון שלהם, הדמוקרטים האלה.
כולה שאלתי.
דברי דובר/ת #696 | 2 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
תסתכל במראה ואתה תראה בדיוק את הקוזק.
יקותיאל קותי שהם:
ד"ר קותי שהם, אני ד"ר לפילוסופיה פוליטית, אני מלמד מחשבה מדינית ופילוסופיה פוליטית במספר אוניברסיטאות בארץ ואני חבר בחוג הפרופסורים לחוסן לאומי.
אוקיי, זה הבנתי.
דברי דובר/ת #700 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד, השתגעת?
דברי דובר/ת #702 | 2 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה נהיית, ראש הוועדה?
דברי דובר/ת #704 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה אתה אומר?
דברי דובר/ת #706 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
תגיד, אתה אלים גם כאן?
דברי דובר/ת #708 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
למה אתה לא מעיר לו?
דברי דובר/ת #712 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מי הוא בכלל? הוא מתבייש במה שהוא אמר קודם, הוא מבין שהוא טעה, ששיקרת.
דברי דובר/ת #714 | 14 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קיבלתי 200,000 שקל, תשתוק. אף אחת לא התלוננה, קיבלתי 200,000 שקל ואתה ממשיך לשקר. תתחבר ליעקב אשר.
דברי דובר/ת #716 | 17 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יקותיאל קותי שהם:
העמדה של החוג היא שהחוק הוא צעד בכיוון הנכון. מסיבות שונות, שהחלטתי לנוכח מספר השעות שהייתי כאן לוותר על הנימוקים המסודרים - - -
היו"ר בועז ביסמוט:
גברתי, תסתכלי עליי רגע, עם כל הכבוד אני פה עם ההערות, לא שלך. אז זו פעם אחרונה.
הוא לא תומך, הוא אמר שהוא התבקש להציג עמדה שהם תומכים בחוק.
דברי דובר/ת #721 | 12 מילים
◂ 42 הפסקות — לחצו להצגה
יקותיאל קותי שהם:
אולי חלקכם אפילו מכירים את הבן שלי, שהיה עד לא מזמן עוזר פרלמנטרי כאן, כולם משרתים בצבא וכולם ביחידות מובחרות, הבת שלי עכשיו סגן באמ"ן ואנחנו משפחה של משרתים. חשוב לי להציג דווקא את הנקודה הזאת.
הצבא היום בפועל במהות שלו הוא צבא של מתנדבים. אמנם אנחנו מגיעים על פי חוק, אבל כל מה שאנחנו עושים, ועכשיו...
יקותיאל קותי שהם:
כן, מ"פ בצנחנים, שהיה עם עדי הבן שלי באותו מחזור. אנחנו נלחמים יום יום מאהבת המולדת ולא משנאת האויב. אני חושב שאנחנו לא צריכים פרסים ולא צריכים הטבות והמהות של השירות הצבאי היא התנדבותית וכל ניסיון לטעמי לאכוף בכוח את השירות הצבאי הוא קשה עד כמעט בלתי אפשרי.
אני לא רוצה לדבר מדם ליבי, הוא שתת מספיק ...
היו"ר בועז ביסמוט:
לא להפריע, אני אוציא, כי אני רוצה לשמוע אותו. אם זה מפריע לך אז צאי החוצה.
רם בן ברק:
אבל הוא אומר דברים לא מקובלים. לא, מה זאת אומרת? מה אתה חושב שהבן שלי היה מתגייס אם - - -
רם בן ברק:
הוא מתגייס כי יש חוק, הוא היה מעדיף להיות צייר.
רם בן ברק:
לא מקובל זה שאתה קובע שהצבא הוא צבא של מתנדבים, רבים בצבא נמצאים בזה והם באים כי יש חוק - - -
רם בן ברק:
אני חבר כנסת, אני רוצה ממנו הבהרות.
רם בן ברק:
מי אתה שתקבע שזה צבא של מתנדבים? מי? אני לא מבין את זה. אתה חושב שהבן שלי התגייס בגלל שהוא התנדב? הוא התגייס כי יש חוק.
רם בן ברק:
אבל מה אני אומר? אתה חושב שכל מי שנמצא היום בגולני התנדב לגולני?
רם בן ברק:
יש חוק שירות ואנשים מתגייסים על פי חוק. זה שיש רוח התנדבות, סבבה.
יעקב אשר:
הוא כבר לא במוסד, הוא לא יכול לעשות לך שום דבר.
שרון ניר:
הוא לא שמע, הוא לא שומע, יש לו בעיית שמיעה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה מפריע לו, אני רוצה לשמוע אותו, אל תפריע לו. תישאר אבל תן לו לדבר. אני לא רוצה להוציא. מה, אני נהנה להוציא? אבל תן לו לדבר. תמשיך, בבקשה, אתה לא זעזעת אותי ותמשיך לדבר. מספיק עם זה כבר, כל מילה שלא מסכימים מיד מזדעזע. די כבר, אני אחליט, אחריות שלי, אני לוקח את זה על עצמי.
יקותיאל קותי שהם:
יש בחברה החרדית מדרג שונה של ערכים, יש בחברה שנקרא לה חילונית, אבל אני לא אוהב את המושג הזה, אני לא מקיים מצוות, אבל אני לא חילוני, מדרג אחר של ערכים, ואם אתם חושבים, נראה לי שאם אנחנו חושבים שנוכל לגשר בין הערכים של בחור ישיבה, בין תפיסת עולמו הרגשית, הפסיכולוגית, התרבותית, הערכית הדתית, לבין תפיסת...
לא נכון.
דברי דובר/ת #764 | 2 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
יש עובדות. הוצגו פה עובדות.
דברי דובר/ת #767 | 5 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, לא הוצג החלק השני ותיכף אני אבקש את הפירוט.
מאיר כהן:
חבל לך כי הם נתנו לנו את הפירוט. 80% מהחרדים.
יעקב אשר:
שמעתי את זה. לא דיברו על העריקים, בוא נשמע כמה יש שם וכמה שוחררו מאי התאמה.
כמה?
דברי דובר/ת #773 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
כמה? 4%? 5%?
דברי דובר/ת #775 | 3 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
יקותיאל קותי שהם:
משפט סיום. אני קורא לחרדים לבוא לכאן, להיות כאן, שחברי הכנסת יקשיבו לקולו של בחור ישיבה ואני קורא להפסיק עם השיח הדמוני של האוכלוסייה החרדית.
יעקב אשר:
שאלה. גם לי מותר. אמרתם שהכנתם עבודה בעניין הזה, או דעה של חוג הפרופסורים - - -
יעקב אשר:
זה לא לשלוח, השאלה אם מישהו מטעמכם יכול לבוא ולהציג את העבודה שלו. אם עשיתם עבודה, הבנתי שבדקתם היבטים - - -
כבר היו פה כמה מהם.
דברי דובר/ת #780 | 5 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
אני רוצה שהייעוץ המשפטי ישמע את השאלות שלי גם כן, אם אפשר. לא הרבה, יש לי יותר צעקות מאשר שאלות לצערי פה, עם הדמוקרטים האלה. אבל אני אומר, אם נעשתה עבודה על ידי חוג פרופסורים אקדמאים, לא חייבים לקבל אותה ולא להסכים, אבל אם נעשתה עבודה שבדקה ויש לה מסקנות, אני מתאר לעצמי שהרבה מאוד לגבי התהליך, כי הת...
יעקב אשר:
אז אני מבקש שהשולחן הזה ישמע את זה לפחות.
האחרונה שהייתה פה זה פרופ' איינהורן והיו פה עוד כמה, מאה אחוז.
דברי דובר/ת #784 | 12 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
לא, זה מכעיס אותם, הם לא יכולים לשמוע משהו אחר.
מאיר פרוש:
לפרוטוקול. אני כבר אומר בראשית דבריי, כבר אמרתי את זה בשבוע שעבר, אני חוזר, אני מבין שאדם חרדי שמציג את עמדתו בנושא הזה של גיוס, לא גיוס, כן גיוס, הוא לא יובן ובהחלט גם לא ישכנע. מדוע הוא לא יובן ולא ישכנע? מכיוון שהציבור הכללי והדתי כן משרת והציבור החרדי לא משרת, אבל יש הסכמה כללית שצריך להסדיר את ...
להסדיר את הנושא שמה?
דברי דובר/ת #790 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
הנושא של הגיוס, מה שאנחנו עוסקים, אז על מה?
לא, האם לקבע אותו? להסדיר, מה זה נקרא?
דברי דובר/ת #792 | 8 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני אומר את מה שאני אומר, יש הסכמה שצריך להסדיר את הנושא, אבל אני מפנה את תשומת הלב שהיו פה כאלה משרתים שהם לא דווקא מהמגזר החרדי, הם ממש לא מהמגזר החרדי, שהם התריעו נגד כפייה, התריעו נגד הדבר הזה של לעשות את זה בכפייה. כפייה יגרום לניכור, כל אחד מאיתנו יכול להבין את זה, אז ברור שיש כאלה שפוליטית, ו...
מאיר פרוש:
זה גם לא סוד שיש בציבור החרדי שהם מתנגדים לחוק, אבל מה שאני יכול לומר, שאם יקשיחו עמדות בסוף לא יהיה חוק. היום להאריך סנקציות גם מעבר לגיל או לאחר את גיל הפטור. כל מי שטוען שהוא רוצה גיוס, אני אומר שוב, כל הקשחה תזיק בעניין הזה. גם בית המשפט צריך לדעת שכפייה או הקשחה או כל דבר שגורם לציבור החרדי שהו...
מאיר כהן:
אבל גם כשלא הייתה כפייה לא התגייסו חרדים. מתוך 12,000 התגייסו 150 בשנה.
מאיר פרוש:
אני רוצה לומר, אמרתי את זה גם ליועצת המשפטית, במטרה הרי כתוב ומוזכר העניין הזה שצריכים לקבוע הסדרים שהתכלית להסדיר את אלה שיושבים ולומדים מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, אין שום הסדר בחוק, אין שום מלל שמסביר את המטרה. יש כאלה שיגידו שזה מאוד חשוב, יש כאלה שיגידו שזה מאוד לא חשוב, אבל ודאי שאי אפשר לת...
אני מסכים עם פרוש, שזה באמת לא צריך להיות במטרות של החוק.
דברי דובר/ת #798 | 12 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אל תסכים איתי. תעשה לי טובה, אל תסכים איתי. מכל המכלול שיש בחוק הזה יוצא שבמדינת ישראל, במדינה שנשלטת על ידי יהודים, זה המקום היחידי בעולם שנותנים קנסות לאלה שלומדים. ככה ייצא בסוף מהדבר הזה.
זה גם המקום היחיד בעולם שהמדינה מממנת את מי שלא משרת אותה ולומד. אין מדינה כזאת בעולם.
דברי דובר/ת #800 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מדבר כרגע על חוק שמאפשר לימוד תורה.
זה לא החוק הזה.
דברי דובר/ת #802 | 4 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
גם אם זה לא קשור לסעיפים.
דברי דובר/ת #806 | 6 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני לא הקפדתי במשך כל השבועות שאני יושב פה, אבל בסוף זה נרשם בפרוטוקול ונרשם שאלה אומרים ככה ואלה לא אומרים ככה, אז אני אומר, מאחר שאנחנו מתקרבים לסיום הדיונים לכאורה אני רוצה לומר כמה הערות על סעיפים שונים, ורשמתי לי את זה לפי סדר הסקירות שהיו.
אין לי מה לומר על סקירה מספר 1, אבל על סקירה 2, שמדברת...
מאיר פרוש:
אני אומר עוד משהו. אני לא מבין את העמדה המשפטית שמבקשת לפסול את השירות האזרחי ביטחוני. ביום-יומיים האחרונים, לא שזה הנושא של החוק הזה, אבל השר כץ, שהוא מוזכר הרבה, למה הוא מוזכר בחוק? זה סתם עוול שהוא מוזכר הרבה בחוק, אבל הוא מוזכר בחוק, השר כץ הכריז על שנות מוכנות קריטיות לרעידת אדמה, ועל רקע רעש ה...
רק להסביר מה הם עושים עם לב.
דברי דובר/ת #811 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אבל אפשר לעשות את זה דרך פיקוד העורף. אנחנו נותנים פתרון.
מאיר פרוש:
תוציאו את כל החרדים אם אתם לא רוצים בחוק הזה ותעשו פיקוד העורף, שיטפלו בעורף, אבל למה לבטל את זה?
את מה, פרוש?
דברי דובר/ת #814 | 3 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אתה הזכרת הג"א, אחרים הזכירו עוד דברים, יש דברים שצריך אותו בעורף, לא רק בחזית צריך חיילים, צריך גם בעורף אנשים שיטפלו. אני לא מדבר על שירות לאומי, אני מדבר על שירות בעורף שצריך לטפל חלילה במתים, חלילה בפצועים, יש שריפות, צריך לפנות בניינים.
מאיר פרוש:
בסדר, אנחנו פוסלים את זה, אז אני אומר שצריך אותו.
מאיר פרוש:
בנוסח שמוצע בתנאים להכרה בישיבה שכתוב שמקנים את זה למנהל הישיבה, אז הייעוץ המשפטי מתנגד ודורש ראש ישיבה. אני הייתי בן ישיבה, למדתי בישיבת סלבודקה. ראש הישיבה היה הגאון הרב מרדכי שולמן ז"ל, הגאון הרב ברוך רוזנברג ז"ל ומעליהם הגאון הרב אברמסקי ז"ל, הם היו ראשי הישיבות. תאמינו לי שהם לא היו יודעים לחתו...
איילת לוי נחום:
חבר הכנסת פרוש, גם משרד החינוך הביע עמדה שהפיקוח על הנושא של נוכחות בישיבות לעניין החוק הזה צריך להיעשות במשרד הביטחון.
מאיר פרוש:
אני לא הולך לפתח ואני לא אומר שאתם כאילו רודפים את אנשי משרד החינוך, אני אומר לכם שיש פיקוח ובודקים וסופרים ונרשמים ומי שלא בא אז צריך הסבר לזה. אז יש משהו, כדאי לבדוק אותו. אולי צריך להוסיף לו מטלות, לא יודע מה, כי אני מפחד מאוד מהסיפור הזה שצריכים להביא עכשיו עוד כמה מאות עובדי מדינה שיהיה מפקחים,...
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת פרוש, מה אמרת לגבי הסרת ישיבה מרשימת הישיבות?
מאיר פרוש:
קודם כל דיברתי על מנהל וראש ישיבה, אחר כך דיברתי על הסרת ישיבה, שלבדוק את הביקורת – לפי מה שכתוב, אם בדקו אז מורידים, תבדקו מה יש שם.
מאיר פרוש:
תראו אם אפשר לעשות משהו מזה. אני לא רוצה שזה יישמע שאל תעשו ביקורת, אבל אני חושב שיש שם מערכת טובה, תבדקו את זה, ואם זה לא טוב לכם תעשו מה שאתם רוצים, אבל תעשו את זה מהר, רק שלא יהיה מצב שבגלל שאין פיקוח אז אין חוק ושום דבר לא.
אני כן רוצה לומר את דעתי, בעניין הוויכוח מיהו חרדי, מהו חרדי, גילאי 14, ...
ברור.
דברי דובר/ת #827 | 1 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אם אתם אומרים כן אז לא צריך את החרדים. אלא מה? החלטת שלא.
מאיר כהן:
למה שהוא ישרת עד גיל 60? איזה טיעון זה, חבר הכנסת פרוש?
מאיר פרוש:
איתך אני יכול לדבר אחר כך, אני צריך שהייעוץ המשפטי ישמע את התזה שלי. אני רוצה לומר, אם יש מושג שלא יכולים לדחות לימודו של תלמיד ישיבה, שהוא רואה בזה ערך עליון, הוא, לא המדינה, הוא רואה ערך עליון, אי אפשר לדחות בגלל שצריכים להתחשב בכוחות הסדירים או באלה שמשרתים, אז אני רוצה להיות שותף כשדנים על לגרום...
למה?
דברי דובר/ת #831 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ברור שיש.
דברי דובר/ת #833 | 2 מילים
◂ 7 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני מדבר על אלה שהם כן רוצים חוק, אני לא מדבר על אלה שלא רוצים חוק. אם רוצים חוק, וגם שי דיבר על זה בשעתו כשדיברו על זה, הרי לא תמיד יש את הזמן ואת הכוח. אני יודע גם איך שזה ירד בתקופה של יעלון, כי היה לחץ והייתה כמות אדירה ואמרו הרי בין כה וכה הוא לא הולך לשרת עכשיו אז מה אני צריך לקחת את הבדיקה הר...
משה טור פז:
תסביר, מה למשל? מה בעיניך רגישות חשובה?
מאיר פרוש:
אני לא אמרתי שהפוליטיקאים לא רוצים את החוק, אני אמרתי שיש אנשים שפוליטית לא רוצים את זה.
משה טור פז:
לא, אתה יכול להסביר? באמת, חשוב לי להבין.
מאיר פרוש:
אני עכשיו לא רוצה לתת לך את הציון מה אני חושב עליך, אז תן לי להמשיך.
מאיר פרוש:
אני מדבר לייעוץ המשפטי, כשהם ירצו הם ישאלו אותי. הם כתבו לי סקירה אז אני מתייחס לסקירה הזו. הייעוץ המשפטי מתעקש שניתן כן להתבסס על המנגנון של יעדי גיוס. זה בניגוד למה שהיועמ"שית כתבה או לא כתבה, לא יודע, אבל בניגוד לעמדה ההיא היא חושבת שאפשר.
בדוחק.
דברי דובר/ת #841 | 1 מילים
◂ 9 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אבל בסקירה היא מבקשת התייחסות לשיקול דעתו של השר. אני מבקש לחדד את מה שאמרתי לפני כמה שעות, צריך להבין שמול היעדים שעושים את זה הפעם יש משהו חדש שלא היה - - -
מאיר פרוש:
כל הבדיקות שהוא עושה ביעדים. אין לי טענה, אני מתייחס למה שאת כתבת, או שאיילת כתבה, הייעוץ המשפטי כתב. אני חושב שאת מצדיקה את מה שאני אומר, מול המושג הזה של יעדים נכנס דבר חדש שקוראים לו סנקציות.
מאיר פרוש:
אני לא דיברתי כל הזמן, אני מדבר היום ואני כנראה לא אדבר יותר.
רם בן ברק:
אבל זה לא הסעיף, אנחנו דיברנו על זה.
רם בן ברק:
אדוני היושב ראש, זה לא הסעיף הרלוונטי.
מאיר פרוש:
אני לוויתי עשר דקות ממישהו אחר והוא נתן לי.
הוא עושה פיליבסטר.
דברי דובר/ת #851 | 3 מילים
◂ 6 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני רוצה לומר, מלבד עצם הסנקציות, שיש שאלה כמה זה נותן ולאיזה גיוס זה מגיע, אני אומר שזו בושה שאנחנו מטילים סנקציות. אני, לטעמי. יכול להיות ש-90% מאלה שיושבים פה אומרים לא נורא, מגיע להם גם סנקציות. אני אומר שזה בושה להטיל סנקציות על לומד תורה ובמדינה שנשלטת על ידי יהודים. אין מקור בעולם לדבר הזה, ל...
מאיר פרוש:
כן, בסדר גמור. אבל אם זה המצב אז אני חושב שכששר ביטחון מטיל סנקציות זה לא כל כך נעים לו ואם הוא עושה את זה אז הוא בודק, הוא כנראה יודע מה שהוא עושה, זה לא שאפשר לשלול ממנו את שיקול הדעת כי אולי הוא פראייר או פוליטי או אין לו שיקול דעת. יש פה נושא כבד של יעדים, שזה לא נורא, בציבור הכללי זה לא נורא, א...
מאיר פרוש:
אם יש לשר הביטחון כוח ומעמד שהוא יכול להחליט על גיוס, אז אתם רוצים לקחת ממנו את הסמכות הזאת?
אז לא צריך חוק.
דברי דובר/ת #858 | 4 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
אני רק דבר אחד חושש, שדרור יעביר את זה ליועמ"שית, שיש כזה רעיון שאפשר לקחת את הסמכות מהשרים, מהפוליטיקאים, וזה דבר שירוץ בכל משרדי הממשלה, ואני לא רוצה שזה יקרה.
מאיר פרוש:
אני מבקש מהייעוץ המשפטי, כל רעיון שיכול לקחת סמכות משר הביטחון כאשר הוא יכול להחליט להפציץ ולעשות ומה הוא לא יכול לעשות, את זה הוא לא יכול לעשות? זה נעשה כתוצאה מכך שרוצים לקחת את הכוח משר הביטחון.
מאיר פרוש:
הרי אנחנו רוצים לומר שלא שר הביטחון הוא שיחליט, יש ועדות. היום דובר פה.
יעקב אשר:
לא אתם, הייתה דרישה פה כל הזמן, ששר הביטחון הוא פוליטי.
החוק הזה לוקח את הסמכות משר הביטחון.
דברי דובר/ת #867 | 7 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
נאור שירי:
אבל החוק הזה כבר לוקח את הסמכות משר הביטחון כי הוא הפוקד.
מאיר פרוש:
הנה, לך אני אומר, החוק של ליברמן, הכול שר הביטחון, 95% זה שר הביטחון.
כל החוק זה בשביל לקחת את הסמכות.
דברי דובר/ת #870 | 7 מילים
◂ 31 הפסקות — לחצו להצגה
מאיר פרוש:
בועז, אני לא רוצה לקחת מהזמן שלך, אני מתקדם. כאשר אנחנו רוצים לסלול מסלולים מיוחדים עבור הציבור החרדי, אז אני רוצה לקרוא מתוך ועדה לא פוליטית, גם לא פוליטית, אבל ועדה של אנשי צבא ושקדי מדבר כאשר הדבר שהוא עשה, הוא אלוף, הוא עשה את זה על דעת רמטכ"ל, הוא עשה את זה על דעת שר הביטחון גלנט, גם מותר להביא...
משה טור פז:
אוה, זה יהיה בחוק, שלושה סדרים ביום, לא 40 שעות.
מאיר פרוש:
אני יודע שהיועמ"שית מבקשת עבודה מקצועית, עבודה מקצועית של אנשי צבא, והם אומרים, שלושה סדרים ביום צריכים לתת, אלה שלומדים, בשביל לתת להם ללמוד. איך אתם חושבים בכלל לבטל את החוק הזה? הוא לא יכול לקבל יותר את הדיחוי. מישהו שלומד. זה שלא עמדו ביעדים זה עוד בעיה, אבל לא לתת למי שלומד את הדיחוי? זה עבודה ...
רם בן ברק:
פרוש, יש חוק בעניין הזה, אם ילד חולה והוא מבקש יום מחלה - - -
רם בן ברק:
הוא הולך איתו לבית חולים, מה הבעיה עם זה?
מאיר פרוש:
אני אומר שאם מישהו הולך עם הילד שלו לבית חולים והוא מקבל יום אשפוז זה לא נחשב שהוא היה חסר באותו יום, אם מישהו הולך עם ילד שלו לרופא, אז הוא לא מקבל את הזיכוי, זה נחשב כאילו לא היה.
מירי פרנקל-שור:
חבר הכנסת פרוש, זה בדיוק הדיון שאנחנו חשבנו לעשות בוועדה, לחזק את הפיקוח. בסופו של דבר הכול עבר לתקנות ובסופו של דבר ככל שהם יביאו - - -
ינון אזולאי:
בסדר, כשמגיעות התקנות יהיה פה דיון בתקנות.
מירי פרנקל-שור:
בסדר. קודם כל אני חושבת שאי אפשר היה להעביר את כל - - -
רם בן ברק:
הייעוץ המשפטי קיבל את העמדה ש - - -
ינון אזולאי:
כי אי אפשר לרדת לרזולוציות בחוק, לכן באות התקנות ובתקנות יהיה פה דיונים.
מירי פרנקל-שור:
אבל גם אמות המידה לפחות היו צריכות להיקבע בוועדה ולא להעביר את כל הפיקוח למשרד הביטחון.
מאיר פרוש:
אני הערתי את שלי, אני לא חושב שאפשר לומר לאבא שהלך עם הילד לרופא ויש לו פתק שהוא היה אצל רופא כי הילד חולה - - -
יעקב אשר:
אבל זה עלול לקרות אם לא יהיה - - -
יעקב אשר:
אלה דברים שבדרך כלל נקבעים בתקנות. אפשר לתת הבניה, אבל אי אפשר כל כך הרבה פרטים ודברים.
ינון אזולאי:
אבל דיברנו על הכיוון מה אנחנו רוצים וזה התקנות שיבואו.
שרון ניר:
עכשיו בתקנות יקבעו מה זה רף נורמלי להיעדרויות.
מאיר פרוש:
אני מבקש שיהיה בחוק סעיף שמדבר על סקירת פקודת מטכ"ל, שנקבל פרטים מדויקים מה קרה, איך היה והאם המסלולים האלה פעלו והאם הם היו לשביעות רצונם.
מאיר פרוש:
המסלולים המיוחדים לחרדים. בסקירה הבאה יש לנו את גיל הפטור המוצע. גיל הפטור שמוצע בנוסח שיש כרגע זה 26 ויש כאלה שמבקשים לקבוע את זה בגיל מבוגר יותר. אני כאחד שהייתי פה כבר כמה שנים זה נראה לי קצת מגוחך. היום זה 26, אני זוכר שהציעו פעם 23, פעם הציעו 22, היו כאלה שרצו גם 21.
שרון ניר:
כשהייתה תכלית תעסוקתית, עכשיו אין תכלית תעסוקתית.
מאיר פרוש:
אם יכלו לוותר על התעסוקתית הזו ואם יכלו לוותר שעד גיל 26 ומעבר לזה לא, אז אני לא חושב שזה מוצדק לרוץ מעל 26.
מאיר פרוש:
כבר לא מחפשים שהוא יבוא לצבא, אבל ייתנו לו קנס בגלל שהוא לומד תורה. ככה זה יישמע.
מתי אני?
דברי דובר/ת #902 | 2 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
גם אני רוצה, גם אני מחכה, אדוני.
שרון ניר:
לא, סליחה, אתה אמרת לי שתיתן לי להתייחס למה שהוא אמר.
שרון ניר:
אמרת לי לתת למשפחות השכולות ואת תיתני לי שאלה, לא דיברתי על השאלה.
שרון ניר:
ויש לי להתייחס. הוא עייף, הוא שוכח.
יעקב אשר:
אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר לגבי ההערות, לפחות הערה אחת, כי כולנו קראנו את הנוסח ואני לא רוצה להיכנס כרגע לוויכוח פלפולי, אבל אמרתי את זה כבר כמה פעמים, החוק הזה שונה מכל החוקים שהיו עד היום, יש בו סעיפים ופרקים, גם פיקוח, יש בו גם לצערי הרב סנקציות כאלה ואחרות, יש בו הרבה מאוד דברים שלא היו בשום...
זה גם יכול להיות הפוך.
דברי דובר/ת #915 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל רק תדע שזה יכול להיות הפוך.
דברי דובר/ת #917 | 7 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
יעקב אשר:
וכמובן לא מתייחסים גם לעניין הזה של התהליכיות למרות שהדברים פה בנויים בצורה בנויה אחת על גבי השני, ורק אם נראה בסקירה עצמה שכתבה היועצת המשפטית, שמביאים את הביקורת שהייתה של בית המשפט אז בזמנו על חוק טל, אני חושב, זה נכון, מירי? זה היה על חוק טל?
יעקב אשר:
הבאתם את הציטוט לגבי הקבוע או לא קבוע.
יעקב אשר:
ובעצם מה שהפרק הזה אומר, ששם אחת הלאקונות שראה בית המשפט זה היה בזה שאין ודאות לתהליך, אין המשכיות לתהליך, חסרים עוד דברים כאלה ואחרים ולכן הוא אמר, אם אין את התכלית הזאת של משהו קבוע וברור, אז יש בעיה. וכאן, ואני מצטט מהדברים שאתם אומרים, בחוק הקודם לא נקבעו הסדרים לתקופה שלאחר תקופת ההסתגלות השניי...
מירי פרנקל-שור:
כלומר יש הסדר אחרי תקופת הסתגלות ראשונה ותקופת הסתגלות שנייה, הסדר של קבע, ובהסדר של קבע לא נקבע כלום ואנחנו לא יודעים, אבל - - -
יעקב אשר:
והנה ההבדל. והיום אנחנו יושבים ובהסדר של חוק שאמור היה להיות, אמור גם כרגע לפי הנוסח שלו, להיות קבע עם כל מיני מנגנונים משנה מסוימת, הצעת החוק הזאת כן מביאה את כל ההסדרים. אפשר להתווכח, אפשר לומר שצריך לעבות משהו, אבל זה בדיוק הלקח שנלמד מאותה הפסילה ההיא. יש כאן מנגנונים, יש כאן מדרג עולה, יש כאן י...
יעקב אשר:
גם בסנקציות יש מנגנונים. תני לי, אני לא רוצה את הוויכוח, את ודאי תתייחסי בסוף, אני אומר כרגע את התייחסותי לעניין.
ואז כאילו אנחנו מתעלמים מכל הפרקים האלה שכן קיימים. אז אפשר לזלזל שזה לא נכון וכן נכון ולא יהיה נכון וכן נכון, יש כאן דברים בנויים אחד על השני בצורה שכלית, בצורה סכמתית ונכונה ויש גם עוד...
יעקב אשר:
אפקטיביות על היעדים, אפקטיביות על כל דבר. עם כל הכבוד, יש פה תהליך והתהליך הזה, אם הוא יבוא באיזה שהוא משהו של, לא קבע, אלא הוראת שעה, זה מראה - - -
יעקב אשר:
לא, היא הנותנת זה סברה, זה לא הלכה. גברתי, אנחנו יכולים להתווכח על הסברה, מה יותר נכון, וזה הייתי מוכן לברר גם אצל אנשי מקצוע בעניין הזה, כי זה לא עניין משפטי, יש פה עניין מה באמת יותר נכון. האם כשאתה אומר, אחרי שבנית שלל דברים, אני לא מדבר על הערות אחרות של להוסיף עוד ככה ועוד ככה, מה קורה כשציבור ...
יעקב אשר:
דקה, אני משאיל מילים, אני לא אומר דעה משפטית. אני אומר להפיק דברים מהעבר, כי כל הזמן מתריסים, 20 שנה אתם אומרים, 30 שנה, הנה, חברים, גם הצבא עד 7 באוקטובר, וכולם יודעים את זה פה, ואף אחד לא יגיד לי כן כי אני מבין למה הוא לא יכול להגיד לי כן, גם הצבא לא רצו את כאב הראש הזה. עובדה שהיו שנים פעם, כמו ש...
יעקב אשר:
לא, זה לא איום. אל תדבר ככה. אני אומר דבר אחד, למי שהבין לא נכון ומפרש לא נכון כל מיני דברים – אני מסיים, שטרן, תהיה רגוע.
משה טור פז:
הוא רגוע, לא ראיתי אותו רגוע 85 דיונים.
יעקב אשר:
אנחנו מבחינתנו, חשיבות התורה היא לא חשיבות, היא קריטית, היא פיקוח נפש, ולכן כל מי שיושב ולומד וכל מי שיישב וילמד ותורתו אומנותו, מבחינתנו הוא עושה שירות למדינת ישראל. תודה לכם.
רם בן ברק:
יעקב, אל תלך, יש לי הרבה מה להגיד לך. אתה כנראה לא מבין כלום בפיקוח נפש.
רם בן ברק:
הוא לא מבין כלום בפיקוח נפש, פיקוח נפש זה ללכת לקרב. זה פיקוח נפש.
איריס שפירא:
אני גם רוצה להתייחס. נתחיל במילואימניק שאמר שיש בעיה עם נשים בשירות, שלא עומדים בתקנות. אז אני רוצה להגיד לו, שאולי הוא חושש מלשמור נגיעה או על הערכים שלו, אני רוצה להגיד שגם ערך החיים חשוב. הבת שלי רופאה צבאית והתו"ל שהשתנה שהכניס את הרופאות לשטח, לחזית – אני אשמח אם תהיה איתי רגע.
איריס שפירא:
כן, והיא נכנסה לעזה והצילה שני אנשים, כי ברגע שנותנים להם עירוי דם בשטח היא מצילה חיים. אותו רגע שהוא חושש או מרגיש לא נוח, שהוא לא יכול היה לתאר לנו אפילו, לדעתי הוא סתם נשלח להגיד את הדברים באופן כללי כי הוא לא ידע לתת לנו דוגמה, אבל זה מציל חיים. הנשים היו 20% בחרבות ברזל. זה דבר אחד.
דבר שני, יש...
איריס שפירא:
הוא התייחס לתהליכים שצריכים לעשות לאט, גם יעקב אשר, זה תהליך וצריכים להתחיל. גייסו 300,000 מילואימניקים בצו 8 בן לילה, איזה תהליך הם עברו? הם עזבו משפחות, הם עזבו את הנשים, הם עזבו את הילדים ואת העסקים שלהם. לפני שבועיים הארכתם ל-280,000 צווי מילואים ב-15 דקות. איזה תהליך היה שם? הם לא נולדו, הם לא ...
רחל עזריה:
אני באה לפה פעם ראשונה לדיון כי אני רוצה להביא את הקולות של משפחות המילואים. אנחנו מלווים היום 40,000 משפחות ואני רוצה להזהיר מפני מפולת שלגים שאנחנו מתמודדים איתה. זה לא היה ככה בשנה הראשונה. בשנה הראשונה הייתה אנרגיה מאוד גבוהה וגם ברגע שניתנו כל מיני מענקים זה הצליח להחזיק את המשפחות עם הראש מעל ...
רחל עזריה:
משפט אחרון, אתם לא תראו את המשפחות האלה פה, אלה משפחות שקרסו, משפחות שלא מצליחים להחזיק יותר, לא מנטלית, לא רגשית ולא פיזית, הם לא יהיו פה, אבל יום אחד הם והילדים ישאלו, איך נתנו לזה לקרות. אני מעריכה אותך ומוקירה אותך ואני יודעת שהלב שלך במקום נכון, יש פה מאות אלפי ילדים שמתמודדים עם דברים שהם לא צ...
תודה.
דברי דובר/ת #954 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אבל אמרת לי עכשיו.
דברי דובר/ת #956 | 4 מילים
◂ 37 הפסקות — לחצו להצגה
אלון שוסטר:
אנחנו יום אחרי סיום המשימה הגדולה הקדושה שהייתה בקדימות ועסקנו בנפשות שנידונו ושאנחנו דנו אותם והם עשו את זה ביוזמתם ואנחנו גם ביום של זכר השואה הבין-לאומי ומהאירועים הענקיים האלה שמענו כאן כרגע איך מתפצלות הזרועות של המחשבה היהודית, המסקנות מאותם אירועים גדולים, טראומטיים, הן שונות. הן שונות עד כדי...
אלון שוסטר:
לא, אני מדבר על מי שפטור ומגיע לגיל פטור אחרי מספר שנים, אני מקווה שתהיה על זה הערה, לאחר הפטור מסדיר, מגיע לגיל פטור כזה או אחר, אני חושב שלא ניתן, ודאי לא פטור אוטומטי, בגיל 26 למי שחייב גיוס. ודאי שלא, הפטור ממילואים הוא מתי שהוא בהמשך, כעבור 15 שנה ומעלה. תודה.
איריס שפירא:
אני יכולה להוסיף משפט אחד? במסגרת התהליכים שהיינו מצפים, גם מנהיגי החברה החרדית, אם רוצים שנאמין שזה באמת ניסיון אמיתי הם צריכים לצאת ולהגיד בקול רם, כל מי שלא לומד צריך לצאת ולהתגייס, וגם מתוך החרדים צריכים לצאת ולהתגייס. אין אף אחד שאומר את זה, ולהיפך, מה ששמענו בהקלטות זה בדיוק ההיפך, וזה לא משנה...
ינון אזולאי:
אדוני היושב ראש, תודה רבה. לגבי הערתך האחרונה, אני לא יודע, הקלטות לא הקלטות, אני רוצה להגיד לך שיש רבנים מובילים אצלנו שאמרו שמי שיושב ולומד, ואני תמיד חוזר על זה, את ההקלטות שלהם לא יביאו, אין סיכוי שיביאו את ההקלטות שלהם, גם כשהם אומרים את זה בריש גלי, אבל את אף אחד זה לא מעניין, הרב מאיה שאמר וה...
שרון ניר:
נכון, אבל ההקלטות היו של הרבנים האשכנזים.
ינון אזולאי:
לא, כי דיברתם גם על הרבנים שלנו. אז אני שם את זה וכדאי להתייחס לזה.
שרון ניר:
הרב הירש זה של יהדות התורה, נכון?
ינון אזולאי:
אדוני היושב ראש, לגבי הסעיפים. בסעיפים בהמלצה למשל נאמר שאחרי שלוש שנים להוראת שעה, כשהחוק יפוג אם לא עומדים ביעדים, ואם עומדים ביעדים - - -
ינון אזולאי:
שלוש שנים אם לא עומדים ביעדים החוק יפוג. אני טועה?
ינון אזולאי:
ואם עומדים ביעדים חמש שנים. אני רוצה להבין, אם אנחנו רוצים שתהיה ועדה למשל שתתעסק עם תיקוני חקיקה, מתי היא תתעסק איתה? אחרי שנתיים כדי לבדוק? תיקוני חקיקה אחרי שנתיים כשאנחנו עדיין לא יודעים בדיוק איך זה הולך. שנתיים עדיין אתה לא מתחיל לנשום, אבל שהיא תתעסק, ואז מה? שלוש שנים לא עומדים, בום, זה נופל...
ינון אזולאי:
לא, אתם הסברתם למה לא טוב הוראת קבע. כשאני אומר חמש שנים, תבין, דרור, חמש שנים, עומדים ביעדים, 100%, זה סביר? פתאום עכשיו מצד אחד נאור לא טוב, אתה מקודם דיברת על שוויון, הבאתי לך את גרוניס שמדבר על השוויון, פה הוא מסביר שבכלל חוק הגיוס לא צריך להגיע לבית המשפט. ומה קורה? כשטוב לכם - - -
ינון אזולאי:
לא, אני קראתי את הכול, אני מכיר את הכול, מכיר גם את הדעה. אני לא מבין את הדבר הפשוט הזה, חמש שנים עומדים ביעדים, חלום של צה"ל, חלום של כל מי שיושב פה, ואתם אומרים החוק פוקע, גם אם עמדת ב-150%.
דרור גרנית:
אני אגיד לך במה אני מסכים איתך, אם מותר לי.
רם בן ברק:
זה ממש לא החלום שלנו שתעמדו ביעדים, אנחנו רוצים הרבה יותר.
שרון ניר:
בדיוק, היעדים האלה הם מינוריים שבמינוריים, על איזה חלומות מדברים פה?
ינון אזולאי:
דיברתי על אלה שרוצים את החוק, לא דיברתי על אלה שלא רוצים.
שרון ניר:
גם אתה וגם חבר הכנסת אשר, אני לא יודעת על איזה חלומות. אני חולמת סיוטים על ההיקף הזעום הזה אל מול צורכי צה"ל. זה מה שאני רואה, סיוט אחד גדול. חלומות, חלמו פה, 95%, כאילו יש פה משהו בומבסטי.
דרור גרנית:
26יז הוא בעיניי, אני חייב לומר, סעיף מאוד מוזר ואני אסביר באיזה מובן ולמה בבוקר בתחילת היום הבעתי כל מיני אי נוחיויות מולו.
ינון אזולאי:
עם כל הכבוד, הוא משרד המשפטים, הוא קובע איך מדברים אפילו.
דרור גרנית:
אני שמח על תיקוני נוסח. אי הנוחות שלי ממנו נובעת מזה שהוא מנסה לאסדר כמעט את המובן מאליו ולעגן אותו בחקיקה, מה שבעיניי מעורר שאלות. אני אתן דוגמה. התייחסת לשאלה של ההידרשות, מתי עושים את תיקוני החקיקה. יש פה הסדר שבונה תהליך מדורג שבו שר הביטחון אחרי שלוש שנים, הוא מזהה שיש אי עמידה, הוא מרים את הדג...
ינון אזולאי:
לא כובלים את ידיו, ההיפך, רוצים להגביר את האמון בעניין הזה. כשיש ועדה שאומרת, יש פה מנגנון שלם שאומר - - -
דרור גרנית:
אז אני אגש לוועדה, אני אלך צעד אחורה בשרשרת הפעולות.
מאיר כהן:
אמרנו בצהריים שהוועדה הזו מיותרת. הוויכוח הוא מיותר, ינון, הוועדה הזאת מיותרת.
רוצים ליצור תחושה של עקיפה.
דברי דובר/ת #994 | 5 מילים
◂ 49 הפסקות — לחצו להצגה
דרור גרנית:
נאמר פה, הנה יש אי עמידה, צריך להרים דגל לוועדת חוץ וביטחון ואז הוא מקים את הוועדה המדוברת פה, ששוב, לא נקבע הרכבה וכדומה ויש את החפיפה מול הוועדה המייעצת, למה אני צריך פה את ההסדרה? הרי אף אחד לא חולק על זה שאם שר הביטחון, ללא קשר לעמידה או אי עמידה ביעדים, סובר שיש משהו שדורש הידרשות הוא יכול להקי...
ינון אזולאי:
אין בעיה, ששר הביטחון יקבע. אני איתך, אבל אני אשאל אותך שאלה אחרת, זה פחות מעניין אותי, אני שואל אותך שאלה יותר פשוטה, שר הביטחון יקבע, אין בעיה, שלא תהיה ועדה, אני שואל מה ההיגיון שאם אחרי חמש שנים אני עומד ב-100% ביעדים, לא 95%, בסופו של דבר החוק פוקע, למה?
דרור גרנית:
אז אני אומר לך, חבר הכנסת, לגישתי, בעיניי, לכן התחלתי מלהגיד שלטעמי סעיף 26יז המוצע פה הוא לא נחוץ, הוא לא הגיוני והוא רק מעלה שאלות, אבל לשאלתך, בעיניי היה ונראה, שוב, מבלי למעט מכל ההערות וההסתייגויות ממודל היעדים ומכל הזה, אבל נניח לשם הדוגמה את ההנחה האופטימית שאתה מניח, שמודל היעדים יעבוד ויצלח...
ינון אזולאי:
לא, זה מה שאני שואל אותך, למה צריך הצעת חוק? בדיוק על זה אני שואל אותך, הכול עובד כמו שצריך, כשאתה מביא הצעת חוק תסתכל מה קורה, הרי בסופו של דבר אתה מגיע לכנסת שיש בה קואליציה ואופוזיציה - - -
נאור שירי:
אבל, ינון, אתה יכול להגיד את זה כמעט על כל הוראת שעה.
ינון אזולאי:
אבל אני מסתכל על מה בית המשפט אמר, אבל בית המשפט העיר את אחת ההערות החמורות שלו, העיר על הוראת שעה ואמר הוראת קבע. על זה אני מסתכל, אני אומר אם לא עמדתי ביעדים אני יכול להתווכח איתך שלוש שנים או חמש שנים - - -
מירי פרנקל-שור:
ינון, אם זה יעבוד אז למה לא להביא הוראת שעה שעושה את זה - - -
ינון אזולאי:
אני מסביר. מכיוון שכשאני מביא בסופו של דבר לפה חוק אני פותח את החוק לגמרי. יבוא הצבא ויגיד זה היה עשר בשבילי, אני לא יודע מה יהיה באותו זמן ולכן אני חושב – אם את לא מאמינה בזה, אז בסדר, תגידי אני לא מאמינה - - -
ינון אזולאי:
אני אומר, דווקא בגלל המקום הזה, שיש פה שני דברים, את אומרת הוראת שעה, אז תגידי הוראת שעה אם לא עומדים ביעדים, ואז נתווכח, שלוש שנים, חמש שנים, שש שנים, שבע שנים, הכול בסדר, אבל אם אני עומד ביעדים אין שום סיבה שבעולם ללכת ולהגיד לא, פג החוק - - -
שרון ניר:
לא, יש סיבה. כי ציבור אחר משלם את המחיר, זו הסיבה.
דרור גרנית:
בפעם הקודמת שניתנה לי זכות דיבור אמרתי שהבעיה היא בעיה של שוויון - - -
ינון אזולאי:
אז אמרתי לך שוויון, יש פה את גרוניס, אתה אומר לי לא, גרוניס הוא דעת יחיד.
שרון ניר:
עם כל הכבוד, אתה יושב פה כאילו עכשיו, יש פה ייעוץ משפטי, ציבור חרדי ויתר הציבורים הם – לא מעניין אותך שהם משלמים את המחירים.
ינון אזולאי:
שרון, עד שיש דיאלוג ביני לבין משרד המשפטים, אל תפספסי את זה.
שרון ניר:
לא, אני בשוק. ברור לחלוטין שה - - -
דרור גרנית:
חבר הכנסת אזולאי, היה ובעוד חמש שנים נהיה במקום שאתה מצפה - - -
שרון ניר:
אדוני, ברור לחלוטין, אבל זה טיעון לא רלוונטי.
דרור גרנית:
היה ונהיה בעוד חמש שנים בתרחיש שאתה משרטט, שהוא התרחיש האופטימי, שעומדים ביעדים והחוק הגשים את עצמו - - -
ינון אזולאי:
בסדר, הוא מדבר על האופטימי שלי והפסימי שלך.
דרור גרנית:
אזי בעיניי לפחות, אני אומר את עמדתי, מהסתכלות של שוויון, יכול להיות, אנחנו נצטרך לשאול את השאלה, האם אנחנו יכולים לעשות את הצעד הבא לעבר השוויון. כלומר יכול להיות שנבוא ונגיד שצריך להציב יעד ש - - -
שרון ניר:
בועז, זהו, אני מבקשת את רשות הדיבור.
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, עכשיו אני רוצה לדבר.
ינון אזולאי:
אז זה אני אומר, מעכשיו תקבע את זה. אתה לא מסכים כי גרוניס הוא דעת יחד, אבל גם הוא דעת והוא אומר את זה במפורש, לו יש דעה אחרת בכלל בכל הנושא של שוויון או לא שוויון בהליך דמוקרטי. הרי מה שאתה עושה פה כביכול, הוא אומר שאין פגיעה של מיעוט על הרוב, יש פגיעה להיפך, וזה שהוחלט פה בעבר גם על החוק, לכן הוא א...
ינון אזולאי:
לא, זה כמו שאני מקבל חוות דעת רק עם דעה אחת, אבל כשגרוניס - - -
ינון אזולאי:
אז אני לוקח את מה שאני חושב שהוא הנכון ואיתו אני מנפנף.
שרון ניר:
אני מעריכה מאוד את כישורי המשא ומתן של חברי הכנסת החרדים.
מאיר כהן:
אנחנו הולכים עם החלום שלך, בהנחה שיש 100% בחמש שנים.
ינון אזולאי:
אתה יודע מה מפחיד אותי? שברגע שפוקע חוק אתה יודע מה קורה? כולם חוזרים לאותו מצב של עכשיו.
ינון אזולאי:
אם פוקע חוק מה אתה עושה? אתה מתחיל איתם את התהליך, נכון? פוקע חוק - - -
ינון אזולאי:
תודה רבה, אתה מגיע לאותו מצב של היום. אני למקום הזה לא רוצה להגיע.
לא נכון. אם פוקע החוק אחרי שלוש או ארבע שנים, מה קורה? כבר יש לך הרבה אלפים בצבא וכבר - - -
דברי דובר/ת #1044 | 22 מילים
◂ 12 הפסקות — לחצו להצגה
נאור שירי:
למה אתה מחכה עד הנקודה שזה פוקע? אתה לא יכול לבוא שנה לפני ולהאריך?
נאור שירי:
אפשר להעיר? אתה נתת עכשיו את הדוגמה של המקרה המעולה ויכול באותה מידה להיות מקרה שאתה עומד ב-20%.
נאור שירי:
אתה נותן את המקרה שאתה מגיע לנקודת הקצה שבה פגה הוראת השעה ואתה לא חייב להגיע לזה. אתה יכול לבוא שנה לפני ולקבוע לך אבני יסוד ואתה דן בזה.
ינון אזולאי:
מה? כמה פעמים אתה ואני ביחד, המריבות שלנו, למה מגיעים ברגע האחרון, יש או אין?
נאור שירי:
אבל למה אתה רוצה לשכפל את זה? זו התנהלות לא טובה.
ינון אזולאי:
אני לא רוצה לשכפל את זה, אבל זו המציאות שלנו. אתה יודע שאנחנו חיים בתוך המציאות הזו.
זה לא נכון.
דברי דובר/ת #1057 | 3 מילים
◂ 29 הפסקות — לחצו להצגה
מירי פרנקל-שור:
אתה שם כמבחן יחיד את סוגיית היעדים, אבל זה לא הדבר היחיד שעליו קם ונופל החוק. אנחנו לא יודעים איך ייראה הפיקוח - - -
ינון אזולאי:
מה זה לא יודעים? אני אומר לך 100%, עוד חמש שנים 100% מהכול.
ינון אזולאי:
משני הצדדים, פיקוח, עבד הפיקוח, עבדו הסנקציות, שאין סנקציות בגלל שהיה טוב, כי הכול עבד.
מירי פרנקל-שור:
אבל, ינון, נכון לעכשיו אנחנו לא יודעים איך יהיה הפיקוח. כל עוד שאין פיקוח אין עיצומים כספיים. בסופו של דבר בעוד חמש שנים אתה צריך לבחור האם - - -
ינון אזולאי:
אני מדבר איתך על המצב הכי טוב שיש, מותר לי לדבר על המצב הכי טוב?
מירי פרנקל-שור:
אז אם יהיה כל כך טוב לא תהיה בעיה להאריך את הוראת השעה.
ינון אזולאי:
תהיה בעיה, כי ברגע שפוקע החוק אנחנו חוזרים לאותו מצב שהוא אומר לך שי טייב, אין לי אפשרות להביא דחייה. למקום הזה אני לא רוצה להגיע.
ינון אזולאי:
אם אני לא עומד ביעדים, אין בעיה, הוראה זמנית, אנחנו נדבר על הוראת שעה.
דרור גרנית:
מירי אומרת משהו על הסתכלות תוך החוק - - -
שרון ניר:
אני רוצה להגיד שהנאומים חוצבי הלהבות פה, גם של חבר הכנסת יעקב אשר וגם של חבר הכנסת ינון אזולאי, הבהירו לי עכשיו אחת ולתמיד, יש לי סוג של הארה, התעוררתי ויש לי הארה, למה הם שלושה עשורים נמצאים בקואליציה, כישורי המשא ומתן של חברי הכנסת החרדים הם פשוט יוצאים מן הכלל, אין עליהם. יושבים ומתארים לי פה מצי...
שרון ניר:
זה מוציא מהדעת ואני גם רוצה שהפרוטוקול ישמע את זה, שאין פה איזה הצטיינות ביעדים, יש פה רחוק מההצטיינות ביעדים.
שרון ניר:
השאלה שלי היא לייעוץ המשפטי לממשלה, דרור דיבר פה באריכות, ומהשאלה שאני אשאל אני אבקש ממך בקשה, אדוני, אז תהיה מרוכז.
אנחנו לכאורה היום מסיימים את כל הסעיפים והתקיימו פה 84 דיונים, הרבה דיונים, והסביר לנו עכשיו דרור בשעתיים האחרונות שיש פה שתי תכליות שבאות לידי ביטוי במטרה, תכלית אחת היא תכלית שמתחשב...
שרון ניר:
שוויון ולומדי תורה, ואני אומרת לך, בסוף מטרת העל של חוק שירות הביטחון וגם של סעיף ג'1 - - -
שרון ניר:
אז אני מבקשת ממך שאנחנו נדון בזה בהרחבה בדיון ייעודי, אדוני.
אדוני, דרך הדברים שנאמרו כאן קודם כל אני שואל מה קורה פה ביום חמישי. אני אגיד למה אני שואל.
דברי דובר/ת #1087 | 19 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
קבעת דיון ביום חמישי.
דברי דובר/ת #1089 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אגיד למה אני שואל, בגלל שחשוב שישמעו את הדברים שלי אלה שהתבכיינו פה קודם והם הלכו, יעקב אשר, פרוש, עכשיו גם ינון אזולאי. אז לדבר ללמפה אנחנו רגילים כאילו אבל רציתי להתייחס לדברים שלהם והם כבר התעייפו.
דברי דובר/ת #1091 | 38 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לא, בועז, זה לא עוזר לי.
דברי דובר/ת #1093 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אומר לך את האמת, אני מבקש לדעת אם ביום חמישי יש דיון כדי לדעת אם אני יכול לענות להם על מחולות הבכי שהיו פה, על כמה הם מסכנים וכמה הם לא יודעים.
דברי דובר/ת #1095 | 33 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
הדבר הראשון שרציתי להגיד, אני לא יודע אם יש עוד דיון, אבל אם יהיו עוד, אני אגיד למשפחות השכולות, אני מבקש להתנצל באמת בפני המשפחות השכולות שהיו פה היום ובימים אחרים, וגם בפני נשות המשרתים, הדברים שלהם נפלו על אוזניים קשובות רק בצד אחד של המפה הפוליטית. אני לא ראיתי התייחסות אמיתית, אני לא מדבר על יושב ראש הוועדה, לא ראיתי עניין שגילו בדברים שלהם, לא ראיתי התייחסות לדברים שלהם, לא ראיתי השפעה על מה שהח"כים החרדים אומרים כתוצאה מזה שהם שמעו פה משפחות שכולות או משפחות משרתים, שהם שמעו פה את ערך לימוד התורה אצל חללי צה"ל, את הספרים שהם לקחו איתם, את הלימוד שהם למדו, את החברותות שהם קיימו שם, כאילו דיברו, כמו שאמרתי, ללמפה, וזה כואב לי מאוד. אם היה המשך לישיבות או שזה היה רלוונטי הייתי אומר להם לא לבוא. זה נושא אחד.
חבר הכנסת פרוש פוסל בגופו, הוא מלין על כך שבתוך החוק, שמה שכתוב שם להסדיר את מעמדם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה לא מוסבר איך מכירים בחשיבות לימוד התורה. מה הוא עוד רוצה? הרי על זה אנחנו אומרים שזה בכלל לא צריך להיות בחוק הזה. אז הוא עוד רוצה, כיוון שמישהו הכניס את זה לחוק הזה, אז עכשיו גם יפרטו בתוך החוק הזה כמה לימוד התורה הוא חשוב. אני דרך אגב חושב שאם זה כבר שם, אז הוא צודק, אבל כמובן שמלכתחילה הוא לא היה צריך להיות שם.
אני רוצה להגיד לוועדה, בועז, גם לך, שהבאת את הטיוטה הזאת, גם לחבר הכנסת פרוש, אנחנו לא נגד שירות ביטחוני אזרחי, אנחנו אף פעם לא היינו נגד, אנחנו נגד זה שזה ייחשב ביעדים. זה לא רק אנחנו נגד. כשהיעדים כל כך מצומצמים, כל כך קטנים, כל כך לא עוזרים, עוד לפני שנכנסנו בכלל לחלוקה לגילאים, אז זה לא יכול להיות שגם מתוך המספרים הזעומים האלה יבואו שירות ביטחוני אזרחי, מה עוד שעל פניו ההצדקה לזה היא שזה עוזר לצה"ל והם יהיו חיילים.
אני לא יכול לדמיין משרת ביטחוני אזרחי חרדי בשב"כ, במוסד, בצבא, שנמצא באותו חדר עם חייל שבחר ללבוש מדים, הוא יכול להיות חרדי דרך אגב, נשבע את שבועת צה"ל, מחויב 24/7 ויש שם חייל כאילו מתנדב שירות ביטחוני אזרחי שאו אומר לו אני צריך ללכת, או אומר לו זה שבע, הוא אומר אני יכול בכלל להפסיק את השירות עכשיו בגלל שאני מתנדב ואני לא חייל. לכן כל התפירה הזאת כאן, להבדיל מכל מה שאמר פרוש, אין לי עם זה בעיה.
בכלל יעקב אשר רצה לעשות לנו בית ספר על כמה הציבור החרדי הוא מהמובילים של התנדבות. אני רוצה להגיד לך שני דברים. אתמול או שלשום היה כנס של מתנת חיים - - -
דברי דובר/ת #1097 | 426 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
והוא נתן דוגמה את מתנת חיים.
דברי דובר/ת #1099 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
עבורי כן, ועבורי החרדים לא עושים עליי יותר מדי רושם בהתנדבות שלהם.
הסתכלתי אתמול על מתנת חיים, היה כנס גדול לשיא גינס על תורמי כליות. אתה יודע מי היה הרוב המוחלט שם?
דברי דובר/ת #1103 | 20 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
מה שראיתי בתמונות זה ציונות דתית. והציונות הדתית גם בולטת מאוד בשירות הצבאי.
דברי דובר/ת #1105 | 13 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
רם בן ברק:
כל המתנדבים מבורכים, רק שאף אחד לא ייקח על זה בעלות.
נכון, יש גם בכנסת ויש גם ביישוב אצלנו. אני רק אומר שהציונות הדתית שראית שם, בלי למדוד ובלי לספור כל אחד, זו אותה ציונות דתית שבאה לכאן ומדברת על חשיבות השירות ועל זה שזה הולך יחד עם לימוד התורה.
דברי דובר/ת #1108 | 39 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני חושב שזאת דוגמה - - -
דברי דובר/ת #1110 | 7 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אמרתי חילי. בלילה אתמול דיברתי עם הקברן הראשי של צה"ל, בחור חרדי מחסידות דושינסקי. למה התקשרתי אליו? כשיצאתי אתמול בבוקר מהבית, דורית, סליחה שאני אומר את זה כאן ככה, עלתה על מדים, אשתי, ונסעה ליום מילואים עם עוד כמה חברות לשורה.
דברי דובר/ת #1112 | 41 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ובגלל זה התקשרתי לקברן הראשי. בלילה כשדיברתי איתה היא דיברה איתי על איזה יום משמעותי היה להם ושורה אתמול הייתה ריקה, לשמחתנו. הם היו שם, אותן נשים, גם בשבוע של ה-7 באוקטובר כשהגיעו, אני לא רוצה כרגע להגיד עוד פעם. למה אני אומר את זה פה? משום שאני חושב שמי רוצה להתנשא עלינו בחסד ובעולם החסד ושבגלל זה לא משרתים ובגלל זה יש פטור, בגלל שלומדים תורה או עושים מעשי חסד, שלא יתנשא עלינו ושלא יתנשא על הנשים האלה שתורמות כליות ועל הגברים שתורמים כליות ומשרתים באותם מקומות. ובכלל מפעלי החסד זה דבר יפה, אבל חירוף הנפש הוא מעל כל מפעלי החסד יחד. את זה צריך לדעת.
הדאגות שתיאר פה קודם יעקב אשר וחברי כנסת אחרים בכל מיני הזדמנויות, אין להם מושג על הדאגות שלנו. כשמישהו דיבר פה על ילדים שחוזרים להרטיב, אני ביום שישי בבית שמעתי על מפקד של שני חתנים שלי שעכשיו נמצאים בלבנון שילד בכיתה ז' חזר להרטיב כשאבא נקרא עוד פעם לצבא. הם לא יבינו את זה, הם לא יכולים להבין את זה, הם לא יכולים להבין את הדאגות של זה, הם לא יכולים להבין איך מגיעים לזה.
דרך אגב גם ראש ממשלה שהילד שלו במיאמי ביץ' גם הוא לא יכול להבין את זה, למרות שעם כל הכבוד הוא שירת ואח שלו שירת ואח שלו נפל, אבל זה היה לפני הרבה מאוד שנים, והמציאות הזאת של מה המילואימניקים שלנו, מה הלוחמים שלנו, נמצאים היום, עד שאין לך ילד אחד לפחות שמשרת כאן ולא נמצא במיאמי או בלונדון אתה לא תבין את הדברים האלה.
הנושא הבא על בדיקה רפואית קרבית. אנחנו הגענו לנושא הזה של בדיקה רפואית, מה שפרוש מנסה לבטל, כדי שאחרי זה יוכל רח"ט תומכ"א לכוון יותר איך עומדים לא סתם ביעדים של מספרים, אלא איך אפשר לגייס אנשים שמתאימים יותר להיות לוחמים ותומכי לחימה. פרוש כנראה נבהל מזה, אני חושב שהוא צודק, זה מפחיד שאנשים פתאום יהיו קרביים וזה יכול לפגוש, אולי הנכדים שלו זה כבר מאוחר, אבל ילדים של שכנים וכאלה, ואז הוא אומר שהוא לא רוצה גם שיעשו בדיקות רפואיות. למה הם צריכים לעשות את זה? הרי הם הולכים לישיבה. כל מה שאנחנו רוצים לעשות זה שאולי חלק לא יילכו ואולי חלק פתאום יידעו, כבר אמרנו את זה, שוואלה אני יכול אולי להיות לוחם בחשמונאים או אולי בגולני אפילו או אולי בחץ בצנחנים, אז יאללה הנה בוא, מציעים לך. פרוש לא רוצה את זה, הוא רוצה לשמור אותם כקהל שבוי חסר דאגות. אני חושב שהעמדה של הבדיקה הרפואית שהוצגה פה כמתקיימת היא מאוד נכונה.
יעקב אשר אמר פה: אם אנשים יבינו מה הולך ליפול עליהם, איזה גזרה, אז אולי הם ירצו להתגייס. אנשים לא יבינו, לא הולכת ליפול עליהם אף גזרה, מי שירצה להישאר בישיבה, הגזרה היא על מישהו אחר, הוא נשאר ללמוד בישיבה. מירי, את שומעת? כל החוק הזה, כל הכימות שלו, כל המושחתוּת שלו זה שמישהו אחר מתגייס ואתה תישאר ללמוד. מישהו שם איזה שהיא הגדרה של חרדים בהקשרים האלה, וכבר אמרתי, יכול להיות ישיבה אחת שתחנך להשתמטות וישיבה אחרת ש-90% מתגייסים ויש שם אולי חמישה נופלים והישיבה המשתמטת מקבלת את הכול בגלל הישיבה ההיא. איפה נשמע כדבר הזה?
אנחנו יודעים לדבר, מדינת ישראל יודעת לדבר, צה"ל יודע לדבר עם בן אדם, עם מלש"ב, הוא לא יודע לדבר עם ציבור ולתת מתנות או עונשים לציבור. אנחנו מהעניין הזה כמעט מתעלמים, מעצם זה שהחוק הזה, באמת אני חושב שפעם ראשונה, במיוחד שיש פה גם עונשים, מקלות וגזרים, הוא בא להתמודד עם זה, ואם יעקב אשר לא היה אומר את זה אז הייתי חושב שהוא באמת הקשיב למה שאמרו פה המשפחות השכולות או אמרנו פה אנחנו. אבל כשהוא אומר את זה, על הגזרה שתיפול על הבחור בישיבה, הוא יגלה שבישיבות אחרות לא התגייסו מספיק, או בוגרי מוסדות חרדיים אחרים, הדעת לא סובלת את זה.
דברי דובר/ת #1114 | 602 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני רוצה להגיד עוד דבר, בועז. אני באמת הצטערתי שהוצאת אותי בפעם האחרונה, בגלל שבא לכאן בחור שיושב ליד בחורה - - -
דברי דובר/ת #1116 | 23 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
והוא מציג את עצמו בתור פלוגה מגדרית בפיקוד העורף, וזה מאוד הפריע לו שלפיקוד העורף, לפלוגות החילוץ וההצלה, שי טייב שם גם נשים, הוא לא אמר שלא שמרו על המגדריות שלו, כן שמרו על הפלוגה שלו. אז חשבת אולי הוא היה בעזה, לא רוצה לזלזל במישהו, אבל שמו אותם באיזה בית ספר בעורף ולא בפלוגה שלו, אבל באותו בית ספר במקום אחר, והוא בא לפה ומבזבז לנו את הזמן של ועדת חוץ וביטחון בדיון על הכאילו בעיה של שילוב נשים בצה"ל. אני מניח שהוא אמר את זה משום שבטיוטה שלך בסעיפים מחקו, שמו קו על זה שלא יהיה דיון על המשמעות של מה החוק הזה עושה לשירות נשים בצה"ל.
דברי דובר/ת #1118 | 109 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
בועז, עד שהוא ימצא את הסעיף, יש גם מקום שאתה תעיר לאנשים שאומרים את הדברים האלה ומלכלכים על לוחמות.
שרון ניר:
לא, אבל מלכלכים על לוחמות. הוא יושב פה ומלכלך על לוחמות, היא מפריעה לו.
היו"ר בועז ביסמוט:
עם כל הכבוד מספיק, כל הלכלוכים פה, מלכלכים פה בכנסת מאז שאת בדיונים האלה, שוב הרגישות החד צדדית.
רם בן ברק:
לא על זה, לא מחנך אותך, אני רק רוצה שתדע נתון מסוים, כשסופרים את אחוזי המתגייסים במושב נהלל אז לא עושים הבחנה בין נשים לגברים, סופרים את הנשים ואת הגברים כי כולם מתגייסים.
היו"ר בועז ביסמוט:
ברגע שהחרדי אומר איזה משהו על חסד, מיד מה פתאום? מה פתאום? כאילו הוא בתחרות פה.
רם בן ברק:
אתה מדבר על 50% גיוס והנשים לא מתגייסות אז כל הגברים צריכים להתגייס, זה הסיפור.
רם בן ברק:
מי אמר שהנשים שם מחוץ לעסק? מתי קבעו את זה?
שרון ניר:
לא, כי מזיזים אותן, הן מפריעות לצניעות.
משה טור פז:
למה הבת שלך מתגייסת שלי והבת שלי מתגייסת והבת שלו מחוץ לעניין? בועז, זו שאלה לעניין.
בסעיף 10, אני תיכף אחזור למעלה, כתוב ששר הביטחון באישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת רשאי להאריך את תוקפו של החוק לתקופה נוספת של שנה בכל פעם אם נוכח כי הייתה עמידה של 95% בארבע שנות גיוס מתוך שש. אני רוצה לומר שההסתכלות הזאת על ארבע מתוך שש, אני לא מבין את המשמעות שלה, אני אגיד למה, מכיוון שעל פניו יכול להיות שבשנה אחת היה 95% ובשנה אחרת אפס.
לכן מה שצריך להיות זה גם לקבוע לשנתיים האחרות, נגיד שיש איזה שהיא סיבה, אז זה לא יכול להיות שהולכים על ארבע מתוך שש ולא מתייחסים לשנתיים האחרונות עם לפחות מינימום, משום ש-95% הוא לא ממוצע. אם הוא היה ממוצע זה היה דבר אחד, אבל אם בוחרים מתוך שש שנים ארבע שנים, אז על פניו מה שיכול לקרות כאן שיהיו ארבע שנים שעמדו ואז שנתיים יגידו צפירת הרגעה, לא צריך אף אחד, בגלל שיספרו אתכם שש.
דברי דובר/ת #1136 | 145 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
לכן אני חושב שהניסוח הזה הוא ניסוח חסר וצריך לתקן את זה.
דברי דובר/ת #1138 | 12 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
אלון שוסטר:
רק הערה בעניין הזה, משהו כמו לא פחות מ-, כי אחרת גם השנה הבודדת צריכה להיחשב.
הנושא השני, אני חושב שבסעיף 49ח, זה מפוזר פה על כמה דברים. בדיווחים לוועדת חוץ וביטחון על מספר הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן, מספר תלמידי הישיבה, אני חושב שלפחות בדיווחים שמגיעים לוועדת חוץ וביטחון זה לא יכול להיות שהנתון יהיה כללי, זאת אומרת שכמו שאמרתי, אנחנו חייבים למנוע את המצב הזה שבמקום אחד יהיה 80% מתגייסים ובמקום אחד אפס.
אני חושב שחובת הוועדה, לא זכותה, לדעת, מכיוון שאחרי זה זה הולך גם להטבות של משרד החינוך ושל המדינה בכלל, אנחנו חייבים לדעת לפי מוסדות חינוך. זאת אומרת הדוח שצריכים לתת לנו, הוא לא יכול להיות דוח מגזרי, מצד אחד אני לא רוצה לקבע את התפיסה הזאת שציבור נשפט במדינת ישראל לפי המגזר שהוא שייך אליו, וכבר אמרנו, זה לא שהוא שייך אליו, זה שהוא למד בו עד גיל 16, גם אם הוא לא רוצה להיות שייך אליו, אבל זה דיון אחר שאני מקווה שיינתנו לו תשובות כשיינתנו.
אני לא רוצה עכשיו, זו באמת שעה מאוחרת לכולם, ללכת לכל העניין הזה עוד פעם, גם פה בתוך הסעיף, בוגרי מוסדות החינוך, מספר המתייצבים בלשכת הגיוס מבין בוגרי מוסדות החינוך החרדים אליהם נשלח צו גיוס. למה זה בוגרי מוסדות חינוך חרדים? למה זה לא תלמידי מוסדות חינוך חרדיים? צו גיוס מתי נשלח? תשאלו את שי, הוא יגיד לכם. אז למה כתוב פה בוגרי מוסדות? הם לא בוגרי מוסדות, הם חניכי מוסדות.
דברי דובר/ת #1141 | 216 מילים
◂ 4 הפסקות — לחצו להצגה
משה טור פז:
זו הערה שנייה שלך היום שלדעתי בועז מקבל אותה.
היו"ר בועז ביסמוט:
כל דבר שנאמר פה, היו תשובות. אני רושם כל דבר. הייתה לו היום הערה קונסטרוקטיבית מאוד.
משה טור פז:
אמרתי, זו ההערה הקונסטרוקטיבית השנייה שלו היום.
קינלי, אתה מצטרף למעליבים אותי, זה שאני אומר לבועז, שהוא אומר לי הערה קונסטרוקטיבית שזה אירוע היסטורי, אתה לא צריך למנף את זה, משום שהאמת היו לי הרבה הערות קונסטרוקטיביות. מישהו יכול לחשוב שהייתה לי רק הערה אחת קונסטרוקטיבית.
בגלל שאני בטוח, להבדיל ממה שיושב ראש הוועדה חושב, עוד יהיו לנו הזדמנויות לדבר, אז אני אסיים היום.
דברי דובר/ת #1146 | 57 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
שרון ניר:
אדוני היושב ראש, אל תשכח להתייחס ל-to be continue.
נאור שירי:
אני אהיה קצר, כדברי שטרן. אני לא אתיימר לתת הערות לנוסחים, אבל שני גילויים נאותים. אחת, אני צופה בכם הרבה בשעותיי בדרכים. אני נפעם, חבל שינון לא פה, אני תמיד נפעם מהטכנולוגיה הקיימת בחדר, גם בקאונטר וגם - - -
בטלפון שלו הוא לא יכול לשמוע אותך בחדר.
דברי דובר/ת #1149 | 8 מילים
◂ 17 הפסקות — לחצו להצגה
נאור שירי:
אבל למה אמרתי? קודם כל רציתי לאחל מזל טוב לסבא ינון, זה אירוע, בטח בגילו הצעיר. אני רציתי להיות אבא צעיר, אבל הוא סבא צעיר, שיהיה לנו בהצלחה.
אתמול קיבלתי שני SMS'ים. קיבלתי SMS ממילואים IDF, קינלי, אני מניח שקיבלת את זה, צה"ל מוקיר את שירותך והודיעו לי על בשורה מאוד גדולה - - -
נאור שירי:
לא ניכנס למספרים, זה רק אם יעבור תקציב המדינה וזה לא באמת תוספת, ועכשיו קיבלתי עוד SMS ממשרד הביטחון, שמצורפת איגרת שר הביטחון למשרתי המילואים שמבשר לי על אותו דבר וגם מספר לי על השבתו של רן גואילי.
משה טור פז:
אבל הוא אומר שהוא קיבל החלטה להפחית באופן משמעותי את מספר ימי המילואים שיבוצעו בשנה הקרובה.
נאור שירי:
ב-SMS הזה הוא לא אומר את זה. קודם כל על החוקיות של ה-SMS, לא שמישהו יעשה את זה, בטח אני לא רוצה להפיל עליכן, לא שאתן יכולות לעשות משהו עם זה, אבל משום מה אני עדיין משרת מילואים פעיל. הם כבר לא רוצים אותי, אני ממש מתעקש לעשות, אבל זה איך שהוא לא עובד, אבל אני הייתי פה בכמה דיונים, חלקם - - -
נאור שירי:
יש שניים או שלושה יותר צעירים, אבל בצבא תמיד אמרו לי שהייתי צב"כ מהיום שהגעתי. אני לא מתיימר עכשיו, אמרתי לכם, לתת תיקונים ולצערי אחרי כמעט 100 דיונים, אמרת 84 דיונים, אני ספרתי 86 דיונים, אבל טוב שתיקנת אותי, אני מנסה לדבר כמה שיותר לא כמשרת מילואים פעיל, כי האמת אני בדרך ללא, אבל אני מסתכל על הילד...
נאור שירי:
לא, עשית בסדר, אני לא מחיתי על זה יותר מדי.
נאור שירי:
היחידי אולי שהתחלתי יותר רע איתו זה נתניהו.
נאור שירי:
אני מקבל את זה, אני טעם נרכש. יש שיגידו. אבל בסופו של דבר, תגידו מה שתגידו על הוראת שעה, הוראת קבע, תלכו לגרוניס, תלכו למרים נאור, תקשיבו לשטרן או לא תקשיבו לינון או מה שתרצו, בסוף המקסימום לא פגש את המינימום ואתם כבר די בסוף. צריך לומר את האמת, המינימום שלנו לא פגש את המקסימום שלהם.
היום שמעתי את י...
רם בן ברק:
כי זה לא נסגר פה, זה נסגר הרבה מעלינו.
נאור שירי:
ואז, רם, אני מתבאס, כי אריאל אטיאס מגיע למאני טיים. איפה אני טעיתי בדרך שלא הזמינו אותנו לנוסחים?
גם אותו לא הזמינו, הוא פשוט - - -
דברי דובר/ת #1167 | 9 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נאור שירי:
דיבר עכשיו נתניהו במסיבת העיתונאים על האירוע ההיסטורי באמת, משק כנפי ההיסטוריה, שהגיעו אלינו בחוק הגיוס. ואללה תשמעו, אתם לא באירוע, אתם באמת לא באירוע. ולא משנה איזה סיפור היה פה, לא משנה איזה מישהי הייתה פה עם תינוקת או תינוק, כמה הוא בכה, כמה סיפורים שמעתם מפצועי צה"ל, כלום לא הזיז. המחט לא זזה, ...
זה היה לפני שנה.
דברי דובר/ת #1169 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נאור שירי:
והכי מבאס אותי, באמת, וחבל שינון לא פה, זה ינון ואשר. כאילו באמת אנחנו – באסה, מה אני אגיד לכם? השעון לא צפצף אבל אני אסיים.
נכון אחלה סיכום? מתסכל, אבל –
דברי דובר/ת #1171 | 6 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אגיד לגבי הסעיפים, כל הדיווחים, יש פה בכמה סעיפים, 26כח, 49ח, 26כד, אני מציע לאחד ושזה יהיה לפי שלישונים, כל ארבעה חודשים. אני שמח פה על מה שאמרה גם מרים וגם צייאדה על הנתונים.
משה טור פז:
רק, שי, בזמני לצה"ל היו ארבעה מחזורי גיוס, היום יש שלושה. כדאי לכתוב מחזור גיוס ולא שלישון, כדי שאם צה"ל יחליט אחרת יום אחד אז זה יהיה המחייב.
שי טייב:
פה אנחנו נצטרך לדייק בניסוח, אני אסביר גם למה. הסברתי בעבר שגם גיוס מרכזי יכול לזוז בין ימים, זה תלוי בחגים, זה קשור בתאריך עברי ולא בתאריך לועזי. למשל כאשר אנחנו דיווחנו גם פה על סוגיית הצווים שהוצאנו בתחילת הדרך סגרנו תאריכים או סימנו תאריכים מאוד מדויקים, 1 ביולי עד 31 באוקטובר, 1 בנובמבר עד 28 ב...
שרון ניר:
אתה מבקש שיוסיפו מסלולים מותאמים בשירות - - -
שי טייב:
חלק מהעניין של מסלול שירות מגדרי - - -
זה שלחשמונאים לדוגמה, לא יאשימו אותם למה - - -
דברי דובר/ת #1180 | 10 מילים
◂ 14 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
יגידו למה עשית שירות מגדרי, כי אנחנו מבינים – התייחסתי לזה גם בעבר.
שרון ניר:
אבל יש לך גם מסלולים שהם לא מגדריים.
שי טייב:
לא אמרתי שאין, אמרתי לרבות. לא אמרתי כולם, אמרתי לרבות.
מירי פרנקל-שור:
יש לך בסעיף 26כג, צבא ההגנה לישראל יפעל להקמת מסלולי שירות מותאמים לאורחות חייהם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים. אז למה צריך לתקן את סעיף 26כב?
שי טייב:
לא אמרתי לתקן, אמרתי כיוון שהעניין של שירות מגדרי הוא עניין שיש בו רגישות בעצם הקביעה הזאת, אז אמרתי שאני ממליץ להוסיף לרבות, כדי להגדיר במפורש את - - -
שי טייב:
אני לא יודע אם זה יעשה יותר בלגן, אנחנו יודעים מה אנחנו מתכוונים ולמה מכוונים וזה לא רק חשמונאים.
שרון ניר:
אז לא צריך לעשות את זה. הם הבינו, יש פה אמירות מאוד ברורות לגבי מסלולים מותאמים.
שי טייב:
טוב, אני אמרתי את שלי בעניין הזה. הסברתי לגבי הסיפור של הבריכה, אני לא אחזור עוד פעם, זה ברור.
מילה לגבי מה שהתייחס חבר הכנסת פרוש על פטור למילואים. ברור שזה היה ביחס לצורכי הביטחון וברור שאין את זה יותר. הייתה פה תקופה שהצבא מה שנקרא טייב את הסד"כ, דייק, התאים אותו למתאר, לתרחיש וכן הלאה ולכן פטר, ...
אבל אביגדור אמר אחרת.
דברי דובר/ת #1195 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
אני אעשה איתו את הבירור הזה.
אני אגיד לך מה הוא אמר, אם אני הבנתי נכון מה שאתה אומר, שאתה מתייחס למסלולי השירות החרדיים, מה שאמרת עכשיו.
דברי דובר/ת #1197 | 21 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
שנייה רגע, אני רוצה לחדד, אם אני מבין נכון את השאלה של חבר הכנסת טור פז, היא נגעה למספר מלפני כשבועיים או שלושה, 537, אלא אם אתה מדבר על משהו אחר.
שי טייב:
נחזור לתמונה הרחבה. נלך אחורה ואז אני אתייחס ספציפית ל - - -
אז אני אגיד לך מה אמר אביגדור, זה יכול לעזור. אני שאלתי את אביגדור איך הוא סופר, האם לפי המסלולים, אז הוא אמר לא, לפי ההגדרה שבחוק. ההגדרה שבחוק זה שנתיים בין 14 ל-18. גם אם אתה מזמן זרקת את הכיפה והציצית ואת השבת ואת הכשרות ואתה הולך - - -
דברי דובר/ת #1201 | 51 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
ואתה מגדיר את עצמך כחילוני ואתה הולך לשרת בהנדסה קרבית או בשריון, אתה נספר עדיין לצורך העניין הזה בספירה הזאת כחרדי.
דברי דובר/ת #1203 | 21 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
מהצד השני, אם אתה בחור חרדי נניח שעלה מחו"ל - - -
שי טייב:
חילוני, עלה מחו"ל והוא חרדי, אתה לא נספר במסגרת הזאת.
אבל זה מספרים קטנים.
דברי דובר/ת #1207 | 4 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
זה לא מספרים קטנים, יש מח"לניקים.
עדיין, זה יותר קטן מ –
דברי דובר/ת #1209 | 6 מילים
◂ 3 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
בסדר, אני רק אומר, ההגדרה היא - - -
שי טייב:
כן, כלשונה בחוק. אז אני חוזר לתמונה ואמרתי את התמונה, כל תהליך הספירה הוא תהליך של בדיעבד ולכן מה שאנחנו יודעים באופן ודאי כי עברו המספרים ועברו הנתונים וקיבלנו את הפידבק גם ממשרד העבודה וגם ממשרד הכלכלה וגם משרד החינוך זה על שנת גיוס 2024 שהסתיימה ב-30 ביוני 2025 וזה המספר שדיברתי עליו מספר פעמים, ...
כמה הייתם צריכים?
דברי דובר/ת #1213 | 3 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
שי טייב:
במקור הכוונה שלנו הייתה לגייס שתי פלוגות במחזור לחשמונאים, שתי פלוגות זה 240 במקסימום. כיוון שאנחנו מתקרבים לפני הגיוס, צריך להגיד מה המספרים, מיישרים או מתאמים את היעדים ולכן 85 זה מתוך היעד העדכני של - - -
אז צריך להגיד שבחשמונאים היה מקום עכשיו ל-240 חרדים ובאו 80.
דברי דובר/ת #1215 | 11 מילים
◂ 36 הפסקות — לחצו להצגה
שי טייב:
כן. חצי הכוס המלאה, שזה ביחס למחזורים שלפני, שם היו בין 55 ל-60 פחות או יותר, יש פה עלייה. כל הגיוס כולו כולל מסלולי התומכ"ל, הסתיים על 625 אנשים. אמרנו את זה וגם הוצאנו שזה גיוס גדול.
שוב אני אומר שצריך לעשות פה הבדלה בין מה נספר על פי חוק, זה מספר מסוים, ומה נכנס למסלולים חרדיים, זה מספר אחר. במסל...
משה טור פז:
אני רוצה להעיר הערה, עולה פה נושא חשוב שעסקתי בו בזמנו, שיש לנו במסלולים החרדיים בצה"ל לא מעט, לפעמים זה מגיע אפילו לאחוז ניכר מהפלוגה, של בוגרי חינוך חרדי בחו"ל.
שי טייב:
זה המח"לניקים שדיברתי עליהם.
משה טור פז:
אני יודע, פה אני אומר לכם, מירי ואיילת, צריך לחשוב על זה. זה לא נכלל בחוק ומן הראוי שזה לא ייכלל בחוק, יחד עם זאת אני מציע שזה ייספר. צריך לחשוב מה אנחנו עושים עם הנתון הזה, זה לא קשור לחוק בוגרי - - -
רם בן ברק:
טייב, לא הבנתי, הצבא תומך בחוק הזה כמו שהוא?
משה טור פז:
אני רק רוצה למצות את הנקודה. זו לאקונה, כי אנחנו בדרך כלל מתייחסים לאנשים שאו עוזבים את העולם החרדי, ואז אנחנו בכל זאת כוללים אותם, כמו שפרוש אמר וזה נכון, או כאלה שמצטרפים, שזה מספר קטן, שאנחנו לא כוללים אותם כי הם לא בוגרי שנתיים. יש עוד קבוצה וזה בוגרי חינוך חרדי בחו"ל. חרדי בחו"ל וחרדי בישראל זה...
משה טור פז:
אני לא רוצה לכלול אותם ביעדים, היות שלוועדה יגיעו דיווחים ואז יבוא שי או מי שיבוא אחרי שי ומי שיבוא אחריי ויגיד רגע, איך המספרים מתכנסים?
שי טייב:
ההערות שנתתי זה הניסיון לכנס את שני המספרים האלה.
משה טור פז:
אני יודע, ולכן אני אומר שצריך לחשוב, אפילו הערה בחוק, בחוק לא כלולים בוגרי חינוך חרדי בחו"ל.
שרון ניר:
לדעתי זה חלק ממסקנות ועדת נומה.
שי טייב:
בשביל הרקורד אני אגיד שאביגדור צדק.
איריס שפירא:
איך אנחנו מסיימים 84 דיונים ואנחנו עדיין לא יודעים כמה חרדים יש בכל מוסד, בכל ישיבה, במדינה הזאת? אם קורה אסון, אם יהיה טיל, שריפה, גם לדאוג להם לכלכלה - - -
משה טור פז:
שי, אני יודע שאין לך את זה מוכן, אבל עכשיו כבר יש לך ואולי לישיבה הבאה, מתוך ה-2,800, אני חושב שדיברתם על זה אבל היה לכם עניין של לדייק, כמה במסלולים חרדיים וכמה לא. זה יעזור לנו להבין.
שי טייב:
אני אביא את זה בישיבה הבאה.
משה טור פז:
מעולה, כי זה יעזור לנו לדייק מי הוא חרדי.
דרור גרנית:
ב-26יז ו-26יז1, אמרתי כבר, בעיניי שני הסעיפים האלה הם מאוד מוזרים במובן הזה שהם אומרים את הדבר הכאילו מובן מאליו ולכן מייצרים שאלה. לטעמי הם מיותרים במובן הזה.
דרור גרנית:
בעיניי הם מיותרים והם רק יעוררו שאלות. הבעיה האמיתית בעיניי היא הבעיה של ההידרשות ואי העמידה ביעדים. מה הנקודה פה? וזה נאמר פה, אני כבר לא זוכר על ידי מי לאורך היום, אם הרעיון בסעיפים האלה זה לכונן מנגנון שמלווה את יישום החוק אז לא צריך להגיע לפתולוגיה, לאי העמידה ביעד, וכעבור שלוש שנים וכדומה, כדי ...
מירי פרנקל-שור:
אני לא מסכימה, גם אם לא היינו כותבים שר הביטחון היה יכול להקים את הוועדה, נכון?
מירי פרנקל-שור:
דבר נוסף, אנחנו לא רוצים להגיע לפסילתו של החוק. יש שאלה, יכול להיות שאנחנו צריכים להקים את הוועדה מרגע שהחוק נכנס לתוקף, זו שאלה, אבל דבר אחד חשוב, אנחנו מבקשים להציע למחוקק שאם אין עמידה ביעדים אחרי שנתיים חובה להקים את הוועדה כדי שלא נגיע לאמירה שיש פגם ביישום.
דרור גרנית:
מירי, שוב, אם הגענו למקום שהוא הפתולוגיה של החוק הזה, שוב, אני חושב שהחוק הוא פגום בכל מיני כיוונים אחרים לכתחילה, אבל בהינתן שמניחים את המבנה שהוא מניח, שהחוק מייצר, ואנחנו אומרים אוקיי, הגענו למקום שאנחנו מזהים סימנים של כשל במנגנון שלנו, שהוא לא עומד ביעד, אז שוב מה שעושים פה זה רק להגיד: שר, תקי...
מירי פרנקל-שור:
זה ממש לא, הרי חוק טל לא - - - להקים ועדה - - - בעיית היישום, נכון?
מירי פרנקל-שור:
אנחנו לומדים את הלקח ואנחנו אומרים לו: ברור שאתה יכול להקים ועדה, אבל חובתך להקים ועדה לפני – כאשר באמת אנחנו רואים, שנה ראשונה יכול להיות ש – אבל שנה שנייה אם אין עמידה ביעדים, אה, יש פה איזה שהיא בעיה, תקים ועדה.
דרור גרנית:
אני חושב שזה לא מאוד דרוש, אבל בסדר. אני רוצה להתייחס לסעיף התקנות 26כז שמונה שני נושאים שמסמיכים, הסעיף שאומר שר הביטחון מוסמך להתקין תקנות, בין היתר לעניין הדרכים והמועדים להגשת בקשות לפי פרק זה ותנאים מוקדמים, ואני רוצה להזכיר שהסעיף הזה מתקשר או מרפרר או מתייחס גם אל הסעיף בהוראות המעבר שעליו די...
רם בן ברק:
כן, יש לי שתי הערות. אני חושב שאחרי 85 או 86 דיונים, אחרי הרבה מאוד דיונים אני חושב שאין אחד בחדר הזה שלא מבין שהחוק הזה מסורבל מדי, מסובך מדי, ואין שום סיכוי בעולם שאנחנו נוכל לפעול לפיו. לכן אני מציע לכם שוב, בפעם המי יודע כמה, תעברו למכסות ולא ליעדים ואז החוק יהיה פשוט ונהיר. לא יהיה חוק, יהיה מכ...
רם בן ברק:
והערה שנייה שלי, אני רוצה לדעת האם צה"ל תומך בחוק הזה או לא תומך בחוק הזה, מה עמדת צה"ל לגבי החוק הזה?
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה יכול להתייחס בפגישה הבאה אם אתה רוצה. אנחנו יודעים שהוא רוצה, אחרת הוא לא היה יושב כאן.
שי טייב:
אמרתי במספר דיונים שאנחנו - - -
אף אחד לא שואל אותו לשבת או לא.
דברי דובר/ת #1252 | 8 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
ברור, אבל הוא לא היה – עם כל הכבוד, ברור שהצבא רוצה גיוס. נגיד דבר כזה - - -
גיוס הוא רוצה, אבל אם הוא תומך בחוק או לא, זה לא קשור לישיבה שלו.
דברי דובר/ת #1254 | 15 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
צה"ל עומל קשה עכשיו על מנת לגייס בעזרת ה' חרדים במספרים גדולים בעקבות החוק הזה.
מי אמר לך בעקבות החוק הזה?
דברי דובר/ת #1256 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
למה בעקבות החוק? להיפך, צה"ל עובד קשה בלי החוק הזה.
דברי דובר/ת #1258 | 10 מילים
◂ 5 הפסקות — לחצו להצגה
איריס שפירא:
איך הם יגייסו 17,000 מתוך 4,800 עוד שנתיים?
שי טייב:
אני רוצה להתייחס. אמרתי מספר פעמים בעבר שאנחנו לא מתייחסים לכמות ולקצב ושהכמות והקצב הזה לא נותנים מענה לצורכי צה"ל בעת הנוכחית, שיש לדבר הזה מתווה עולה שבעתיד אמור להחליף חלק מהדברים האחרים שביקשנו באופן מיידי, כמו הארכת השירות וכן הלאה, שהמצב הנוכחי יוצר חיכוך גבוה.
מעבר לדבר הזה, אני לא מתייחס לכ...
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה רבה. אני רוצה להגיד לכם, בדגש על חבריי חברי הכנסת, אפשר להגיד שאני נרגש אפילו לבשר לכם שוועדת החוץ והביטחון השלימה את הקראת כל סעיפי חוק הגיוס, חבל ששרון הלכה, היא אמרה את זה לפניי, אנחנו מגיעים בעזרת ה' לקו הסיום. בקרוב נצביע על החוק בוועדה לקריאה שנייה ושלישית.
בזה תסכימו איתי, גם אתה אלעזר, ...
לא, אני לא מסכים איתך.
דברי דובר/ת #1264 | 5 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
היו"ר בועז ביסמוט:
לבנה אחר לבנה בתבונה ובנחישות, וכן, כמו שראש הממשלה אמר הערב, אנחנו על סף השלמת והעברת חוק הגיוס, הלפיד עובר לשלב הבא, כעת תפקידה של הכנסת כולה להמשיך את הדרך עד לאישור החוק במליאת הכנסת.
בועז, אתה רוצה שנתרגש בכוח.
דברי דובר/ת #1266 | 5 מילים